בצק אלים | רשימות ממטבחה של מעצבת - Part 32



מפגשון "בצק אלים" + סרט 

נחשב אצלי: כללייום חמישי, 30 באוקטובר 2008

movie-cookie.jpgביום שישי הקרוב, ה-31.10, בשעה 14:00 אחה"צ, יאיר רווה (בעל הבלוג המצויין סינמסקופ ומבקר הקולנוע של "פנאי פלוס") מארגן הקרנה של הסרט "לעוף כל הדרך הביתה" בסינמטק הרצליה. ההקרנה היא המפגש השני בסדרת "מועדון הסינמסקופ" המתקיים אחת לחודש, וכולל הרצאה קצרה מקדימה של יאיר, והקרנת סרט נבחר.

האירוע, כאמור, יתקיים בסינמטק של הרצליה, ברח' סוקולוב 29 (במרכז המסחרי – איפה שהיה פעם קולנוע "סטאר" – לחצו למפת הגעה). ההקרנה היא חינם לכל מי שידפיס את התמונה הבאה ויגיע עמה לקופות.

אינני יכולה לתת ערובה לאיכות הסרט (עוד לא ראיתי!), אבל אני כן מזמינה את קוראיי חובבי הקולנוע להצטרף להקרנה, ולאחר מכן לבופה מאולתר של קוראי "בצק אלים". אני מביאה עוגיות. אתם מוזמנים להביא מטעמים משלכם (ואף להשוויץ ביצירות פרי הבלוג :)

תבואו, יהיה מגניב.

צ'ילי "מזוייף" עם לחמניות תירס 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהיום שלישי, 21 באוקטובר 2008

skilletpie.jpg

למה מזוייף? כי לצ'ילי אמיתי לוקח זמן להתבשל, ויש בו גם שעועית, שכאן אין. אבל מה שיש זה נזיד עשיר ומדהים בטעמו, שבזכות טריק ערמומי מרגיש כאילו בישלתם אותו שעות. והתוספת – בילט אין. מניחים תלוליות בצק ישר על הצ'ילי ואופים בתנור – ככה במחבת! בסוף מתקבלות לחמניות תירס טעימות, שמשתלבות בצורה מושלמת עם כל העסק. אם אין לכם מחבת ברזל (ידיות פלסטיק נמסות בחום של התנור), תוכלו פשוט להעביר את התערובת לתבנית אפייה ולהמשיך כרגיל. המתכון הוא עיבוד מ – אלא מה – מגזין everyday food. ותודה לפילה על דוגמנות הידיים. הכמות: 4 מנות.

  • לצ'ילי:
  • חצי פלפל אדום
  • חצי בצל בינוני
  • חצי סלסלת פטריות או חצי קופסת שימורים של פטריות
  • 500 גרם בשר בקר טחון (או מיקס של חצי בקר וחצי הודו אדום)
  • קופסה קטנה של רסק עגבניות (הקטנה היא 100 גר')
  • 2/3 כוס מים + כף גדושה קמח
  • ללחמניות תירס:
  • חצי כוס קמח תירס
  • חצי כוס קמח רגיל
  • 1 כפית אבקת סודה לשתייה
  • חצי כפית מלח
  • 1 ביצה
  • 3/4 גביע שמנת חמוצה (כ-150 גרם) או יוגורט או גבינה לבנה או ריוויון או שילוב ביניהם
עלות משוערת:

30 שקלים

עבודה נטו:

25 דקות

ההכנה

skilletpie5.jpg

לפני שמתחילים בכלל עם הטיגון מכינים את הבלילה של לחמניות התירס. זה מאוד קשה. קמח תירס. קמח רגיל. מלח. אבקת סודה לשתייה. לחם תירס הוא מסוג הדברים שעדיף כמה שפחות לערבב אותם (כמו כל העוגות הבחושות, בערך) – אחרת יצא להם מרקם קשיח או מסטיקי, ולא רך כמו שאנחנו רוצים. אז כדי לערבב כמה שפחות עם הנוזלים אנחנו מוודאים שהכל מעורבב היטב לפני כן.

skilletpie6.jpg

מערבבים היטב את כל החומרים היבשים עם מזלג עד שנוצרת אבקה צהבהבה בהירה.

skilletpie7.jpg

כשהכל מעורבב טוב עושים גומה באמצע ומוסיפים את החומרים הרטובים: שוברים פנימה ביצה, ומוסיפים את השמנת החמוצה (שומרים את שארית המיכל – רבע כוס – להגשה. זה שילוב אדיר). והנה עוד משהו כיפי במתכון הזה: אם אין לכם שמנת חמוצה אפשר להשתמש בגבינה לבנה, ביוגורט או ברוויון. אפשר אפילו מיקס ביניהם – כל עוד מגיעים לכמות של שלושת-רבעי כוס. מגניב, הא? ניסיתי את זה גם עם גבינת עיזים רכה וזה יצא מעולה.

skilletpie8.jpg

מערבבים קצת את הרטובים ביחד באמצע הגומה (שוב, כדי למנוע ערבוב יתר של כל הבלילה יחד), ואז מתחילים להזיז פנימה את התערובת היבשה. עושים 4-5 ערבובים איטיים ויעילים של הכל ביחד (עם המזלג, כן?) ועוצרים. עדיין יש גושים? נסו לשבור אותם קצת עם המזלג ו"למזג" אותם פנימה.

skilletpie9.jpg

אל תערבבו יותר מידי. כשהבלילה מוכנה שמים אותה במקרר עד הרגע שצריך אותה.

skilletpie2.jpg

כשלחם התירס מתקרר לו במקרר (זה עוזר קצת לרכך את סיבי הגלוטן שאולי נוצרו מהערבוב, או משהו בסגנון), קוצצים בזריזות באופן גס את הפלפל, הבצל והפטריות. מהפלפל חשוב מאוד להסיר את כל הקרומים הלבנים והמעצבנים. כדי להוציא את הגרעינים בקלות פשוט דופקים את הפלפל על הקרש חיתוך פעם פעמיים והכל נושר החוצה.

skilletpie3.jpg

כדי לקלף בקלות את חצי הבצל, עושים לו חיתוך לגובה של השכבה החיצונית שלו. ואז היא מתקלפת מעצמה בקלות. בלי מלחמה. לא חייבים בצל סגול אגב, הוא פשוט יפה יותר.
skilletpie4.jpg

מהפטריות מסירים את הרגליים (אני לא אוהבת אותן, אין להן טעם) ופורסים לפרוסות. מחיר הפטריות האמיר לאחרונה, ומצאתי שפטריות מיני-פורטובלו הן כבר יותר זולות משמפיניון רגילות! לאן הגענו… אם יקר לכם החליפו בפטריות מחצי קופסת שימורים, העולם לא יתפוצץ. את כל הירקות מסדרים יפה שיהיה נוח להחליק אותם למחבת בצ'יק.

skilletpie10.jpg

ועכשיו למלאכה: שמים מחבת על האש הכי גבוהה של הגז שלכם, ומחממים אותה לשתיים שלוש דקות על ריק. בלי שמן ובלי כלום. לבד! למה? כי כדי שהמחבת תיתן מכת חום של ממש לבשר, היא צריכה להיות חמה כמו הגיהנום. כשהמחבת ממש ממש חמה (ברמה שאי אפשר לקרב את היד יותר מעשרה ס"מ ממנה) מוסיפים פנימה כף אחת של שמן רגיל (עדיף רגיל משמן זית במקרה הזה, כי הוא נשרף פחות בקלות), נותנים לשמן להתחמם קצת, וזורקים פנימה את הפלפל, הבצל, והפטריות. מטגנים כ-2 דקות תוך כדי ערבוב עד שהירקות תופסים צבע ומתרככים קצת.

skilletpie11.jpg

מוסיפים למחבת את הבשר הטחון ואת רסק העגבניות. פה בתמונה בדיוק נגמר לי הבשר הטחון ונאלצתי להקריב 2 המבורגרי אנטריקוט שהיו לי בפריזר (סורי, דני :). מן הסתם יצא טעים במיוחד. רסק עגבניות, למי שלא יודע, מגיע בקופסאות פלסטיק קטנות ואדומות בסופר (בדרך כלל ברביעיות מחוברות). זה שימושי מאוד לבישול ביתי ומומלץ לקנות סטוקים ולשמור במזווה (כל קופסה עולה בערך שקל וחצי).
skilletpie12.jpg

משתמשים בשתי כפות עץ כדי "לקצוץ" את הבקר ולהפטר מהגושים. מידי פעם נותנים ערבוב וממשיכים לפורר את הבשר עם הכפות. כשאין יותר גושים מניחים לו להתבשל קצת, עוד בערך 5 דקות, תוך כדי ערבוב מידי פעם.
skilletpie14.jpg

בינתיים הולכים הצידה, מודדים שני שליש כוס מים מהברז, ומערבבים פנימה כף גדושה של קמח רגיל. האא?! כן. זה הולך להיכנס למחבת עוד מעט. אבל אל תיבהלו, כי זה יצא ממש טוב בסוף.

skilletpie15.jpg

כשהבשר לא ורוד יותר (הוא מאפיר קצת, אבל בגלל הרסק עגבניות הוא יותר כתום מאפור. אבל כבר לא ורוד, בכל מקרה), מוזגים פנימה את המים עם הקמח ומערבבים היטב. מתבלים במלח ופלפל. התערובת תסמיך ותבריק, ותתחיל להראות פתאום כמו נזיד צ'ילי של ממש. תעמדו בזה ותמתינו רבע שעה, ותכף יהיה לכם אוכל.

skilletpie13.jpg

עכשיו אנחנו הולכים להכניס את המחבת לתנור. אם למחבת שלכם יש ידית שהיא לא מברזל (שבדרך כלל גם לא מתחממת במהלך הבישול ואפשר עדיין לגעת בה), לא הייתי ממליצה לכם להעמיד אותה במבחן של חום ישיר בתנור – כי היא תימס, ואז זה יהיה בעסה.

skilletpie16.jpg

מסירים את המחבת מהאש. אם צריך, מעבירים קודם לתבנית אפייה. מוציאים את תערובת הלחמניות הצהובה מהמקרר ומניחים תלוליות קטנות ממנה על גבי התבשיל המבעבע. אם יש לכם כף גלידה קפיצית של ליליפוטים זה הזמן להשתמש בה. אם לא, השתמשו בשתי כפיות. זה קצת פחות סקסי אבל לא פחות טעים. מסדרים את התלוליות כך שיהיה קצת רווח ביניהן, כי הן תופחות בתנור ואנחנו רוצים שהצ'ילי יבצבץ קצת ממתחת.

skilletpie17.jpg

זורקים את המחבת (או התבנית) לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות (אני מתחילה את החימום כבר כשאני מתחילה לטגן ואז התנור חם ומוכן בדיוק בזמן). אופים למשך כרבע שעה, עד שהלחמניות תפוחות וצהובות ומוכנות (תוקעים שיפוד ובודקים שהוא יוצא יבש). אם הלחמניות רכות מידי ורוטטות, צריך לאפות עוד כמה דקות.

skilletpie18.jpg

מחלקים למנות וטורפים מהר. מקשטים בשמנת חמוצה ואולי קצת כוסברה. מרגישים מקסיקנים.

skilletpie19.jpg

פינת התכל'ס
מערבבים במזלג בקערה את קמח התירס, הקמח הרגיל, אבקת הסודה לשתייה והמלח. יוצרים גומה ומערבבים באמצע ביצה ושמנת חמוצה. מערבבים את הכל יחד רק עד שנוצרת בלילה צהובה יחסית אחידה. הזהרו מערבוב יתר. מניחים במקרר. קוצצים את הפלפל, הבצל והפטריות. מחממים מחבת על אש גבוהה "על ריק" לשתי דקות. מוסיפים כף שמן, מחממים מעט, ומטגנים את הירקות ל-2 דקות. מוסיפים את הבשר הטחון ורסק העגבניות. קוצצים את הבשר באמצעות שתי כפות עץ עד שאין גושים. מבשלים תוך כדי ערבוב כחמש דקות. מערבבים מים וקמח ושופכים את תוך המחבת. מתבלים במלח ופלפל ומערבבים. מניחים תלוליות של בלילת הבצק מהמקרר על גבי התבשיל, ומעבירים לאפייה בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, כרבע שעה (אם למחבת שלכם יש ידיות פלסטיק, העבירו לתבנית אפייה) או עד שהלחמניות מוכנות.

עוגת דבש קלה 

נחשב אצלי: קפה ומאפהיום ראשון, 28 בספטמבר 2008

honeycake.jpg

לא טעמתי הרבה עוגות דבש טובות בחיי (טוב, אולי זו של דינה), אבל במהלך שוטטות באחד הבלוגים האהובים עלי נתקלתי, ככה-סתם, בעוגה שנראתה ממש סבבה. וככה-סתם, ביום שבת צח ומנומנם, נתקלתי בחשק עז לעוגת דבש טובה. זה מצחיק אותי להכין מתכונים ישראלים אסליים מאתרים אמריקאים, אבל זה כנראה קשור בזה שעבור הגויים עוגת דבש צריכה להצדיק את עצמה בתור עוגה קודם-כל, ובגלל זה הסף שלהם לעוגות דבש טובות הוא גבוה יותר. טוב די עם החרטוטי שכל, הנה המתכון, והוא כל כך פשוט שאפילו טמבל מוחלט יכול להכין אותו. הכל בקערה אחת, ומלכלכים רק כוס מדידה וכף. ואולי מטרפה. ואולי גם סכין למקל וניל. וזהו. נראה לי. הכמות: תבנית אינגליש קייק אחת.

עדכון! ספטמבר 2014 – פרסמתי מתכון חדש (עם וידאו מגניב!) למאפינס תפוח ודבש ללא גלוטן, אל תפספסו!

  • שליש כוס שמן (ניתן להחליף בכמות זהה של רסק תפוחים + כף שמן)
  • שליש כוס דבש
  • חצי כוס תה או קפה חזק ורותח
  • כוס + כף גדושה של קמח
  • 1 ביצה
  • שני שליש כוס סוכר (אפשר חום)
  • 1-2 כפות וויסקי או ליקר שאוהבים
  • 3/4 כפית סודה לשתייה
  • 3/4 כפית אבקת אפייה
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 1 כפית קינמון
  • קורט אגוז מוסקט
  • קורט תבלין ציפורן
  • קורט מלח

עלות משוערת:

15 שקלים

עבודה נטו:

18 דקות

ההכנה

honeycake2.jpg

מרתיחים מים בקומקום, ובינתיים, מתחילים לערבב בקערה את כל החומרים הרטובים. בגלל שאנחנו באתגר ללכלך כמה שפחות כלים, אנחנו נמדוד את הכל באותה הכוס. ולכן נחשוב קצת קדימה. בגלל שדבש הוא דביק וסמיך מאוד ואנחנו יודעים שיהיו לנו בעיות להוציא אותו מהכוס – נמדוד קודם את השמן, ורק אז את הדבש.

honeycake3.jpg

שימו לב שאפשר להחליף כמעט את כל השמן ברסק תפוחים. העוגה יוצאת קצת פחות עשירה, אבל היא עדיין נשארת רכה ועסיסית. אני קונה גביעים קטנים אישיים של רסק תפוחים שנשמרים להמון זמן, וקופסה קטנה אחת בדיוק מתאימה פה – שליש כוס. אם משתמשים ברסק תפוחים, מוסיפים אליו כף אחת של שמן. צריך קצת.

honeycake4.jpg

ועכשיו נמדוד את הדבש. אפשר להשתמש כאן בדבש מכל סוג. ויש הרבה (דבש אקליפטוס, דבש אבוקדו, ועוד ועוד). מה שיש לכם בבית זה בסדר. צריך ממש מעט.

honeycake5.jpg

רואים איך הדבש מחליק החוצה בסבבה? איזה גאונים אנחנו.

honeycake7.jpg

מהמים הרותחים מכינים תה חזק. מודדים חצי כוס של מים רותחים ומפילים פנימה שקיק של תה. לא משנה איזה טעם (אם יש לכם טעמים שהולכים טוב עם דבש, לכו על זה).

honeycake8.jpg

אם אתם לא בקטע של תה, אפשר, לחלופין, להכין קפה חזק במקום התה. זה גם יוצא נהדר. פשוט מערבבים את המים הרותחים עם כפית מהקפה האהוב עליכם.

honeycake9.jpg

מוזגים את המשקה החם פנימה אל הקערה עם הדבש והשמן ומערבבים היטב. המים הרותחים יעזרו להמיס את הדבש הסמיך ושהכל יתערבב לתערובת אחידה. במקרה הזה השתמשתי בתה בטעם פונץ' קינמון והוא יצא חביב ואדמדם (את שארית התה ערבבתי עם קצת סוכר וטיפונת דרמבוי ויצא לי משקה מצויין).
honeycake10.jpg

זה הזמן להוסיף פנימה קצת אלכוהול. למזלי לדני יש בר משקאות שלא היה מבייש לאונג' בר פלורנטיני ממוצע. אז כשדני ישן את שנת היופי שלו אני מתגנבת אל הבר ולוקחת הלוואה של אלכוהול. קצת ליקר דבש (בארנייגר). אפשר גם דרמבוי, ואפשר סתם וויסקי או קוניאק. או כל ליקר שאוהבים.

honeycake11.jpg

בכל מקרה, לא יותר משתי כפות. בינתיים, עד שהתערובת תהיה צוננת מספיק כדי לערבב פנימה את הביצה, נוסיף את שאר האבקות למיניהן.

honeycake12.jpg

נתבל באגוז מוסקט ומעט ציפורן (לא הציפורן שאתם חושבים). שניהם תבלינים מאוד מיוחדים וארומטים שתורמים המון לעוגה. קונים אותם בצנצנות פלסטיק קטנות. הם לא מאוד יקרים, נשמרים לנצח, ונהדרים לאפייה. תמיד טוב שיש בבית. לא לוותר! זה עושה את כל העוגה! אבל בזהירות איתם. רק קמצוץ מכל אחד, כי הריח שלהם מאוד חזק. תריחו…

honeycake13.jpg

מוסיפים גם את הסוכר (אפשר לבן, אפשר חום, ואפשר מיקס של שניהם – הכל יוצא מצויין), תמצית הוניל, הקינמון, הסודה לשתייה, אבקת האפייה, והמלח. מערבבים היטב. כשהתערובת הצטננה קצת מוסיפים את הביצה (לא להוסיף אותה מיד אחרי התה, כי היא תהפוך לחביתה!), וטורפים היטב עד שמתקבלת תערובת דלילה יחסית, בצבע לא אטרקטיבי במיוחד.

honeycake14.jpg

אחרון אחרון חביב, לאחר שהבלילה אחידה ומעורבבת היטב, נוסיף את הקמח. מקפלים את הקמח פנימה בתנועות יעילות וארוכות רק עד שכמעט לא רואים יותר פירורים לבנים. לא לערבב יותר מידי, כי העוגה תצא מסטיקית. זה בסדר אם נשארים קצת גושים בבלילה, הם נספגים לחלוטין במהלך האפייה.

honeycake15.jpg

מוזגים את הבלילה לתבנית אינגליש קייק (צרה כזו, כמו של "עוגת הבית" הקנוייה). רצוי לשמן את התבנית בקצת שמן או חמאה, כדי שיהיה קל לשחרר את העוגה אחרי האפייה. אחרת היא נדבקת.

honeycake16.jpg

אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לבערך 25 דקות, או עד שנועצים בעוגה שיפוד והוא יוצא כמעט נקי לגמרי, עם קצת פירורים שנדבקים אליו. לא לאפות יותר מידי כי יצא לכם עוגת חנק.

honeycake19.jpg

אפשר להכין סירופ טעים לציפוי העוגה: מערבבים בסיר קטן שליש כוס סוכר, שליש כוס מים ושפריץ של מיץ לימון. מבשלים על אש גבוהה לבערך 4 דקות עד שמבעבע ומצטמצם קצת. מוזגים את הזיגוג המבריק על העוגה ומפזרים עם מברשת או כף.

שדרוגים!
לא כולם מסתפקים בעוגת דבש רגילה. אפשר לשדרג אותה בקלות ולהוסיף כל אחד מהדברים הבאים לבלילה מיד לפני האפייה: פקאנים או אגוזי מלך קצוצים, אפשר גם תפוח ירוק גדול – קלוף וקצוץ לקוביות קטנות, ואפשר גם צימוקים. אפשר אפילו לפזר קצת גרנולה על פני העוגה לפני שמכניסים לתנור. במהלך האפייה הגרנולה תשקע קצת ויווצר ציפוי קראנצ'י.

להכנת דבורים ממרציפן לקישוט

honeycake17.jpg

קונים מרציפן לבן רגיל (לא בצורות, או טעמים או צבעים). מערבבים כמות קטנה בגודל של כדור פינג פונג עם מעט צבע מאכל שחור ולשים היטב עד שהמרציפן נצבע בשחור. מתחילים ברבע כפית בערך, ואם לא מספיק צבעוני מוסיפים עוד. אני השתמשתי בצבע מאכל ג'ל של מילטון, יקר למדי – 17 שקל לכל צנצנת צבע. עושים את אותו הדבר עם גוש נוסף של מרציפן וצבע מאכל צהוב. מגלגלים כל גוש צבעוני לחבל ארוך ופורסים לפרוסות דקיקות באמצעות סכין חדה. יוצרים שכבות של פרוסות צבע כדי ליצור את גוף הדבורה (את הפרוסות בקצוות מכדררים לכדור). לכנפיים משתמשים בשקדים פרוסים ותוקעים אותם משני צידי הגוף. את הרעיון לקחתי מהמגזין של מרת'ה סטיוארט (הופיע על העטיפה של גליון יוני). הדבורים תהיינה חמודות על כל קינוח חגיגי שמכיל דבש, וכל ילד יהנה להכין אותן (צ'מעו, אפילו אני נהניתי).

פינת התכל'ס
מערבבים בקערה את השמן יחד עם הדבש, והתה החם (או הקפה). מוסיפים פנימה וויסקי או ליקר. מוסיפים את הסוכר, הוניל, הקינמון, הסודה לשתייה, אבקת האפייה, והמלח. כשהתערובת כבר לא רותחת מוסיפים פנימה את הביצה ומערבבים היטב לתערובת חלקה בצבע חום כהה. מערבבים פנימה את הקמח בעדינות, נזהרים לא לערבב יותר מידי – זה בסדר אם נשארים קצת גושים. אופים כ-25 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, או עד שנועצים בעוגה שיפוד והוא יוצא כמעט נקי לגמרי ונדבקים אליו קצת פירורים.

אוף טופיק
ביום שישי אחה"צ התכנסנו, אוהבי קולנוע מכל קצוות היקום, בסינמטק הרצליה ליריית הפתיחה של מועדון הקולנוע של הסינמסקופ (הבלוג של מבקר הקולנוע, יאיר רווה). ההקרנה הראשונה הייתה של הסרט המצויין "לקום אתמול בבוקר" עם ביל מארי (שאותו ראיתי רק בפעם השנייה, לבושתי). ניצלתי את ההזדמנות להביא קצת עוגיות, ואז חשבנו לעצמנו – למה שלא נהפוך את זה גם למפגש אוכל? ולפיכך, קוראים יקרים, אני מזמינה את כולכם להקרנה הבאה שתיערך עוד כחודש – הסרט שיוקרן הוא "לעוף כל הדרך הביתה" (מחיר כניסה 25 ש"ח). יאיר עושה הרצאה קטנה לפני, ואנחנו נעשה חפלה קטנה אחרי. פרטים נוספים בקרוב. אני אביא עוגיות. מה אתם מביאים?

שני סלטים טעימים 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהיום חמישי, 11 בספטמבר 2008

coleslaw-lentils.jpg

תשימו שנייה את ההמבורגר בצד – בואו נדבר על ארוחת הערב שלכם. אז זה לא שאני צמחונית, או שוחרת מאכלי בריאות, או מגדלת עגבניות אורגניות באדנית – אבל תהרגו אותי, סלט טוב יכול לספק אותי לארוחת ערב. ואל תשפטו על לפי כמות הקלוריות שרצות פה בבלוג – כשאני חוזרת הביתה בערב, אין לי באמת כוח להכין דברים. אבל סלט קליל תמיד יש לי זמן להרים. אז הנה שניים מהאהובים עלי. הראשון הוא הקולסלו – סלט הכרוב האמריקאי עתיר המיונז. פריט חובה בכל ברביקיו ובכל ארוחה מוגדלת ב-KFC – ובגרסה שלי הוא קליל ובריא. השני הוא סלט עדשים אדומות עם גבינת עיזים ונענע. מעדן נפלא ומזין שטעמתי בלחם ארז הרצליה, ומאז שיחזרתי בביתי פעמים רבות בהמון וריאציות. אז ידידיי, לא להתבייש, לכולם מותר להכין ואף להנות (!!) מסלט. תהיו גאים בזה. זמן ההכנה לכל סלט: בערך 10-14 דקות. הכמות מכל סלט: תוספת ל-3 סועדים, או ארוחת ערב לסועד רעב אחד.

  • לסלט קולסלו:
  • רבע כרוב בינוני
  • 1 גזר גדול
  • 5 כפות רוויון
  • 1 כף מיונז (מומלץ מיונז קל)
  • 1 כפית חרדל
  • 1 כפית סוכר (כן!)
  • מיץ מחצי לימון
  • מלח ופלפל לפי הטעם
  • לסלט עדשים גבינה ונענע:
  • 1 כוס עדשים אדומות
  • כ-30 גרם גבינת עיזים מסוג "תום" (הכי מוצלח) או פקורינו או פרמזן
  • חופן נדיב של עלי נענע
  • 1 כף שמן זית
  • מיץ מחצי לימון
  • מלח גס ופלפל לפי הטעם
עלות לקולסלו:

4 שקלים

עלות משוערת לסלט עדשים:

10 שקלים

ההכנה

סלט קולסלו

coleslaw-lentils9.jpg

הסלט הזה מורכב משני דברים. התוכלו להבין מהתמונה מהם? יופי: כרוב וגזר. את שניהם קוצצים לפיסות דקיקות ומערבבים עם רוטב חמצמץ שמכינים בקלות כבר בקערת הסלט שבה נשתמש. אז הנה זה בא: מניחים בקערת הסלט את הרוויון, המיונז, החרדל, מיץ הלימון, הסוכר ומלח-פלפל וטורפים היטב עם מזלג עד שנוצר קרם אחיד בצבע חרדל בהיר מאוד. כן, זו לא טעות, יש פה קצת סוכר. אבל הרוטב לא מתוק, אל דאגה. אם אין לכם רוויון אפשר להחליף אותו ביוגורט, אבל זה יוצא פחות טעים.
coleslaw-lentils8.jpg

אז כן, הסלט הזה לא חף ממיונז, אבל לי לא אכפת כי אני משתמשת במיונז דל שומן וזה יוצא טעים להפליא. ההמלצה שלי למיונז קל היא "מיונס" 5% שומן – אותו אני מחזיקה במקרר בעיקר בשביל הסלט הזה, ואם השומנים לא מפחידים אתכם, לכו על המלך: מיונז הלמנ'ז.

טועמים את הרוטב עם פיסת כרוב ומתקנים תיבול. אם חמוץ מידי מוסיפים קצת סוכר ורוויון. אם מתוק מידי מוסיפים קצת מיץ לימון ומלח. אם חסר טעם מוסיפים חרדל ומיונז. תקנו את התיבול לפי הטעם שלכם. ברגע שהרוטב פיקס מתחילים לקצוץ.

coleslaw-lentils3.jpg

face the facts: גזר זה הירק שהכי בעסה לקצוץ. כל אחד יכול להיות בטוח שהסכין שלו היא הסכין הטובה ביקום עד שהוא יתקל בגזר עקשן. הם קשיחים והם סיביים. אז אם אין לכם סכין טובה יש לכם שתי אפשרויות: לקלף את הגזר לרצועות דקיקות עם הקולפן שלכם (כמו שאתם מקלפים את הקליפה ומשליכים לפח? רק להמשיך "לקלף" רצועות דקיקות מבשר הגזר ולהשליך אל תוך קערת הסלט). האופצייה השנייה היא לקחת הרבה אוויר, ולקצוץ אותו בטכניקה הבאה (בערך 2 דקות לגזר):

coleslaw-lentils4.jpg

חוצים את הגזר לשניים לאורך, ואז חוצים אותו לרוחב. ככה נוצרים לכם ארבעה חלקים שבסיסים שטוח. עוברים עם הסכין ופורסים אותם לפרוסות דקיקות (עם סכין גדולה זה קל מאוד).

coleslaw-lentils5.jpg

אח"כ משכיבים את כל הפרוסות על הצד (כשהן קצת עולות אחת על השנייה) ועוברים שוב עם הסכין עד שנוצרים "גפרורים" דקיקים. אם התייאשתם, תמיד תוכלו לקלף מן הגזר פיסות לתוך הסלט.

coleslaw-lentils6.jpg

עם הכרוב אין לנו בעיות. מסירים את העלה החיצוני שלו (שהוא בדרך כלל קצת סמרטוטי ולפעמים יש עליו קצת כתמים מכוערים. אבל אף אחד לא צריך לדעת). ופשוט מתחילים "לגזום" ממנו עם הסכין. כל פעם משנים לו את התנוחה קצת כדי להמשיך בתנועה חלקה עם הסכין ליצירת שבבים (או "גפרורים", אם תרצו).

coleslaw-lentils7.jpg

הכמויות של הכרוב הקצוץ שיוצא בסוף, אגב, הן דיספרופורציונליות לחלוטין לכמה כרוב השתמשתם. כרוב אחד בינוני (שיעלה לכם בערך 2 שקלים) יספיק לשתי קערות ענקיות של סלט. לארוחת ערב קטנה עבורי אני מסתפקת בשמינית צנועה מהכרוב השלם.

coleslaw-lentils10.jpg

את הגזר והכרוב הקצוצים מעבירים לקערה בה הכנתם את הרוטב, ומערבבים היטב (דוגרי – הכי טוב לערבב עם הידיים, אחרת הכל נופל החוצה). אם אתם מרגישים חרוצים, הוסיפו פנימה קצת נענע קצוצה. לא יותר מזה. הכי כיף שהסלט פשוט, ואפשר להתחיל לאכול אותו מהר מהר, בלי שהוא לוקח חצי שעה להכין.

coleslaw-lentils2.jpg

למי שבכל זאת תוהה איך הכנתי את ההמבורגר שבתמונה:
קניתי אצל הקצב 200 גרם אנטריקוט טרי. היה בו הרבה שומן וזה בסדר. ביקשתי שיטחן לי את הבשר פעם אחת לטחינה גסה. רכבתי מהר הביתה וכשהבשר עדיין צונן העברתי אותו לקערה נקייה ולשתי אותו כמה דקות בידיים. לא תיבול ולא נעליים, רק ללוש ולהטיח את הבשר בחוזקה בתחתית הקערה. זה מה שמונע ממנו להתפרק על הגריל. כיתתתי לי כתיתה נאה ושמתי אותה במקרר. בינתיים חיממתי מחבת כבדה ל-10 דקות תמימות על ריק, בלהבה הכי חזקה שיש. במקביל קליתי לי גם לחמניה בתנור. הוצאתי את הקציצה מהמקרר ומרחתי אותה בקצת שמן זית. טיגנתי אותה 3 דקות לכל צד לדרגת מדיום. בלי להזיז אותה או להציק לה – רק הפכתי פעם אחת וזהו. עגבניה, חסה, קצת מלח גס, צילום זריז, וקדימה לבטן. רוצים לקרוא עוד על ההמבורגר המושלם? לחצו למאמר מקיף מבית השף עמיר אילן.

סלט עדשים, גבינת עיזים ונענע

coleslaw-lentils15.jpg

את הסלט הזה מגישים (הגישו, לפחות) בלחם ארז הרצליה לצד הקרפצ'יו הנהדר שלהם. כל כך התלהבתי מהגאונות הזו שהייתי חייבת לתחקר את המלצרית בנוגע למרכיבים ולשחזר מהר בבית. הסלט טעים כשהוא פושר וגם כשהוא קר (אפשר לשמור אותו לפחות יומיים שלושה במקרר והוא עדיין נשאר טעים).

coleslaw-lentils13.jpg

הגבינה היא, במקרה זה, גבינת תום עיזים. מה שנשמע לרובנו כמו סינית, לבחורות ממחלקת הגבינות בסופר זה לא. פשוט צריך לבקש מהן 100 גרם של גבינת עיזים קשה (שזה לרוב רק תום, אלא אם כן אתם בחנות גבינות ענקית או בחלק מסניפי טיב טעם) – לשלם 14 שקל על העניין, ולהנות מכמות לשלושה או ארבעה סלטים. ניסיתי להשתמש גם בפרמזן ובפקורינו, ושתי הגבינות הללו עדיין עובדות, אבל פחות מוצלחות מהתום. אז חסכו לכם זמן וקנו את הדבר האמיתי.

coleslaw-lentils18.jpg

לגבי העדשים, בהתחלה הייתי משתמשת בעדשים רגילות שקניתי בסופר, אבל אז, ברגע של חולשה החלטתי לנסות את העדשים האורגניות. הבדל בטעם לא מצאתי (סורי, ממש ניסיתי!) אבל כן הבחנתי שהעדשים האורגניות שומרות על המרקם שלהם הרבה יותר טוב לאחר הבישול הקצר ולא הופכות לדייסה כמו הרגילות. הנה – תראו בתמונה!

אז כל אחד שיחליט מה טוב לו ויתארגן בהתאם. לי לוקח הרבה זמן לחסל חפיסה של עדשים, אז אני מפרגנת לעצמי ומשקיעה עוד כמה שקלים בבחירה האורגנית. יכול להיות שזה hoax, אבל מה אכפת לי, באמת יוצא טוב יותר.

coleslaw-lentils11.jpg

אז שמים כוס של עדשים אדומות (מומלץ לשטוף אותם קצת בתוך מסננת תחת מים זורמים, אבל אני עצלנית ומדלגת על זה – תראו, אני עדיין בחיים) בתוך סיר ומכסים אותם במים מהברז שיגיעו בערך 2-3 ס"מ מעל הגובה של העדשים. מבשלים על אש גבוהה ומהרגע שזה רותח סופרים 2 דקות בול של בישול ברתיחה, וטועמים. העדשים צריכות להיות "אל-דנטה" – ניתנות לנגיסה, אבל לא רכות לחלוטין. אחרת לא יוצא סלט אלא דייסה. אם צריך לבשל עוד דקה, בשלו.

coleslaw-lentils12.jpg

מסננים את העדשים (התמונה פה מראה איך זה נראה אחרי הבישול). שוטפים כמה שניות במים מהברז כדי לצנן קצת את העדשים (הסלט הכי טוב כשהוא פושר, וככה הגבינה לא תימס לכם ותתערבב יותר טוב). מסננים היטב ומעבירים לקערה.

coleslaw-lentils14.jpg

מוסיפים פנימה שמן זית, מיץ לימון ומלח גס ומערבבים היטב. מגררים פנימה תלתלים דקיקים של גבינת תום, קוצצים את הנענע גס ומוסיפים. מערבבים היטב, מתקנים תיבול, ומגישים.

אוף טופיק: למה לא לקנות בקוקסטור
coleslaw-lentils19.jpg

זה שאני טמבלית שאני משלמת מחירים מופקעים על כלי מטבח שאני קונה, זה סיפור אחד. אבל לפחות אני יודעת שבאיזושהי דרך, ברוב המקרים, המחיר מצדיק את זה ואני מקבלת תמורתו אושר וחיים ארוכים (או קצת יותר קלים). אז במקרה של המטרפה של מריו בטאלי – לא כך. שילמתי עליה שישים ש"ח והיא נשברה לי אחרי 5 חודשי שימוש לא אינטנסיביים במיוחד (יש לי עוד 2 מטרפות אחרות). ניגשתי לחנות CookStore ברח' ביאליק ברמת גן שם רכשתי את המוצר, כדי לקבל הסבר או זיכוי. לא הייתה לי קבלה – זרקתי אותה אחרי שבועיים. בקופה מסרו בקרירות שהם לא מוכרים יותר את המוצרים של בטאלי, ואין אחריות עליהם. הסברתי להם בעדינות ובנועם שיש לי מטרפה מאיקאה כבר 3 שנים והיא עלתה לי רבע מהמחיר ששילמתי פה, ואני מצפה מחנות כמו ה – CookStore שתהיה ערבה לאיכות המוצרים שהיא מוכרת ביוקר רב. לקחו את המטרפה, רשמו מס' טלפון ואמרו שיתקשרו.

אחרי שבועיים של דממת אלחוט הייתי באיזור וקפצתי לראות מה קורה עם זה. למזלי הייתה שם המנהלת בכבודה ובעצמה ("שחיפשה אותי ולא הצליחה להשיג אותי"). היא חזרה בדיוק מדהים על דברי המוכרת מלפני שבועיים ואמרה לי, איך לומר במילים עדינות, ללכת לחפש ת'חברים שלי. אין להם מה לדבר איתי אחרי חצי שנה, דברים כאלה קורים, וזו בעייה שלי. אז חבר'ה, מתוך מחוייבות כנה, אני חוזרת על דבריה, למען יראו וייראו: אל תקנו דברים בלי אחריות. ועוד עצה ידידותית: אם ה-CookStore מרשים לעצמם למכור מוצרי זבל שכאלה, ועוד במחירים מופקעים, אני ממליצה לכם לבזבז את הכסף שלכם במקומות אחרים.

20.9 – עדכון: בעקבות פרסום הפוסט פנו אליי מיחסי הציבור של הקוקסטור ושלחו לי הביתה כפיצוי מטרפה חדשה (וטובה מאוד) של zyliss עם אחריות לחמש שנים.
coleslaw-lentils17.jpg

אוף טופיק ב': להתראות מטבח יקר
אני ודני מצאנו דירה בתל-אביב. המשימה הייתה קשה וארוכה כי היו לנו דרישות גבוהות: מטבח מואר וחנייה. אז, האח-הידד, מצאנו את שניהם. אני נפרדת בצער רב מהמטבח הישן ברח' ביאליק ברמת גן, ששירת אותי בחירוף נפש וקיבל אותי בהבנה גם אם השארתי אותו קצת מלוכלך לפעמים. ככה התחלתי לבשל וככה הקמתי את הבלוג הזה. אז מטבח יקר, סיונרה.

קאפקייקס שוקולד במלית גבינה 

נחשב אצלי: מתוק ומושחתיום רביעי, 13 באוגוסט 2008

blackbottom.jpg

והפעם קאפקייקס שכל כך קל להכין, שאתם לא תבינו בכלל איך לא הכנתם אותן עד עכשיו. רגע, רגע – מתערובת של קמח שמן וסוכר אמורה לצאת פיתה מצ'וקמקת, לא? אז זהו, שלא. מתקבלות קאפקייקס רכות ונפלאות שבמרכזן מלית עוגת גבינה נימוחה. לא רק שהן דלות שומן, לא צריך כמעט כלום כדי להכין אותן! חוץ מכמה מוצרי מזווה זולים. אין לכם חומץ או סודה לשתייה בבית? נסלח לכם הפעם, אבל שניהם עולים גרוש וחצי ולא מתקלקלים לעולם אז אין לכם באמת תירוץ. את הקאפקייקס אפשר להכין בקערה ומזלג בלבד וזה בערך כל מה שמתלכלך. המתכון המקורי היה של דיוויד לייבוביץ מספר השוקולד הגדול שלו. הכמות: 12 קאפקייקס.

  • לבלילת השוקולד:
  • 1 וחצי כוסות קמח
  • 1 כוס סוכר (לבן, חום, או חצי חצי)
  • רבע כוס קקאו (לא שוקולית)
  • 1 כפית סודה לשתייה
  • רבע כפית מלח
  • שליש כוס שמן צמחי (לא שמן זית)
  • 1 כף חומץ (כן!)
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 1 ושלושת-רבעי כוס מים רותחים
  • למלית הגבינה:
  • חצי חבילת גבינת שמנת 30% שומן (בערך 110 גרם)
  • רבע כוס סוכר
  • חלמון אחד של ביצה (הצהוב)
  • כף גדושה של קמח
  • חצי כפית תמצית וניל
עלות משוערת:

14 שקלים

עבודה נטו:

15 דקות

ההכנה

מתחילים עם מלית הגבינה

blackbottom3.jpg

רצים המון מתכונים לקאפקייקס האלה באינטרנט, ובכל התגובות באתרים, אנשים תמיד מתלוננים שמלית הגבינה לא שוקעת בצורה יפה באמצע אלא מתפזרת על כל החלק העליון ויוצאת "מכוערת". אנשים עושים כל מיני דברים מטורפים כמו להקפיא כדורים מהבלילה כדי להטביל אותם פנימה, או להזריק אותם אל תוך הבלילה עם שקית זילוף, אבל מוזר שהם לא חשבו על הדבר הכי פשוט לעשות – לשנות את המתכון, כאילו?!

blackbottom2.jpg

אז ככה – עשיתי כמה נסיונות, ולהלן מסקנותיי: מחבילה שלמה של גבינת שמנת יוצאת יותר מידי מלית, אז משתמשים רק בחצי חבילה. ועל החצי הזה לא שמים ביצה שלמה אלא רק חלמון אחד (צהוב של ביצה). בנוסף, מייצבים את קרם הגבינה עם כף גדושה של קמח, ומכינים את העסק לפני בלילת השוקולד כדי שיהיה לו זמן להתייצב קצת במקרר.

blackbottom4.jpg

מרוצים? יופי, אז לעבודה! שמים בקערה קטנה חצי גביע של גבינת שמנת (ניסיתי להכין עם גבינת "טוב טעם" – גבינה כחושה לאפייה, והמלית יצאה יבשושית ולא טעימה, אפילו עם תוספת של חמאה). מוסיפים פנימה את הסוכר, החלמון והוניל (אני השתמשתי במקל וניל אמיתי ולכן התערובת שלי צבועה בנקודות וניל מגניבות). טורפים היטב עם מזלג. הגבינה בהתחלה יציבה, אבל ברגע שהיא מתערבבת עם הסוכר היא מתחילה להיות נוזלית, אז אל תתלו תקוות. אחרי שנוצר לכם קרם גבינה טעים, הוסיפו פנימה את הקמח וערבבו היטב עד שאין גושים. העבירו למקרר בזמן שאתם עושים את בלילת השוקולד.

blackbottom6.jpg

מכינים את בלילת השוקולד
עם הבלילה המרכזית זה קלי קלות. קודם שופכים לקערה גדולה את כל החומרים היבשים. סוכר, קקאו, קמח, סודה לשתייה, ומלח. הסודה לשתייה היא אבקה לבנה עדינה שניתן למצוא בקופסאות קטנטנות באיזור האפייה בסופר – שקל תשעים האחת. חוץ מלנקות קומקומים היא טובה גם לאפייה. לגבי הסוכר – אפשר להשתמש פה במיקס של סוכר לבן וחום, או רק באחד מהם. כל אחד מהשילובים יוצא נפלא. לגבי הקקאו – הכוונה היא לא לשוקולית אלא לאבקת קקאו פשוטה ולא ממותקת.

blackbottom7.jpg

מערבבים את כל היבשים יחדיו עד שנוצרת אבקה חומה בהירה. עושים באמצע בור, ושופכים פנימה את החומרים הרטובים.

blackbottom8.jpg

קודם שמים שליש כוס שמן. לא פחות ולא יותר (ולא שמן זית! הכוונה היא לשמן צמחי ניטרלי כמו קנולה או סויה).

blackbottom9.jpg

אחר כך מוסיפים כף של חומץ רגיל (לא בלסמי, לא חומץ אורז, חומץ 5% פושטי שבא בבקבוקי מיץ פטל כאלה) וכן, קראתם נכון!!

blackbottom10.jpg

ולבסוף מוסיפים את תמצית הוניל וגם כוס ושלושת-רבעי של מים רותחים מהקומקום. מערבבים את כל הנוזלים שבבאר עם מזלג.

blackbottom11.jpg

לאט לאט מתחילים "להפיל" פנימה את גבעות הבלילה היבשה ומערבבים את הכל יחד עד שנוצרת בלילת שוקולד דלילה יחסית (בסמיכות של טחינה – סליחה על האסוציאציה אבל זה בדיוק המרקם). אם צריך, ואני תמיד צריכה, מוסיפים עוד שליש עד חצי כוס של מים רותחים כדי שהבלילה תהיה יחסית דלילה (לא נוזלית!).

blackbottom12.jpg

אה, ואתם לא הוזים, אין בבלילה ביצים. מגניב, הא?

הטריק לכך שמלית הגבינה תישקע באמצע הוא שבלילת השוקולד תהיה דלילה, ומלית הגבינה תהיה יציבה. אחרת הגבינה תתפזר לכם למעלה וקיבלתם קאפקייקס שוקולד בציפוי גבינה, שזו לא חוכמה גדולה.

blackbottom13.jpg

מרפדים תבנית מאפינס בעטרות נייר. בתמונות, אגב, רציתי שיראו טוב את הקאפקייקס ולא רציתי להשתמש במנז'טים, אז ריססתי עם ספריי שמן ופידרתי באבקת קקאו כדי שלא יידבק לי – זה היה סיוט לנקות את זה ואני ממליצה בחום על מנג'טים. מוזגים את הבלילה לכל שקע כך שתגיע לשני-שליש גובה בערך. הקאפקייקס תופחות מאוד במהלך האפייה וצריך גם להשאיר מקום לקצת מלית גבינה. אם יש לכם כף גלידה קפיצית מומלץ להשתמש בה – היא מושלמת למילוי השקעים – לא מטפטפת ושומרת על אחידות בכמויות בין השקעים.

blackbottom14.jpg

מוציאים את מלית הגבינה הצוננת מהמקרר ומניחים כפית גדושה של מלית במרכז כל קאפקייק. אם יש לכם כף גלידה קפיצית של ליליפוטים כמו שלי, תשתמשו בה! המלית אמורה להשאר עגולה ויציבה, ולשקוע מעט בתוך בלילת השוקולד. גם אם היא מתפזרת לכם קצת, לא נורא, עדיין יצא טעים בטירוף.

blackbottom15.jpg

במתכון המקורי מערבבים את השוקולד צ'יפס אל תוך בלילה הגבינה, אבל אני אוהבת לפזר מלמעלה כי זה יותר יפה.

blackbottom16.jpg

מחממים את התנור מראש ל-180 מעלות, וכשהוא חם ומזומן מכינים את התבנית פנימה ואופים כ-12 עד 14 דקות, עד שהקאפקייקס תפוחות וקפיציות יחסית אבל עדיין רכות למגע, ואם משפדים אותן עם קיסם הוא לא יוצא יבש לגמרי, אלא עם פירורים לחים עליו.

blackbottom18.jpg

אסור לאפות את הקאפקייקס יותר מידי כי זה מאוד בקלות הופך לעוגת חנק. אני אוהבת שהמרכז של העוגה נשאר קצת פאדג'י.

blackbottom17.jpg

הקאפקייקס טעימות חמות מהתנור, אבל אחרי שהן מצטננות, מומלץ לשמור אותן במקרר, הן מאוד טעימות קרות!

פינת התכל'ס
מערבבים בקערה את גבינת השמנת, הסוכר, החלמון, והוניל. מוסיפים את הקמח ומערבבים עד שהתערובת אחידה וללא גושים. שומרים במקרר עד שמסיימים להכין את תערובת השוקולד. מניחים בקערה את הקמח, הסוכר, הקקאו, אבקת הסודה לשתייה והמלח. עושים גומה במרכז ושופכים פנימה את השמן, החומץ, הוניל והמים הרותחים. מערבבים בעדינות עד נוצרת תערובת דלילה (מוסיפים בין שליש עד חצי כוס מים רותחים אם סמיך מידי). מרפדים לתבנית מאפינס בעטרות נייר וממלאים כל שקע עד שני-שליש בלילה. מניחים כפית גדושה של מלית גבינה. אופים 12-14 דקות בחום של 180 מעלות עד שהקאפקייקס תפוחות וקפיציות, אבל עדיין קצת פאדג'יות (זהירות מאפיית יתר, זה עלול לצאת יבש).

עדכון חשוב
מי שיקרא את התגובות יראה שמידי פעם צצו אנשים שאפו בדיוק לפי ההוראות ולא כל כך אהבו את התוצאה. חלקם השוו את זה ל"עוגת הבית", חלקם אמרו שיש "טעם לוואי אמריקאי זול", וחלק פשוט אמרו שזה לא טעים. אני חייבת לציין שלמרות שהעוגה הזו לא מכילה ביצים ולא מכילה שוקולד אמיתי, הרוב המוחלט של האנשים שטעמו אותה אצלי (וזה בערך 30-40 איש טוטל) השתגעו עליה. אם אתם יודעים מראש שאתם רגישים לעוגות פשוטות יחסית – נסו את השדרוג הבא: החליפו חצי מכמות הקקאו ב-100 גר' שוקולד מריר מומס, והוסיפו לחומרים הרטובים שני חלמונים של ביצה. אפשר גם להחליף את השמן ב-100 גר' חמאה מומסת. המרקם משתדרג עוד יותר.

עוד תובנות ושאלות נפוצות מהתגובות
אפשר להכין את המתכון כעוגה. שטחו את בלילת השוקולד בתבנית, הניחו כפות גדושות ממלית הגבינה, וערבבו קלות עם סכין כדי ליצור דוגמת שיש יפה. את העוגה יש לאפות על 160 מעלות בין 40 ל-50 דקות, או עד שקיסם שננעץ בה יוצא נקי.

חלק מהקוראים ציינו שהכינו עם גבינה 5% רגילה ויצא מצויין. בעיני הגרסה השמנה עשירה וטעימה יותר, אבל שתדעו.

למי שאין גבינת שמנת (אני משתמשת בגבינת "נפוליאון"), אפשר להכין גרסה ביתית בקלות – מתכון כאן בבצק אלים.

אם בלילת הגבינה נוזלית לכם מידי, נסו לדחוף אותה למקפיא לרבע שעה-20 דק' כדי להסמיך אותה, ו/או להוסיף עוד כפית אחת של קמח.

dotted1.gif

shezef.gifהודעה חגיגית:
בצק אלים ב-"זמנים מודרנים"
אני נרגשת לבשר לכם על השקת טור האוכל החדש שלי ב-"זמנים מודרניים" של ידיעות אחרונות. במדור יתפרסמו מידי שבוע תצלומים ומתכונים טעימים ממטבחי הקט. אז כן, אמנם בעיתון מגבילים בכמות המילים ולא אוכל להפריז במגילות והסברים על כל שטות קטנה כמו שאני עושה פה, אבל אני כן מקווה שתוכלו להנות ולקבל קצת יותר "בצק אלים" לווריד מידי שבוע. והיום במדור – המדריך המלא למרנג מושלם וקינוחי מרנג קפואיםםםם. תהנו!