סלט יענו קפרזה
נכון שלפעמים נמאס לכם לאכול ג'אנק פוד בעבודה בצהריים? כל פעם אתם אומרים לעצמכם שיום אחד תשקיעו ותביאו אוכל והבית. אבל אף פעם אין לכם עצבים לבשל מראש, וצריך להביא את זה בטאפרוור ולאכסן במקרר, ולאכול באותו היום אחרת זה מתקלקל (או שהבוס יאכל לכם את זה). אבל מה בדבר איזה סלט זריז? אורזים בבית כמה מרכיבים פשוטים בשקית של סופר ומחביאים במגירה. 10 דקות לפני הארוחה אתם פוסעים לכם בנונשלנטיות למטבחון ולפני שמישהו מספיק להגיד "בהדונס" הגחתם החוצה עם ארוחת מליון דולר שעולה 40 שקל ב"ביג מאמא". כן, אולי יצחקו עליכם קצת, אבל אחרי ביס אחד הם יצטערו. זה עד כדי כך טעים.
את הרעיון קיבלתי מציפי, חברתי הטובה, שהכינה לי בקיבוץ את הסלט הזה בהברקה של רגע. פנימה זרקנו גם נענע ובזיליקום ירושלמי מהגינה (הקיבוצניקים האלה…). כדי להכין את זה בעבודה אתם צריכים לעבוד במקומות האלה שמשקיעים באנשים שלהם ומספקים להם קרש חיתוך וסכין. לא כולם כמו אצלי (את הסכין אני מביאה מהבית ושומרת במגירה, יחד עם מלח גס וצנצנת קטנה של שמן זית. כן, אני יודעת). הסלט הזה יתקבל בברכה גם כמנה ראשונה בארוחת ערב חגיגית, או ארוחה בפני עצמה. הכמות: 1-2 מנות גדולות (בלי כיבודים).
- הבסיס:
- שתי עגבניות גדולות
- חופן גדול של עלי בזיליקום (ריחן) – בערך חצי מהקופסה שקונים בסופר
- חצי בצל בינוני
- 2 כפות שמן זית
- סחיטה נדיבה של מיץ מחצי לימון
- שידרוגיישן:
- קצת גבינה מלוחה מפוררת (בערך רבע קובייה – 70 גרם ככה)
- טיפה מלח גס (יחד עם הגבינה! כן!)
- טיפ-טיפה חומץ לבן רגיל פושט 5%
- נענע
- לחם בשביל המיץ הטעים
ההכנה
בפעם הבאה שאתם בסופר תקנו לכם חבילה של בזיליקום. בבוקר, לפני שיוצאים לעבודה (או אפילו ערב לפני), אוספים יחד לימון, שתי עגבניות, בצל, וחבילה מהסופר של בזיליקום. אל צנצנת קטנה ונקייה (כזו של דבש או ריבה מהערכות מתנה) מוזגים שמן זית (אפשר גם טיפה'לה חומץ).
אם יש, ורוצים, לוקחים בשקית סנדוויץ גוש קטן של גבינה מלוחה. כן, סלט קפרזה אמיתי זה עם מוצרלה, כן, גבינה מלוחה היא לא מוצרלה, אבל היא הרבה יותר משתלמת. וכשהגבינה משתלמת היא יותר טעימה, מנסיון. שימו את הכל בשקית (יחד עם לחם, אם מתחשק לכם, אפשר גם לקנות טרי באיזו מאפייה ליד העבודה) וקחו איתכם בתיק. את הגבינה המלוחה צריך לשמור במקרר עד הארוחה, את כל השאר מחביאים. אם אין לכם מקרר בעבודה, וותרו על הגבינה פשוט שימו מלח גס, זה בסט (ולא רק בסלט, זה משדרג את הסנדוויצ'ים הכי פושטיים לקלאסה של מסעדה, וגם בשר. עולה גרושים ושקית אחת תחזיק לכם שנתיים).
בעבודה, כשהרעב מתחיל להציק, קוצצים את העגבניות לקוביות גסות. אל תשקיעו יותר מידי, חותכים עבה וצ'יק צ'ק. צריך להרגיש כל מרכיב. זה מה שכיף פה. מפרידים את העלים השחורים בבזיליקום ומשליכים לפח, את העלים היפים מעבירים שטיפה זריזה, מייבשים במגבת נייר, וקורעים לפיסות גדולות מעל הקערה (אפשר גם לא לקרוע אם יש לכם הרבה). חותכים את הבצל לפרוסות דקות לאורך, וחותכים לשלוש לרוחב. פנימה. מפוררים את הגבינה פנימה עם הידיים (אפילו לא צריך לטרוח לחתוך לקוביות), ומוסיפים פנימה את שמן הזית ואת המלח הגס (שדרוג אדיר!!! מוסיף המון, גם אם יש כבר גבינה מלוחה). סוחטים פנימה מיץ מחצי לימון (לפי הטעם שלכם, אני אוהבת לסחוט בערך חצי מהמיץ שלו. את שאר הלימון שומרים בשקית עד הסקוויז הבא, עדיף במקרר אבל זה יכול לחכות עד שתחזרו הביתה). מערבבים וזוללים מיד. מנגבים מהר את המיץ עם הלחם. יאם.
אוף-טופיק
בשבוע האחרון לא היה לי מזל מי-יודע-מה עם מתכונים. ניסיתי את המתכון המשוגע של בצק השמרים (שהופיע בלינקים הטע.ימ.ים מצד ימין) של נערת הקאנטרי והוא יצא נאחס. תוך כדי הכנה שמתי לב שהמתכון לא כולל ביצים בכלל, והשומן היחיד שיש בו מגיע משמן קנולה. גם דרך ההכנה די מוזרה: מביאים לסף רתיחה חלב, שמן, וסוכר, מצננים לטמפ' החדר ומוסיפים את הקמח והשאר. המתכון היה נראה כל כך טוב בתמונות שלה, שלא העליתי בדעתי שהוא לא יצליח. הכמויות של הנוזלים והיבשים לא היו מדויקות ונתקעתי עם סיר שלם של חלב מבושל עם שמן שאותו קיבלו כנופייה של חתולים רעבים. בצק יצא, אבל, אז כבר מילאתי לי שתי רולדות: אחת עם נוטלה וטחינה גולמית (מה שנקרא שוקו-חלבה), ואחת עם קינמון וסוכר וחמאה. החבר'ה בקיבוץ של ציפי אהבו דווקא, אבל זה לא הגיע לקרסוליים של הדניש קינמון שבלסתי יום קודם ב"בר-לחם". מה שכן, לפחות הן היו פוטוגניות. מסקנה: לאחר נסיונות רבים של מתכונים שונים ומשונים, בצק השמרים של הנס ברטלה (מהמתכון של עוגת הפרג) מנצח. ברגע שאני אמצא לי דוגמן/ית ידיים, יגיע לכאן המדריך המלא לבצק שמרים. שימו עין.
נו, מה, נחכה עד לדוגמן?!
אוףףףףףףףףף אני בעבודה וכ"כ בא לי על הסלט הזה…. מקסים!
אני אוהבת אוהבת אוהבת סלט כזה ! יכולה לאכול 3 פעמים ביום, ושלך נראה נהדר.
תודה על האזהרה מפני הבצק ההוא, ראיתי בזכותך את המתכון עוד קודם, ושמרתי גם ,ולמרות שיש לי מס' בצקים מנוסים ואהובים, כמעט התפתתי..
הכנתי לפני מס' שבועות בצק דומה מאיזה פורום רומני גם ללא ביצים, וגם לא מאוד מוצלח.
אגב דרך ההכנה של חימום /הרתחה של חלב- שומן- סוכר, צינון לפושר והוספת שמרים ויתר מרכיבים, כן טובה, אני משתמשת בה, בדרך כלל במתכונים אמריקאיים,לכרוכיות קינמון. (אבל עם ביצים) אחרת זה יבש יותר ופחות עשיר.
ארוחת הערב שלי צפויה מאוד היום … (יש קצת בזיליקום באדנית) ! :-)
שני ניטפוקים למתכון המוצלח הזה:
לא אמרת מה עושים עם הלימון ולא אמרת שצריך לקחת גם לחם לעבודה…
מאיה עונה: וואלה, צודק. תוקן!
ח"ח, יצא בעמת מוצלח. מצפה לטעימות עתידיות :)
הכנתי אתמול בערב ו…כמה פשוט – ככה מעולה. גרר תגובות נלהבות מהזוללים. תודה!
היי , שכחת לפרסם תכונות נדרשות לדוגמן הידיים…
אשמח מאוד להיעתר לאתגר , מה גם שבשל מוצאי האיטלקי אני לא יודע איפה צברתי יותר שעות , בלישת בצקים או בהסבר לסבתא מדרום איטליה שבת"א לגור עם שותפה זה מקובל והמשפחה שלה לא "תחפש" אותי :)
גם אני ניסיתי את המתכון של הרול קינמון, ולמרות שיצא טעים, זה לא נראה כלכך טוב כמו שזה נראה בתמונות שלה. אני חושבת שהבעייתיות היא בהמרה של הכמויות האמריקאיות לכמויות המטריות. חוצמזה שיש בזה כמות מאוד גדולה של חמאה וסוכר, ושאין ספק שפעם הבאה אני אכין את זה עם הרבה פחות משניהם. מה גם שהבצק יצא לי מאוד רטוב, ולא הצלחתי לעבוד איתו כמו שצריך – מכאן הרולים השפוכים שיצאו לי. יש לי כמה תמונות אם תרצי לראות.
הסלט שלך נראה משגע, ומזכיר מאוד את הסלט היווני שאנחנו מכינים בקפנטו, שאותו אני מכינה לעצמי בתור עובדת מתי שמתחשק. עם תוספת של שמן אורגנו וזיתים זה משתדרג פלאים.
כל הכבוד על הבלוג המושקע. בתור מישהי שלא ממש אוהבת לבשל (יותר אוהבת לחפש מתכונים באינטרנט מאשר לבצע אותם)- הוא ממש עשה לי חשק לרוץ למטבח.
אבל- יש לי שתי שאלות:
1. האם יש גרסה להדפסה של המתכונים? כשאני מעבירה אותם לוורד המשפטים מתבלגנים לי, ומצד שני זה לא עסק לרוץ למחשב כל שניה באמצע הבישול כדי לראות מה השלב הבא.
2. האם יש לך רשימת תפוצה שתאפשר לי להתעדכן בחידושים כשיהיו?
תודה
מאיה עונה: יש גרסת הדפסה זמנית, ללא תמונות, שנוצרת אוטומטית ברגע שתבחרי "הדפסה". כשיהיה לי זמן אני אצור אפשרויות הדפסה קצת יותר משוכללות. עדכונים וחידושים על הבלוג נשלחים כעת ידנית, וכל המעוניין / המעוניינת לקבלם מוזמן לשלוח לי מייל. אותך הוספתי.
אפשר לקבל עדכונים אוטומטיים במייל בעזרת R-Mail. פשוט מכניסים שם את המייל ואת הרסס של בצק אלים.
האתר מעולה! מאוד אסטטי וידידותי לשימוש.
המכון של הסלט פשוט ומעולה, תבורכי.
לשידרוג הוספתי קצת גרעיני דלעת וחמניות שהוקפצו בטיפונת שמן במחבת.
לשדרוג, אני אוהב להחזיק צנצנות של שמן זית בטעמים במקום חשוך.
למשל לזרוק שיני שום שלמות (אפילו עם הקליפה), צ'ילי מיובש, עלי רוזמרין וכיד הדמיון. כתוצאה מקבלים שמן זית עם רמיזות של טעמים שאוהבים, שמשתבח עם הזמן.
[…] מתכונים ששמתי עליהם עין: סלט יענו קפרזה, לביבות בטטה, ניוקי חגיגי, אנטיפסטי, ריבועי Twix מגונדרים, פילה דג במחבת עם סלסת מנגו. כולם מתוך בלוג הבישול "בצק אלים" שכולל צילומים מדהימים של אוכל. […]
[…] סלט יענו קפרזה – אפשר פשוט לוותר על הגבינה, או להשתמש בתחליף כלשהו. אמנם שתי האופציות האלו נשמעות פחות טעימות מהמקור, אבל לא נורא. […]
אני מאוד אוהבת את האתר שלך! אגב אני יותר אוהבת את הסלט הזה יחד עם מלפפונים.
רציתי להמליץ לך לגדל גינת תבלינים. מכיוון שלי נמאס כל פעם לקנות עירית/בזיליקום/נענע/פטרוזילה_____(השלם את החסר) ולזרוק אותם אחרי כמה ימים, או יותר מעצבן לקנות חבילה שלמה בשביל שניים וחצי עלים,
אני קניתי לי כמה עציצים, כל שיח תבלין קטן עולה 7 ש"ח, והם קלים ביותר לתפעול- רק קצת מים… שתלתי המון המון צמחים- מה שאת רק רוצה- בזיליקום, פטרוזיליה, שמיר, נענע, לימונית, לואיזה, כוסברה, רוזמרין, מרווה, טרגון, עירית, בצל ירוק, ועוד ועוד, וככה כל פעם שבא לי תבלין כלשהו או סתם לשדרג את הסלט– אני קוטפת לי כמה ענפים :-)
עוד לא מצאת דוגמן? כי אני מה זה מחכה לכל ההבטחות שלך לגבי בצקי שמרים- פיצות, עוגות וכו'..
אני בטוחה שהידיים של דני מספיק יפות!!