• לרוטב:
• 250 גר' פסטה – בכל צורה שאוהבים (חצי חבילה)
• 3 ביצים
• חופן גבינת פרמזן מגוררת (בערך 40-50 גרם – בבקשה פרמזן אמיתית ולא אבקה), או פקורינו

• אופצייה:
• 5-7 רצועות בייקון
• גיוונים אחרים:
• חופן אפונה קפואה, או עגבניות שרי חצויות או 150 גר' חזה עוף חתוך לקוביות או 150 גר' גבינת ריקוטה או מוצרלה

שלב א' – מכינים את הפסטה

ממלאים סיר גדול בהרבה מים מהברז. ממליחים בנדיבות (לפחות כף או שתיים). כדי שתצא פסטה טעימה המים שלה צריכים להיות מלוחים כמו מי ים. וזה תקף לכל פסטה שאתם מכינים. מביאים את המים לרתיחה פראית על אש גבוהה. מוסיפים פנימה את הפסטה וממשיכים לבשל על אש גבוהה (שימו עין מידי פעם, כדי שלא יגלוש). אצלנו בבית חצי חבילת פסטה סטנדרטית (כלומר 250 גר') מספיקה לארוחה משביעה לשני אנשים. אבל אנחנו חזרזירים, וזה לא מייצג. אצלכם זה יכול להיות שונה.

שימו לב, הפסטה נכנסת פנימה רק כשהמים רותחים מאוד.

ומה עושים בזמן שהפסטה מתבשלת לה? עוברים לשלב הבא:

שלב ב' – מכינים את הרוטב

מגררים חופן של פרמזן טרייה לתוך קערה. בכל הבדיקות שעשיתי לא היה לי אומץ לנסות גבינות ירודות יותר מהפרמג'יאנו רג'יאנו שסחבתי איתי מאיטליה (אתם לא רוצים לדעת מה עוד סחבתי מאיטליה). וזה פאק רציני – כי יכול להיות שעם פרמזן ישראלית זה פחות להיט. אצל ההורים שלי במחסן, למשל, מתחבאת לה קופסת פלסטיק ענקית של אבקת פרמזן מוכנה של קראפט (שיש לה יותר טעם של גרביים מטעם של גבינה), ואני די בטוחה שאמא שלי עדיין מעיזה להשתמש בזה. אז חבר'ה – בגלל שיש פה מעט מאוד מרכיבים וזו בובה של ארוחה – תנו כבוד, השקיעו כמה שקלים אקסטרה ותקנו גבינה קשה ומסריחה כהוגן, שתיתן לכם כבוד בחזרה. אם לא פרמג'יאנו רג'יאנו – אז פרמזן של תנובה, או גבינת פקורינו, או מנצ'גו. כולן לדעתי יתנו תוצאות ראויות, יחזיקו זמן רב במקרר כשהן מכוסות כמו שצריך, ותהיינה נהדרות על כל תבשיל, פסטה, או מרק שתכינו בחורף הקרוב. השקעה משתלמת בהחלט.

כמה פרמזן? קשה לי לתת כמות, וזה גם לא כזה קריטי. לכמות של חצי חבילת פסטה צריך חופן נאה של גבינה מגוררת (קצת יותר מחצי כוס). ככל שתשימו יותר גבינה זה יהיה יותר טעים, אבל חופן זה המינימום. זה מה שנותן את כל הטעם לרוטב.

אל הפרמזן המגוררת מוסיפים 3 ביצים. שימו לב שכמויות אלה מנפקות כמות נאה ביותר של רוטב, שיכולה להספיק גם ל-3/4 שקית פסטה. תכף תראו איך "מותחים" את הרוטב כך שיספיק ליותר פסטה.

חוסכים זמן ומתבלים את הרוטב כבר עכשיו – מוסיפים קורט נדיב של מלח (בזהירות, הפרמזן כבר מלוחה) ופלפל שחור. טורפים עד שנוצרת תערובת אחידה. ועכשיו כל שנותר לעשות זה לחכות לפסטה שתהיה אל-דנטה.

משועממים? הרוטב לא נראה לכם מספיק גבינתי? הוסיפו עוד קצת פרמזן.

ולגבי הפסטה עצמה – אזהרה: יותר מידי אנשים מבשלים את הפסטה שלהם יותר מידי. גם אם כתוב על האריזה "12 דקות בישול" זו לא תורה מסיני. אחרי 12 דקות הפסטה שלי כבר סמרטוטית כל כך שזה עצוב. אני לרוב מבשלת 8-9 דקות בלבד, בהתאם לסוג, ומתחילה לטעום את הפסטה כבר אחרי 7 דקות, וברגע שאפשר לנגוס בה והיא לא קשה יותר אני מפסיקה את הבישול. פסטה רכה וסמרטוטית זה פיכסה!!

שלב ג' – מחברים הכל ביחד

לפני שמסננים את הפסטה לוקחים ספל ואוספים בזהירות כוס אחת ממי הבישול של הפסטה מתוך הסיר. מניחים בצד. תכף נשתמש בהם. את שאר הפסטה מסננים קלות ומחזירים ישר לסיר.

לא צריך להשקיע בסינון יותר מידי, כי כל הרטיבות הזו תעזור לרוטב שלנו להישאר חלק ומשיי. בשום פנים ואופן אל תתפתו לשטוף את הפסטה במי ברז!!! TAPWATER=BAAAD

מחזירים את הפסטה מהמסננת בחזרה אל הסיר, כשהיא עדיין נוטפת מים, ומסירים את הסיר מהכיריים. שופכים פנימה את רוטב הביצים שהכנו ומוזגים גם שליש כוס ממי הפסטה החמים ששמרנו בצד.

מתחילים לערבב בזריזות. תוך דקה של ערבוב תערובת הביצים תסמיך ותהפוך לקרמית וצהבהבה.

מי הבישול החמים מונעים מהביצים להפוך לחביתה מקושקשת – זה סוג של פלא. בישלתי את המנה הזו פעמים רבות במגוון של תנאים ולא משנה כמה ניסיתי, הביצים לא התקשקשו לי!! מוזר מאוד.

אם הרוטב סמיך מידי ומתחיל להראות דביק או גרגרי, הוסיפו ממש מעט מי פסטה והמשיכו לערבב.

אם, לעומת זאת, בתחתית הסיר מצטברים נוזלים מימיים (כמו כאן בתמונה), אפשר להניח את הסיר בעדינות על אש נמוכה ולהמשיך בערבוב. תוך כמה שניות הנוזלים יסמיכו ויצטרפו לרוטב שיצפה את הפסטה. אם בישלתם יותר מידי והרוטב גרגרי, חזרו לשלב הקודם, פסקה אחת למעלה.

בקטע הזה, שימו לב, שאם אני רוצה קצת יותר רוטב, אני יכולה פשוט להוסיף עוד קצת מי בישול. ולכן, גם אם אין לכם הרבה ביצים ופרמזן, אפשר "למתוח" את הכמות של הרוטב גם ליותר פסטה, אם פשוט מוסיפים בהדרגה עוד קצת מי פסטה. בלית ברירה, הרוטב יספיק גם לחבילת פסטה שלמה, אבל יהיה פחות ממנו.

בדרום איטליה, אגב, בכל מקום שאכלנו את המנה, היא הגיעה עם הביצים כשהן מקושקשות. רשלנות השף? לא ברור. נראה לי זה פשוט הסגנון שלהם בדרום. זה עדיין טעים בטירוף, אגב.

הנה דוגמה לפסטה קרבונרה מעולה שאכלנו באמצע הטרק בהרי הדולומיטים בצפון איטליה. אני חושדת שהם שמו גם שמנת ברוטב.

מטיבי לכת? זו העת לבייקון

לא יקר כמו שחשבתי. לא לעשירים בלבד, אבל קצת קשה להשגה. את הבייקון שבתמונה קניתי אצל קצב יקרן בכיכר המדינה (על הפינה המערבית של ז'בוטינסקי. תגידו לו שאני שלחתי אתכם). 6 פרוסות נדיבות שקלו 60 גר', עלו בערך 7 שקלים, והספיקו למנה נדיבה לשניים. לא רע, הייתי אומרת.

בייקון זה פינוק. אני לא ממליצה לאכול את זה יותר מפעם בחודש-חודשיים כי זה מממממש לא בריא (מדובר, אחרי הכל, באפידרמיס של חזיר. סליחה על ההגעלה, אבל זה נכון). אם החלטתם בכל זאת להתפנק, שימו לב לכמה עקרונות פשוטים שמאפשרים לחסוך בקצת שומן.

קודם כל, שימו לב שהרבה מהבייקון זה שומן לבן. אל תתפתו להסיר אותו, כי אחרי הטיגון אי אפשר להבדיל מה"בשר" ל"שומן". הכל קריספי וטעים מאוד. וזה משמין EITHER WAY אז אל תנסו להתחכם. פורסים את הבייקון לרצועות דקות.

את הבייקון אני מטגנת במחבת טפלון מבלי להוסיף שמן.

במהלך הטיגון הבייקון מתחיל להגיר הרבה שומן משל עצמו, כך שאין צורך.

הטיגון אורך בערך 3-4 דקות, ובסופו המחבת תתמלא בשומן הטבעי של הבייקון, ופיסות הבייקון עצמן יהפכו לשחומות וקריספיות. העבירו אותן לצלחת מרופדת בנייר סופג והניחו בצד.

לשומן עצמו שנשאר במחבת יש כמה וכמה שימושים מעניינים. הנושא הזה הוא כבר HARDCORE אז אני אשאיר לסקרנים פתח יציאה כדי שנוכל לחזור לענייננו. במקרה הגרוע ביותר תנו את זה לחתול הראשון שתראו והוא יאהב אתכם לנצח. אני טיגנתי בזה כמה עצמות בקר, כיסיתי במים עם ירקות קלופים והכנתי לי ציר בקר למהדרין שנכנס ישירות לפריזר.

אם השתמשתם בבייקון, מערבבים אותו פנימה עם הביצים ומי הפסטה בתחילת הערבוב. לא לשכוח לפזר קצת פטרוזיליה, סתם כי זה יפה.

הפסטה נשמרת היטב במקרר ליומיים לפחות והיא נהדרת בחימום במיקרו. אתם יכולים בכיף להכפיל כמויות ולהנות מהפסטה גם מחר ומחרתיים.

לא רוצים בייקון? קבלו גיוונים
הפסטה קצת פחות מרגשת בלי בייקון. לדעתי היא טעימה בפני עצמה, אבל אם רוצים, אפשר להוסיף לה עניין בכל מיני דרכים (שהן לא תקניות, כמובן, אבל ממתי זה אכפת לנו):

להשתמש רק בחלמונים במקום ביצים שלמות. הרוטב יצא מאוד מאוד עשיר. אין גבול לכמות החלמונים, אתם יכולים לשים גם חמישה או שישה, כל עוד אתם מוסיפים מספיק מי פסטה כדי לאזן אותם ושהרוטב ישאר קרמי.

להוסיף לסיר עם הפסטה המתבשלת דברים מעניינים בדקות האחרונות של הבישול, לפני הסינון: חופן של אפונה קפואה (בערך 2 דקות לפני סוף הבישול), עגבניות שרי חצויות (דקה לפני סוף הבישול), או קוביות קטנות של עוף (2 דקות לפני סוף הבישול).

להוסיף עם הרוטב ומי הבישול גם עשבי תיבול קצוצים: טימין / בזיליקום / פטרוזיליה הולכים מעולה

לערבב פנימה לתוך הפסטה המוכנה קצת ריקוטה או מוצרלה.

אם אתם ממש רוצים ולא יכולים להתאפק, תוכלו להוסיף לקערה עם הביצים והפרמזן גם שמנת מתוקה (לא יותר מחצי כוס). רע בטוח לא יצא מזה.

רוצים עוד השראה לגיוונים? הנה.

הפוסט צולם במטבחה המהמם של חן גבירץ – קוראת תל-אביבית קבועה שהציעה לי בנדיבותה להתארח ולבשל, וגם הישקתה אותי לשוכרה בברנדי מנדרינות מהמם והלוותה לי תבנית חיונית לצילום הפוסט הבא (רמז: זה קריספי מבחוץ, פודינגי מבפנים, ומגיע מצרפת). תודה, חן!

רוצים לראות איך מכינים קרבונרה בוידאו? הנה הדגמה מוצלחת (למרות שהבחור צ'יז-מניאק לגמרי).

הכנתם וצילמתם את התוצאה? השאירו תגובה בפוסט ושלחו לי את התמונה באימייל. את התמונות המגניבות ביותר אטען ידנית לתגובות עצמן (אם במקרה התפקשש לכם, צלמו בכל זאת!).

פינת התכל'ס
מבשלים חצי חב' פסטה לדרגת אל-דנטה. בינתיים מערבבים בצד חופן פרמזן מגוררת עם 3 ביצים ומלח ופלפל. כשהפסטה מוכנה שומרים כוס אחת ממי הבישול ומסננים קלות. מחזירים לסיר ומסירים מהאש. מוסיפים פנימה את תערובת הביצים יחד עם שליש כוס ממי הבישול ומערבבים לדקה, עד שנוצר רוטב סמיך. אם רוצים, מוסיפים גם רצועות בייקון דקות שמטגנים כמה דקות במחבת ללא שמן ומספיגים בנייר מגבת. אם הרוטב סמיך מידי מוסיפים עוד מעט מי בישול, ואם הוא דליל מידי, מחממים מעט על אש נמוכה תוך כדי ערבוב.

עדכון
איך יכולתי לשכוח מהפסטה המהממת של איילת הירשמן? ווריאציה קלה וטעימה על קרבונרה (כולל וידאו).

עדכון – 2.11.09
חברים יקרים, בצק אלים נבנה, באהבה רבה, כאלטרנטיבה למתכוני המיינסטרים מבחינת הגישה, הירידה לפרטים, צילומי השלבים, וכן – חוסר הכשרות. אין בכוונתי לשנות דבר בסגנון הבישול שלי או "לצנזר" / לשנות מנות מוצלחות כדי לא "להרגיז" קהלים רגישים. אנא המנעו מלהתלונן על נושא הכשרות בתגובות.

• לרוטב:
• חצי פחית חלב קוקוס (200 מ"ל)
• 3 כפות חמאת בוטנים
• 1 כף דבש או סילאן
• 2 כפות רוטב צ'ילי מתוק (לא חייבים)
• 4 כפות רוטב סויה
• מלח ופלפל

• לעוף:
• 750 גר' חזה עוף שלם, חתוך לרצועות עבות לאורך (או פילה עוף)
• חצי בצל גדול
• 1 פלפל אדום או גמבה
• 5 גבעולי סלרי
• אם רוצים אורז:
• 1 כוס אורז + 2 כוסות מים

הירקות כאן הם כמובן אופציונלים. אבל הם לא מרגישים כמו "ירקות עונש", כי הם סופגים את הרוטב ואת טעמי העוף והופכים למעדן של ממש. אני לא אוהבת פלפלים וכאן הם ממש טעימים. גם לכל מי שלא מת על סלרי (או לא ניסה סלרי בחייו, ואני לא אופתע אם יש הרבה כאלה) אני ממליצה מאוד לנסות אותו כאן. ובפעם השנייה ראו הוכחה, דני חיסל את הכל ולא השאיר פירור, והוא לא אוהב סלרי. אם בא לכם לגוון, תוכלו להוסיף או להחליף חלק מהכמות בגזר פרוס דק (לא לפרוס עבה, כי הוא עלול להישאר קשה באפייה קצרה), או בברוקולי או בכל ירק אחר שמתבשל מהר (לתפוחי אדמה, לדוגמה, לוקח הרבה זמן להתרכך ולכן הם לא מתאימים כאן).

את הסלרי (מה שמכונה "סלרי עלים", בניגוד לחבילות הסלרי שמכילות בעיקר שורש סלרי גדול ומעט מאוד גבעולים ועלים) תמצאו בסופר ליד הכרישה והפטרוזיליה. הוא בדרך כלל מגיע ארוז בשקיות פלסטיק שקופות ומחירו בסביבות ה-4-5 ש"ח, תלוי איפה. לפני שאתם קונים שימו לב שהוא ירוק וטרי, ואין לו גבעולים או עלים צהובים או רקובים. אנחנו נשתמש בעיקר בגבעולי הסלרי (בערך 5 מהם) ונפרוס אותם דק דק עד שתתקבל כמות של בערך כוס שלמה של סלרי פרוס. הכמויות המדוייקות לא קריטיות, זה רק סדר גודל. אני אוהבת לפזר את העלים למעלה כי זה יפה. אבל זה לא חובה.

את הפלפל האדום פשוט חוצים באמצע, מסירים את כל הקרומים והגרעינים וחותכים למרובעים. הגודל לא קריטי, ניסינו גם ריבועים גדולים וגם ריבועים קטנים וזה טעים באותה מידה. את הבצל תפרסו איך שבא לכם.
ועכשיו לרוטב.

לתוך תבנית האפייה שלכם, שיכולה להיות תבנית אלומיניום, נירוסטה, קרמיקה או פיירקס (מעיין זכוכית עבה וכבדה כזו, עמידה בחום, כמו בתמונה – תבנית שקניתי בסופר ב-19.90 במבצע) מוסיפים את כל חומרי הרוטב: חצי פחית חלב קוקוס (את השאריות בפחית סוגרים עם המכסה, מכסים בשקית ניילון של סנדוויצ'ים ומאכסנים במקרר עד שבוע וחצי), כף אחת של דבש או סילאן, 3 כפות חמאת בוטנים (אם יש לכם חמאת בוטנים ממותקת או שכתוב עליה בגדול שיש בה דבש [לסקיפי המתוק יש פקק כתום], השמיטו את הדבש מהרוטב כי הוא מספיק מתוק), 2 כפות רוטב צ'ילי מתוק (שאני אישית לא כל כך מחבבת, ולכן החלפתי ב-2 כפות רוטב שזיפים ביתי שהכנתי – אפשר גם להשמיט לחלוטין), 4 כפות סויה, ג'ינג'ר קצוץ, ומלח-פלפל.

מילה אחת על הג'ינג'ר: אל תטרחו לקלף אותו עם קולפן – השתמשו בכף! כן, אני לא צוחקת – נסו ותיראו. הכף מקלפת את הג'ינג'ר יותר טוב מכל קולפן, והיא נכנסת לכל הפינות, גם "מתחת לבית השחי". תוך שניות קילפתי חצי שורש ענק ופרסתי לפרוסות.

את הפרוסות הנחתי אחת על השנייה בקבוצות של שתיים-שלוש ופרסתי לרצועות דקיקות. תוכלו גם לגרר את הג'ינג'ר דק, וכך היה במתכון המקורי, אבל לדעתי הטעם שלו הולך לאיבוד ככה.

מערבבים עם מזלג עד שנוצר רוטב אחיד.

אם אתם רוצים, די מתבקש להוסיף פה קצת טבסקו או פתיתי צ'ילי חריף. אבל זה טעים גם בלי. ואם אתם מחליפים לכף ורוצים לצלם אותה, תשתדלו שהיא לא תיפול לכם לרוטב.

מוסיפים 750 גר' פילה עוף. שימו לב שפילה עוף הוא חלק מתוך חזה העוף השלם. אין הבדל בינו לבין שאר חזה העוף והוא לא משמעותית יותר רך. אם אין לכם בסופר פילה עוף מוכן וחייבים לפרק חזה עוף שלם (זה גם יותר זול ככה, שימו לב שחזה עוף רגיל עולה בערך ש"ח 28 לקילו, וחזה משוטח לשניצלים עולה 35 ש"ח לקילו) – אז פשוט בקשו מהקצב לפרוס אותו לאורך לרצועות עבות כמו פילה – הוא כבר יבין.

שימו לב שזמני האפייה שציינתי כאן תקפים לרצועות עוף עבות וארוכות (בגודל של פילה עוף – כמו כאן בתמונה – בערך באורך כף יד פתוחה, וברוחב 3-4 ס"מ) ואם משתמשים ברצועות דקות (כמו למוקפץ) אז זה ייקח פחות זמן. במתכון המקורי השתמש זך בפולקע'ס עם העצם, וזמן האפייה הרשום ארוך בהרבה – כשעה ורבע. עוד משהו שהיה במתכון המקורי והשמטתי הוא "שקית קוקי" (כמו cookie), שהיא שקית עמידה לאפייה ששומרת על העוף שלא יתייבש. בגלל שאני אופה את העוף בלי העצם ובנתחים קטנים יותר, האפייה קצרה בהרבה והעוף נשאר עסיסי בעצמו.

מוסיפים את חלקי העוף למרינדה ומערבבים עד שהוא מצופה.

מוסיפים גם את הירקות ומערבבים היטב. שדרוג מגניב לדעתי זה להוסיף גם חופן בוטנים קצוצים או אגוזי קשיו שיוסיפו קצת קראנצ'.

בשלב זה אפשר להשהות את העוף במרינדה מרבע שעה (עד שהתנור מתחמם) ועד 24 שעות. אם אתם לא אופים אותו מיד חובה לכסות אותו בניילון נצמד ולשמור במקרר. כשאתם רוצים לאפות חממו מראש את התנור ל-200 מעלות ורק כשהתנור חם לחלוטין וסיים להתחמם (בדרך כלל יש נורה שדולקת כל עוד התנור מתחמם ונכבית כשהוא הגיע לטמפ' היעד, כנ"ל לגבי טוסטר אובן), מעבירים את התבנית ישירות מהמקרר אל התנור.

לפני שהתבנית נכנסת לתנור מכסים אותה בנייר כסף, כדי שהעוף לא יישרף מבחוץ לפני שהוא יהיה מוכן מבפנים. אופים את התבנית 20 דקות בול על 200 מעלות.

אחרי 20 דקות מוציאים, מסירים את נייר הכסף ומערבבים את העוף בתבנית כדי שיצופה ברוטב. הוא עוד לא מוכן לגמרי. מחזירים את העוף ללא נייר הכסף ל-5 דקות נוספות כדי שהעוף יתבשל סופית וקצת ישחים. מוודאים שהעוף מוכן מבפנים על ידי כך שדוקרים חתיכה עבה במיוחד עם סכין. הסכין אמורה לחדור בקלות והנתח צריך להיות לבן ועסיסי מבפנים, אך לא סיבי (סיבי אומר שהוא כבר התחיל להתייבש). אם העוף עדיין נא בפנים – אפו אותו 3 דקות נוספות ובדקו שוב. אם משחים מידי למעלה, כסו אותו שוב בנייר הכסף.

מגישים עם אורז לבן (איך מכינים אורז לשני אנשים? מערבבים בסיר כוס אחת של אורז עם שתי כוסות מים וחצי כפית מלח. מביאים לרתיחה על אש גבוהה ומערבבים מידי פעם. מכסים, מנמיכים לאש קטנה ומבשלים בין 8 ל-10 דקות עד שכמעט כל המים מתאדים. כשמוכן, מערבבים רק עם מזלג, אחרת זה הופך לדיסה).

המנה הזו מושלמת להכנה מראש והיא אפילו עוד יותר ביום שלמחרת ואפילו מחרתיים. הרוטב שומר על העוף רך וטעים. אם תצליחו – תוכלו לשמור במקרר עד שבוע. שנה טובה ומתוקה לכולם!

פינת התכל'ס
מערבבים חלב קוקוס, חמאת בוטנים (ואם לא כתוב על החמאת בוטנים בגדול שהיא מכילה דבש, אז גם כף דבש או סילאן), ג'ינג'ר, צ'ילי מתוק (לא חייבים), רוטב סויה, ומלח ופלפל. מוסיפים פנימה את נתחי העוף והירקות. מערבבים ומשרים במקרר בין רבע שעה ל-24 שעות. מכסים בנייר אלומיניום ואופים בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות למשך 20 דקות. מסירים את נייר האלומיניום, מערבבים את העוף ברוטב ואופים עוד 5 דקות עד שהעוף מוכן ושחום (בודקים עם סכין, דוקרים את הנתח העבה ביותר ומוודאים שהוא לא ורוד במרכזו). מגישים עם אורז.

אוף-טופיק
ב-23 לספטמבר אני ודני טסים לאיטליה לשלושה שבועות. המסלול די סגור (אגמים, דולומיטים, קווינצ'ה טרה, טוסקנה, נאפולי ואיזור אמאלפי) אבל נשמח לשמוע המלצות וטיפים. אחרי איטליה טסים ללונדון להופעה לה חיכיתי כל חיי: Zero7 בברמינגהם. בגלל שתדירות הכתיבה שלי פה גם ככה לא מי-יודע מה, לא נראה לי שתרגישו בהבדל. עם זאת, אעשה מאמצים להכין פוסט הפתעה מחו"ל.

• 250 גרם גבינה
• (אפשר מסקרפונה, גבינת שמנת, קוטג' 9%, ועוד – ראו טבלה)
• 200 גר' חלב מרוכז (חצי פחית)
• חצי כפית תמצית וניל
• אופציה:
• 2 חלבונים + 3 כפות סוכר

• לקוקילידה:
• כמות אחת מאחד המתכונים:
• עוגיות סנדוויץ שוקולד
• או
• ביסקוויטים ביתיים
  

• –

• –

"אז למה, מאיה, את לא קונה לעצמך מכונת גלידה?" שואלים אותי. משתי סיבות: אחת – זו מכונה לייצור שומן טהור. לא תהיה לי שום סיבה לאכול שום דבר אחר חוץ מגלידה דשנה ומשמינה יום ולילה – ואני איראה בהתאם. השנייה – כי לאף אחד אחר אין בבית מכונת גלידה וזו לא חוכמה לתת מתכונים שרק 1% מהקוראים יכולים להכין.

כל הנאמר לעיל התגמד לכדי פירורים וזוטות כשעילעלתי לראשונה בספר הגלידה המשובח של דייויד לייבוביץ. המתכונים המפתים כמעט גרמו לי להחיש צעדיי אל עבר סניף דומו הקרוב לביתי ולגהץ אלפייה על הכרטיס. כמעט. כי כל מתכון דורש ארבעה חלמונים, ודורש לבשל אותם עם חלב או שמנת, ואחר כך לסנן, ורק אח"כ להריץ למכונת גלידה. ועוד בעייה – שבוע קודם לכן גיליתי בטעות משהו גאוני.

בלילה שלפני המבחן בדיני עסקים מצאתי את עצמי ב-2 בלילה קבורה בתדפיסים של פסקי דין, רעבה, עצבנית, ואין כלום במקרר. ברגעים כאלה אני בדרך כלל עולה על האופניים וקופצת לסופר להצטייד בחמאה וביצים כדי להכין עוגיות. אבל באותו הרגע נחו עיני על חצי פחית של חלב מרוכז, קבורה תחת קופסאות גבינה. בלי לחשוב יותר מידי, ערבבתי אותה עם כמות שווה של גבינה לבנה 5% והתפוצצתי מעונג וגאווה על הגילוי. את השאריות, חשבתי לעצמי what the hell, זרקתי לפריזר. למה שיצא אי אפשר כל כך לקרוא גלידה – יותר ברד. אבל התקרית הקטנה, בתוספת פידבק חיובי משפני הנסיונות המורעבים, עודדה אותי להמשיך לחקור את הכיוון. לבסוף, לאחר כעשרה נסיונות עם גבינות שונות ויחסים שונים, התקבלה גלידה אוורירית, טעימה, רכה, ועשירה. את הגלידה הזו, רבותי, מכינים משני מרכיבי בסיס בלבד. ואם אין לכם חשמל בבית, אפשר גם להכין אותה עם קערה ומטרפה בלבד.

אז אם גבינה 5% לא טובה פה, אז מה כן? קודם כל – הנה חלק מהגבינות שניסיתי:

(1) כפי שתראו, לא חייבים לקנות פילדלפיה (19 ש"ח), אפשר להסתפק בחיקוי שלה (2) Rankas, שנראה מאוד דומה, עולה 12 ש"ח ונותן גלידה מעולה. גם (3) קוטג' 9%, תאמינו או לא, מביא לתוצאות מפתיעות. (4) מסקרפונה (19 ש"ח) היא הגבינה המושלמת לגלידה, אבל יקרה מאוד. גם גבינת שמנת ביתית שמכינים מכמות שווה של (5) שמנת וגיל (3.5 ש"ח ביחד). ולבסוף, (6) נפוליאון, גבינת השמנת הוותיקה של תנובה, גם היא יוצאת מצויין. ולתוצאות הניסוי בהרחבה:

איך יוצאת הגלידה?	גבינה (ע"פ מחיר)
ציון: ממסקרפונה, מלכת הגבינות, יוצאת הגלידה הכי טובה בעולם. רכה, אוורירית, עדינה בטעמיה, ממש כמו גלידת המסקרפונה שמוכרים בגלידריות. חבל לבזבז אותה על קוקילידה ועדיף פשוט לאכול אותה כמו שהיא בכפית. שימו לב, יש בה גם 40% שומן. מומלץ לנסות. שווה כל שקל.	מסקרפונה 20 ש"ח ל-250 גרם
ציון: הריקוטה יוצאת קשה ומלאת קרח – למרות שהיא גבינה יבשה יחסית. אם משאירים אותה בחוץ היא קצת מתרככת, אבל המרקם לא נעים בפה. חבל על הכסף.	ריקוטה 16 ש"ח ל-250 גר'
ציון: גלידה רכה, חלקה ונהדרת. קצת קשה להכנה ביחס לגבינות האחרות, כי היא מגיעה בבלוק ומאוד קשה למעוך אותה לקרם חלק. יתכן ותיאלצו להיעזר בפוד פרוססור. בפעם הראשונה שהכנתי התעצלתי לטחון עד הסוף והתקבלה גלידה עם פירורים קטנים ורכים של גבינה חמצמצה. עדיין יצא טעים!	חיקוי פילדלפיה 12 ש"ח ל-250 גר'
ציון: קצת פחות טעימה ומרעננת מחיקוי הפילדלפיה, אבל מבחינת המרקם היא יוצאת רכה וחלקה. ובגלל שאפשר להשיג אותה בקלות רבה, והיא נוחה מאוד לעבודה (הופכת תוך שניות לקרם חלק בערבוב עם מזלג בלבד) היא הגלידה הכי קוסט-אפקטיבית מבחינת עלות-תועלת-כמות עבודה.	נפוליאון 11 ש"ח ל-250 גר'
ציון: הגלידה אמנם פחות רכה משאר הגלידות השמנות שלמעלה, אבל היא עדיין חלקה ויחסית קרמית ביומיים הראשונים (אח"כ היא נוטה לתפוס קצת קרח). והיא כל כך טעימה, שאף אחד לא יצליח לנחש ממה היא עשויה. ההכנה חייבת להתבצע בפוד פרוססור כדי להפטר מהגושים.	קוטג' 9% 6.5 ש"ח ל-250 גר'
ציון: את הגלידה הזו, שזהה במרקמה לגלידת הנפוליאון, הכנתי מגבינת שמנת ביתית (על פי המתכון שפורסם כאן בבצק אלים) – שעשויה משני גביעי שמנת חמוצה יחד עם שני גביעי "גיל" וכפית מלח שהושארו בבד כותנה לניקוז נוזלים ללילה שלם. היא אמנם דורשת שלב הכנה נוסף אבל היתרון הגדול שלה הוא שהיא זולה ב-5 שקלים מגבינת שמנת קנויה, והתוצאות זהות (ובתכל'ס, יש פחות מייצבים חומרים משמרים)	גבינת שמנת ביתית 6 ש"ח ל-250 גר'
ציון: עם כל הכבוד לכמות השומן הנכבדת (30%, כמו גבינת שמנת), הגלידה הייתה קשה, קרחית, וממש לא טעימה – עם כל החלב המרוכז וקצף החלבונים, עדיין היה לה טעם של שמנת חמוצה. מה שכן, כשהמסתי אותה – התקבל מעין "מילקשייק" שהיה דווקא טעים, ויכול היה לתפקד כרוטב לעוגת שוקולד חמה	שמנת של פעם 5.5 ש"ח ל-250 גר'
ציון: קרח. פיכסה. לא, לא, לא!	שמנת חמוצה 5 ש"ח ל-250 גר' ולא מגיע לה תמונה

הטכניקה היא מאוד פשוטה. מערבבים 250 גר' של גבינה לבחירתכם עם חצי פחית (200 גר', ואפשר גם קצת פחות) של חלב מרוכז. את החלב המרוכז משיגים בפחיות או שפורפורות ליד החלב העמיד או מלביני הקפה. אם רוצים לשדרג קצת את הטעם, מוסיפים חצי כפית של תמצית וניל (אני השתמשתי במקל וניל אמיתי). אם רוצים גלידה יציבה ועשירה, מקפיאים את זה ככה. אם רוצים גלידה "גלידתית" ואוורירית יותר, מקפלים לתוך התערובת קצף משני חלבונים של ביצה (אפשר גם שלושה, ואז יוצא עוד יותר אוורירי) ואז מקפיאים. שימו לב, ככל שהגלידה אוורירית יותר, היא גם נמסה מהר יותר, אז קחו את זה בחשבון.

וקדימה לעבודה: מתחילים עם גבינת הבסיס. מומלץ להוציא אותה מהמקרר חצי שעה לפני הזמן כדי שתתרכך – כך תהיה נוחה יותר לעיבוד. פה, לשם ההדגמה, אשתמש בגבינת שמנת 30% מסוג נפוליאון, שזו גבינת השמנת הכי נפוצה וזולה, נוחה מאוד לעבודה, ומניבה גלידה רכה וטעימה.

מעבירים את הגבינה לקערה גדולה ומוזגים מעליה את החלב המרוכז.

מערבבים עם מזלג בטירוף עד שהגבינה והחלב מתמזגים לגמרי ואין יותר גושים. אם רוצים, מוסיפים בשלב זה גם את הוניל.

עם נפוליאון זה ממש קל כי הגבינה מאוד רכה כשהיא פושרת.

אם רוצים גלידה רכה ואוורירית יותר – מקפלים פנימה קצף חלבונים. מפרידים 2 ביצים: את הלבן (החלבון) מניחים בקערה גדולה, ואת החלמונים שומרים בכוס מכוסה במקרר עד שבוע (ומה עושים עם זה? אלפחורס, או מוסיפים לבלילת הפשטידה האהובה עליכם, או מטגנים בצל עם שום ועגבניות קצוצות ומכינים שקשוקה רק עם החלמונים).

שימו לב שקערת ההקצפה שלכם נקייה מאוד, ושלא משתרבבת לה אף טיפת חלמון צהוב לחלבונים. כל קמצוץ של שומן ימנע מהקצף להתרומם. אם אתם חסרי ניסיון בהפרדת ביצים, הפרידו אותם לכוס בצד ורק כשההפרדה מוצלחת הוסיפו לשאר החלבונים. אם קרה בטעות שנפלה טיפת חלמון פנימה (רואים את זה ישר) אפשר להשתמש בקליפה הריקה של הביצה כדי "לשלות" אותה החוצה.

מקציפים את החלבונים כמו שהם (עוד בלי להוסיף כלום) עד שנוצר קצף לבן דליל. בשלב זה מתחילים לזרזף פנימה, תוך כדי הקצפה, כף וחצי של סוכר על כל חלבון שאתם מרציפים (ז"א 3 כפות סוכר על 2 חלבונים). לאט לאט הקצף יתפוס נפח עד שהוא יהיה מאוד רך ואוורירי.

אל תקציפו את הקצף יותר מ-6-7 דקות – כן, יש כזה דבר מרנג יציב מידי, כי אז הוא כבר לא חלק יותר ונשבר לפתיתים קטנים כשמערבבים אותו.

מעבירים את הקצף לקערה עם תערובת הגבינה ו"מקפלים": נעזרים בכלי שטוח כלשהו (הכי טוב מרית, אבל בלית ברירה אפשר גם כף גדולה) כדי לעטוף בעדינות את ענני הקצף בבלילת גבינה מבלי להוציא את האוויר. עובדים בתנועות סיבוביות ו"מקלפים" את שולי הקערה תוך כדי.

רוצים לראות קיפול בפעולה? הנה – צילמתי את עצמי מקפלת קצף בשבילכם בוידאו ויראלי web2.0 מהמם.

כשהקצף נטמע פנימה והבלילה חלקה (וטעימה להפליא בפני עצמה, זהירות!!), מעבירים לקופסה אטומה ומקפיאים. אני אוהבת להשתמש בקופסאות חד פעמיות מאיזור החמוצים בסופר – הקופסאות עצמן, בלי הזיתים, עולות חצי שקל כל אחת והן מעולות לאכסון גלידה. אל תשכחו לקחת גם מכסה.

לגלידה לוקח בערך 6 שעות לקפוא. היא נשארת רכה ונהדרת (ולא קירחית בכלל) למשך שבוע לפחות.

הגבינה שנותנת יחס הכי טוב בין כסף לטעם היא חיקוי הפילדלפיה. היא מגיעה במלבן קרטון קטן ואפור, בדיוק כמו פילדלפיה, רק עולה 12 שקל במקום 19 שקל. מצאתי אותה גם בשופרסל, גם במגה, ובכמה סופרים שונים ברחבי תל אביב, אבל לא תמיד ב-AMPM, כך שהיא טיפה יותר קשה להשגה. אבל אם אתם מוצאים, היא לוקחת את הנפוליאון בסיבוב.

אבל האיכות באה במחיר – צריך לערבב אותה הרבה יותר חזק מהנפוליאון, כי הגבינה לא סתם מגיעה בבלוק – יש בה חומרים שגורמים לה להישאר בלוק גם כשמנסים לערבב אותה. אז קודם מתחילים למעוך עם מזלג.

הגושים העיקשים נעלמים רק אחרי 6-7 דקות של ערבוב תקיף במטרפה – כמו שעשינו (בתורות) כדי לקבל את המרקם כאן בתמונה. אפשר, כמובן, לטחון בפוד פרוססור או בבלנדר מוט, ואז חוסכים את כל הטרראם.

רוצים לחסוך קלוריות (וגם כסף?) הכינו גלידה מקוטג' 9%. כן, שמעתם נכון – וזה טעים פחד. ההבדל כאן הוא שלא משנה כמה תטרפו את הבלילה עם מזלג או מטרפה או אפילו במיקסר, עדיין יישארו גושים של קוטג'. ולכן, כדי שגם לא יעלו עליכם שמדובר בגלידת קוטג' – חייבים לטחון אותה בפוד פרוססור עד שהיא חלקה לחלוטין (זה לוקח בערך דקה).

שימו לב, הגבינה חייבת להיות חלקה לחלוטין (כמו גבינה לבנה) כדי שהווריאציה הזו תעבוד. לא מומלץ להכין את גלידת הקוטג' בלי להוסיף פנימה קצף חלבונים, כי היא יוצאת פחות רכה ויותר קשה מהגבינות האחרות שהצעתי, ואחרי יומיים בפריזר היא מתחילה לצבור קרח.

אוקיי, אז יש לנו 'לידה'. מה עם ה'קוקי'?
ניסיתי שלושה מתכוני עוגיות והקפאתי כעוגיות סנדוויץ' עם הגלידות הנ"ל. מתכון של ביסקוויטים (Graham Crackers) מספר האפייה של מרת'ה סטיוארט, שהיו חביבים אבל לא מבריקים, ומתכון אדיר לביסקוויטים מספרה של אליזבת' פאלקנר – Demolition Desserts, מהממים, מדהימים, קלילים להכנה, ויש להם טעם כמו פתי-בר של ממש. בהקפאה הם יצאו טובים. את המתכון תירגמתי ותיקצרתי כאן (עם תמונה).

אבל העוגיות שיצאו הכי טוב – עוגיות סנדוויץ' שוקולד שאת מתכונן פרסמתי כאן בבלוג. שימו לב לשינוי קטן – מפחיתים את כמות הסוכר לחצי כוס בלבד, ואפשר גם פחות מכך (הגלידה מתוקה מאוד ותהיה טעימה רק עם עוגיות נייטרליות – אחרת זה פשוט פצצת סוכר ולא כיף לאכול את זה). אם אתם רוצים שזה יהיה בדיוק כמו קוקילידה, תוכלו להוסיף חופן נאה של צימוקים ואגוזי מלך קצוצים. אבל איך מרדדים שיהיה נוח?

לא טורחים עם קמח וליכלוכים – מניחים בין 2 ניירות אפייה ומרדדים כאילו אין מחר. מסירים את הנייר העליון ואופים את זה ככה, כמשטח עוגיות ענק – 180 מעלות, 8 דקות. מיד כשזה יוצא מהתנור מעבירים את זה לרשת שיצטנן, ו"גוזמים" את השוליים כדי ליצור ריבוע מסודר שאפשר יהיה לחתוך אח"כ לריבועים. חותכים את הריבוע הגדול לשניים כדי שנעשה ממנו סנדוויץ. את כל זה עושים כשעוגיית הענק עוד חמה ורכה, כדי שלא תתפורר או תישבר. לפני שמרכיבים את הגלידה חובה לוודא שהעוגיה צוננת לחלוטין. מומלץ אף להקפיא אותה ללילה כדי לייצב אותה עוד יותר.

מעבירים את משטח העוגיה לשכבה כפולה של נייר כסף (זהירות, זה רך ועלול להתפורר). מרככים את הגלידה הקפואה לחמש דקות על השיש ומועכים אותה למלבן באותו הגודל של בסיס העוגיה (הכי נוח לעשות את זה עם שקית של סופר ולהשתמש בשוליים שלה כדי למעוך ולהדק לריבוע).

מסנדוויצ'ים את מלבן הגלידה עם משטחי העוגיות. כאן השתמשתי בביסקוויטים הנ"ל. תראו כמה הם יציבים – כי עשיתי לעצמי חיים קלים והקפאתי אותם קודם. אם אתם רואים שהעוגיות שלכם רכות מידי, תקפיאו. שימו לב שהרמתי את שולי נייר הכסף מסביב בזמן ששמתי את הגלידה, כדי שהיא לא תיזל מהשוליים.

אוספים את שולי נייר הכסף ואוטמים ללבנה מהודקת (הכי חשוב להדק את השוליים כדי שהגלידה לא תיזל החוצה). מקפיאים עד שיציב. פורסים לריבועים ושומרים במקפיא עד ההגשה. הקוקילידות החתוכות נשמרות היטב לשבועיים. אוכלים ישירות מהמקפיא.

לא רוצים קוקילידה? גוונו בתוספות:
גלידה עם קרוטוני טוסט קינמון (כמעט כמו גלידת בצק עוגיות, רק חצי מהעבודה)

לוקחים 4 פרוסות לחם ישן (אפשר גם חדש) וחותכים לקוביות. מערבבים עם 40 גר' חמאה מומסת, כפית שטוחה של קינמון, 2 כפות שטוחות של סוכר, וקורט מלח (כן!! חשוב!!). שימו לב, זה לא מתוק בטירוף בדיוק מאותה סיבה שהזכרתי למעלה. בתוך הגלידה זה יהיה מצויין.

מפזרים על תבנית מצופה בנייר אפייה ואופים בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות. אופים 4 דקות, מערבבים, ואופים 3 דקות נוספות. מצננים היטב ומערבבים לתוך הגלידה לפני שמקפיאים. (לא לנסות להוסיף את זה לגלידה כשזה חם, כל הפריכות תלך לאיבוד!).

מבוסס על מתכון מסובך להפליא מגורמה. הקרוטונים נשארים פריכים בתוך הגלידה ליום אחד ולאחר מכן מתרככים מעט.

גלידה עם שכבות פאדג' שוקולד – Fudge Ripple
היישר מתוך הספר של דייויד לייבוביץ:

מניחים בסיר קטן או מחבת חצי כוס סוכר, שליש כוס סירופ תירס (אי אפשר בלי, בלעדיו הסירופ עלול להתקשות כמו סוכריה), חצי כוס מים, 6 כפות שטוחות אבקת קקאו (לא שוקולית), וחצי כפית תמצית וניל. מבשלים על אש בינונית עד שרותח.

מרתיחים דקה אחת ומכבים את האש. מצננים לחלוטין ומפזרים בשכבות בתוך תערובת הגלידה לפני שמקפיאים (שלא תעיזו לפזר את זה על הגלידה כשזה חם). לא מתפתים לערבב כי מראה השיש נהרס מיידית, אפילו עם ערבוב אחד.

נהנים. יאם.

פינת התכל'ס
מערבבים 250 גרם של גבינה עם 200 גרם חלב מרוכז עד שחלק. בחלק מהמקרים חייבים להסתייע בפוד פרוססור כדי שהגלידה תהיה חלקה לחלוטין וללא גושים. אם רוצים, מוסיפים וניל. אם רוצים, מקציפים 2 חלבונים עם 3 כפות סוכר ומקפלים בעדינות פנימה. מקפיאים.

מכינים עוגיות שוקולד, או ביסקוויטים לפי ההוראות (מרדדים בין שני ניירות אפייה). לאחר האפייה גוזמים את הקצוות וחותכים לשני ריבועים שווים בגודלם. מצננים (מומלץ להקפיא ללילה אחד כדי שיהיה יציב ונוח יותר להרכבה). מרככים את הגלידה המוכנה בחוץ ל-5 דקות. עוטפים אותה בשקית של סופר ומועכים אותה למלבן בגודל משטחי העוגיות. מסנדווצ'ים ועוטפים היטב בנייר כסף. מקפיאים ופורסים.

פידבק!
הכנתם? אשמח לשמוע בתגובות עם איזו גבינה ניסיתם ואיך יצא.

• חצי בצל בינוני
• 4 כפות אבקת קארי מכל סוג
• אופציה: מעט פתיתי צ'ילי
• אופציה: 1 שן שום כתושה
• 500 גר' חזה עוף חתוך לקוביות בינוניות של כ-3-4 ס"מ
• 1 וחצי כפות סוכר
• 1 גביע יוגורט ביו 3% (200 גר') – אפשר להחליף חלק בשמנת מתוקה
• לתוספת נודלס:
• מים רותחים
• 1 חבילה אטריות שעועית

• קארי ירוק למשקיעים:
• חופן גדול פטרוזיליה
• חופן גדול כוסברה
• חופן גדול עלי נענע ללא גבעולים
• חופן גדול עלי בזיליקום ללא גבעולים
• 4 בצלים ירוקים
• 3 ס"מ שורש ג'ינג'ר קלוף
• 2-3 שיני שום
• 1 כף רוטב דגים
• 1 כף רוטב סויה
• 2 כפיות חומץ (אפשר גם מיץ לימון)

קארי מאבקה: לעצלנים ממש
כבר הזכרתי זאת בעבר, אבל רוב התבשילים הטובים מתחילים בלטגן בצל. ניסיתי להכין את זה בלי לטגן בצל, ברגעים של עצלנות-על, ואפילו אם שמתי שום, זה פשוט יוצא משעמם. הבצל המטוגן מוסיף מימד חשוב של טעם שבלעדיו יש לזה טעם של קרם בטעם קארי ולא משהו טעים באמת. נקודת ההתחלה הייתה ה-Curry in a Hurry המפורסם של מארק ביטמן (גם לנייג'לה יש גרסה מגניבה – בוידאו). אחת הוריאציות שהיו רשומות בספר שלו הייתה עם יוגורט – בפעם הראשונה פחדתי לנסות לבד אז עשיתי חצי יוגורט וחצי שמנת מתוקה. יאם. אח"כ התחלתי להקטין את המינון של השמנת ובסוף – רק יוגורט 3%. וזה טעים טעים טעים. ושוב, בגלל שאני מוסיפה קצת סוכר אז זה לא חמוץ.

מתחילים בטיגון של בצל. פורסים בצל לרצועות דקיקות ומטגנים אותו בבערך כף של שמן במחבת על אש גבוהה. אם רוצים, אפשר להוסיף פתיתי צ'ילי שייטגנו עם הבצל ויוסיפו חריפות נעימה.

מערבבים כל 20 שניות בערך, אחרת הבצל נשרף והטעם שלו יעיב על כל התבשיל. כל ההשחמה של הבצל לוקחת בערך 5-6 דקות על אש גבוהה וערבוב תכוף. אם אתם לא מספיק בטוחים בכשרונכם לא לשרוף דברים, אפשר לעבוד על אש נמוכה ואז הבצלים מתקרמלים לאט מאוד (תוך בערך רבע שעה) ואז אפשר לעשות עוד דברים במקביל – כמו לבדוק מייל, לשחק מטקות, או לצפות בסרטונים מצחיקים של חתולים ביו-טיוב.

אחרי שהבצל סיים להשחים אפשר להוסיף שן שום כתושה ולהקפיץ אותה 30 שניות, אבל לא חובה. ועכשיו מפוצצים את הכל באבקת קארי. למה מפוצצים? כי אחרי שמוסיפים את היוגורט הטעם מאוד מתעדן וצריך לשים *הרבה* כדי שירגישו. 2 כפות של קארי רק על הבצל,  ואחרי זה נפזר עוד על העוף עצמו. האבקה חלשה בטעם בדיוק מהסיבה שתיארתי למעלה – היא פשוט תערובת טחונה מראש, ולא מי יודע מה טרייה, וצריך יותר ממנה כדי להגיע לטעם שמרגישים. אם יש לכם מחית קארי ואתם מאוד אוהבים חריף, תשתמשו בה במקום האבקה. אני מעדיפה פשוט להשתמש במחית כתבלין, במקום לקצוץ פלפל חריף – עוד קיצור דרך. כפית שטוחה של מחית שוות ערך בחריפותה (המורגשת מאוד) לחצי פלפל חריף ירוק קצוץ עם גרעינים. מוסיפים את זה פנימה להקפצה של כמה שניות לפני שמוסיפים את העוף.

ככה נראית אבקת הקארי שלי (להשיג בכל סופר בפחות מ-10 שקלים). וכך נראית מחית הקארי האימתנית (ניתן להשיג גרסאות דומות, ואולי אף מתונות יותר, בחנויות מתמחות בכ-20 שקלים. בנווה שאנן היא עולה 12 שקל). משמאלה לקארי זה רוטב דגים (שנשתמש בו אם נכין את הקארי הירוק המושקע – מתכון למטה) – הוא מגיע בבקבוק קטן, צבעו חום כהה והוא דליל מאוד ומסריח מאוד. בטיב טעם תשלמו עליו כמעט 20 שקל, אבל בנווה שאנן הוא עולה רבע מכך. והדבר המוזר הזה משמאל? זו התוספת שלנו. כי קוראי בצק אלים לא מחכים 20 דקות לאורז, הם מכינים נודלס תוך 2 דקות.

כשאתם קונים את העוף (אפשר גם הודו, אגב) בקשו מהקצב חזה עוף שלם אחד. אל תסכימו אם הוא ינסה למכור לכם נתחי "שניצלים" – שהם פשוט חזה עוף מפורפר ומשוטח, שהוא דק מידי לענייננו ומי בכלל יודע מתי הכינו אותו. חזה עוף ממוצע שוקל בערך חצי קילו ואמור לעלות בסביבות ה-17 שקל בסופר סטנדרטי (ואפילו בטיב טעם).  הוא מספיק לשלוש מנות נדיבות של קארי. בקשו מהקצב לחתוך אותו לקוביות בינוניות (ולא קטנות!!!) של בערך 3-4 ס"מ. אפשר גם רצועות, אבל קוביות יוצאות יותר עסיסיות.

אם הבצל "שתה" את כל השמן והמחבת יבשה, הוסיפו בערך כף נוספת של שמן, כדי שהעוף לא ייחרך. אם הייתם על אש נמוכה עברו לאש גבוהה והמתינו עד שהמחבת תהיה לוהטת. הוסיפו את כל העוף למחבת בבת אחת והשתמשו בכף עץ כדי להפריד בין הקוביות ולפזר אותן באחידות על תחתית המחבת (אם לא תעשו זאת תגלו בסוף גוש של קוביות עוף שנדבקו ונשארו לא מבושלות). נותנים להן להיטגן בערך דקה-שתיים בלי לגעת בהן.

בינתיים מפדרים בנדיבות עוד אבקת קארי (בערך 2 כפות), ומלח-פלפל מלמעלה. לוקחים עוד כף עץ (סה"כ שתי כפות) ומתחילים להקפיץ את העוף במחבת ולערבב אותו עם הבצל והקארי תוך כדי. ממשיכים להקפיץ את העוף עוד דקה וחצי בדיוק. שימו לב לזמנים – ווידאתי אותם שוב ושוב ואני סומכת עליכם לעבוד עם סטופר, כדי שלא יהיה מצב שהעוף שלכם יהיה יבש. לקוראי בצק אלים לא יוצא עוף יבש!!  sir, yes sir!!!

כשהעוף כמעט מוכן מפזרים עליו כף וחצי של סוכר (אפשר חום ואפשר לבן). המטרה של הסוכר היא לעשות אוף-סט לחמיצות של היוגורט. אם משתמשים בחלב קוקוס אז לא מוסיפים סוכר.

מערבבים היטב ומכבים את האש. עכשיו עושים "ווידוא הריגה" על קוביית עוף כדי לוודא שהכל עשוי כהלכה – מוצאים את הקובייה הגדולה ביותר במחבת וחותכים אותה באמצע. היא אמורה להיות לבנה במרכזה (או אפילו קצת שקופה, אבל לא וורודה) ומאוד מאוד עסיסית. שימו לב שהעוף עוד ממשיך להתבשל מהחום של עצמו גם אחרי שמכבים את האש. אז בבקשה. אל. תייבשו. לו. את. הצורה.

ועכשיו מגיע הקטע של הרוטב – את הגרסה הזו ניסינו גם עם חלב קוקוס (בתמונה פה למעלה) והיא יוצאת קצת משעממת לדעתי. חלב קוקוס צריך בסיס טעמים חזק יותר מאבקה מוכנה מהסופר – מיד אספר לכם איך עושים זאת.

השילוב המנצח כאן הוא יוגורט ביו 3%. כן, ההוא שאתם אוכלים בבוקר עם גרנולה. לא ממותק, לא עם פירות, לא עם וניל. יוגורט פושטי של דנונה או יופלה. אגב, ניסיתי את זה גם עם שמנת חמוצה 9% ולא יצא טוב (הרוטב יצא גרגרי ודלוח משום מה). יוגורט עובד הכי טוב. אם אתם מפחדים, תעשו חצי כמות יוגורט והחצי השני שמנת מתוקה – אבל ממש אין צורך, זה יוצא פשוט מעדן. ואף אחד גם לא צריך לדעת מה יש בפנים.

אחרי שמכבים את האש מחכים לפחות 30 עד 60 שניות כדי המחבת תצטנן מעט, ורק אז שופכים את היוגורט פנימה. אם תנסו לחמם את היוגורט על האש ולבשל אותו הוא פשוט יתפרק (איך זה נראה? הרוטב יהיה כהה עם נקודות קטנטנות לבנות). לכן, מכבים את הלהבה ומשאירים אותה סגורה גם אחרי שמוסיפים את היוגורט. כמעט סיימנו. .

מערבבים את היוגורט עם העוף החם עד שהוא מתאחד לרוטב חלקלק וקרמי. ומוכן.

מגישים על אורז או על אטריות צלופן (שמוכנות תוך 2 דקות של טבילה במים רותחים, ראו הסבר בהמשך).

קארי ירוק למשקיענים
כשיש לכם זמן וכוח, מומלץ להשקיע בקארי ירוק אמיתי. זה, ספציפית, הוא ווריאציה על מתכון מספרו של דורעם גונט, שמציע להוסיף פנימה עם חלב הקוקוס גם פרוסות דקות של בצל ואננס מקופסה (ואין לי מילים לתאר כמה זה טעים). את מחית הקארי מכינים בפוד פרוססור תוך שניות ספורות – אבל זה דורש גיחה לסופרמרקט. כי צריך בשביל זה הרבה עשבים.

אם אתם מתעבים כוסברה (למרות שאני ממתעבי הכוסברה המושבעים ביותר, ומשום מה זה טעים לי) אתם לא חייבים לשים. ואם יש לכם הכל בבית חוץ מפטרוזיליה, אז העולם לא יתפוצץ. מה שבעיקר חשוב כאן זה שיהיה שום, ג'ינג'ר, והרבה הרבה עשב (כל שילוב של פטרוזיליה [כן!], בזיליקום, בצל ירוק, נענע, וכוסברה). כל השאר הופך את זה רשמית ל"קארי" – אבל בהתבסס על תערובת כלשהי של עשבי תיבול מהרשימה, שום, וג'ינג'ר בלבד, תצא לכם מחית ריחנית, עסיסית, וטעימה להפליא. איך מקלפים ג'ינג'ר, אגב? זה קל. עם כף!!!

ובכל זאת מה צריך?
דוחפים את כל העשבי תיבול יחד עם הג'ינג'ר, השום והפלפל הירוק לפוד פרוססור וטוחנים למשך כמה שניות עד שנוצר רסק אחיד. מוסיפים רוטב סויה, רוטב דגים (שמכונה "נאם פלה" וניתן להשגה בסופרים גדולים באיזור של המצרכים האסייתים – ראו איך הוא נראה בתמונה למעלה), וחומץ (אפשר גם מיץ לימון במקום החומץ – אני לא מרגישה בהבדל בין השניים בתוצאה הסופית וחומץ תמיד יש לי). מומלץ להכין את המחית סמוך למועד ההכנה, כי היא מאבדת מטעמה אם שומרים את אותה במקרר יותר מידי.

מחממים את השמן במחבת (כמו ממקודם) ומוסיפים פנימה את המחית. מטגנים אותה למשך חצי דקה עד שהיא מתחילה לשחרר את ניחוחותיה לאוויר. בגרסה הזו לא צריך לטגן בצל.

מוסיפים את העוף למחבת, מערבבים אותו היטב עם המחית, ומשטחים על תחתית המחבת כדי שהקוביות יקבלו צריבה טובה למשך דקה – בלי לגעת (כמו ממקודם). מקפיצים את העוף דקה אחת נוספת תוך כדי ערבוב, ומוסיפים פנימה חצי פחית של חלב קוקוס. וכי למה חצי ולא פחית שלמה?!? כי אחרת פשוט נוצר מרק קארי ולא תבשיל קארי. לדעתי חבל על הבזבוז. חצי פחית ממלאת את המחבת בימבה של רוטב, מספיקה כדי לצפות את העוף וגם לפיזר על האורז בצלחת. את חצי הפחית הנותרת שמרו מכוסה במקרר ותכינו ממנה קינוח (רעיונות?השתמשו בו בפודינג טפיוקה, אורז דביק תאילנדי עם מנגו,  או בפנה קוטה). לא ניסיתי להשתמש ביוגורט בוויריאציה הזו, ולא נראה לי שזה יעבוד כל כך. אני ממליצה על חלב קוקוס.

מערבבים את העוף עם חלב הקוקוס ומבשלים דקה אחת נוספת עד שהרוטב מבעבע ומסמיך מעט. מכבים את האש ומגישים מיד.

אוהבים דגים? נסו קארי דג ולא תצטערו!

בוקר אחד הלכנו לאכול ארוחת בוקר בביסטרו "נעה" ביפו, וחלפנו ליד חנות דגים מעניינת. מצאתי שם מוסר טרי ויפהפה, וקניתי לנו שני פילטים (שילמתי 39 ש"ח על דג אחד של בערך קילו, והקארי השביע את שנינו לארוחת ערב מוקדמת).

בבית פרסתי את הפילטים לרצועות עבות לרוחב. הכנתי מחית קארי בפוד פרוססור, טיגנתי אותה בקצת שמן, הוספתי את חלב הקוקוס, וערבבתי והבאתי לרתיחה.

כשהרוטב רתח הוספתי פנימה בעדינות את הפילטים של הדג. כיסיתי במכסה. חמש דקות בול – ומוכן. מבושל היטב, רך ועסיסי. מהארוחות המוצלחות ביותר שהיו לנו. מומלץ בחום עם כל פילה דג טרי ושמן שאתם מוצאים (בקשו מהמוכר עצה לגבי פילטים עם פחות עצמות, שיהיה יותר כיף לאכול).

איך מכינים אטריות צלופן ב-2 דקות

מוזגים מים רותחים מהקומקום לקערה או סיר. טובלים חופן של אטריות צלופן במים הרותחים (חבילה אחת בדרך כלל מכילה שתי "סטיפות" – סטיפה אחת מספיקה ל-2 מנות – אם צריך, אפשר לגזור באמצע עם מספריים [טיפ של איילת הירשמן] ). מחכים 2 דקות. שופכים את המים. ויש נודלס. שימו לב שהאטריות תפלות מאוד ולא טעימות בלי הרוטב של הקארי. אז תפזרו רוטב בנדיבות.

חלק מהפוסט צולם במטבחו המואר והנהדר של איתי קישון בתל אביב. איתי סיפק גם שירותי דוגמנות ידיים וזכה לתשלום נאה בדמות מחבת ענקית של קארי ועוגת גבינה עם בצק עוגיות לקינוח. משתלם לדגמן בבצק אלים. תודה לך, איתי, על האירוח והתמיכה :)

פינת התכל'ס – קארי רגיל לעצלנים
מחממים את השמן במחבת ומטגנים בצל עד השחמה. מפדרים ב-2 כפות אבקת קארי. מוסיפים למחבת את העוף ומפזרים באחידות על פני התחתית (אם צריך, מוסיפים שמן). נותנים לעוף להיצלות דקה אחת, במהלכה מפזרים מלמעלה עוד 2 כפות של אבקת קארי. מערבבים את העוף עם הבצל והקארי ומקפיצים לדקה וחצי. מכבים את האש, ממתינים 30-60 שניות ומוסיפים את היוגורט. מערבבים אותו פנימה בעדינות (אסור לבשל את היוגורט על האש).

פינת התכל'ס – קארי ירוק למשקיענים
טוחנים בפוד פרוססור את עשבי התיבול יחד עם השום, הג'ינג'ר והפלפל הירוק. מוסיפים כף רוטב סויה, כף רוטב דגים, ו-2 כפיות חומץ או מיץ לימון. מחממים את השמן במחבת ומטגנים את המחית עד שניחוחה עולה. מוסיפים את העוף ומשטחים באחידות על תחתית המחבת לצריבה של דקה אחת. מערבבים ומקפיצים את העוף לדקה נוספת. מוסיפים חצי פחית של חלב קוקוס, מערבבים ומבשלים דקה נוספת עד שהרוטב מבעבע ומסמיך מעט.

אוף טופיק
מגזין האוכל האמריקאי "בון אפטיט" בפסקה מבדרת ביותר על מקומה המכובד של ה"שווארמה הישראלית" בארסנל הגריל העולמי. שימו לב לסטיילינג היצירתי בצד ימין. תצלום השווארמה הופיע על גבי עמוד שלם במגזין.