• כרישה אחת (שהסרתם ממנה את החלק הירוק הכהה)
• 3-4 שיני שום
• סלסלת פטריות שמפיניון
• סלסלת פטריות פורטובלו
• סלסלת פטריות ירדן
• (אפשר לשחק ביחסים בין הפטריות או אפילו להשמיט, אבל השתמשו בשלוש סלסלות סה”כ)

• 4-5 כפות שמן זית
• חצי כוס גריסי פנינה
• כפית מלח
• פלפל שחור גרוס
• חופן גבעולי טימין
• אופצייה: 50 גרם חמאה
• אופצייה: 2-3 פטריות שיטאקי מיובשות (אפשר פורצ’יני)
• אופצייה: חצי כוס יין לבן

שחקנית חיזוק נוספת במרק הזה היא הכרישה - שהיא נראית כמו בצל ירוק עבה וגדול (שנקרא אצל הירקנים גם “פראסה” ובקופה בסופר הוא מכונה “לוף”). היא מוסיפה המון טעם ושווה להתעקש להוסיף אותה (כל כרישה עולה בערך שקל). כשאתם פורסים אותה השתמשו רק בחלק הלבן והירוק הבהיר (את הירוק הכהה והעצי השליכו לפח - הוא לא טעים).

פורסים את הכרישה לפרוסות דקיקות ומטגנים בסיר גדול בכמה כפות של שמן זית (מומלץ להוסיף קובייה של חמאה לשמן הזית, ממש מעט ממנה מוסיף המון טעם). אם אתם לא רוצים כרישה אפשר להחליף אותה בבצל רגיל גדול שקוצצים דק ומטגנים באותו אופן (יש לו טעם יותר שתלטני).

בזמן שהכרישה מיטגנת לה (לפחות חמש דקות, עד שתתרכך מעט), מקלפים את שיני השום וקוצצים לחתיכות קטנות קטנות. מוסיפים את השום לכרישה ומורידים מיד את הלהבה לאש קטנה (כדי שהשום לא יישרף). בנוסף, אם אתם משתמשים בפטריות מיובשות (כגון שיטאקי, או פורצ’יני), צריך להעיר אותם ע”י אמבטיה במים חמים. מוזגים לקערית מים רותחים ומשרים את הפטריות בפנים רבע שעה-עשרים דקות עד שהן מתרככות.

ועכשיו לביזנס: שאר הפטריות שלנו. אז שוב, כפי שהזכרתי, את כל הפטריות, משונות כפי שייראו, אפשר להשיג בסופרים גדולים (וכמובן בשוק! שם הן הרבה יותר טריות וזולות). שמפיניון יש בכל חור. פורטובלו וירדן תמצאו בסופרים דוגמת שופרסל-ביג ומגה או טיב טעם, באיזור הירקות המקוררים (בדרך כלל ליד עשבי התיבול, בקופסאות קלקר שטוחות או בסלסלות). פטריות שיטאקי מיובשות תמצאו ליד איזורי התפזורת והפיצוחים בשקיות פלסטיק קטנות(אפשר גם להשיג במכולות סיניות וחנויות ציוד לשפים - אבל יותר יקר שם). סה”כ הפטריות יעלו לכם בסביבות ה-25 ש”ח. קצת יקר בשביל ירק, אבל יוצא לכם מרק גורמה ואפילו דיאטטי.

הפורטובלו מגיעות בדרך כלל בסלסלה כחולה כמו השמפיניון, אבל די קל להבדיל בין השתיים. לפעמים אפשר למצוא פורטבולו ענקיות, אבל זה נדיר, והן בדרך כלל קצת יותר גדולות מהשמפיניון.

אני אישית מעדיפה להיפטר מרגלי הפטריות (לא מתה על המרקם, ויש בהם פחות טעם) ולהשתמש רק בכיפות. אבל תעשו מה שאתם אוהבים.

קוצצים את כל הפטריות לקוביות בינוניות (חוץ מהירדן - שאותן אפשר לחתוך לפרוסות, ולהשתמש בכולן כולל ה”רגליים” המשונות שלהן).

מערבבים מידי פעם את התערובת המיטגנת בסיר, כדי שלא תישרף. קוצצים את הפטריות בנגלות, ומעבירים את מה שסיימתם לקצוץ אל תוך הסיר כדי להתחיל את הבישול.

כשכל הפטריות קצוצות היטב ובילו בסיר כמה דקות עד שהתערובת סמיכה וריחנית (בערך 6 דקות) יש לכם אופציה: להוסיף חצי כוס של יין לבן (לא משנה איזה, אבל מאיכות טובה שהייתם מוכנים לשתות) ולטגן עוד קצת עד שהאלכוהול מתאדה. זה מוסיף המון ארומה, אבל לא חובה. בשלב זה מה שילך שם בסיר (בעיקר הריח) יטריף את דעתו של כל יצור חי ברדיוס של 20 מטר. בתכל’ס אפשר לקחת את זה כמו שזה ולערבב עם פסטה וזה מעדן. אבל אנחנו נהיה חזקים ונמשיך הלאה במשימה שלנו (למה?! ככה!!).

מוסיפים לתערובת 8 כוסות מים מהברז (המים יצבעו באפור, זה בסדר). מוסיפים תבלינים וטעם (לא מסובך במיוחד, כי זה מרק עם טעמים פשוטים): מלח (כפית אחת לפחות, הפטריות שואבות את הכל ותצטרכו אפילו להוסיף עוד אח”כ, אל דאגה), פלפל שחור גרוס, והרבה הרבה טימין (לא חובה, אני מאוד מאוד אוהבת). אפשר גם לפזר עלי טימין שמפרידים מהגבעול (מחזיקים בקצה העליון ו”מסיעים” את האצבעות בכיוון הנגדי כדי לנתק את העלעלים מהגבעול), ואפשר להכין צרור גדול של גבעולי טימין, לקשור אותו עם חוט, ולהפיל אותו ככה אל תוך מי הבישול.

בשלב זו אפשר להוציא את הפטריות המיובשות מהמים הרותחים, לסחוט אותן היטב, ולקצוץ עד כמה שאפשר לחתיכות קטנות. יש אנשים שמוסיפים את מי ההשרייה, אבל תמיד מצטבר לי שם לכלוך אז אני זורקת. מוסיפים את הפטריות הקצוצות לסיר.

מכוונים את הלהבה לאש גבוהה ומבשלים עד שהכל רותח טוב טוב. מורידים בחזרה לאש קטנה ומבשלים 20 דקות. אם הוספתם צרור קשור של עלי טימין זה הזמן לדוג אותו החוצה עם כף. רואים שכל העלים נפלו ממנו? איזה טריק מגניב.

לוקחים בלנדר מוט וטוחנים למרק ת’צורה למשך כמה שניות טובות - כדי לתת למרק קצת גוף (בשביל זה הוצאנו את הטימין, שלא ישארו חתיכות של גבעולים עבים). אני אוהבת להשאיר חתיכות של פטריות בשביל שיהיה במה לנגוס, אז אני לא טוחנת עד הסוף. אפשר גם לעשות את זה בבלנדר רגיל, אבל זה הרבה יותר ליכלוך. אפשר גם להשאיר את המרק כמו שהוא ולא לטחון בכלל, אם כי זה פחות מוצלח. אם התפלק לכם וטחנתם בטעות עד הסוף ונראה לכם שהמרק קצת משעמם, אפשר להוסיף קצת שמנת מתוקה, זה יהיה מאוד טעים (אבל זה טעים מאוד גם בלי, אני לא מוסיפה).
מוסיפים את גריסי הפנינה (ככה הם נראים), מערבבים היטב, וממשיכים לבשל על אש נמוכה עד שהמרק מסמיך מאוד (זה קורה אחרי בערך 40 דקות אחרי שהכנסתם את הגריסים). מערבבים מידי פעם, ליתר ביטחון (לגריסים יש נטייה לשקוע מטה). אני אישית אוהבת מרק סמיך כל כך שאפשר לקרוא לו נזיד. אני בדרך כלל מוסיפה כמות כפולה של גריסי פנינה ומגישה את המרק בתור תוספת עשירה וסמיכה לאיזה משהו בשרי. או סתם לבד.

מוזגים מנות יפות אל תוך קערות כבדות, מפזרים הרבה פרמזן מגוררת, ומזמזמים לצלילי הרוח השורקת. המרק נשמר היטב במקרר למשך שבוע ומעלה (הוא נוטה להסמיך בקירור).

פינת התכל’ס
קוצצים את הכרישה לפרוסות דקיקות ומטגנים בשמן זית (מומלץ להוסיף גם קצת חמאה). בינתיים קוצצים את השום ומעבירים פנימה. אם יש, משרים את הפטריות המיובשות בקערת מים רותחים לכמה דקות. מנמיכים להבה לאש נמוכה (שהשום לא יישרף) וקוצצים את כל הפטריות (אני אישית נפטרת מהרגלים ומשתמשת רק בכיפות). מעבירים את הפטריות פנימה ומבשלים כמה דקות עד שהתערובת סמיכה וריחנית (אפשר להוסיף יין לבן ולבשל מעט עד שמתאדה). מוסיפים 8 כוסות מים ומתבלנים במלח פלפל וצרור טימין. סוחטים את הפטריות המושרות, קוצצים דק, ומוסיפים. מביאים לרתיחה על אש גבוהה ואז מנמיכים לאש נמוכה לבישול נוסף של 20 דקות. מסלקים את צרור הטימין וטוחנים את המרק עם בלנדר מוט (לא חייבים לטחון, אפשר גם לטחון בבלנדר. אני אוהבת להשאיר חתיכות ולא לטחון עד הסוף). מוסיפים את גריסי הפנינה ומבשלים על אש נמוכה עד שהמרק מסמיך (בערך 40 דקות).