בצק אלים



דגני בוקר ביתיים 

נחשב אצלי: להכין ולשמוריום רביעי, 26 בנובמבר 2014

אני מנסה להתרחק מקופסאות דגני בוקר כי הן ממכרות כמו קראק, מכילות כמויות סוכר ותוספים שלא היו מביישים ממתק שוקולד ממוצע, וברגע שמתחילים, אי אפשר להניח את הכפית לפני שאכלתם לפחות שלוש קערות מתפקעות. בכל החברות שעבדתי בהן תמיד הזמינו בשבילי את ה"דליפקאן" (להם התמכרתי באשמתו המלאה של רן בנא – אתה יודע מי אתה), והייתי אוכלת מזה כל בוקר עד שהייתה כואבת לי הבטן. היום, לשמחתי, נגמלתי מההרגל המפוקפק והקב"ה נותן לי את הכוח לפתוח כל בוקר עם כוס מיץ ירוק סחוט ביתי, ושעה אח"כ קערת יוגורט עם ערימה איתנה של גרגרי מספוא מורידי כולסטרול (אגוזי מלך, גרעיני חמניה, זרעי צ'יה, דברים שציפורים אוהבים בקיצור). כשבא לי לגוון, אני זורה על היוגורט שלי את הגרגרים הפריכים הבאים – שהם בעצם גרסה ביתית לדגני הבוקר האמריקאיים המכונים "Grape Nuts". המתכון הוא מתוך ספר גאוני של קהילת ה-AMISH (תודה ג'רמי!). גם הוא, אמנם, ממכר כמו קראק (בעצם מה אני יודעת, בחיים לא עישנתי קראק), אבל הוא בריא בהרבה מרוב המקבילות הקורנפלקסיות מהסופר, ועולה חמישית מהמחיר. הוא טעים גם עם חלב רגיל וגם עם כל חלב צמחוני אחר (נסו חלב אגוזי לוז!), והפריכות המתפצפצת שלו תגרום לכם לזנק מהמיטה בחדווה כל בוקר. טוב, אולי. הכמות: כ-300 גר' דגנים.

  • 1 ושליש כוס קמח מלא
  • שליש כוס סוכר חום
  • חצי כפית סודה לשתייה
  • חצי כפית מלח (כן!)
  • 1 כוס רוויון (לבן נוזלי 1.5% שומן)
  • 2 כפות דבש או סילאן
  • 1 כפית תמצית וניל

עלות משוערת:

7 שקלים

עבודה נטו:

15 דקות

ההכנה

צליאקים – ראו בתחתית גם גרסה מצויינת ללא גלוטן.

ולרשימת המרכיבים. שימו לב שאת כולם אתם מזהים, ויכולים להגות! שזה לא מובן מאליו עם מרכיבים של דגני בוקר בימינו:

אם אין לכם קמח מלא, אפשר להחליף בקמח לבן, אבל אז זה יצא קצת פחות בריא, והטעם יהיה פחות עשיר (קמח חיטה מוסיף טעם "ביסקוויטי" לבצקים). אפשר להשתמש בסילאן או מייפל במקום דבש. אין לכם רוויון? ערבבו כוס אחת של חלב עם כפית אחת של חומץ רגיל (כזה שנמכר בבקבוקים של מיץ פטל), המתינו כמה דקות וקיבלתם רוויון ביתי מוכן לשימוש! אפשר במקום רוויון להשתמש גם בלבן רגיל מגביע (צריך קצת פחות משני גביעים), או אפילו יוגורט. את הסוכר החום אפשר להחליף בסוכר לבן, אבל יצא פחות טעים. אני מניחה שאפשר לשחק פה עם הטעמים ואם אתם אוהבים, אפשר להוסיף גם כפית קינמון או תבלין אחר שמתחשק. את הסודה לשתייה משיגים בקופסיות קטנות במדפי האפייה בסופר, היא עולה גרושים ומחזיקה לנצח.

שמים בקערה גדולה את הקמח המלא.

מוסיפים את הסוכר החום, הסודה לשתייה, והמלח.

מערבבים טוב טוב ויוצרים גומה במרכז החומרים היבשים. עכשיו נוסיף למרכז הגומה את כל שאר החומרים הרטובים.

מודדים את הרוויון.

מוסיפים פנימה

מוסיפים גם את הדבש

והוניל

מערבבים בהתחלה רק באמצע, כך שכל החומרים הרטובים יתערבבו קודם.

כשהשלולית הרטובה אחידה יחסית, מתחילים לדחוף פנימה את הקמח מהשוליים ולערבב עד שכל הקמח נספג פנימה

עד שנוצר בצק רך למדי

במרקם של בלילת עוגה – לא רך מידי, ולא צמיגי מידי. משתדלים לא לערבב יותר מידי. ברגע שנוצר בצק, מפסיקים לערבב!

פורשים נייר אפייה ומוזגים את הבצק למרכזו של הנייר.

משתמשים במרית או כף עץ כדי למרוח את הבצק לשכבה אחידה וכמה שיותר דקה.

יותר חשוב משתהיה דקה, חשוב שתהיה אחידה. כי אם יהיו חלקים דקים יותר, הם יתייבשו ויישרפו ויהפכו למעין קרקרים שתצטרכו אח"כ לדוג החוצה מהבצק האפוי.

הכי מומלץ ליצירת שכבת בצק אחידה: קלף פלסטיק, 3 שקלים בכל חנות כלי מטבח. שימושי בטירוף להוצאת בלילות בקערות, למריחה של קרמים על דברים, לחיתוך בצק למנות, לסתימת חורים בקיר, ובאופן כללי לכל דבר בבית.

עכשיו כשהבצק אחיד ומשוטח בצורה שווה על הנייר, מעבירים לתבנית גדולה וזורקים לתנור

אופים את הבצק בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך כ-25 דק' עד 30 (אצלי זה לוקח רבע שעה כי התנור פסיכופט), או עד שהבצק אפוי, יציב למגע, והקצוות מתחילים להשחים. רואים את הכתמים הכהים על הבצק בתמונה פה למעלה? אלה איזורים שהבצק היה בשכבה דקה מידי והם על גבול השרופים.

מוציאים מהתנור ומניחים לצינון של כחצי שעה.

הופכים את הדיקט האפוי כך שנייר האפייה פונה מעלה. מקלפים בעדינות את נייר האפייה תוך כדי שמחזיקים את הדיקט היטב, למניעת קרעים בנייר.

אני מצאתי שקילוף הנייר כשהדיקט הפוך יעיל יותר, ואחרת הבצק הרבה יותר נדבק אליו ועושה צרות.

קורעים את הדיקט לפיסות גסות ושמים בקערת הפוד פרוססור.

טוחנים לכ-15 שניות או עד שהבצק האפוי נטחן לפתיתים קטנים בגודל של גרגרי תירס.

אם אין פוד פרוססור, אפשר לקצוץ את הבצק עם סכין גדולה (מומלץ משוננת, כזו לפריסת לחם) לקוביות כמה שיותר קטנות – מניחים כמה דיקטים מהבצק אחד על השני, פורסים לרצועות, ואז מסובבים ופורסים שוב עד שנוצרות קוביות.

שימו לב שהבצק האפוי מתקשה לאחר כמה שעות של המתנה והוא הופך להיות הרבה יותר קשה לחיתוך עם סכין. אז אל תתמהמהו יותר מידי.

בשיטה זו יתקבלו דגנים יותר גדולים וצ'אנקיים:

ובשיטת הפוד פרוססור יתקבלו פירורים גסים שהרבה יותר דומים למרקם של הדגנים המקוריים – grape nuts. שתי הגרסאות מצויינות וכל אחת טובה בדרכה שלה: הגדולים שומרים על הפריכות לזמן ארוך יותר, והפירוריים יותר מתפצפצים בפה וכיפיים לאכילה.

מפזרים את פתיתי הבצק האפוי על תבנית מצופה בנייר אפייה חדש, ואופים שוב בתנור על 180 מעלות. למשך כ-20 דק' לקלייה סופית. שימו לב שזה לא 20 דק' רצוף, אלא שלוש פעימות של כ-7 דק' בהן מערבבים בין לבין. אם תנסו לאפות 20 דק' רצוף תקבלו פחם בריבוע.

מערבבים היטב תוך כדי האפייה כל 7 דקות, כדי שהפתיתים ישחימו בצורה אחידה ולא יישרפו (חשוב!!!). הכי נוח לערבב על ידי הרמה של כל אחד משולי נייר האפייה, ליצירה של ערימת פתיתים במרכז, ואח"כ לשטח אותה מחדש עם כף עץ (או אפילו בידיים) כדי לפזר את הפתיתים השחומים יותר לתחתית ואת הבלונדינים יותר למעלה. חוזרים על התהליך פעמיים, כאמור. שימו לכם טיימר, כדי שלא יישרף לכם!

אחרי שכל הפתיתים קלויים ושחומים היטב (זה בסדר אם הם עוד לא פריכים לגמרי, הבצק מקבל את המרקם הסופי עם הצינון), מצננים ומעבירים לקופסה אטומה. חובה לשמור את הפתיתים בקופסה אטומה היטב אחרת הם מאבדים את הפריכות.

אם רוצים, אפשר לערבב פנימה לדגנים הצוננים כחצי כוס צימוקים או חמוציות (לא אופים אותם כי הם מתקשים כמו אבן).

אני אוהבת לאכול את זה עם חלב

אבל אפשר בהחלט גם עם יוגורט (אפילו רוויון), ומומלץ להרעיף מלמעלה עם פירות קצוצים מכל סוג שאוהבים.

גרסה ללא גלוטן
אחרי כמה ניסויים ושפצורים הגעתי לגרסה הבאה שהיא לא פחות טעימה, והרבה יותר בריאה מהגרסה הגלוטנית. שימו לב שהבצק האפוי יוצא במרקם קצת שונה, יותר פירורי ו"עוגתי", ולכן הפירורים האפויים (במיוחד אם תטחנו את הבצק בפוד פרוססור) יצאו קצת יותר דקים. אבל ההנאה לא נפגמת! הנה התערובת שתהווה תחליף לקמח המלא, והיא מורכבת משלושה אורחים חדשים שאולי יהיו לכם חדשים ומוזרים:

נזדקק לחצי כוס שקדים טחונים דק (להשיג בחנויות טבע ולרוב גם בסופרים באריזות קטנות ליד מוצרי האפייה), חצי כוס + 2 כפות שיבולת שועל טחונה דק (אפשר לטחון לבד שיבולת שועל רגילה במטחנת תבלינים עד שנוצרת אבקה או "קמח", ואפשר לקנות קמח שיבולת שועל מוכן בחנויות טבע כמו "ניצת הדובדבן" או "עדן טבע מרקט" – ואם אתם צליאקים, חובה לוודא ששיבולת השועל ארוזה באריזה סגורה שרשום עליה "ללא גלוטן"), ולסיום, שליש כוס קמח אורז מלא (להשיג בחנויות טבע, כאמור). אני מניחה שאפשר לשחק פה עם עוד תערובות ומיקסים (יש גם כאלה מוכנים, ויקרים למדי, כמו "קמח תמי"), אבל זו נראתה לי התערובת הכי נגישה וזולה. אפשר להשיג את כל המרכיבים בקלות, בניגוד למתכוני "ללא גלוטן" נפוצים שדורשים כל מיני מרכיבים מוזרים כמו טפיוקה, סורגום, קמח שיני ארנבונים, וזנבי לטאות.

ככה נראית שיבולת שועל רגילה שטחנתי בעצמי לקמח במטחנת התבלינים שלי (הבלנדר שלי הגיע עם תוסף כזה של מטחנה. שימושי בטירוף!) זול ומהיר… ושוב תזכורת – אם אתם צליאקים, הקפידו על שיבולת שועל שסומנה ככזו ללא גלוטן!

ככה נראית הבלילה של הבצק ללא גלוטן. יותר נוזלית ויותר בהירה מהבלילה הרגילה.

קצת יותר קלה למריחה על נייר האפייה בגלל המרקם שלה.

ככה היא נראית אחרי השיטוח והאפייה. עוגתית למדי, בניגוד לבלילה הרגילה שיוצאת יותר "קרקרית".

וככה נראים הפירורים הטחונים של הבצק. דווקא כאן נראה לי שיצא יותר מוצלח בחיתוך עם סכין. פחות פירורי (למרות שזה עדיין טעים בטירוף ואני יכולה לחסל נגלה כזו ישירות מהקופסה בתור נשנוש).

ולחדשות אחרות, מזל טוב רננה! ווהו! (אם לא קוראים לכם רננה ואין לכם יום הולדת ביום שבת הקרוב, תתעלמו :)

פינת התכל'ס
מערבבים בקערה 1 ושליש כוס קמח מלא יחד עם שליש כוס סוכר חום, חצי כפית סודה לשתייה, וחצי כפית מלח (כן!!). יוצרים גומה במרכז ומוסיפים פנימה 1 כוס רוויון (לבן נוזלי 1.5% שומן), 2 כפות דבש או סילאן, ו-1 כפית תמצית וניל. מערבבים עד שנוצר בצק אחיד (נזהרים מערבוב יתר) במרקם של בלילת עוגה. מורחים את הבצק באחידות (!!!) בשכבה דקה על נייר אפייה ומניחים בתבנית. חשוב מאוד שהבצק יהיה אחיד אחרת החלקים הדקים יישרפו. אופים על 180 מעלות למשך כ-25 עד 30 דק', או עד שהבצק זהוב בשוליים ויציב למגע. מצננים, הופכים ומקלפים את נייר האפייה. טוחנים את הבצק בפוד פרוססור לפירורים (או קוצצים בסכין לקוביות קטנות), פורשים על נייר אפייה חדש וקולים שוב על 180 מעלות כ-20 דק', ומערבבים כל 7 דק' כדי שלא יישרף וייקלה בצורה אחידה. מצננים ושומרים בקופסה אטומה. מגישים עם חלב או יוגורט, ואם רוצים אז פירות ו/או אגוזים ו/או פירות יבשים.

גרסה ללא גלוטן: מחליפים את הקמח המלא בחצי כוס שקדים טחונים, חצי כוס + 2 כפות שיבולת שועל טחונה דק לאבקה (או קמח שיבולת שועל), ושליש כוס קמח אורז מלא. כולם ניתנים להשגה בחנויות טבע. שימו לב שיש לוודא ששיבולת השועל מסומנת כ"ללא גלוטן", אם אתם מכינים את המתכון עבור מישהו עם צליאק, כי שיבולת שועל "רגילה" עלולה להכיל שאריות מזעריות של חיטה.

הצעה לגרסה טבעונית: לא ניסיתי, אך אני מניחה שהמתכון יעבוד עם גרסה טבעונית של רוויון (ערבוב של כוס חלב סויה עם כפית חומץ, בדומה לטריק עם החלב הרגיל), או יוגורט סויה. אשמח לדיווח אם אתם מנסים.

עוף מוקפץ עם חסה 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהיום שלישי, 04 בנובמבר 2014

את הקסם הזה טעמתי לראשונה יחד עם גל ואורן בבודפשט במסעדה בשם "פיתה", תאמינו או לא. המקום היה דומה באופן מחשיד ל"מזנון" של אייל שני, וכל המנות הוגשו בפיתות, אבל המנה הזו הפתיעה בגאוניותה. החסה קצת קמלה מהחום של העוף המוקפץ ונוצרה מנה מרעננת ומעולה. החלטתי לנסות לשחזר את העסק בבית ואחרי כמה שינויים ותיקונים הנה היא לפניכם: ארוחה משביעה ומפתיעה, שתעיף לכם את הסכך, בחמישה מרכיבים בלבד! הכמות: 3-4 מנות.

  • 500 גר' רצועות עוף
  • 1 בצל ענק
  • 1 כפית בהרט
  • 2 כפות דבש
  • חצי ראש חסה (מכל סוג)
  • רוטב אופציונלי (מומלץ!):
  • חצי גביע יוגורט ביו + מלח + פלפל

עלות משוערת:

27 שקלים

עבודה נטו:

15 דקות

ההכנה

לא כל כך ברור מה משך אותנו פנימה למסעדה המשונה הזו, שחולקת חלל עם מזללת פסטות בחלקה השני.

אולי הלוגו היפה והעיצוב המזמין? סירי האמייל עמוסי העגבניות? אפילו גל ואורן לא זוכרים. אבל מיד כשהתיישבנו על הבר והזמנו, רנדומלית למדי, שלוש מנות פיתה שונות מהתפריט, הרגשנו שנפלנו על משהו טוב. ואני במיוחד!!! ותוך כדי הלעיסה הפראית והבלתי מרוסנת, מעורבבת באנקות קולניות שלא היו מביישות אלפקה בעונת הייחום, זעקתי רק "עוד!!! עוד!!!" והזמנתי מנה נוספת עוד לפני שסיימתי לנגב את רסיסי הרוטב והיוגורט שהעפתי לכל עבר.

חסה מבושלת זה לא משהו חדש (כבר הכנתי איתה כמה מרקים די מוצלחים), אבל בקונסטלציה הזו משהו פשוט עובד. המרקם שלה נשאר חצי פריך וחצי מבושל, וזה קצת מזכיר תרד, רק חצי מהמחיר ובלי האפטר-טייסט המתכתי. נסו את הפלא הזה ולא תתחרטו.

חמישה מרכיבים בלבד כבר אמרתי? ברור.

בדקתי את המתכון גם עם חסה עגולה וגם עם מאורכת, ושתיהן עבדו מעולה. אנחנו נזדקק רק לחצי מראש החסה, אז את השאר תשמרו לסלט או שתתנו לארנב שלכם.

המשך »

דאמפלינגז ברוטב טופי ספרייט 

נחשב אצלי: מתוק ומושחתיום שבת, 25 באוקטובר 2014

למתכון הבא התוודאתי מהאתר של הגברת פיוניר וומן והוא פסיכי למדי, אז תישארו איתי רגע ותדמיינו את זה: בצק עלים שחום, בתוכו פיסות תפוח רכות ועסיסיות (אפשר ומומלץ גם שזיף אם תצליחו להשיג.. עדיין יש פה ושם), ומעליו מיצים חמאתיים, קרמליים ומבעבעים שעשויים, בין היתר, מפחית של ספרייט! מדובר במרשם טיפוסי אמריקאי שהתגלגל לו באינטרנט, וברגע שתעברו את המחסום הפסיכולוגי, ותנסו להכין, תתמכרו אליו עד בלי די. הקרדיולוג שלכם לא יצא מרוצה מהעסק הזה, אבל כל עוד לא אוכלים את זה כל יום, אתם כנראה תשרדו. אולי.

  • כ-300 גר' בצק עלים (חצי חבילה)
  • 2-3 תפוחים (או 6-7 שזיפים)
  • 75 גר' חמאה
  • חצי כוס סוכר
  • 3/4 כוס ספרייט (חצי פחית
  • רוצים תחליפים וגיוונים?
  • ראו את פינת התכל'ס למטה
עלות משוערת: 

25 שקלים

עבודה נטו: 

10 דקות

ההכנה

האח הידד, חמישה מרכיבים בלבד!

נרתעים מהספרייט? אל. הטעם הלימוני העדין של המשקה מזדקק באפייה לכדי סירופ מתקתק ולימוני שמשתדך בול לבצקניות הטעימות. החלק התחתון הופך להיות רך ופודינגי, והחלק העליון פריך ומתפצפץ. ואם בכל זאת אתם משתפנים – המתכון יעבוד גם עם מיץ תפוחים במקום הספרייט (וסביר להניח שיעבוד עם מיצים טעימים אחרים: לדוגמה, רימונים, חמוציות, אננס, וכו'. אתם יכולים אפילו לנסות קוקה קולה. רק לא משקאות דיאט בבקשה – כי אסור להשתמש בהם באפייה. יש לזה איזו סיבה מוזרה).

אני השתמשתי בבצק עלים על בסיס חמאה כי הוא טיפה יותר טעים לי, אבל לא חובה – אפשר להשתמש בבצק עלים רגיל על בסיס מרגרינה. זה לא כאילו לא תקבלו את מנת החמאה שלכם ברוטב.

המתכון המקורי היה עם משמשים, וזה עובד מעולה!!

A video posted by Bazekalim (@bazekalim) on

רק חבל שעונת המשמשים נמשכת שנייה וחצי בערך. אז בדקתי וזה עובד עם שזיפים (זו סוף העונה שלהם, אז הזדרזו), וגם דובדבנים מגולענים (אפשר משומרים מצנצנת) – הם יוצאים מדהימים. במקום פלח של תפוח או חצי משמש שמים בערך שלושה דובדבנים בכל גלילת בצק.

אוקיי אז מוכנים? זה ממש קל, אין לכם תירוץ לא לרוץ ולהכין את זה עכשיו.

מתחילים עם התפוחים (או השזיפים, לצורך העניין). חותכים אותם לפלחים. אפשר להשקיע וממש להסיר את הליבה, לחתוך לרבעים ואז לחצות כל רבע (יש גם מכשירי פריסה שעושים את זה בקלות), אבל אני עצלנית ופשוט חותכת סביב הליבה בחיתוך ישר עם סכין גדולה. ואז כל "לחי" שנוצרת אני חותכת לכמה פלחים קטנים יותר. אין צורך לקלף – הקליפה ממש רכה ולא מורגשת אחרי האפייה!

המשך »

מאפינס תפוח ודבש ללא גלוטן 

נחשב אצלי: קפה ומאפהיום שלישי, 23 בספטמבר 2014

רכים, עסיסיים, טעימים, מתפוצצים מטעם של תפוח מקורמל, מוכנים בקערה אחת עם כף, ללא סוכר, ללא קמח, ובריאים למדי. אתם צריכים עוד סיבה לעזוב הכל ולרוץ ע-כ-ש-י-ו להכין את המאפינס האלה?יש גם בונוס: המתכון סלחני ביותר לשינויים – אפשר להשתמש בשלל קמחים נטולי גלוטן, ובמקום השמן אפשר להשתמש בבננה מעוכה או ברסק תפוחים וכך לחסוך עוד שומן. אני אוכלת אחד לפני אימון כשאין לי זמן לאכול משהו נורמלי, אבל הם נשמרים מצויין בהקפאה ויעבדו היטב על תקן ארוחת בוקר מהירה. המתכון הגאוני מתוך מגזין Whole Living של מרת'וש.

  • רבע כוס שמן (או רסק תפוחים או בננה אחת מעוכה)
  • חצי כוס דבש
  • 4 ביצים
  • 2 כפיות אבקת אפייה
  • 1 כפית קינמון
  • רבע כפית מלח
  • חצי כוס קמח כוסמת (לא כוסמין)
  • 2 תפוחים בינוניים
  • תחליפים לקמח כוסמת:
  • כמות זהה של קמח אורז מלא / קמח סויה + כפית תמצית וניל / שליש כוס קמח רגיל
עלות משוערת: 

15 שקלים

עבודה נטו: 

10 דקות

ההכנה

שופופו:

מומלץ לצפות בגרסת HD כאן, במסך מלא!

אוקיי, אז עכשיו לגרסה בציורים. או תמונות, יותר נכון.

זו לא טעות, אין טיפה אחת של קמח וטיפה אחת של סוכר במתכון הזה. המתיקות מגיעה מדבש, והיציבות מגיעה מחצי כוס בלבד של קמח מיוחד שאולי לא שמעתם עליו עד עכשיו: קמח כוסמת. לא, זה לא קמח כוסמין, אלא כוסמת, אותו הגרגר המבושל שהרוסים משתגעים לו על התחת? ומכינים ממנו פילאף שהריח שלו נודד לקילומטרים? אז כזה, רק נא (כלומר, לא קלוי), וטחון לאבקה דקה. ניתן להשיג את הקמח בחנויות כמו "ניצת הדובדבן" ו"עדן טבע מרקט", או שאפשר לקנות כוסמת ירוקה (כלומר, לא הכוסמת החומה הכהה, המכונה גם KASHA) ולטחון לבד במטחנת תבלינים.

ניסיתי את המתכון גם עם קמח אורז מלא בהצלחה רבה (גם אותו משיגים בחנויות טבע). הניסיון עם קמח הסויה הניב תוצאה עם מרקם של סופלה קצת ביצתי (לי זה לא מפריע, אבל לרבים כן) – היתרון בו שהוא דל בפחמימות ביחס לשאר, ועשיר מאוד בחלבון. בקיצור, לשיקולכם.

המשך »

פירורי עוף בחמאת בוטנים 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהיום שישי, 19 בספטמבר 2014

למי שלא הספיק לראות – אל תפספסו את החוברת האיטלקית החדשה של בצק אלים – זה הצ'אנס האחרון להזמין מתנת חג מגניבה ומפתיעה לפני ראש השנה בשבוע הבא. אה, וגם חוברת 1 חזרה למלאי. לפרטים נוספים ולמבט בלעדי לתוך החוברת, לחצו כאן, פרונטו!

- – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – -

בימים מוטרפים ועמוסים שכאלה – ארוחת צהריים זריזה בשלוף יכולה להציל חיים. טוב, לא ממש להציל חיים, אבל לעשות אותי ממש ממש שמחה. אז הנה אחת כזו, והיופי בה הוא שהיא סלחנית בטירוף לשינויים – אין לכם חמאת בוטנים? השמיטו. רוצים להוסיף לה בריאות? קצצו דק את כל הירקות מהמקרר והוסיפו פנימה. אין לכם זמן לשבת ולאכול? זרקו את הכל לפיתה או לחמניה וצאו. רוצים לנפח כמויות לגדוד? הוסיפו פנימה שאריות אורז מבושל, או הכפילו את מרכיבי הרוטב וזרקו לתוך המחבת חופן של נודלס אינסטנט שהשריתם בקצת מים רותחים. לא משנה אם אתם סטודנט רעב / אבא עסוק / חתול פלאפי – אין מי שלא יכול על המנה הגאונית הזו. הכמות: 4-5 מנות.

  • 500 גר' חזה עוף טחון
  • 1 כף גדושה חמאת בוטנים
  • 2 כפות רוטב סויה
  • 2 כפות חומץ
  • 2 כפות סוכר
  • 3 שיני שום
  • שדרוגים – לא חובה:
  • חצי חבילה בצל ירוק
  • 2-3 ס"מ ג'ינג'ר

עלות משוערת:

25 שקלים

עבודה נטו:

15 דקות

ההכנה

חשבתם פעם להכין מוקפץ מעוף טחון? לא? חבל, כי התאילנדים עושים את זה מאז תחילת הזמן בערך. וזה גאוני מכמה סיבות:
א. זה מוכן בטיל
ב. זה יותר טעים, כי הרוטב מצפה את פירורי העוף הרבה יותר טוב והטעמים חודרים פנימה
ג. זה הרבה יותר זול מבשר בקר

אז נסו את זה ולא תוכלו לחזור אחורה לרצועות עוף.

שישה מרכיבים בלבד. WIN (דמיינו שיש גם בתמונה רוטב סויה, יס?)

שני שדרוגים אופציונליים אך מומלצים מאוד הם בצל ירוק וג'ינג'ר – אבל ממש ממש לא חובה, והגרסה המינימליסטית יוצאת מעולה גם כמו שהיא!!!

לגבי עוף טחון. הדבר היחיד שחשוב כאן זה שתשבו על הקצב שלא יטחן לכם פעמיים את העוף! רק פעם אחת. אחרת נוצר גרבר עוף. הנתח הנכון לטחינה הוא כמובן חזה עוף שלם, ולפני שטוחנים אותו צריך להוריד את הגידים והשומן וכד'. אפשר גם לטחון מנתח הפרגיות (או אפילו הודו) אם רוצים שיצא יותר עסיסי (אבל זה גם יותר יקר, וההבדל לא ממש יורגש בהינתן הרוטב הדומיננטי).

שאר החומרים סטנדרטיים למדי. אם אין לכם חומץ (שזה החומץ 5% הכי פשוט שיש שנמצא בסופר ליד השמן בבקבוקים כמו של מיץ פטל), אפשר גם להשתמש בחומץ פנסי כמו חומץ אורז או חומץ בן יין, ואפשר גם מיץ לימון. במקום סוכר אפשר גם דבש או סילאן.

מתחילים בקיצוץ.

כדי לקלף את השום בקלות נותנים לו זפטה עם החלק הרחב של סכין גדולה. זה יגרום לקליפה לנשור ממנו בקלות.


קוצצים דק.

רק אם רוצים ורק אם יש כוח:

אפשר לקצוץ גם בצל ירוק

רק את החלק הלבן והירוק בהיר – את החלק הירוק כהה שומרים לקישוט.
אה, וג'ינג'ר! הפעם הרגשתי עצלנית ולא טרחתי לקלף אותו. לא הרגישו בהבדל…

המשך »