עוגת שוקולד של אמא
ראשון, 09 בדצמבר 2007
לכל אחד יש עוגת שוקולד שהוא גדל עליה. על זאת אני גדלתי, ושום עוגה אחרת לא נאה בעיני. בזאת אין את המרירות האופיינית הזו לעוגות שוקולד אחרות שטעמתי. היא רכה ואווירירית (הודות להפרדת הביצים, אבל זה שווה מאוד את העבודה). אפשר לאפות אותה בתבנית עגולה ולצפות בקרם שוקולד מבריק כדי ליצור רושם. המתכון עבר במשפחה שלי במשך שנים, וסבתא שלי קיבלה אותו מרופאה דרום-אפריקאית שעבדה איתה בבית חולים “הדסה” בירושלים. העוגה נשמרת נהדר ונשארת רכה ועסיסית גם אחרי שבוע. ילדים חולים עליה וגם כל מי שיטעם בכלל. אפשר גם לאפות בתור מאפינס קטנים. הכמות: תבנית מלבנית רגילה או עגולה בקוטר 24 ס”מ.
- לעוגה:
- 200 גרם חמאה רכה
- 2 כוסות סוכר לבן
- 4 ביצים
- כוס וחצי קמח תופח (או קמח רגיל יחד עם כפית וחצי אבקת אפייה)
- 3 כפות גדושות של אבקת קקאו (לא שוקולית, אלא קקאו)
- 3/4 כוס מים רותחים
- כפית אבקת קפה
- לציפוי שוקולד קלאסי:
- חפיסת שוקולד מריר (100 גרם)
- 2 כפות מים
- 2 כפות חלב
- 2 כפות סוכר
- 50 גרם חמאה
- לציפוי שוקולד מלכותי:
- שקית שמנת מתוקה (250 מ”ל)
- 2 חפיסות שוקולד מריר (200 גרם)
- כפית סירופ תירס (לא חובה)
ההכנה

מרככים את החמאה במיקרו בזצים של 20 שניות כל פעם (מוודאים שהיא לא נמסה לגמרי, אלא רק נהיית קווצ’ית). טורפים את החמאה עם כוס וחצי מהסוכר (זה נראה כמו הרבה סוכר, אבל העוגה לא יוצאת מתוקה בטירוף. חצי כוס מהסוכר משאירים בצד לאחר-כך) עד שיש קרם אוורירי. אפשר לעשות את זה בפוד פרוססור וגם במיקסר ואפשר לעשות את זה ידנית בקערה עם מטרפה רגילה. בפוד יותר מהיר.

מפרידים בזהירות את הביצים. את הלבנים שמים בקערה נפרדת (תכף נקציף אותם) ואת הצהובים מוסיפים לתערובת החמאה המוקצפת. אני ממליצה בחום להפריד כל לבן של ביצה לתוך ספל נפרד, ורק אחרי שווידאתם שאין טיפת צהוב בפנים הוסיפו לשאר החלבונים בקערה. אפילו טיפטיפונת קטנטנה של שומן תחריב לכם את הנפח של הקצף והוא לא יתרומם לכם טוב. אם פיקששתם ונפל קצת צהוב פנימה, נסו לאסוף אותו באמצעות קליפה נקייה של ביצה (שאין עליה צהוב). הצהוב נדבק אל הקליפות באורך מופלא. אם לא הצלחתם לאסוף את הכל, שמרו לחביתה ונסו שנית עם ביצה חדשה. אחרי שמסיימים להפריד את כל הלבנים, שמים את הקערה בצד. תכף נטפל בה.

ערבבו היטב את תערובת החמאה עם החלמונים הצהובים עד שנוצר קרם צהבהב וחלק. עכשיו נוסיף פנימה בנגלות את החומרים היבשים והרטובים (למה נגלות ולא בבת אחת? זה מתערבב יותר טוב ככה ולא נשארים גושים).

מוסיפים לתערובת החמאה חצי כוס מהקמח (יחד עם אבקת אפייה אם אתם לא משתמשים בקמח תופח) ואת הקקאו, מערבלים קצרות.

הכינו לכם בצד כוס קפה משלושת רבעי כוס מים רותחים עם כפית של קפה נמס (אפשר כל סוג של קפה - לא מרגישים טעם של קפה בסוף, אז זה
לא משנה כל כך). לא ניסיתי אף פעם להכין את הקפה הזה עם חלב, יכול להיות שזה יעבוד, אבל המתכון המנצח הזה שולט במשפחה כבר שנים רבות כך שאנחנו לא מעיזים לגעת בו. משהו במים הרותחים האלה עושה משהו לעוגה. קוסמי, כנראה. מוסיפים חצי מהקפה פנימה ומערבלים קצרות.

מוסיפים את שארית הקמח, מערבלים קצרות, ומוסיפים את שארית הקפה. מערבבים עד שיש קרם חלק וזהו. עכשיו נקציף את החלבונים עם הסוכר. כעקרון יכולנו פשוט לערבב את הבלילה עם כל הביצים ביחד כמו שהן, אבל אז העוגה הייתה יוצאת דחוסה ויבשושית. הפרדת הביצים היא הסוד האולטימטיבי לכל עוגה טובה, אוורירית ועסיסית.

מוסיפים לחלבוני הביצה (שהפרדנו מקודם) את חצי כוס הסוכר ששמרנו בשביל ההקצפה. מומלץ להשתמש בביצים בטמפ’ החדר, כי הן מקציפות הרבה יותר טוב ותופסות נפח יותר טוב. אם יש לכם זמן וסבלנות, תוכלו להניח את הקערה מעל סיר עם מים רותחים ולטרוף את החלבונים עם הסוכר (לא צריך להקציף עדיין, רק לערבב היטב) עד שהם מתחממים מעט וכל הסוכר מתמוסס לו בפנים (בודקים עם האצבעות שאין גבשושים של סוכר). אחר כך מקציפים כרגיל. עם השיטה הזו הקצף מתרומם קצת יותר לאט, אבל הוא יוצא ה-ר-ב-ה יותר מוצלח ותופס 50% יותר נפח (בדומה לשיטת ההכנה של מרנג שוויצרי. יגיע על זה פוסט מתישהו).

אפשר להקציף ידנית עם מטרף, אבל עדיף להשתמש במקצף חשמלי אם יש לכם. ההקצפה תיקח בערך שלוש דקות. בהתחלה הקצף יהיה דליל וצהבהב, ולאט לאט הוא ילבין ויסמיך עד שיהיה לכם קצף לבן, תפוח, יציב, שלא נשפך לכם על הראש כשאתם הופכים את הקערה (לא, לא לנסות).
בשלב זה אני משתדלת להעסיק את עצמי בדברים אחרים, שכן הקרם הזה בעיני הוא מעדן מלכותי שלא מן העולם הזה - כשהייתי קטנה והייתי עוזרת לאמא להכין את העוגה, כל פעם שהיא סובבה את הראש תקעתי פנימה את היד וגנבתי לק. יאם יאמי!

עכשיו נאחד את שתי הבלילות. כעקרון אמורים “לקפל” בלילה אוורירית לתוך בלילה כבדה, אבל אני לא טורחת ללכלך עוד קערה בשביל זה, אני שופכת את קרם השוקולד ישירות מהפוד פרוססור אל הקערה עם הקצף ביצים. משתמשים במרית רחבה או בכף גדולה, ו”מקפלים” את התערובת עד שהיא אחידה. מה זה “לקפל”? להשתמש במרית בתנועות סיבוביות בצמוד לדפנות הקערה כדי “לעטוף” את הקצף בקרם שוקולד בלי להרוס לו את הנפח. אם תערבבו מהר מידי או במרכז מידי כל הנפח של הקצף יברח והעוגה תצא לכם שטוחה. החוכמה היא לעבוד לאט יותר, וממש להקיף את התערובת מסביב עם המרית בצמוד לדפנות. עד שנגמר לכם קצף להקיף והבלילה אחידה, בלי גושים לבנים.
יהיה לכם קל יותר בקיפול אם בכל זאת תעבירו את הקרם לקערה חדשה, ותטרפו פנימה (בלי רחמים) רבע מהקצף כדי לאוורר את הבלילה. ככה היא תהיה אוורירית יותר וקלה לקיפול. אחר כך אפשר להעביר את שאר הקצף ולקפל כרגיל.

מעבירים את הבלילה התפוחה והיפה שלנו לתבנית אפייה. אצלנו אופים את העוגה בתבנית מרובעת רגילה של עוגה, אבל כשיש אירוע חגיגי אפשר לאפות אותה בתבנית עגולה מתפרקת (בקוטר 24 ס”מ) למקסימום רושם (ואז היא ממש דורשת ציפוי קרם מלכותי, כמו בתמונה למעלה). מכניסים את התבנית לתנור שחומם מראש ל-170 מעלות (חום בינוני, שימו לב, ככה העוגה תספיק להיאפות מבפנים ולא יווצר לה קרום קשה מלמעלה). אופים עד ששיפוד שתוקעים בעוגה יוצא יבש. ייקח בערך 45-50 דקות, תלוי מאוד בתנור שלכם. תבדקו עם שיפוד.

אני ממליצה להוציא את העוגה מיד בסיום האפייה ולהעביר סכין בדפנות, כדי שהעוגה לא תשקע במרכז. ככה יהיה יותר נוח לצפות אותה, כשהיא ישרה מלמעלה. זה לא חובה, העוגה תהיה טעימה בכל מקרה. כשהעוגה הצטננה לטמפ’ החדר אפשר לצפות אותה בשני ציפויים אפשריים.

ציפוי השוקולד הקלאסי של משפ’ מרום (+ 6 שקלים)
ממיסים במחבת או סיר קטן על אש קטנה חבילת שוקולד מריר, 2 כפות מים, 2 כפות חלב, ו - 2 כפות סוכר. מערבבים היטב עד שהכל נמס ונוצר סירופ חום כהה. מכבים את האש ומוסיפים פנימה 50 גר’ חמאה. מערבבים עד שכל החמאה נמסה והסירופ מבריק ואחיד. מפזרים מעל העוגה באופן אחיד. הציפוי מתקשה תוך כמה שעות בטמפ’ החדר.
ציפוי קרם שוקולד מלכותי (+ 16 שקלים)
ממיסים במחבת או סיר קטן על אש קטנה שקית של שמנת מתוקה (אפשר 38% וגם 32%) ושתי חפיסות שוקולד מריר. אפשר גם במיקרו, אבל צריך לעשות את זה בפולסים כדי שהשוקולד לא ישרף. כשהקרם אחיד וחלק אפשר לערבב פנימה כפית של סירופ תירס (אם יש לכם) לתוספת ברק ויציבות, אבל לא חובה. מעבירים לקערה קטנה, תוקעים בפריזר ל-4-5 דקות (לא לשכוח אותו בפנים! הוא יתקשה מאוד ותצטרכו להמיס אותו מחדש כדי להשתמש בו). מוציאים מהפריזר, טורפים היטב עם מטרף או מזלג, ומחזירים לפריזר לעוד כמה דקות. חוזרים על התהליך עד שהקרם מגיע למרקם של שוקולד למריחה. מורחים את הקרם על העוגה בתנועות סיבוביות.

העוגה נשמרת מכוסה בטמפ’ החדר למשך יובלות (יותר משבוע, לפחות). אני שומרת אותה בתבנית שלה בתוך התנור המכובה, וככה היא לא מתייבשת מלמעלה.
אפשר לחמם במיקרו לפני ההגשה, אבל לא ממש צריך. בתאבון וחג שמח ושמן לכולנו!

פינת התכל’ס
מקציפים את החמאה עם הסוכר עד שנוצר קרם אווירירי. מפרידים את הביצים לחלמונים ושומרים את החלבונים בקערה בצד. את החלמונים מערבבים היטב פנימה. מוסיפים לסירוגין את הקמח עם הקקאו (ואבקת האפייה, אם זה לא קמח תופח) וכוס קפה משלושת רבעי מים רותחים עם כפית קפה. מוסיפים בשתי נגלות ומערבבים עד שיש קרם חום וחלק. מקציפים את החלבונים עם חצי כוס סוכר עד שנוצר קצף אווירירי ויציב. מקפלים את קרם השוקולד פנימה ומעבירים לתבנית. אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות עד ששיפוד יוצא נקי. בערך 45-50 דקות. המתכונים לציפויים הם די תכל’ס, לא?
