בצק אלים



עוגת אחו ירוקה 

נחשב אצלי: קפה ומאפהיום שני, 16 ביוני 2014

בתור אחת שבקושי יודעת מה זה "נבדל", האינדיקציה היחידה בשבילי לתחילת המונדיאל היא זה שהתחילו לשים את השיר שלו בזומבה. עם זאת, טורניר כדורגל בינלאומי רם-פרופיל הוא ללא ספק תירוץ טוב לחלוק איתכם את אחת העוגות ההזויות שהכנתי לאחרונה. היא ירוקה (הא, כמו דשא), והיא מכילה כמות נאה של (תחזיקו חזק): פטרוזיליה! חכו, אל תברחו עדיין. הניחוח של הפטרוזיליה מאוד מאוד מתעדן באפייה ומתאזן על ידי הסוכר, ומתקבלת עוגת ספוג עסיסית בטירוף, ירוקה להפליא, עם טעם מתקתק ונעים של עשבי תיבול. ות'אמת? היא עוגה מצויינת לקפה. אז אם נענע בתוך הלימונדה זה כבר סטנדרט, ורוזמרין בתוך עוגיות זה גם לג'יט, אז למה לא עשבים בתוך עוגה? במסעדה האיטלקית Roberta's במנהטן, שם המציאו את העוגה (ובספר שלהם פורסם המתכון, ואח"כ גם כאן), מגישים אותה מפוררת לקראמבל פריך לצד גלידת שומר (אותה חסכתי מכם…) – אבל אני הסתפקתי בהגשה הרבה יותר פשוטה – עם זיגוג לבן ולימוני שמתאים פה בול. החוכמה היחידה היא לא לאפות אותה יותר מידי, כדי שתישאר עסיסית ולא תתייבש. לא היה בנאדם אחד שטעם את העוגה ולא השתגע עליה בטירוף, וזה כולל בין היתר את גל, וגם את עלמה, שהצטרפה אלי ליום בישולים ואפייה שכולו פטרוזיליה (לכו אליה כדי לראות את לביבות הפטרוזיליה המעולות שרקחה במטבחי. ואף מילה על עמבה). הכמות: תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ.

  • לעוגה:
  • 2 חב' פטרוזיליה
  • חצי חב' נענע (לא חובה)
  • 3/4 כוס שמן
  • 4 ביצים
  • 1 ושליש כוס סוכר
  • 1.5 כפיות אבקת אפייה
  • 1 כף קורנפלור
  • 2 כוסות קמח
  • לזיגוג (לא חובה):
  • 3/4 כוס אבקת סוכר
  • 1 כפית מיץ לימון

עלות משוערת:

21 שקלים

עבודה נטו:

20 דקות

ההכנה

כמה הערות על השינויים שביצעתי:

המתכון המקורי כלל גם חצי חבילת נענע, שמאוד מאוד הוסיפה, אבל העוגה עובדת היטב גם בלעדיה – במיוחד לאור העובדה שזה ניג'וס להוריד את העלים שלה מהגבעולים העבים, וזה דורש קניה של עוד צרור. אם כל כמות הפטרוזיליה הזו מרתיעה אתכם, אני מניחה שאפשר להחליף חצי ממנה בכמות דומה של נענע, ואולי אפילו בזיליקום (בזהירות איתו – כי יש לו טעם מאוד דומיננטי. לא בטוחה שהעוגה תעבוד עם 100% בזיליקום. אבל יכול להיות שאני טועה). אבל אל תפחדו ותנו לה צ'אנס כמו שהיא – אתם ממש תופתעו כמה העוגה הזו טעימה, עם או בלי קשר לפטרוזיליה.

עוד שינוי שעשיתי זה להשתמש בשמן רגיל במקום שמן זית – זה הרומניזם שבי שמתקמצן על השמן היקר שלי :( שמן זית הולך מעולה בתוך עוגות בחושות, והניחוח הפירותי שלו ממש "זוהר" אחרי האפייה ונותן לעוגה אפטר-טייסט חמקמק וקסום. כאן, בשילוב עם הפטרוזיליה, הוא מתבקש לגמרי. אבל גם שמן צמחי רגיל (נניח קנולה או חמניות או כל סוג אחר שמגיע בבקבוק פלסטיק של מיצפטל כזה) יוצא בסדר גמור.

במתכון המקורי אמרו לשים את הבלילה המוכנה למשך לילה במקרר, כי זה גורם לה להיות יותר ירוקה. ממה שראיתי, ההשהייה במקרר גורמת לבלילה עצמה להיות קצת יותר ירוקה (בעיקר יותר כהה) – אבל העוגה עצמה יצאה בול אותו דבר כשאפיתי מיד, בלי השהייה במקרר. אז לידיעתכם – אפשר להכין את העוגה מראש ולשמור את הבלילה במקרר, אם כי לטעמי העוגה האפויה דווקא משתבחת עם הזמן, כל עוד מכסים אותה בניילון נצמד ושומרים במקום אטום.

המרכיבים סטנדרטיים למדי, והדבר היחיד שיוצא דופן כאן הוא כף הקורנפלור. הטריק הזה ידוע – מחליפים חלק קטן מהקמח בעוגות בקורנפלור וזה גורם לקמח לצאת "רך" יותר, ויותר דומה לקמח עוגה, שיש בו אחוז גלוטן נמוך יותר, והוא מניב מרקם רך ונימוח יותר לעוגה.

אוקיי, אז ניתן לה צ'אנס? ניתן! היידה הופ!

המשך »

צ'יזקבב על פיתה בנוסח "המנזר" 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהיום ראשון, 08 ביוני 2014

הרבה ירושלמים לשעבר אומרים לי שהם הולכים ל"מנזר" (במלעיל. פאב עממי בסמוך לכניסה של שוק הכרמל בתל אביב) בשביל ה"אווירה הירושלמית", אחרים טוענים שהם נהנים מהעובדה שהמקום נטול פוזה, אבל בעיני דווקא יש שם פוזה, והרבה, אבל האוכל פשוט מעולה. בשבוע שעבר טעמתי שם את המעדן הזה, שנשמע תחילה כמו בליל הזוי של מרכיבים ממקררו של סטלן שטוף מאנצ'יז (גבינה + טחינה?! האא?). אבל ששת המרכיבים כאן יוצרים חגיגה של ממש – מעין שילוב של טוסט פאניני + סינייה + צ'יזבורגר. ההרכבה לוקחת רגעים, האפייה דקות ספורות, והאתגר האמיתי כאן הוא להתאפק ולא לזלול תבנית שלמה לבד.

קצת מביך לפרסם מרשם כזה שהוא יותר כמו "הצעת הגשה" אבל דונט טוק סמאק – פשוט נסו, ואז תודו לי. הכמות: 2 מנות נדיבות (או יותר, תלוי כמה אתם רעבים).

  • 2 פיתות
  • 4 כפות טחינה גולמית
  • 1 עגבניה ענקית
  • רבע בצל (מומלץ סגול)
  • 150 גר' בשר בקר טחון
  • 100 גר' גבינה מגוררת (קשקשבל/אמנטל/גאודה/וכו')

עלות משוערת:

26 שקלים

עבודה נטו:

8 דקות

ההכנה

רוב המצרכים עשויים כבר להיות לכם במקרר או במקפיא.

אני יודעת, אני יודעת, זה נראה הזוי. אבל סמכו עלי, זה יוצא טעים!

באמ'אמא שלי.

הדבר היחיד שהוא קצת ניג'וס זה הבשר הטחון, שצריך לקנות טרי (דרשו תמיד שיטחנו לכם מול העיניים!). אני אוהבת בשר טחון מנתח צלעות, אבל אפשר גם נתחים אחרים לפי המלצת הקצב שלכם – נא לוודא שטוחנים גס ופעם אחת בלבד. סביר להניח שהקצב ירצה לתת לכם יותר מ-150 גר', והוא גם יתן. אבל אז זה פשוט אומר שיהיה לכם עוד בשר בשביל עוד מנות! מה שכן, בשר טחון מחזיק במקרר לפחות יומיים שלושה, אז אפשר למתוח את המנה הזו על פני כמה ימים. את שאריות הבשר אפשר גם להקפיא.

המשך »

פיצת עוגת גבינה ופירורים 

נחשב אצלי: מתוק ומושחתיום שלישי, 03 ביוני 2014

אם הייתי מתברכת בתכונות של עיתונאי אוכל מדופלמים, הייתי מתכננת את השנה הקלנדרית שלי קדימה סביב החגים, וכך הייתי נמנעת גם מכפילויות במתכונים. אבל בשביל זה יש לי בעיתון עורכת (היי תמר!!), ובגלל זה הבלוג שלי נראה כמו שהוא נראה. פעמיים כרובית, פעמיים לוטוס ברצף, והנה עכשיו עוד מתכון "בנוסח עוגת גבינה" (אקלר עוגת גבינה מישו?). אז תזרמו איתי. פיצה מתוקה, מכירים? בטח שמכירים. אז דמיינו פיצה מתוקה שכזו – עם קרם גבינה עשיר, ומעליו קראמבל פריך בטעם ביסקוויט. ואם זה בכל זאת מרתיע אתכם, פשוט תחשבו על עוגת שמרים עם גבינה ופירורים, רק בצורת פיצה! החסרון היחיד של הפיצה הזו היא ש, כמו כל פיצה סטנדרטית, חייבים לאכול אותה מיד, או תוך שעה-שעתיים לפחות. אבל היתרון הוא שאפשר להכין את כל הקומפוננטות מראש, ובניגוד לכל קינוחי השבועות הסטנדרטיים – היא ממש זולה וצריך בשבילה רק גביע אחד קטן של גבינה! ובניגוד למה שאולי חשבתם – ממש לא צריך מיקסר. הכמות: 2 פיצות גדולות, 6 פיצות אישיות, או 14 מיני פיצות.

  • לבצק:
  • 3 כוסות קמח
  • 1 כף שטוחה שמרים יבשים או חצי חבילת "שמרית"
  • 2 כפות סוכר
  • כפית מלח
  • 3 כפות שמן
  • 1 ורבע כוסות מים
  • למלית גבינה:
  • 250 גר' גבינה לבנה או קוטג' (או גבינה רכה בכל אחוז שומן)
  • 1 חלמון
  • שליש כוס סוכר
  • כפית גדושה קמח
  • לציפוי פירורים:
  • 80 גר' ביסקוויטים (10 פתי בר)
  • 50 גר' חמאה מומסת
  • כף סוכר
  • קורט מלח

עלות משוערת:

16 שקלים

עבודה נטו:

25 דקות

ההכנה

רשימת המרכיבים פשוטה ותמציתית למדי.


כמובן ששכחתי לשים בתמונה שמרים. אפשר להשתמש כאן בשמרים טריים ("שמרית") או בשמרים יבשים.

אם אתם לא מכינים בצק שמרים לעיתים תכופות אני ממליצה לקנות חבילה גדולה של שמרים יבשים (יש בה 500 גר' שמספיקים למאות נגלות, והיא עולה 15 שקל – ולכן היא פי אלף יותר משתלמת מ"שמרית"). אפשר להעביר לצנצנת ולשמור במקרר עד שנה שלמה. במקרה כזה תצטרכו כף שטוחה אחת של שמרים יבשים. אם אתם משתמשים בשמרים טריים – תצטרכו חצי חפיסה של "שמרית" ותצטרכו ללכת לקנות אותה במיוחד כי היא לא נשמרת לזמן רב מידי במקרר. לשיקולכם!

המשך »

פסטה ברוטב "אלפרדו" מזוייף 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהיום שלישי, 27 במאי 2014

מרשם גאוני וערמומי – שמניב רוטב קרמי ועשיר להפליא, עם עשירית מכמות השומן והקלוריות. הפטנט הוא לבשל כרובית עד שהיא רכה, ולטחון לה את הצורה עם קמצוץ קטן של גבינה משובחת ושמנת מתוקה – מספיק כדי להערים על כל כרובופוב או סרבן מצוי – כשהרוטב מתובל כמו שצריך, אפשר לגמרי לחשוב בטעות שמדובר ברוטב המקורי, שעשוי מתועפות של שמנת מתוקה. הידד! המתכון הוא עיבוד שלי מתוך המגזין האמריקאי everyday food ז"ל, ופורסם לראשונה במדור שלי בזמנים מודרניים. שימו לב – לצערי אין דרך להכין את הרוטב בלי בלנדר או בלנדר מוט (או פוד פרוססור) – כי כדי שהשטיק יעבוד הרוטב חייב להיות חלק ומשיי לחלוטין. הכמות: 3-4 מנות.

רוצים אלפרדו אמיתי ומושחת כהוגן? יש גם כזה בבצק אלים

  • 1 ראש כרובית קטן (כ-500 גר')
  • 3 כוסות חלב (אפשר להחליף חצי במרק עוף)
  • 1 שן שום קלופה
  • 2 כפות פרמזן מגוררת
  • 2 כפות שמנת מתוקה
  • חצי כפית אגוז מוסקט
  • אופציה: מעט חמאה, אם רוצים (בערך 10 עד 30 גר')
  • חצי חבילת פסטה פטוצ'יני (או כל סוג שאוהבים – 250 גר')

עלות משוערת:

15 שקלים

עבודה נטו:

19 דקות

ההכנה

אני מתנצלת על התדירות הגבוהה של הירק הזה פה לאחרונה, אבל כפי שהסברתי לכם בעבר, אני הלוחשת לכרוביות. לא תעבור לידי כרובית צחורה ויפה מבלי שאחפון אותה בתאווה ואתחוב לסלסלתי.

בגלל שאין פה הרבה מרכיבים, ויש מעט מאוד מרכיבים טובים, נסו להקפיד ולהשתמש בגבינת פרמזן נורמלית. יש כל מיני זני "פרמזן" מזוייפים שמסתובבים להם בסופרים עם אריזות מרשרשות בצבע אדום-לבן-ירוק, אבל כשמסתכלים על המרכיבים, השומן הצמחי [יענו, מרגרינה], בוהק ומסנוור מכל דבר אחר. אל תיפלו בפח – קנו לכם פרמזן אמיתית. גם אם היא ישראלית ולא איטלקית חס וחלילה, היא פי אלף יותר טובה מפרמזן-מרגרינה. אני משתמשת בשמנת מתוקה 38% כי היא הכי זולה, אבל גם 32% תעבוד, ואם ממש אין ברירה, אז גם 15% (יצא פחות טעים).

אם במקרה יש לכם ציר עוף (יענו, מרק עוף) במקרר, אפשר להחליף חצי מכמות החלב ולקבל טעם עשיר יותר (ככה זה היה במתכון המקורי, אבל עובד מצויין גם בלי).

לאחרונה התחלתי להתנסות עם פסטת כוסמין, שהיא אמנם די יקרה, אבל יושבת הרבה יותר טוב בבטן, ומשתלבת מעולה עם הרוטב הזה. אבל כל פסטה שאתם אוהבים מכל סוג ומכל איכות תצלח כיאה.

המשך »

גלויה מליון ובורגנדי 

נחשב אצלי: חו"ליום שני, 12 במאי 2014

באפריל ארזתי את עצמי ואת חברתי עדי במזוודה ונסענו לפגוש שוב את רוני ופרד בצרפת. את פרד (פרדריק, בשבילכם), אתם כנראה זוכרים מהסופ"ש החלומי בבראטן, שם הוא היה ה-mastermind מאחורי כל הגיחה (וגם על הנהיגה, וגם על דקלום כל ארסנל שירי מתי כספי בדיוק מפליא). הפעם הציע שנדרים לכיוון בורגנדי, איזור הכרמים היפהפה שממנו מגיעים כמה מהיינות האדומים המשובחים ביותר בעולם. אני הצעתי שבנוסף, בעקבות פוסט מפתה של עמית אהרונסון, אולי נוכל להדרים עוד יותר ולעבור גם בעיר ליון, שכונתה לא פעם הבירה הקולינרית של צרפת. וכך הוסכם! אז ארזנו פקלאותינו, ויצאנו לדרך.

מפתיע לגלות שבצרפת יותר משתלם לשכור אוטו ולממן את הדלק וכבישי האגרה, מאשר לנסוע בקווי הרכבת היקרים, שהכרטיסים להם גם אוזלים חודשים מראש!

התחנה הראשונה בדרך הייתה העיירה הקטנה אפואס (Époisses) – שעל שמה קרויה הגבינה המסריחה המפורסמת, והכה אהובה על רוני.

ישבנו לארוחת צהריים קלה וחביבה במסעדת La Pomme D'or עם שלל מנות בהם כיכבה הגבינה האמורה (רוטב בשמל אפואס לסטייק, לדוגמה),

והתחרענו על צלחת גבינות נדיבה (שכלולה כמובן במחיר העסקית… הו, צרפת, את שיכורה, לכי הביתה).

המשך »