ריקוטה ביתית
שני, 11 ביוני 2007
שמתי לב בשבועות שריקוטה זה באופנה. כל מתכון שני לעוגת גבינה דורש ריקוטה! האמת, זה הגיוני, כי זו גבינה יבשה יחסית - שזה מעולה לעוגות. אבל מה שאנשים לא יודעים זה שהיא טעימה בפני עצמה: בסנדוויצ’ים, טוסטים, על פסטות ופיצות, וגם בתוך קרמים, מילויים לעוגות שמרים ואפילו עוגות בחושות. עוד משהו שאנשים לא יודעים זה שאפשר להכין אותה בבית ממש בקלות. והיא מחזיקה כמעט שבועיים במקרר. יש לה טעם עדין כזה שמשתלב ממש טוב עם המון דברים. בעסה שהיא יקרה מאוד (בערך 12 שקל לחבילה של 250 גרם). אבל כשמכינים בבית, כמות של שתי קופסאות מהסופר תעלה לכם כמעט חצי מחיר. המתכון הזה מעולה אם נתקעתם עם יותר מידי חלב ואין לכם מה לעשות איתו. ואם אין , תקנו במיוחד את החלב הכי זול שיש, 3% משקית. המצרכים פשוטים - מנה אחת של רוויון על כל 4 מנות של חלב 3%. לא ניסיתי עם אחוזים אחרים או חלב מחיות אחרות חוץ מפרות. המתכון לקוח מהבלוג הצמחוני של היידי - 101 ספרי בישול. הכמות: חצי קילו גבינה.
- 2 ליטר חלב 3% (מומלץ לקנות חלב משקיות, הכי קוסט-אפקטיבי)
-
–
-
–
-
–
-
–
- 500 מ”ל רוויון (קרטון קטן)
-
–
-
–
-
–
-
–
-
–
ההכנה

מוזגים לסיר את החלב ואת הרוויון. מדליקים אש בינונית ומתחילים לערבב. כל התהליך לוקח בערך רבע שעה - רוב הזמן התערובת עסוקה בלהתחמם. לא צריך לערבב כל הזמן, רק מידי פעם - ולגרד את התחתית עם הכף כדי שמוצקי החלב לא ידבקו לתחתית ויישרפו. אני לא כל כך מבינה בכימיה שמאחורי הדבר, אבל זה בהחלט מהפנט. אחרי בערך 10 דקות של בישול, שהחלב כבר חם ומתחיל להעלות קצת אדים וגם קצף לבן מלמעלה (לא נוגעים בו), מתחילים להווצר פירורים לבנים קטנים.עם הזמן, יהיו יותר ויותר פירורים. באיזשהו שלב יתחיל להיות קצת קשה לערבב אפילו. הנוזל יהפוך להיות שקוף-עכור ודרכו תוכלו לראות עננים עבים וגדולים של פירורי גבינה. מידי פעם מושכים החוצה את כף העץ ובודקים את סמיכות העננים. בתום הבישול זה ייראה בערך כמו קוטג’ סמיך מאוד שדולל במים. זמן הבישול המדוייק לא ממש קריטי - אבל ככל שהבישול יהיה ארוך יותר כך תהיה הגבינה סמיכה ויבשה יותר (יהיו יותר פירורי גבינה ופחות מים שנסנן החוצה). אפשר לבשל את הגבינה פחות ואז תיווצר לכם גבינה קרמית יותר ופחות יבשה. בכל מקרה לא מבשלים את הגבינה יותר מ-20-25 דקות. אם התערובת סמיכה וקשה לערבוב - מכבים את האש.

מכינים בצד מסננת גדולה (אפשר של פסטה, אפשר גם לא). עליה מניחים בד דקיק כלשהו (אפשר בד חיתול, או מגבת מטבח דקיקה - אבל לא מגבת עבה של אמבטייה). את הבד מהדקים לדפנות המסננת. מוזגים פנימה (בכמה נגלות, כי זה כבד וחם) את תערובת העננים המבושלת. מניחים את המסננת בכיור למשך 10 דקות כדי שתגיר את שאר מי הגבינה. המים האלה הולכים לפח, אין מה לעשות איתם, בדקתי. מידי פעם אפשר לטלטל את המסננת כדי לעזור לניקוז.

אחרי שרוב המים ירדו, אוספים את כל שולי המגבת מהקצוות, מקפלים אותם פנימה מעל הגבינה ולוחצים מעט. לא קריטי (רוב המתכונים פשוט אומרים לנקז את התערובת ל-20 דקות וזה מוכן), אבל אני אוהבת את הגבינה שלי יבשה יחסית. אפשר גם להניח על זה משהו כבד (אבן גדולה, למשל). משאירים בחוץ עוד כ-20 דקות, והגבינה מוכנה.

התוצר הסופי הוא בעל טעם ניטרלי. מאוד. אם אתם לא משתמשים בו למשהו מתוק, מומלץ מאוד לערבב אותו עם מלח לפני שמכניסים למקרר בקופסה אטומה (פשוט מפוררים עם מזלג ומערבבים עם המלח). הגבינה נשמרת במקרר לשבועיים. את התוצר בתמונה למעלה הפכתי לסנדוויץ מלכותי עם פרוסות דקיקות של לימון שלם (!) וקצת כרוב טרי ומלח ופלפל. אפשר גם להכין סנדוויץ’ ריקוטה עם פסטו ועגבניה ומלפפון, או להכין טוסט עם פטריות שמקפיצים במחבת עם קצת שמן זית ושום. ריקוטה תחליף בשמחה כל גבינה במתכון לעוגת גבינה. הטעם יהיה שונה ומעודן יותר. המרקם של העוגה ישתפר פלאים. הצעד הבא בשבילי - מסקרפונה ביתית. שימו עין!




