אז מה יש לחפש באיטליה?
איך אפשר לסכם חודש באיטליה? אי אפשר. אבל אני אגיד כזה דבר: זה לא יקר כמו שזה נשמע. אם אתם נוסעים ב-off-season כמו שאנחנו נסענו (סוף ספטמבר-תחילת אוקטובר) לא מפחדים לישון במלונות שהם לא חמישה כוכבים, מוותרים על רכב צמוד ודבקים בתחבורה ציבורית, ונמנעים מערים גדולות ומתויירות, תוכלו להסתדר גם ב-50-60 יורו ליום. שזה בכלל לא מעט, אבל זה לא כל כך הרבה ביחס לחופשה בלונדון או ניו יורק.
האוכל, האנשים המקסימים, והנופים המהממים מצדיקים כל יורו ויורו. בפוסט הזה אשתדל להמעיט במילים ולהכביר בתמונות (הרבה. תמונות.). כל הלינקים בשמות המסעדות מובילים לכתובתיהן המדוייקת בגוגל מאפס. ציינתי רק את המקומות ששווים את הביקור והכסף, אם יוצא לכם להיות באיזור.
טראק בהרי הדולומיטים, צפון איטליה
פצחנו בעיירה קטנה בשם Ortisei, שם קנינו מצרכים בסופר והצטיידנו במפות.
את ששת הימים הבאים בילינו בלתפור הרים וגבעות ולחצות ברגל את מרבית האיזור.
את המסלול מצאנו בספר של לונלי פלאנט בשם Walking in Italy (להשיג ב"למטייל" – המסלול נקרא בספר "Northern Dolomites") והוא כלל די הרבה הליכה והרבה טיפוסים, אבל היופי הוא שאין צורך לישון בשטח ולבשל על גזייה כמו בטראק אמיתי, אלא ישנים בבקתאות קטנות לאורך המסלול (המכונות Rifugio).
הבקתאות לרוב מנותקות מהציויליזציה, לפעמים עד כדי כך שהם מטיסים אספקה במסוק, ומאוד מתקמצנים על מים למקלחת ועל חשמל (יש כיבוי אורות). אבל זה לא אמור להפריע לכם, כי אתם תתרסקו על המיטה לפני 21:00.
מומלץ להתקשר להזמין מקום מראש. במקרה הטוב לא תהיה לכם מיטה לישון בה ותיאלצו לישון על הרצפה, אבל במקרה הרע – לא יישאר לכם בולונז.
מכיוון שהאיזור צפוני מאוד וצמוד לגבול של אוסטריה, רוב האנשים מדברים גם גרמנית. שפה יפהפייה, אך לצערנו אוצר המילים שלנו התמצה בז'רגון הטרקים שסיפק הלונלי (דברים בסגנון Hello, I have a reservation for this Rifugio for tonight), או בקללות מסאות' פארק, באדיבות קארטמן (Es ist Zeit für Rache).
הקטעים הכי מצחיקים היו כשהגענו למקומות בהם היה מבחר של מקומות לישון, והצלחנו להתמקח גם במלונות ארבעה כוכבים (עם ארוחת בוקר, ארוחת ערב, ומקלחת בתוך החדר!!!) ולישון במחירים זהים לרפוג'יואים הסמוכים. נסו את מזלכם, קצת חוצפה ישראלית לא תזיק (נניח לבקש "student discount" ולהינות משתיקה מביכה, בסופה תקבלו הנחה של 20 יורו, כי אתם כל כך אמיצים). העניין תקף ל-off-season בלבד, כשהמלונות ריקים ופקידי הקבלה משתוקקים לחברה.
רק מה, אל תצפו לאוכל גורמה. אבל תאמינו לי, אחרי 3 שעות של הליכה מאומצת, גם הפסקת צהריים של טונה על קרקר עם קצת טבסקו תרגיש לכם כמו מעדן מלכים. ואחרי מקלחת טובה בערב, לשבת ליד התנור החם עם קערה מהבילה של ספגטי עם עגבניות ונקניק זה פינוק של החיים.
הטראק הזה בטח נשמע לכם כמו עונש, אבל אני מבטיחה לכם שהנופים שווים את הכל.
מה שכן, עם 15 קילו של ציוד על הגב, והרבה מאוד הליכה מאתגרת בכל יום (בערך 8 שעות, 10 ק"מ פלוס מינוס), אמליץ עליו למטיבי לכת בלבד, כי הוא לא קל בכלל.
Cinque Terre – חמשת הכפרים
אי שם, בקצה העליון של טוסקנה, קרוב לריביירה האיטלקית נמצאים להם חמשת הכפרים המפורסמים שהוכרזו כשמורת טבע עולמית של אונסקו. אין כניסה לכלי רכב, וההתניידות נעשית דרך רכבת שמחברת בין כל הכפרים, או דרך שבילים יפיפיים שמכסים את כל האיזור.
הכפרים בנויים על צוקים שממש "נשפכים" אל תוך הים, והנוף פשוט עותק נשימה. בסוף כל יום מצאנו את עצמנו בוהים בשקיעה על צוק רנדומלי עם בקבוק יין טוב והרבה נישנושים טעימים.
הגלידה באיזור, לדעתי, היא הכי טעימה באיטליה (למרות שבכל איטליה יש גלידה מדהימה). הגלידה ברחוב הראשי של Riomaggiore הייתה כל כך רכה וקלילה, כך שיכולתי לאכול ממנה קילו מבלי להרגיש. בגלידריה השנייה לפני הירידה למזח ב-Corniglia הגישו גלידת שקדים ואמרטו שהייתה הטעימה ביותר שטעמתי בטיול (אכלתי אותה יחד עם גלידת דובדבנים, כאן בתמונה). עוד טעמים מומלצים: ריקוטה אגסים, שוקולד צ'ילי, סורבה לימון, וקרם וניל (שהאיטלקים מכנים Crema).
המלצה חמה בכפר Vernazza – ברחוב הראשי, ממש מול המדרגות מהרכבת, יש פיצרית טייק-אווי מדהימה בשם Pizza Altaglio (וככה היא נראית) שם תוכלו לטעום גם פיצה עם פסטו ג'נוויזי מהמם (פסטו מאיזור Genoa הסמוכה, שידועה בכל איטליה בבזיליקום המיוחד שלה). התמונה בראשית הפוסט היא של הפיצה פפרוני. עבה, אך הבצק קריספי ומטריף ממש.
אין מה לדבר על צ'ינקווה טרה מבלי להזכיר את הדגים ופירות הים המדהימים. בכל יום פורקים הדייגים עשרות קילוגרמים של סחורה טרייה, שנמכרת מיד לכל המסעדות. ב- Billy's Trattoria בכפר Manarola הגישו אוכל טעים במיוחד (ע"פ המלצה חמה של נטשה חיימוביץ, שכתבה פוסט יפהפה ושימושי על כל האיזור). מיד כשהתיישבנו הוגש לנו קוקטייל תפוזים אדומים עם רום. בהמשך, זללנו פסטה טרייה עם פירות ים, וג'מבו שרימפס טריים, שהגיעו מקולפים לבקשתי (שימו לב, פירות הים והדגים, כמעט תמיד, בכל מקום, מוגשים כפי שנתפסו [כהוכחה לטריות המנה] והמסעדה בונה עליכם שתקלפו ותאכלו בעצמכם. ברוב המקרים המטבח לא יסכים לקלף לכם, ולא יקבל את המנה בחזרה. אצל בילי ביקשנו בשיטת "מצליח" הופתענו לטובה).
איפה שיש דגים ודייגים, יש כמובן חתולים שמנים ומרוצים, שישנים בעצלנות על הסירות המכוסות.
מומלץ בחום לשים נעליים נוחות וללכת ברגל בין הכפרים. ההליכה מריומאג'ורה למנרולה קלה וזריזה, עם נוף משגע. אח"כ ההליכה מתחילה להיות קצת יותר קשה. אנחנו הלכנו ברגל מריומאג'ורה עד Verzanna ולקח לנו בערך 3.5 שעות נטו (עם כפכפים, ארררג). בחזרה פשוט קפצנו על רכבת.
למרות שניסינו כמה שיכולנו להתרחק מערים גדולות, לא יכולנו שלא להתפתות לצאת ולהסתובב קצת בפירנצה, עד שתגיע הרכבת הקישור שלנו בדרך לצ'ינקווה טרה. אלון סחב אותנו לקצה השני של פירנצה ("זה רבע שעה הליכה, מבטיח!!") לפיצריה בשם Gusta Pizza. היא נמצאת דרומה לנהר, בסמוך לגלריה פלאטינה.
הפיצה, אציין לזכותו, הייתה מצויינת. אכלנו אחת עם נקניק, אחת עם עגבניות שרי, ואחת מיוחדת במינה עם הר של עלי רוקט טריים וסרטים דקיקים של פרמזן ועגבניות. מ-ה-מ-ם. כל ניסיון לשחזר את העניין בבית נחל כישלון חרוץ.
טיול אופניים בטוסקנה
את המסלול (הקישור סכימטי בלבד) – מהעיירה Orbotello ועד Buonconvento בשלושה ימים, מצאנו בספר Cycling in Italy של הלונלי פלאנט (ספר מצויין, מומלץ בחום, למרות שהוא נכתב על ידי פסיכופטית שרוכבת 120 ק"מ ליום וחיה על קרקרים ואספרסו – המסלול נקרא "Seascapes & Cliff Villages"). ביום הראשון היינו אמורים לעשות 90 ק"מ אבל קצת התברברנו בהתחלה עם הכיוונים.
אחרי רכיבה ארוכה ביער עבות גם עצרנו להפסקה ארוכה ב-Ristorante la Campara שם התלוותה אלינו ויצ'י החתלתולה לזלילה של גלידת תפוחים ביתית (הבעלים, אגב, טען בתוקף שהיא עשויה מחלב טרי ותפוחים בלבד). בסופו של דבר הגענו בסוף היום רק ל-60 ק"מ, כשהחשכה החלה לרדת והיינו הרוגים.
בדיוק אז, באמצע עלייה רצחנית אל תוך העיר Manciano, מצאנו לנו אחוזה יפהפייה לישון בה, והמחיר האטרקטיבי (30 יורו לראש, מקלחת בתוך החדר!!!) שכלל ארוחת בוקר היה נחמה בפני עצמו. ארוחת הערב הייתה מהטובות שאכלנו – עם רביולי תרד-ריקוטה בחמאת מרווה, נזיד טלה ברוטב יין אדום, וקרם קרמל ופנה-קוטה לקינוח.
מהר מאוד הבנו שצריך לארגן את המסלול מחדש לאנשים נורמליים כמונו, והשלמנו את המסלול בכיף ובבטחה לאחר שלושה ימים קצת יותר רגועים ממה שהציעה הכותבת (נניח, לישון למחרת בעיירה הציורית Santa Fiora במקום לרכב עוד 30 ק"מ בעלייה עד Casteldelpiano ולהשאיר את התענוג ליום למחרת).
סנטה פיורה, אגב, נהדרת, ואפילו מצאנו שם פאב מגניב (שנקרא Green Feeling) שמגיש אמסטל מהחבית ואחלה קלצונה.
הכיף בטיול אופניים הוא שכשאתם לא רוכבים, אתם בד"כ אוכלים, ולא צריכים להרגיש עם זה רע. באמצע היום השני נכנסו, בעיירה בשם Castell'Azzara, לאחת המסעדות הטובות ביותר שפגשנו (יש תמרורי שילוט אליה, היא הייתה היחידה שפתוחה בצהריים), שם אכלנו פסטה ביתית מצויינת, סטייק פילה, ופנה-קוטה עם הר של פירות יער טריים. נום.
גם באורבוטלו עצמה, העיר שממנה יצאנו ובסוף חזרנו עם הרכבת להחזיר את האופניים השכורות, יש אוכל לא רע בכלל.
נאפולי וחוף אמאלפי
את הכביש המרהיב שמשתרע בין Sorrento ל-Amalfi החלטנו לעשות באופניים גם כן. המסלול הרבה פחות קשה מטוסקנה, והנופים מדהימים. גם באיזור הזה יש המון דגים ופירות ים ובכל מקום תמצאו לימונצ'לו וקינוחים מדהימים על טהרת הלימון.
דווקא באמאלפי, עיירה מתויירת וצפופה להחריד, מצאנו בסמטה קטנה ונטושה מסעדה בשם il Teatro (יש שילוט מרחוב הקניות הראשי) שם אכלנו את אחת הארוחות המדהימות ביותר. ארנצ'יני מופלאים (כדורי ריזוטו מטוגנים עם גבינה), רביולי סלמון שמימי…
ופרופיטרולים עם קרם לימון שמזגו עליהם זביונה לימונצ'לו עותקת נשימה. ההההההההההההההאאאאא כמה טעים!!!
בכל רחבי נאפולי ואיזור אמאלפי תמצאו מאפה פריך וטעים בשם Sfogliatelle, עם מלית קרם וניל או ריקוטה. טעים ביותר. כבר מצאתי מתכון בספר של מרת'ה.
ב-Sorrento אכלנו פיצה נהדרת ב-Pizzeria da Franco (הפיצה הנפוליטנית שם לא מומלצת. לכו על המרגריטה או הדיאבולו – בתמונה). המסעדה מתפקדת גם כמעדנייה ואפשר להצטייד בנקניקים וגבינות כצידה לדרך. בהמשך של אותו רחוב, קרוב מאוד לכיכר הראשית הגדולה, יש גלידריה עם 70 טעמים, והמון תמונות של בחורה אחת בביקיני. מקום די טראשי, אבל ה-מקום לקבל קצת sugar high מכל המתוקים ואולי לטעום Cannoli עוגיה דמויית וואפל, ממולאת בקרם ריקוטה.
נאפולי היא העיר הגדולה שהכי אהבתי באיטליה, ובה לדעתי גם אכלנו הכי טוב. פיצה נאפוליטנית מסורתית (שהיא עבה ומאוד אלסטית) טעמנו בשני מקומות (ששניהם טוענים להמצאת ה"פיצה מרגריטה"): Da Michelle המפורסמת (וזו הפיצה), ו-Gino Sorbillo (כאן בתמונה). הפיצות היו דומות מאוד במרקם, אבל הרוטב בדה-מיקל היה הטוב ביותר שטעמתי אי פעם. בתפריט שם, אגב, 5 דברים בלבד: פיצה עם גבינה, פיצה בלי גבינה, בירה, קולה, ומים מוגזים).
וברומא היינו? בטח שכן!
אכלנו במסעדה מצויינת בשם Le Mani in Pasta – פסטה מהממת עם ריקוטה, ופילה בקר עם פטריות פורצ'יני.
פיצות מצויינות (ודומות יחסית לפיצות בארץ מבחינת המרקם) אכלנו בכל רחבי איזור Trastevere.
טיפים לחסכון באיטליה
כדי לאכול בזול לא חייבים לחיות על סנדוויצ'ים מהסופר (למרות שגם זה, במקרים מסויימים, או במקומות מתויירים מאוד כשרוצים לתפוס פינת נוף שקטה ולברוח מהמוני התיירים והמסעדות הממוסחרות והיקרות). מספיק להסתובב קצת ברגל ולמצוא מסעדה שמקומיים אוכלים בה. הכי טוב לבוא עם המלצות מראש, מהאינטרנט, מחברים, ומהמדריכים (שלרוב לא אכזבו אותנו). האיטלקים נוהגים לאכול פיצה או פסטה למנה ראשונה ולהזמין גם מנה עיקרית. לרוב תוכלו להסתפק במנה ראשונה בלבד ולהמשיך הלאה. המנות הראשונות גדולות לרוב ועולות בין 6 ל-11 יורו ברוב המקומות, תלוי כמה דרומה אתם נמצאים, וכמה תיירים יש סביבכם. פיצה במקומות טובים ופשוטים תעלה בין 3 ל-6 למנה אישית משביעה, תלוי בתוספות. גלידה עולה בין 1.5 ל-3 יורו למנה הקטנה ביותר (שהיא ענקית!!).
לא חייבים לקנות מדריך במאות שקלים. להזכירכם, אתם נמצאים בעידן האינטרנט, ורוב מדריכי הלונלי הגדולים ניתנים להורדה דרך ראפידשר ודומיו. זה לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה, אבל הנה אני אומרת: תורידו, ותיקחו איתכם על ה-disk-on-key. חלקים חשובים או שימושיים במיוחד אפשר להדפיס ולשמור בתיק (אנחנו הדפסנו לנו את המיטב של נאפולי ורומא מתוך Europe on a Shoestring והיינו מרוצים מאוד). את מדריכי הטראק והאופניים של הלונלי קנינו ב"למטייל" במחיר מלא.
ממליצה בחום על חברת Ryanair לטיסות זולות בתוך אירופה. מחיר ראשוני לכרטיס עם און-ליין צ'ק-אין (כשמזמינים הרבה מראש): 5 דולר. כל שטות קטנה נוספת עולה אקסטרה (מטען, אוכל בטיסה, והשמועות אומרות שבקרוב גם שירותים), והם טסים לשדות תעופה קטנים ומצ'וקמקים אבל בסופו של דבר שילמתי על טיסה מרומא ללונדון 35 דולר, הטיסה יצאה בזמן, ומבחינתי יצאתי ברווח.
מוצ'ילרים? רוצים לחסוך זמן וכסף? קחו רכבות לילה. לא תבזבזו זמן על נסיעות ותחסכו לילה במלון. מערכת הרכבות של איטליה מצויינת והרכבות תמיד יוצאות על השנייה – לטוב ולרע. קחו בחשבון כמה דברים חשובים (שלמדנו על בשרנו): ברכבות האלה לרוב יש החלפות עם המתנות באמצע הלילה (נניח, הרכבת מגיעה לפירנצה ב:22:00, שם צריך לחכות לרכבת קישור ל-La Spezia בחצות). לפעמים הרכבת הבאה שלכם תהיה כבר ברציף ותוכלו לחמוק פנימה לישון. את הכרטיסים יש להחתים במכונה צהובה מיוחדת לפני העלייה לרכבת (כמו שמחתימים בישראל את הכרטיס בכניסה לתחנה עצמה). בלי כרטיס חתום תשלמו קנס – הכרטיסנים לא נחמדים ולרוב לא מקבלים תירוצים (במידת הצורך אפשר כמובן לשחק אותה טמבלים ולגמגם באיטלקית גרועה, או לשלוף כל מסמך רשמי רנדומלי ולנופף בו באוויר בצדקנות – דרכון, קבלה ממסעדה, אייפוד, וכיוצ"ב). שימו לב ללוח הזמנים של הרכבות שמפוזר בתחנות (ככה הוא נראה).
איך קוראים את לוח הזמנים? הרכבות מאורגנות לפי השעה בה הן יוצאות. היעד כתוב בצורה בולטת, ולידו השעה המדוייקת ועיגול עם הרציף. פיזית, הרכבות עצמן לא מסומנות בשום צורה ואי אפשר לסמוך על הכריזה או על אנשים שעל הרכבת (שוב, מניסיון מר ביותר). הדרך היחידה לזהות את הרכבת היא על פי השעה המדוייקת והרציף הנכון. אל תפספסו ותגיעו לפני הזמן לרציף המדוייק ואתם מסודרים.
נסו להתמקח במלונות. בקשו הנחת סטודנט או ציינו כל תירוץ טיפשי למה כדאי לתת לכם הנחה (אתם לא משתמשים בבריכה בכלל). חדרים ללא ארוחת בוקר בדרך כלל יהיו זולים יותר וזה תירוץ מצויין לקנות אותה בזול במאפייה הסמוכה (Pasticceria). במקרה הצורך שחקו את משחק ה"שוטר-טוב, שוטר-רע" – בו אחד מסרב בכל תוקף להישאר ויוצא בכעס החוצה, והשני נשאר "נבוך" עם פקיד הקבלה, שלרוב ישתף איתו פעולה כדי לסגור כבר עסקה ולמלא עוד חדר (לנו זה עבד פעמיים).
והכי חשוב, תאכלו הרבה, תלכו הרבה, ותהנו המון המון.
בשבוע הבא: מתכון לספגטי קרבונרה, פסטה מופלאה ונהדרת, עם שלושה מרכיבים שכבר יש לכם בבית עכשיו.
חח, מגניב! איזה יופי של צילומים!
מה שלא הבנתי, הצריף שרואים בתמונה זה הצריף שישנתם בו? (כמה כוכבים זה מקבל?! :s)
רק לפני שבועיים חזרתי מרומא ואני כבר מוצאת את עצמי עם לשון בחוץ לנוכח התמונות והסיפורים שלך.
אין ספק שאיטליה זה אחד המקומות שהכי כיף לאכול בהם בעולם, עם הפיצות המדהימות והשמנות שלהם, הפסטות הטריות והגלידות.
מחכה למתכון!
זה לגמרי לא פייר מה שאת עושה. את חייבת לי מקלדת חדשה. הישנה מלאה בריר.
איזה כיף! אין מה לעשות, איטליה זו איטליה זו איטליה ואין עליה. לפני שנתיים טיילתי בה עם אבי והיינו ב-cinque terre. מקום מדהים ביופיו. הייתי בכיף עוזב הכל בשביל לחיות שם באחד הבתים הצבעוניים…
היי מאיה. תמונות מדהימות, עם איזו מצלמה את מצלמת?
מאיה עונה: תודה! משתמשת ב-Nikon 80D עם עדשת מקרו 17-70 מ"מ של סיגמה
מאיה, איזה פוסט, שיעזור לך האל! אני ירוקה מקינאה וזה למרות שחזרתי מחמישה ימי אכילה נונסטופ בפריז, שגם לה לא חסר :)
חולה על איטליה.
מקסים.
פוסט נהדר, כל הכבוד.
מאיה. הבאת לנו וואחד פוסט. נראה מרהיב וטעים לסרוגין
עושה חשק לעזוב הכל…
נהנתי מלקרוא ולשחזר חוויות קסומות מאיטליה המהממת. הייתי שם כמה פעמים, ותמיד חולמת על הפעם הבאה.
התמונות מדהימות, כרגיל.
פוסט מאלף. והתמונות.
מת על איטליה.
פשות ארץ שאין כמוה
איזו הפתעה נעימה על הבקר ! תודה תודה על הדיווח הכה מפורט.
פוסט לא מהעולם הזה!
נהנתי מאוד. =)
עכשיו אני הולך לאכול משהו כי התמונות האלו עשו את העבודה =P.
פוסט מקסים-מקסים! אנחנו היינו באיטליה בחודש יולי האחרון. באיזור האגמים, והדרמנו עד איזור פיזה(כולל ביקור בערים הגדולות). אולי התשובה לאוכל המרשים והטעים שהצלחתם להנות ממנו, באמת נעוצה בהמלצות של לפני(חברים, אינטרנט וכו'). מלבד ארוחת דגים מצויינת אחת, ופיצה-פוקצ'ה מדהימה באותה פיצרייה בחמש הכפרים…כל הניסיונות שלנו לפיצה, פסטה או דגים— נחלו כישלון גדול…:-( כמובן שמהטבע לא התאכזבנו לרגע…
פשוט תענוג לקרא.. החזרת אותי אחורה 4 שנים, את ירח הדבר עם אשתי בילינו בדיוק שם.
יופי של פוסט…
עשית לי חשק למשהו, לצאת לרכב על האופנים, לשים תיק על הגב ולהתחיל ללכת או לאכול…
בעצם נשאר פה עם המחברת :-).
תכל'ס איבדתי את המילים שלך לטובת התמונות המרהיבות.פשוט לא יכולתי שלא:)
[…] אז מה יש לחפש באיטליה? > מתכון > בצק אלים http://www.bazekalim.com/2009/10/24/italy-amore-mio – view page – cached איך אפשר לסכם חודש באיטליה? אי אפשר. אבל אני אגיד כזה דבר: זה לא יקר כמו שזה נשמע. אם אתם נוסעים ב-off-season כמו… (Read more)איך אפשר לסכם חודש באיטליה? אי אפשר. אבל אני אגיד כזה דבר: זה לא יקר כמו שזה נשמע. אם אתם נוסעים ב-off-season כמו שאנחנו נסענו (סוף ספטמבר-תחילת אוקטובר) לא מפחדים לישון במלונות שהם לא חמישה כוכבים, מוותרים על רכב צמוד ודבקים בתחבורה ציבורית, ונמנעים מערים גדולות ומתויירות, תוכלו להסתדר גם ב-50-60 יורו ליום. שזה בכלל לא מעט, אבל זה לא כל כך הרבה ביחס לחופשה בלונדון או ניו יורק. (Read less) — From the page […]
הייתי אמור להיות ברגעים אלו ממש באיטליה עם אשתי אבל זה לא כ"כ הסתדר בגלל העבודה. עכשיו אני יושב בעבודה ועף איתך לארץ המגף. פוסט נפלא. תודה
מאיה, אחלה פוסט, אחלה תמונות.
עשית אותי רעב ורוצה לנדוד.
אוי איטליה איטליה… נהייתי רעבה לגמרי ועשית לי חשק לקחת מזוודה ולנסוע.
תודה תודה! כיף גדול לקרוא ולראות!
וואו… בא לי פיצה. אבל בניו יורק באמצע הלילה אין כאלה דברים. הכל שמן ומשמין! אלך לאכול יוגורט… :\
מאיה! זה נראה שהיה מדהים! התמונות נראות מגרות… במיוחד הרביולי סלמון והפרופיטרולים … יש מצב לקבל מתכון לפסטה עם סלמון אולי???
חיכיתי המון זמן לפוסט חדש שלך….
אבל לכז….
לא ציפיתי.
לשוני חונקת אותי
מחשבותי נודדות איטליה.
אני רוצה גם….
את בהחלט בהחלט יודעת להעביר את המסר
פוסט מעולה!
עכשיו מחכה למתכונים פסטות, פיצות ופוקאצ'ות, דגים וכל מה שתבשלי במטבח שלך תוך געגועים לטעם האיטלקי.
[…] אם אתם גולשים בבלוגי אוכל שונים בארץ אולי כותרת הפוסט מצלצלת לכם מוכר. מאיה מהבלוג בצק אלים העלתה פוסט על החוויות שלה מאיטליה, ואחת מהתמונות בפוסט זה היא של "פרופיטרולים עם קרם לימון שמזגו עליהם זביונה לימונצ’לו עותקת נשימה". מיד כשראיתי את התמונה ידעתי שאני חייב לעשות משהו כזה, ואכן תוך כמה שעות היה לי מגש פחזניות ממולאות קרם לימון לצד סיר של זביונה לימונצ'לו. האמת היא שאני לא מרוצה לגמרי מהתוצאות, הזביונה לדעתי יצאה מעט סמיכה מדי והתמונות לא יצאו משהו (השילוב של שתי פחזניות ואקלר בצלחת יחד עם רוטב סמיך ובהיר נתן תוצאה פאלית משהו), אבל בבית התלהבו כל כך מהקינוח שאני לא יכול שלא לפרסם. אם כי לוחצים עלי להכין את זה שוב, כך שיתכן שבימים הקרובים אני אעדכן את הפוסט עם הערות והמלצות חדשות. […]
הטראק הראשון שלכם נשמע ממש ממש דומה לטראק שלנו בצפון ספרד, שחלק ממנו ניתן לראות כאן:
http://picasaweb.google.com/alaska.shoots/AiguestortesAndCadiMoixeroNationalParks#
והחתול הזה ממש דומה לחתול שלי! :)
http://img195.imageshack.us/img195/3188/74231631904332157480482.jpg
אחלה פוסט, כיף לקרוא, עושה חשק.
וואו עוצר נשימה. גם הארץ וגם התמונות שלך. במיוחד התמונה הראשונה של הפיצה עם הרוטב האדום אדום… גם כשהכנתי פיצה לא יצא לי רוטב כזה אדום, אולי זה בגלל העגבניות באיטליה או שהוסיפו קצת רסק עגבניות?…
איפה למדת לצלם?
ואני חשבתי שקודם לכן רציתי לחזור לאיטליה!
וואו, הנופים, האוכל, החתולים! אני רוצה גם!
דרך אגב – אוכל בטרקים לא חייב להיות טונה על קרקרים, בניו זילנד התפתחה לה ממש תחרותיות בקרב המטיילים (בעיקר הישראלים) לגבי בישול יצירתי בטרקים. זה חייב להיות עמיד, קל משקל וכמה שפחות אריזות לסחוב (כי אין מקומות להשלכת אשפה במהלך הטרק). היתרונות של ניו זילנד למטייל המבשל – ברוב המקומות ברוב הזמן קריר ולכן אוכל לא מתקלקל בקלות, כמעט בכל מקום ישנם מים רבים טובים לשתייה ולכן לא צריך לסחוב מים ואפשר לסמוך על מאכלים שאוהבים הרבה מים.
כרגיל אני עם התגובה הלא קשורה – תתחדשי על המצלמה! (או שהD80 לא שלך?)
מאיה עונה: למה לא? שלי למהדרין! יש לי קבלה להוכיח.
יקירתי, את בטוחה שאת מעצבת אתרים? כי מפה זה נראה שאת לגמרי צלמת ושפית
אוי כמה יופי!!
כל כך הרבה יופי. ואין מצב שאני עושה מסלול כזה עם 15 קילו על הגב. בלי המשקל הזה זה יהיה קשה אך אפשרי…
טוב ניסיתי להכין פיצה עם בעלי בבית בעקבות הפוסט…
זה לא כל כך הלך… בלשון המעטה…
יש טיפים להכנת הבצק? לא משנה מה עשינו – הבצק תפח למימדי ענק בתנור
מאיה עונה: פוסט הפיצה נמצא בפיתוח מתמשך כבר שלוש שנים, ובינתיים המסקנות עדיין לא חד-משמעיות. מה שאני כן יכולה להגיד בבטחה זה שהכי טוב לאפות את הבצק בלי הרוטב והגבינה למשך כמה דקות עד שהוא משחים, ורק אז להוסיף טופינג'ז. בנוסף, אני ממליצה לאפות את הבצק ב-250 מעלות לפחות, או יותר, אם התנור שלך מגיע לזה. בפיצריות הם אופים על 300 מעלות ומעלה.
את מרשעת. אני שנים חולם על טיול אחרי הצבא לארה"ב, ואת באה ובפוסט אחד מערערת לי את כל התוכנית.
(זאת הדרך הדפוקה שלי להגיד שזה אחלה פוסט ואני ירוק מקנאה).
יש לי פוסט על פיצה בקבוצת הבישול שלי בפייסבוק אבל בקיצור. בשביל לעשות את הבצק פריך בלי אבן אפיה יש לעשות כמו שמאיה ענתה
ואם הבצק מתנפח יותר מידי (התפחתם אותו לפני נכון?) תדקרי אותו קצת עם מזלג לפני שאת מכניסה לתנור ככה שלא יווצרו כיסי אוויר
הפתרון שלי להתנפחות הפיצות הוא בדרך כלל להכין אותן קטנטנות, זה יוצא בעיניי יותר יפה וגם גורם לי להרגיש פחות חזירה כשאני אוכלת כמה.
בכל אופן, מה שרציתי לכתוב הוא ש:
א. ברוך שובך
ב. יש סיכוי שתעלי כאן בקרוב מתכון מוצלח לזביונה? ניסיתי להכין כמה פעמים לפי מתכונים שונים וזה תמיד יצא זוועה
מאיה עונה: א. תודה. ב. קחי אוצר. נא לא להפיץ לאף אחד (הבלוג הפנינה הזה סגור כבר 4 שנים).
אני רוצה גם! איזה תמונות, עשית אותי רעבה. והייתי כבר בחלק המקומות שהזכרת – אבל עכשיו אני רוצה שוב. הטרקים מדהימים! התמונות שלך נהדרות, והכי אני מקונאה בטיול אופנים.ואין ספק שבאיטליה יש אוכל ככ ככ טעים, גם כשזה "רק": לחם, זיתים, עגבניות שרי, ומוצרלה (דה-באפלו) – בדיוק כמו התמונה באמצע הפוסט.
תודה על פוסט מרהיב, ומספק אתגרים ;-)
דרך מעולה לחסוך בכסף ולהנות ממקומיים נפלאים היא להתארח דרך
http://www.couchsurfing.com או כל קהילת החלפת-אירוח אחרת. מומלץ מאוד.
וכמו כולם – מאיה, זה פוסט נהדר, עושה חשק לעבור לאיטליה
מאיה, פוסט מדהים!
תודה רבה, בקרוב אצלי…
אחלה פוסט, אחלה תמונות – בעיקר של חוף הים והמים הצלולים באמאלפי (אבל יש לי תחושה שקצת עשיתם לנו פדיחות כישראלים שיעשו הכל בשביל 5 יורו הנחה LOL)
גמרת אותי עם התמונות האלה, ואפילו לא הייתי רעב לפני. תהיי בריאה
תבורכי
הַכּוֹתֶרֶת כָּאן הִיא "בָּצֵק אַלִים". לִידִיעַת הַכּוֹתֵב(ת) – אֵין מִלָּה כָּזוֹ בְּעִבְרִית, אַלִים. יֵש עָלִים, וְאָז זֶה "בָּצֵק עָלִים" (וְאוּלַי "בְּצֵק-עָלִים, בִּסְמִיכוּת), אוֹ, אַלִּים, וְאָז זֶה "בָּצֵק אַלִּים", שֶאֵינִי יוֹדֵע מַה מַּשְמָעוּתוֹ הַמַּמַּשִית, אַךְ מִבְּחִינָה לְשוֹנִית מֻנָּח לֶגִיטִימִי.
נָא לְהַשְׂכִּילֵנוּ – לְמַה הַכַּוָּנָה!
איזה יופי! ההמלצות, התמונות, החתולים :) עשית חשק . תודה !
איזה כיף ששוטטתי לי בבלוגך, שכן בקיץ הבא אנו מתעתדים לבקר באיטליה, אלא מאי? עם שלושה ילדים…
ובכל זאת איששת לי כמה רעיונות שהסתובבו להם בראשי לגבי צפון איטליה. תודה
שני דברים על איטליה-
צ'ינקו טרה- חובה. אבל, אל תאכלו שם פיצה.
פירנצ'ה- הסטייקה של מאריו- אם לא אכלתם בסטקייה של מאריו הקיימת בפירנצה מזה שנים רבות, לא אכלתם סטייק טוב בחייכם.
:)
היי מאיה,
אם עוד תראי את ההערה הזאת (באיחור מה..), יש לך המלצות לגבי מקומות לישון (זולים…) מהטיול שלכם?
אנחנו מתכננים טיול דל תקציב (אך מרגש!) ואולי יהיו לך רעיונות מועילים מטיולכם.
בברכה ותודה וחג שמח,
סתיו.
היי,
אשמח לקבל את השם של האחוזה המדהימה מ-manciano או כתובת אם במקרה יש לך. מחפשת מקומות לינה בטוסקנה.
תודה!
גל
היי,
פעם ראשונה שאני כותבת אז כבר אומר שזה אחד הבלוגים האהובים עלי, התמונות נפלאות והמתכונים מעולים…
אני כותבת כי אני(ובנזוג) נוסעים לאיטליה באוקטובר ותהיתי על כמה דברים:
האם התכוונת ל50-60 יורו ליום על אוכל+נסיעות+מלונות(זולים)?
האם זה לזוג או ליחיד?
איפה התחלתם את הטיול (באיזה שדה תעופה נחתתם)?
תודה מראש!
ויי איזה פוסט. הפסטה עם הריקוטה נראית כ"כ פשוט וכ"כ טעימה. מדהים. סחתיין על התמונות שגורמות למיצי הקבה לעבוד שעות נוספות…
חזרנו מונציה לא מזמן. אין כמו איטליה ארץ מדהימה. זללנו שם פסטות, בולונזים ופירות ים היין שם ממש זול וטעים. אבל הדיאטה אח"כ באסה.
לא העזתי לקרוא את הפוסט עד שכרטיסי הטיסה לאיטליה כבר היו מוזמנים ;)
מדהימה!
הצלחתי לשכנע את אמא ואבא לנסוע לחמשת הכפרים ולטוסקנה! יאי!!!
שנה וחצי אחרי, ואנחנו (בעלי, אני והקטנטונת) אוטוטו נוסעים לשבוע לצ'יקווה טרה, בעקבות הפוסט המהמם הזה. תודה!
מאיה עונה: תעשו חיים ותחזרו לדווח אם נתקלתם במשהו טוב!
עכשיו בצינקווה טרה, מקסים בדיוק כמו שסיפרת!
יצא לנו ברומא לשלם 5 (!!!) יורו על מנת גלידה קטנה! אנחנו עוקבים אחרי ההמלצות ונהנים מאוד :)
תודה רבה!!
מאיה עונה: מעולה, תעשו חיים!
מאיה יקירתי,
יש מצב למתכון של רביולי?
תודה רבה רבה!!!!!!!אינעלייך!!=]
הי מאיה,
מאוד רציתי לדעת באיזו עדשה צולמו תמונות הנוף בפוסט הזה? גם בסיגמה 17-70?
תודה רבה
מאיה עונה: כל התמונות בפוסט צולמו עם עדשת הסיגמה האמורה. היה לי מספיק כבד לסחוב את המצלמה… לסחוב עדשות נוספות בטיול פיזי זה כבר ממש עונש :)
אחלה כתבה על איטליה. חודש באיטליה זה חלום ללא ספק. לפני כמה שבועות סיימתי לעבוד על האתר על צפון איטליה http://north-italy.co.il/ ניסיתי להכניס בו את הסיפור שלנו על שבוע שלנו בצפון איטליה. אשמח את תבקרי באתר שלי, אולי זה יעלה לך איזה זכרונות נוספים
היי! תודה על הכתוב
איך קוראים לגלידה בריומאג'ורה?? :)
מאיה עונה: אין לי שמץ – זו גלידריה קטנה במעלה הרחוב הראשי (יחסית קרוב לכניסה לכפר), בצד שמאל, ובחוץ יש פינת ישיבה מקורה עם שולחנות למיטב זכרוני.
מדהים מדהים מדהים :-))
הכל…תיאורי המסע, תיאורי האוכל, וכמובן החתולים.
אין כמו אוכל איטלקי…מקווה לנסוע לאיטליה בקרוב, והפוסט הזה מהווה דירבון של ממש}{
היי מאיה, פוסט מהמם שתמיד כיף לחזור אליו. רציתי לשאול באיזה חודש בשנה הייתם בטיול הזה? והאם היית ממליצה על חודש יולי, או שחם מידי…? התכנון הוא בעיקר Cinque Terre ומקומות קצת יותר עירוניים.
תודה!
מאיה עונה: היינו בספטמבר או אוקטובר. חודש יולי יהיה חם מאוד, וגם מפוצץ בתיירים אחרים כמוך. זה אומר שבהליכה בין הכפרים יהיו איתכם עוד הרבה מאוד אנשים, מה שקצת יפחית את ההנאה, וגם יהיה יותר תחרות על החדרים הפנויים במלונות ויהיה צורך להזמין מראש כדי לא להתקע בלי מקום לישון.
היי!!!
נוסעת באוגוסט לנאפולי והסביבה לראשונה. יש המלצות על מסלולים, מלונות וכו'?? תודה!