שני סלטים טעימים
תשימו שנייה את ההמבורגר בצד – בואו נדבר על ארוחת הערב שלכם. אז זה לא שאני צמחונית, או שוחרת מאכלי בריאות, או מגדלת עגבניות אורגניות באדנית – אבל תהרגו אותי, סלט טוב יכול לספק אותי לארוחת ערב. ואל תשפטו על לפי כמות הקלוריות שרצות פה בבלוג – כשאני חוזרת הביתה בערב, אין לי באמת כוח להכין דברים. אבל סלט קליל תמיד יש לי זמן להרים. אז הנה שניים מהאהובים עלי. הראשון הוא הקולסלו – סלט הכרוב האמריקאי עתיר המיונז. פריט חובה בכל ברביקיו ובכל ארוחה מוגדלת ב-KFC – ובגרסה שלי הוא קליל ובריא. השני הוא סלט עדשים אדומות עם גבינת עיזים ונענע. מעדן נפלא ומזין שטעמתי בלחם ארז הרצליה, ומאז שיחזרתי בביתי פעמים רבות בהמון וריאציות. אז ידידיי, לא להתבייש, לכולם מותר להכין ואף להנות (!!) מסלט. תהיו גאים בזה. זמן ההכנה לכל סלט: בערך 10-14 דקות. הכמות מכל סלט: תוספת ל-3 סועדים, או ארוחת ערב לסועד רעב אחד.
- לסלט קולסלו:
- רבע כרוב בינוני
- 1 גזר גדול
- 5 כפות רוויון
- 1 כף מיונז (מומלץ מיונז קל)
- 1 כפית חרדל
- 1 כפית סוכר (כן!)
- מיץ מחצי לימון
- מלח ופלפל לפי הטעם
- לסלט עדשים גבינה ונענע:
- 1 כוס עדשים אדומות
- כ-30 גרם גבינת עיזים מסוג "תום" (הכי מוצלח) או פקורינו או פרמזן
- חופן נדיב של עלי נענע
- 1 כף שמן זית
- מיץ מחצי לימון
- מלח גס ופלפל לפי הטעם
-
–
ההכנה
סלט קולסלו
הסלט הזה מורכב משני דברים. התוכלו להבין מהתמונה מהם? יופי: כרוב וגזר. את שניהם קוצצים לפיסות דקיקות ומערבבים עם רוטב חמצמץ שמכינים בקלות כבר בקערת הסלט שבה נשתמש. אז הנה זה בא: מניחים בקערת הסלט את הרוויון, המיונז, החרדל, מיץ הלימון, הסוכר ומלח-פלפל וטורפים היטב עם מזלג עד שנוצר קרם אחיד בצבע חרדל בהיר מאוד. כן, זו לא טעות, יש פה קצת סוכר. אבל הרוטב לא מתוק, אל דאגה. אם אין לכם רוויון אפשר להחליף אותו ביוגורט, אבל זה יוצא פחות טעים.
אז כן, הסלט הזה לא חף ממיונז, אבל לי לא אכפת כי אני משתמשת במיונז דל שומן וזה יוצא טעים להפליא. ההמלצה שלי למיונז קל היא "מיונס" 5% שומן – אותו אני מחזיקה במקרר בעיקר בשביל הסלט הזה, ואם השומנים לא מפחידים אתכם, לכו על המלך: מיונז הלמנ'ז.
טועמים את הרוטב עם פיסת כרוב ומתקנים תיבול. אם חמוץ מידי מוסיפים קצת סוכר ורוויון. אם מתוק מידי מוסיפים קצת מיץ לימון ומלח. אם חסר טעם מוסיפים חרדל ומיונז. תקנו את התיבול לפי הטעם שלכם. ברגע שהרוטב פיקס מתחילים לקצוץ.
face the facts: גזר זה הירק שהכי בעסה לקצוץ. כל אחד יכול להיות בטוח שהסכין שלו היא הסכין הטובה ביקום עד שהוא יתקל בגזר עקשן. הם קשיחים והם סיביים. אז אם אין לכם סכין טובה יש לכם שתי אפשרויות: לקלף את הגזר לרצועות דקיקות עם הקולפן שלכם (כמו שאתם מקלפים את הקליפה ומשליכים לפח? רק להמשיך "לקלף" רצועות דקיקות מבשר הגזר ולהשליך אל תוך קערת הסלט). האופצייה השנייה היא לקחת הרבה אוויר, ולקצוץ אותו בטכניקה הבאה (בערך 2 דקות לגזר):
חוצים את הגזר לשניים לאורך, ואז חוצים אותו לרוחב. ככה נוצרים לכם ארבעה חלקים שבסיסים שטוח. עוברים עם הסכין ופורסים אותם לפרוסות דקיקות (עם סכין גדולה זה קל מאוד).
אח"כ משכיבים את כל הפרוסות על הצד (כשהן קצת עולות אחת על השנייה) ועוברים שוב עם הסכין עד שנוצרים "גפרורים" דקיקים. אם התייאשתם, תמיד תוכלו לקלף מן הגזר פיסות לתוך הסלט.
עם הכרוב אין לנו בעיות. מסירים את העלה החיצוני שלו (שהוא בדרך כלל קצת סמרטוטי ולפעמים יש עליו קצת כתמים מכוערים. אבל אף אחד לא צריך לדעת). ופשוט מתחילים "לגזום" ממנו עם הסכין. כל פעם משנים לו את התנוחה קצת כדי להמשיך בתנועה חלקה עם הסכין ליצירת שבבים (או "גפרורים", אם תרצו).
הכמויות של הכרוב הקצוץ שיוצא בסוף, אגב, הן דיספרופורציונליות לחלוטין לכמה כרוב השתמשתם. כרוב אחד בינוני (שיעלה לכם בערך 2 שקלים) יספיק לשתי קערות ענקיות של סלט. לארוחת ערב קטנה עבורי אני מסתפקת בשמינית צנועה מהכרוב השלם.
את הגזר והכרוב הקצוצים מעבירים לקערה בה הכנתם את הרוטב, ומערבבים היטב (דוגרי – הכי טוב לערבב עם הידיים, אחרת הכל נופל החוצה). אם אתם מרגישים חרוצים, הוסיפו פנימה קצת נענע קצוצה. לא יותר מזה. הכי כיף שהסלט פשוט, ואפשר להתחיל לאכול אותו מהר מהר, בלי שהוא לוקח חצי שעה להכין.
למי שבכל זאת תוהה איך הכנתי את ההמבורגר שבתמונה:
קניתי אצל הקצב 200 גרם אנטריקוט טרי. היה בו הרבה שומן וזה בסדר. ביקשתי שיטחן לי את הבשר פעם אחת לטחינה גסה. רכבתי מהר הביתה וכשהבשר עדיין צונן העברתי אותו לקערה נקייה ולשתי אותו כמה דקות בידיים. לא תיבול ולא נעליים, רק ללוש ולהטיח את הבשר בחוזקה בתחתית הקערה. זה מה שמונע ממנו להתפרק על הגריל. כיתתתי לי כתיתה נאה ושמתי אותה במקרר. בינתיים חיממתי מחבת כבדה ל-10 דקות תמימות על ריק, בלהבה הכי חזקה שיש. במקביל קליתי לי גם לחמניה בתנור. הוצאתי את הקציצה מהמקרר ומרחתי אותה בקצת שמן זית. טיגנתי אותה 3 דקות לכל צד לדרגת מדיום. בלי להזיז אותה או להציק לה – רק הפכתי פעם אחת וזהו. עגבניה, חסה, קצת מלח גס, צילום זריז, וקדימה לבטן. רוצים לקרוא עוד על ההמבורגר המושלם? לחצו למאמר מקיף מבית השף עמיר אילן.
סלט עדשים, גבינת עיזים ונענע
את הסלט הזה מגישים (הגישו, לפחות) בלחם ארז הרצליה לצד הקרפצ'יו הנהדר שלהם. כל כך התלהבתי מהגאונות הזו שהייתי חייבת לתחקר את המלצרית בנוגע למרכיבים ולשחזר מהר בבית. הסלט טעים כשהוא פושר וגם כשהוא קר (אפשר לשמור אותו לפחות יומיים שלושה במקרר והוא עדיין נשאר טעים).
הגבינה היא, במקרה זה, גבינת תום עיזים. מה שנשמע לרובנו כמו סינית, לבחורות ממחלקת הגבינות בסופר זה לא. פשוט צריך לבקש מהן 100 גרם של גבינת עיזים קשה (שזה לרוב רק תום, אלא אם כן אתם בחנות גבינות ענקית או בחלק מסניפי טיב טעם) – לשלם 14 שקל על העניין, ולהנות מכמות לשלושה או ארבעה סלטים. ניסיתי להשתמש גם בפרמזן ובפקורינו, ושתי הגבינות הללו עדיין עובדות, אבל פחות מוצלחות מהתום. אז חסכו לכם זמן וקנו את הדבר האמיתי.
לגבי העדשים, בהתחלה הייתי משתמשת בעדשים רגילות שקניתי בסופר, אבל אז, ברגע של חולשה החלטתי לנסות את העדשים האורגניות. הבדל בטעם לא מצאתי (סורי, ממש ניסיתי!) אבל כן הבחנתי שהעדשים האורגניות שומרות על המרקם שלהם הרבה יותר טוב לאחר הבישול הקצר ולא הופכות לדייסה כמו הרגילות. הנה – תראו בתמונה!
אז כל אחד שיחליט מה טוב לו ויתארגן בהתאם. לי לוקח הרבה זמן לחסל חפיסה של עדשים, אז אני מפרגנת לעצמי ומשקיעה עוד כמה שקלים בבחירה האורגנית. יכול להיות שזה hoax, אבל מה אכפת לי, באמת יוצא טוב יותר.
אז שמים כוס של עדשים אדומות (מומלץ לשטוף אותם קצת בתוך מסננת תחת מים זורמים, אבל אני עצלנית ומדלגת על זה – תראו, אני עדיין בחיים) בתוך סיר ומכסים אותם במים מהברז שיגיעו בערך 2-3 ס"מ מעל הגובה של העדשים. מבשלים על אש גבוהה ומהרגע שזה רותח סופרים 2 דקות בול של בישול ברתיחה, וטועמים. העדשים צריכות להיות "אל-דנטה" – ניתנות לנגיסה, אבל לא רכות לחלוטין. אחרת לא יוצא סלט אלא דייסה. אם צריך לבשל עוד דקה, בשלו.
מסננים את העדשים (התמונה פה מראה איך זה נראה אחרי הבישול). שוטפים כמה שניות במים מהברז כדי לצנן קצת את העדשים (הסלט הכי טוב כשהוא פושר, וככה הגבינה לא תימס לכם ותתערבב יותר טוב). מסננים היטב ומעבירים לקערה.
מוסיפים פנימה שמן זית, מיץ לימון ומלח גס ומערבבים היטב. מגררים פנימה תלתלים דקיקים של גבינת תום, קוצצים את הנענע גס ומוסיפים. מערבבים היטב, מתקנים תיבול, ומגישים.
אוף טופיק: למה לא לקנות בקוקסטור
זה שאני טמבלית שאני משלמת מחירים מופקעים על כלי מטבח שאני קונה, זה סיפור אחד. אבל לפחות אני יודעת שבאיזושהי דרך, ברוב המקרים, המחיר מצדיק את זה ואני מקבלת תמורתו אושר וחיים ארוכים (או קצת יותר קלים). אז במקרה של המטרפה של מריו בטאלי – לא כך. שילמתי עליה שישים ש"ח והיא נשברה לי אחרי 5 חודשי שימוש לא אינטנסיביים במיוחד (יש לי עוד 2 מטרפות אחרות). ניגשתי לחנות CookStore ברח' ביאליק ברמת גן שם רכשתי את המוצר, כדי לקבל הסבר או זיכוי. לא הייתה לי קבלה – זרקתי אותה אחרי שבועיים. בקופה מסרו בקרירות שהם לא מוכרים יותר את המוצרים של בטאלי, ואין אחריות עליהם. הסברתי להם בעדינות ובנועם שיש לי מטרפה מאיקאה כבר 3 שנים והיא עלתה לי רבע מהמחיר ששילמתי פה, ואני מצפה מחנות כמו ה – CookStore שתהיה ערבה לאיכות המוצרים שהיא מוכרת ביוקר רב. לקחו את המטרפה, רשמו מס' טלפון ואמרו שיתקשרו.
אחרי שבועיים של דממת אלחוט הייתי באיזור וקפצתי לראות מה קורה עם זה. למזלי הייתה שם המנהלת בכבודה ובעצמה ("שחיפשה אותי ולא הצליחה להשיג אותי"). היא חזרה בדיוק מדהים על דברי המוכרת מלפני שבועיים ואמרה לי, איך לומר במילים עדינות, ללכת לחפש ת'חברים שלי. אין להם מה לדבר איתי אחרי חצי שנה, דברים כאלה קורים, וזו בעייה שלי. אז חבר'ה, מתוך מחוייבות כנה, אני חוזרת על דבריה, למען יראו וייראו: אל תקנו דברים בלי אחריות. ועוד עצה ידידותית: אם ה-CookStore מרשים לעצמם למכור מוצרי זבל שכאלה, ועוד במחירים מופקעים, אני ממליצה לכם לבזבז את הכסף שלכם במקומות אחרים.
20.9 – עדכון: בעקבות פרסום הפוסט פנו אליי מיחסי הציבור של הקוקסטור ושלחו לי הביתה כפיצוי מטרפה חדשה (וטובה מאוד) של zyliss עם אחריות לחמש שנים.
אוף טופיק ב': להתראות מטבח יקר
אני ודני מצאנו דירה בתל-אביב. המשימה הייתה קשה וארוכה כי היו לנו דרישות גבוהות: מטבח מואר וחנייה. אז, האח-הידד, מצאנו את שניהם. אני נפרדת בצער רב מהמטבח הישן ברח' ביאליק ברמת גן, ששירת אותי בחירוף נפש וקיבל אותי בהבנה גם אם השארתי אותו קצת מלוכלך לפעמים. ככה התחלתי לבשל וככה הקמתי את הבלוג הזה. אז מטבח יקר, סיונרה.
ברכות למטבח החדש, בטוחני שהוא יפיק פנינים :)
מה אופייה של התום הנ"ל? יש פה לא מעט גבינות עזים, אבל המומחיות הספרדית היא בגבינות כבשים, שהחביבות עליי ביותר הן האידיאזבאל (מעושנת קלות) והמנצ'גו למיניה. נראה לך שיעבוד עם גבינת כבשים במקום?
מאיה עונה: וואו, מה זה התקלת אותי :) אני אנסה לברר בטיב טעם אם יש גבינות אירופאיות כאלה ונראה איך קוראים להן. כעקרון הכוונה היא לגבינת עיזים קשה יחסית שאפשר לגרר עם מיקרופליין.
תודה, שני המתכונים נראים נהדר, וגם האזהרה במקומה. לפעמים אני באמת שמחה לצ'פר את עצמי באיזה כלי שימושי וקצת יותר יקר, אבל אני לחלוטין מצפה מהחנות שגם יתנו שרות בהתאם למחיר.
ועוד תודה קטנה על שאת ממשיכה את הבלוג המקסים גם אחרי שאת גדולה ומפורסמת ב"ידיעות" כאחת שקוראת אותך מחו"ל, העיתון הוא לא ממש אופציה עבורי).
בהצלחה עם המעבר!
יש מצב לסשן בישול אחרון לפני שאת בורחת :) ?
הסיפור על המטרפה מרתיח, לפחות יש לך בלוג פופולארי בו את יכולה להזהיר אנשים מחנויות כאלו.
נראה לי ממש מתאים לעבור דירה לקראת השנה החדשה…
ברוכה הבאה לתל-אביב!
ממש מרגיז העניין עם המטרפה… אני אישית לא הייתי מוותרת מכיוון שזו לא בעיה שלך שהם הפסיקו לעבוד עם החברה הזו.
אולי תשלחי להם לינק לבלוג שלך שיראו שזה מפורסם…
מזל טוב על הדירה :)
היי מאיה,
1. האם כרוב סגול יתאים למתכון? או "יש לך, במקרה,מתכון לסלט כרוב סגול"?
2. והאם אפשר להחליף את הלימון במיץ משומר? (זה רק בגלל המחיר..)
תתחדשו על המעבר. מקווה שהמטבח החדש יספק תמונות יפות וטעימות.
מזל טוב על המטבח החדש.
טיפ שלמדתי מהאמריקאים: מתי להפוך את ההמבורגר? כשהצד העליון שלו מתחיל להגיר מיץ (נראה כמו דם – אבל זה מיץ).
לגבי המטרפה – נסי לאתר את "האמא והאבא" של זה באינטרנט – סביר להניח שזו חברה אמריקאית (היצרן בטח סיני) בד"כ יש להם שרות לקוחות מעולה.
כנראה זה:
http://www.italiankitchen.com/customerservice
א. מה עושה מי שלא יכול לאכול רוויון/יוגורט יחד עם המבורגר?
אני מנסה כבר כמה זמן לעשות את הקולסלאו 'המושלם', ותכלס משתמש בכל מה שאמרת חוץ מהרוויון.
ב. כדי להכין גזר לסלט הזה אני פשוט משתמש במגררת, המרובעת ההיא המוכרת, כמו שמכינים תפו"א עבור לטקס. יוצא פיקס.
ג. ניטפיקינג קטן – נראה לי שלא נכון לומר "כיתתתי" אלא "כיתתּי" (דגש בתי"ו השנייה…)
פומפיה, זו המילה שחיפשתי :)
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%94
שאלה קטנה וישירה – עדשים אדומות לא צריך להנביט/להשרות כדי למנוע פלוצים?
מאיה עונה: אני מניחה שמסתתרים פה דיאטנים שישמחו להרחיב את ההסבר, אבל לפי דעתי ההנבטה רק הופכת את העדשים לבריאות יותר. והן לא עושות מי יודע מה גזים. נראה לי שאתה מתבלבל עם שעועית / חומוס? ואגב, גם ההשרייה וההנבטה של שני אלה לא עוזרת במישור הזה במיוחד…
תמיד כיף לקרוא את המתכונים שלך. ולבשל אותם גם תענוג… הכנתי למשל את הפאי דובדבנים והוא יצא לי מעולה.
רציתי רק לומר שאני כבר שנים מכינה לי סלטי עדשים כתומים, רק שאני לא מבשלת אותם אלא משרה לחצי שעה. חייתי על זה כשגרתי בונציה בלי מטבח…
מתכון מהיר:
לשטוף כמות עדשים (רצוי שלמים, כיף יותר) בכוס או קערה עמוקה שקופה. למלא מים. להשאיר המון מקום לעדשים הם גדלים ביותר מחצי.
אחרי חצי שעה בערך מסננים בזהירות (מהכוס, זה נדבק נורא למסננת) ועושים סלט: שמן זית, לימון, מלח, צנוברים קלויים וכוסברה קצוצה. האידאל שבכל ביס יהיו כמ צנוברים. יאממ…
בתור סטודנט, אני עדיין שוקל איך מעכלים בלוג כמו שלך :-).
אחרי שקוראים לי במפורש, איך אני יכולה להמשיך להסתתר?
מאיה – מתכון סלט העדשים נהדר, אני לא יכולה לחכות לנסות אותו.
ניר – כלל נכון לגבי קטניות באשר הן – הנבטה מעלה את הערך התזונאי במאות אחוזים. בתהליך ההנבטה הצמח "מכין" לעצמו מזון לגדילה מהחומרים שבגרעין, וכתוצאה מהתהליך הזה הם זמינים יותר לעיכול שלנו, בני האדם. כך שאפשר לקבל מזרע / קנטייה מונבטת הרבה יותר ויטמינים, מינרלים, אנזימים.
עוד תופעה נחמדה היא שזה מחסל את הגאזים (מנסיוני זה עובד עם חומוס ומאש מאוד, עם שעועית קצת פחות. כדי לראות תוצאות צריך לא רק להשרות, אלא שממש יצא נבט קטנטן.
עדשים ובמיוחד כתומות הן קטניות מהסוג ה"קל" יותר לכן הן כמעט לא גורמות לגאזים ובנוסף הן הרבה פעמים נובטות כשמבשלים אותן…ואז אנשים מתקשרים לשאול אם יכול להיות שהיו תולעים בעדשים:-)
בהצלחה.
תמיד תענוג לקרוא אותך! טרם הזדמן לי לראות את הטור שלך בזמנים מודרניים – הוא זמין ברשת?
א.סלטים אני מאוד אוהבת, בעיקר בקיץ. אנסה את סלט העדשים הכתומות בהזדמנות מכיוון שבדר"כ אני מאוד אוהבת את השילובים במסעדה של לחם ארז בהרצליה.
לגבי סלט הכרוב – נסי את ורסיית הקנולה של המיונז 5%.
עוד סלט מנצח שיכול להיות ארוחה שלמה ומרעננת בקיץ
(ובזכותו התחלתי לגדל עשבי תבלין, בגלל המגוון שהוא דורש) הוא סלט קינואה וחמוציות כאן: http://www.kira.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=185632&depart_id=24283
ב. הטיפול של הקוק-סטור במקצפה השבורה הוא לא לעניין.
גם אני אחשוב פעם ופעמיים לפני שאכנס לשם או אקנה שם.
באיקאה בסה"כ יש יופי של ציוד ובאיכות טובה.
ג. קשה להיפרד ממטבח, גם אם לטובת דגם משופר – מזל טוב!
נראה טעים בטירוף, תודה!
איזו הנאה להכנס לבדוק אם יש פוסט חדש ו..יששש!
באיזו גבינה השתמשת ? יש על גבה כתובית בעברית אבל היא לא ברורה .
מקוראה נאמנה שלך גם במוסף זמנים מודרנים.
סלט העדשים וגבינת העזים נראה ונשמע מעניין וטעים מאוד, ננסה אותו באחד הערבים הקרובים.
המון מזל טוב על מציאת דירה (עם מטבח מואר) בת"א, ובהצלחה במעבר!
לגבי מיונז הלמנ'ז זה מינוז נחמד אבל לא משתווה לאחיו מצרפת Mile או
למוינז היפני
אכן דרישות גבוהות… קודוס על ההתעקשות ומזל טוב על הדירה החדשה
מבאסת אחת.. צריך לחכות 20 שנה בשביל שני סלטים?
Hi! I'd totally write in Hebrew but don't have the font installed on my computer quite yet….just wanted to drop you a line and say how much I love love love your blog. It's fantastic, the pics are gorgeous, and I'm loving that I've found a food blog where I can also brush up on my Hebrew. Keep it up! :)
— R
בקשר ל-CookStore בתור תל אביבית שגרה מטר מכמה חנויות כאלה, אני כמעט אף פעם לא נכנסת. תל אביב מלאה בחנויות קטנות ולא פלצניות שמוכרות את כל הכלים וכל הדברים שרק אפשר לחלום עליהם במחירים מצחיקים. זה נכון לגבי כלי בית, מכשירי חשמל ציוד מחשבים, ממש הכל. בדרך כלל החנויות מאוכלסות בזוג זקנים או במשפחה שלמה ובחלון ראווה מוצגים דברים אקראיים, עוד אף פעם לא התאכזבתי מחנות כזו. אז עכשיו שגם את תל אביבית, כדאי לך לצאת לסרוק את השכונה :)
השאלה החשובה יותר היא מאיפה הלחמניה????
הבעיה הקשה ביותר בבורגר ביתי הוא למצוא לחמניות טריות ושמנמנות שיספגו את כל המיצים והרטבים.
מאיה עונה: הלחמניה היא ממאפייה קטנה בתחילת רחוב הרצל ברמת גן (ליד ז'בוטינסקי). יש להם לחמניות אדירות. את הירקות שלי הייתי קונה אצל הירקן ליד.
שלום מאיה,
כבר הרבה זמן שאני רוצה להודות לך הבלוג.
הוא פשוט מצויין.
מעבר לכל מה שנכתב על יצירתך, אני פשוט מופתעת מכח ההנעה שלך. אם משהו היה רואה את ההתלהבות שבה אני הולכת לקנות את המצרכים, את ההנאה שבה אני מכינה (במטבחי המצ'וקמק)- פשוט תענוג! תודה!
הכנתי את סלט העדשים- יצא מעולה. כולם אכלו בהנאה.
גם אני השתמשתי באורגניים אבל הם יצאו קצת מפוררים. אולי בישלתי יותר מדי. והבוקר (שבת) הכנתי את הקאפקייקס המעולים. הבן שלי בן השנתיים מרוח בקאפקייק כל היום.
מאיה, תתרגלי לא לקבל מתנות/הטבות מחברות מסחריות. הם זוכרים הכל והם יבואו לגבות את החוב יום אחד. אם תתרגלי לזה מההתחלה, את תגלי שהכתיבה שלך הופכת להרבה יותר פשוטה.
כנ"ל אם את מקבלת מוצרים כדי שתבדקי ותכתבי עליהם. תחזירי אותם. גם משומשים. את תתפלאי איך המצפון שלך ירגיש נהדר.
תודה- מאד אהבתי את סלט העדשים; הוספתי כמה הערות בבלוג שלי:
http://letofu.blogspot.com/2008/10/blog-post_11.html
היי מאיה!
יש איזו מסקנה לגבי גירסא אירופאית\בינ"ל לגבינת התום?
הסיבה להבדל במרקם בין שני סוגי העדשים היא לא האם מדובר בעדשים אורגניות, אלא האם העדשים מפוצלות לשתיים או לא. העדשים ה"קלאסיות" מפוצלות לשני החצאים של העדש, ובמקרה שלפנינו העדשים האורגניות לא פוצלו. באותה מידה אפשר למצוא עדשים שלמות לא אורגניות.
שלום,אני דור ואני בן שלוש עשרה.
אני אופה עוגות ומאפים כבר כחצי שנה.
אני מת מת מת על זה.
בינתיים עשיתי את העוגה של אמא ועוד מלא מלא עוגות,גבינה פירורים ועוד.
עכשיו האלפחורס שאני עושה במקרר למנוחה.
אני חייב להגיד לך שאני אוהב מאוד את הבלוג שלך.
את כל כך מבינה עניין ולא מנפנפת בכישורייך כמו כל האנשים בטלוויזיה. כל המתכונים שלך מדהימים!!!!!!!!!!!
דרך אגב, אני גר ממש ליד הבית הקודם שלך,ליד רחוב שרת.
תמשיכי לעשות עוגות,ארוחות ומאפים שונים.
בהצלחה בבית החדש ושיהווה לך השראה לעוד מתכונים,יאמיייי…..
היי
רציתי לומר תודה ושאני (כמו רבים פה) נהנית מזמן מהאתר.
ושאלה – איפה את קונה את העדשים האורגניות שלך? כי כבר הייתי ב-3 חנויות (כולל טבע עדן מרקט) וכל האורגניות שפגשתי נראות (בדומה לרגילות) חצויות, שבורות ומסכנות.
מקווה שכבר התאקלמתם ואת נהנת מהמטבח החדש.
מאיה עונה: עדשים אורגניות קניתי בשופרסל ביג בקניון עזריאלי. אני מניחה שיש גם בשופרסל ביגים אחרים, ויתכן שגם בסופר "מגה" גדול. גם ב-AMPM יש.
סליחה שאני מתכתבת עם עצמי, אבל מצאתי ורציתי לחלוק אם עוד מישהו/י יחפש… הרדוף – עדשים שלמים ויפים – בשופרסל.
תודה
חשקתי בסלט עדשים אדומות, אבל לא היתה לי נענע. קצצתי פנימה בזיליקום. לא יודעת האם זה מזכיר את הגרסה המקורית, אבל בהחלט יצא מאד מאד טעים. ממליצה לכל אוהבי הבזיליקום.
תודה על הבלוג!!
אין תום, אבל יש קצ'קבל- ילך?
הכנתי את הסלט עדשים, אבל עם גבינה בולגרית איכותית במקום.
לא יצא לטעמי. אם כי למען ההגינות אציין, שהאורחים טרפו את הסלק וליקקו את הצלחת… :)
בקוקסטור בביאליק באמת לא מצטיינים בעודף נחמדות, פעם כבר שלחו אותנו לסניף בסנטר כדי להחליף מוצר מהסיבה שחלף פרק זמן נכבד מהקנייה. עד עכשיו לא נתקלתי בבעיה עם איכות המוצרים שם, הבעיה העיקרית שלי היא שגם המוצרים הכי בסיסים נמכרים שם במחיר גבוה מכל מתחרה אחר בשוק. ומתכון העדשים וגבינת העיזים נראה מעניין ופשוט- ננסה אותו בהזדמנות. במקרה הזה אין לי בעיה עם גבינות עיזים קשות :)
הכנתי אתמול את סלט העדשים ויצא טעים מאוד. הייתי צריך קצת לאלתר כי לא ציינת כמויות לרוטב, אבל יצא טעים לאללה !
תודה רבה סלט מאד טעים
[…] דרך נוספת להשתמש בכרוב שאני מאד אוהב, היא לעשות סלט קולסלו. הנה הגרסה של בצק אלים […]
[…] קולסלואו […]
אתמול בערב הכנתי את הסלט עדשים וחזרתי להגיד תודה!
הוא היה ארוחת ערב קלילה ונפלאה לזוג, בייחוד בצירוף של כוס יין בצד.
מה שכן – כמות הגבינה והשמ"ז הוכפלו די מהר :)
מה הסיכוי לוותר לחלוטין על המיונז בקולסלאו?
שימוש במיונז קל לא יעזור כי הבעיה שלי היא לא שומן אלא פשוט שמיונז מגעיל אותי..
מאיה עונה: את יכולה להחליף אותו בשמנת חמוצה.
הכנתי את הסלט כבר מלא פעמים והוא נהדר!
חבר שלי לא אוהב עדשים אז יוצא שרק אני זוללת אותו להנאתי ישר מהקערה:)
יש מצב שקשקבל יתאים כאן? יש לי שאריות קשקבל ופרמזן אז חשבתי לשלב במקום לקנות תום. מה דעתך?
סלט הקולסלו נשמר טוב במקרר? אפשר להכין הרבה לכמה ימים?
מאיה עונה: לא רק נשמר טוב, לדעתי הוא טוב יותר למחרת.
הסלטים נראים מעולים ממש .. את הכרוב והגזר כבר הכנתי פעמיים טעים מאוד וללא ספק שדרוג מאוד מוסיף לסלט הוא חמוציות , מאוד טעים .
סלט העדשים מאוד מוצלח. שווה לדעתי להוסיף בגוף המתכון איזכור לכך שעדשים אדומות לפעמים נובטות במהלך הבישול בצורה שדומה באופן חשוד לתולעים, כדי שמאותגרי מטבח לא יזרקו סתם כמויות של עדשים לפח. לא שמשהו כזה אי פעם קרה לי. מה פתאום.
[…] חמוץ. בתאבון הצעות לתוספות שהולכות טוב: ציפס בכאילו קולסלואו כהרגלנו לא נשלח אותכם לדרככם בלי כמה קישורים להרחבת […]
הקולסלואו פשוט מעדן. תודה