ריבועי לימון

הלימונים חזרו, ובגדול! בין אם זה על העץ שלכם או במכולת שלכם, יש אותם בשפע ובמחיר שפוי סוף סוף. ואיזו דרך יותר טובה יש לנצל אותם מאשר להכין מהם קינוח עסיסי, מרענן ומיוחד?! פה מדובר חד משמעית בקינוח הכי מוצלח שאי פעם הצלחתי להכין (בתור חובבת מושבעת של קינוחי פירות בניגוד לקינוחי שוקולד שכבר יצאו לי מכל החורים). הבסיס הוא בצק פריך (בדיוק אותו טריק של ריבועי הטוויקס), שמעליו יושב קרם רך חמצמץ, לימוני, ומתוק ומדהים! כמעט כמו קרם לימונדה שכזה. קשה לדמיין את הטעם הזה, פשוט עדיף להעיז ולהכין אותם. שימו לב להדגמת הוידאו המגניבה של החבר’ה מ - Everyday Food של מרת’ה סטיוארט. המתכון שלהם כמעט זהה למתכון פה למעט כמה הבדלים בטכניקת ההכנה (שעברה אצלי מקצה שיפורים ואופטימיזציות לכדי שלמות טוטלית - דרך ארוכה מגזיר עיתון בן 4 שנים מהמדור של רוני ונציה). חשוב לעבוד עם מטרפה ידנית ולא חשמלית, אחרת קרם הלימון יצא אוורירי מידי ויימרח ויתפרק כשתנסו לחתוך אותו. כל המרכיבים זולים וזמינים, ההכנה לוקחת דקות ספורות, ומלכלכים רק קערה אחת. אין קינוח מושלם יותר מריבועי לימון, באחריות. הכמות: כ-16 ריבועים, תבנית מרובעת של 25 על 25 ס”מ
- לבסיס הבצק הפריך:
- 1 כוס קמח פחות 2 כפות
- 2 כפות קורנפלור
- קורט מלח
- רבע כוס סוכר
- 100 גרם חמאה קרה מהמקרר
-
-
- למלית הלימון:
- 4 ביצים
- 1 כוס סוכר
- 2/3 כוס מיץ לימון
- קליפה מגוררת מלימון אחד
- רבע כוס קמח
- חצי כפית אבקת אפייה
ההכנה

נגלה ראשונה - בצק פריך
אין פה שומדבר חדש, אותו סיפור כמו בכל הבצקים הפריכים האחרים שפרסמתי פה - רק בלי חלמון ומים - רק קמח, סוכר וחמאה. המשקיענים מוזמנים להחליף 2 כפות מהקמח בקורנפלור לפריכות מקסימלית. לא חובה אבל מוסיף המון, זה הופך את הקמח ל”רך” (מה שבדרך כלל עולה אקסטרה אם קונים קמח “רך” [שנקרא גם “קמח עוגות”] מוכן במכולת) ומוריד את אחוזי הגלוטן שפוגמים בפריכות ובמרקם הייחודי של הבצק. אפשר, אגב, להכין בפוד פרוססור, אבל זה ממש לא שווה את זמן הניקיון שלו וזה בסה”כ חוסך שתיים וחצי דקות של עבודה.

שמים כוס קמח בקערה. מוציאים שתי כפות לא גדושות של קמח ומחזירים לחבילת הקמח. מוסיפים במקומן 2 כפות זהות בגודלן של קורנפלור (רק אם יש לכם כבר קורנפלור. זה לא קריטי, אפשר להשתמש פה רק בקמח).

מוסיפים גם את רבע כוס הסוכר, וקורט מלח. מערבבים קצת עם האצבעות, ואז מוציאים את החמאה מהמקרר וחותכים אותה לקוביות גסות.
חשוב שהחמאה תהיה קרה קרה מהמקרר, זה החלק הכי קריטי בהצלחת הבצק! קוברים את קוביות החמאה בתוך הקמח עד שהן מצופות היטב, ומתחילים לפורר אותן עם האצבעות. הכיף הוא שהן לא תידבקנה לכם לידיים כי הן מצופות בקמח. עובדים בזריזות ומשפשפים את החמאה עם הקמח עד שאין יותר גושים גדולים ונוצרת לכם תערובת פירורית שאם חופנים אותה חזק עם היד היא נשארת גוש.

זהירות לא להתעסק עם זה יותר מידי כי החום של הידיים שלכם מחמם גם את החמאה וחשוב שהיא לא תהיה מושית.
למתכון הזה משתמשים בתבנית מרובעת קטנה יותר מהרגיל (25 ס”מ על 25 ס”מ). תבנית מרובעת קצת יותר גדולה גם תעבוד (30 על 27 גם יוצאת לי טוב), אבל תבניות מלבניות רגילות של עוגה זה כבר pushing it. הסיבה לגודל הזה, אגב, היא כדי שמלית הלימון תצא יפה וגבוהה. אם אתם משתמשים בתבנית מרובעת רגילה של עוגה תוכלו להסתפק באותה כמות של מלית, רק תכינו יותר בצק פריך (פי 1.5, ז”א כוס וחצי קמח, 150 גרם חמאה, ועוד כף של סוכר). שכבת הלימון תצא לכם קצת יותר דקה ככה. זה אמנם פחות דקדנטי, אבל עדיין יאמי יאם.

מרפדים את התבנית בנייר אפייה (אם אין לכם, פשוט שמנו את התבנית עם העטיפה של החמאה. אל תנסו נייר כסף - זה לא יעבוד), וזאת כדי שאפשר יהיה להוציא את הריבועים בצורה יפה ולחלק לאורחים. אחרת הם יתפרקו ויהיו מכוערים ולא תוכלו להגיש אותם אלא פשוט לאכול את הכל לבדכם וזה לא יהיה עסק.

מיד כשסיימתם את עם פירורי הבצק הפריך שפכו את הכל לתבנית ושטחו אל התחתית עם האצבעות. אמורה להיווצר שכבה של קצת פחות מס”מ. צ’יק צ’ק ויאללה למקפיא. בינתיים תדליקו את התנור וחממו אותו ל-180 מעלות. הבצק הפריך צריך לשבת בפריזר לפחות רבע שעה ואצלי זה בערך הזמן שלוקח לתנור להתחמם (עם טורבו). אפשר גם להשאיר אותו יותר זמן בקירור ואפילו יום שלם, זה לא יזיק לו (רק כסו אותו במשהו). ברגע שהתנור מספיק חם מעבירים את הבצק ישירות מן המקפיא פנימה לאפייה.

נגלה שנייה - מלית לימון
בזמן שהבצק קופא לו מכינים את קרם הלימון (שאפילו לא צריך לבשל קודם!). שוברים ארבע ביצים לאותה קערה שהכנו בה את הבצק (לא נורא אם נשארו קצת פירורים). מוסיפים את הסוכר. טורפים את התערובת 30 שניות חזק חזק עם מטרפה עד שהיא מבהירה קצת.

פה יש קטע חשוב - אם תקציפו את הביצים יותר מידי המלית האפוייה תהיה מלאה באוויר ויהיה בלתי אפשרי לחתוך את הריבועים (חצי מהמלית תישאר לכם על הסכין). אם תקציפו את הביצים פחות מידי (ז”א, רק תערבבו והתערובת תהיה סמיכה ובצבע צהוב כהה) המלית תשקע לכם למטה והבצק הפריך יצוף לכם למעלה. תאמינו או לא, זה קרה לי. לפיכך אנחנו משתמשים בכוח הידיים שלנו - אם טורפים חזק ומהר עם הידיים, זה מקציף את הביצים בדיוק במידה הנכונה. שימוש במקצף חשמלי / מיקסר יכניס יותר מידי אוויר לבלילה וזה לא מה שאנחנו רוצים. וחוצמזה, זה פחות כלים ללכלך כך שלכם לא באמת אכפת.

אחרי שבלילת הביצים והסוכר בהירה וקצת תפוחה, מגררים פנימה קליפה מלימון אחד. אם זה לימון מהסופר, תשטפו אותו טוב עם סבון כדי להסיר את שאריות הריסוס. אם זה מהעץ של השכנים, מה טוב. שימו לב שאם הזסטר שלכם (זסטר = כלי שעושה zest, יענו גרידה) מוציא חוטים דקיקים וארוכים תצטרכו לקצוץ אותם קצת עם סכין כדי שלא יתקעו לאף אחד בשיניים (אם כי יש אנשים שמוצאים שזה סקסי).

אם התברכתם במיקרופליין כמו שלי (כפרה עליו), תוכלו לגרר ישירות לתוך הקערה ללא מורא. הגרידה תהפוך לפתיתים קטנטנים ואווריריים והלימון ישאר ערום ולבנבן (כמו ההוא פה מימין) ואז אפשר לחתוך אותו ולסחוט בשביל המיץ שלנו (בלתי אפשרי לגרר אחרי שחותכים וסוחטים - בדוק).
אגב, אם עברו כבר 15-20 דקות מאז ששמתם את הבצק במקפיא, אפשר להעביר אותו ישר לתנור החם. כמו שמרת’ה תמיד אומרת: make it cold, bake it hot! את הבצק צריך לאפות בין 11 ל-13 דקות בתנור שחומם מראש. הוא צריך טיפ-טיפה לבעבע, להיות זהוב ואחיד, ולעשות צצצצטטטט. תבדקו כבר אחרי 10 דקות כדי לוודא שהוא לא שחום יותר מידי. לא אמורים להיות בו חלקים חומים. זהוב זה המקסימום.

בינתיים סוחטים לימונים עד שיש לכם שני שליש כוס (זה בערך שלושה לימונים קטנים או שניים גדולים). נסו לדייק ולא לשים יותר מזה - כי הריבועים חמוצים בצורה מושלמת, ואם תשימו עוד אז הם יהיו יותר מידי. שופכים את המיץ פנימה אל בלילת הביצים וטורפים שוב עם המטרפה.

שימו לב שטרפנו את הביצים עם הסוכר היטב לפני שהוספנו את המיץ לימון, כי יש לו נטייה לגרום לגבשושים בבלילה אם מוסיפים אותו לפני.

אחרי שטרפנו את הבלילה עם מיץ הלימון היטב היטב, מוסיפים רבע כוס קמח וחצי כפית אבקת אפייה. טורפים שוב עד שהתערובת אחידה לגמרי.

עכשיו מניחים את הקערה בצד ומחכים לבצק הפריך שיהיה מוכן.

כשהבצק מוכן וזהוב מוציאים אותו החוצה (עד אז כבר תסיימו להכין את המלית ואולי יהיה לכם זמן לכוס קפה וקצת מיילים), נותנים לו 30 שניות להוציא את האגרסיות שלו אל האוויר. כשאתם מוציאים אותו הורידו את טמפ’ התנור לקצת פחות מ-150 מעלות והשאירו את דלת התנור פתוחה איזה 20 שניות כדי לעזור לו להתקרר קצת. המלית נאפית בחום נמוך בהרבה כי אנחנו לא רוצים שהיא תתפוס צבע *בכלל*, אלא רק תתייצב ותיאפה לה לאט ובסבבה. שופכים בבת אחת את מלית הלימון פנימה לתבנית כשהבצק עוד חם. אם התנור ירד כבר ל-150 מעלות מכניסים את התבנית בחזרה פנימה לכ-25 דקות נוספות.

כשהמלית מוכנה היא מזהיבה ממש מעט ובעיקר מתייצבת (מה שאומר שמטלטלים אותה קצת אז היא לא רוטטת). כשהגעתם למצב כזה תוכלו לבדוק עם האצבע את פני השטח - המלית אמורה להיות יציבה ולא רכה. מומלץ להתחיל לוודא שהכל כשורה כבר אחרי 20 דקות של אפייה, כדי למנוע פספוסים.

מוציאים ומניחים על השיש או על הגז (יותר טוב כי ככה האוויר זורם מלמטה ומסייע לקירור) עד שהריבועים מצטננים, ואז מעבירים אותם למקרר לחצי שעה לפחות. אם תנסו לחתוך אותם לפני-כן הם יתפרקו לכם!! כדי לפרוס, השתמשו בשולי נייר האפייה שבקצוות והרימו את כל העסק מהתבנית החוצה אל השיש או קרש חיתוך (הרבה יותר קל לחתוך אותם כשהם לא בתבנית). השתמשו בסכין גדולה וחדה כדי לחתוך אותם לריבועים. כדי לקבל ריבועים יפים וישרים מומלץ להכין בצד מגבת מטבח רטובה ולנגב את הסכין בין לבין. כן, זה ניג’וס, אבל ככה הריבועים יצאו יפים וחתיכים.

אם רוצים, אפשר לפדר את הריבועים באבקת סוכר (רק אחרי שהם התקררו, אחרת היא מתמוססת). אם לא רוצים, לא צריך. הריבועים נשמרים במקרר לפחות שבוע, והם גם טעימים ישירות מהמקפיא! (מומלץ להוציא החוצה 10 דקות לפני ההגשה).
פינת התכל’ס
מכינים את הבצק הפריך: מודדים כוס קמח (מומלץ להחליף 2 כפות לא-גדושות מן הקמח בקורנפלור, אם כי לא חובה). מוסיפים פנימה סוכר ומלח ומערבבים. מוסיפים חמאה קרה חתוכה לקוביות ומשפשפים אותה עם הקמח בין הידים עד שנוצרת תערובת פירורית. משטחים על תבנית שצופתה בניר אפייה ומעבירים למקפיא לכרבע שעה. בינתיים מדליקים את התנור שיתחמם ל-180 מעלות. כשהתנור חם מוציאים מהמקפיא ישר לאפייה - כ-11-13 דקות עד שהבצק מזהיב מעט. משתמשים באותה הקערה ומקציפים היטב (ידנית! מקצף חשמלי יכניס יותר מידי אוויר לבלילה והריבועים יתפרקו לכם) את הביצים עם הסוכר. חשוב להקציף היטב אחרת המלית תשקע למטה והבצק יצוף למעלה. מגררים פנימה קליפת לימון ומוסיפים את מיץ הלימון. מערבבים היטב. מוסיפים פנימה קמח ואבקת אפייה ומערבבים עד שאחיד. כשהבצק מוכן מוציאים אותו, ממתינים 30 שניות, שופכים את המלית ישירות אל תוך התבנית. מנמיכים את חום התנור למעט פחות מ-150 מעלות (מומלץ להשאיר את הדלת פתוחה קצת כדי לעזור לו) ואופים עוד כ-25 דקות עד שהמלית יציבה. מצננים לגמרי ומעבירים למקרר ל-30 דקות לפחות לפני החיתוך לריבועים.

אוי, זה נראה טוב, ממש טוב, אנסה בשבת.
נראה נפלא. אין כמו קינוחי לימון.
מה הסיכויים שאפשר להסתדר גם עם קמח מלא?
מאיה עונה: המממ…. בטוח לא 100% קמח מלא. אם כבר אז תנסי חצי חצי או אפילו פחות. אין לי כל כך ניסיון בעבודה עם קמח מלא. מה שכן, היתרון הבריאותי היחיד שלו על קמח רגיל זה שיש בו פשוט יותר סיבים שזה יותר משביע. במקרה הזה לא נראה לי שהשובע יעצור אותי מלקחת עוד ריבוע… :)
שיואו, פינטזתי על הריבועים האלה עוד כשנתת את הלינק לוידאו. עכשיו בטוח אכין!!!! יאמי!!
צילומים וטקסט מופלאים. אני אנסה (ואפשל) על בטוח
לנועה, כיוון שזה שהקמח המלא הוא רק לבסיס אני לא חושבת שזה יהיה שינוי מהותי. רק קצת כבד יותר.
מאיה, תודה.
קודם כל, אתר מדהים ומושקע, אני מכורה כבר זמן מה וחולמת להכין משהו מהאוסף כי הכל כל כך מפתה!
אז סוף סוף הכנתי את ריבועי הלימון וכמובן - פישלתי!
לא הקצפתי את הבלילה מספיק כי עבדתי עם מקציף חשמלי (אין לי ידני) ופחדתי להקציף יותר מידי. לכן, בחצי עוגה הבלילה אכן צנחה למטה והבצק תפח מעליה ובחצי השני היא שמרה על כבודה והחליטה שהיא נשארת למעלה. בגלל כל הבלאגן ואולי לא בגללו, הבצק לא יצא לי לי פריך בכלל, הכל ניהיה די עיסתי.. (בחלקים שבהם הבלילה צנחה)
ב-נ-ו-ס-ף (כן, אני מאד מוכשרת) הכנתי את העוגה בטוסטר אובן, (סטודנטית דלת אמצעים אני…) מה שאני בטוחה שלא הוסיף ל”הצלחה”… מה שמוביל אותי לשאלה: האם אפשר להכין את הריבועים בטוסטר או שאני יצרתית מידי? בכלל, יש עוגות שאי אפשר להכין בטוסטר?
מבטיחה לנסות להכין שוב! אני לא מוותרת כל כך בקלות!
מאיה עונה: כמובן שאפשר להכין בטוסטר! הטוסטר-אובן הוא תנור לכל דבר והוא אפילו מתחמם יותר מהר וחוסך ובחשמל. עדיף כמובן להקציף יותר מידי מאשר פחות מידי. מקסימום יהיה לך קשה לחתוך את הריבועים, אבל הם יצאו לך מאוד טעימים. אם הם יתפרקו קצת בקצוות פשוט שימי עליהם הרבה אבקת סוכר לשם הסוואה. עם המקצף שלך - פשוט הקציפי עד שיש בועות והתערובת בדיוק הופכת לצהוב בהיר, ולא מעבר. תנסי להקציף על המהירות הכי גבוהה במשך דקה-שתיים. אם מקציפים יותר מזה הקצף יותר ממכפיל את הנפח שלו. וזה כבר יותר מידי. תודיעי לי איך יצא!!
שתהיי בריאה ותזכי למצוות. הולכת לנסות את זה.
מאיה, כרגיל, מעולה.
כבר הכנתי, כהרגלי הכפלתי את הכמות (בצק פי 2 ופי 1.5) וגם הפכתי את המתכון לפרווה (מרגרינה בטעם חמאה),יצא מעולה! טעים ויפהפה. ההסברים מצויינים, התמונות מקסימות ומבהירות.
אגב, הקצפתי במיקסר אחרי שנגמרו לי הידיים בהכנת הבצק.
תודה רבה, מחכה למתכון הבא.
תיקון טעות בתגובה לעיל:
התכוונתי כמובן שהמלית פי 1.5. sorry.
עשיתי את הריבועי לימון היום והם יצאו מדהימים. הצילומים מקסימים, והם גם מאד עזרו לי בהכנת המתכון
תודה תודה תודה : )
נראה מעולה.
טיפ לחיתוך, זה עובד עם מרנג אין סיבה שזה לא יעבוד על הלימוניות: אחרי שמחלצים מהתבנית, לחתוך עם חוט דנטלי או חוט ניילון.
השתמשתי במכונה לא ביד, הלמעלה יצא לי לבן. כמו כן לא היה לי תבנית ולא מצאתי תבנית של 25 על 25 ולא מצאתי חד פעמית כזאתי אז השתמשתי ב22.5 על 17.5.
יש לריבועים טעם חמוץ מתוק עדיין לא החלטתי אם אני אוהב את זה
הערה קטנה - הכנתי את הריבועים ביום שישי והם יצאו מעולים. לפני יומיים שמתי אותם בפריזר והם נשארו מאד טעימים (הם די מגניבים קפואים). אבל, אתמול אכלנו אותם (כאמור מהפריזר) והם עשו לנו (שלושה אנשים נחמדים) צרבת די מזעזעת. אני בטוחה שהם לא התקלקלו, אבל משהו בתהליך (לא יודעת עם זה הפריזר, או הזמן שעבר), גרם להם להשאר טעימים, אך לגרום לתוצאות לא סימפטיות…
מאיה עונה: הריבועים מאוד מרוכזים בלימון. אז זה אחד משניים - או שאכלת יותר מידי מהם בבת אחת (וזה לא כל כך קשה, הנה אתמול הכנתי עוד פעם וגמרתי כבר חצי מגש), או שאת מלכתכילה רגישה לחומציות הזו של הלימון (השותף שלי כזה). אם כן, מומלץ להוריד איתם כוס גדולה של מים וזה קצת עוזר.
דווקא לא אכלנו הרבה (נשארו רק 3…)
מהידע המאד מוגבל שלי בכימיה, אני מניחה זה קשור לזמן שעבר או להקפאה, שגרמו ללימון להיות הרבה יותר חומצי (או משהו…)
כי בומיים- שלושה הראשונים, במקרר זה היה מעולה ולא השאיר תופעות לוואי
אבל בלי קשר הם טעימים לאללה, ושווים את הצרבת..
וואו, אני ממש מתרגשת. :) כבר שנה אני שומרת את המתכון של רוני רנציה מוינט, ואין לי אומץ. עכשיו, עם התמונות וההסברים וההבטחות שזה פשוט, החלטתי שזה יהיה אפשרי. הבלילה של הלימון נראתה לי נוזלית מדי, והיה לי ברור שזה לא יצא, אבל עכשיו הוצאתי מהתנור, וזה לגמרי מוצק ויפהפה. אני אחכה בסבלנות עד לצינון ולקירור, ואחזור לדווח. זאת הפעם הראשונה שאני עושה משהו מפה. תודה! :)
חזרתי להגיד שיצא אלוהי. חמוץ במידה ומעולה. הכל נחתך יפה. תודה!
קודם כל - אתר מעולה :)
יש לי שאלה לא קשורה - יש לך המלצה למתכון טוב לעוגיות חמאה פושטיות? רצוי שהבצק יהיה כזה שקל לעשות ממנו צורות. יש מליון מתכונים שונים באינטרנט, אבל בטח לך יש משהו בדוק ומומלץ, נכון? לינק יתקבל בשמחה :) תודה!
מאיה עונה: וואו, התקלת אותי!! עוד לא ניסיתי להכין עוגיות כאלה, אבל למזלנו היה בדיוק כריסטמס והנושא נטחן לפירורים בכל המגזינים האמריקאים ובמיוחד זה של אהובתי. והופה - הנה מצאתי מדריך וידאו של מרת’ה להכנת עוגיות חמאה של כריסטמס (ומתכון כמובן). אני, אגב מכינה אלפחור’ס מדהימים שאם אופים אותם קצת יותר מזמן האפייה המומלץ (5 דקות בלבד!!) הן יוצאות פריכות בדיוק כמו עוגיות חמאה (דני מאוד אוהב). אבל אי אפשר כל כך להכין מהן צורות כי הבצק מאוד פריך ומתפורר.
ראשית, תודה על האתר המדהים הזה!
הכנתי את הריבועים, ולמרות כמה פאשלות שלי, יצאו מ-ע-ו-ל-י-ם! תודה!
לטובת אלה שהמחשב שלהם רחוק מהמטבח, האם שקלת ליצור
“גירסה להדפסה” של המתכון? או שאולי יש איפשהו ולא מצאתי?
(ניסיתי להעתיק לקובץ וורד את התמצית בסוף, אבל יצא הפוך ומבולגן…).
אחלה, תודה :)
היי, קודם כל אחלה בלוג. אני מאוד נהנית
הכנתי בסופ”ש את הנאגטס (היה מצוין) ואת ריבועי הלימון. השתמשתי במיקסר כי אין לי מטרפה אז ההסבר הנוסף מאוד עזר לי. לי היה טעים לדעת אחות אחת יצא חמוץ מידי (אבל היא בהריון) ולדעת השנייה מתוק מידי הבנים דווקא היו מרוצים.
שאלה: כשכתוב במתכון כוס (2/3 כוס מיץ לימון) האם הכוונה לכוס מדידה או לכוס קפה? הלכתי לפי כוס קפה במיץ לימון (השוותי בין שניהם והמדידה נראה לי מעט מידי מיץ) וכוס מדידה בקמח (כי אז לא חשבתי על זה)…
ובקשה: גם אני אשמח לגרסה להדפסה של המתכונים ושפינת התכל’ס תהיה בנקודות או שלבים (משפטים קצרים) כמו בספרי בישול.
תודה על המתכונים וההשקעה
עוגה משגעת !
החמיצות והמתיקות בדיוק במידה הנכונה.
זו העוגה השניה שאני מנסה מהאתר - עוגת התפוזים משגעת.
אני כמובן אמשיך לנסות מכן מתכונים.
תודה רבה
יפיפה ומושקע, הצילומים מרהיבים כרגיל.
מגי
ניסיתי סוף סוף! כמה מסקנות:
1. אין שום בעיה להשתמש במיקסר חשמלי. השתמשתי בעוצמה הכי נמוכה בשלבים הראשונים ושתי דקות בעוצמה הכי גבוהה אחרי שהוספתי את הקמח ויצא מעולה (אפילו שלא האמנתי שבלילה ככ”ך נוזלית תצליח לתפוח - היא הצליחה).
2. אפשר לאפות אפילו פחות. הריבועים הכי טעימים כשהם לא לגמרי קשים.
3. עדיין יצא קצת מתוק מדי, פעם הבאה אוריד רבע כוס סוכר.
תודה!
רק רציתי לומר שיצא מעולה, אבל (וזו טרוניה כללית, לא כלפי האתר חלילה) קצת חבל שביצים הן מרכיב כל-כך נפוץ בסוג כזה של מאכלים. אולי כדאי להוסיף לכל מתכון סעיף “חלופה לטבעונים”? נכון שזו טירחה ואנחנו אחוז אומלל למדי מהאוכלוסייה, אבל עדיין.. (:
בכל מקרה, קיפ אפ דה גוד וורק.
היי מאיה
אהבתי והולכת להכין שיהייה לקינוח לארוחת צהרים
של יום ראשון באיי שם…
תודה על הגירויים והצבעים המהנים של התמונות שלך…
שבוע טוב יקרה
יש לי שאלה כללית: האם כל המתכונים שאת מנסה מהאינטרנט (נניח מהדלישס שלך) מצליחים לך?
ראשית, הבלוג מקסים. מכל בחינה שהיא: המתכונים, הצילומים, הכתיבה, הגרפיקה. משובח.
שנית, אפיתי אתמול את ריבועי הלימון. יצא טעים מאוד, לדעת כל הטועמים. אצלי כבר אחרי 9 דקות בתנור המלית התחילה להשחים. אבל זו בעיה של התנור שלי, שחוזרת על עצמה.
עוד דבר: השתמשתי בסוכר חום ויצא מעולה. בפעם הבאה אנסה להשתמש בקמח מלא.
תודה לך!
היי מאיה’לה!! לא התעדכנתי הרבה זמן בבלוג (עבודה חדשה, שיפוצים, עניינים), ואיך שפתחתי אותו ביום שבת - ראיתי את המתכון המופלא הזה ומיד מיד הכנתי. יצא מעולה, יש בתנור עוד נגלה למחר לעבודה.
שוב תודה, ונשיקות!
היי מאיה
כמו שאמרתי הכנתי באותו יום והעלתי תמונה במתכונים נט…
הבעיה היחידה שלי זה התנור כי היא השחימה מעט…
אבל חוץ מיזה העוגה ניגמרה באותו יום..החומציות בידיוק מה שצריך
וקלה לחיתוך…
תודה
נפלא!בעלי נעמד באמצע המטבח אחרי הביס הראשון והכריז שזה הטעם של עוגת חלומותיו מילדותו… אמא שלו איבדה את המתכון, אבל עכשיו מאיה מצאה אותו בשבילנו! תודה לך.
נודע לי על האתר מידיד, שביקר בפרובינציה, ובמשך שבוע רק נעתי ונדתי כאן, מורעבת עד-אימה, מרוב חוסר יכולת להחליט מה להכין. אתר נפלא הכנת כאן, ותודה של האימפריה הבריטית שלוחה לך.
לבסוף, אמרת שזו העונה ללימונים, וליידי אמיתית לעולם איננה מסרבת לצו העונה. היו לי שתי נקודות החלטה - האחת, מתי להפסיק לטרוף במטרפה הידנית שלי (לבסוף טרפתי למשך כשתי דקות, יצא תפוח קצת, לבן מלמעלה וצהוב מלמטה), ומתי להוציא את כל הסיפור (הוצאתי כשהבלילה הייתה יציבה, אבל עדיין נדבקה לאצבע כשנגעתי בה).
התוצר יצא טעים למדיי, אמנם, אבל מרקם הבלילה הוא קצת, איך לומר, נזלתי. זה אמור להיות כך, או שהיא אמורה להיות יבשה ואוורירית? ואיפה פיספסתי? ומה זה אומר? והתנועה הציונית, לאן?
מאיה עונה: המממ. יציבה?! הבלילה לא אמורה להדבק לאצבע כל כך, אלא להיות ממש יציבה. הדבר היחיד שאמור למנוע ממך להמשיך לאפות אותה זה שהיא מתחילה להשחים יותר מידי. היא צריכה להיות מאוד יציבה. וגם אז, צריך לצנן אותה קצת לפני שמנסים לחתוך, ומאוד עדיף במקרר :)
הי מאיה,
אני מכורה לאתר שלך!!!
התמונות - את כישרון, תמיד רציתי לדעת לצלם כך.
האוכל - Y Y Y איזה טעים זה נראה….
איך אפשר לקבל עדכונים במייל כשאת מעדכנת? (כמו בבלוגים של תפוז)
לבסוף, אחרי חודשים של הזלת ריר על התמונות כאן, שינסנו אני והחבר מותניים ויצא מצויין. חששתי בנוגע לשני נושאים - ההקצפה, שאכן הייתה לא פשוטה עבורי (וגם עבור החבר, שאמנם חזק יותר אך נוטה להיות מאותגר מוטורית) אך הסתדרה לבסוף, לאחר כמה דקות של עבודה. והאפיה - יש לנו רק טוסטר אובן. אני משערת שזה משתנה ממכשיר למכשיר, לפי מידות החום שאת ציינת נדרשו לנו 10 דק’ נוספות לאפיית הבצק וכ-15 דק’ נוספות למלית (ובעניין הזה באמת הייתי מוטרדת כי אין דבר שנוא עליי מטעם של ביצים טריות). התוצאה טעימה, החבר מגדיר אותה כ”חלומית”, רק מעט דקה מדי, כ-2 ס”מ סה”כ. האם נשמע לך הגיוני להכין כמות כפולה מהמלית ולאפות לאורך יותר זמן?
מכשהתקרר העסק גיליתי שני אגסים במקרר והחלטתי להכין תוספת קטנה של אגסטים בטופי שמפניה (שאריות של כאילו-שמפנייה ששוכבת לי במקרר כבר עידנים). יצא שילוב מצויין, מעכשיו לא אפקפק בטוסטר-אובן החביב שלי ולא אהסס לנסות את המתכונים המעולים שלך.
שלום מאיה,
גיליתי את האתר ממש לפני כמה ימים ואני לא מפסיקה להתרשם - הוא יפהפה, נוח וכיף להסתובב בו, והמתכונים מוסברים ברמת פירוט שטרם יצא לי להיתקל בה. זה שימושי ביותר לבשלנים מתחילים מאוד כמוני, כי זה בדיוק מה שתמיד חסר לי - הטיפים הקטנים והמדויקים.
הערב אזרתי אומץ וניסיתי את ריבועי הלימון. ניקרו בי ספקות קשים באשר ליכולת שלי להצליח להכין את זה, אבל התיאבון שעוררו בי התמונות גבר עליי, ובסופו של דבר למרות כמה פאדיחות יצא מופלא. תודה! :-)