• 1.3 קילו (שוקלים אצל הירקן) של פירות קיץ עסיסיים
• קילו סוכר (עדיף קצת פחות)
• 3-4 צנצנות נקיות

• –

• –

• –

• מיץ מחצי לימון
• אופציה להסמכת הריבה: כמה ליבות של תפוח (האיזור עם החרצנים)
• אופציה: קינמון, אגוז מוסקט, ג’ינג’ר

• –

• –

הולכים לירקן ושוקלים אצלו בערך 1.3 קילו של שזיף אדום. השזיף האדום הוא לא באמת אדום, הוא לרוב סגול. בחרו דווקא את הקשים ולא את הרכים, כי יש בהם הרבה יותר טעם. כמובן שאפשר להכין ריבה מעוד סוגים של פירות, וזה יצא נפלא. הפירות שבטוח הולכים הם תפוח ירוק חמוץ, אפרסק, נקטרינה, שזיפים, ומשמשים (פירות אחרים לא ניסיתי). המשקל הדרוש לריבה מסתכם לבערך 8-9 תפוחים או 12-15 שזיפים או 9-10 נקטרינות. על כל קילו ושליש של פרי (נטו בלי גרעינים זה יוצא קצת פחות) שמים קצת פחות מקילו סוכר. מתכונים רבים שנתקלתי בהם דורשים יותר (יחס של אחד לאחד, בדרך כלל), אבל אני בכוונה מכינה עם פחות, כי עם היחס הזה הריבות יוצאות מתוקות להחריד. אבל אתם יכולים לשים את כל הקילו ולראות איך יצא.

לגבי הצנצנות, אם אתם לא אוספים צנצנות ריקות של קפה או חמוצים או גפילטע פיש, אפשר לקנות צנצנות ריקות ונקיות בסופר בסביבות ה-7 שקלים האחת. לא תמיד אפשר למצוא, ובמקרה הזה אפשר לקנות צנצנות עם משהו בפנים ופשוט לרוקן אותן, לקרצף היטב ולהוריד את המדבקות (גיל חובב ממליץ לקרצף מדבקות עקשניות עם קולה, טיפ מעולה!). אני מצאתי צנצנות קטנות עם ריבה ב-9 שקלים, שטפתי אותן, והן יצאו יפהפיות.

חתכו את הפרי שלכם לרבעים והפטרו מהגרעין. תפוח אפשר לחתוך לפלחים (לא לשכוח לקלף קודם), ועבור משמש אפשר פשוט להסתפק בלבצוע אותם לשניים. לחתוך שזיף (וגם נקטרינה) לרבעים זה מאוד פשוט: עוברים עם הסכין לאורך הפרי וחוצים אותו באמצע. תופסים אני שני החציים חזק ומסובבים אותם בכיוונים מנוגדים כדי להפריד ביניהם. חוזרים על הפעולה על החצי שנשאר עם הגרעין: מעבירים סכין במרכזו כדי לחצות אותו לשניים ומפרידים ביניהם בתנועה סיבובית. אם הגרעין עדיין נשאר דבוק לאחד מהרבעים אפשר להרחיק אותו עם סכין. מעבירים את כל הפרי לסיר, שופכים מעליו את הסוכר, וסוחטים פנימה מיץ לימון. אפשר להוסיף תבלינים מעניינים: קינמון ו/או אגוז מוסקט (הולכים טוב במיוחד עם תפוח) ואפילו קצת ג’ינג’ר מגורר.

מה שתמיד הדהים אותי זה איך תערובת פשוטה של פרי וסוכר הופכת אחרי זה לג’לי. הסוד לעניין הוא חומר שנקרא פקטין, שמופיע ברוב הפירות בצורה טבעית. בחלק יש יותר בחלק קצת פחות. תוך כדי בישול הפקטין עוזר בהסמכה של הריבה. פירות עשירים במיוחד בפקטין הם לימון וחרצניו, ותפוח וחרצניו. גם בסברס יש המון פקטין. אז אם אתם רוצים שהריבה שלכם תהיה סמיכה במיוחד, הוסיפו לה חצי תפוח (אפשר לדוג אותו החוצה בסוף הבישול. הוא מאוד טעים!) עם הליבה והחרצנים. אפשר גם לשים רק את הליבה של שניים שלושה תפוחים, כדי להיות בטוחים. פקטין ניתן להשגה גם באבקה, אבל לא באמת צריך את זה. אני אישית אוהבת ריבות שהן סמיכות, אבל לא ג’לי לגמרי (כמו האלה הפושטיות בסופר). ככה הן יותר ביתיות בעיני. וגם יוצא לכם דליל קצת, לא נורא. זה עדיין טעים!!

לוקחים שתי כפות גדולות ומערבבים את התערובת היטב בתוך הסיר עד שכל הפרי מצופה היטב עם סוכר. עושים את זה לפני תחילת הבישול כי זה קשה לערבוב, וככה נוודא ששום חלק לא יתחיל להתקרמל לנו לפני הזמן. אל תתפתו להוסיף לתערובת מים, כי זה מאוד ידלל לכם את המוצר הסופי. ברגע שנתחיל לבשל הסיר יתמלא בהרבה נוזלים, אל דאגה.

שמים טיימר לשעה ועשרים דקות בול. מתחילים את הבישול על אש גבוהה ומערבבים מידי פעם, עד שמצטבר נוזל שקוף יחסית. זהו השלב הראשון בבישול. כשהתערובת רותחת מנמיכים לאש נמוכה. אל תתרחקו יותר מידי, כי פה יש סכנת גלישה רצינית. הריבה מבעבעת בטירוף ובלי כל התראה מוקדמת היא פשוט מטפסת על דפנות הסיר ומתפזרת לכל עבר (אפקט הסאונד שמתלווה לזה הוא בדרך כלל: טצצצצצצצצ הולך וגובר - זה אמור להדליק נורה אדומה). אם זה קורה פשוט מנמיכים את הלהבה.

מערבבים מידי פעם, כדי שהתחתית לא תישרף. אבל באיזי, כי כל ערבוב גורם לפירות להתפרק ולהימעך. ואם אתם רוצים ריבה עם חתיכות זה לא טוב בשבילכם.

בזמן שהריבה מתבשלת, שמים בפריזר צלחת נקייה, שתקפא לה היטב ותשמש אותנו בעת הצורך. תכף תבינו למה.

עוד משהו לטפל בו בזמן שהריבה מתבשלת - עיקור הצנצנות. מה זה עיקור? חיטוי מחיידקים. גם אם קירצפתם את הצנצנות בטירוף עם סבון עדיין נשארים שם כל מיני אורגניזמים. וכשהריבה תופסת עובש אחרי ארבעה ימים זה די בעסה. ריבות שמאוכסנות בצנצנות מעוקרות היטב יכולות להחזיק כמה שנים (היה פעם בתכנית של גידי גוב איזה זקן חביב ששימר כל פרי וירק שאפשר לחשוב עליו, והיו לו צנצנות סגורות בנות 20 שנה!). בשביל הפרוצידורה הזו תצטרכו להצטייד במכשיר מיוחד לעיקור צנצנות. אפשר להשיג אותו בחנויות מתמחות, ויכול להיות שיש לכם כזה - הוא נקרא סיר בישול. ממלאים אותו במים רותחים מהקומקום. שמים אותו על אש גבוהה. מניחים את הצנצנות הנקיות בפנים בלי המכסה (את המכסה מניחים בפנים בנפרד). מבשלים במים הרותחים 10 דקות בדיוק. מוציאים החוצה בזהירות עם מזלג או כף עץ ארוכה (זהירות זה חם!), ומניחים בצד עד שהריבה מוכנה. הצנצנות עכשיו סטריליות ואסור לגעת בהם מבפנים עם הידיים - זה יחרבש לנו את כל העבודה הקשה.

אחרי שעה ועשרים בערך הריבה סמיכה וכהה. בודקים אם היא מוכנה: מוציאים לרגע את הצלחת הקפואה מהפריזר, מטפטפים עליה מעט ריבה, מחכים כמה שניות, ומעבירים אצבע. אם נשאר שביל באמצע הריבה מוכנה. אם השוליים חוזרים מהר כמו גלים של ים סוף, בשלו את הריבה עוד כמה דקות ובדקו שנית. בכל מקרה, אין לבשל את הריבה מעבר לשעה וחצי-שעה וארבעים, כי היא מצטמצמת מאוד והופכת לקרמל כהה ואז היא לא טעימה.

כשהריבה מוכנה מכבים את אש, מסירים את הקצף הלבן שהצטבר, ומיד מוזגים לצנצנות. חשוב למזוג אותה כשהיא עדיין רותחת לגמרי כדי לחזק את האפקט של העיקור. כשהיא מתקררת היא גם מסמיכה וקשה יותר למזוג אותה. אפשר למזוג עם מצקת, ואפשר להעביר לכוס מדידה עם פיה, כדי למזוג יותר בנוח. סוגרים את המכסים של הצנצנות חזק, והופכים אותן על הראש. משאירים ככה ומצננים לטמפ’ החדר. אחרי כשעתיים של קירור נוצר וואקום בתוך הצנצנות (שזה פלא בעיני, לא ברור לי איך זה קורה בכלל! נראה לי קשור לזה שהופכים אותם על הראש). הריבות אמורות להחזיק כמה חודשים טובים, תלוי בכמה טוב עיקרתם אותן. בכל מקרה, לאחר שפותחים את הריבה (ושומעים “שלאק!!”, כי הוואקום השתחרר), מומלץ לשמור במקרר, כדי למנוע עובש.

מגישים עם סקונס חמים מהתנור, או קרואסון, או סתם על פרוסת חלה.

פינת התכל’ס
חותכים את הפרי לרבעים (תפוח חותכים לפלחים, משמשים אפשר פשוט לקרוע לשניים) ומערבבים בסיר עם הסוכר ומיץ הלימון. אפשר להוסיף ליבות תפוח כדי לסייע להסמכת הריבה ולהסירן לקראת סוף הבישול. שמים טיימר לשעה ועשרים דקות. מביאים לרתיחה על אש גבוהה (זהירות, זה גולש!), ולאחר מכן מנמיכים לאש נמוכה ומערבבים מידי פעם. מעקרים את הצנצות הנקיות ע”י הרתחה בסיר עם מים רותחים (גם הפקק, בנפרד) לעשר דקות. מטפטפים מהריבה על צלחת קפואה מהמקפיא ובודקים אם היא מתקשה ומוכנה. כשהריבה מוכנה ועדיין חמה מאוד מוזגים אותה לצנצנות, סוגרים את הפקק, ומצננים כשהן הפוכות על הראש. לאחר פתיחת הפקק יש לשמור במקרר.

אוף טופיק
השבוע בספיישל “שקט מצלמים” ב - YNET: עומק שדה. התוכלו לספור כמה פעמים מופיע הביטוי במאמר? בין הפותרים נכונה יוגרל קרואסון. בשבוע הבא - איך מצלמים עם תאורה מלאכותית.

• קצת יותר מקילו תפוחים (בערך 7 גדולים) ירוקים וחמוצים
• מעט מיץ לימון
• 3/4 כוס סוכר
• כפית קינמון
• אופצייה: מעט אגוז מוסקט

• יריעה קטנה (ברוחב 15 ס”מ) של בצק עלים קפוא מוכן
• חופן של קמח בשביל הרידוד
• כפית חמאה (או שתי כפות מים)
• אופצייה: חצי כוס צימוקים
• אופצייה: חצי כוס אגוזי מלך או פקאן

בצק עלים שומרים במקפיא עד חודש חודשיים. זה מצרך זהב שתמיד מציל ברגע האחרון, ואפשר להכין ממנו המון דברים זריזים וטעימים תוך דקות: טארטים של פירות, בורקסים ביתיים, מאפי בשר (שמכינים בדיוק כמו השטרודל הזה רק עם תערובת של בשר בקר קצוץ עם הרבה בצל מטוגן, תבלינים, וצנוברים - בדיוק כמו במתכון כיסוני הבשר). בפעם הבאה שאתם בסופר קנו לכם גליל כזה (הוא נקרא “בצק עלים מרודד” - למרות שהוא אף פעם לא מרודד מספיק - עולה בערך 13 שקל לגליל גדול שמספיק להרבה זמן) ולא תצטערו. כל סוג יתאים, חוץ מ”מעדנות” שהוא פחות מוצלח בעיני.

מכינים את מלית התפוחים
קולפים את כל התפוחים (מעל שקית ניילון של סופר ששיטחתם על השיש, שתאסוף את כל הקליפות), חוצים אותם לשניים, מסירים את האיזור עם הגרעינים באמצע בתנועה סיבובית עם סכין (או עם כף פריזיאית). ההתעסקות עם קילוף התפוחים זה החלק הקשה של המתכון והוא לוקח איזה 20 דקות. עדיף לעשות את זה מול הטלויזיה או על ההליכון. והנה וידאו מגניב על איך מקלפים תפוח. (אל תשכחו שלדוד ג’ון יש קולפן מאוד חד, ובגלל זה הולך לו מהר). כשהתפוחים קלופים ונקיים מליבתם פורסים אותם לפרוסות וסוחטים מעליהם קצת לימון כדי שלא ישחירו (זה קורה תוך איזה 5 דקות אז כדאי לסחוט קצת לימון על כל תפוח מיד כשמסיימים איתו).

זורקים את כל פרוסות התפוח לסיר, מוסיפים 2 כפות מים (כדי להתחיל את הבישול, אפשר ועדיף לשים כף חמאה במקום, לטעם משובח יותר) ואת הסוכר והקינמון. אפשר גם להוסיף קמצוץ של אגוז מוסקט. מבשלים על אש גבוהה למשך 5 דקות תוך כדי ערבוב. התפוחים יתחילו להזדגג ולהתרכך ולעשות צצצטטט. מנמיכים לאש קטנה ומבשלים עוד בערך רבע שעה (מערבבים מידי פעם) עד שהתפוחים רכים ושחומים - אבל לא סמרטוטיים לגמרי. שישמרו קצת על הצורה שלהם. מניחים לתערובת להצטנן לטמפ’ החדר ולספוג קצת את הנוזלים לפני שמשתמשים בה (אחרת היא תקרע את הבצק הרך והעדין). אל התערובת המצוננת מוסיפים כעת את האגוזים והצימוקים (אם רוצים) ומערבבים. בשלב זה אתם מוזמנים להלל את שמי על כך שהכנתם כמות גדולה מהדרוש של מילוי ואתם יכולים לנשנש ללא מורא. אפשר להכין גם יום מראש ולשמור במקרר עד השימוש. ההרכבה של השטרודל לוקחת 2 דקות בדיוק ואפשר לעשות אותה ממש לפני שהאורחים באים. למעשה, הבילוי במקרר הופך את המילוי ליציב יותר ויבש יותר (המיצים נספגים), ויתרום למרקם של השטרודל.

מרכיבים את השטרודל
מפשירים את כל הגליל של בצק העלים - אפשר להוציא החוצה אל השיש ולהפשיר בטמפ’ החדר למשך שעה, או להעביר להפשרה איטית במקרר ערב לפני (עדיף בהרבה, הבצק הרבה יותר נוח לעבודה כשהוא קר). גוזמים ממנו כ-15 ס”מ (אפשר עם סכין והרבה יותר מגניב עם חותכן של פיצה), מפרידים בעדינות מהצלופן השקוף, ומחזירים למקפיא את שאר הבצק. הכינו לכם מראש משטח נקי (כן, אלון, זה אומר לקרצף את השיש), יבש ומקומח. הכי כיף לפזר את הקמח מגבוה, וככה הוא מתפזר כמו שלג - פתיתים פתיתים - באופן אחיד.

מחממים את התנור מראש ל - 180 מעלות. מניחים את הבצק על המשטח המקומח ומפזרים גם מעליו קצת קמח, שלא יידבק. אם אתם רוצים להראות מתוחכמים, תוכלו להשתמש במברשת נקייה כדי להבריש הצידה את עודפי הקמח. מרדדים את הבצק עם מערוך למידות של בערך 25 על 35 ס”מ (המידות לא קריטיות, רק וודאו שתוכלו לגלגל סביב המילוי גלגול אחד שלם) ולעובי של 2-3 מילימטר (שזה די דק). מוודאים שמילוי התפוחים יבש יחסית ואין בו נוזלים מימיים שהצטברו בתחתית (אם יש, סננו במסננת, אחרת הבצק יירטב ויקרע. את הנוזלים המיותרים אפשר לקרמל במחבת עם קצת שמנת ולקבל רוטב טופי תפוחים). מניחים את המילוי לאורך הבצק בשורה. שימו כמה שיותר מלית כל עוד תוכלו לגלגל את הבצק שיקיף אותה. ואז גלגלו את הבצק שיקיף אותה - גלגול אחד. לא לגלגל מעבר, הבצק מסביב אמור להיות דקיק ופריך. אם נשאר לכם ספייר אתם יכולים להקפיא או למרוח על זה ריבה ולאפות לצד השטרודל.

מורחים מלמעלה ביצה טרופה (מקושקשת במזלג עם קצת מים, ככה יותר נוח למרוח אותה), או חלב - שמשיג את אותו האפקט השחום. אופים בתנור עד שהמאפה שחום וקריספי והבית מתמלא כולו בריחות וניחוחות של סתיו ושלכת וחמאה וקינמון - בערך 18 דקות. אם רוצים, אפשר לפדר בקצת אבקת סוכר (כשמתקרר טיפה, אחרת זה נמס ונעלם). לא מזגגים בסירופ סוכר כי חייב להשמר הקונטרסט של הבצק הפריך והמתפצפץ לבין המלית העשירה והמתוקה. מנסרים לפרוסות באלכסון, ומגישים חמים לצד גלידת וניל או הר של קצפת או שניהם יחד.

פינת התכל’ס
מקלפים את התפוחים ונפטרים מהליבה. פורסים לפרוסות. מבשלים בסיר יחד עם החמאה, הסוכר והקנמון (אפשר גם אגוז מוסקט) 5 דק’ על להבה גבוהה תוך כדי ערבוב. מנמיכים ללהבה נמוכה ומבשלים עוד כרבע שעה עד שמתרכך אבל לא מושי. מצננים ומוסיפים את האגוזים והצימוקים. אפשר להכין יום מראש ולשמור במקרר. מפשירים את בצק העלים בחוץ על השיש לשעה או במקרר ללילה. גוזמים ממנו פיסה ברוחב 15 ס”מ ומרדדים למלבן במידות 25 על 35 ס”מ בערך. מניחים את המילוי בחלק העליון ומגלגלים סיבוב אחד. מורחים בביצה טרופה או חלב ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך כ-18 דק’ עד שהבצק משחים.

אוף טופיק
YNET הנחמדים שלחו אותי להשתתף בסדנת צילום אוכל עם הצלם המהולל דניאל לילה (שצילם את “עוד שוקולד” של רות אוליבר, ועוד המון ספרי בישול ודברים יפים ל-”על השולחן”). הסדנה מתקיימת כל יום שישי בסטודיו היפהפה של שגיא ודיווי שנמצא באיזור עזריאלי בתל אביב. בין עקרונות בסיסיים כמו איך עובדים עם תאורה נכונה, ואיך מתעסקים עם עומק שדה, דניאל מתבל בהמון טיפים מקצועיים וסיפורים מהעולם האמיתי. בקרוב נצא לשטח לצילום בשוק, ובסיום הקורס מגיע שף אמיתי כדי להריץ ולתזז אותנו בסט צילום אמיתי בתור מבחן סיכום. כל שבוע אני מסכמת יפה את השיעור והממצאים, ואת התוצאות אפשר יהיה לקרוא בקרוב אפשר כבר לקרוא ב-YNET, בצירוף דוגמאות והסברים מצולמים. אתם מוזמנים להציף את גזרת הטוקבקים (העויינת, בד”כ) במחמאות וטיפים איכותיים משלכם.