את הבראוניז מכינים ברבע שעה בסיר אחד (אין הרבה כלים לשטוף). האפשרויות לגיוונים הן אינסופיות (על כך בהמשך). המתכון הבסיסי מניב בראוניז שוקולדיות למדי, מתוקות באופן מתון, והדחיסות שלהן בעיקר תלויה בזמן האפייה. ככל שהן יהיו יותר אפויות הן יהיו יותר “עוגתיות” ויבשות במרקמן. שוקוהוליקים אמיתיים יכולים להמיס עוד 50 גר’ שוקולד מריר מומס בבלילה, או אפילו 100 גר’ לגרסה קטלנית במיוחד. מומלץ לאפות עד שהמרכז רוטט מעט כשמשקשקים את התבנית, ולא יותר. עוד יותר מומלץ להגיש עם גלידה ורוטב שוקולד רותח (שנקרא גם “גנאש” ועשוי מכמויות שוות של שמנת מתוקה ושוקולד מריר שממיסים ביחד). אם תרצו, אפשר למצוא וידאו מצויין של הכנת בראוניז אצל מרתה, השכנה מלמעלה. אם הקפיצות בוידאו מציקות לכם, תוכלו לנסות את הוידאו הזה. בכל מקרה אל תקשיבו להם עם המרכיבים, תכינו כמו שאני אומרת. המתכון הזה משתתף בתחרות ה”בראוני-בייב“, וזה אומר שאולי אני אזכה בסינר. שגעון.
הכמות: 4-5 מנות.

• לבראוניז:
• 200 גר’ שוקולד מריר (2 חפיסות)
• 200 גר’ חמאה
• 1 כוס סוכר
• 4 ביצים
• 1.5 כוסות קמח רגיל (לא תופח)

• שדרוגים לבלילה:
• אגוזים קצוצים / דובדבנים ומעט ליקר קירש / שוקולד לבן קצוץ / קוביות מרשמלו קטנות / מעט אבקת אספרסו / ממרח נוטלה

• –

מחממים את התנור מראש ל-180 מעלות. החימום מראש חשוב כדי שתכירו את התנהגות התנור שלכם במתכון הזה, ותוכלו להכין אותו ביתר קלות בפעם הבאה: פשוט תזכרו כמה זמן נטו הבראוניז היו בפנים בטמפ’ המדויקת. מסירים חצי מעטיפת החמאה ומחזיקים בחצי העטוף כדי לשמן את תבנית הבראוניז. אפשר להשתמש בתבנית ריבוע של 20 על 20 ס”מ (ואז הבראוניז יצאו גבוהות ועבות יותר), ואפשר להשתמש בתבנית מרובעת רגילה לעוגה (ואז הבראוניז יצאו שטוחות יותר ויאפו מהר יותר). מומלץ להשתמש בנייר אפייה שמצבצץ משני קצוות של התבנית (ולא כל ארבע הקצוות, שימו לב לתמונה) ולשמן גם אותו עם חמאה. כך יהיה ממש קל להוציא את הבראוניז ולחתוך לקוביות.

ממיסים את השוקולד והחמאה. אפשר במיקרוגל (מחממים 15 שניות, מוציאים ומערבבים ומחזירים לחימום נוסף. חוזרים על הפעולה עד שכמעט אין גושים. זהירות שלא יישרף לכם. כשהבלילה כמעט חלקה עם מעט גושים לא מחממים יותר במיקרו אלא מערבבים נמרצות עד שחלק לגמרי), ואפשר בסיר בכיריים על האש הכי קטנה שאפשר. אם אתם רוצים לעשות את זה כמו הקונדיטורים, תוכלו להניח קערה חסינת חום על סיר מלא מים רותחים ולהמיס את החומרים כך (השיטה נקרא “ביין מארי”). אבל לדעתי לא צריך לטרוח. אש קטנה או מיקרו, ואתם מסודרים. כשהבלילה חלקה ומבריקה מסירים מן האש. מוסיפים כוס סוכר (אם אתם אוהבים מתוק אפשר קצת יותר) ומערבבים היטב. מוסיפים 4 ביצים אחת אחרי השנייה (מערבבים היטב בין לבין עד שהביצה נבלעת ורק אז מוסיפים את הבאה). מוסיפים את כל הקמח במכה אחת, ומערבבים בכמה תנועות יעילות וגדולות עד שהבלילה אחידה, קרמית, וסמיכה מאוד. להשתדל לא לערבב יותר מידי, רק עד שלא רואים יותר פירורי קמח. אחרת הבראוניז יצאו קשות.

מעבירים אל התבנית. ואופים בתנור (שאותו חיממתם מראש ל-180 מעלות, כמובן) כ - 15-20 דקות בלבד או עד שמרכז התערובת רוטטת מעט (לא בפראות) כשמטלטלים את התבנית. אם תתקעו שיפוד הוא אמור לצאת רטוב. הזהרו מאפיית יתר. אחרת זה לא בראוניז, אלא סתם עוגה יבשה. מצננים עד שפושר לחלוטין (!) ופורסים לקוביות. הכי טוב לחתוך לקוביות קטנות כי ככה נראה כאילו יש יותר. אם תנסו לחתוך אותן כשהן חמות הן יתפרקו לכם. מגישים עם גלידת וניל קפואה ורוטב שוקולד חם (גנאש, שמכינים מכמות שווה של שמנת מתוקה ושוקולדמריר שממיסים בסיר קטן או במיקרו (בדיוק כמו שעשינו בבלילה). אפשר להשתמש בערך בחצי שקית שמנת מתוקה על חבילה אחת של שוקולד מריר. יאם.

שדרוגים?! אפשר להוסיף לבלילה בשלב ערבוב הקמח (לפני שהקמח נבלע לגמרי, כדי למנוע ערבוב יתר) כל מיני דברים טעימים. (1) מרשמלואים חתוכים לקוביות קטנות, (2) חופן של דובדבנים קצוצים ו2 כפות ליקר דובדבנים (קירש), (3) חבילת שוקולד לבן (100 גר’) קצוצה גס, (4) אגוזי מלך או פקאנים קצוצים גס. ומה עוד? חצי כפית אבקת אספרסו לטעם מתוחכם (שימו לב, תוספת זו יכולה להרוס את הבראוניז למי שלא אוהב קפה, אז וודאו מראש). עוד תוספת קטלנית היא שתי כפות של ממרח נוטלה. והתוספת האולטימטיבית בעיני (כאחת שלא מתה על שוקולד) היא ציפוי פשוט של חמאת בוטנים חלקה. מחממים חצי כוס חמאת בוטנים חלקה (בלי פצפוצים) במיקרו 10-20 שניות יחד עם 2 כפות חמאה ומערבבים היטב עד שהיא רכה ונוחה למריחה. מוסיפים לה כפית סוכר ומעט אגוז מוסקט (לא חובה). מורחים על הבראוניז הפושרות (או רק על אלה שסומנו כשלכם…) לא תאמינו מה שהמליחות הזו עושה לבראוניז! פשוט שילוב גאוני.

טלי היא אמא של דיסוננס קוגניטיבי. חוץ מעוגת הגבינה המופלאה הזו (שאותה היא מכינה בזמן שיא של 4 דקות), היא עושה עוד המון דברים טובים. והעוגה? חלום. מכל הבחינות. את כולה אפשר להכין בפוד פרוססור בלבד (אפילו בלי לנקות בין שתי הבלילות), שמים בתנור, ושוכחים ממנה לשעה קלה. היא נשמרת מעל שבוע במקרר והיא עושה לי פרפרים בבטן כל פעם מחדש. והכי חשוב: היא כל כך קלה, שכל אחד יכול להכין! אם תרצו להגיש אותה לאירוח והיא לא נראית לכם מספיק מתוחכמת, תוכלו למזוג עליה רוטב טופי (שמכינים בשלוש דקות משני מרכיבים) או לזגג אותה בריבה יפה. העליתי תמונות נוספות של המתכון עם הסברים בפליקר שלי, למעוניינים.
הכמות: לתבנית עגולה בקוטר 26 אינצ’. כ-12 מנות.

• לבצק:
• 100 גר’ חמאה או מרגרינה - שימו לב לסימוני המשקל על החבילה
• חצי כוס סוכר
• 1.5 כוסות קמח תופח (או קמח
  רגיל + 1.5 כפיות אבקת אפיה)
• 1 ביצה

• למלית הגבינה:
• 750 גרם גבינה לבנה 5%
• חצי כוס סוכר
• 2 ביצים
• 2 כפות קמח + 1 כף קורנפלור
• 1 כפית תמצית וניל
• אופצייה: 2-3 כפות שמנת מתוקה

מחממים מראש את התנור לחום של 180 מעלות (אין צורך בטורבו - זה עם הסימן של המאוורר הגרעיני, למי שלא יודע). העוגה צריכה לקבל מכת חום כשהיא נכנסת לתנור החם. מקלפים חצי מהעטיפה של חבילת החמאה ומחזיקים בחצי העטוף כדי למרוח את החמאה ולשמן איתה את דפנות ובסיס התבנית. מכניסים את כל חומרי הבצק לפוד פרוססור (אפשר לעשות זאת גם ביד, בקערה, וזה אפילו די כיף), ומערבלים עד שנוצרת תערובת פירורית. מומלץ לחתוך את המרגרינה או החמאה לקוביות כדי שהיא תתערבל יותר טוב. בודקים שלא נדבק כלום לדפנות המכשיר ומגרדים מידי פעם את הדפנות עם כף או מרית. אם תרצו לעשות זאת בקערה, פשוט לושו את הבצק עד שנוצרת תערובת פירורית. כדי שהחמאה תתערבב טוב, מומלץ לקחת כמות של בצק בכל פעם ולשפשף אותה חזק בין הידיים. מעבירים את הפירורים לתבנית ומשטחים אותה קודם לדפנות (עם קצות האצבעות) לגובה של 3-4 ס”מ, ואז לתחתית (עם כל היד).

באותה קערת המיקסר (אין צורך לנקות בין לבין! יש!) מכניסים את חומרי מלית הגבינה, ומערבלים לתערובת חלקה ונוזלית יחסית (יותר נוזלית מיוגורט ופחות נוזלית מחלב). מידי פעם מעבירים כף או מרית על דפנות הקערה כדי שהכל יתערבב בצורה אחידה. גם את המלית אפשר להכין ללא מיקסר: פשוט טורפים את כל החומרים יחד עד שהתערובת אחידה.

מוזגים את המלית אל תוך התבנית עם הבצק. מכניסים לתנור (שחיממתם מראש ל-180 מעלות, כן?) לקומה האמצעית (מרחק שווה מהלמעלה והלמטה של התנור). אופים את העוגה למשך כ - 45 עד 55 דקות בתנור (הזמן משתנה בין תנורים, לכל תנור יש אופי וקפריזות משלו). אחרי חצי שעה של אפייה, תוכלו להבחין שהבצק הופך להיות שחום בקצוות, ועל המלית הלבנה מתחילות להופיע בועיות קטנות. כעת מומלץ להנמיך את חום התנור לכ - 150 מעלות, ולאפות עוד כעשר דקות - רבע שעה. ככה הבצק לא ישרף ולמלית יהיה עוד קצת זמן להתבשל מבפנים. בתום האפייה מכבים את התנור ופותחים טיפ-טיפה את הדלת (לא לגמרי). נותנים לעוגה להתקרר בהדרגה. אחרי חצי שעה בערך אפשר להוציא מהתנור, ולתת לה להתקרר לטמפ’ החדר על השיש. אל תדאגו אם המלית נראית רכה או רוטטת מידי כשאתם מוציאים את העוגה, היא מתקשה כשהעוגה מתקררת. את העוגה שומרים במקרר מכוסה ומגישים קר. היא נשמרת בערך שבוע, ולפעמים קצת יותר.

שדרוגים
אני אישית אוהבת את העוגה כמו שהיא. אבל אם באים אליכם אורחים חשובים ואתם רוצים להראות אולטרה-משקיענים, תוכלו בקלות להפוך אותה לעוגת פאר של ממש. אפשר לקצוץ חבילה של תותים (הם עולים גרושים עכשיו!) לקוביות ולבשל עם חצי כוס סוכר בסיר עד שנהיית עיסה סמיכה, ולהעמיס על העוגה הקרה. אפשר לערבב גביע של שמנת חמוצה עם 2 כפות סוכר ולשטח על העוגה ב - 10 דקות האחרונות של האפייה. אפשר למזוג מעליה רוטב טופי חם ומושחת.

רוטב טופי חם ומושחת בשלוש דקות
מחממים חצי כוס סוכר במחבת יחד עם שלוש כפות מים מהברז. אחרי ששופכים אותו פנימה, לא נוגעים בו. לא מערבבים ולא מטלטלים את המחבת. משאירים אותו כמו שהוא עד שהוא נמס לגמרי. כשהסוכר מתחיל להזהיב, סופרים חמש שניות ומתחילים לערבב. אל תתעסקו בשום דבר אחר בזמן הכנת הרוטב. תנו לו את תשומת הלב שמגיעה לו - שנייה אחת יותר מידי והסוכר עלול להשרף. מוסיפים פנימה שמנת מתוקה (לפחות 32% שומן). בינתיים מוזגים רק חצי מקרטון שמנת (יש גם בקבוקים עם פקק), ומערבבים. חלק מהסוכר יהפוך לגושים, זה בסדר. ממשיכים לערבב על אש גדולה והגושים אמורים להתמוסס (אפשר לצמצם את תופעת הגושים אם מוציאים את השמנת החוצה 20 דקות לפני הזמן, או מחממים אותה בזהירות במיקרו בפולסים קצרים של 10 שניות). כשהרוטב חלק לגמרי ומגיע לסף רתיחה, הוא מוכן. אם הרוטב כהה וסמיך לכם מידי, הוסיפו עוד שמנת, ובשלו עוד עד לסף רתיחה (לא להרתיח, אחרת זה יוצא יציקה). הרוטב נשאר נוזלי גם כשהוא מתקרר, ואפשר גם לשמור במקרר עד ההגשה. מצויין גם על גלידות ופירות. מגיע לרוטב הגאוני הזה פוסט משלו. בקרוב.

יש לכם עוד רעיונות לשדרוגי עוגת גבינה? חלקו אותם איתנו בתגובות.

סקונס הן לחמניות רכות ועדינות שהבריטים אוהבים במיוחד להגיש ליד התה של אחה”צ. בגלל שהן כל כך טובות, אפשר לעשות איתן גם אגז בנדיקט, והן מעולות גם לסנדוויצ’ים. את המתכון הזה מצאתי באפיקורוס (אתר מעולה לכשעצמו), ובתגובות מצאתי טיפ שהופך אותו לעוד יותר קל להכנה: לא חייבים להקציף את השמנת כמו במתכון המקורי. רק מערבבים את החומרים היבשים בקערה, מרוקנים פנימה שתי שקיות של שמנת מתוקה, לשים, ואופים. לפני שבועיים ראיתי אצל נירה רוסו עוד מתכון לסקונס, אבל הוא כלל חמאה וחלב, ובכלל נראה לי מאוד מסובך (למרות הרעיון המעניין של לטבול את הסקונס בחלב מתובל לפני האפייה). שימוש בשמנת מתוקה חוסך גם קצת שומן (שאותו מחזירים בהרי החמאה שמורחים על הסקון החם). מגישים חם עם ריבה או חמאה.
הכמות: 12 סקונס גדולים.

• 3 כוסות קמח + עוד קצת
• שקית אבקת אפייה
• 1/4 כפית מלח
• 2 שקיות שמנת מתוקה (אפשר 32% ואפשר גם 15%)
• חצי כוס סוכר (אופציה)

• ביצה טרופה לזיגוג
• גיוונים: צימוקים, שוקולד צ’יפס, טופי חלב קצוץ דק, אוכמניות מיובשות, פקאנים קצוצים גס, תבלינים: מעט קינמון, אגוז מוסקט וקמצוץ ציפורן

• –

מנפים את הקמח, אבקת האפייה, המלח והסוכר אל תוך קערה באחת משתי דרכים (לנפות את הקמח = לאוורר אותו ולהפטר מגושים). אפשר לשפוך את כל החומרים בבת אחת אל תוך מסננת, ולנפות בעדינות אל תוך הקערה, או להניח את החומרים בקערה עצמה ולערבב במרץ עם מקצף ידני. פעולת הניפוי חשובה מאוד למרקם הרך של הסקונס. שופכים פנימה את שתי השקיות של השמנת המתוקה, ולשים עם הידיים 2 דקות. לא ללוש יותר מידי, רק עד שכל הקמח נספג. המרקם של הבצק אמור להיות רך, גמיש, ומעט דביק. אם הוא רך מידי, אפשר להוסיף עוד קצת קמח. אפשר להכין את התערובת כמה שעות מראש, ולשמור במקרר (מכוסה בניילון נצמד). לפני האפייה יש לחמם את התנור מראש ל - 180 מעלות (לא חייבים, אבל מומלץ - כך תוכלו להצמד למתכון, ולזכור זמן אפייה מדוייק לפעם הבאה שתכינו).

כאן מתחלק העולם לשני חלקים. חלק אחד מרדד את הבצק למעין פיצה עבה גדולה, ומשתמש בקורצן עוגיות (כזה שעושה צורות של עוגיות, או רינג) כדי לחתוך את הסקונס. יש גם את אלה שפורסים את ה”פיצה” למשולשי סקונס. אני אישית אוהבת לגלגל את הכדורים בין הידיים לגודל שבין כדור גולף לטניס, ולמעוך אותם מעט בין כפות הידיים. כל אחד ומה שהוא אוהב.

מסדרים את הסקונס על נייר אפייה בתבנית גדולה, מברישים במעט ביצה טרופה (ביצה רגילה מקושקשת קצת עם מזלג), ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות עד שהסקונס קצת יתבקעו למעלה וישחימו מעט. כדי לוודא, מומלץ להכין “מיני-סקון” מהשאריות שנדבקו לכם לידיים, ולהוציא אותו מהתבנית אחרי 12 דקות של אפייה. אם הוא לא מספיק עשוי, הוסיפו 4-5 דקות לזמן האפייה. הסקונס נשמרים נהדר כ-3-4 ימים בתוך קופסה אטומה במקום חשוך ויבש (התנור הכבוי שלכם, למשל).