היי! מצאתם אותי! אני העמוד הסודי של המתכון בחוברת! כאן תמצאו תמונות מאחורי הקלעים, טיפים, ושאר הפתעות. יש לכם את החוברת? סבבה. אין לכם? אז רגע, איך הגעתם לכאן בכלל?? העמוד הזה לא שווה כלום בלי המתכון המשלים מהחוברת. לחצו כאן לפרטים נוספים ולרכישת החוברת. .

מתכון לפירה על רגל אחת
ל-4-5 מנות פירה – קולפים 3-4 תפוחי אדמה ענקיים וחותכים לקוביות בגודל כ-3 ס"מ. שמים בסיר גדול ומכסים בהרבה הרבה מי ברז. מוסיפים למים 2 כפיות מלח, אחרת הפירה יצא תפל לא משנה מה תוסיפו לו אח"כ. מביאים לרתיחה ומבשלים על רתיחה כ-20 עד 30 דקות, או עד שקוביות התפו"א רכות מאוד. מסננים את הקוביות ומחזירים לסיר על אש נמוכה. בוחשים את הקוביות כדקה כדי לעזור לשאריות המים להתאדות (זה בסדר אם נוצרת שכבה לבנה יבשה על תחתית הסיר). מועכים את תפוחי האדמה עם מועך תפו"א, או מזלג. מוסיפים כ-20 גר' חמאה, ושליש כוס חלב (אפשר להוסיף עוד קצת, אם רוצים מרקם יותר רך וקרמי). מתבלים במלח ופלפל לפי הטעם. אם לא רוצים, אפשר להסתפק בכמה כפות של שמן זית טוב.

טיפ – רוצים להוסיף לתבשיל טעם בשרי נפלא, ובזול?
קנו אצל הקצב עצם בקר אחת והשחימו אותה יחד עם הבשר בשמן. הוסיפו את העצם לתבשיל יחד עם הנוזלים ובשלו כרגיל. חובבי מח העצם יחגגו על זה.

תמונות שלבים – ביף בורגיניון
זו התמונה הראשונית שצילמתי לרקע של המתכון בצד ימין. לא יצאה מי יודע מה, ובטח שלא סקסית כמו קוביות הבקר המושחמות שאח"כ החלטתי לצלם.

קוביות הבשר מחכות להשחמה:

שמן חם, בשר לא קר מהמקרר, בלי לצופף, וכד':

ובצד השני:

קוביות בשר אחרי השחמה כמו שצריך (שימו לב לטיפ על ההשחמה בעמ' 12! זה עושה את כל ההבדל!!!)

קוביות בשר שלא עברו השחמה כמו שצריך (במקרה הזה התבשיל יצא לי ממש תפל וחסר מעוף… רק בתמונות אחרי זה ראיתי איזו עבודה גרועה עשיתי בלהשחים את הקוביות. לא הקפדתי על הכללים):

בזמן שהקוביות משחימות, אפשר לעסוק בקיצוציאדה בצד. לא לשכוח את הבשר, אחרת הוא יישרף…

טיגון הירקות באותו הסיר של הבשר. איזה צבע הם תופסים!!

הוספת הרסק לירקות:

מחזירים את כל החבר'ה בחזרה לסיר (ראו את הטיפ למעלה לגבי העצם):

מכסים ביין.

אם יש לכם עלה דפנה במקרה, אפשר לזרוק אחד פנימה. לא קריטי, אבל מוסיף.

רתיחה חזקה:

למי שאין סיר שיכול להכנס לתנור ועדיין רוצה לאפות כמו צרפתי בורגני, פשוט מעביר את התבשיל הרותח לתבנית! אף אחד לא צריך לדעת.

עוטפים בנייר אלומיניום, כדי שלא יישרף או יתייבש:

הבשר יוצא רך כמו חמאה, ומתפרק בקלות (כאן בתמונה השתמשתי בנתח כתף):

כך נראה הרוטב שסיננתי מהתבשיל המוכן ושמרתי בנפרד במקרר. הוא נפרד לשתי שכבות – אחת לבנבנה ואחת כהה יותר. החלק העליון של הלבנבנה זה כל השומן שהתקשה למעלה.

אפשר להסיר את השומן בקלות עם כפית, ולהוסיף לסיר יחד עם התבשיל כדי לחמם אותם ביחד. או שאפשר גם לצמצם את הרוטב בנפרד, כמו שעושים במתכון המקורי (וזה די מתבקש, אם כבר טרחתם לסנן).

שלב הפטריות הסופי:

הפטריות סופגות את האבקה והופכות סמרטוטיות:

מוזגים פנימה קצת רוטב חם (כאן בתמונה התעצלתי והוספתי מהרוטב הקר מהמקרר. והאמת, עדיין עבד, רק לקח יותר זמן עד ההסמכה):

התערובת מתחילה להסמיך:

מערבבים את תערובת הפטריות עם שאר התבשיל, ומוכן:

מאחורי הקלעים
זה הצילום הראשוני של המנה. דני, שנקלע לזירת הצילום, אמר, ובצדק, שזה יעבוד יותר טוב על רקע שחור. איך לא חשבתי על זה?!?

אכן הרבה יותר טוב, אבל לא מספיק אצילי, והצלחת פומפוזית מידי ולוקחת יותר מידי תשומת לב. גם לא רואים כאן מספיק את הטקסטורה של הבשר.

והנה הסט הסופי. אם תהיתם מה זה הרקע השחור, תזכרו קודם עם מי יש לכם עסק:

איתי. מדובר במזוודת עור מצ'וקמקת שקניתי בשוק הפשפשים בצרפת ב-5 יורו רק כדי לסחוב את כל הOVERWEIGHT של השיט שקניתי. יצא משתלם, מסתבר! הכוס ותבנית הפאי מחנות יד שנייה בסן פרנסיסקו, המזלג משוק הפשפשים ביפו, ואת המפית גנבתי ממסעדה כלשהי (לא זוכרת איזו).