נאגטס עוף עם רוטב תפוזים
רביעי, 02 בינואר 2008
נאגטס כהלכתם (שתוכלו לרכוש במסעדת המזון המהיר הקרובה לביתכם) כוללים הרבה דברים חוץ מעוף והמרקם שלהם תמיד חלק באופן מחשיד. בבית תוכלו להכין לכם משהו דומה - רק בריא! מדובר במעין שניצלונים קטנים ואפויים (לטגן זה מלכלך ומשמין, אז אפשר לפעמים לאפות). לא אנסה לגנוב לכם את הפינה החמה שיש לכם בלב לשניצל מסורתי של אמא, אבל בשביל הנאגטס האלה, חבל שלא לפנות קצת מקום. הטריק הוא פשוט לא לאפות אותם יותר מידי וכך הם יהיה עסיסים ומעולים. שוב, כמובן ששומדבר לא יחליף את טעם השניצל החם שגנבתם ישר מהשמן הרותח, אבל ליום יום, כשאין כוח לטגן, זה טעים בהחלט בפני עצמו. המתכון המקורי הורה על הוספת קורנפלור למרינדה שמצמצמים אחר כך בסיר בשביל הרוטב, אבל התוצאה הייתה פשוט ג’לי! במקרנו שלנו, נסתפק בבישול זריז וצמצום לכדי מטבל קרמל תפוזים שכזה (כמו של הנאגטס במוזס! הא!). המתכון המקורי מגיע ממרת’ה. הכמות: 4 מנות.
- שני נתחי עוף שלמים וגדולים (לא דופקים עם פטיש)
- כוס וחצי מיץ תפוזים
- קליפה מגוררת מתפוז אחד
- רבע כוס מיץ לימון
- 2-3 שיני שום
- אופצייה: כף של ג’ינג’ר מגורר
- אופצייה: 3 כפות דבש
- כוס וחצי פירורי לחם (מרבע כיכר לחם בערך, או מוכנים מהסופר)
ההכנה
חזות העוף שאתם משתמשים בהם לשניצל הם לא החזות עוף המקוריים. מה שהקצב שלכם קורא לו נתח “שניצל” הוא בערך שמינית מחזה העוף המקורי והשלם, שנפרס לשמונה פרוסות (לפעמים ארבע) שאחר כך שוטחו ע”י פטיש בשר לכדי כתיתות דקיקות, כדי שיצאו קריספיים בטיגון. בשביל המתכון הזה תזדקקו לחזה עוף שלם מקורי עבה ושמנמן שלא נפרס לשניצלים ו*לא נדפק בפטיש*. כל חזה אחד כזה מספק שני סועדים רעבים. במקרה הזה השתמשנו בשניים. בדרך כלל בקצביה תוכלו למצוא, במקביל לנתחי ה”שניצלים”, נתחים שלמים של חזות עוף, בדרך כלל “מפורפרים” (שחתכו אותם לשניים באמצע, אבל לא עד הסוף). אלה הם בדיוק הנתחים שאנחנו צריכים. כשאתם חוזרים הביתה שימו אותם מיד במקרר עד רגע השימוש.
חותכים את הנתח למשולשים בינוניים. שימו לב שבגלל שהחזה שמן ועבה יהיו לכם נאגטס דשנים ונגיסים, ואם הייתם עושים את זה מ”שניצלים” הם היו מתייבשים בטירוף באפייה והייתם מתחרטים שניסיתם להתחכם ולא דבקתם לפתיתים עם הקטשופ שלכם. את המשולשים היפים שלנו מניחים בתוך קערה גדולה. עליהם נשפוך את המרינדה שנכין עכשיו, ואחרי זה תהפוך להיות הרוטב.
מגרדים מעט קליפה מתפוז אחד (זה לא חובה, פשוט מוסיף טעם של תפוז גם אחרי האפייה). מוסיפים כוס וחצי מיץ תפוזים (שסוחטים בערך 3 תפוזים עד שיש בערך כוס וחצי. אם יש יותר, לא נורא, יצא יותר רוטב). חשוב להספיק לגרר את התפוז לפני שסוחטים אותו, זה יהיה בלתי אפשרי לאחר מכן.
סוחטים גם לימון אחד עד שיש רבע כוס מיץ לימון ומוסיפים פנימה. קוצצים שום ומוסיפים פנימה. מגרדים גם את הג’ינג’ר ומוסיפים (לא חייבים אם לא אוהבים). בינתיים לא נוגעים בדבש, אותו תוכלו לערבב אל תוך הרוטב המוכן בסוף (מאוד טעים!). שופכים את המרינדה על נתחי העוף, מכסים בניילון נצמד (אם אין לכם אפשר גם להכניס את כל הקערה לשקית של סופר ולקשור אותה למטה) ומכניסים למקרר ללפחות 20 דקות.
נותנים לנתחי העוף לשבת קצת במרינדה (במקרר, כן? שלא יתקלקלו לכם. מוציאים אותם רק לפני שמתחילים לפרוס, ומכניסים למקרר מיד אחרי שכיסיתם אותם במרינדה. עוף מתקלקל מהר, וזה בעסה).
ההשרייה יכולה לקחת 20 דקות וזה יכול להיות גם 5-6 שעות, אבל לא מומלץ מעבר (גם במקרר העוף עלול להתקלקל, אבל זה לוקח יותר זמן מאשר בחוץ). שימו לב, שהנתחים קצת הלבינו אחרי ההשרייה. הלימון שהוספנו למרינדה “בישל” אותם קצת. מגניב, הא?
מכינים קערה שטוחה עם פירורי לחם. אני קפצתי למכולת לקנות את הלחם הכי פושטי שיכולתי למצוא, אבל לא באמת חייבים לחם טרי, אפשר ואפילו מומלץ לחם בן יום-יומיים כי הוא יותר קריספי. בוצעים לפיסות גסות וטוחנים בבלנדר או בבלנדר מוט עד שיש פירורים.
העצלנים יכולים לקנות שקית של פירורי לחם מוכנים, למרות שזה קצת פחות טעים, וקצת יותר יקר. אבל הרבה פחות עבודה. אם אתם כבר משקיעים ומכינים פירורים מלחם אמיתי, תעשו את זה כבר בנגלה גדולה ותקפיאו עד לסבב השניצלים הבא. הם יצאו קריספיים במיוחד.
בינתיים, אחרי שהעוף נח לו במרינדה קצת, מעבירים אותו אל מסננת שיושבת מעל סיר. כששופכים את כל העוף עם המרינדה פנימה הנוזלים יטפטפו להם למטה לתוך הסיר, ואחרי זה נבשל אותם קצת ונכין לנו מטבל טעים טעים (אל דאגה מזה שהוא נגע בעוף לא מבושל, גם העוף נגע בעצמו, וכשנבשל אותו הוא כבר לא יהיה לא מבושל) בסיר שלכם אמורה להיות כמות של בערך חצי כוס נוזלים. אם אתם רואים שלא נשארו הרבה נוזלים לרוטב (לפעמים העוף סופג הרבה), סחטו עוד תפוז והוסיפו פנימה את המיץ שלו עם עוד קצת מלח.
בשלב זה יש לכם שתי אופציות. תוכלו לקחת את נתחי העוף כמו שהם, לנער אותם מעט משאריות הרוטב, ולטבול אותם בפירורי לחם ולאפות ככה. עוד אופציה שלמדתי מרות אוליבר היא לצפות את הנתחים בשכבה דקה של מיונז (כן!) ורק אז לאפות אותם. המיונז שומר על הרכות והעסיסיות של הנאגטס, אבל הוא הופך את העסק לקצת מושי (במיוחד בחלק התחתון שיושב על התבנית), מה שאומר שצריך להפוך אותם באמצע, ולצלות אותם קצת יותר כדי שלא יהיו מושיים ושלא תרגישו את הטעם של המיונז. אני מעדיפה את הנאגטס בלי השכבה של המיונז. אבל אתם מוזמנים להכין כמה עם ולהחליט מה טעים לכם יותר. לפי דעתי המרינדה מספיק מרככת את העוף ולא באמת צריך את זה.
מסדרים את הנאגטס בתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה, ומחממים מראש את התנור ל - 180 מעלות (חשוב לחמם מראש! זמן האפייה מדוד על השנייה). צולים את הנאגטס בערך 8 דקות עד שהעוף מוכן (זה מאוד תלוי בעובי של הנתחים שלכם, תוציאו אחד ותבדקו שהוא לא ורוד בפנים). אתם יכולים להפוך אותם באמצע כדי שהצד התחתון גם יהיה קצת קריספי. זהירות לא לצלות יותר מידי כי העוף לא טעים כשהוא יבש וסיבי!
ועכשיו סוד קטן: את הנאגטס פה בתמונות אפיתי יותר מידי, כדי שיצאו שחומים ויפים ופוטוגנים, אבל הם היו יבשים (לא שזה הפריע לדני לזלול את כל המגש תוך שלוש דקות בערך). המסקנה: השניצלים האפויים האלה יוצאים קצת פחות קריספיים מאשר שניצלים רגילים, במיוחד אם אתם לא רוצים אותם יבשים וסיביים. אבל אל דאגה, הם טעימים מאוד! רק, שוב, תיזהרו לא לאפות אותם יותר מידי.
בינתיים כשהנגיסים נאפים בתנור, הכינו לכם את מטבל התפוזים. זה קצת מסובך, אז תנסו לעקוב: מדליקים את האש ללהבה גבוהה, מבשלים 6-7 דקות, עד שמסמיך, ומוכן (מערבבים מידי פעם, כן?). המתכון המקורי כלל כף שלמה של קורנפלור, שהפכה את הרוטב לג’לי קרוש ומגעיל.
לפיכך, עשיתי לכם טובה והעפתי את הקורנפלור. אל תשימו אפילו קצת! פשוט צמצמו את הרוטב עד שהוא סמיך ונחמד, וזהו. זהירות לא לשרוף. אם הוא כהה, מבעבע בפראות וממלא את כל הגובה של הסיר בבועות גדולות וקולניות זה אומר שהוא כבר קרמל סמיך מאוד אם לא שרוף כבר (בנקודה זו הוא יהיה מאוד חמוץ ומאוד לא טעים), אז תשמרו עליו טוב. אחרי שהרוטב מבושל והסמיך קצת מכבים את האש ומגישים. אפשר לערבב פנימה קצת דבש, זה מאוד מאוד טעים, אבל מוצלח גם בלי.
חסידי הפתיתים עם הקטשופ מוזמנים לטבול את הנגיסים בקטשופ או ברוטב צ’ילי מתוק או במיונז או בחרדל או בעמבה עם סחוג. אם נשאר לכם ואתם רוצים לשמור לאח”כ אפשר לשמור במקרר וכמובן להקפיא. אבל יש רק חוק אחד - אל! תחממו אותם במיקרו, זה יהרוג אותם. זה יהיה יותר גרוע מ.. מ… טוב זה יהיה ממש גרוע, סמכו עלי. חממו כמה דקות בתנור חם או בטוסטר אובן. אם אין לכם, שימו אותם בסנדוויץ עם ירקות וקצת חרדל מעורבב עם דבש (מה שיוצר רוטב חרדל-דבש ביתי, אחח, גאונות). תקחו את זה לבית ספר או לעבודה, וכל הילדים בארגז חול יקנאו בכם.
פינת התכל’ס
קונים נתחי עוף עבים ולא שניצלים דקיקים. לא דופקים עם פטיש. חותכים למשולשים. מגרדים קליפה מתפוז אחד וסוחטים תפוזים ולימון ומערבבים עם שום קצוץ, מלח, ג’ינג’ר, וחרדל (שניהם אופציה). מעמיסים את הרוטב על נתחי העוף ושומרים מכוסה במקרר (רק במקרר! לא בחוץ!) 20 דקות לפחות (או עד 6 שעות). מסננים אל תוך סיר (אמור לצאת בערך חצי כוס נוזלים. אם נראה לכם מעט מידי סחטו עוד תפוז והוסיפו קצת מלח). מנערים את נתחי העוף היטב וטובלים אותם בפירורי לחם. מניחים בתבנית אפייה ואופים כ-8 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות עד שהעוף לא ורוד במרכז (זהירות מאפיית יתר, אל תנסו להזהיב אותם יותר מידי כי הם מתייבשים). בינתיים מצמצמים את המרינדה בסיר. מגישים את הנגיסים לצד רוטב התפוזים המצומצם.
אוף טופיק
רוצו, טוסו לתערוכת World Press Photo (תערוכת צילומי עיתונות בינלאומיים) שמציגה בדיזינגוף סנטר בתל אביב עד ה-12 לינואר (הכניסה עולה בערך 28 שקל, יש הנחות לסטודנטים וחיילים). מעבר לחוויה של לצפות בכל התמונות המרהיבות בפרינטים ענקיים יפהפיים, מה שהיה לי כיף זה לטבוע בסיפורים השונים והמופלאים שסיפר כל צלם בסט הייחודי שלו. שעה וחצי של תענוג צרוף. לדעתי גם הרמה של הצילומים הישראלים עלתה פי כמה מונים מהתערוכה בשנה שעברה. פה נמצאים חלק מהצילומים הכי חזקים בעיני (זהירות, חלק מהתמונות קשות לצפייה). התמונות מאוד מרשימות בגודל אמיתי אל תסתפקו במה שהעלו באתר. מומלץ!
