ארוחה זריזה | בצק אלים



ארכיון פוסטים ששייכים לנושא 'ארוחה זריזה'

שלוש קטנות ליום העצמאות

שלישי, 28 באפריל 2009


לא תמיד צריך לעבוד קשה כדי לאכול טוב ביום העצמאות. ומאחר וכל עם ישראל יוצא החוצה לרחובות, לפארקים ולאיי התנועה, אם גם אתם יוצאים החוצה - יש לכם מספיק על הראש, ומוטב שתיהנו מדברים טעימים וקלים להכנה. והנה שלוש הצעות קלילות ופשוטות - לסלט טעים, רוטב מצויין ורב תכליתי, ואיך אפשר בלי, גלידה ביתית. שימו לב, הכמויות המדוייקות נמצאות בפינת התכל’ס.

סלט תפוחי האדמה הקל ביקום

לא מיונז. לא חרדל. לא כלום. זה פשוט כמו שרק סלט של רומנים יכול להיות: קצת חומץ ושמן רגיל (לא זית). לא תאמינו כמה זה טעים עד שתנסו. השדרוג היחיד שאולי יכול להכנס כאן הוא קצת עירית או בצל ירוק קצוץ. זהו. אל תתפתו להוסיף תוספות כמו זיתים, ביצים קשות, או מלפפון חמוץ, כמו שייעצו לי כל הרומנים איתם התדסקסתי על הסלט הזה.

אז איך מכינים? אם יש לכם כבר תפוחי אדמה מבושלים (במקרה ונשארו לכם שאריות קרטושקעס מברביקיו, נניח) תחתכו אותם לקוביות בינוניות. אם לא - מכינים תפוחי אדמה מבושלים from scratch: קולפים שני תפוחי אדמה בינוניים וחותכים לקוביות בינוניות (בערך 2-3 ס”מ גודל).

מניחים בסיר בינוני. מכסים במים מהברז וממליחים היטב (לפחות 2 כפיות של מלח, זה מה שימנע מהם להיות תפלים). המים אמורים להגיע בערך 3 ס”מ מעל תפוחי האדמה, אבל זה לא קריטי. מביאים לרתיחה ומבשלים על אש גבוהה למשך כ-12 דקות. אם אתם לא רוצים שיגלוש לכם, בשלו על אש בינונית כ-20 דקות מרגע הרתיחה.

בינתיים, בזמן שהתפודים מתבשלים להם מכינים בקערה את הרוטב המסובך ועתיר המרכיבים: מערבבים 3 כפות של שמן עם כף אחת של חומץ. אם רוצים מוסיפים גם עירית.

כשמצפצף הסטופר מוצאים את הקובייה הגדולה ביותר מתוך הסיר ודוקרים אותה עם סכין. אם הסכין נכנסת בקלות, זה מוכן. מכבים את האש ומסננים את תפוחי האדמה מנוזל הבישול. כשהם עוד חמים ולוהטים, מפילים אותם לתוך הקערה עם הרוטב ומערבבים. התפודים החמים “שותים” את כל התיבול וסופגים את הטעמים יופי. תנסו לא לטרוף את זה באותו הרגע ולשמור קצת לאורחים. אל תשכחו לטעום ולבדוק שהטעמים מספיק חזקים לכם.  אם לא, תוסיפו עוד חומץ או מלח או קצת פלפל או עירית. הסלט טעים גם חם וגם קר, ונשמר היטב במקרר ליומיים לפחות.

רוטב ירוק רב-תכליתי

כן, כן, סטייק טוב לא צריך רוטב. אבל זה, ספציפית, מצדיק את עצמו מאוד. ומה מגניב? שכדי להכין אותו תוכלו לאסוף את כל עשבי התיבול שזרוקים לכם במקרר, לטחון אותם עם שום, שמן זית ומיץ לימון, לקבל את הפלא הירקרק הזה בתמורה. על הקומבינציה המשונה הזה עליתי בטעות, במהלך מחקר לקראת כתבה נוטפת עסיס שתתפרסם בקרוב בזמנים מודרנים (קרניבורים, היכונו).

אז מה יכול להכנס כאן? נענע, בזיליקום, פטרוזיליה, כוסברה, טימין, אורגנו, עירית או בצל ירוק, או אפילו שמיר, אם אתם אוהבים. כל תערובת שלהם בכל יחס שתרצו. אפשר אפילו להכין את זה רק עם אחד מהם. רק פטרוזיליה, או רק בזיליקום (מתקבל רוטב דמוי פסטו). מה שבטוח, זה יהיה ריחני, מרענן, וישדרג כמעט כל מה שתמרחו עליו קצת מזה (חוץ מסלט תפוחי האדמה. הוא צריך רק חומץ ושמן. לא עובד עם הרוטב הזה, בדוק).

ממלאים את הקערה של הפוד פרוססור בכמה חופנים נדיבים של מיקס עשבי תיבול (פה בתמונה הכנתי עם נענע ופטרוזיליה), מוסיפים שן שום אחת (לא יותר מידי, אחרת זה יוצא ממש חריף), וטוחנים לזה את הצורה - עד שנוצרת משחה גסה, והשום קצוץ היטב.

אם אין לכם פוד פרוססור, פשוט תקצצו דק את כל עשבי התיבול ביחד, וגם את שן השום תקצצו הכי דק שאפשר. מערבבים את תערובת עשבי התיבול הקצוצים עם שמן זית וקצת מיץ לימון, עד שנוצר רוטב סמיך. כעקרון אתם אמורים להוסיף שמן זית ומיץ לימון לפי הטעם, אבל היחס הכללי אמור להיות משהו כמו 3 ל-1. על כל שלוש כמויות שמן זית, כמות אחת של מיץ לימון. אם אין לכם מיץ לימון, זה בסדר להשתמש בחומץ (ניסיתי).

אז איפה תוקעים את הרוטב הזה? בכל מקום. מושחים על עגבניות שצליתם על הגריל, מפזרים על פרגיות ופרוסות עבות של בצל למרינדה טעימה, מורחים על סטייק שקניתם במבצע ולא יזיק לו קצת boost של טעם (כמו שקרה לנו), מערבבים לתוך שאריות אורז או בורגול מוכן עם פרוסות מלפפון לסלט אורז מעולה, ועוד ועוד ועוד.

במקרה הזה, כאמור,  ניסינו את זה על סינטה בינונית שקנינו בדחף של רגע אצל הקצב. היא אמנם הייתה סולייתית קצת, אבל הרוטב שיפר לה מאוד את הטעם. הרוטב נשמר יום שלם ללא קירור. הוא נוטה קצת להתגבש במקרר בגלל שמן הזית, אבל חצי שעה בחוץ תחזיר אותו לקדמותו.

גלידת פסיפלורה ללא מכונה

זהו בהחלט מסוג המתכונים שכל בנאדם שני כבר יודע להכין. אבל אלה מכם שעוד לא גילו את שילוש הקודש של “אחד פריגת, אחד קצפת, אחד חלב מרוכז” מוזמנים להצטרף לחבורה. העקרון מבוסס על לערבב רכז קפוא של פריגת בכל טעם שאוהבים (יש לימונדה, יש מנגו, יש מליון טעמים, ויש גם פסיפלורה) עם פחית אחת של חלב מרוכז וקצפת שהוקצפה משקית אחת של שמנת מתוקה. מקציפים, מערבבים, והיידה למקפיא. תוך 5 שעות יש גלידה.

על הווריאציה הזו עלו ידידיי ציפי ונדב במטבחם הקטנטן שבקיבוץ דביר. ההורים של ציפי הביאו שק ענק של פסיפלורות מהעץ וזו הייתה הזדמנות פז לנצל את השלל. אז במקום הפריגת הסינטטי נכנס רסק מתוך 10 פסיפלורות שתוגבר בקצת תמצית וניל. ציפי נשבעת שהגלידה הזו פשוט לא טעימה בלי חופן של פקאן סיני שקולים על מחבת יבשה ומוסיפים ממש לפני ההקפאה - אבל אני קצת עצלנית מידי בשביל זה.

מה שכן, על פי הדיווח, הגלידה יצאה קצת קשה אם הם לא ערבבו אותה תוך כדי ההקפאה. אז החלטתי לעשות ניסוי ולנסות לרכך את הגלידה בלי להצטרך לערבב אותה תוך כדי - קצת ניג’וס. אחרי שקיפלתי פנימה את הקצפת, חילקתי את הבלילה לשלוש: לאחת לא הוספתי כלום, לשנייה הוספתי קצף חלבונים כדי לאוורר אותה, ולשלישית הוספתי גם קצף חלבונים וגם את החלמון של הביצה, שגם ככה לא היה לי מה לעשות איתו. והנה מה שיצא:

המסקנה - אם כבר מקציפים, משתלם גם להקציף 2 חלבונים של ביצה ולקפל גם אותם לתוך הבלילה. אם אין לכם משהו יוצב דופן לעשות עם החלמונים שווה גם אותם לערבב לתוך הבלילה (כבר בשלב של המיץ והחלב המרוכז, עוד לפני שמתחילים עם הקיפולים), כי הם עוזרים לשמור על מרקם עוד יותר חלק לאחר ההקפאה. ככה תקבלו את הגלידה הכי חלקה והכי טעימה.

ככה נראתה גלידה א’ (שלא הוספתי לה כלום חוץ מקצפת), אחרי הקפאה של יומיים. שימו לב לשבבי הקרח הקטנים. לא נעים, אבל אם מוציאים את הגלידה החוצה 10 דקות לפני ההגשה, כמעט ולא מרגישים בהבדל.

אז איך מכינים? הולכים לירקן או לסופרמרקט גדול וקונים חבילה של פסיפלורות. זה מגיע בדרך כלל במגש קלקר ויש בזה בין 8 ל-10 יחידות. מומלץ לבקש עזרה מהמוכר כדי לבחור פסיפלורות עסיסיות שיש בהן הרבה מיץ: כאלה שהקליפה שלהם דקה ונלחצת פנימה בקלות. קופסה כזו אמורה לעלות בסביבות ה-12 שקל, ומספיקה לכמות מפלצתית של גלידה.

חותכים יפה את כל הפסיפלורות, וסוחטים אל תוך קערה את הרסק הצהוב, יחד עם כל הגרעינים. לפעמים צריך להיעזר בכפית כי לרסק יש קצת מרקם של נזלת (סורי, אבל זה ממש המרקם!) והוא לפעמים נדבק לדפנות.

בשלב זה אני, שראיתי את כל הפרקים של השף העירום, יודעת שעדיף להעביר פה מסננת, אחרת כל הגרגרים יתקעו לי בשיניים אחר כך. וכך אני עושה, כמו ג’יימי אוליבר: שופכת את כל העיסה (זה יוצא בערך כוס וחצי-שתיים) לתוך המסננת ומועכת את כל החרצנים לקצוות עם כף או מרית כדי שכל המיץ ירד למטה. אחר כך אני אוסיף בחזרה לבלילה 2-3 כפות של חרצנים, כדי שזה לא ייראה כמו גלידת פריגת חס וחלילה. שלב הסינון הזה הוא אופציונלי, כמובן.

פותחים פחית של חלב מרוכז (400 גר’, משיגים בסופר ליד החלב העמיד או מלביני הקפה) ושופכים פנימה לתוך מיץ הפסיפלורה. מערבבים היטב עד שהתערובת נראית בהירה יותר. אם רוצים, מוסיפים בחזרה פנימה קצת גרעיני פסיפלורה בשביל האותנטיות.

ומה עושים עם כל הגרעינים שסיננתם? חס וחלילה לזרוק! מערבבים עם קצת סוכר ויוגורט ביו ושותים לרוויה. מעדן, רק תשתדלו לא ללעוס יותר מידי.

מקציפים 250 מ”ל שמנת מתוקה 38% לקצפת יציבה. אפשר במיקסר (אהם אהם, שימו לב לדייר החדש במטבח), ואפשר גם ידנית. אם תוקעים את השמנת ואת המקצף ואת הקערה בפריזר לרבע שעה זה לוקח חצי מהזמן. והנה תמונה של איך נראית קצפת תוך כדי.

מערבבים, תחילה, שתי כפות מהקצפת לתוך הבלילה הכתומה, כדי “לשחרר” אותה ולאוורר אותה קצת. עכשיו מוסיפים את שאר הקצפת פנימה ו”מקפלים”:

מערבבים בתנועות סיבוביות ומבליעים בעדינות את הקצף בתוך הבלילה הכתומה, מבלי לפוצץ לו את האוויר. מקפיאים לחמש שעות לפחות.

אני מזכירה שנית. אם אין לכם כוח או קלאסה לפסיפלורות אמיתיות - תשתמשו בפריגת (זה עולה בערך אותו דבר) - רק תשתמשו בחצי מהכמות של החלב המרוכז, אחרת זה יצא מתוק מידי.
חג עצמאות שמח!

dotted.gif
פינת התכל’ס רוטב עשבי תיבול

טוחנים בפוד פרוססור שן שום אחת יחד עם כמה חופנים נדיבים של עשבי תיבול: ענע, בזיליקום, פטרוזיליה, כוסברה, טימין, אורגנו, עירית, בצל ירוק, שמיר, וכד’. מוסיפים לרסק שמן זית ומיץ לימון (או חומץ) עד שנוצר רוטב סמיך. הרוטב נשמר יום שלם ללא קירור. הוא נוטה קצת להתגבש במקרר בגלל שמן הזית, אבל חצי שעה בחוץ תחזיר אותו לקדמותו.
dotted.gif
פינת התכל’ס סלט תפוחי אדמה
קולפים וחותכים שני תפוחי אדמה לקוביות בינוניות. מניחים בסיר, מכסים במים ומוסיפים 2 כפיות מלח. מביאים לרתיחה ומבשלים 12 דקות על אש קטנה או 20 דקות על אש בינונית, עד שתפוחי האדמה מתרככים. מערבבים בקערה עם 3 כפות שמן וכף של חומץ. מוסיפים מלח, פלפל ועירית לפי הטעם. הסלט נשמר היטב במקרר ליומיים לפחות.
dotted.gif
פינת התכל’ס גלידת פסיפלורה ללא מכונה

מרוקנים את המיץ מ-8-10 פסיפלורות. מומלץ לסנן חלק מהגרעינים. מערבבים פנימה פחית אחת חלב מרוכז (400 גר’). מומלץ גם לערבב פנימה שני חלמוני ביצה, למרקם חלק יותר. מקפלים פנימה קצפת יציבה משקית אחת של שמנת מתוקה 38%  - 250 מ”ל. בשלב זה, מומלץ לקפל פנימה קצף יציב שמכינים משני חלבוני ביצה (אין צורך להוסיף סוכר, רק מקציפים לקצף יציב מאוד). מקפיאים ל-5 שעות לפחות. אם מכינים מפריגת משתמשים בגביע שלם של רכז מיץ פריגת ובחצי כמות חלב מרוכז (חצי פחית, 200 גרם). הגלידה נשארת רכה למשך יום-יומיים, ולאחר מכן מתחילה לצבור קרח. מומלץ להוציא החוצה 10 דקות לפני ההגשה.

שווארמה ביתית

שלישי, 24 במרץ 2009

shwarma.jpg

אתם רעבים. אין כלום בבית, אבל אתם רוצים ארוחה חמה עכשיו. יש אורז, יש תבלינים, אבל זהו. אם הייתי שולחת אתכם לסופר עם רשימת קניות של שלושה מרכיבים פשוטים וזמינים, הייתם מסכימים להתגייס לעניין? אז קחו רבע שעה ולכו לסופר - בקשו מהקצב להכין לכם רצועות הודו דקות, ובזמן שהוא עובד לקטו לכם בצל גדול ושקית פטרוזיליה. התוצאה היא כמו מנת הבית של השווארמיה האהובה עליכם רק בלי כל השומן, ובלי ניחוחות של צ’יפס שרוף. המתכון הוא אלתור שלי, והטריק עם הקולה הושאל מהצלי של אמא. ותודה לפילה על דוגמנות הידיים. הכמות: 4 מנות.

  • לשווארמה:
  • 500 גר’ חזה הודו חתוך לרצועות דקות (מבקשים מהקצב לפרוס)
  • 1 בצל בינוני
  • 2 כפות שמן + 1 כף להשחמת התבלינים
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 1 כפית כמון
  • 1 כפית אבקת שום
  • 1 כוס קוקה קולה (לא דיאט!)
  • לטחינה:
  • 2 כפות טחינה גולמית
  • 1 כף מיץ לימון
  • בערך רבע כוס מים
  • מלח
עלות משוערת:  

20 שקלים

עבודה נטו:  

18 דקות

ההכנה

כמה מילים על הכנת המזווה לעיתות רעב וחירום. התבססתי כאן על העובדה שלרוב האנשים יש בבית תבלינים. איזה תבלינים? שילוש הקודש, שהוא חובה בכל מטבח: אבקת שום, כמון מזרחי, ופפריקה מתוקה. קונים אותם פעם בשנה בסופר (כל קופסה עולה בערך 5 ש”ח) ונהנים לכל השנה. אצל אמא שלי זה ריבוע הקודש - כי היא גם שמה אבקת מרק. אני, ברוך השם, נגמלתי מההרגל המגונה הזה. אבל אם אתם בעניין, be my guest. רק מה, לרוב האנשים יש בבית גם קולה ובצל, כך שההנחות שלי לגבי מה יש לכם בבית היו אפילו פסימיות. אבל אם הולכים לסופר לקנות רצועות הודו, אפשר גם לזרוק לסלסלה בצל ופחית קולה (וכל זה בזמן שהקצב פורס לכם את הרצועות).

shwarma16.jpg

אגב, לא חייבים להכין עם תבלינים אלו בדיוק - אפשר לאלתר עם כל קומבינציה שאתם אוהבים: אפשר קארי וכורכום, או תערובת בהרט או חוויאג’ למרק תימני, ועוד המון המון דברים. אפשר אפילו להכין את זה סתם עם מלח פלפל, או רק עם כמון אם יש. אבל שילוש הקודש יוצא בעיני הכי טעים.

shwarma15.jpg

אצל הקצב יש שני נתחי של הודו שאפשר לקנות. יש חזה הודו רגיל, שהוא זול וטעים (35 ש”ח לקילו), ויש נתח “שווארמה”, שהוא מהירך של ההודו והוא יותר רך, אבל הוא גם יותר יקר (בערך 45 ש”ח לקילו). אם לא ראיתם אף פעם חזה הודו מובטחת לכם הפתעה - מדובר בנתח *עצום* והוא שוקל כמעט שני קילו. אני קונה חצי חזה (בערך קילו פלוס מינוס). אני מכינה ממנה נגלה אחת, ומקפיאה את השאר לפעם הבאה שיתחשק. הכי חשוב, לבקש מהקצב שיפרוס את זה לרצועות דקות , כי זה מה שחוסך את כל הזמן, אח”כ - זה יכול להיכנס למחבת בן רגע, בלי צורך בהכנה נוספת. לא בטוח שיסכימו למכור לכם פחות מקילו (חצי חזה), אבל רק תדעו שזו כמות ענקית שמספיקה בכיף ל-8-7 מנות על אורז (והרבה יותר, אם מגישים בתוך פיתה או בגאט).

אפשר להתחכם ולעשות חלוקת תפקידים בהכנת המנה - ואז זה זריז מאוד. ככה זה בדרך כלל אצלנו: אני יושבת בשיעור סטטיסטיקה ומפנטזת על ארוחה חמה. בדרך החוצה מהאוניברסיטה אני מסמסת לדני שיקצוץ בצל גדול ויטגן אותו בקצת שמן (יש לו בערך 20 דקות לעשות את זה עד שאני אגיע). בדרך הביתה באופניים אני עוצרת בסופר וקונה הודו, בגאט גדול ושקית פטרוזיליה. תוך 10 דקות אני בבית - הבצל כבר שחום במחבת. דני מפנה את העמדה, אני מטגנת בזריזות את התבלינים, זורקת את רצועות ההודו פנימה, מוסיפה קצת קולה, וזהו. אם מספיקים, אפשר להכין גם טחינה זריזה. אם לא, לא נורא.

shwarma2.jpg

אז כמו שאמרנו, הכל מתחיל בהשחמת בצל. זה ה-catch היחיד במנה הזו. צריך לעמוד 10 דקות על הגז ולטגן בצל עד שהוא משחים. אבל היופי הוא שבצל כמעט תמיד יש בבית, ובצל כולם יודעים לטגן. כל מה שצריך לעשות זה לשים במחבת עם קצת שמן, לערבב כל 30 שניות, למשך 10 דקות, ויש.

shwarma3.jpg

אז נתחיל: קוצצים בצל לרצועות דקות (לאורך, לרוחב, איך שיוצא). מחממים שמן במחבת (זה יכול להיות שמן קנולה או שמן זית, מה שיש לכם באותו רגע). עורמים את כל הבצל במחבת ומתחילים לערבב. בהתחלה זו תהיה ערימה ענקית וחלקכם אולי יילחצו קצת ויחשבו “רגע, יש יותר מידי”. אבל קצת סבלנות, ותיראו שאט-אט, כל הנפח של הבצל מתחיל להתפוגג והוא מתחיל להצטמצם לחופן קטן בלבד.

shwarma4.jpg

אחרי 3 דקות הוא כבר יהיה קצת סמרטוטי, וטיפטיפה זהוב בקצוות.

אחרי 8 דקות הוא כבר רך לגמרי, ותופס צבע יפה. תחזיקו עוד קצת, שווה את זה.

shwarma5.jpg

אחרי 10 דקות, סיימנו. הבצל שחום ויפה, יש ריח נהדר במטבח, וכולנו מרגישים כמו טבחים מדופלמים. זהו, למעשה, בסיס לכל תבשיל טוב שתוכלו לחשוב עליו. בצל מטוגן שכזה הוא שלב ראשון למרק מצויין, צלי בקר בבירה, ואפילו חמין.

ומה עכשיו? מכינים בצד את הקופסאות של שלושת התבלינים וגם פותחים אותן, כדי שתוכלו לעבוד מהר. מנמיכים את האש, תכף תבינו למה.

shwarma6.jpg

מסיטים את הבצל המקורמל לשוליים ומפנים מקום במרכז המחבת. מוסיפים עוד שלולית קטנה של שמן, ומוודאים שוב שאתם על אש נמוכה.

shwarma7.jpg

מוסיפים לשלולית כפית אחת מכל תבלין - כפית אחת של פפריקה, כפית של שום, וכפית של כמון. מוסיפים את התבלינים ישירות לתוך שלולית השמן שהכנו במרכז המחבת. מוסיפים לשלולית גם חצי כפית מלח.

shwarma8.jpg

מערבבים את התבלינים בשמן עד שנוצרת משחה דלילה, וממשיכים לערבב, עד שהתבלינים מתחילים לעשות צססססססס, מתחילים לבעבע ולתסוס. והניחוחות עולים אל על. שימו לב, אסור שהתבלינים יתבשלו יותר מידי - כי הם ישחירו, ואז יהיה לכם בעסה. בגלל זה הנמכנו לאש נמוכה, ופתחנו מראש את התבלינים כדי שהשמן לא יספיק להתחמם יותר מידי.

shwarma9.jpg

כשהתבלינים תוססים מוציאים את רצועות ההודו מהמקרר וזורקים למחבת. מחזירים לאש גבוהה. לוקחים עוד כף עץ ומערבבים את הרצועות כדי שיתכסו בבצל מקורמל ושמן מתובל.

shwarma11.jpg

הפרידו את הרצועות כדי שלא יישארו דבוקות אחת לשנייה. הניחו להן לתפוס צבע על המחבת בלי לגעת ל-40 שניות, ואז ערבבו אותן, והניחו להן לעוד 40 שניות.

shwarma12.jpg

והנה מגיע השוס. לכאורה, יש לכם שווארמה. אתם יכולים להמשיך להקפיץ את הבשר עוד 2 דקות, לשנורר רצועה אחת החוצה ולחתוך אותה כדי לבדוק שהיא מוכנה, וזהו. אבל מה אם הייתי אומרת לכם שיש לי מרכיב סודי?! לא, לא סירופ נגד שיעול.

shwarma13.jpg

קוקה קולה. תאמינו או לא. עובד גם בלי, אבל זה כל כך להיט, שכבר הפסקתי להכין בלי.

אז קודם כל, חוק ברזל - אסור להשתמש בדיאט קולה, כי היא הופכת להיות רעילה בבישול. אל תגידו שלא אמרתי! רק קולה רגילה. אין לי מושג לגבי קולה לימון או קולה זירו. לא הייתי מסתכנת. תעשו את זה עם קולה רגילה וזהו. בלי התחכמויות.

shwarma17.jpg

החוכמה, כפי שלמדתי מאמא, היא לא להציף את הסיר בקולה “ולהרתיח” את הבשר בנוזל. כל החוכמה היא לשים טיפ-טיפונת כל פעם, כדי שהבשר לא יצא מכובס. אז מתחילים עם שליש כוס קולה, מערבבים טוב טוב, ונותנים לזה להצטמצם ולהתקרמל. כשהקולה מבעבעת מאוד (זה קורה תוך חצי דקה) מוסיפים עוד שליש כוס ומערבבים היטב. ממשיכים לעשות את זה עד שההודו מוכן. מהרגע שמתחילים להוסיף את הקולה עד שהמנה מוכנה זה לוקח בין 2 לשלוש וחצי דקות. ובזמן הזה אתם אמורים להספיק להוסיף בהדרגה כוס שלמה של קולה לקרמול (שליש כל פעם), אבל בלי לבשל את ההודו יותר מידי, כדי שלא יצא יבש. איך יודעים? שולפים רצועה אחת החוצה וחותכים אותה באמצע. אם היא לבנה מבפנים (אבל רכה ומבריקה! לא סיבית!), מכבים את האש מיד.

shwarma14.jpg

מכינים פיתה, או בגאט, או לחמניה, או אורז. עורמים רצועות הודו עד כמה שניתן בלי שיתפרק, מפזרים פטרוזיליה, וטורפים בזריזות.

נשארו שאריות? בלי לחשוב הרבה, חלקו בין שקיות פלסטיק לסנדוויצ’ים והקפיאו. אין משהו יותר כיפי מלחזור הביתה ולחמם במיקרוגל שווארמה היישר מהמקפיא (יוצא כמו חדש!) ולשים בתוך לחמניה או על אורז. אפשר כמובן לשמור את זה במקרר ליומיים שלושה (שימו לב, רוטב הקולה הופך להיות מאוד צמיגי כשהוא קר, אבל בחימום מחדש הוא חוזר לעצמו).

shwarma18.jpg

למטיבי לכת - טחינה ביתית זריזה - מושלם לשווארמה בבגאט:
מניחים 2 כפות טחינה גולמית בקערה (למי שאין טחינה-פימפ שמבריח לו משלוחים מחברון, שיקנה בסופר). סוחטיה פנימה בערך כף של מיץ לימון, ומתבלים במלח. מוסיפים 2 כפות מים, ומערבבים חזק חזק עם מזלג, עד שנוצר ממרח סמיך מאוד. מוסיפים בהדרגה 2 כפות מים בכל פעם, ומערבבים עד המרקם נאה לכם. טועמים ומוסיפים מלח ומיץ לימון לפי הטעם. בהתחלה כשמוסיפים נוזל ומערבבים זה נראה כאילו זה מתפרק, אבל בערבוב עיקש זה יהפוך לאמולסיה חלקה וטעימה. אפשר להוסיף קצת פטרוזיליה קצוצה. רוצים לקרוא עוד על טחינה? פנו לכם שעתיים וגשו מהר לפרוייקט הטחינה הגדול והגאוני של שוקי.

shwarma19.jpg

פינת התכל’ס
קוצצים בצל לפרוסות. מחממים שמן במחבת ומטגנים את הבצל כ-10 דקות עד שהוא רך ושחום מאוד. מזיזים לצד ושופכים מעט שמן למרכז המחבת. מוסיפים לשמן את הפפריקה, הכמון, אבקת השום וחצי כפית מלח ומערבבים עד שהתבלינים תוססים. מוסיפים את ההודו, מערבבים היטב, ומניחים לו להיטגן כ-40 שניות על התחתית. מערבבים ומניחים שוב ל-40 שניות. אם רוצים, מוסיפים שליש כוס קולה, מחכים שיסמיך ויצטמצם ומוסיפים עוד, עד שההודו מוכן (מוציאים חתיכה, ופורסים כדי לבדוק) - סה”כ כ-2 עד 3 וחצי דקות. מגישים על אורז או בבגאט או פיתה עם טחינה ופטרוזיליה.

אוף-טופיק
דניה ויינר, אחת מצלמות האוכל המוכשרות ביותר, פותחת סדנת צילום אוכל למתחילים. הסדנה תכלול שמונה שיעורים, מעשיים לרוב, של שלוש שעות כ”א, ומתאימה לכל צלם חובב (אין צורך בציוד מקצועי). לפרטים נוספים ניתן לפנות ישירות לדניה: 052-6006067. תהנו!

נודלס ברוטב בוטנים ללא בישול

שני, 10 בנובמבר 2008

sesamenoodles.jpg

את הנודלס דווקא מבשלים, אבל את הרוטב לא. מכינים אותו בצד בזמן שהאטריות מתבשלות, ומיד לאחר הסינון הזריז, זורקים אותן פנימה לקערה, והחום שלהם ימיס את הרוטב הסמיך ויהפוך אותו לאמולסיה קרמית ומבריקה שתצפה כל אטריה ואטריה בזיגוג שמנמן וטעם מבריק. הדרך היחידה שיכולתי לעבור בשלום את שבוע הלימודים ראשון היא לפנטז מה אכין לעצמי לאכול כל ערב. ותוך כדי עלעול זריז בחוברת everyday food הקומפקטית שסחבתי איתי בתיק ל-”מבוא לטכנולוגיות מידע” המייגע, הבטחתי לעצמי שהערב אכין שוב את קלאסיקת הקיץ שלנו: מנה צמחונית אך עשירה ומשביעה, בה הירקות מתבשלים יחד עם הפסטה, והרוטב לא מתבשל כלל. תוך כדי דיווש הביתה דמיינתי לי את החגיגה המרגשת, וסימסתי לדני שיתחיל כבר לקצוץ גזר. הכמות: 4 מנות.

  • לנודלס:
  • 250 גרם פסטה (חצי חבילה), בכל צורה שאוהבים
  • חצי בצל גדול (אפשר סגול)
  • תפרחת גדולה של ברוקולי (או שתיים, אם ממש אוהבים)
  • אופציה: פלפל אדום, פרוס לפיסות דקיקות
  • 1 גזר גדול / שניים קטנים
  • לרוטב בוטנים ללא בישול:
  • כף גדושה מאוד של חמאת בוטנים
  • 3 כפות סוכר
  • 2 כפות חומץ
  • 2 כפות רוטב סויה
  • 1 כף שמן שומשום (לא חייבים)
  • 2 שיני שום
  • עד רבע כוס מי בישול מהפסטה
עלות משוערת:

14 שקלים

עבודה נטו:

22 דקות

ההכנה

קל לפצל את ההכנה של המנה הזו לשני אנשים שיעבדו במקביל. אחד יקצוץ ירקות, והשני יבשל את הפסטה ויכין את הרוטב בקערה. את רוב השלבים אפשר גם להכין מראש ולאכסן במקרר. ברגע האחרון כל שנותר לעשות הוא להרתיח את הפסטה, לזרוק פנימה את הירקות לרתיחה קצרה, ולערבב את הכל בקערה. הדבר הכי קשה כאן זה הקיצוץ של הירקות. אבל גם אחרי יום ארוך בעבודה או באוניברסיטה, להפריד ברוקולי לפרחים קטנים ולקלף גזר זה סוג של תרפיה, אפילו בשבילי.

sesamenoodles2.jpg

אז אמנם קוראים לזה נודלס, אבל מדובר בפסטה רגילה לכל דבר. תוכלו להשתמש בכל צורה שמתחשק, אם כי צורות קטנות ומפותלות “אוחזות” ברוטב בצורה הכי טובה. אנחנו הכי אוהבים להשתמש בצורה של הפפיונים. מבחינת הירקות, אפשר גם להשתמש בפלפל אדום (או כתום או ירוק), ולמעשה הגזר הוא אלתור שלנו. הברוקולי הוא נקודה רגישה אצל חלק מהאנשים, אבל אני אציין בשמחה שדני הוא אחד משונאיו המושבעים של הברוקולי (ושל כל דבר בריא ומזין) - והוא זולל בכיף קערה אחר קערה מהמנה הזו, עם כל “ברוקוליותה” הבוטה. הנודניקים יכולים לוותר ולא לשים.
sesamenoodles13.jpg

החוכמה בהכנה היא להכין את כל הירקות הקצוצים מראש ולסדר אותם כמו חיילים על צלחת כדי שברגע הנכון פשוט תפילו אותם אל תוך המים הרותחים, וככה לא יהיה לחץ של לחתוך מהר לפני שהפסטה תהיה מוכנה. בדומה למנת הפסטה עם העוף, אם תעמידו את המים לרתיחה מיד לפני שאתם מתחילים, זה פחות או יותר יספיק לכם בשביל כל הקיצוצים. אבל אם אתם קוצצים לאט, או שפשוט לא מספיק בטוחים שתספיקו, עדיף לסיים לקצוץ את כל הירקות, ורק אז להרתיח את המים לפסטה. בלי לחץ.

מעמידים סיר על אש גבוהה, וממלאים אותו בהרבה הרבה מים. ממליחים בכפית מלח (המים צריכים להיות מלוחים, ככה זה תמיד כשמכינים פסטה).

sesamenoodles4.jpg

הברוקולי מגיע בשקיות ניילון שקופות, ובדרך כלל יש שלוש תפרחות בינוניות בשקית אחת. כאן נשתמש באחת או שתיים. קוצצים לפרחים קטנים: תופסים את התפרחת הירוקה עם היד, ומשתמשים בסכין כדי לגזום כמה שיותר מה”גזע”. אני אוהבת להשאיר קצת ממנו, כי הוא נשאר טעים וקראנצ’י אחרי הבישול. אני לוקחת את זה אפילו צעד קדימה ומשתמשת גם בגבעול העבה בתחתיתו של הברוקולי!!!

sesamenoodles6.jpg

החוכמה היא לקלף אותו (כי הבחוצה שלו סיבי כמו סלרי ונתקע בשיניים) עד שמגיעים לבשר הלבנבן שבתוכו, ואז לפרוס אותו לפרוסות דקות.

sesamenoodles7.jpg

זה אמנם לא טעים כמו הפרח עצמו, אבל זה מוסיף קראנץ’ למנה, וזה גם בריא.

sesamenoodles5.jpg

אחרי שסיימנו לגזום את הברוקולי, נקלף את הגזר, ונקצוץ אותו כרצוננו. אם אין לכם סבלנות להשקיע , תקצצו אותו לפרוסות דקות (חצי ס”מ בערך) ובשלו אותו במים של הפסטה יחד עם השאר.

sesamenoodles19.jpg

אם אתם במצברוח לקיצוצים מופרעים, תוכלו לגזום אותו לגפרורים דקים, ואז לא צריך לבשל, אלא פשוט לערבב עם הפסטה המוכנה והחמה. זה קצת יבשל אותו - אבל הוא יישאר קראנצ’י. הדרך השנייה תקפה גם אם אתם יכולים לסנג’ר מישהו לקצוץ במקומכם, שזה מה שאני נוהגת לעשות.

בזמן שאתם קוצצים, תבדקו אם המים בסיר רתחו. אם כן, הוסיפו פנימה את הפסטה. שימו לכם טיימר ל-7 דקות בדיוק (זה הזמן שצריך לבשל את הפסטה עד גבול ה-”אל-דנטה”, ואז מוסיפים את הירקות ומבשלים אותה עוד קצת). בינתיים תסיימו עם הקיצוצים.

sesamenoodles3.jpg

גם את הבצל קוצצים - לפרוסות דקות. אפשר להשתמש גם בבצל סגול - אבל לא קריטי.

sesamenoodles8.jpg

את השום נצטרך בשביל הרוטב. כדי לקלף שן שום בקלות, נותנים לה “זפטה” עם החלק השטוח של הסכין. ואז, באורח פלאי, כשהיא חצי מעוכה, הקליפה שלה נושרת בקלות רבה.

sesamenoodles9.jpg

קוצצים את השום דק מאוד.

sesamenoodles10.jpg

שמים בקערה גדולה (שתכיל את כל הפסטה אח”כ) את השום, החמאת בוטנים, ואת כל שאר החומרים. מערבבים במזלג עד שהרוטב קרמי וחלק. מי שאוהב חריף מוזמן להוסיף קצת פתיתי צ’ילי או טבסקו.

sesamenoodles11.jpg

בהתחלה קצת קשה לערבב את חמאת הבוטנים הסמיכה יחד עם הנוזלים, והרוטב ייראה כאילו הוא מתפרק, אבל אם ממשיכים בעקשנות למעוך את הכל יחד עם המזלג, מתקבל קרם חלק (ודי טעים!). וכשהוא יתחבר עם פסטה לוהטת, שעדיין נוטפת קצת מים רותחים, הוא ימס ויצפה אותה באופן מושלם.

sesamenoodles12.jpg

מניחים את הרוטב בצד, עד שהפסטה עם הירקות תהיה מוכנה.

sesamenoodles14.jpg

אחרי 7 דקות של בישול הפסטה, מוסיפים פנימה את הירקות. הפסטה, בשלב זה, צריכה להיות עדיין קצת קשה (אפשר להוציא פסט אחד לקרש חיתוך ולנסות לחתוך אותו - הוא אמור להיות רך בין האצבעות, אבל קשה לחיתוך עם סכין). ועכשיו - פנימה עם הברוקולי, הבצל (הפלפל, אם רוצים), ואת הגזר - אם לא קצצתם אותו לגפרורים.

sesamenoodles15.jpg

מבשלים את הפסטה והירקות יחד 3 דקות בדיוק.

sesamenoodles16.jpg

בינתיים, לוקחים כוס ו”גונבים” בזהירות קצת מי בישול לתוכה. נצטרך את זה בשביל הרוטב תכף.

sesamenoodles17.jpg

מסננים את הפסטה עם הירקות, אבל לא לגמרי. זה בסדר יש עדיין קצת מים, כי זה עוזר להמס את הרוטב. שופכים את הפסטה הרותחת ישר מתוך המסננת אל תוך הקערה שהכנו בה את הרוטב. אם קצצתם את הגזר לגפרורים, זה הזמן להוסיף אותם גם.

sesamenoodles18.jpg

מערבבים את הפסטה עם הרוטב בעדינות עם כף עץ, עד שהכל מצופה ברוטב בוטנים וכל הבית מתמלא בריח מטריף. מוסיפים כף או שתיים ממי הבישול ששמרנו בכוס וממשיכים לערבב קצת. אם הרוטב עדיין נראה לכם סמיך ומרוכז מידי, הוסיפו עוד קצת מים.

חלקו מהר לקערות ותזללו מהר, לפני שייגמר.

sesamenoodles20.jpg

פינת התכל’ס
קוצצים את כל הירקות, ומניחים בצד בזמן שמרתיחים סיר מלא מים מומלחים לפסטה. כשהמים רותחים מבשלים את הפסטה 7 דקות בדיוק. מוסיפים את הירקות הקצוצים (לא את הגזר אם קצצתם אותו לגפרורים דקים) ומבשלים 3 דקות נוספות. שומרים רבע כוס ממי הבישול. בינתיים מכינים בקערה את הרוטב: מערבבים את כל חומרי הרוטב עד שנוצר קרם חלק ומבריק. כשהפסטה והירקות מוכנים מסננים אותם קלות ושופכים לתוך הרוטב. מערבבים בעדינות. מוסיפים 1-2 כפות ממי הבישול. הרוטב יימס ויצפה היטב את הפסטה. אם הוא סמיך / מרוכז מידי מוסיפים עוד מי קצת מי בישול.

צ’ילי “מזוייף” עם לחמניות תירס

שלישי, 21 באוקטובר 2008

skilletpie.jpg

למה מזוייף? כי לצ’ילי אמיתי לוקח זמן להתבשל, ויש בו גם שעועית, שכאן אין. אבל מה שיש זה נזיד עשיר ומדהים בטעמו, שבזכות טריק ערמומי מרגיש כאילו בישלתם אותו שעות. והתוספת - בילט אין. מניחים תלוליות בצק ישר על הצ’ילי ואופים בתנור - ככה במחבת! בסוף מתקבלות לחמניות תירס טעימות, שמשתלבות בצורה מושלמת עם כל העסק. אם אין לכם מחבת ברזל (ידיות פלסטיק נמסות בחום של התנור), תוכלו פשוט להעביר את התערובת לתבנית אפייה ולהמשיך כרגיל. המתכון הוא עיבוד מ - אלא מה - מגזין everyday food. ותודה לפילה על דוגמנות הידיים. הכמות: 4 מנות.

  • לצ’ילי:
  • חצי פלפל אדום
  • חצי בצל בינוני
  • חצי סלסלת פטריות או חצי קופסת שימורים של פטריות
  • 500 גרם בשר בקר טחון (או מיקס של חצי בקר וחצי הודו אדום)
  • קופסה קטנה של רסק עגבניות (הקטנה היא 100 גר’)
  • 2/3 כוס מים + כף גדושה קמח
  • ללחמניות תירס:
  • חצי כוס קמח תירס
  • חצי כוס קמח רגיל
  • 1 כפית אבקת סודה לשתייה
  • חצי כפית מלח
  • 1 ביצה
  • 3/4 גביע שמנת חמוצה (כ-150 גרם) או יוגורט או גבינה לבנה או ריוויון או שילוב ביניהם
עלות משוערת:

30 שקלים

עבודה נטו:

25 דקות

ההכנה

skilletpie5.jpg

לפני שמתחילים בכלל עם הטיגון מכינים את הבלילה של לחמניות התירס. זה מאוד קשה. קמח תירס. קמח רגיל. מלח. אבקת סודה לשתייה. לחם תירס הוא מסוג הדברים שעדיף כמה שפחות לערבב אותם (כמו כל העוגות הבחושות, בערך) - אחרת יצא להם מרקם קשיח או מסטיקי, ולא רך כמו שאנחנו רוצים. אז כדי לערבב כמה שפחות עם הנוזלים אנחנו מוודאים שהכל מעורבב היטב לפני כן.

skilletpie6.jpg

מערבבים היטב את כל החומרים היבשים עם מזלג עד שנוצרת אבקה צהבהבה בהירה.

skilletpie7.jpg

כשהכל מעורבב טוב עושים גומה באמצע ומוסיפים את החומרים הרטובים: שוברים פנימה ביצה, ומוסיפים את השמנת החמוצה (שומרים את שארית המיכל - רבע כוס - להגשה. זה שילוב אדיר). והנה עוד משהו כיפי במתכון הזה: אם אין לכם שמנת חמוצה אפשר להשתמש בגבינה לבנה, ביוגורט או ברוויון. אפשר אפילו מיקס ביניהם - כל עוד מגיעים לכמות של שלושת-רבעי כוס. מגניב, הא? ניסיתי את זה גם עם גבינת עיזים רכה וזה יצא מעולה.

skilletpie8.jpg

מערבבים קצת את הרטובים ביחד באמצע הגומה (שוב, כדי למנוע ערבוב יתר של כל הבלילה יחד), ואז מתחילים להזיז פנימה את התערובת היבשה. עושים 4-5 ערבובים איטיים ויעילים של הכל ביחד (עם המזלג, כן?) ועוצרים. עדיין יש גושים? נסו לשבור אותם קצת עם המזלג ו”למזג” אותם פנימה.

skilletpie9.jpg

אל תערבבו יותר מידי. כשהבלילה מוכנה שמים אותה במקרר עד הרגע שצריך אותה.

skilletpie2.jpg

כשלחם התירס מתקרר לו במקרר (זה עוזר קצת לרכך את סיבי הגלוטן שאולי נוצרו מהערבוב, או משהו בסגנון), קוצצים בזריזות באופן גס את הפלפל, הבצל והפטריות. מהפלפל חשוב מאוד להסיר את כל הקרומים הלבנים והמעצבנים. כדי להוציא את הגרעינים בקלות פשוט דופקים את הפלפל על הקרש חיתוך פעם פעמיים והכל נושר החוצה.

skilletpie3.jpg

כדי לקלף בקלות את חצי הבצל, עושים לו חיתוך לגובה של השכבה החיצונית שלו. ואז היא מתקלפת מעצמה בקלות. בלי מלחמה. לא חייבים בצל סגול אגב, הוא פשוט יפה יותר.
skilletpie4.jpg

מהפטריות מסירים את הרגליים (אני לא אוהבת אותן, אין להן טעם) ופורסים לפרוסות. מחיר הפטריות האמיר לאחרונה, ומצאתי שפטריות מיני-פורטובלו הן כבר יותר זולות משמפיניון רגילות! לאן הגענו… אם יקר לכם החליפו בפטריות מחצי קופסת שימורים, העולם לא יתפוצץ. את כל הירקות מסדרים יפה שיהיה נוח להחליק אותם למחבת בצ’יק.

skilletpie10.jpg

ועכשיו למלאכה: שמים מחבת על האש הכי גבוהה של הגז שלכם, ומחממים אותה לשתיים שלוש דקות על ריק. בלי שמן ובלי כלום. לבד! למה? כי כדי שהמחבת תיתן מכת חום של ממש לבשר, היא צריכה להיות חמה כמו הגיהנום. כשהמחבת ממש ממש חמה (ברמה שאי אפשר לקרב את היד יותר מעשרה ס”מ ממנה) מוסיפים פנימה כף אחת של שמן רגיל (עדיף רגיל משמן זית במקרה הזה, כי הוא נשרף פחות בקלות), נותנים לשמן להתחמם קצת, וזורקים פנימה את הפלפל, הבצל, והפטריות. מטגנים כ-2 דקות תוך כדי ערבוב עד שהירקות תופסים צבע ומתרככים קצת.

skilletpie11.jpg

מוסיפים למחבת את הבשר הטחון ואת רסק העגבניות. פה בתמונה בדיוק נגמר לי הבשר הטחון ונאלצתי להקריב 2 המבורגרי אנטריקוט שהיו לי בפריזר (סורי, דני :). מן הסתם יצא טעים במיוחד. רסק עגבניות, למי שלא יודע, מגיע בקופסאות פלסטיק קטנות ואדומות בסופר (בדרך כלל ברביעיות מחוברות). זה שימושי מאוד לבישול ביתי ומומלץ לקנות סטוקים ולשמור במזווה (כל קופסה עולה בערך שקל וחצי).
skilletpie12.jpg

משתמשים בשתי כפות עץ כדי “לקצוץ” את הבקר ולהפטר מהגושים. מידי פעם נותנים ערבוב וממשיכים לפורר את הבשר עם הכפות. כשאין יותר גושים מניחים לו להתבשל קצת, עוד בערך 5 דקות, תוך כדי ערבוב מידי פעם.
skilletpie14.jpg

בינתיים הולכים הצידה, מודדים שני שליש כוס מים מהברז, ומערבבים פנימה כף גדושה של קמח רגיל. האא?! כן. זה הולך להיכנס למחבת עוד מעט. אבל אל תיבהלו, כי זה יצא ממש טוב בסוף.

skilletpie15.jpg

כשהבשר לא ורוד יותר (הוא מאפיר קצת, אבל בגלל הרסק עגבניות הוא יותר כתום מאפור. אבל כבר לא ורוד, בכל מקרה), מוזגים פנימה את המים עם הקמח ומערבבים היטב. מתבלים במלח ופלפל. התערובת תסמיך ותבריק, ותתחיל להראות פתאום כמו נזיד צ’ילי של ממש. תעמדו בזה ותמתינו רבע שעה, ותכף יהיה לכם אוכל.

skilletpie13.jpg

עכשיו אנחנו הולכים להכניס את המחבת לתנור. אם למחבת שלכם יש ידית שהיא לא מברזל (שבדרך כלל גם לא מתחממת במהלך הבישול ואפשר עדיין לגעת בה), לא הייתי ממליצה לכם להעמיד אותה במבחן של חום ישיר בתנור - כי היא תימס, ואז זה יהיה בעסה.

skilletpie16.jpg

מסירים את המחבת מהאש. אם צריך, מעבירים קודם לתבנית אפייה. מוציאים את תערובת הלחמניות הצהובה מהמקרר ומניחים תלוליות קטנות ממנה על גבי התבשיל המבעבע. אם יש לכם כף גלידה קפיצית של ליליפוטים זה הזמן להשתמש בה. אם לא, השתמשו בשתי כפיות. זה קצת פחות סקסי אבל לא פחות טעים. מסדרים את התלוליות כך שיהיה קצת רווח ביניהן, כי הן תופחות בתנור ואנחנו רוצים שהצ’ילי יבצבץ קצת ממתחת.

skilletpie17.jpg

זורקים את המחבת (או התבנית) לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות (אני מתחילה את החימום כבר כשאני מתחילה לטגן ואז התנור חם ומוכן בדיוק בזמן). אופים למשך כרבע שעה, עד שהלחמניות תפוחות וצהובות ומוכנות (תוקעים שיפוד ובודקים שהוא יוצא יבש). אם הלחמניות רכות מידי ורוטטות, צריך לאפות עוד כמה דקות.

skilletpie18.jpg

מחלקים למנות וטורפים מהר. מקשטים בשמנת חמוצה ואולי קצת כוסברה. מרגישים מקסיקנים.

skilletpie19.jpg

פינת התכל’ס
מערבבים במזלג בקערה את קמח התירס, הקמח הרגיל, אבקת הסודה לשתייה והמלח. יוצרים גומה ומערבבים באמצע ביצה ושמנת חמוצה. מערבבים את הכל יחד רק עד שנוצרת בלילה צהובה יחסית אחידה. הזהרו מערבוב יתר. מניחים במקרר. קוצצים את הפלפל, הבצל והפטריות. מחממים מחבת על אש גבוהה “על ריק” לשתי דקות. מוסיפים כף שמן, מחממים מעט, ומטגנים את הירקות ל-2 דקות. מוסיפים את הבשר הטחון ורסק העגבניות. קוצצים את הבשר באמצעות שתי כפות עץ עד שאין גושים. מבשלים תוך כדי ערבוב כחמש דקות. מערבבים מים וקמח ושופכים את תוך המחבת. מתבלים במלח ופלפל ומערבבים. מניחים תלוליות של בלילת הבצק מהמקרר על גבי התבשיל, ומעבירים לאפייה בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, כרבע שעה (אם למחבת שלכם יש ידיות פלסטיק, העבירו לתבנית אפייה) או עד שהלחמניות מוכנות.