בצק אלים



לחמעג’ון 

נחשב אצלי: השקעהחמישי, 02 באוגוסט 2007

lahmajoon.jpg

הלחמעג’ון הזה כרגע מתחרה (ומוביל) על תואר “מנת הבית”. הוא כל כך טעים שדני טוען שזה המנה הכי מוצלחת שהכנתי. וקשה לשמוע ממנו משהו כזה כשלא מדובר בפיצה. אז כשבא לכם לפנק את החבר’ה במשהו באמת טעים - זוהי הדרך הבטוחה: פיתה ביתית רכה מפנים וקריספית מבחוץ, ומלמעלה תערובת של בשר קצוץ עם עגבניות, פטרוזיליה, וים של בצל מטוגן. כמו פיצה, רק הרבה יותר מתוחכם. מומלץ להשתמש בבשר בקר טחון ולבקש מהקצב לערבב פנימה שומן כבש (השמיים לא יפלו בלי התוספת הזו, אבל ניסיתי את שתיהן וזה הרבה הרבה יותר מוצלח עם). הכמות של השומן צריכה להיות בערך 25% מכלל המשקל. שימו לב, אגב, שמכמות קטנה יחסית של בשר (רבע קילו סה”כ) יוצאת כמות אסטרונומית של מלית.

אל תתנו לזמן ההכנה לייאש אתכם - ההכנה מרובה, אך גם ההנאה. הלחמעג’ונים יכנסו להם בסבבה למקפיא ובפעם הבאה שתחזרו מהעבודה מאוחר תוכלו להינות מלחמעג’ון טרי אחרי 5 דקות בלבד בתנור חם. הוא יוצא אפילו יותר טעים אחרי שהוא קפוא. באחריות. ותודה לאלון על עבודת הידיים - אמרתי לך שתצא כוכב. המתכון למלית הוא של בני סיידא, והבצק מהספר של חיים כהן ואלי לנדאו. הכמות: 10 לחמעג’ונים בינוניים.

  • למלית:
  • 250 גרם בשר בקר קצוץ (בקשו מהקצב לערבב עם שומן כבש)
  • 2 עגבניות רגילות קטנות
  • כף וחצי רסק עגבניות (חצי קופסת פלסטיק הקטנה)
  • חופן של פטרוזיליה
  • מיץ מחצי לימון
  • מעט מלח ופלפל שחור
  • חצי כפית פפריקה מתוקה
  • לפיתות:
  • חצי קילו קמח רגיל (3 וחצי כוסות)
  • 2 כפיות שמרים יבשים (או חצי שקית “שמרית”)
  • כף סוכר
  • בערך 2 כוסות מים חמימים
  • חצי כפית מלח
  • חצי כוס שמן זית
  • אופצייה: צנוברים
  • אופציה: מלח גס להגשה
עלות משוערת:

25 שקלים

עבודה נטו:

40 דקות

ההכנה

ניסינו להכין את בסיס הבצק גם מבצק שמרים (שצריך להתפיח לשעה וחצי בערך) וגם מבצק רגיל בלי שמרים. בצק השמרים היה טוב בהרבה, ומשתלם להשקיע ולהכין דווקא אותו. הוא שומר על הצורה שלו לאורך האפייה יותר טוב, ולא נותן למיצים של הציפוי להרטיב אותו ולהפוך אותו למושי.

lahmajoon11.jpg

את הבצק אפשר להכין ערב מראש ולהתפיח בלילה במקרר. גם את המלית אפשר להכין ערב מראש, אבל לא להשאיר יותר מלילה במקרר. בשר נוטה להתקלקל בקלות מאוד, ועדיף להשתמש בו כמה שיותר מהר. אם אתם משתמשים בבשר קפוא, הפשירו אותו במקרר לילה מראש, או שעה מראש בטמפ’ החדר (פחות מומלץ, במיוחד בקיץ).

מכינים את הבצק
מערבבים את הקמח עם השמרים (או השמרית) עד שהם מצופים היטב. מוסיפים חצי מהמים החמימים (שמכינים מממש טיפה מים רותחים והרבה מים מהברז - שתהיה להם טמפ’ נעימה למגע. מים חמים מידי או קרים מידי פוגעים בתפיחה של הבצק), את שמן הזית, הסוכר והמלח, ולשים 2 דקות עד שאין יותר פירורים של קמח. אם יש פירורים שמסרבים להתאחד עם הבצק, מוסיפים עוד קצת מהמים. כשיש גוש של בצק צריך ללוש עוד כחמש דקות עד שהבצק אלסטי, רך, ונעים לעבודה. הכי כיף להוציא את הבצק מהקערה וללוש אותו על שיש נקי ומקומח כי אז יש מקום באמת להשתולל.

lahmajoon4.jpg

מחזירים את הבצק לקערה ומכסים בניילון נצמד ומגבת. משאירים על השיש לשעה וחצי של תפיחה בערך - עד שהבצק מכפיל את נפחו. כשהבצק יסיים לתפוח יהיה לו מבפנים ממש מרקם של לחם! זה מגניב. בזמן שהבצק תופח, מתחילים להכין את המלית שבאה מלמעלה.

lahmajoon10.jpg

מכינים את המלית
קוצצים את כל הבצל לקוביות קטנות. מחממים סיר עם מעט שמן רגיל (לא שמן זית, הוא נוטה להשרף מהר) ומטגנים את הבצל על אש בינונית תוך ערבוב מידי פעם. לבצל ייקח פחות מרבע שעה להגיע לדרגת השחימות הרצוייה וכל מה שהוא צריך זה ערבוב זריז כל כמה דקות, כדי שלא יידבק לתחתית ויישרף. בינתיים נקצוץ את שאר מרכיבי המלית.

lahmajoon2.jpg

קוצצים את הפטרוזיליה דק, ואת העגבניות לקוביות קטנות. מכניסים את הכל לקערה ומתבלים במיץ לימון, מלח, פלפל, מעט פפריקה (אפשר גם פתיתי צ’ילי בשביל קיק של חריפות), ורסק עגבניות. כשהבצל שחום מוסיפים אותו גם פנימה לתערובת ומערבבים היטב. אחרי שיש עיסה אחידה, מוציאים את הבשר מהמקרר ולשים אותו פנימה. אל תדאגו, לא צריך לבשל את הבשר מראש, הוא יתבשל באפייה עצמה בלי שום בעייה.
lahmajoon3.jpg

התערובת צריכה להיות דביקה, מבריקה, ומאוד צבעונית. שומרים אותה במקרר עד השימוש. תראו אגב, כמה מלית יצאה מכל כך מעט בשר! מספיק לגדוד.

מרכיבים את הלחמעג’ון
מחממים את התנור לחום גבוה מאוד - 230 מעלות. חייבים לחמם מראש כי זה לוקח זמן (לתנור שלי לוקח חצי שעה להגיע לטמפ’ הזו). כשהבצק סיים לתפוח יוצרים ממנו כדורים קצת יותר גדולים מכדורי פינג פונג. משטחים אותם עם כף היד קצת, ואז מתחילים לרדד לעיגולים עם מערוך.

lahmajoon5.jpg

לא לשכוח לקמח את משטח העבודה שלכם מידי פעם, כדי שלא ידבק. הגודל לא באמת משנה, אפשר להכין לחמג’ונים ילדים, ואפשר להכין ג’מוסים. הכל הולך.

lahmajoon6.jpg

איזה עיגולים יפים יצאו פתאום, הא? על כל עיגול מניחים טיפה שמן זית ומורחים עם האצבעות. על זה מניחים כף גדושה מהמילוי ומשטחים אותה היטב. כך עושים עם שאר העיגולים עד שמתמלאת לכם תבנית (בערך 6 לחמעג’ונים).

lahmajoon7.jpg

לפני שמכניסים לתנור כדאי לפזר קצת צנוברים מלמעלה. זה מוסיף קראנצ’ נהדר. אנא וודאו שהתנור שלכם מספיק חם (זה אומר שהנורה הדולקת שאומרת בדר”כ שהוא עדיין בתהליך חימום - נכבתה) לפני שאתם מכניסים את התבנית. אופים 10 דקות בול - ולא יותר. אפיית יתר גורמת לפיתה להיות כמו קרקר, והמלית עשויה להשרף. בזמן שהתבנית נאפית מכינים עוד נגלה. אגב - אין שום בעייה להכין בטוסטר אובן, להיפך, הוא מתחמם מהר יותר מתנור כי הוא יותר קטן.

מוציאים את הלחמעג’ונים, זורים מעט מלח גס, ומגישים עם טחינה סמיכה או בלי כלום בכלל!

הלחמג’ונים מושלמים להקפאה. הכניסו כל אחד לשקית סנדוויץ ואת כולם ביחד לשקית סופר, והקפיאו ללא דאגות. הם חוזרים למצבם המקורי תוך 5-6 דקות בתנור חם מאוד (200 מעלות). כך שכשאתם חוזרים בערך הביתה למקרר ריק - חממו את התנור, לכו לבדוק מייל, וכשהתנור חם צלו את הלחמעג’ון לכמה דקות, ויש ארוחת ערב משביעה ומעוררת קנאה. עדכון: את הלחמעג’ונים אני מקפיאה אחרי האפייה, כדי שיהיו מוכנים מהר יותר כשרעבים וצריך. מומלץ להפריד ביניהם עם ריבועים גזורים של נייר אפייה כדי שלא ידבקו.

פינת התכל’ס
מערבבים את השמרים עם הקמח היטב ומוסיפים את שאר חומרי הבצק בבת אחת ולשים כ-7 דקות עד שהבצק אחיד, רך ואלסטי. מניחים בקערה מכוסה בניילון נצמד ומגבת ומתפיחים לשעה וחצי בערך, עד שמכפיל את גודלו. בסיר גדול מטגנים את הבצל הקצוץ בקצת שמן (לא זית, נשרף מהר) עד שמזהיב, קצת פחות מרבע שעה. בינתיים קוצצים פטרוזיליה דק, עגבניה לקוביות קטנות, ומערבבים בקערה יחד עם מיץ לימון, מלח, פלפל, פפריקה (אפשר גם צ’ילי חריף), ורסק עגבניות. כשהבצל שחום מוסיפים אותו גם פנימה. מערבבים פנימה את הבשר ולשים עד שהתערובת דביקה ומבריקה. שומרים במקרר עד השימוש. מחממים את התנור מראש לחום גבוה מאוד (230 מעלות) מחלקים את הבצק שסיים לתפוח לכדורים בגודל יותר גדול קצת מפינג פונג, ומרדדים לפיתות דקות. מורחים בשמן זית ומשטחים כף מהמלית. מומלץ לפזר צנוברים. אופים 10 דקות עד שהציפוי מזהיב והפיתה מוכנה.

אוף טופיק
למי שמתעניין בצילום אוכל, התפרסמה הכתבה הראשונה שלי (מתוך סדרה של 7 כתבות) ב-YNET על סדנת צילום האוכל שאני משתתפת בה. יש אפילו כבר כמה מלעיזים בטוקבקים. אתם מוזמנים להוסיף פנינים משלכם.

ולנושא אחר, אתמול הכנתי כקינוח לברביקיו מנה מנצחת של אננס צלוי בגריל (עם סירופ של ליקר טיה מריה, חמאה, וסוכר חום). רק מה, הסתבכתי עם המסקרפונה שאמורים להגיש ליד. ניסיתי להקציף אותה ותוך שניות היא התפרקה לי לגושים שצפים בשלולית של נוזל לבן מוזר. את הרגעים העילגים שלי אני לרוב מסתירה מכם, אבל עכשיו אני אנצל את הבמה הזו כדי לבקש מכם, קוראים יקרים בעלי נסיון בהקצפת גבינות איטלקיות עם שמות מוזרים, טיפים על איך מקציפים מסקרפונה בלי שתתפרק. תודה!

צ’ילי קון קרנה 

נחשב אצלי: השקעהרביעי, 30 במאי 2007

chilli0.jpg

צ’ילי הוא תבשיל עשיר של בשר ושעועית ברוטב עגבניות. למרות שהוא מקסיקני ואנחנו רומנים הוא הפך להיות אורח קבוע בבית שלנו. אז לא, הוא לא הולך עם ממליגה, אבל הוא כן הולך על אורז לבן, או עם נאצ’וס (צ’יפסים שטוחים ובהירים שמיועדים לדיפ), וגם בתוך בוריטואים מאולתרים. ברשת המסעדות האמריקאית “ווינרשניצל” מוכרים נקניקיות בלחמנייה עם מזיגה נדיבה של צ’ילי מלמעלה. תוספות מעל הצ’ילי בהתאם לטעם שלכם - שמנת חמוצה (אני משתמשת בגבינה 5% תאמינו או לא - גם טעים), פתיתי גבינה צהובה שנמסים להם לאיטם, ממרח מאבוקדו מעוך עם מיץ לימון מלח ופלפל, ושאר מטעמים טעימים. ההכנה היא בסיר אחד, ולמרות שיש פה הרבה עבודה (ערבוב, בעיקר) - היא ממש קוסט-אפקטיבית לדעתי, כי יוצאת כמות מפלצתית שאפשר לאכול ממנה שבוע. אפשר גם להקפיא, וזה נשמר נפלא. וחוצמזה, בכל מזווה יש פחית של שעועית ברוטב עגבניות, בין אם בעליו יודע זאת או לא. זו מעין עובדה משונה כזו. הכמות: 7-8 מנות.

  • 500 גרם בשר טחון מעורב (חצי הודו אדום וחצי בקר)
  • 1 בצל גדול
  • 3-4 שיני שום
  • חצי פלפל רגיל בצבע אדום
  • אופציה: חצי פלפל חריף קטן
  • פחית גדולה של עגבניות מרוסקות (עם ציור של דוד משופם) - 800 גרם
  • פחית בינונית של שעועית ברוטב עגבניות - 350 גרם בערך
  • כף וחצי סוכר
  • מלח, פלפל
עלות משוערת:

25 שקלים

עבודה נטו:

30 דקות

ההכנה

הולכים לקצב וקונים 500 גר בשר טחון. אני אוהבת לערבב בין כמות שווה של הודו אדום, ובשר בקר - זה הטעם האולטימטיבי בעיני. תוכלו להשתמש בכל בשר טחון שתרצו, או אפילו כבש או טלה, אם אתם בקטע. כדי להמנע מהניג’וס הזה כל פעם (לא לכולם יש זמן לקנות בשר טרי ומיד לבשל), אני קונה פי שלוש כמות (יענו, קילו וחצי שמורכב מ - 750 גרם הודו אדום 750 גרם בקר), מבקשת מהקצב לחלק לי לשלוש חבילות, מגיעה הביתה, משטחת אותן (זה מפשיר יותר מהר ככה), וזורקת למקפיא. את הבשר מהמקפיא צריך להעביר למקרר עצמו 24 שעות לפני הבישול כדי שהוא יפשיר לאט ובבטיחות. לא מומלץ להפשיר אותו בחוץ על השיש - תעשו את זה רק אם נזכרתם שעתיים לפני הבישול עצמו. בשר לא משאירים בחוץ, זה מסוכן.

chilli2.jpg

קוצצים את הבצל גס, זורקים לתוך הסיר ומוסיפים מזיגה נדיבה (כ-2-3 כפות) של שמן. מטגנים מעל אש בינונית, ומערבבים היטב כל 30 שניות. בזמן שהבצל מיטגן לו בסבבה, אתם קוצצים שיני שום בצד. ואיך, תשאלו? קודם מקלפים: גוזמים לו את שני הקצוות, מניחים עליו את דופן הסכין, ונותנים לו בומבה עם שורש כף היד. אם צריך, תתנו שתיים. השום יתפצלח קצת, אבל אז הקליפה יורדת ממש בקלות. מקלפים את כל שיני השום ומניחים אותן במסדר. טכניקת הקיצוץ היא בול אותו דבר כמו בפטרוזיליה של הטאבולה: פורסים לפרוסות דקות, ואז עוברים עם הסכין וקוצצים יחד עם קונטרה משורש כף היד. לא צריך לקצוץ דק מידי, מספיק כמה מעברים זריזים וסיימנו - ככה נראה קיצוץ גס.

chilli1.jpg

לא לשכוח לעצור מידי פעם ולערבב את הבצל כדי שלא יישרף. כשהבצל שחום ומטוגן יפה, מוסיפים אליו את השום. כששני אלה מיטגנים להם בסבבה, קוצצים את חצי הפלפל לקוביות (בלי הגרעינים ובלי החלקים הלבנים, קורעים את כל החלק הזה עם היד) ומוסיפים פנימה. אם רוצים, אפשר לקצוץ חצי פלפל חריף קטן (בלי הגרעינים, הם מממממש חריפים) ולטגן פנימה גם. זהירות, כי זה חריף.

chilli3.jpg

זורקים פנימה את הבשר. משתמשים בשתי כפות עץ רחבות ומפוררים אותו לפירורים קטנים בתנועות קיצוץ. מידי פעם מערבבים כדי שהחלק התחתון לא ישרף. ממשיכים לקצוץ ולפורר לשלוש דקות, עד שאין יותר גושים גדולים. מבשלים כ-5-7 דקות ומערבבים מידי פעם, עד שהבשר מתייבש (כשעושים גומה באמצע לא מצטברים הרבה נוזלים בקרקעית) ומשנה את צבעו לאפור. מוסיפים פנימה את קופסת העגבניות המרוסקות, ואת קופסת השעועית ברוטב עגבניות. מתבלים: חצי כפית מלח, שני קורטים נדיבים של פלפל שחור, מעט פירורי צ’ילי פלייקס (לחריפות, אם עוד לא שמתם פלפל חריף), וכף וחצי של סוכר (לאיזון החמיצות). מערבבים היטב וטועמים. מתקנים תיבול. אם חמוץ מידי מוסיפים סוכר.

chilli4.jpg

מביאים לרתיחה, וברגע שרותח, מנמיכים לאש נמוכה, ומבשלים 20-30 דקות (עד מתי שהסמיכות מספיקה לכם). אני אוהבת את זה ממש סמיך ומבשלת 45 דקות. צריך לערבב מידי פעם, כי לבשר יש נטייה לשקוע לתחתית ולפעמים הוא יכול להשרף.

chilli5.jpg

מגישים על אורז או על טורטייה צ’יפס או בתוך טורטייה מגולגלת עם גבינה צהובה וממרח אבוקדו. בואן אפטיטו!

כיסוני בשר פטנט 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהשלישי, 27 במרץ 2007

hotpocket1.jpg

במסגרת המאמצים שלי להפטר ממאגרי החמץ בבית, הלכתי לסופר וקניתי לי עלי מלאווח. יחד עם תערובת בשר ריחנית ומדהימה שהכנתי בצ’יק, הכנו לארוחת ערב כיסונים טעימים. הכיסונים יכולים לשחק אותה בארוחת ערב חגיגית אם מורחים עליהם קצת ביצה טרופה (ביצה שטורפים עם מזלג) ומפזרים מלמעלה קצח או מלח גס. והבונוס שליד: רוטב פטריות מעולה וקל (שני מרכיבים בלבד), והנה יש ארוחה. אם אין לכם עלי מלאווח, שטחו את תערובת הבשר על חצאי פיתות שמרחתם בשמן זית, צלו בגריל של התנור, וקיבלתם לחמעג’ון.
הכמות: 12 כיסונים.

  • 6 עלי מלאווח קפואים
  • 500 גר’ בשר טחון (חצי ממנו הודו אדום, חצי ממנו בקר)
  • חבילת פטריות שמפיניון / חצי קופסת שימורים של פטריות
  • אופציה: שני חופנים של צנוברים
  • בצל לבן גדול
  • תבלינים: מלח, פלפל, כמון, אבקת שום, פתיתי צ’ילי או פפריקה חריפה
  • לרוטב פטריות:
  • 2 כפות אבקת מרק פטריות
  • בערך כוס חלב
עלות משוערת:

30 שקלים

עבודה נטו:

20 דקות

ההכנה

הכיסונים: את עלי המלוואח מפשירים ערב קודם - מעבירים אותם מהפריזר אל תוך המקרר ומשאירים אותם שם לילה. להפשיר רק במקרר - צריך לעבוד איתם כשהם קרים, אחרת יהיה בלאגן.

מכינים את המילוי: קוצצים בצל גדול ומטגנים במעט שמן זית על אש בינונית כ - 5 דקות עד שמזהיב. בינתיים קוצצים את הפטריות אם צריך. כשהבצל זהוב מוסיפים את הפטריות ומבשלים כמה דקות עד שהן כמעט לא מגירות מיץ יותר. בשלב זה מוסיפים את הצנוברים אם רוצים. מוסיפים את הבשר ומבשלים כ - 7 דקות תוך ערבוב. משתמשים בכף עץ כדי לפורר את הבשר לפירורים, ושלא ישארו גושים גדולים מידי. מתבלים במלח, פלפל, כמון, אבקת שום, ופפריקה חריפה (לא יותר מידי, זה חריף. אפשר גם פתיתי צ’ילי). כשהבשר אפור, מכבים את האש, ומקררים לטמפ’ החדר.

hotpocket2.gif

מחממים את התנור ל - 180 מעלות. חותכים כל עלה של מלוואח לשניים (שני חצאי עיגולים). מניחים כף גדושה של תערובת הבשר במרכז החצי התחתון של חצי העיגול, וסוגרים את החצי השני מעליו. מהדקים את השוליים היטב עם האצבעות או באמצעות מזלג (ראו תרשים). בשלב זה אפשר להבריש את הכיסונים במעט ביצה טרופה ולפזר שומשום, קצח, מלח גס, או קצת טימין. נותן מראה חגיגי. אבל טעים גם בלי. אופים בתנור למשך כ - 25 דקות (הזמן משתנה מתנור לתנור, בדקו אותם מידי פעם) עד שהכיסונים זהובים.

רוטב הפטריות: מערבבים בסיר קטן את אבקת מרק הפטריות יחד עם קצת מהחלב. טורפים היטב עם מזלג עד שאין יותר גושים (אפשר להשתמש באצבעות כדי למולל גושים ולוודא, אם אתם בקטע). מפעילים את הגז על אש בינונית, ומערבבים. מוסיפים חלב לאט לאט, 2-3 כפות בכל פעם (הכמות הסופית היא בערך כוס), ומערבבים. כשהרוטב מגיע למרקם של קרם לא סמיך מידי (איך שאתם אוהבים) - בערך 2-3 דקות, לא מוסיפים יותר חלב, ומכבים את האש. מומלץ להכין את הרוטב ממש לפני ההגשה, כי הוא הכי טעים כשהוא ממש רותח. מוזגים כף גדושה מהרוטב על הכיסונים החמים, ומגישים עם פירה.

אפשר להקפיא. להפשרה מחממים בתנור על 150 מעלות עד שהם רכים מבפנים וקריספיים (בערך 20 דקות). זהירות מהפשרה במיקרוגל - “טיפול” שכזה יניב כיסונים סמרטוטיים.

קציצות ברוטב עגבניות על אורז 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהשישי, 09 במרץ 2007

קציצות ברוטב עגבניות

כשאני צריכה אוכל של בית, ואין לי כוח לבשל, זה מה שאני מכינה. טעם של בית - אינסטנט. את הקציצות האלה אמא שלי מכינה ממיקס של חצי בשר בקר, וחצי בשר הודו אדום. אני מכינה רק מבשר הודו אדום: טעים כמעט באותה מידה, פחות שומן, וגם יותר זול. אפשר גם להכין את זה מבשר עוף טחון, וכנראה שמבשר טלה או כבש (עוד לא ניסיתי). אורז לבן הוא מאוד פשוט להכנה, ואם תעקבו אחר המתכון צעד אחר צעד - הוא יצא לכם רך, טעים ו - “אחד-אחד”.
הכמות: 4-5 מנות.

  • לקציצות:
  • 600 גר’ בשר הודו אדום טחון
  • ביצה אחת
  • 3 כפות סולת או פירורי לחם
  • מעט כמון, מעט חוויאג’
  • בצל גדול
  • קופסה קטנה של רסק עגבניות
  • לאורז:
  • כוס וחצי אורז לבן רגיל פושט
  • 3 כוסות מים
  • מלח, פלפל
עלות משוערת:

23 שקלים

עבודה נטו:

25 דקות

ההכנה

תערובת הקציצות: מניחים בקערה את הבשר הטחון, הביצה, הסולת (או פירורי הלחם), ואת התבלינים, ומערבבים (אפשר עם כף, אבל הכי כיף בידיים). סולת, אגב, זה טריק של גיל חובב, והוא שילוב הרבה יותר מוצלח, לדעתי, שיוצר קציצות רכות, נימוחות, ונפלאות. אם התערובת רכה מידי ולא נראה לכם שהיא “תחזיק” במחבת, הוסיפו עוד קצת סולת/פירורי לחם, עד שתהיה יציבה יחסית - אך לא קשה ובצקית. מכסים בניילון נצמד ומניחים במקרר עד שהרוטב יהיה מוכן. מילה על היגיינה: בשר טחון הוא מצרך שתופס חיידקים בטיל. מומלץ לבקש שיטחנו לכם אותו מול העיניים, ולא לקנות תערובת טחונה מוכנה. כל דקה מיותרת שהוא יושב מחוץ למקרר לא מוסיפה לו בריאות. לפני הכנת תערובת הקציצות ואחריה, הקפידו לשמור את הבשר במקרר, ושטפו ידיים עם סבון היטב לאחר כל מגע.

קוצצים בצל דק, ומזהיבים אותו במעט שמן זית (בערך 2-3 כפות) במחבת גבוהה או סיר רחב. מומלץ לעבוד עם אש בינונית ולערבב הרבה, כדי שהבצל לא יישרף. זה מר ולא טעים. כשהבצל שחום, מוסיפים מים (עד גובה של כשניים-שלושה ס”מ), מלח ופלפל, ומביאים לרתיחה (על אש גבוהה). כשהמים רותחים מוסיפים פנימה את רסק העגבניות. מתבלים במעט חוויאג’ (תערובת תיבול מזרחית מעולה. אם אין, אפשר להחליף במעט קינמון), ומעט כמון. מי שאוהב חריף יכול להוסיף חופן של פתיתי צ’ילי (אם אין, אפשר להשתמש בחצי פלפל ירוק חריף קצוץ דק , ולטגן אותו בהתחלה עם הבצל). מביאים לרתיחה נוספת. בפעם האחרונה שהכנתי, הוספתי פנימה גם עגבנייה רכה קצוצה דק, וזה יצא מאוד טעים.meatballs4.jpg

מוציאים את הקערה עם תערובת הקציצות מן המקרר ומניחים ליד הכיריים. עובדים עם ידיים רטובות. לוקחים מעט עיסה בין הידיים ומגלגלים לכדורים קטנים. מוסיפים אל תוך הרוטב הרותח. לאחר שכל הקציצות בפנים מעלים את האש לגבוהה ומביאים שוב לרתיחה (הקציצות הרי מקררות את הרוטב). לאחר מכן מכסים את הסיר ומנמיכים את האש לנמוכה. מבשלים 25 דקות. בינתיים מכינים את האורז.

האורז: מטגנים כוס וחצי של אורז לבן בשתי כפות שמן זית - לא יותר מידי, זהירות לא לשרוף (צריך לערבב כל הזמן). מוסיפים פנימה 3 כוסות מים (בדיוק פי שתיים מכמות האורז), ומביאים לרתיחה על אש גבוהה. כשהכל רותח מכסים, מנמיכים את האש לנמוכה, ומבשלים 10 דקות - או עד שהנוזלים נעלמים. מומלץ לערבב פעם-פעמיים במהלך הבישול כדי למנוע חריכה בתחתית הסיר. והסוד הגדול: בסיום הבישול “פותחים” את האורז בערבוב זריז של מזלג (לא כף! כף “שוברת” את האורז ויוצרת עיסה דביקה), מכסים, ומשהים 10 דקות בלי לפתוח את המכסה. האדים הופכים את האורז לרך וטעים במיוחד.meatballs3.jpg

הכל נשמר מצויין כמעט שבוע במקרר. הקציצות מעולות בסנדוויץ עם ירקות טריים ופסטו, ונשמרות טוב בהקפאה. האורז נוטה להתייבש בהקפאה.