2007 יולי | בצק אלים



ארכיון פוסטים שפורסמו בחודש יולי 2007

שטרודל תפוחים שנל

שבת, 28 ביולי 2007

strudel.jpg

התגלית האחרונה שלי (יותר נכון, של אמא שלי) היא בצק העלים הקפוא. קונים גליל של בצק מוכן בסופר, מפשירים (עדיף במקרר כי יותר נוח לעבוד איתו כשהוא קר, ולא חם ודביק), וממלאים בכל טוב. בין היתר, הוא מהווה תחליף סביר ביותר לבצק מהסרטים שמכניסים במסגרת מתכון השטרודל המקורי (משופע בשכבות של חמאה, ומרודד לדקיקות-על). יש גם שמשתמשים בבצק פילו, אבל הוא דורש הברשות רבות של חמאה - שזה מסובך ומיותר. אני אנסה לשים רגע בצד את מה שאמר לאחרונה השף עמיר אילן על בצק המרגרינה הזה (שמשמש גם להכנת בורקס): “אכילה של בורקס ומלוואח משולה מבחינתי להתאבדות!”. זה לא בריא מי-יודע-מה, כי זה בצק מרגרינה, ומרגרינה זה שומן טראנס וזה בעסה. אבל בינינו, פרוסה אחת לא תהרוג אתכם. אם תוכלו לעצור. המילוי כולל תפוח ספייר, ואתם תודו לי על זה אח”כ. הכמות: שטרודל אחד (בערך 7 מנות).

  • קצת יותר מקילו תפוחים (בערך 7 גדולים) ירוקים וחמוצים
  • מעט מיץ לימון
  • 3/4 כוס סוכר
  • כפית קינמון
  • אופצייה: מעט אגוז מוסקט
  • יריעה קטנה (ברוחב 15 ס”מ) של בצק עלים קפוא מוכן
  • חופן של קמח בשביל הרידוד
  • כפית חמאה (או שתי כפות מים)
  • אופצייה: חצי כוס צימוקים
  • אופצייה: חצי כוס אגוזי מלך או פקאן
עלות משוערת:

15 שקלים

עבודה נטו:

30 דקות

ההכנה

בצק עלים שומרים במקפיא עד חודש חודשיים. זה מצרך זהב שתמיד מציל ברגע האחרון, ואפשר להכין ממנו המון דברים זריזים וטעימים תוך דקות: טארטים של פירות, בורקסים ביתיים, מאפי בשר (שמכינים בדיוק כמו השטרודל הזה רק עם תערובת של בשר בקר קצוץ עם הרבה בצל מטוגן, תבלינים, וצנוברים - בדיוק כמו במתכון כיסוני הבשר). בפעם הבאה שאתם בסופר קנו לכם גליל כזה (הוא נקרא “בצק עלים מרודד” - למרות שהוא אף פעם לא מרודד מספיק - עולה בערך 13 שקל לגליל גדול שמספיק להרבה זמן) ולא תצטערו. כל סוג יתאים, חוץ מ”מעדנות” שהוא פחות מוצלח בעיני.

מכינים את מלית התפוחים
קולפים את כל התפוחים (מעל שקית ניילון של סופר ששיטחתם על השיש, שתאסוף את כל הקליפות), חוצים אותם לשניים, מסירים את האיזור עם הגרעינים באמצע בתנועה סיבובית עם סכין (או עם כף פריזיאית). ההתעסקות עם קילוף התפוחים זה החלק הקשה של המתכון והוא לוקח איזה 20 דקות. עדיף לעשות את זה מול הטלויזיה או על ההליכון. והנה וידאו מגניב על איך מקלפים תפוח. (אל תשכחו שלדוד ג’ון יש קולפן מאוד חד, ובגלל זה הולך לו מהר). כשהתפוחים קלופים ונקיים מליבתם פורסים אותם לפרוסות וסוחטים מעליהם קצת לימון כדי שלא ישחירו (זה קורה תוך איזה 5 דקות אז כדאי לסחוט קצת לימון על כל תפוח מיד כשמסיימים איתו).

strudel2.jpg

זורקים את כל פרוסות התפוח לסיר, מוסיפים 2 כפות מים (כדי להתחיל את הבישול, אפשר ועדיף לשים כף חמאה במקום, לטעם משובח יותר) ואת הסוכר והקינמון. אפשר גם להוסיף קמצוץ של אגוז מוסקט. מבשלים על אש גבוהה למשך 5 דקות תוך כדי ערבוב. התפוחים יתחילו להזדגג ולהתרכך ולעשות צצצטטט. מנמיכים לאש קטנה ומבשלים עוד בערך רבע שעה (מערבבים מידי פעם) עד שהתפוחים רכים ושחומים - אבל לא סמרטוטיים לגמרי. שישמרו קצת על הצורה שלהם. מניחים לתערובת להצטנן לטמפ’ החדר ולספוג קצת את הנוזלים לפני שמשתמשים בה (אחרת היא תקרע את הבצק הרך והעדין). אל התערובת המצוננת מוסיפים כעת את האגוזים והצימוקים (אם רוצים) ומערבבים. בשלב זה אתם מוזמנים להלל את שמי על כך שהכנתם כמות גדולה מהדרוש של מילוי ואתם יכולים לנשנש ללא מורא. אפשר להכין גם יום מראש ולשמור במקרר עד השימוש. ההרכבה של השטרודל לוקחת 2 דקות בדיוק ואפשר לעשות אותה ממש לפני שהאורחים באים. למעשה, הבילוי במקרר הופך את המילוי ליציב יותר ויבש יותר (המיצים נספגים), ויתרום למרקם של השטרודל.

strudel3.jpg

מרכיבים את השטרודל
מפשירים את כל הגליל של בצק העלים - אפשר להוציא החוצה אל השיש ולהפשיר בטמפ’ החדר למשך שעה, או להעביר להפשרה איטית במקרר ערב לפני (עדיף בהרבה, הבצק הרבה יותר נוח לעבודה כשהוא קר). גוזמים ממנו כ-15 ס”מ (אפשר עם סכין והרבה יותר מגניב עם חותכן של פיצה), מפרידים בעדינות מהצלופן השקוף, ומחזירים למקפיא את שאר הבצק. הכינו לכם מראש משטח נקי (כן, אלון, זה אומר לקרצף את השיש), יבש ומקומח. הכי כיף לפזר את הקמח מגבוה, וככה הוא מתפזר כמו שלג - פתיתים פתיתים - באופן אחיד.

strudel4.jpg

מחממים את התנור מראש ל - 180 מעלות. מניחים את הבצק על המשטח המקומח ומפזרים גם מעליו קצת קמח, שלא יידבק. אם אתם רוצים להראות מתוחכמים, תוכלו להשתמש במברשת נקייה כדי להבריש הצידה את עודפי הקמח. מרדדים את הבצק עם מערוך למידות של בערך 25 על 35 ס”מ (המידות לא קריטיות, רק וודאו שתוכלו לגלגל סביב המילוי גלגול אחד שלם) ולעובי של 2-3 מילימטר (שזה די דק). מוודאים שמילוי התפוחים יבש יחסית ואין בו נוזלים מימיים שהצטברו בתחתית (אם יש, סננו במסננת, אחרת הבצק יירטב ויקרע. את הנוזלים המיותרים אפשר לקרמל במחבת עם קצת שמנת ולקבל רוטב טופי תפוחים). מניחים את המילוי לאורך הבצק בשורה. שימו כמה שיותר מלית כל עוד תוכלו לגלגל את הבצק שיקיף אותה. ואז גלגלו את הבצק שיקיף אותה - גלגול אחד. לא לגלגל מעבר, הבצק מסביב אמור להיות דקיק ופריך. אם נשאר לכם ספייר אתם יכולים להקפיא או למרוח על זה ריבה ולאפות לצד השטרודל.
strudel5.jpg

מורחים מלמעלה ביצה טרופה (מקושקשת במזלג עם קצת מים, ככה יותר נוח למרוח אותה), או חלב - שמשיג את אותו האפקט השחום. אופים בתנור עד שהמאפה שחום וקריספי והבית מתמלא כולו בריחות וניחוחות של סתיו ושלכת וחמאה וקינמון - בערך 18 דקות. אם רוצים, אפשר לפדר בקצת אבקת סוכר (כשמתקרר טיפה, אחרת זה נמס ונעלם). לא מזגגים בסירופ סוכר כי חייב להשמר הקונטרסט של הבצק הפריך והמתפצפץ לבין המלית העשירה והמתוקה. מנסרים לפרוסות באלכסון, ומגישים חמים לצד גלידת וניל או הר של קצפת או שניהם יחד.

strudel6.jpg

פינת התכל’ס
מקלפים את התפוחים ונפטרים מהליבה. פורסים לפרוסות. מבשלים בסיר יחד עם החמאה, הסוכר והקנמון (אפשר גם אגוז מוסקט) 5 דק’ על להבה גבוהה תוך כדי ערבוב. מנמיכים ללהבה נמוכה ומבשלים עוד כרבע שעה עד שמתרכך אבל לא מושי. מצננים ומוסיפים את האגוזים והצימוקים. אפשר להכין יום מראש ולשמור במקרר. מפשירים את בצק העלים בחוץ על השיש לשעה או במקרר ללילה. גוזמים ממנו פיסה ברוחב 15 ס”מ ומרדדים למלבן במידות 25 על 35 ס”מ בערך. מניחים את המילוי בחלק העליון ומגלגלים סיבוב אחד. מורחים בביצה טרופה או חלב ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך כ-18 דק’ עד שהבצק משחים.

אוף טופיק
YNET הנחמדים שלחו אותי להשתתף בסדנת צילום אוכל עם הצלם המהולל דניאל לילה (שצילם את “עוד שוקולד” של רות אוליבר, ועוד המון ספרי בישול ודברים יפים ל-”על השולחן”). הסדנה מתקיימת כל יום שישי בסטודיו היפהפה של שגיא ודיווי שנמצא באיזור עזריאלי בתל אביב. בין עקרונות בסיסיים כמו איך עובדים עם תאורה נכונה, ואיך מתעסקים עם עומק שדה, דניאל מתבל בהמון טיפים מקצועיים וסיפורים מהעולם האמיתי. בקרוב נצא לשטח לצילום בשוק, ובסיום הקורס מגיע שף אמיתי כדי להריץ ולתזז אותנו בסט צילום אמיתי בתור מבחן סיכום. כל שבוע אני מסכמת יפה את השיעור והממצאים, ואת התוצאות אפשר יהיה לקרוא בקרוב אפשר כבר לקרוא ב-YNET, בצירוף דוגמאות והסברים מצולמים. אתם מוזמנים להציף את גזרת הטוקבקים (העויינת, בד”כ) במחמאות וטיפים איכותיים משלכם.

strudel7.jpg

תפוחי אדמה אפויים בתנור

חמישי, 19 ביולי 2007

gratin.jpg

הייתי רוצה לקרוא לזה גראטן אבל זה לא, כי אין בזה רוטב בשמל. רק קצת שמנת, ותבלינים לבנים (מלח, אבקת שום, פלפל לבן). רוב העבודה פה היא לקלף ולפרוס את תפוחי האדמה (מה שיכול להיות ניג’וס בלי סכין נורמלית). את העבודה עושה בשבילכם התנור. צלייה של 50 דקות נטו + זץ של 20 דקות תחת הגריל יניבו מאפה שחום, עשיר, שימלא את הבית בניחוחות של בראסרי. מרשים, טעים, ופשוט. קומבינציה מנצחת! ולממהרים מביניכם - ההמתנה השתלמה! אפשר לדלג על ההסברים הארוכים שלי ולקרוא את המתכון המקוצר בפינת התכל’ס בתחתית המתכון. הכמות: 6 מנות נדיבות.

  • 5-6 תפוחי אדמה גדולים מהזן הצהבהב
  • שקית שמנת מתוקה של 32% או 15% (250 מ”ל, אפשר לא להשתמש בכל הכמות)
  • כפית מלח
  • חצי כפית פלפל לבן (אפשר גם שחור)
  • אבקת שום
  • אופצייה:
  • שום כתוש
  • מעט אגוז מוסקט מגורר
עלות משוערת:

10 שקלים

עבודה נטו:

12 דקות

ההכנה

מתחילים בלחמם את התנור מראש ל-180 מעלות (למה לחמם מראש? על כך בהמשך). מקלפים את תפוחי אדמה (אפשר לוותר על השלב הזה ולחסוך 5 דקות [אמא שלי, לדוגמה, לא מקלפת אף פעם], אבל יותר כיף לאכול אותם כשהם מקולפים [וגם ככה לא צריך לשטוף אותם]). מומלץ לפרוש ניילון של סופר ולשטח אותו מעל השיש ולקלף ישירות מעליו כדי שהקליפות לא יטיילו לכם במטבח. כשמסיימים לקלף אוספים בזהירות וזורקים בצ’יק. נראה לי שזה הרגע המתאים להדגיש את חשיבותו של קולפן ירקות טוב (לא! כמו הקולפן שמופיע בתמונה) שבלעדיו המתכון הזה הופך לגהינום. קולפן טוב יחסוך לכם שעות במטבח (במצטבר). חותכים את תפוחי האדמה לצורה הרצוייה: אפשר לחתוך אותם לקוביות (כך יהיה להם שטח פנים רחב יותר והם יצאו יותר קריספיים), או לפרוס לפרוסות - פוטוגני יותר (אם תפוח האדמה גדול במיוחד מומלץ לחתוך אותו באמצע ואז לפרוס) אבל עם מעט פחות פוטנציאל לקריספיות.

gratin1.jpg

את שלב התבלון אני ממליצה לעשות בקערה נפרדת למקסימום טעם - אם מפזרים את התבלינים על תפוחי האדמה בתבנית כבר, יש המון חלקים שקבורים למטה ולא מקבלים תבלון. אפשר להשתמש בתבנית עצמה בתור קערה - אבל אז יהיה קשה להשתמש בנייר אפייה (צריך ממש לערבב חזק עם הידיים). אז לבחירתכם - לשטוף בסוף תבנית בקטנה + קערה, או לקרצף רק תבנית, אבל לקרצף לה את האמ-אמא. מערבבים את תפוחי האדמה עם השמנת המתוקה (לא חייבים להוסיף את כל הכמות), המלח, הפלפל, והשום. מערבבים עם הידיים היטב כדי שהרוטב יגיע לכל הפלחים. כל הפלחים אמורים להיות מצופים היטב ברוטב, אבל לא אמורה להיווצר שלולית גדולה מידי למטה. השתמשו בפחות משקית שלמה ואם צריך, הוסיפו עוד. מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה. אם יש לכם עשבי תיבול טובים במקרר או בגינה או באדנית, תוכלו לזרות אותם מלמעלה (עלי טימין, מחטי רוזמרין, מרווה, וכד’). עוד תבלין נפלא שאפשר להוסיף אם יש: מעט אגוז מוסקט (בזהירות איתו, יש לו טעם דומיננטי, אבל הוא משתלב נפלא עם השמנת). אם נשארה עוד קצת שמנת בקערה, מפזרים אותה מלמעלה עם כף. אפשר לפזר למעלה קצת מלח גס - שאת סגולותיו הדגשתי בפוסט הקודם.
gratin2.jpg

מכסים את התבנית בנייר כסף וצולים ל-50 דק’ נטו ב - 180 מעלות. למה נטו? לתנור המצ’וקמק שלי, למשל, לוקח חצי שעה להתחמם - אז בתום החמישים דקות (שמתוכן הוא היה מספיק חם רק 20 דקות) התפו”א היו קשים לגמרי. בגלל זה מחממים מראש (כשמתחילים להכין את הכל) וצולים למשך זמן קצוב נטו, בלי פקשושים. בודקים שתפוחי האדמה רכים באמצעות מזלג. אם הם לא רכים, ממשיכים לאפות עד שהם כן. כשתפוחי האדמה רכים מסירים את נייר הכסף (שמאפשר אפייה ארוכה מבלי לשרוף אותם), ואופים עוד 15-20 דקות עד שהם משחימים יפה. אפשר לזלף עוד קצת שמנת לקראת תום האפייה כדי שזה יצא עוד יותר עשיר.

מגישים לצד סטייק בשרני ומדמם.

gratin3.jpg

שידרוגים?
אפשר להטמין בין תפוחי האדמה שום קצוץ - או אם אתם רציניים - שיני שום בקליפתם (הקליפה ממש מאדה את בשר השום והוא נהיה מתקתק ומעשיר את טעמי התבשיל). אפשר לפרוס גם בטטה ולהכין מיקס. אפשר גם להוסיף פרוסות של בצל, לחובבי העניין.

פינת התכל’ס
מחממים מראש את התנור ל-180 מעלות. פורסים את תפוחי האדמה ומערבבים בקערה עם השמנת, המלח, הפלפל, והשום (לא חייבים להשתמש בכל השמנת, הפלחים צריכים להיות מצופים אבל לא מוצפים). הערבוב בקערה נועד כדי שכל הפלחים יקבלו מהתיבול. מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה ומכסים בנייר כסף. אופים 50 דקות או עד שתפוחי האדמה רכים (בודקים עם מזלג). מסירים את נייר הכסף וצולים עד השחמה עוד כ-15 דקות.

סלט יענו קפרזה

שלישי, 03 ביולי 2007

caprese1.jpg
נכון שלפעמים נמאס לכם לאכול ג’אנק פוד בעבודה בצהריים? כל פעם אתם אומרים לעצמכם שיום אחד תשקיעו ותביאו אוכל והבית. אבל אף פעם אין לכם עצבים לבשל מראש, וצריך להביא את זה בטאפרוור ולאכסן במקרר, ולאכול באותו היום אחרת זה מתקלקל (או שהבוס יאכל לכם את זה). אבל מה בדבר איזה סלט זריז? אורזים בבית כמה מרכיבים פשוטים בשקית של סופר ומחביאים במגירה. 10 דקות לפני הארוחה אתם פוסעים לכם בנונשלנטיות למטבחון ולפני שמישהו מספיק להגיד “בהדונס” הגחתם החוצה עם ארוחת מליון דולר שעולה 40 שקל ב”ביג מאמא”. כן, אולי יצחקו עליכם קצת, אבל אחרי ביס אחד הם יצטערו. זה עד כדי כך טעים.

את הרעיון קיבלתי מציפי, חברתי הטובה, שהכינה לי בקיבוץ את הסלט הזה בהברקה של רגע. פנימה זרקנו גם נענע ובזיליקום ירושלמי מהגינה (הקיבוצניקים האלה…). כדי להכין את זה בעבודה אתם צריכים לעבוד במקומות האלה שמשקיעים באנשים שלהם ומספקים להם קרש חיתוך וסכין. לא כולם כמו אצלי (את הסכין אני מביאה מהבית ושומרת במגירה, יחד עם מלח גס וצנצנת קטנה של שמן זית. כן, אני יודעת). הסלט הזה יתקבל בברכה גם כמנה ראשונה בארוחת ערב חגיגית, או ארוחה בפני עצמה. הכמות: 1-2 מנות גדולות (בלי כיבודים).

  • הבסיס:
  • שתי עגבניות גדולות
  • חופן גדול של עלי בזיליקום (ריחן) - בערך חצי מהקופסה שקונים בסופר
  • חצי בצל בינוני
  • 2 כפות שמן זית
  • סחיטה נדיבה של מיץ מחצי לימון
  • שידרוגיישן:
  • קצת גבינה מלוחה מפוררת (בערך רבע קובייה - 70 גרם ככה)
  • טיפה מלח גס (יחד עם הגבינה! כן!)
  • טיפ-טיפה חומץ לבן רגיל פושט 5%
  • נענע
  • לחם בשביל המיץ הטעים
עלות משוערת:

12 שקלים

עבודה נטו:

10 דקות

ההכנה

בפעם הבאה שאתם בסופר תקנו לכם חבילה של בזיליקום. בבוקר, לפני שיוצאים לעבודה (או אפילו ערב לפני), אוספים יחד לימון, שתי עגבניות, בצל, וחבילה מהסופר של בזיליקום. אל צנצנת קטנה ונקייה (כזו של דבש או ריבה מהערכות מתנה) מוזגים שמן זית (אפשר גם טיפה’לה חומץ).

caprese3.jpg

אם יש, ורוצים, לוקחים בשקית סנדוויץ גוש קטן של גבינה מלוחה. כן, סלט קפרזה אמיתי זה עם מוצרלה, כן, גבינה מלוחה היא לא מוצרלה, אבל היא הרבה יותר משתלמת. וכשהגבינה משתלמת היא יותר טעימה, מנסיון. שימו את הכל בשקית (יחד עם לחם, אם מתחשק לכם, אפשר גם לקנות טרי באיזו מאפייה ליד העבודה) וקחו איתכם בתיק. את הגבינה המלוחה צריך לשמור במקרר עד הארוחה, את כל השאר מחביאים. אם אין לכם מקרר בעבודה, וותרו על הגבינה פשוט שימו מלח גס, זה בסט (ולא רק בסלט, זה משדרג את הסנדוויצ’ים הכי פושטיים לקלאסה של מסעדה, וגם בשר. עולה גרושים ושקית אחת תחזיק לכם שנתיים).

caprese2.jpg

בעבודה, כשהרעב מתחיל להציק, קוצצים את העגבניות לקוביות גסות. אל תשקיעו יותר מידי, חותכים עבה וצ’יק צ’ק. צריך להרגיש כל מרכיב. זה מה שכיף פה. מפרידים את העלים השחורים בבזיליקום ומשליכים לפח, את העלים היפים מעבירים שטיפה זריזה, מייבשים במגבת נייר, וקורעים לפיסות גדולות מעל הקערה (אפשר גם לא לקרוע אם יש לכם הרבה). חותכים את הבצל לפרוסות דקות לאורך, וחותכים לשלוש לרוחב. פנימה. מפוררים את הגבינה פנימה עם הידיים (אפילו לא צריך לטרוח לחתוך לקוביות), ומוסיפים פנימה את שמן הזית ואת המלח הגס (שדרוג אדיר!!! מוסיף המון, גם אם יש כבר גבינה מלוחה). סוחטים פנימה מיץ מחצי לימון (לפי הטעם שלכם, אני אוהבת לסחוט בערך חצי מהמיץ שלו. את שאר הלימון שומרים בשקית עד הסקוויז הבא, עדיף במקרר אבל זה יכול לחכות עד שתחזרו הביתה). מערבבים וזוללים מיד. מנגבים מהר את המיץ עם הלחם. יאם.

caprese4.jpg

אוף-טופיק
בשבוע האחרון לא היה לי מזל מי-יודע-מה עם מתכונים. ניסיתי את המתכון המשוגע של בצק השמרים (שהופיע בלינקים הטע.ימ.ים מצד ימין) של נערת הקאנטרי והוא יצא נאחס. תוך כדי הכנה שמתי לב שהמתכון לא כולל ביצים בכלל, והשומן היחיד שיש בו מגיע משמן קנולה. גם דרך ההכנה די מוזרה: מביאים לסף רתיחה חלב, שמן, וסוכר, מצננים לטמפ’ החדר ומוסיפים את הקמח והשאר. המתכון היה נראה כל כך טוב בתמונות שלה, שלא העליתי בדעתי שהוא לא יצליח. הכמויות של הנוזלים והיבשים לא היו מדויקות ונתקעתי עם סיר שלם של חלב מבושל עם שמן שאותו קיבלו כנופייה של חתולים רעבים. בצק יצא, אבל, אז כבר מילאתי לי שתי רולדות: אחת עם נוטלה וטחינה גולמית (מה שנקרא שוקו-חלבה), ואחת עם קינמון וסוכר וחמאה. החבר’ה בקיבוץ של ציפי אהבו דווקא, אבל זה לא הגיע לקרסוליים של הדניש קינמון שבלסתי יום קודם ב”בר-לחם”. מה שכן, לפחות הן היו פוטוגניות. מסקנה: לאחר נסיונות רבים של מתכונים שונים ומשונים, בצק השמרים של הנס ברטלה (מהמתכון של עוגת הפרג) מנצח. ברגע שאני אמצא לי דוגמן/ית ידיים, יגיע לכאן המדריך המלא לבצק שמרים. שימו עין.

magicrolls.jpg