בצק אלים | רשימות ממטבחה של מעצבת - Part 36



מרק תפוחי אדמה 

נחשב אצלי: השקעהיום שלישי, 20 בנובמבר 2007

potatosoup.jpg

איזה תזמון מושלם לפוסט מרקים! אחרי התלבטות קשה של איזה מרק לבחור לפרוייקט בוחשים לקלחת, בחרתי באופצייה הפשוטה ביותר והזולה ביותר. אל תדאגו, היא גם טעימה ביותר. בכלל מרקים זה סבבה: כל שילוב של כל ירק קשה שאתם אוהבים יצא טוב. אפילו סתם בצל קצוץ יהפוך למרק מעולה כשתציפו אותו במים ותבלינים ותתנו לו בישול איטי וארוך. חותכים ירקות טעימים, מטגנים אותם בקצת שמן זית כדי להוציא מהם את הטעמים ומוסיפים תיבלון ונוזלים (זה יכול להיות מים או עגבניות מרוסקות מפחית שימורים, לא חייבים "ציר טלה שבע-השעות" כפי שכתוב בהרבה מתכונים פלצניים של שפים). פה מדובר בשילוב פשוט ומנצח של בצל, שום, ותפוחי אדמה (אפשר קצת לגוון ולהחליף בבטטה). האתגר היחיד פה הוא לחתוך את תפוחי האדמה (הם עקשנים קצת, צריך סכין טובה). הכמות: 5-6 מנות יפות.

  • 2 בצלים גדולים
  • 2-3 תפוחי אדמה ענקיים
  • (אפשר להחליף חלק בבטטה)
  • 3-4 שיני שום
  • שמן זית לטיגון
  • 6-8 כוסות מים
  • כפית מלח, מעט פלפל שחור
  • אופצייה: חופן גבעולי טימין
  • אופצייה: כוס שמנת מתוקה (אפשר גם חלב) + כפית קורנפלור
  • להגשה: פרמזן מגוררת (טרייה! לא מדובר באבקה המוכנה)
עלות משוערת:

10 שקלים

עבודה נטו:

20 דקות

ההכנה

potatosoup1.jpg

מקלפים את הבצל מהקליפה המעצבנת שלו. אם מצליח לכם ככה, סבבה. אם לא, פשוט חתכו אותו לשניים ככה כמו שהוא ופשוט קלפו את השכבה החיצונית שלו מכל חצי, יחד עם הקליפה החומה. לא נורא, לא מתבזבז הרבה.

potatosoup2.jpg

קוצצים את הבצל: חותכים אותו לפרוסות לאורך, ואז לרוחב. למניעת דמעות, אגב, אני מעבירה כל חצי של בצל שטיפה זריזה במים מהברז, וגם את קרש החיתוך בין נגלה לנגלה.

potatosoup14.jpg

אם בכל זאת נפלתם והתחלתם לבכות (קורה לטובים ביותר, ולכל מי שאין לו עדשות מגע) גשו לפריזר ותקעו את הראש פנימה לכמה שניות. זה עובד!
potatosoup4.jpg

את קוביות הבצל מעבירים לסיר גדול, מכסים ב-3-4 כפות שמן זית ומטגנים על אש גדולה בזמן שאתם קוצצים את שאר המרכיבים. כל עוד הבצל על אש גדולה, חשוב לערבב אותו כל הזמן, אחרת הוא נדבק לתחתית ונשרף, ואתם לא רוצים את זה.

potatosoup5.jpg

בינתיים קוטמים לשום את הקצוות, ומועכים אותו עם הדופן הרחבה של הסכין (ככה מקלפים אותו בקלות). עוצרים רגע כדי לערבב את הבצל, שלא יישרף.

potatosoup6.jpg

קוצצים את השום לחתיכות קטנות קטנות עד כמה שמתאפשר. מוסיפים לסיר עם הבצל ומנמיכים לאש קטנה. זהו הזמן לציין שאם בא לכם להוסיף למרק שלכם עוד דברים – אתם יותר ממוזמנים. זה הזמן לעבור על המקרר ולראות איזה ירקות מסכנים ויתומים נותרו להם בודדים במגרה. רוצים להוסיף בטטה? יאללה. מצאתם קופסה בודדה של שימורי תירס במזווה? קדימה! ראיתם אצל הירקן כרישות סקסיות במיוחד ולא יכולתם להתאפק? לכו על זה. את כל הירקות שלכם קצצו דק והוסיפו פנימה לסיר בשלב הטיגון.
potatosoup7.jpg

מקלפים את תפוח האדמה (ולפיכך אין צורך לשטוף, יש לכם אישור ממני). חוצים כל תפוד לשניים (עדיף להעמיד אותו לגובה ולחתוך מלמעלה למטה, ואם אתם יכולים תישענו בזהירות על הסכין, כי התפוד תמיד ינסה להתנגד). כל חצי של תפוד גם חוצים לשניים – אבל לרוחב (לשתי קומות, יענו – גם בשביל זה מומלץ להעמיד את התפוד לגובה ולחצות מלמעלה, יותר קל ). פורסים לפרוסות לרוחב, ואז לאורך. כל חצי תפוד שמסיימים לחתוך, עושים הפסקה ומערבבים את השום והבצל בסיר כדי שלא יישרפו. אם רואים שתחתית הסיר יבשה לגמרי והכל נדבק, מותר להוסיף עוד שמן זית.
potatosoup8.jpg

רואים שנוצרו לנו קוביות קטנות ומושלמות? כמו בתוכניות בישול! איזו קלאסה. מעבירים אותן פנימה לסיר. מוסיפים עוד 3-4 כפות שמן זית ומעלים לאש גבוהה שוב. את תפוחי האדמה חשוב עוד יותר לערבב, כי הם עמילניים מאוד ונדבקים כל הזמן. מטגנים בסיר כ-5 דקות (מערבבים תכופות) עד שהתפודים מתחילים להיות קצת קריספיים, וזהו, אפשר להוסיף את המים.

potatosoup9.jpg

מכסים את הירקות במים מהברז (בערך 6-8 כוסות, עד כמה שהסיר שלכם מאפשר). מתבלים: כפית מלח (התפוח אדמה סופח המון מלח, אז המרק יצא בסוף יותר תפל משנדמה לכם), ופלפל שחור גרוס טרי. בשלב זה אמא שלי תמיד מוסיפה גם אבקת מרק, אבל אני בדירה מסתדרת דווקא בלי. מה שכן יהיה מצויין זה צרור של טימין שקושרים עם חוט, מטילים פנימה, ומסירים בתום הבישול. וזהו! יש לכם מרק! בשלו על אש גבוהה עד שכל העסק רותח טוב טוב, ואז הנמיכו את הלהבה ובשלו על אש נמוכה חצי שעה בערך – או יותר, עד שתפוחי האדמה מתרככים.

potatosoup10.jpg

עוד שלב נוסף, אופציונלי, אבל מומלץ ביותר (הוא הופך את המרק לסמיך וקטיפתי): לוקחים כוס, שמים בה כף קורנפלור (לא קמח תירס, הכוונה היא לפודרה הלבנה הזו ששמים בדייסות ואוכל סיני), מוסיפים שמנת מתוקה 15% (או חצי חצי שמנת מתוקה 32% וחלב, או רק חלב – גם עובד, אבל פחות טעים). מערבבים היטב עם מזלג כדי שלא יהיו גושים (אני ממוללת את הגושים עם האצבעות). מוסיפים את התערובת אל תוך המרק החם, מבשלים על אש קטנה עוד 2-3 דקות (לא מרתיחים) ומגישים.

potatosoup12.jpg

ובכן, עכשיו אתם יכולים לצפות לכם בגשם, ללטף איזה חתול, ולהתכרבל לכם עם המרק המגניב שהכנתם לגמרי לבד. אבל מה אם הייתי אומרת לכם שתוכלו לעשות את זה *ממש* בקלאסה? תקנו לכם בסופר גוש של גבינת פרמזן (ישראלית, לא איטלקית – הן יקרות בטירוף ואני אישית לא מבדילה בטעם), זה לא יקר כל כך. גררו את הגבינה על המרק הרותח וצפו בתלתלים הקטנים נמסים להם לאיטם. גם אם אתם "לא אוהבים פרמזן" (שזה כנראה בגלל שטעמתם רק את האבקה היבשה הזו) אתם תשתגעו על זה – מבטיחה. ושיהיה לכולנו לבריאות!

המרק משתתף בפרוייקט "בוחשים בקלחת" בו מרכזים בבצק אלים ותופינים את כל המרקים הכי מוצלחים שיש.

potatosoup13.jpg

פינת התכל'ס
קוצצים את הבצל דק ומטגנים ב 3-4 כפות שמן זית. בינתיים קוצצים את השום דק ומוסיפים פנימה. מנמיכים להבה וקוצצים בינתיים את תפוחי האדמה לקוביות קטנות. לא לשכוח לערבב בסיר מידי פעם, ואם צריך, מוסיפים עוד קצת שמן. מוסיפים פנימה את תפוחי האדמה (אפשר לגוון אגב, אפשר להחליף חלק מתפוחי האדמה בבטטה, ולהוסיף עוד ירקות כאוות נפשכם). מוסיפים עוד 3-4 כפות שמן זית ומטגנים כחמש דקות עד שקריספי קצת. מכסים ב – 6-8 כוסות מים מהברז, מוסיפים כפית מלח וקצת פלפל שחור, מביאים לרתיחה על אש גבוהה ומבשלים כחצי שעה או עד שתפוחי האדמה מתרככים. מערבבים היטב כוס שמנת מתוקה 15% עם כף קורנפלור (או חצי שמנת 32% עם חצי חלב, או רק חלב), מוודאים שאין גושים, מוסיפים למרק, מבשלים עוד 2-3 דקות (לא מרתיחים) ומגישים עם פרמזן מגוררת.
potatosoup11.jpg

אוף טופיק
ניצלתי את היום הגשום של אתמול כדי להדביק קצת קצב במחלקת האפייה. התוצאה: דיינישים של ריקוטה ודובדבנים (מהספר של רות אוליבר "עוגות גבינה") – הרבה מאוד עבודה, אבל יצאו טעימים מאוד (את הריקוטה הכנתי לבד, כמובן).

פילה דג במחבת עם סלסת מנגו 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהיום שישי, 09 בנובמבר 2007

fishsalsa.jpg

הפעם הייתי צריכה להלחם על-אמת במוכר הדגים שלי וזה כמעט הגיע למכות. הוא טוען שחיתוך לפילה זה פשע מתועב כלפי הדג עצמו וכלפי כל משפחת דגי הים באשר הם ובאופן שיטתי מסרב נחרצות לפלט לי דגים. אז כן, יש בשר בין העצמות! והוא טעים! אבל לא תמיד יש לי עצבים בשבילו! שילמתי וברחתי לפני שהוא ישנה את דעתו – באמתחתי שני סטייקים של "אמור" ושני פילטים קטנטנים של אדמונית (סוג של מושט ג'ינג'י טברייני שכזה). אז כמו שכבר הזכרנו כאן, דג מטוגן במחבת הוא קל יותר להכנה משניצל "עוף טוב" והוא פי-אלף יותר טעים (אם תצליחו לשכנע את המוכר לצעוד בשביל הפילוּט בשבילכם). בן הלוויה שלנו היום הוא סלסת המנגו המרהיבה של גל שהפכה לנשנוש קבוע אצלי והולכת נהדר עם הדג. מה שהכי חשוב פה זה לוודא שאתם מכינים דג בלי הרבה עצמות קטנות, כי אז לא חסכתם כלום (יש זנים כאלה – תבררו עם המוכר שלכם או באינטרנט האדמונית, אגב, לא מי-יודע-מה סימפטי בקטע הזה). הכמות: דג אחד (שני פילטים) לבנאדם, וסלסת מנגו כתוספת לשניים.

  • לסלסת מנגו:
  • 1 מנגו בשל
  • 2-3 גבעולים של בצל ירוק
  • פלפלון צ'ילי חריף
  • חופן קטן של כוסברה
  • 2 כפות שמן שומשום
  • מעט שמן זית
  • מיץ מחצי לימון לפחות (אפשר יותר)
  • מלח גס
  • לדג המטוגן:
  • 2 פילטים (דג אחד) לסועד. מומלץ פילה לבן ובשרני של דג עם מעט עצמות (התייעצו במוכר)
  • 3 כפות שמן עבור כל פילה
  • לימון להגשה
  • מלח גס להגשה
עלות משוערת:     

35 שקלים

עבודה נטו:     

20 דקות

ההכנה

fishsalsa1.jpg

אז לעניין הסלסה: תכף נגמרת העונה של המנגו, אני יודעת, אבל עדיין אפשר להשיג אותו, ואפילו בזול (כל הסלסה ביחד תעלה לכם 8-9 שקלים). בשביל תוספת יפה עבור שני סועדים תזדקקו למנגו ממוצע אחד.

fishsalsa2.jpg

יש לכל מיני אנשים טכניקות ופירוטכניקות מיוחדות כשהם קוצצים את המנגו, אני לא מתעסקת בזה. לי יש קולפן-סופר-על ואני פשוט מקלפת את המנגו, פורסת ממנו פרוסות עד כמה שמתאפשר (הגרעין דק ורחב ובשר הפרי שקרוב אליו הוא קצת סיבי) ואז קוצצת לקוביות. כל אחד ושיטתו הוא.

fishsalsa5.jpg

אחרי שקוצצים את המנגו לקוביות, קוצצים גם את הכוסברה דק דק (על הטכניקה דיברתי קצת פה), וגם את הבצק הירוק לפרוסות דקיקות (רק החלק הירוק, בלי הלבן. אפשר גם להוסיף אותו ממש לפני ההגשה, כדי שישמור על הקראנצ'יות שלו), ואת הפלפל החריף דק דק.

fishsalsa4.jpg

זה הזמן לציין שהפלפלים "החריפים" שמוכרים בסופר הם בכלל לא חריפים (אפילו לאשכנזיה שכמוני) ועדיף להשתמש בכאלה אדומים קטנים ומיובשים שנותנים הרבה יותר bang for the buck. חריפים כמו שצריך. כשאתם קוצצים את הפלפל (מומלץ להשתמש בכפפות, כי החריפות הזו נדבקת לידיים ואחרי זה שמגרדים באף או בעיניים… לא נעים) – חתכו אותו קודם לשניים והסירו את הקרומים הלבנים ואת הגרעינים מבפנים (הם הכי חריפים, אתם לא רוצים אותם – זרקו אותם מהר לפח). פשוט שטחו את הפלפל על הקרש כשהוא על הגב (והקרומים והגרעינים למעלה) והשתמשו בסכין כדי "לטאטא" לכיוון אחד את כל הקרומים והגרעינים. ואל תחשבו אפילו על לוותר על הפלפל החריף. בלי קצת "קיק" הסלסה הזו תצא כמו סלט פירות.
fishsalsa6.jpg

מעבירים את הכל יחד לקערה. סוחטים לימון, מוסיפים מלח גס בנדיבות, וגם טיפה שמן זית ואת השמן שומשום. מערבבים ומניחים בצד למיזוג הטעמים (אפשר גם במקרר). אפשר גם לזלול מיד.

fishsalsa11.jpg

ועכשיו לדג. מעולם לא ניסיתי לטגן פילה קפוא, אז אני מפחדת להמליץ. אם מישהו אחר ניסה בהצלחה הוא מוזמן לדווח. אני, בכל מקרה, קונה את הדג טרי ביום בו אני רוצה לטגן אותו, או יום לפני, ומאפסנת במקרר עד הרגע שהוא נכנס למחבת. את הדג קונים אחרי שמוודאים שהוא טרי: העיניים בהירות ומבריקות, הריח הוא ריח של ים ולא של דג (ריח של דג אומר דג מקולקל). אם אתם רוצים שלדג לא יהיה ריח ב-כ-לל, תוכלו להניח אותו בצלחת, כמו שהוא, ולהטביע אותו במיץ לימון ולשים במקרר לשעה, וזה יעבוד מצויין נגד הריח. אני אישית אוהבת את הריח, וכשאני מטגנת דגים אני דואגת ללבוש את שמלת הערב הכי יפה שלי כדי שהיא גם תתבשם בריח הנפלא והאדיר הזה.

קדימה, לטיגון! עדיף לטגן במחבת טפלון כדי שהדג לא יידבק. מומלץ גם לחמם את המחבת על ריק באש גבוהה לפחות 2-3 דקות כדי שהיא תהיה ממש ממש רותחת. מוסיפים שמן זית (הכמות תלויה בכם, ובכמה המחבת עמידה להידבקות. כמה שיותר שמן זה יצא יותר טעים), אני שמה 2-3 כפות שמן עבור כל נתח פילה. נשמע הרבה? תחשבו שבשניצל קפוא יש הרבה יותר שומן ואתם אפילו לא נהנים מהטעם שלו.

fishsalsa10.jpg

כשהשמן חם (קצת מבעבע) מניחים את נתחי הפילה כשהצד של העור למטה ובורחים. זה מבעבע וקופץ וקצת כואב כשנוחתות עליכן טיפות של שמן רותח (מנסיון). מחכים דקה וחצי-שתיים (עד שרואים שהקצוות של הדג נהיים לבנים – רואים בתמונה את האדמונית הופכת לה ללבנבנה בקצוות?), והופכים לצד השני.

fishsalsa7.jpg

מחכים עוד שתי דקות בערך, וזהו, מוכן (פה בתמונה למעלה, סטייקים של פילה מוסר בשלב השני של הטיגון). אני חייבת להדגיש: אל תבשלו את הדג יתר-על המידה, יהיה לו טעם מכובס וסיבי ופיכסה!! מקסימום תורידו לצלחת, תראו שהוא לא מספיק מוכן, וטגנו עוד דקה שתיים. זה עדיף מדג עצוב ומכובס.

fishsalsa8.jpg

שופכים על הדג דלאים של מיץ לימון טרי (לא לפחד, זה מממממש טעים ככה) ומפזרים מלח גס. פה בתמונה למעלה מוצג סטייק של פילה מוסר שטיגנתי בשביל תחרות הצילום של דרך האוכל (שני פילטים שמנים עלו לי 120 שקל – מהמוצדקים ששילמתי בחיי). לדג הזה מגיע אוסקר. מגישים את הדג עם הסלסה וטורפים מהר מהר, שלא יגנבו לכם…

נכון שאתם אוהבים אותי?

fishsalsa9.jpg

פינת התכל'ס
לסלסה: קוצצים את המנגו לקוביות קטנות, קוצצים את הכוסברה דק-דק, וקוצצים את הפלפל החריף (ללא הקרומים והגרעינים) והבצל הירוק. מערבבים עם שמן שומשום, מעט שמן זית, מיץ לימון סחוט טרי, מלח גס. משהים למיזוג הטעמים.

לדג: מחממים היטב את המחבת עד שהיא חמה רותחת אש. מוסיפים שמן זית ומחממים גם אותו עד שהוא קצת מבעבע. מניחים את הפילה עם צד העור למטה ומטגנים דקה וחצי בערך עד שהקצוות של הדג נהיים לבנים. הופכים לצד השני ומטגנים 2 דקות (להזהר מטיגון יתר! הדג מתייבש ונהיה סיבי ולא טעים. עדיף להוריד לצלחת ובמידת הצורך להחזיר למחבת לבישול נוסף).

אוף-טופיק
אנצל הזדמנות נוספת וחגיגית זאת כדי להזכיר לכם על פרוייקט המרקים הגדול של בצק אלים ותופינים. כל אחד חולק מתכון מעולה ובדוק למרק, מפרסם אותו ביום שלישי ה – 20 לנובמבר, שולח טראקבק, ויום לאחר מכן יפורסמו כל המרקים בצורה מרוכזת. joy!

בוחשים בקלחת: פרוייקט כתיבה משותפת 

נחשב אצלי: כללייום רביעי, 07 בנובמבר 2007

soup-project.jpg

שמתם לב לאייקון הגדול הזה שצץ לו מימין? זה אומר שהגיע הזמן לשנס מותניים! בצק אלים בשיתוף פעולה עם "תופינים" מזמינים בלוגי אוכל להשתתף בפרוייקט כתיבה משותפת בנושא מרקי חורף! המטרה שלנו היא לאגד את כל המתכונים המנצחים שלכם למרק חורף חמים, מהביל, וטעים.

יש לכם בלוג אוכל? אתם מוזמנים לפרסם פוסט על מרק מעניין וחורפי ביום שלישי, 20 בנובמבר 2007, ולשלוח פינגבאק בפרסום הפוסט לבצק אלים או לתופינים. יום לאחר מכן נפרסם את רשימת כל הפוסטים המשתתפים בפרוייקט, עם קישורים לבלוגים המקוריים. יש לכם בלוג שלא בנושא אוכל? אל תתנו לזה לעצור אתכם – לכל אחד מאיתנו יש מתכון ממש טוב למרק (או שהוא מכיר מישהו עם מתכון ממש טוב). צילומים של המרק ותהליך ההכנה יתקבלו בברכה!

מצורף קעקוע חינם (התמונה פה מימין) – אתם מוזמנים להוריד אותו ולהדביק על המצח ולהפיץ את השמועה (הגיפ שקוף, כך שהוא יעבוד גם על צבע הרקע של הבלוג שלכם. להורדה הקליקו קליק ימני ובחרו בשמירת התמונה).

ולמה רק מרק? א. עכשיו חורף. ב. כי מרקים זה האוכל החם שהכי קל להכין. כל אחד יכול להכין מרק. ג. מרק הוא מאכל זול מטבעו. ד. הכי כיף לקחת תרמוס של מרק לארוחת צהריים לעבודה. ולידיעת הסקרנים – אני דווקא לא מכינה מרק עוף (זוהי הפקה בפני עצמה, שתגיע בקרוב) אבל המרק שלי כן קשור לעדשים כתומות וגם ללימון. אז איזה מרק אתם מכינים?! אם אתם אובדי עצות וצריכים רעיונות והשראה למרק משלכם? גשו לדלישס המרקים שלי. בהצלחה לכולם!

ריבועי TWIX מגונדרים 

נחשב אצלי: מתוק ומושחתיום שישי, 19 באוקטובר 2007

twixbars1.jpg

שכבה של בצק פריך מתפורר, שכבה של טופי רך ומתוק, ומעל הכל שכבה של שוקולד מריר. נשמע כמו TWIX וקצת נראה כמו TWIX, אבל טעים פי מיליון. המתכון המקורי דורש שתי כפות סירופ תירס – מצרך יקר, קשה להשגה, ולא בריא במיוחד (בניגוד לחלב מרוכז, ששילוב מרכיביו המנצח – שמן, סוכר, אבקת חלב – הוכח בעבר כמסייע לירידה במשקל והורדת כולסטרול). הסירופ תורם למרקם חלקלק ועמיד יותר (לא פלא שמשתמשים בו לכל ממתק מסחרי שתעלו על דעתכם) אבל הריבועים יצאו לכם מעולה גם בלעדיו. הריבועים טעימים בטמפ' החדר (למרות שהם נוטים קצת ללכלך) אבל הכי טוב לשמור אותם ולהגיש ישירות מן המקרר. במקפיא הם מקבלים מימד אחר לגמרי – שווה לנסות. אל תיבהלו מאורך המתכון (הארכתי בהסברים) או מהעבודה בשלבים (יש שלושה וצריך לחכות בין לבין). כל עוד תקפידו על העקרונות עם הבצק הפריך, זה ממש מעט עבודה וזה פשוט להפליא. המתכון מגיע ממגזין בון אפטיט. הכמות: תבנית מלבנית של עוגה – בערך 20 ריבועים בינוניים.

  • לשכבת הבצק הפריך:
  • 1 כוס קמח
  • חצי כוס סוכר חום
  • 2 כפות קורנפלור
  • רבע כפית מלח
  • 110 גרם חמאה (+ 90 גרם לטופי סה"כ 200 גרם להכל)
  • 1 כף מי קרח
  • 1 חלמון של ביצה
  • לשכבת הטופי:
  • 1 פחית חלב מרוכז (400 גרם)
  • חצי כוס סוכר חום
  • 90 גרם חמאה
  • כפית תמצית וניל
  • אופציה: 2 כפות סירופ תירס כהה
  • לציפוי השוקולד:
  • 170 גרם שוקולד מריר
  • 3 כפות שמנת מתוקה
עלות משוערת:

20 שקלים

עבודה נטו:

20 דקות

ההכנה

במתכון נתקלתי באחד מטיולי העלעול שלי בדוכן המגזינים של טיב טעם. פתחתי את אחד הגליונות של בון אפטיט (גליון מיוחד על מסעדות בכל העולם – על השער תצלום ענק של בתי האופרה באוסטרליה) ובתוכו נוכחתי בחזיון הריבועים המרהיבים. המתכון (שנקרא באנגלית Chocolate Caramel Slice) מבוסס על קלאסיקה אוסטרלית – ובמגזין המליצו להגיש אותו עם קורט מלח גס! (שמשתלב מצויין – שובר את המתיקות). הצילום הסקסי של הריבועים נחרט במוחי, ומיד באותו היום מצאתי את המתכון המקורי באפיקורוס – שם שמחתי לגלות 12 המלצות נרגשות מגולשים שניסו. הכנתי אותו 4 פעמים מאז (בפעם הראשונה הוא נטרף עוד לפני שהספקתי לצלם, בפעמים הבאות הוא לא יצא מספיק פוטוגני, ובפעם הרביעית יצא מושלם).

twixbars2.jpg

מכינים את שכבת הבצק הפריך
שנים רבות פחדתי מהבצק הזה. פריך הוא אף פעם לא יצא לי. אבל ככל שניסיתי יותר פעמים (עם מתכונים שונים ומשונים יותר) הגעתי למסקנות הבאות: מינימום ערבוב והתעסקות (לא להתפתות לעבד אותו עד שהוא בצק חלק – הוא אמור להיות מכוער ולא אחיד עם נקודות של חמאה פה ושם), שימוש בקמח "רך" (שאין בו הרבה גלוטן. אפשר לקנות קמח עוגות מיוחד של שטיבל, או פשוט להחליף 2 כפות מהקמח בקורנפלור! טריק שגילה לי גיא רובננקו מ-ynet ומופיע גם במתכון הזה), ולבסוף, למכת סיום: זץ במקפיא של 20 דקות וישר ממנו אל תוך התנור הלוהט (טריק שמניב בצק פריך במיוחד).

אפשר להכין את הבצק בפוד פרוססור, ואפשר להכין אותו בקערה בידיים (צריך לעבוד מהר, כדי שהחמאה תישאר כמה שיותר קרה ולא תתרכך). אני בדרך כלל חסידה של להכין ביד, אבל במקרה הזה זה פשוט לא משתלם כי זמן ההכנה והשטיפה קצר בהרבה מזמן ההכנה הידנית (לרוב יוצא גם יותר מוצלח).

מחממים את התנור ל – 180 מעלות. מערבבים היטב את הקמח, הסוכר החום, המלח והקורנפלור (אם אין לכם, אפשר לנסות להשתמש בשקדים טחונים דק – שגם אמורים לעבוד במקרה הזה. אם אין אז פשוט שימו קמח – אבל הבצק יצא פחות מוצלח). אני מכניסה אותם לפוד פרוססור ומפעילה אותו על כמה שניות כדי שהכל יהפוך לאבקה אחידה ולא נצטרך לערבב הרבה עם החמאה.

מוציאים את החמאה הקרה מהמקרר, חותכים לפרוסות או קוביות קטנות, ומוסיפים לקערה. מפעילים לשתי שניות ומפסיקים מיד (מה שנקרא "פולס") פעמיים שלוש עד שמתקבלים פירורים ואין גושים גדולים של חמאה (בינוניים וקטנים זה בסדר). הדגש פה הוא על מינימום עיבוד! ככל שתעבדו יותר את הבצק הוא יהיה יפה ואחיד יותר אבל פחות מוצלח. לא להתפתות. אם אתם מכינים בידיים פשוט שפשפו את החמאה והקמח בין הידיים עד שהכל הופך לפירורים.

twixbars3.jpg

עכשיו מפרידים ביצה. את החלמון (צהוב) טורפים במזלג בכוס קטנה עם כף מי קרח (שמכינים ממעט מים והרבה קרח שישבו ביחד דקה-שתיים בכוס נפרדת). את התערובת הצהובה הזו מוסיפים אל הפירורים (מערבבים אותם קודם ביחד בכוס כדי שהם יתערבבו יותר טוב עם הפירורים) ומערבבים בפולס אחד של 2-3 שניות. ז-ה-ו. גם אם התערובת לא אחידה לגמרי והחלמון נשאר בגושים פה ושם – את זה תארגנו כבר בתבנית.

twixbars4.jpg

הופכים את הקערה ומפזרים את הבצק ומשטחים אותו על תחתית התבנית (אם נשארו שאריות של חלמון על דפנות הקערה גרדו אותם והוסיפו לתבנית). פה יש לכם צ'אנס לאחד קצת את התערובת אם היא לא התאחדה לגמרי בזמן שאתם מהדקים אותה לתחתית. זה קצת דביק ועלול להיות ניג'וס קצת (הוא עקשן ונדבק לידיים לפעמים), אבל תוך דקה זה נגמר.

twixbars5.jpg

לוקחים את התבנית כמו שהיא ותוקעים בפריזר ל-10 דקות לפחות עד שהבצק קר וקשיח. מוציאים אותו מהמקפיא ישר לתוך התנור החם (שחיממתם מראש, כן?) ואופים בערך רבע שעה-20 דקות עד שהבצק מזהיב מעט. מוציאים מהתנור ולוקחים הפסקת קפה (הבסיס צריך להתקרר לגמרי לפני שמוזגים עליו את השכבה הנוספת).

twixbars6.jpg

מכינים את שכבת הטופי
כשהבסיס כמעט התקרר לגמרי אפשר להתחיל להכין את שכבת הטופי. חלב מרוכז, אגב, אפשר להשיג בכל סופר גדול (פחית עולה בערך 10 שקלים ובדרך כלל יש עליה ציור של פרה). אם אתם הרפתקנים תוכלו לנסוע באופניים לנווה שאנן בתל אביב (מדרחוב חביב ליד התחנה המרכזית הישנה, איפה שגרים העובדים הזרים) ולקנות במכולות המקומיות ב – 5 שקלים, וכמובן שלל של מצרכים אותנטיים ונדירים לבישול אסייתי בחמישית ממחירם הרגיל.

twixbars7.jpg

שופכים אל תוך הסיר את תוכן פחית החלב המרוכז (אחחח… מעורר געגועים עזים לגברת K Crepe בקופאנגן), הסוכר החום, החמאה, ותמצית הוניל. אפשר גם להוסיף 2 כפות סירופ תירס כהה אם כבר יש לכם בבית (לא שווה את הטרחה לקנות במיוחד, יוצא מעולה גם בלי).

twixbars8.jpg

מבשלים ומערבבים היטב על להבה גבוהה עד שהחמאה נמסה, התערובת הומוגנית וחלקה, ומגיעה לרתיחה. ממשיכים לבשל על אש גבוהה ומערבבים כל הזמן (במיוחד בתחתית, שלא יישרף) – כ 3-4 דקות עד שהנוזל מתכהה ומסמיך (אם מכינים עם סירופ תירס הוא עדיין נשאר נוזלי יחסית).

twixbars9.jpg

מוזגים את הטופי על בסיס הבצק הפריך האפוי והצונן. מטלטלים מעט את התבנית כדי שהכל יתפזר בצורה אחידה. לא נוצרת שכבה עבה מידי – וזה בסדר. מצננים לפחות 40 דקות עד שהטופי מתמצק מעט. אפשר להאיץ את התהליך ולתקוע במקפיא לחצי שעה. אבל לא פחות. באחת הפעמים שהכנתי שפכתי את השוקולד מלמעלה מהר מידי והוא ממש שקע פנימה והתערבב עם הטופי. אז וודאו שהטופי מוצק לפני השלב הבא.

twixbars11.jpg

מכינים את שכבת השוקולד
כשהטופי מוצק מכינים את ציפוי השוקולד. שוברים את השוקולד המריר (אל תנסו עם שוקולד רגיל או לבן. המרירות העדינה הזו מאוד חשובה כדי לשבור את המתיקות של הטופי) לתוך קערה חסינת חום ומחממים במיקרוגל 30 שניות. מוציאים ומועכים קצת עם מזלג. אם השוקולד כבר רך, מוסיפים את השמנת המתוקה ומחממים עוד 20-30 שניות במיקרו. מערבבים היטב עם מזלג (השוקולד לא אמור לצאת נוזלי, אלא רך. כשתערבבו אותו הוא יתחיל להיות נוזלי). התערובת הלבנה לאט לאט תתמלא בפתיתים קטנים של שוקולד מומס ולאט לאט תהפוך לקרם כהה, מבריק, ויחסית סמיך.

twixbars10.jpg

מורחים את הקרם על הטופי המוצק. השכבה לא תצא דקיקה במיוחד, וצריך למרוח אותה טוב עם מרית או כף גדולה. באחת הפעמים ניסיתי לדלל אותו עם קצת חלב כדי שיהיה יותר נוח למריחה, אבל אז השוקולד לא התקשה לי (אפילו במקפיא!) וזה היה בעסה. מצפים את התבנית בניילון נצמד ושומרים במקרר עד שהכל יציב וקשיח (שעתיים לפחות). מנסרים לריבועים ומתענגים. אפשר גם לשמור במקפיא.

הכיף עם הריבועים האלה הוא שהם כל כך עשירים שחתיכה קטנה יחסית בדרך כלל מספיקה לאדם ממוצע. אי אפשר לאכול מהם יותר מידי. כך שזה מפצה קצת על השחיתות. מומלץ מאוד להגיש עם מלח גס – למרות הרמות הגבה שאולי תקבלו, זה ממממש מוצלח.

twixbars12.jpg

פינת התכל'ס
מערבבים את החומרים היבשים לבצק בפוד פרוססור (אפשר גם להכין בקערה בידיים). מוסיפים חמאה קרה מהמקרר ומעבדים רק עד שנוצרים פירורים (לא לעבד יותר מידי). מערבבים את החלמון עם מי-הקרח ומוסיפים לתערובת. מערבבים שתיים שלוש שניות וזהו. מעבירים לתבנית ומשטחים. מצננים במקפיא 20 דקות ואופים מיד בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות כ-20 דקות או עד שהבצק מזהיב. מצננים לטמפ' החדר. מבשלים בסיר את החלב המרוכז, החמאה, הסוכר החום, ותמצית הוניל (אפשר גם סירופ תירס אבל לא חובה) על אש גדולה עד שרותח ומוסיפים לבשל כ-3-4 דקות עד שמכהה ומסמיך (אם השתמשתם בסירופ תירס התערובת תישאר יחסית נוזלית). מוזגים על הבצק הצונן. מקררים עד שיציב. ממיסים במיקרו את השוקולד והשמנת המתוקה ומערבבים עד להיווצרות קרם. מורחים על פני הטופי. שומרים במקרר עד להתייצבות. מגישים עם מלח גס.

אנטיפסטי 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהיום ראשון, 07 באוקטובר 2007

antipasti0.jpg

הכי כיף עם דברים טעימים ומרשימים שלוקח דקות להכין. אנטיפסטי זה בדיוק זה: פורסים ירקות, מזלפים שמן זית ומלח גס (אפשר גם לפזר טימין או רוזמרין אם אתם משקיענים), זורקים לתנור ואופים עד ששחום, רך, ועסיסי. אין לי הרבה מה להגיד על זה חוץ מלהודיע לכם מראש שמוטב שתכינו הרבה, כי חבל לי לראות אתכם מבואסים אחרי שכל עובר-אורח תמים גונב לו חתיכה ובסוף לא נשאר כלום. נהדר בתור תוספת למנה בשרית, או כמנה ראשונה בפני עצמה, או בתוך סנדוויץ', או על פיצה. תענוג אמיתי ופשוט להפליא. הכמות: מגש גדול, כ-4 מנות גדולות.

  • 2 פלפלים אדומים בינוניים
  • בצל סגול גדול
  • סלסלת פטריות שמפיניון
  • 2-3 בטטות בינוניות
  • 8-10 שיני שום בקליפתן
  • מלח גס ופלפל שחור
  • 4-5 כפות שמן זית
  • טימין או רוזמרין (לא חייבים)
  • ירקות נוספים אפשריים:
  • חצילים, קישואים, עגבניות שרי, תפוחי אדמה, גזר, ועוד!
עלות משוערת:

15 שקלים

עבודה נטו:

7 דקות

ההכנה

antipasti3.jpg

אוספים ירקות מרחבי המקרר, או קונים אצל הירקן. מבחינת הגיוון אפשר ממש להשתולל פה: פטריות שמפיניון, פטריות פורטובלו, פלפל אדום או גמבה, קישואים, בצל סגול (שעם הצלייה הופך להיות רך ומתקתק, מעדן ממש!), חצילים, בטטות, תפוחי אדמה, עגבניות שרי קטנות, אספרגוס, שיני שום (שצולים יחד עם הקליפה! תכף תבינו למה), גזר, דלעת, דלורית, כרובית, ועוד ועוד! הכל בהתאם לטעם שלכם ושל האורחים.

antipasti4.jpg

אנחנו הכנו מיקס פשוט יחסית של פטריות, בצל סגול, בטטות ופלפלים. זה לדעתי שילוב שהוא ממש crowd-pleaser ומומלץ להכין בפעם הראשונה דווקא אותו (אפשר להוסיף גם חצילים, שאני אישית לא כל כך אוהבת). חלק מהירקות דורשים טיפול קצת שונה מהאחרים: את הפלפל צריך לקלף בתום הבישול (יש טריק שהופך את זה לממש פשוט), את הפטריות משאירים שלמות (הן מאוד מתכווצות בעת הצלייה, אז אפשר ממש להעמיס איתן, כי בסוף יוצאת כמות יותר קטנה משציפיתם), את הבטטות צריך לפרוס דק דק (זמן הבישול שלהם הוא הארוך מכולם והדקיקות של הפרוסות תפצה על זה קצת כי הן יהיו מוכנות מהר יותר).

antipasti1.jpg

את שיני השום משאירים כפי שהם, עטופות בקליפתם. כן! במהלך הצלייה בשר השום ממש "יתאדה" בתוך הקליפה ויהפוך להיות רך, מתקתק, ומדהים בטעמו. את התוצר הסופי מקווצ'צ'ים בין האצבעות עד שהבשר "נשפך" ממנו החוצה ומורחים על שאר הירקות, או על פוקצ'ה. לא תאמינו איזה טעם משגע יש לזה. שמעתי על שפים שמרתיחים את שיני השום השלמות יחד עם המים של הפסטה המתבשלת, ואת תוכנם הרך הם סוחטים החוצה ישר אל תוך הצלחת ומערבבים עם הפסטה והרוטב.

antipasti2.jpg

אז כמו שאמרנו, את הפטריות משאירים שלמות, או שחוצים אותן בשלמותן לשתיים. גם את הפלפלים משאירים שלמים בתבנית (לא חותכים! ממש כמו שהבאתם מהחנות ככה הניחו אותם בתבנית) כדי להקל את מלאכת הקילוף. את הבצל הסגול חותכים לשישיות או שמיניות (wedges שכאלה) ואת הבטטה פורסים דק דק. אם אתם משתמשים בקישוא, פרסו אותו לפרוסות בינוניות, וכרובית יש להפריד לפרחים קטנים יותר לפני שצולים אותה. לפני שאתם מתחילים לטפל בירקות, הדליקו את התנור וחממו אותו מראש לחום גבוה – 220 מעלות (זה ייקח לו זמן).

antipasti6.jpg

את כל הירקות מניחים יחד בתבנית גדולה. מזרזפים שמן זית ומפזרים פלפל ומלח גס (אפשר גם מלח רגיל, אבל גס כל כך יותר טוב!). מטיבי הלכת מוזמנים לפזר הרבה טימין או רוזמרין (לא חובה, אבל מאוד מומלץ). את שניהם, אגב, אפשר להפריד מהגבעול מאוד בקלות אם תחזיקו את הקצה העליון (הרחוק מאיפה שהשורש היה) ביד אחת, תצמידו שתי אצבעות ו"תסיעו" אותן צמוד לגבעול לכיוון ההפוך מכיוון הגדילה. העלעלים ייפרדו בשניות והגבעול העבה והמריר ישאר שלם בידכם.

antipasti5.jpg

אופים את הירקות בתנור החם מאוד עד שהם מתרככים מבפנים, וקריספיים מבחוץ. לחלק מהירקות זמן אפייה שונה מהאחרים, ולכן מומלץ לפתוח ולהציץ אחרי 20 דקות של אפייה ולראות מה צריך לצאת החוצה.

antipasti8.jpg

הפטריות בדרך כלל מוכנות מאוד מהר (הן מתכווצות, מתקמטות קצת, ונהיות שחומות ועסיסיות) – שזה רע לנו מאוד, כי הן הכי טעימות והכי כיפיות לנשנוש ולכן נגמרות הכי מהר. אז תחביאו אותן טוב עד שכל שאר החברים מוכנים.

antipasti9.jpg

הפלפלים מוכנים כשהם מקומטים ומעט שרופים (רק מעט, לא שחורים לגמרי, כן?). הבצלים מוכנים כשהם מקומטים, מבריקים, ושחומים בקצוות. הבטטות בדרך כלל יישארו אחרונות בתנור (הן צריכות הכי הרבה אפייה). אפשר להשאיר גם את השום עד הסוף כדי שייקבל צלייה טובה.

antipasti7.jpg

כשהפלפלים יוצאים מהתנור, מעבירים אותם מיד בשלמותם לשקית ניילון קטנה של סנדוויצ'ים וקושרים את הקצה. שימו לב שהפלפלים תפוחים וברגע שהם מתקררים יוצא מהם כל האוויר, כמו סופלה שצונח. מחזה משעשע למדי. השקית בינתיים מתמלאת אדים, והפלפל יזיע מאוד. צריך לתת לו 5 דקות בתוך הסאונה הזו, ואחר כך אפשר לקלף אותו מאוד בקלות (הקליפה ממש נושרת ממנו). מומלץ לפרוס אותו לפרוסות קטנות יותר לפני ההגשה. הפלפל מוצלח במיוחד בסנדוויצ'ים עם גבינה מלוחה (למי שאוהב).

antipasti11.jpg

למרות שהאנטיפסטי סופר-מוצלחים בעצמם, אני לקחתי אותם צעד אחד קדימה, הנחתי אותם על עיגולים של בצק פוקאצ'ה (שמרחתי בקצת פסטו והבשר המתוק של השום הצלוי. אחחח!!!) וצליתי בתנור החם עם גבינת עיזים מלמעלה.

את האנטיפסטי אפשר להניח בקופסה אטומה במקרר ולשמור כשלושה ימים. ערבבו אותם אל תוך סלט, הניחו בתוך סנדוויץ לשדרוג מפתיע, או פשוט זללו אותם ישירות מהצלחת. יאממ.

antipasti10.jpg

פינת התכל'ס
מחממים את התנור מראש לחום גבוה (220 מעלות). מכינים את הירקות ומניחים בתבנית גדולה: פלפלים ופטריות משאירים שלמים כמו שהם, בטטות פורסים דק, בצל חותכים לשישיות, שיני שום מניחים כמו שהן (לא מקולפות! עם הקליפה!), כרובית מפרידים לפרחים קטנים, קישואים וחצילים פורסים. מפזרים שמן זית ומלח גס ופלפל (אפשר גם טימין ורוזמרין) וצולים בתנור כ-40 דקות. אחרי 20 דקות מומלץ לבדוק מה קורה ולהוציא את הפטריות שבדרך כלל מוכנות מהר מאוד. כל ירק שמוכן מוציאים אל תוך צלחת וממשיכים לצלות את השאר (הבטטות צריכות הכי הרבה זמן). נשמר במקרר לשלושה ימים.