• כוס ורבע פסטה קצרה
• 250 גרם חזה עוף (חצי מהחזה המלא של עוף אחד)
• 2 שיני שום
• עגבניה אחת גדולה

• –

• 2 כוסות של עלי תרד
• 2 כפות שמן זית
• 1 קופסה קטנה רסק עגבניות (2 כפות גדושות)
• מיץ מחצי לימון
• אופצייה: פתיתי צ’ילי חריף

במנה הזו צריך להשתמש בפסטה קצרה שתהיה בערך באותו גודל כמו שאר המרכיבים (העוף והירקות). כך שחוץ מספגטי, תוכלו להשתמש בכל צורה שתרצו. הנה רשימה מאויירת של הרבה סוגי פסטה. תבחרו לכם אחד מוזר ותדרשו מהמוכר בסופר רק את הזן הספציפי הזה. תתעקשו. זה עשוי להיות משעשע.

לגבי התרד - אם אתם לא אוהבים, אל תשימו - אבל לטעמי הוא ממש מוצלח פה, ואפילו לא מרגישים את הטעם ה”תרדי” שלו, הוא סתם מוסיף בריאות ורעננות וחיוניות וכאלה. עלי תרד בייבי הם עלים צעירים שהם קטנים יותר ורכים יותר. אם אתם לא מצליחים להשיג בייבי, אין שום בעייה להשתמש בתרד רגיל, אבל צריך לתלוש מהעלים את הגבעולים כי הם לא טעימים כל כך.

עוד משהו שצריך פה זה חזה עוף טרי. קראו את ההסבר המורחב שלי על חזה עוף. כעקרון, אפשר גם להשתמש בחזה עוף קפוא - אבל חייבים להפשיר אותו קודם (ניסיתי להכין ישירות מהמקפיא והתוצאה מאכזבת) - כמה שעות במקרר או שעה בתוך קערת מים בטמפ’ החדר (לא יותר!!).

שמים הרבה מים בסיר, מוסיפים כף גדושה של מלח (המים צריכים להיות מלוחים), ומביאים לרתיחה על אש גבוהה. בזמן שהמים בסיר מתחילים להתחמם אתם מתחילים במלאכת הקיצוץ.

קולפים שום: פורסים לו את הקצוות ומשליכים לפח. נותנים לו “זפטה” עם החלק הרחב של הסכין כדי לשבור וקצת למעוך אותו. עכשיו הקליפה תיפרד מהשום בקלי קלות. קוצצים דק דק ומניחים בצד.

קוצצים גם עגבניה גדולה לקוביות גדולות ומניחים גם בצד. שימו לב שאת כל הקיצוץ הזה עושים מראש לפני שהפסטה מתחילה להתבשל. אחרת כל הטיימינג משתבש ובזמן שאתם עסוקים בלקצוץ מהר כדי להספיק, הפסטה תתבשל יתר על המידה וחירבשתם את הכל. אתם מבינים, תיזמנתי את זה. ורק כדי להוכיח לכם:

אז כמו שאמרנו, מסיימים את הקיצוצים הראשוניים לפני שמתחילים לבשל את הפסטה וככה הכל מתקתק. כשהירקות קצוצים והמים רותחים מוסיפים פנימה את הפסטה. מבשלים אותה ברתיחה על אש גבוהה ושמים בצד טיימר לחמש דקות. מערבבים מידי פעם כי הפסטה שוקעת קצת ונדבקת. אסור שהפסטה תהיה מוכנה עד הסוף, כי היא עוברת עוד בישול אח”כ ברוטב, ובסופו של דבר צריכה אחרי הכל לצאת אל-דנטה. המרקם של הפסטה עושה את כל המנה, אז תקפידו על זה.

בזמן שהפסטה מתבשלת חתכו את חזה העוף לקוביות בינוניות בגודל ביס. אם אתם נתקלים בחתיכות קטנות של שומן היפטרו מהן. אם אתם מסתבכים – קחו מספריים וגיזמו את השומן!! (לא לשכוח להשרות את המספרים בקערה עם מים רותחים אח”כ ולקרצף היטב היטב).

אחרי חמש דקות של בישול במים רותחים הוציאו פסט אחד החוצה. הוא צריך להיות רך ברמה שאפשר קצת למעוך אותו עם האצבעות, אבל קשה לחתוך עם סכין. זו בדיוק רמת המוכנות שאנחנו צריכים!

מוסיפים פנימה את קוביות העוף וממשיכים לבשל על אש גבוהה לשתי דקות. המים הרותחים יבשלו את העוף היטב, ולא צריכה להיות לכם שום דאגה לגבי הבישול המשותף שלהם. אבל אל תתפתו לבשל את העוף יותר מכך, כי הוא יצא לכם יבש וסיבי וזה יהיה בעסה. 2 דקות בישול לקוביות קטנות בגודל ביס וזה יוצא בול! אל תשכחו שהכל עובר בישול נוסף אח”כ ברוטב. ואל תתחלחלו מהצבע הורוד בתמונה (אני כבר רואה את אמא שלי חוטפת התקף לב) - העוף הופך להיות לבן ומתבשל לחלוטין!

אחרי 2 דקות של רתיחה העוף מלבין והפסטה מתרככת מעט, זה הזמן שלנו לסנן אותם מהמים (לא לכבות את הגז, מיד נצטרך אותו). לפני שאתם מסננים, שימו מתחת למסננת כוס גדולה ואספו קצת ממי הפסטה, כי צריך אותם בשביל הרוטב. כדי שלא תשכחו תניחו לכם את הכוס בתוך המסננת בצד בזמן שהכל מתבשל. ולא, אל תתפתו לשטוף את הפסטה והעוף במי ברז. הניחו להם להסתנן בשקט.

בינתיים, שמרו את הסיר על אש גבוהה, הוסיפו פנימה את שמן הזית והשום והקפיצו ל-30 שניות עד שהשום ריחני. שפכו בחזרה פנימה את הפסטה והעוף וערבבו היטב.

הוסיפו את רסק העגבניות, העגבניה הקצוצה, והתרד. הוסיפו גם פתיתי צ’ילי אם בא לכם ותבלו היטב במלח ופלפל.

הוסיפו גם מיץ לימון (אפשר לשים מיץ מיותר מחצי לימון, זה מה שהופך את הרוטב למעדן!) והמשיכו לערבב את כל העסק על אש גבוהה עוד כ-2 דקות עד שכל הטעמים מתמזגים, והרסק הופך לרוטב סמיך.

הוסיפו פנימה רבע כוס מנוזלי הבישול של הפסטה וערבבו עד שנוצר רוטב דליל שעוטף את כל הפסטה. אם עדיין סמיך לכם, הוסיפו עוד ממי הבישול. לא לוותר על החלק הזה, הרוטב יהיה מרוכז מידי בלעדיו.

חלקו לצלחות, פזרו מלח גס, ותטרפו את זה מהר כשזה עוד רותח. מומלץ לסחוט עוד קצת מיץ לימון על כל צלחת, הוא מוסיף המון!! הייתי אומרת שאפשר להוסיף פה פרמזן מגוררת, או אולי אפילו קצת צנוברים קלויים, אבל זה כל כך פשוט וטעים שחבל לסבך את העסק.

גיוון לפחדנים / עצלנים / למי שלא הספיק להפשיר עוף: אפשר להשתמש בקופסת טונה מסוננת היטב (טונה בשמן! לא במים, זה פיכסה). מוסיפים את הטונה עם שארית המרכיבים של הרוטב (לא מבשלים אותה במים הרותחים כמו העוף).

פינת התכל’ס
מבשלים את הפסטה במים רותחים כחמש דקות עד שהיא רכה למגע אבל קשה לחיתוך בסכין. מוסיפים את קוביות העוף ומבשלים ברתיחה ל-2 דקות נוספות עד שהעוף מלבין, אבל לא מבושל לחלוטין. מסננים ושומרים כוס ממי הבישול. משאירים בינתיים את הסיר על אש גבוהה ומחממים שמן זית עם שום ל-30 שניות. מחזירים את הפסטה עם העוף ומסיפים את שאר המרכיבים. מבשלים 2 דקות. מוסיפים לפחות רבע כוס ממי הבישול עד שנוצר רוטב דליל שעוטף את הפסטה.

• 600 גרם תפוחי אדמה צהובים (בערך 2-3 גדולים)
• 1 ושליש כוסות קמח
• 2 חלמונים (הצהובים של הביצה)
• גוש קטן גבינת פרמזן (40 גרם)
• כפית מלח

• קורט אגוז מוסקט (לא חייבים)
• לרוטב:
• 50 גרם חמאה
• אופציה: מלח גס, פרמזן מגוררת, עלי טימין, קליפת לימון מגוררת

• –

לניוקי טובים באמת (רכים ולא דחוסים וקפיצים כמו קניידלעך - אתם תבחינו מיד בהבדל) יש כמה עקרונות בסיסיים. תפוחי האדמה צריכים להיות כמה שיותר יבשים אחרי הבישול, ואת הבלילה מכינים מתפוחי האדמה החמים שמגררים ומערבבים ביעילות ובזריזות (לא ללוש! מינימום עבודה עם הידיים - יותר מידי התעסקות פוגעת במרקם הבצק) ומוסיפים לה חלמוני ביצה, קמח, וקצת תבלינים (זה קצת ניג’וס - צריך אגוז מוסקט וגבינת פרמזן אמיתית שאפשר להשיג בכל סופר, לא מאוד ביוקר - ויוצאת לכם מנה של מסעדת יוקרה). את הבצק מגלגלים על משטח מקומח לצורה של נחש, פורסים לחתיכות, ושומרים במקרר עד הבישול. כשהאורחים מגיעים מפילים את הניוקי בנגלות לבישול של שתיים שלוש דקות במים רותחים, ומוכן.

הכל מתחיל מתפוחי אדמה טובים. אורנה ואלה ממליצות על זן דזירה (נראה לי שזה האדום), אבל אנחנו השתמשנו בהצלחה רבה בזן הצהוב הרגיל. עכשיו צריך לבשל אותם. אפשר בסיר עם מים, או בתנור (שם תפוחי האדמה לא יספגו לחות והמרקם שלהם יצא יבש ומושלם לניוקי). אנחנו בישלנו במים (פשוט כיסינו את התפוחי אדמה הלא מקולפים במים עם קצת מלח, ובישלנו עד שהם היו רכים - בודקים עם שיפוד), והבלילה יצאה לנו די נוזלית (פחדנו להוסיף יותר מידי קמח כדי שלא תצא לנו יציקה). אז או שעוטפים בנייר כסף באופים בחום של 200 מעלות עד שהתפוחי אדמה יתרככו (בודקים עם שיפוד) - זה ייקח סביב השעה, אולי קצת פחות. או שמכסים במים מהברז עם קצת מלח ומבשלים עד שהם רכים (גם זה ייקח בערך שעה).

כשהתפוחי אדמה מוכנים, אם בישלתם את בסיר עם מים, צריך ליבש אותם קצת. אז מסננים החוצה את כל המים (אפשר להעביר למסננת ואז להחזיר לסיר) ומבשלים את התפוחי האדמה בלי מים על יבש למשך כמה דקות עד שהם יתייבשו קצת. עכשיו, כשהם עוד חמים, צריך לקלף ולגרר אותם ויש לכך שתי אפשרויות: א. להשתמש ב potato ricer המגניב שרוברטה ומרב הביאו לי, שנראה כמו כותש שום ענק ומועך תפוחי אדמה ללא-רחמים ובלי צורך לקלף. ב. לקלף כמו בני אדם נורמלים, לחתוך לקוביות בינוניות ולמעוך אותן עם מזלג, או פשוט לגרר בפומפייה דקה. שוב, את כל זה עושים כשהתפוחי אדמה עוד חמים (ככה חיים כהן אמר בספר שלו, בניגוד למה שאורנה ואלה כותבות). לא! אני חוזרת, לא! מרסקים אותם בבלנדר ולא מעבירים דרך מסננת - זה יעשה אותם דביקים והניוקי לא יצליחו.

פנימה מוסיפים את הקמח, החלמונים (הצהוב, כן? את הלבן תשמרו לכם במקרר ותכינו ממנו חביתה עם פסטו וגבינה בולגרית אחרי אימון), את המלח, ואת האגוז מוסקט (קונים באגף התבלינים בסופר, עולה 10 שקל, מחזיק שנתיים, ומעולה להמון דברים). לא חייבים אגוז מוסקט אבל מאוד מומלץ. מוסיפים גם גבינת פרמזן מגוררת דק (אל תשתמשו באבקה המוכנה הזו, תקנו חריץ של 100 גרם גבינת פרמזן אמיתית בסופר - ההבדל הוא תהומי - יעלה לכם בערך 18 שקל, יספיק להרבה, ותרצו להשתמש בו על הכל!). מערבבים בעדינות (לא ללוש!) ומאחדים לתערובת אחידה שמזכירה במרקמה חומוס (הממ. אבל של אשכרה, לא של אסלי).

קחו כדור קטן ונסו לגלגל אותו על משטח מקומח כנסיון. אם הוא לא מתגלגל לכם והוא רך מידי הוסיפו קצת קמח ופרמזן לבלילה, ערבבו מעט ונסו שוב. להזהר עם הקמח, כי יותר מידי ממנו הופך את הכל ליציקת בטון. ואנחנו רוצים עננים של כותנה. זה מפתיע כמה שהכדור מתגלגל בקלות על המשטח המקומח, למרות שהבצק נראה נוזלי קצת - אז נסו קודם.

לוקחים חופן בצק ומגלגלים אותו לנחש לא עבה מידי, ממש כמו בפלסטלינה, על המשטח המקומח. חותכים לחתיכות קטנות (בערך ס”מ וחצי). את החתיכות מעבירים הצידה לכלי אחר, וממשיכים עד שכל הבצק הופך לניוקי קטנים וחמודים. בשלב זה, אם אתם הרפתקנים ויש לכם כוח, תוכלו לגלגל אותם על האחורה של המזלג כדי ליצור צורה כזו של כוורת. אבל כמובן שמאיה רעבה ולמאיה אין סבלנות לקטנות האלה.

בשלב זה אפשר לשמור את הניוקי במקרר עד הבישול עצמו. ולבישול: מכינים סיר עם הרבה מים רותחים (מהקומקום - יותר מהר ככה) ומלח, בדיוק כמו פסטה רגילה, ושמים על אש גבוהה. מפילים פנימה את הניוקי בקבוצות של 8-10 (יותר מידי ניוקי בקלחת יקררו את המים וגם ידבקו אחד לשני). דקה וחצי אחרי שרובם מתחילים לצוף, הם מוכנים. דגים אותם החוצה למסננת, וממשיכים עם הנגלה הבאה.

ולרוטב - מוכנים?! ממיסים במיקרו 50 גרם חמאה בתוך קערה. מחלקים את הניוקי לצלחות. מטביעים כל צלחת בחמאה. מפזרים מלח גס (שדרוג אדיר שעולה גרושים ושקית מחזיקה לכם שנים, כבר דיברנו על זה). המהדרין מגררים פרמזן טרייה ונפלאה שכבר יש לנו במקרר. אם רוצים אפשר להוסיף קצת טימין או גרידת לימון, הטעם נפלא. וזהו!! לא צריך יותר! בשלב זה כבר תדעו אם יצא לכם ניוקי או סתם קניידלעך, הטעם האמיתי בלתי ניתן להכחשה. ניסינו להגיש אותם, אגב, עם שמן זית ובזיליקום טרי - ולא שזה יצא רע, אבל אין בכלל מה להשוות לרוטב פשוט ומנצח של חמאה מומסת.

נשמע טוב הא? אספר לכם סוד: כל תפוחי האדמה מרגישים ממש עצובים ובודדים עכשיו בחנות הירקות כי כולם קונים רק גזר לגפילטע פיש. טוסו לשם, תעקפו את כל הסבתות בתור ותביאו הביתה שקית גדולה. סנג’רו חבר או חברה לסשן של גיבוש רומנטי של גלגולי ניוקי (סטייל אנדי גרסייה וסופיה קופולה) ויש לכם מנה פיגוזית לספתח של ראש השנה.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה!

פינת התכל’ס
מכסים את תפוחי האדמה במים מומלחים ומבשלים כשעה עד שהם רכים (בודקים עם שיפוד). אפשר לחלופין לעטוף אותם בנייר כסף ולאפות בתנור - וזה אפילו עדיף. כל עוד הם חמים מקלפים אותם ומגררים אל תוך קערה. מוסיפים פנימה את הקמח, החלמונים, המלח, הפרמזן ואגוז המוסקט. מערבבים לכדי תערובת אחידה (לא ללוש). לוקחים חופן בצק ומגלגלים אותו לנחש ארוך, וחותכים לפיסות קטנות. כך גם עושים עם שאר הבצק. אפשר בשלב זה לשמור במקרר עד הבישול. מבשלים במים רותחים (לא יותר מידי בבת אחת, עובדים בנגלות) - זה מוכן דקה וחצי אחרי שרוב הניוקי צפים. מסננים ומגישים עם חמאה מומסת ומלח גס. אפשר לגרר גם פרמזן.