פריז בארבעה שלבים פשוטים
ברכבת התחתית יש ריח של עוגת תפוזים, במלון יש ריח של חמאה, והרחוב מלא בריח של צ'יפס ובייקון. קשה שלא להתאהב במקום כזה. במקרה שלי, כל מקום בו יוצאים לי אדים לבנים מהפה ברחוב הוא מגניב. את רוב הטיול שלי ביססתי על הבלוג המעולה של הקונדיטור האמריקאי דייויד לייבוביץ, להלן ד"ל (שאותו גם פגשתי בכבודו בעצמו!! פירוט בהמשך). הוא עזב את ארה"ב כדי להתגורר בצרפת לפני כמה שנים, והבלוג שלו הוא המקור מס' 1 לכל דבר שקשור בפריז. בלי שום קשר הוא גם מתכונאי מחונן ושנון, ואני ממליצה על כל ספרי הבישול שלו.
פריזאים רבים שפגשתי השתעשעו מהעובדה שלא באמת עניינו אותי המוניומנטים המתויירים הפופולרים (מגדל אייפל, מוזיאון הלובר, וכד'), אלא שאת רוב זמני בזבזתי בתיזוזים בין מאפיות, שווקי פשפשים, ובין לבין כמה מסעדות. אבל זה היה שווה כל רגע, ועכשיו חזרתי לספר על כל הדברים המגניבים שבעיני שווה באמת לעשות בפריז.
שימו לב – באוקט' 2010 חזרתי לטיול נוסף בפריז – קראו כאן את כל ההמלצות החדשות.
שלב א' – לתקוע קצת פחמימות
כל פריז מוצפת באלפי מאפיות וקונדיטוריות. זה אמנם נשמע כמו הרבה, אבל בשביל עיר שיש בה מליון צרפתים שלא מתעוררים בבוקר בלי איזה ביס מבגט או בריוש טרי מעבודת יד, זה בדיוק מספיק. מאפייה זה כמובן שם כללי, ויש כאלה שמתמחות בעיקר בלחם (Boulangeries), או מאפי שמרים (Viennoiseries), או אפילו טארטים וקינוחים שנראים יותר כמו יצירות אומנות מאשר אוכל (Pâtisseries).
ביקרתי בכמה מהמפורסמות (בהמלצתכם ובהמלצת נטלי), אבל גם הקטנות השכונתיות לרוב לא נופלות באיכותן בדברים הבסיסיים: קרואסונים, בריושים, לחם, בגט, ושאר מאפי שמרים ממש ממש טובים לא קשה למצוא. אבל הנה המקומות ששווים גיחה מיוחדת.
LADUREE
הסניף העצום בשאנז אליזה מספק את המבחר הגדול ביותר, ולדעתי השיחוק הרציני במקום הוא מאפי השמרים (חוץ מהבריוש שהיה סביר ותו לא). בהמלצת ד"ל לקחתי קוגלהופף שהתברר כחלום שלא מהעולם הזה. עכשיו אני אסתובב כל חיי ואפנטז על היום שבו אצליח להכין משהו גאוני שכזה: רך ונמס בפה, עשיר בקליפות הדרים מסוכרות וטבול בסירופ מי הדרים. וואו. פשוט וואו.
קמיל, הסטודנטית הצרפתיה שהתארחה אצלי בשנה שעברה, ציינה את ה"קוני אמאן" כמאפה האולטימטיבי שאצטרך להצליח להכין לפני שאקבל את תו תקן הקונדיטורית שלה, עם כל הכבוד לקנאלה המהממים שלי, אותם היא טרפה אחד אחד ישירות מהתבנית. בויטרינה הוא נראה תמים, שלא לומר מכוער, אבל אחרי ביס אחד מתברר סוד קסמו: שכבות על שכבות של בצק שמרים שמרוח בחמאה ברטונית מלוחה וזרוי סוכר, שמתקרמל בעת האפייה והופך את כל העסק לגוש פריך ושברירי. כל ביס מתפורר לאלפי חלקיקים קטנים של גן עדן קרמלי שנמסים על הלשון. גאונות. ולא צריך לנסוע עד למחוז brittany, ושכל הפלצנים יקפצו לי.
מקרון לימון (עוגיית סנדוויץ מרנג שקדים עם קרם, מעדן צרפתי מפורסם וקשה מאוד להכנה בבית, כפי שגיליתי) היה סביר. לא נראה לי שאני בנאדם של מקרונים. ואם כבר לימון אז למה לא למון קרד בפנים? למה קרם חמאה כבד ומתוק? לא התחברתי.
הקנאלה אכזב אותי קשות. גם בלאדורי וגם כשנסעתי במיוחד לסניף של המאפייה Baillardran, שידועה בהתמחותה במאפה הבורדואי המסורתי, לו פרסמתי כאן מתכון בשנה שעברה. כל כך התרגשתי לטעום לראשונה את המקור, ושום דבר לא הכין אותי לאכזבה הכבירה. הקרום רך וספוגי (ולא קריספי), והבפנוכו אפוי מידי (במקום רך ופודינגי כמו אצלי), כמעט כמו עוגה בחושה. ועוד את הדבר הזה הם אפו בתבנית נחושת אמיתית, לא הסיליקונית שיש לי בבית. סביר להניח שבחבל בורדו הם טעימים יותר, אבל יהיה קשה לשכנע אותי. אבל שלא תחשבו שלא יצאתי משם עם כמה תבניות נחושת משלי, כדי שאוכל לחקור את הנושא לעומק.
Ladurée Champs Elysées
75, avenue des Champs Elysées
Metro: George V
Baillardran
12 Boulevard des Capucines,
Metro: Opéra
PIERRE HERME (האחד והיחיד)
מקדש הקינוחים הידוע לא אכזב. וציינתי כבר בפני כמה אנשים שזה פשוט בזבוז שאני לא בנאדם של שוקולד, כי אני בטוחה שהייתי נהנית כפליים. אבל לא נורא, יצא בסדר בסוף.
טארט הוניל שבתמונה הורכב מבצק פריך מתוק, גנאש שוקולד לבן עם וניל, ביסקוויט ספוג בסירופ וניל, ומעל הכל זיגוג מסקרפונה טעים. משובח בהחלט.
טעמתי גם מקרון קרמל מלוח שהיה סביר מינוס, לאור הסיבות שתיארתי פה למעלה. מקרון הורדים היה עדין ומשובח (תמונה בראשית הפוסט). המרקם של שני המקרונים, אגב, היה מושלם: רך ומתפצפץ בדיוק במידה הנכונה. הכי טוב שטעמתי.
דזירה: בסיס של ביסקוויט בראטן (בצק מחמאה מלוחה ברטונית, עשיר בחלמונים), קרם לימון, קומפוט תותים, ופירורי ביסקוויט לימון. יאם זו המילה.
Pierre Hermé Vaugirard
185 Rue de Vaugirard, Paris
Metro: Pasteur
AOKI SADAHARU
הבחור הזה בכלל יפני, אבל מהללים אותו כאילו הוא מינימום זו'אל רבושון. והמאפייה שלו יפהפיה ומיוחדת. מבחינת הטעם הקינוחים היו עדינים מידי וקצת פחות מוצלחים מפייר הרמה. הגעתי בדיוק יום לפני וולנטיינס דיי ולכן שלטו במקום הלבבות והצבעים הורודים.
מבחר השוקולדים והפרלינים מתעתע. הכל מסודר לפי טעמים, ולכל טעם יש צבע משלו.
"הלב שלי" בתרגום ישיר. לב שוקולד מריר עוטף קרם שוקולד לבן וורדים, עם רוטב וג'לי פטל. מלמעלה, עלה כותרת אמיתי והטיפה היא בכלל נפאז'. ההשקעה בפרטים ובהגשה היא על גבול ההפרעה, ואהבתי את זה מאוד.
הסאיה היה עוד יותר מוצלח: הבסיס הוא ביסקוויט ז'קונד, מעליו קרם ברולה פיסטוק, ומעל הכל ציפוי עבה וסמיך של מוס תותים. לקישוט מסביב מקרונים זעירים ופרלין שוקולד עם מילוי קרם חמאת תות (מבצבץ כאן בתמונה מעל התות).
Sadaharu Aoki Paris
25 Rue Pérignon
Metro: Ségur
La Patisserie des Reves
כאן זללתי קרואסון שוקולד שהיה טעים אבל לא טוב יותר מכל קרואסון אחר שטעמתי בעיר, וגם טארט לימון שהיה טעים מאוד (ובתחתיתו בצבצה הפתעה, קרם אגוזי לוז). למרות שהטארט היה טעים מאוד, אני מעדיפה פשוט לאכול בבית קרם לימון עם כפית ובפריז לשמור מקום בבטן לדברים אחרים שאי אפשר להכין בבית (כמו נניח הפאריס-ברסט – טבעת פחזניות עצומה עם מלית פרלינה).
הקונדיטוריה עצמה מעוצבת כמו מוזיאון, כשכל קינוח מכוסה בכיסוי זכוכית גבוה.
Pâtisserie des Rêves
93 Rue du Bac
Metro: Rue du Bac
שלב ב' – להצטייד בכלי מטבח
על פי המלצת ד"ל, הלכתי לסיבוב ברחוב Montorgueil המקסים, מדרחוב עמוס כל טוב, שסביבו מפוזרות כמה חנויות מטבח מהיפות שראיתי. חנות הדגל שאיתה ראוי לפתוח היא E. Dehillerin, שנראית יותר כמו מחסן יינות מאשר חנות לכלי מטבח. אבל יש שם כלים מקסימים, צנצנות זכוכית, צנטרים בכל צורה שתוכלו לחשוב עליה, סירים ומחבתות מנחושת, תבניות בשלל גדלים. המחירים לא זולים (ולא מסומנים על המוצרים, צריך לשאול את המוכרים) אבל הכל באיכות מעולה. שווה ביקור רק בשביל לשטוף את העיניים. צירפתי עוד שתי כתובות של חנויות מומלצות שקרובות מאוד, וקצת פחות יקרות. בלה-בובידה קניתי בזול תבנית טארט מתפרקת, ומטרפת נייג'לה (כן, כבר יש לי אחת…). בנוסף, יש בקומה השנייה איזור של סיילים עם 50% הנחה, והמבחר הכי עצום של מנז'טים שראיתי מימי. מורה זה המקום לקנות צנטרים מפוליקרבונט (חומר פלסטי עמיד במיוחד) בזול, ולהצטייד בבקבוקי זכוכית בשלל גדלים, או בכל תבנית עוגה שתעלו על דעתכם.
ד"ל המליץ גם על G. Detou – חנות למצרכי מטבח קשים להשגה כמו פולי קקאו גרוסים (וטבעוניים), מבחר של שוקולדים לאפייה של וולרונה (אם במקרה יש יותר מידי מקום במזוודה), ועשרות סוגים של חרדל דיז'ון. אני הסתפקתי בשוקולד לבן של וולרונה, שהגודל הקטן ביותר שאפשר היה לקנות היה 250 גרם. נו שוין.
E Dehilleron
18-20 rue Coquillière
La Bovida
36, rue Montmartre
MORA
13, rue de Montmarte
G. Detou
58, rue Tiquetonne
לכל הרחוב והחנויות הנ"ל מומלץ להגיע באמצעות תחנת מטרו Etienne Marcel. למרות שתחנת Les Halles קרובה יותר פיזית, היא יוצאת למבוך תת קרקעי מחניק של חנויות כל-בו שלצאת ממנו זה סיפור מההפטרה.
עוד ברחוב – באמצעו מאפייה בשם Stohrer, שטוענים שהמציאו את הסברינה (הדי גרועה, אגב), שם אכלתי את המילפיי הטוב בחיי.
בסוף הרחוב יש מאפייה של אריק קייזר, שם יש בגטים מעולים ואני ממליצה מאוד על הכריכים עם הנקניק והגבינה. תענוג. אם בא לכם משהו קליל ומתוק, תתענגו על בגט עם צנצנת קטנה של ריבה.
למי שבעניין, יש חנות בגדי וינטג' ענקית ומהממת שנקראת Kiliwatch, בהמשך של אותו רחוב של G. Detou. לא זולה במיוחד, אבל ממש מיוחדת ויש מבחר עצום.
שלב ג' – לחפור ולפשפש בשוק
פריז היא גן עדן לחובבי שווקי פשפשים (כמוני!!). רוב האקשן הוא בסופי השבוע, ואז נוהרים כל התיירים ל – Clignancourt שבצפון – שוק ענק (שמחולק לכמה תתי שווקים), מפונפן, פלצני, ויקר להחריד, שלא שווה ביקור לטעמי. אם אתם לא מוכנים לפספס, אני ממליצה לעשות סיבוב מהיר ב – Marche Vernaison, שכולו מלא בדוכני חרסינה וכלים ישנים מרהיבים, ואחר כך ללכת לקומה השנייה בשוק המקורה Marche Dauphine, שם אפשר למצוא ערימות של תמונות משפחתיות ישנות, חנות של מערכות סטריאו משנות ה-70, ודוכן משעשע של חוברות סקס עתיקות. השוק פתוח בשבת, ראשון ושני. שימו לב שבדרך מתחנת המטרו (באותו השם), יש מעיין "שוק הכרמל" קטן כזה של בגדים זולים שכולו מנוהל על ידי מאפיות של מהגרים, ואין שום קשר בינו לבין קליגננקור, אז אל תטרחו להכנס אליו בכלל. חפשו את רחוב Rue de Rosiers וככה תגיעו.
מי שבאמת מבין עניין הולך לשווקי הפשפשים האמיתיים. הבסט של הבסט שבהם הוא Marché aux Puces de la Porte de Vanves שנמצא ממש בדרום ופתוח בשבת ובראשון. לשם מגיעים מוקדם מוקדם בבוקר (אני ממליצה להגיע בשמונה, שזו שעה בה הפשפשים עוד לא התעוררו אפילו) כדי למצוא את הדברים הכי טובים לפני כולם. תבניות טארט עתיקות, סט סכו"ם בן חמישים שנה בקופסה המקורית, קופסאות קקאו מתחילת המאה, סט כוסיות קוניאק ירוקות עם בקבוק תואם, כל חפץ שנכנס לתוך בית – אפשר למצוא שם. ביקור חובה לחובבי פיצ'פקעס.
Marché aux Puces de la Porte de Vanves
avenue Georges Lafenestre & avenue Marc Sangnie
Metro: Porte de Vanves
עוד שוק פשפשים מעולה (שפעיל כל השבוע למעט ימי שני) הוא Marche d'Aligre, שלידו יש גם שוק פירות וירקות מקסים.
יש שם דוכן עם אננס, והמוכר גם הסכים לקלף לי אותו. לא נראה לי שזה נתן לי הרבה leverage כשהסובבתי ככה בשוק וזללתי קוביות ענקיות של אננס, אבל זו הייתה ארוחת בוקר מעולה. שוק הפשפשים נסגר כל יום ב12:00 ונמצא במרחק הליכה מכיכר הבסטיליה העצום. שוק הפירות נשאר פתוח קצת יותר מאוחר, ואפשר למצוא שם אפילו מולים טריים ופירות ים, בנוסף למבחר מתעתע של עשבי תיבול שעדיין מכוסים באדמה, ופירות יער והדר טריים.
Marché d'Aligre
Place d'Aligre, Paris
Metro: Ledru Rollin
אם אתם הארדקור ממש (כמוני) – אפשר למצוא באתר הרשמי של פריז רשימה מסודרת של כל שווקי הפשפשים המאולתרים ומכירות הגראז' (המכונים brocantes) שמאורגנים ברחבי העיר לאורך השבוע (יש כמה כל שבוע). התמונה העליונה של השוק שמתחת לגשר הייתה של שוק שמצאתי ברחוב רנדומלי ברובע ה-12. אל תתנו לצרפתית לעצור אתכם – השתמשו בגוגל טרנסלייט ותרגמו את העמודים כדי להבין מה מו מי. שימו לב להגיע לכתובת של המכירה עצמה ולא לכתובת של הגוף המארגן כמו שאני עשיתי. רוב השווקים מתקיימים ברחבות גדולות ליד כנסיות או כיכרות (מקום שמכונה לרוב Place – פלאס), ולרוב אפשר למצוא שם המון דברים מהממים ממש בזול.
כמה טיפים להתמקחות בשוק פשפשים (לא רק בפריז, כמובן):
– מישהו שמסתובב כבר עם סחורה בידיים אוטומטית מקבל יותר כבוד.
– נסו לנהל שיחה קלילה ושטותית עם המוכר. ככל ש"יבזבז" עליכם יותר זמן כך ירגיש יותר צורך לסגור איתכם את עסקה.
– נסו לשאול כמה עולים כמה דברים ביחד (בד"כ זול יותר אם לוקחים כמה דברים), להתמקח על המחיר של הכל ביחד, ואז להשמיט פריטים החוצה.
– אם בסופו של דבר התייאשתם מהמקח, נסו להמשיך הלאה ולחזור מאוחר יותר ולהציע למוכר עוד פעם את אותה הצעה, ולהראות לו מזומן ביד. הרבה נשברים ככה.
– חשוב מאוד: הקפידו לא לדבר במבטא אמריקאי
מצאתי גם שלוש חנויות THRIFT ממש ממש טובות, של רשת צדקה מקומית שנקראת Emmaus. בסניף הראשון שלהם, ליד הבסטיליה, נתקלתי לתדהמתי בד"ל הסלב בכבודו ובעצמו, מפשפש בערימה של כוסות שמפנייה ישנות. הוא לא ניסה להאריך בשיחה ולא היה נראה שמזיז לו שאני מעריצה מושבעת שלו ושביססתי את כל הטיול שלי על הפאקינג בלוג שלו. אבל עדיין הייתי מרוצה מצירוף המקרים המטורף ומהעובדה שלא עשיתי מעצמי טמבלית מוחלטת וניהלתי צ'יט-צ'ט סביר. אה, ומצאתי שם קערת קרמיקה מהממת בשקל אחד. בעלת החנות המליצה לי על שני סניפים אחרים שלהם שהתבררו כשיחוק מטורף. שימו לב לשעות וימי הפתיחה. מומלץ להתקשר לפני שמגיעים ולוודא שפתוח.
Emmaüs Alternative
חנות קטנה וחמודה במרכז העיר למי שלא רוצה להרחיק. יש קצת כלי מטבח (מבחר לא מדהים), בגדים וספרים. אולי תיתקלו בדיוויד ליבוביץ. בקשו מהמוכרת רשימה על דף כתום של כל הסניפים, ושאלו אותה לאיזה סניפים שווה ללכת בשביל מה שאתם מחפשים. עדכון 2011: בביקור האחרון ראיתי שאין יותר בחנות כלי מטבח, רק בגדים יד שנייה. ולכן גם אין יותר דייויד לייבוביצים.
22 Boulevard Beaumarchais,
Metro: Bastille
Emmaüs Centquatre
חנות יפהפיה ומסודרת (מופיעה בתמונה למעלה), מבחר עצום של כלי מטבח, רהיטים, בגדים, אקססוריז וצעצועים. מומלץ ברמות על! נמצאת בתוך קומפלקס תערוכות גדול שנקרא Centquatre.
104 rue d'Aubervilliers,
פתוח שלישי עד שבת מ-3 אחה"צ עד 6 בלבד.
Metro: Riquet
Emmaüs Charenton
יותר כמו מחסן, אבל מאוד ידידותי והמון מבחר. מצאתי שם תבניות בריוש עם עיטורים משגעים, מגררת פרמזן עתיקה עם גלגלת ותבנית la creuset, ביורו אחד כ"א. בררו מראש מתי פתוח, כי המיקום הוא חור רציני.
2bis, Avenue de la Liberte, Charenton, Paris
Metro: Liberte
שלב ד' – להשביע את הרעב
כפי שבוודאי שמתם לב ארוחות במסעדות לא היו הדגש בטיול שלי, אלא רק תחנת מעבר לכל הדברים הנ"ל. אמנם הקפדתי לאכול רק במסעדות צרפתיות (ולא, חס וחלילה, איטלקיות, וייטנאמיות, או מזרח תיכוניות, למעט יוצאת דופן אחת עליה תקראו בקרוב אצל תוכלו לקרוא עכשיו אצל שוקי), אבל המבחר ברוב המוחלט של המסעדות הצרפתיות הנפוצות היה די מוגבל: סטייק, עוף בגריל, אווז קונפי – וכל אלה בשלל ווריאציות.
כלל האצבע שלי לשיפוט טיבה של מסעדה מבחוץ הוא די דבילי: אם כתוב התפריט בחוץ על לוח בכתב יד זו נקודת זכות, ואם הטיפוגרפיה של השלט יפה אז זו עוד נקודת זכות. תפריט באנגלית זה לא תמיד מינוס, אבל תמונות של המנות זה מינוס רציני. לרוב לא הצטערתי, וכל הסטייקים שאכלתי היו מצויינים, במיוחד אלה שהוגשו עם רוטב ברנייז. אגב, מדיום בצרפתית זה a point (שאומרים: אה פואן).
הנה שתי מסעדות שלגמרי שוות גיחה משל עצמן:
או פטיט ריש (האיש הקטן העשיר) היא המסעדה הראשונה אליה נקלעתי בפריז, בעצת זקן נחמד שפגשתי במונמארט (שהוא רחוב מעולה בפני עצמו). שם אכלתי סול מונייר מהמם (תמונה בעמ' הפייסבוק) – פילה דג סול טרי מטוגן בימבה של חמאה ומוגש עם העצם, למקסימום טעם. שתיתי גם יין לבן מעולה (שאת שמו אני לא זוכרת כי אני לרוב שונאת יין). לקינוח אכלתי "איים צפים" של מרנג ברוטב וניל עם קרמל ושקדים. במקום לאדות כדורים קטנים של מרנג בחלב הם אפו אותו בתבנית קטנה באמבט מים, מה שנתן לו מראה קצת של פנהקוטה.
Au Petit Riche
25, rue Le Peletier, Paris
Metro: Richelieu – Drouot
הארוחה הטובה ביותר שאכלתי בטיול, ללא ספק, היא בהמלצת ד"ל – שה דומונט.
המסעדה קצת יקרה אבל שווה כל סנט, כי כל המנות עשויות לעילא ולעילא. הבגט, בלי שום קשר, הוא הכי טעים שאכלתי בחיי, ואפילו הגישו אותו עם חמאה – משהו שלא נפוץ בפריז כל כך. למנה ראשונה אכלתי לבבות ארטישוק טריים בחמאת לימון שהוגשו עם סלט קטן מעליהם. לעיקרית אכלתי ביף בורגיניון מושלם, עם בשר שהיה רך כמו חמאה, ורוטב סמיך ובשרי ועשיר בפטריות.
מדהייייייייייייים. למסעדה, אגב, הגעתי בסביבות 12:00 בצהריים, בלי להזמין מראש, ולא הייתה לי בעייה למצוא מקום. חצי שעה מאוחר יותר, כבר היה מפוצץ ואנשים חיכו מחוץ. השירות היה מצויין, והסופלה גרנד-מרנייה היה נראה ממש ממש טוב (רק חבל שכבר לא היה לי מקום בבטן, ו-18 יורו על קינוח היה נראה לי קצת מוגזם במצב כזה).
Chez Dumonet
117, rue du Cherche-Midi
Metro: Duroc
טיפים כלליים לפריז
הרכבת התחתית (המכונה מטרו) של פריז מעולה ונוחה להתמצאות (קצת פחות מלונדון, כי חייבים לדעת את התחנה הסופית כדי לדעת את הכיוון שאתם צריכים לקחת ולא מספיק לדעת צפון / דרום וכד'). אני ממליצה מאוד לקנות פס שבועי למטרו (שעובד גם באוטובוסים), שתקף מימי שני ועד ימי ראשון בלילה. צריך תמונת פספורט, אבל כל מי שראה אמלי כבר יודע שבכל חור במטרו יש מכונה כזו. בכל תחנת אוטובוס מצויין עבור כל קו לאיזה כיוון הוא עובר ואיפה הוא עוצר – ובניגוד לארץ, ממש נוח להתמצא שם עם האוטובוסים.
אם אתם רגילים להשתמש בגוגל מאפס כדי להתמצא בתחבורה הציבורית תתאכזבו לדעת שבפריז אין הוראות נסיעה בתחבורה ציבורית אלא רק ברגל או באוטו. אבל יש אתר צרפתי שממלא את אותו תפקיד, והציל אותי כמה פעמים במהלך הטיול: MAPPY. מזינים את נק' היציאה ונק' היעד, והאתר מציע את הדרך הכי מהירה / פשוטה / זולה להגיע ליעד בתחבורה ציבורית. פרייסלס.
ההמלצות של לייבוביץ למסעדות בפריז לא הכזיבו. מומלץ לעבור על הרשימה ולראות אם יש משהו שנראה לכם טוב.
מומלץ לבדוק באינטרנט מראש לגבי המקום שאתם רוצים להגיע אליו, או אפילו לצלצל כדי לראות מתי פתוח. חלק מהמקומות נוטים להיות סגורים בימי ראשון ו/או שני. ד"ל אומר שיש חוק
בפריז שאומר שכל שנסעת וטרחת יותר להגיע למקום רחוק ונידח, כך יעלה הסיכוי שהוא סגור. אני יודעת על בשרי שזה נכון.
יש אופניים ציבוריות להשכרה בפריז עם כרטיס אשראי (השירות נקרא velib). מדובר בפטנט גאוני וזול ממש (חצי שעה ראשונה חינם, ואפשר להחזיר את האופניים לכל אחת ממאות הנקודות הפזורות ברחבי העיר). עם כרטיס האשראי שלי זה לא עבד לצערי, כנראה כי אין לי צ'יפ חכם. מומלץ לנסות בכל מקרה, זה שווה.
ממליצה מאוד על המלון שלי – Hotel Herse d'Or. חדרים קטנים ובסיסיים אבל נקיים ונוחים, והמיקום מצויין (במרכז, צמוד לבסטילייה, ליד פומפידו, ליד המון קווי אוטובוס ומטרו). החבר'ה בקבלה נחמדים מאוד ועזרו לי מאוד עם ההתמצאות והתחבורה בעיר.
דיסקאבר ווקס מציעים סיור חינם של כל המקומות הנחשבים בפריז. לצערי לא הספקתי, אבל שמעתי על הסיורים שלהם הרבה המלצות.
גני לוקסמבורג הם אחלה מקום לאכול את המאפים שקניתם בפייר הרמה (בהמלצת נטלי ושרון :). זה לא מרחק הליכה לטעמי (במיוחד כשהבטן מקרקרת), אבל יש אוטובוס שמגיע לשם ב-3 דקות. אם יש לכם שאריות בגט יבש, הביאו אותו כדי להאכיל את היונים הדבות.
באופן חריג יש גם המלצה מוסיקלית! האלבום האחרון של פליקס דה האוסקט הוא פסקול מעולה לנסיעה במטרו (לחובבי האלקטרו, כמובן).
יש לכם המלצות אחרות לפריז? חלקו בתגובות!
שימו לב – באוקט' 2010 חזרתי לטיול נוסף בפריז – קראו כאן את כל ההמלצות החדשות.
איזה כיף שחזרת :-)
למה להרחיק עד גני לוקסמבורג כשיש את גני הטולרי שנייה וחצי מפייר הקמה של כיכר מדליין? זה נשמע יותר כמו אימון בדחיית סיפוקים.
טוב לדעת לגבי הקוגלהוף של ל'דורה. ההחלטה שם תמיד קשה ואיך שהוא הבחירות שלי תמיד יוצאות פולניות קלאסיות. סברינה ואחיותיה. יש כמה המלצות לגבי פאריז, כולם בלייבל הPARIS שלי בבלוג
http://www.shutterself.com/search/label/paris
תמונות מהממות!! ואחלה הסברים. עושה חשק לעלות עכשיו על מטוס לפריז.
אוף,
איזה פוסט מעורר תיאבון!
אני הולכת לפינה להירגע ואחזור להתעמק מאד עוד מעט.
קראתי בשקיקה את קורתייך בפאריז וכולי נמלאתי חשק עז לקום עכשיו מהמשרד הממוזג והסגור אל המקום המדהים הזה.
שומרת את הרשומה הזו על שלל המלצותיה במועדפים אצלי.
:)
מאיה יקירתי, נראה לי שאני מזמינה כרטיס מיידי לפריס… :)
תענוג! סיקור מצוין לעיר MEH.
D:
וואו.
אין מילם.
אני כל כך מקנאה!!
אני מתכננת טיול לפריז בסתיו, ואני בהחלט מתכוונת להיעזר בך!! את יכולה לומר לי מחיר בשקלים לחדר זוגי במלון שבו התארחת? כי נראה לי זה בדיוק מה שאני צריכה…
המון תודה, ושמחה שנהנית..
מאיה עונה: אני שילמתי 75 יורו ללילה על חדר פרטי ליחיד, עם מקלחת. אם יש אפשרות, נסי לבקש ללון בקומה הראשונה, כי יש שש קומות ואין מעלית. בנוסף, רק בקומה הראשונה יש קליטה לWIFI
סתם מסקרנות, עשיתי מקרונים בלימודים וזה היה נראה לי ישים בבית (אם כי עוד לא ניסיתי). מה הייתה הבעייה כשניסית?
מאיה עונה: הבעייה היא חוסר האחידות של המתכון. הכנתי בערך 7 פעמים את אותו המתכון (של גברת טארטלט), והוא הצליח רק 3 מתוכן. אני אציין שבפעם הראשונה הכנתי עם משקל של חברה ותרגמתי באמצעותו את כל המידות לנפחים, כדי שאוכל להכין בבית ללא המשקל. עדיין הצליח לי פעמיים, אבל 4 פעמים לא הצליח.
אכזריות במיטבה :-)
אחד הפוסטים אם לא ה…
התמונות מהממות, והשילוב של קניות + מתוקים + מסעדות + טיול + מפגש פנים אל פנים עם הלייבוביץ עצמו גמר אותי סופית.
שומרת לי את ההמלצות ליום שיגיע (מקווה שיגיע בקרוב מאוד), ומחכה לראות את השלל בפוסטים הבאים.
ענקית כמו תמיד!
יווווווווווווו……
פוסט משגע! כמו כולם פה, גם אני כבר סופרת לאחור עד לטיול הבא בפריז..
תמונות מדהימות !
פוסט מדהים :-) החלום שלי הוא ליסוע לפריז רק בשביל לעבור מפטיסרי אחד לשני ולזלול :-))) איזה כיף לך.
וואו! פוסט מושלם! אני כבר מזמינה כרטיס טיסה! הטיול שלך נשמע חלומי!
מה הכוונה בלא הצליח? כי אם היה חור בתחתית, יש לזה סיבה (לא היה לתערובת מספיק זמן להתקשות, המרנג היה נוזלי מדי כבר, אולי לא היו מספיק מוצקים "לתפוס" את החלבון). אם המרנג נוזלי, יש לזה סיבה (התעסקות יתר)… איך עוד מקרונים יכולים, בעצם, לא להצליח?
יש גם את המתכונים של מיקי שמו ושל רביבה אפל, אולי הם יותר מוצלחים מבחינת הכמויות.
וואו, איזה פוסט מושקע ומיוחד. תודה, מאיה!
טוב, הרגת אותי סופית עם התמונות האלה. איזה כיף שחזרת :)
התמונות פשוט פורנוגרפיה של קינוחים :) וזאת מחמאה ענקית
עושה חשק לעלות על מטוס ולהאביס את עצמי בקינוחים מתוקים עד כדי הרעלת סוכר.
בכמה ימים הצלחת לזלול כל כך הרבה קלוריות??
תודה על הטיפים!
עדיין אני מאמינה שלצד הביקור באתרים השווים יש טעם גם לקפוץ מדי פעם לאתר מתויר כמו הלובר או האורנג'רי…
אולי אני קצת אולד פשן…
מאיה עונה: היי תמי. החוכמה היא להינות מכל ביס ולאוו דווקא לאכול את הכל עד הסוף. במיוחד כשטועמים ארבעה קינוחים שונים במקום אחד. יש גבול לכמה שאפילו אני יכולה לאכול! ולגבי הדברים המתויירים – לא אמרתי שלא הלכתי בכלל, אלא אמרתי שזה לא היה הדגש. לזכותי ייאמר שעליתי על שער הנצחון וביקרתי במוזיאון אורסיי שהיה ממש מגניב.
טוב, חזרתי מהפינה כדי להתעמק…
התמוגגתי מהתמונות וכדאי שתדעי שכולנו כאן (בעבודה, וגם כולנו, משמע אני) מעריצים אדוקים של הבלוג.
רמת ההשקעה- והכישרון הברור- מדהימים.
איזה קטעים, כבר איזה חודש אני חושבת לעצמי "למה בצק אלים לא מתעדכן כבר?!" ומחכה בקוצר רוח למתכון הבא. וכל הזמן היית ממש פה בעיר שלי!
אני מתה על בצק אלים, מתה על זה שהוא בעברית, ומתה על האוכל שמתבשל בו, שלוקח אותי הביתה כל פעם שהבטן שלי מתגעגעת :)
שמחה שנהנית בעיר המהממת בעולם
טוב, סליחה, הייתי קצת צינית…
את האורסיי גם אני מאד אוהבת.
מקנא בך שאת יכולה רק לטעום ממעדנים כאלו בלי לסיים. לא הייתי מסוגלת להשאיר בצלחת, אלא אם כן יש שותפים לפשע ואז יש מי שיסיים.
בחורף הנוכחי באירופה, במילא צריך הרבה מתוק.
הצילומים באמת נהדרים, ואין לי ספק שאחזור לרשום כתובות לפני הביקור הבא.
איזה כיף לקרוא את הפוסטים שלך… רק חסר לי איזה מתכון כיפי :-)
בואי לבקר בעירנו. לפחות פה אוכל להמליץ לך על כמה מקומות שווים ביקור
פוסט הורססס לחלוטין.
מכירה טוב את פריז וגם את חלק מהמקומות שציינת, ללא ספק אשמור את הרשומה לביקורי הבא…
תודה
אוווץ'. חייבת. פאריז. עכשיו. או. לפחות. בגט.
(ומה עם יין בפוסט הזה?)
תודה על הפוסט החלומי!! גוזרת ושומרת
הייתי מסתפקת גם בשלושה שלבים בפריז..איזה יופי, הצילומים האוירה וההסברים, פשוט תענוג
פוסט מ ש ג ע !
עושה חשק לעזוב הכל ולהגיע לעיר הקסומה בעולם…
אין ספק שבביקור הבא שלי שם אעשה שימוש בהמלצות שלך.
מתי את מגיעה לארץ הדונה היי :-)
איי איי איי! מדבר אליי שלב ד'! :)
גם אנחנו היינו באותו מלון לפני שנתיים בהמלצת האתר הזה:
http://www.secretsofparis.com/hotelsaccommodation/
שאליו הגעתי אחרי שיטוט בבלוג המוצלח "פריזאית".
הם באמת ממש נחמדים והם אפילו שדרגו אותנו כשהגענו לחדר עם מקלחת בפנים ללא תוספת תשלום!! (ולמזלנו גם בקומה הראשונה…)
איזה פוסט מעולה! עשית לי חשק לטיול בנות מטורף של שופינג וזלילת מתוקים. מסכימה עם מי שאמר פה – פורנוגרפיה של קינוחים…
אין ספק שזה אחד הפוסטים המדהימים! פשוט התעללות לשמה על הבוקר.. את מוכשרת בטירוף!
איזה פוסט נפלא ! אמא שלי גרה (גם ) בפריז והיו לי המון חידושים להצטייד בהם לקראת הנסיעה הבאה. תודה על כל הטיפים.
לגזור ולשמור והכי חשוב ליישם..!!
וואו, התמונות של המאפים והקינוחים פה מאלפות. עושה חשק לתכנן נסיעה לפריס
יש לי שאלה בקשר לביף בורגיניון, בג׳ירף (מסעדה) יש מנה שנראית דומה , שנקראת ״אטריות חורף ״ זה אותו דבר ?
מאיה עונה: דווקא אני חסידת ג'ירף ולא נתקלתי בכזה דבר. אני בטוחה שזה לא טעים כמו המקור…
מוסיפה המלצה על הפטיסרי של gerard mulot בסן ז'רמן דה פרה [מי שמגיע בעונת הערמונים המסוכרים – הרוויח], וגם על ארוחת הבוקר המרנינה של pain quotidien, שאפשר לחיות עליה עד הערב.
אגב, אנחנו משתמשים במתכון למקרון של מולו לעיל, ואחרי שגילינו מה הטמפרטורה המתאימה בתנור שלנו הם יוצאים לא רע (למרות שתמיד יש מקום לשיפור). ויש אפילו תמונות (יחד עם הקאנלה שלך, ועוד שלל מאפים צרפתיים)
http://arapaxed.blogspot.com/2010/10/blog-post_28.html
מאיה עונה: חייבת להזהיר מראש על pain quotidien. בניו יורק הם היו אחלה בחלה, ועכשיו ניסיתי אותם בלונדון והם היו בעסה בלבן…
ללקק את השפתיים הבלוג הזה.
עשינו מסע בפריז בעקבות ספר של יאיר גרבוז "פריז תל-אביב,
http://www.opinion.co.il/results/02/?i=4625161&w=books
עם המלצות על מקומות לראות ולאכול.
הספר דן בשאלה "לאן לוקחים אדם אהוב בפריז בפעם הראשונה".
מה יותר טהור מבגט וחמאה?
יש עוד סניף של אמאוס ברובע ה14, שפתוח רק בשבתות. מכיוון שזה ברובע ה14 אין טעם לנסוע לשם במיוחד, אבל מי שגר בסביבה (כמוני) יכול לבוא ולחטט. אני מתה על הרהיטים העתיקים שהם מוכרים שם ויש גם מלא ספרים, חדשים ומשומשים.
שוק פשפשים נע ונד – כל שבוע מיקום אחר:
http://www.ohvl.net
גיליתי אותו בטעות באיזה סופשבוע.
מאיה עונה: פרייסלס. תודה!!! אגב, יש כתובת מדוייקת לאמאוס או לפחות רחוב?
כמה שהתמונות יפות אך כמה עצוב שהמציאות היום אין יותר רחובות עם צרפתים או שווקים עם מומחי הפטיסרי והאוכל אלה ערבים ואפרקיאים….פשוט עצוב
מאיה עונה: גם אני שמעתי על זה, אבל למעט ברובעים הבאמת רחוקים מהמרכז, רוב הפטיסריאים היו צרפתיים למהדרים. אגב, גם במאפייה ערבית ברובע 20 אכלתי בגט מהטובים שאכלתי!!
התאהבתי קשות בטארט וניל של פייר הרמה..
והצלחתי למצוא מתכון שמחקה אותו בהצלחה רבה..אמנם קשה אבל היה שווה
http://bossacafez.blogspot.com/2010/08/pierre-hermes-infiniment-vanille-tart.html
מאיה עונה: מתה על הבלוג הזה. המתכון נראה טוב! לביסקוויט הספוגי יש טעם נימוח כמו של קרם, שהייתי בטוחה שהוא הקרם מסקרפונה…
תענוג צרוף!!
כל הכבוד לך על פוסט מעולה שבמעולים. היית צריכה רק להוסיף בסוף כרטיס לפריז בקליק, כדי לענות על הצרכים של הקוראים…
התמונות נפלאות! פריז ממש הוציאה ממך אש ולהבה. רואים שאת מאוהבת בעיר. אני בטוחה שחלק מהמציאות שתיארת יככבו כאן במתכונים הבאים.
התמונה של הסטייק המושלם עשתה לי את היום. והבנתי לגמרי את כוונתך ב"שריטה" שיש לקונדיטור היפני. ממש נערץ.
עכשיו בא לי גם לפריז וגם לג'ירף…
עשית לי חשק מטורף לצאת מהעבודה ישירות לשדה התעופה. פוסט מהמם עם טיפים ועצום נהדרים. עכשיו רק שיהיה לי זמן לישם…
וואו, פוסט מעולה!
רשמתי מלא המלצות וכתובות, מקווה להגיע לכולן…
לא יכולה לחכות לנסוע כבר, את גדולה!
ארינה (מהשיעור על היצ'קוק)
איזה כיף ששבת אלינו. מקווה שיהיו עוד פסוטים בקרוב :)
פריז שלך עושה לי אפילו עוד יותר חשק … חבל שאני בחודש תשיעי, מקסימום נוסעת עד איכילוב…
איזה פוסט נהדר! הקוגלוף של לדורה אכן מדהים. הוא אמנם לא יפה וצבעוני כמו רוב הקינוחים שלהם, אבל לפעמים באמת לא צריך לשפוט את הקנקן וגו'. בפעם הבאה נסי את הטארט טאטן שלהם ואת הפחזניות עם קרם הסיגליות.
את הרמה פחות אהבתי. לא שהקינוחים שם לא טעימים, האווירה שם קצת סנובית מדי לטעמי.
קרואסונים מדהימים וכיסי תפוחים (שוסון או פום) מדהימים לא פחות יש במאפיה של פואלן ברו שרש מידי.הוא בעיקר ידוע בגלל הלחם שלו, אבל לי הלחם לא היה כ"כ טעים.
וגם לרשתות דוגמת פול ולה פן קוטידיאן מגיע כבוד. בפול למשל מוכרים בניה פום, מין סופגניה פחוסה ממולאת בתפוחים ואני מחבבת את הקנלה שלהם.
מה שיפה בפריז, כפי שציינת, זה שלא חייבים להיכנס לפטיסרי מפורסמים בשביל לאכול קינוחים מדהימים. ככה למשל, בפטיסרי אקראי, אכלתי טארט מבצק פריך, ממולא בקרם פיסטוק שבתוכו נחו כמה דומדמניות מבושלות. כל העסק כוסה במקרון פיסטוק שעליו ריבוע שוקולד לבן ועלה זהב אכיל.
בקיצור, תודה רבה על הפוסט! מקווה שיצא לי להשתמש בו בקרוב.
איזה פוסט מעולה, פשוט מעולה.
אין מילים להוסיף (:
אני מוקסמת…מכל משפט ומכל תמונה. פשוט מרתק, הצלחתי כמעט לחוש את הטעמים. בא לי עכשיו! אה, שכחתי יש תינוק בן 8 חודשים שהרגע נרדם וילד בן 3.5 שישן מלא בצהריים….
[…] הפוסט עשה לכם תיאבון לפריז, כדאי לכם להמשיך לפוסט "פריז בארבעה שלבים פשוטים". פורסם בקטגוריה חומוס בעולם, חומוסיות.→ חומוסים, […]
מדהים
עושה חשק
מאיה , איזה יופי!
לקרא את הפוסט ולנסוע מיד לפריז!!
מקסים מה שעשית פה!
איזה פוסט נפלא
בשנתיים האחרונות מתוקף עבודתי אני מתגוררת חצי מהזמן בריין שבבריטני (Bretagne) ו"סובלת" מכל אותם מטעמים, מהחמאה המלוחה הנפלאה והקוניאמנים שנמסים ומתפצפצים בפה.
אכן מסע קולינרי קסום..
ממליצה בחום להגיע גם למחוז בריטני..
מצטרפת לנהנים ומריירים – עשית לי חשק עז לנסוע לפריז
ואם בדיור עסקינן אז בבלוג של פריזאית מצאתי המלצה על דירת חדר של משפחת קשת dira-villa.com מומלצת בחום רב
המחיר 100 יורו ללילה מעל 4 לילות, המיקום מעולה והיתרון- יש מטבחון בו ניתן לאכול בנחת את המטעמים . שלא לדבר על חדר האמבטיה הענק ושאר פינוקים
Porqui לגרות? P:
טוב, שיניתי את דעתי. באלי צרפת.
נקבל פוסט פורים ?אם כן אני מחכה בקוצר רוח !
חשבתי עלייך
http://say100.saymedia.com/food
לילה טוב ;)
וואו וואו ווואו ,פשוט מדהים !!!
ואם תתגעגעי לשם תיקפצי לבקר אצל "רביבה וסיליה"…
מאיה את עושה שמח בלב (:
איך אפשר לדבר על פריז בלי להזכיר את Fauchon? המקום האהוב עלי ביותר עלי אדמות :)
איך קוראים לעוגיות הורדרדות למעלה?
ניסית להכין אותן פעם?
מאיה עונה: קוראים להן מקרונים, ו
בקרוב יתפרסם להם מתכון בבלוג לכבוד פסח. והנה פירסמתי להם גם מתכון מאוד מפורט.היי מאיה,
לאחר 12 ימים גדושי חמאה וסוכר בפריז, אגב מעבר על (כמעט)כל ההמלצות בפוסט המשובח שלך, להלן התובנות שלי :
1. פייר הרמה – כנראה ששמו הולך לפניו בצדק. המקרונים שלו הם אכן הטובים ביותר (הרבה יותר מכל האחרים), הטובים שבהם לטעמי הם הקרמל, המנטה וקרם הברולה. הקנאלים שלו וכמובן הקוני אמן – הם יצירות אמנות. שלא לדבר על המילפיי.
2. SADAHARU – סוג של אכזבה. ויטרינה מדהימה ביופיה, מושלמת. טעמתי את הקרואסון הירקרק (מעין בצק עלים עם מאצ'ה ושקדים – מעניין), עוגת מאצ'ה ושומשום (נוראית), שוקולדים סתמיים לגמרי, ועוד כמה עוגות בינוניות ומטה.
3. La Patisserie de reves – טוב, זו התגלית של הטיול מבחינתי – תצוגה מדהימה והכל טעים עד דמעות. במיוחד הפרי-ברסט, לחמניות וניל תמימות למראה – אבל הטובות שטעמתי בחיי, בריוש מבצק עלים נפלא, אקלרים מופלאים ועוד ועוד.
4. LADUREE – אכן הקוגלהופף הטוב ביותר, וטארט טאטן שאינדברימכאלה.
5. Stohrer – אכן שווה קפיצה. מילפיי מעולה, טארט הדרים נימוח, קוני אמן סביר ואקלרים הורסים.
6. Pain De Sucre – נחמד ולא יותר. לא שווה קפיצה מיוחדת.
7. Cacao et Chocolat – חנות שוקולדים מעוצבת ויפהפיה. מומלצת מאוד לאוהבי הז'אנר. http://www.cacaoetchocolat.com
8. Maison Du chocolat – רשת חנויות שוקולד בוטיק יקרות להחריד. שוקולדים משובחים ביותר, שווה לתת קפיצה.
9. פואלן – שוסון תפוחים חמאתי וענוג. בצק עלים מופלא. 9. שוק הפשפשים שב – Porte de Vanves – תענוג צרוף. אם רק היה לי קצת יותר מקום במזוודה. המצלה מעולה !
10. החנות של G. Detou – מומלצת ביותר לכל מי שרוצה לקנות בזול חומרי גלם מעולים. אני קניתי שם פולי טונקה במחיר מצחיק.
11. CAFE DE LA PAIX – ארוחת בוקר של מלכים. קרוק מאדאם/מסייה הטוב ביותר שאפשר לעלות על הדעת, וסלט קיסר בפרשנות מרהיבה. יקר ומומלץ מאוד.
12. והיהלום שבכתר – שה דומונט !! רק בשבילה שווה לטוס לפריז. עם פטה כבד אווז וביף בורגניון כאלו – מי צריך אמנות. יקר. אבל יותר יקר לא ללכת לשם.
זהו בגדול. וואי, כמה חפרתי :-)
מאיה, תודה.
על הפוסט הפריזאי ובעיקר על "בצק אלים".
אמיר.
מאיה עונה: ענק אתה!!! ממש ריגש אותי שאשכרה הלכת לכל המקומות. שמחה שנהנית ותודה על ההמלצות! :)
חזרתי מטיול של ימים ספורים בפריז, שבו מאוד השתדלתי ללכת לכמה שיותר המלצות-קינוחיות מהרשימה שלך ושל ד"ל. כמובן שזה גרם לזה שביום אחד פשוט ויתרתי על אוכל מהזן המזין (עד כמה שסטייקים עם פירה חמאה וצ'יפס בצד נחשב מזין), ולקראת ערב כשבן הזוג התחיל להשמיע קולות מחאה הייתי חייבת להתפשר על איזה בגט עם גבינה, ויאללה לפטיסרי/בולונז'רי הבא. אז הנה שני השקל שלי בנושא, אולי לטובת הנוסע הבא לפריז:
מקרונים- אלה של לדורי ופייר הרמה אכן משובחים, של פייר הרמה משובחים מעט יותר. יקר!! מה שכן, לדעתי המקרונים הטובים ביותר הם של שפרינגלי בציריך. שונים מהצרפתים, אבל בכל זאת… זה נשמע כאילו אני קופצת בין ערי אירופה ומנשנשת מקרונים, אבל זהו, אלו שתי הערים היחידות ולכן ביניהן אני משווה :)
קוני אמן בלדורי- ללא ידע מוקדם אין סיכוי שהייתי בוחרת במאפה הזה שנראה קצת מעוך בין כל יצירות האדריכלות האחרות שיש שם- וואו זה ממש טעים! מומלץ ביותר. אכלתי גם "עוגת-מקרון" עם קרם פיסטוקים ופטל שהיה יאם יאם.
La Patisserie de reves- שווה ללכת אפילו רק בשביל לשזוף את העיניים בתצוגה היפה. ניסיתי פארי ברסט, שהיה לדעתי חביב אך כבד ביותר (אולי בגלל מילוי של קרם חמאה?), ועוד קינוח שהיה טעים מאוד. אבל ה-שוס של המקום הזה הוא השוסון תפוחים שהיה עם מעטה קראנצ'י למעלה, מדהים!
פייר הרמה- לא סתם שמו הולך לפניו. זללתי קינוח עם שוקולד בשכבות ואת הדזירה שצילמת שהיו הכי טעימים בטיול, שזה אומר המון.
חפרתי מספיק אז נראה לי שאעצור כאן, תודה רבה מאיה על ההמלצות!!!
הקינוחים היו מדהימים.
אבל, שתי הערות:
א. מסתבר שכלי הבית בחנויות Emmaus נודדות בין חנויות הרשת וכל כמה זמן הם מחליפים את כל הסחורה בין החנויות השונות.
ב. לקוגלהוף בלאודרה היה טעם של מאפה שקונים בתחנה מרכזית. ככל הנראה הוא עמד הרבה- הרבה זמן בחנות. התאכזנו.
מעברלזה ההמלצות היו מועילות ונהדרות. תודה.
היי מאיה, כמה קנאה…
אני טסה בסתו עם אמא שלי לפריז, ורציתי לדעת מה עושים אם מפחדים מכל מילה שיש לה מבטא צרפתי (אפילו האנגלית המקסימה שלי לא עוזרת כשזה נוגע לצרפתית) ,ומפחדים להתרחק ממרכז העיר? זו פעם ראשונה שלי שם ואני דווקא כן רוצה לראות את הלובר ואייפל וכו'..
השאלה שלי היא איזה שווקי פשפשים מומלצים יש שם, והאם המלון שהיית בו היה קרוב לאייפל וחבריו?
אשמח מאוד לתשובה, אני די סומכת עליך שתצילי אותי כי השיטוט באינטרנט לא נותן לי הרבה..
תודה וסליחה על החפירה..
מאיה עונה: רשמתי את כל הכתובות של כל שווקי הפשפשים כאן, לא חסכתי מכם כלום. המלון שלי היה ברובע ה-4 ליד כיכר הבסטיליה. נוח מאוד להתמצא במטרו, ואם לא שם, אז במערכת האוטובוסים. בכל תחנת אוטובוס יש לך את המסלול הסכימטי של הקו ואת יכולה לראות בדיוק לאן הוא מגיע. את יכולה גם מראש להשתמש באתר שנתתי (MAPPY) ולבנות לך את כל המסלולים שאת צריכה מהמלון שלך לכל מקום שתרצי להגיע. וככה רק תרשמי לך מס' אוטובוס או קו מטרו ותהיי רגועה. אני תמיד הולכת לאיבוד וחוץ מקצת בעיות למצוא את המלון על ההתחלה (וזה כי לא לקחתי מונית), הסתדרתי מעולה בפריז ואף פעם לא הלכתי לאיבוד. מה שכן, מומלץ קצת להסתובב וללכת "לנדוד" ברגל, כי ככה מגלים המון מקומות מיוחדים ואת "פריז האמיתית". אם תבלי את רוב הזמן במטרו לא תראי הרבה מהעיר וחבל.
סליחה על התגובה המאוחרת, הסניף של אמאוס נקרא "דפי" ונמצא ב-80 Boulevard Jourdan.
אם את מגיעה שוב לפאריז, צרי איתי קשר. ותלכי ל:
AUX ZYGOMATES, 7 Rue de Capri
ברובע ה-12.
חבל על המילים. ולא יקר.
[…] וגם לבדוק את המדריכים (המעולים ממש) לפריז של מאיה מבצק אלים – שניהם כוללים הרבה מידע אינפורמטיבי גם על דברים […]
[…] וכתבות בעברית, אז אפשר לקרוא על חלק גדול מהמקומות בבצק אלים, במדבר מהבטן וסתם ב"עכבר עולם". אני מעדיפה […]
תמיד מסקרן אותי האם פריז זה באמת כמו שאי מדמיין אותו – המון בתי קפה, המון מאפיות, ניתן למצוא בקלוט דברים טובים וטעימים?
הרי הרבה פעמים מציאות יכולה להיות שונה ממה שמדמיינים. לדוגמא כאשר הייתי בפראג היו שם הרבה מסעדות וכאלה. אבל עדיין לא היה בדיוק כפי שחשבתי.
מאיה עונה: אותו דבר קרה לי בברצלונה :)
אמורים לטוס לפריז בספט׳ לטיול משפחתי(שלושה זוגות ). מכוון שזו לא הפעם הראשונה וסימנו וי כבר על כל מה שהיה לסמן
רוצים להתמקד הפעם בסיור בין חלק מהקונדטוריות, שווקים מענינים ומקומות אחרים לשיטוט שהם לא חלק מהטיול התיירותי הרגיל. נקח כמובן את ההמלצות ואשמח לשמוע עוד.
אל תתבישי ״ תחפרי ״ כמה שאת רוצה אקרא בשמחה.
יופי של בלוג. תודה.
חזרנו מפריז לאחר טיול של שבועיים מפונפנים… נעזרנו גם בפוסט שלך וגם בפוסטים של David Lebovitz.
אז איפה היינו?
מסעדות שמצאנו על הדרך והיו יוצאות מהכלל
Darai – קוריאנית מעולה ומאוד זולה (ארוחה שלמה רק ב10 יורו). זהירות מהמנות החריפות, אולי לקוריאניים זה לא מזיז, אבל אתם לא תשרדו את המנות האלה…חריף
Chez Omar – מסעדת קוסקוס שמתאימה לארוחות ערב. למי שגדל בבית צפון אפריקאי – האוכל הזה יגרום לכם לבכות מעונג.
Al Taglio – פיצה סטייל טוני ווספה (פיצה במשקל). טעים מאוד. קלאסי.
La Briciola – מסעדה איטלקית משובחת. הפיצה הכי טובה בפריז…. לכו בעקבות הפוסט של DL, הפיצה עם הנקניק והרוטב החריף פשוט מצוינת.
AOKI SADAHARU – אכזבה. לא מצאנו את הקטאץ'. אפשר למצוא בכל פטיסרי מקומי עוגות טעימות יותר…
PAIN DE SUCRE – לעומת קודמו, זה מקום שביקור בו הוא חובה. אכלו טארט פיסטוק-תותים מדהים ועוגת שקולד-מנגו. חובה.
Café des Deux Moulins – בית הקפה בו עבדה אמילי. נסו שם את הקרם הברולה.
שוק פשפשים מצוין ולא יקר – Marché aux Puces de la Porte de Vanves
השוק האלג'ירי נחמד, אבל לא שונה מהרבה משווקים אחרים (אפילו מהשוק שפועל בבקרים בשדרות Richard Lenoir)
חנויות יד שנייה – חובה לבקר ב – FREE'P'STAR, ב kilo shop, ב adom וב Come On Eileen (שתי האחרות בבעלות ישראלים).
חנויות מותגים – מומלץ לטייל בSaint-Antoine וברחוב רוקט באזור הבסטיליה.
פארקים – פארק יצחק רבין הוא אחד הפארקים היפים והמיוחדים ביותר!!! יש בו אגם עם ברווזים, גן ירקות ופסלים מרהיבים.
[…] כתובות שאגרתי ושמרתי . נשענתי רבות על הבלוג של מאיה מ בצק אלים כמו גם על הבלוג של דיוויד ליבוביץ שהוא אלוף […]
pawn shops near me open now…
פריז בארבעה שלבים פשוטים | בצק אלים…
dental dam oral…
פריז בארבעה שלבים פשוטים | בצק אלים…
[…] פוסטים מעוררי תיאבון וקנאה מעיר האורות (למשל כאן, כאן, כאן, כאן, וכמובן גם כאן), ועוד הרבה לפני העבודה כדיילת […]
הי מאיה, כדאי בפריז מלון עם מקרר/מטבחון או לדעתך אין צורך? אוכלים הכל בחוץ או שזה יכול להוסיף שיהיה איפה לאכסן? (המלון שהמלצת עליו כבר מלא…)
מאיה עונה: אם רוצים לחסוך כסף על אוכל זו דרך מעולה, במיוחד אם גרים קרוב לשוק כלשהו (marche d'aligre מעולה בשביל זה. אבל יש עוד שווקים). קחי בחשבון שזה אומר שמבזבזים קצת מהזמן של הטיול על שטיפת כלים ועל קניות (בעיני זה דווקא כיף). אפשר גם להסתדר בזול עם אוכל בלי מטבחון – קונים סנדוויצ'ים במאפיות ו/או אוכל מוכל במעדניות. יש גם נודליות זולות פה ושם, אבל צריך לדעת איפה למצוא אותן. תהנו!
היי, קודם כל, היה נורא כיף לראות לראות אותך ביום שישי!
דבר שני, כמה בערך עולה קפה ומאפה בפטיסרי שווה בפריז?
תודה!
מאיה עונה: כנ"ל!! קפה אין לי מושג כי אני אף פעם לא שותה קפה, ובפריז גם ככה הקפה מחורבן, ככה אומרים. יש כמה רמות של מאפה, אבל! יש קרואסון או עוגת שמרים פשוטה (מאפה תפוחים, שבלול קינמון, וכד') ואז זה בין יורו אחד לשניים וחצי, תלוי כמה מפורסמת המאפייה. ואז יש קינוחי ויטרינות שזה טארטים, ועוגות מוס מסובכות, והן יכולות לעלות בין 3 יורו (במאפייה שכונתית ולא מפונפנת) לעד 5-6-7 יורו לאחד (בקונדיטוריות הגדולות ובעלות השם – פושון [עליהם אני לא ממליצה בכלללל. אולי רק להסתכל, אבל לא לקנות כלום. הכל מאוד יפה אבל חסר טעם], פייר הרמה, וכד'). הקונדיטוריות הכי מומלצות בעיני כרגע הן pain des idees (שמעתי גם המון דברים טובים על ble sucre אבל עוד לא טעמתי) ו-cafe pouchkine.