בצק אלים



פילה דג במחבת עם סלסת מנגו 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהשישי, 09 בנובמבר 2007

fishsalsa.jpg

הפעם הייתי צריכה להלחם על-אמת במוכר הדגים שלי וזה כמעט הגיע למכות. הוא טוען שחיתוך לפילה זה פשע מתועב כלפי הדג עצמו וכלפי כל משפחת דגי הים באשר הם ובאופן שיטתי מסרב נחרצות לפלט לי דגים. אז כן, יש בשר בין העצמות! והוא טעים! אבל לא תמיד יש לי עצבים בשבילו! שילמתי וברחתי לפני שהוא ישנה את דעתו - באמתחתי שני סטייקים של “אמור” ושני פילטים קטנטנים של אדמונית (סוג של מושט ג’ינג’י טברייני שכזה). אז כמו שכבר הזכרנו כאן, דג מטוגן במחבת הוא קל יותר להכנה משניצל “עוף טוב” והוא פי-אלף יותר טעים (אם תצליחו לשכנע את המוכר לצעוד בשביל הפילוּט בשבילכם). בן הלוויה שלנו היום הוא סלסת המנגו המרהיבה של גל ממליה שהפכה לנשנוש קבוע אצלי והולכת נהדר עם הדג. מה שהכי חשוב פה זה לוודא שאתם מכינים דג בלי הרבה עצמות קטנות, כי אז לא חסכתם כלום (יש זנים כאלה - תבררו עם המוכר שלכם או באינטרנט האדמונית, אגב, לא מי-יודע-מה סימפטי בקטע הזה). הכמות: דג אחד (שני פילטים) לבנאדם, וסלסת מנגו כתוספת לשניים.

  • לסלסת מנגו:
  • 1 מנגו בשל
  • 2-3 גבעולים של בצל ירוק
  • פלפלון צ’ילי חריף
  • חופן קטן של כוסברה
  • 2 כפות שמן שומשום
  • מעט שמן זית
  • מיץ מחצי לימון לפחות (אפשר יותר)
  • מלח גס
  • לדג המטוגן:
  • 2 פילטים (דג אחד) לסועד. מומלץ פילה לבן ובשרני של דג עם מעט עצמות (התייעצו במוכר)
  • 3 כפות שמן עבור כל פילה
  • לימון להגשה
  • מלח גס להגשה
  • -
  • -
עלות משוערת:     

35 שקלים

עבודה נטו:     

20 דקות

ההכנה

fishsalsa1.jpg

אז לעניין הסלסה: תכף נגמרת העונה של המנגו, אני יודעת, אבל עדיין אפשר להשיג אותו, ואפילו בזול (כל הסלסה ביחד תעלה לכם 8-9 שקלים). בשביל תוספת יפה עבור שני סועדים תזדקקו למנגו ממוצע אחד.

fishsalsa2.jpg

יש לכל מיני אנשים טכניקות ופירוטכניקות מיוחדות כשהם קוצצים את המנגו, אני לא מתעסקת בזה. לי יש קולפן-סופר-על ואני פשוט מקלפת את המנגו, פורסת ממנו פרוסות עד כמה שמתאפשר (הגרעין דק ורחב ובשר הפרי שקרוב אליו הוא קצת סיבי) ואז קוצצת לקוביות. כל אחד ושיטתו הוא.

fishsalsa5.jpg

אחרי שקוצצים את המנגו לקוביות, קוצצים גם את הכוסברה דק דק (על הטכניקה דיברתי קצת פה), וגם את הבצק הירוק לפרוסות דקיקות (רק החלק הירוק, בלי הלבן. אפשר גם להוסיף אותו ממש לפני ההגשה, כדי שישמור על הקראנצ’יות שלו), ואת הפלפל החריף דק דק.

fishsalsa4.jpg

זה הזמן לציין שהפלפלים “החריפים” שמוכרים בסופר הם בכלל לא חריפים (אפילו לאשכנזיה שכמוני) ועדיף להשתמש בכאלה אדומים קטנים ומיובשים שנותנים הרבה יותר bang for the buck. חריפים כמו שצריך. כשאתם קוצצים את הפלפל (מומלץ להשתמש בכפפות, כי החריפות הזו נדבקת לידיים ואחרי זה שמגרדים באף או בעיניים… לא נעים) - חתכו אותו קודם לשניים והסירו את הקרומים הלבנים ואת הגרעינים מבפנים (הם הכי חריפים, אתם לא רוצים אותם - זרקו אותם מהר לפח). פשוט שטחו את הפלפל על הקרש כשהוא על הגב (והקרומים והגרעינים למעלה) והשתמשו בסכין כדי “לטאטא” לכיוון אחד את כל הקרומים והגרעינים. ואל תחשבו אפילו על לוותר על הפלפל החריף. בלי קצת “קיק” הסלסה הזו תצא כמו סלט פירות.
fishsalsa6.jpg

מעבירים את הכל יחד לקערה. סוחטים לימון, מוסיפים מלח גס בנדיבות, וגם טיפה שמן זית ואת השמן שומשום. מערבבים ומניחים בצד למיזוג הטעמים (אפשר גם במקרר). אפשר גם לזלול מיד.

fishsalsa11.jpg

ועכשיו לדג. מעולם לא ניסיתי לטגן פילה קפוא, אז אני מפחדת להמליץ. אם מישהו אחר ניסה בהצלחה הוא מוזמן לדווח. אני, בכל מקרה, קונה את הדג טרי ביום בו אני רוצה לטגן אותו, או יום לפני, ומאפסנת במקרר עד הרגע שהוא נכנס למחבת. את הדג קונים אחרי שמוודאים שהוא טרי: העיניים בהירות ומבריקות, הריח הוא ריח של ים ולא של דג (ריח של דג אומר דג מקולקל). אם אתם רוצים שלדג לא יהיה ריח ב-כ-לל, תוכלו להניח אותו בצלחת, כמו שהוא, ולהטביע אותו במיץ לימון ולשים במקרר לשעה, וזה יעבוד מצויין נגד הריח. אני אישית אוהבת את הריח, וכשאני מטגנת דגים אני דואגת ללבוש את שמלת הערב הכי יפה שלי כדי שהיא גם תתבשם בריח הנפלא והאדיר הזה.

קדימה, לטיגון! עדיף לטגן במחבת טפלון כדי שהדג לא יידבק. מומלץ גם לחמם את המחבת על ריק באש גבוהה לפחות 2-3 דקות כדי שהיא תהיה ממש ממש רותחת. מוסיפים שמן זית (הכמות תלויה בכם, ובכמה המחבת עמידה להידבקות. כמה שיותר שמן זה יצא יותר טעים), אני שמה 2-3 כפות שמן עבור כל נתח פילה. נשמע הרבה? תחשבו שבשניצל קפוא יש הרבה יותר שומן ואתם אפילו לא נהנים מהטעם שלו.

fishsalsa10.jpg

כשהשמן חם (קצת מבעבע) מניחים את נתחי הפילה כשהצד של העור למטה ובורחים. זה מבעבע וקופץ וקצת כואב כשנוחתות עליכן טיפות של שמן רותח (מנסיון). מחכים דקה וחצי-שתיים (עד שרואים שהקצוות של הדג נהיים לבנים - רואים בתמונה את האדמונית הופכת לה ללבנבנה בקצוות?), והופכים לצד השני.

fishsalsa7.jpg

מחכים עוד שתי דקות בערך, וזהו, מוכן (פה בתמונה למעלה, סטייקים של פילה מוסר בשלב השני של הטיגון). אני חייבת להדגיש: אל תבשלו את הדג יתר-על המידה, יהיה לו טעם מכובס וסיבי ופיכסה!! מקסימום תורידו לצלחת, תראו שהוא לא מספיק מוכן, וטגנו עוד דקה שתיים. זה עדיף מדג עצוב ומכובס.

fishsalsa8.jpg

שופכים על הדג דלאים של מיץ לימון טרי (לא לפחד, זה מממממש טעים ככה) ומפזרים מלח גס. פה בתמונה למעלה מוצג סטייק של פילה מוסר שטיגנתי בשביל תחרות הצילום של דרך האוכל (שני פילטים שמנים עלו לי 120 שקל - מהמוצדקים ששילמתי בחיי). לדג הזה מגיע אוסקר. מגישים את הדג עם הסלסה וטורפים מהר מהר, שלא יגנבו לכם…

נכון שאתם אוהבים אותי?

fishsalsa9.jpg

פינת התכל’ס
לסלסה: קוצצים את המנגו לקוביות קטנות, קוצצים את הכוסברה דק-דק, וקוצצים את הפלפל החריף (ללא הקרומים והגרעינים) והבצל הירוק. מערבבים עם שמן שומשום, מעט שמן זית, מיץ לימון סחוט טרי, מלח גס. משהים למיזוג הטעמים.

לדג: מחממים היטב את המחבת עד שהיא חמה רותחת אש. מוסיפים שמן זית ומחממים גם אותו עד שהוא קצת מבעבע. מניחים את הפילה עם צד העור למטה ומטגנים דקה וחצי בערך עד שהקצוות של הדג נהיים לבנים. הופכים לצד השני ומטגנים 2 דקות (להזהר מטיגון יתר! הדג מתייבש ונהיה סיבי ולא טעים. עדיף להוריד לצלחת ובמידת הצורך להחזיר למחבת לבישול נוסף).

אוף-טופיק
אנצל הזדמנות נוספת וחגיגית זאת כדי להזכיר לכם על פרוייקט המרקים הגדול של בצק אלים ותופינים. כל אחד חולק מתכון מעולה ובדוק למרק, מפרסם אותו ביום שלישי ה - 20 לנובמבר, שולח טראקבק, ויום לאחר מכן יפורסמו כל המרקים בצורה מרוכזת. joy!

דג צלוי בתנור ברבע שעה 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהשישי, 28 בספטמבר 2007

roast-fish.jpg

לא הרבה אנשים אוהבים דגים. הרבה עצמות, ריח חזק, והתעסקות שלמה בשביל כמה ביסים קטנים - צריך ממש סבלנות בשביל זה. אבל זה כל כך טעים!!! אפילו דני, ש-”לא סובל דגים”, מתקשה להסתיר את התלהבותו כשאני מגישה לו ביס מנתח מוצק ובשרני של איזה מושט או דניס, עם הרבה מיץ לימון ומלח גס. הכוונה העיקרית שלי בפוסט הזה הייתה להראות כמה מגניב זה לטגן פילה של דג על המחבת, וכמה זה דומה ללחמם “עוף טוב” רק פי אלף יותר טעים והרבה יותר בריא. אבל המוכר בחנות דגים הפציר בי, כמעט בתחנונים, שלא לפלט (להפוך לפילה, יענו, בלי עצמות, “סטייק” דג נטו) את המושט הטרי כי יש המון בשר טעים בין העצמות. לא יכולתי שלא להבין לליבו והסכמתי. הוא ניקה את הדג בזריזות, קטם לו את הזנב וחצה אותו לשניים (עם האדרה בפנים). בבית, חיש קל פתחתי את הספר של ג’יימי אוליבר (שזכרתי מאחת התוכניות שלו מעין מעטפה מאולתרת מנייר אפייה לאידוי הדג בתנור) ושיחזרתי את היצירה. למשימה הפעם שוב הצטרף גל, ששדרג את החוויה בסלסת מנגו מרהיבה (שהספקתי להכין עוד פעמיים מאז ומגיע לה פוסט משלה).

roast-fish9.jpg

כשהולכים לקנות דגים לא ננעלים על דג ספציפי. שואלים את המוכר: “מה טרי היום?”, וככה תקבלו את הסחורה הטעימה ביותר. מושט הוא דג נפלא (בשרו עדין ורך, ויש בו 5% שומן בלבד), אבל יש עוד המון דגים נהדרים שמתאימים לאפייה. תתייעצו ותשאלו את המוכר שלכם, כי הוא מבין יותר ממני. אני אישית לא ממליצה להכין דג שלם אפוי כשחוזרים עייפים בערב מהעבודה (למרות שמהיר להכין אותו) - כי זה קצת פרוייקט לאכול אותו (כיפי, בעיני, אבל פרוייקט - יש פה ושם עצמות, וצריך ללעוס לאט ובזהירות). אבל הטעם מפצה על הכל. אם אתם מהטיפוסים שלא מתים על דגים, ומדגדג לכם לנסות - עדיף פילה מטוגן (בשר נטו, בלי עצמות - דרשו מהמוכר לנקות לכם) במחבת עם קצת שמן זית, לסחוט עליו מיץ לימון טרי ולזלול אותו עם פלפל ומלח גס, ואז נראה אתכם גיבורים. אם אתם מכירים מישהו שניסה את זה ועדיין לא אהב - תשלחו אותו אלי. הכמות: דג בינוני אחד (משביע סועד רעב אחד).

  • דג גדול וטרי שמתאים לאפייה בתנור (התייעצו במוכר)
  • חופן טימין
  • חצי לימון פרוס
  • 2-3 שיני שום
  • חופן מלח גס
  • פלפל גרוס
  • מזיגה נדיבה של שמן זית, או כמה גושים קטנים של חמאה
  • אופצייה: עשבי תיבול נוספים כמו פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, רוזמרין
  • מלח ולימון סחוט להגשה
עלות משוערת:

27 שקלים

עבודה נטו:

5 דקות

ההכנה

roast-fish2.jpg

בוחרים דג יפה וטרי בחנות שמתאים לאפייה (ע”פ המלצת המוכר, עדיף). אם אין טרי, תקנו קפוא - זה קצת פחות טעים, אבל יותר זול וכמובן שעדיף על פתיתים עם קטשופ. וודאו שהדג לא מסריח אלא בעל ריח נעים של ים (דג עם ריח של דג הוא מקולקל. פיכס, יאק!). תסתכלו לו בעיניים ווודאו שהן צלולות ולא אדומות (מה שגם מעיד על חוסר טריות). ע”פ חיים כהן, דרך נוספת לוודא טריות של דג היא ללחוץ לו על העור עם האצבע ולוודא שהעור גמיש ונשאר מתוח, ולא נוצרת בו גומה. ברגע שקניתם דג טרי אפשר לעטוף אותו היטב בכמה שקיות (שלא ינסה להפיץ ריח) ולאכסן בחלק הקר ביותר במקרר שלכם (במגירות למטה, בדרך כלל) למשך יומיים שלושה (לא יותר! מעבר לכך מעבירים למקפיא - אל תסתכנו בדג מקולקל). בקשו מהמוכר לנקות אותו (להסיר גם קשקשים כמובן) ולחצות אותו באמצע. אפשר גם לבקש ממנו להסיר את האדרה ואז תעשו לכם חיים קלים יותר, אבל תזכו לפחות בשר (בין העצמות הוא הכי טעים!!).

roast-fish3.jpg

בבית, זה רק אתם והוא. שטפו אותו היטב מתחת למים זורמים מהברז וייבשו במגבות נייר. הניחו אותו על שתי שכבות של נייר אפייה (אפשר גם לעשות את זה עם שתיים-שלוש שכבות של נייר אלומיניום, אבל הוא עלול להוסיף טעם לוואי). מתבלים את שני חצאי הדג מבפנים במלח ופלפל. עכשיו נכין ממנו סנדוויץ’.

roast-fish4.jpg

פורסים לימון לפרוסות דקיקות, ומקלפים כמה שיני שום ופורסים גם אותן (אפשר גס אפשר דק - מה שבא לכם). מה עוד הולך טוב בתוך הדג? גושים של חמאה או זרזוף של שמן זית (לא ביחד), רוזמרין, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, למון-גראס או כל שילוב שטעים לכם. אנחנו נצמדנו לבייסיקס ועשינו משהו פשוט: פרוסות לימון, שום, טימין, ושמן זית.

roast-fish5.jpg

מניחים על החצי התחתון של הדג חצי מהשום הפרוס, את פרוסות הלימון, וחופן גדול של טימין (לא צריך לטרוח להפריד את העלים). מעל זה מניחים את שאר השום, קצת מלח גס, זרזוף של שמן זית, וסוגרים עם החצי השני של הדג, ככה שהוא נראה כמעט כמו דג רגיל מהים, רק שיש לו גינת ירק בתוך הבטן. עכשיו נקפל את הנייר אפייה ונכין לו תיבת נח בתוכה יתאדה לו בנחת.
roast-fish-diagram.gif

מצמידים את שתי קצוות נייר האפייה (אלה שמקבילים אליכם - אחד קרוב אליכם ואחד רחוק), מקפלים פעמיים למעלה, ומהדקים עם מהדק. אוטמים את שני הצדדים הפתוחים - מקפלים אותם כלפי מעלה, מקפלים עוד פעמיים ומהדקים. הכוונה היא ליצור מעטפת נייר אטומה לגמרי - שלא יברחו ממנה לא אדים ולא נוזלים - וכך הדג יתבשל באדים של עצמו ויצא רך, ריחני, ומשגע! אם תרצו, אפשר להניח את הדג על מצע של עשבי תיבול, או אפילו פרוסות של שומר או תפוחי אדמה, כדי שהדג לא ייגע במיצים של עצמו - מה שהופך אותו לקצת מושי, אבל לא פחות טעים.

roast-fish6.jpg

אם אתם מזלזלים בכוחותיו של נייר האפייה שלכם, תוכלו לעטוף אותו בעוד שכבת נייר כסף ליתר בטחון. אבל לא באמת צריך. זה בעיקר פוטוגני. שמים את החבילה היפה שלנו בתוך תבנית (שוב, ליתר בטחון, וגם קל יותר להכניס ולהוציא ככה), ומכיניסים לתנור חם מאוד (250 מעלות) שחומם מראש, ואופים בחישוב של כ - 10 דקות לכל 450 גרם של דג.

roast-fish7.jpg

הדג שלנו היה ג’מוס במיוחד (700 גרם) ורבע שעה לא הספיקה לו, אז אפינו אותו עוד חמש דקות והוא היה מושלם. אחרי שזמן האפייה המתוכנן עובר, מוציאים לרגע את הדג, חותכים את המעטפה, ונועצים סכין דרך העור. אם הסכין עוברת את העור ללא התנגדות ורואים שהבשר רך ולבן מבפנים - הדג מוכן. אם לא, תנו לו עוד חמש דקות בתנור (קפלו קצת את המעטפה כדי לאטום אותה, למרות שזה בסדר גם להשאיר אותה פתוחה).

מגישים עם המון לימון סחוט ומלח גס ומתענגים על כל ביס. אפשר להגיש יחד עם פרוסות בטטה שמערבבים עם קצת שמן זית ומלח ורוזמרין ואופים לצד הדג עד שהם שחומות ורכות (בערך 20 דקות). כדי להנות מדג באמת, צריך לדעת איך לאכול אותו. בקרוב אני אעשה על זה מדריך. בינתיים תסתדרו עם הידיים, תאכלו לאט ולעסו בזהירות. בתאבון!

roast-fish8.jpg

פינת התכל’ס
קונים דג טרי ומבקשים מהמוכר לנקות ולחצות לשניים. בבית שוטפים היטב בכיור ומייבשים. מניחים על שתי שכבות נייר אפייה וממלאים בפרוסות לימון, שום פרוס, טימין ושמן זית או חמאה (אפשר גם עשבי תיבול אחרים). עוטפים את הדג בנייר האפייה ומהדקים עם מהדק. מוודאים שהמעטפה אטומה היטב מכל הצדדים. אופים כ-10 דקות עבור כל 450 גרם של דג, בחום גבוה מאוד - 250 מעלות. מגישים עם לימון סחוט ומלח גס.

אוף טופיק
ב - 12 באוקטובר נפתחת אצל שגיא ודיווי סדנת צילום אוכל נוספת. אם אתם אוהבים לצלם, ולאכול הרבה אוכל טעים תוך כדי, זה בשבילכם. המדריך הוא דניאל לילה המוכשר והמקסים. פרטים נוספים באתר של צילום בעם.