מקומות לאכול בניו יורק

נחשב אצלי: חו"ל

austin-nyc15.jpg

יש כמה אלפים של מסעדות בניו יורק. רובן הן מסעדות אמריקאיות רגילות שאפשר למצוא בכל מדינה ובכל עיר גדולה באמריקה, אבל יש כמה פנינים פה ושם שבאמת עושות משהו שונה ומגניב. אני אנסה לרכז פה את המוצלחות יותר שנתקלתי בהן בטיול שלי, וגם להזהיר ממלכודות שמשום מה הפכו להיות מפורסמות ומומלצות אבל לא שוות את הזמן שלכם.

סטייקים, או: פיטר לוגר

austin-nyc4.jpg

אמרתם סטייק, אמרתם Peter Luger Steak House – אחת הסטייקיות המפורסמות ביותר בעולם. הגעתי לשם גם בעקבות הפוסט המפורט של חמדה ואיה בבלוג של מתכונים.נט, וכמובן לאחר שהבטחתי לדיסוננס קוגניטיבי שלא נעזוב את ניו יורק מבלי לבקר שם לפחות פעם או פעמיים.

austin-nyc5.jpg

הסטייק היה בפירוש הטוב ביותר שאי פעם אכלתי. רך ונימוח ונמס בפה כמו חמאה. התפריט מאוד פשוט: סטייק לסועד אחד, סטייק לשניים, סטייק לשלושה ולארבעה. יש "סלט" עגבניות ובצל (שעשוי מפרוסות של עגבניה ובצל ומוגש עם רוטב הבית. תעשו טובה ותוותרו), יש צ'יפס, ויש תרד מוקרם (מ-ע-ו-ל-ה, גם לשונאי אוכל ירוק). האווירה מאוד נינוחה ו – laid back למרות שהמחירים מאוד גבוהים והם מקבלים רק מזומן (או כרטיס אשראי שהם מנפיקים בעצמם). יש את נתח הבית (סטייק פורטרהאוס עם העצם והפילה) והוא עולה $43 לסועד. התרד והצ'יפס שניהם $10 למנה כפולה. יש גם עוגת גבינה טובה מאוד לקינוח שמוגשת עם קצפת "שלאג" מסורתית ($10 – תמונה, למרות שהעוגה של סמית' & וולנסקי יותר טובה). המלצרים נחמדים מאוד ומסבירי פנים. הארוחה מגיעה בלווית מבחר לחמים טעימים עם חמאה ורוטב הבית לניגוב. חובה להזמין מקום מראש כי המסעדה תמיד מפוצצת, עדיף להזמין לשעות הצהריים שהן פחות לחוצות.

סטייקים II, או: סמית' & וולנסקי
austin-nyc16.jpg

Smith & Wollensky, בניגוד לפיטר לוגר, היא מסעדה סופר יוקרתית ופלצנית, מהסוג שמצמיד לכל סועד מלצר משלו (רצוי מגיל 80 ומעלה) ומהסוג שמחייב ז'קט מהודר וכמובן משכנתא לכל ארוחה. למי שמכיר את הסרט American Psycho אחת הסצינות בסרט צולמה און-לוקיישן במסעדה עצמה. אבל מה שרוב האנשים לא יודעים, זה שיש מאחורי המסעדה גרסת מיני סמית' & וולנסקי עם מחירים נמוכים יותר שפתוחה בשעות היום ומגישה בדיוק את האוכל שמוגש באחות הגדולה והמעונבת. השם הרשמי הוא Wollensky's Grill, ובמסעדה מכנים אותו The Back-Tire Room. האווירה היא נינוחה וחסרת גינונים, המלצרים חבר'המנים והקהל הוא בעיקר זוגות צעירים וחבורות של פטריק-בייטמנים שעצרו לנשנוש. זה לא זול כמו מקדונלדס, וזה אפילו די יקר, אבל הסטייקים מעולים ועוגת הגבינה היא פשוט פלא שמיימי.

austin-nyc17.jpg

תעשו לעצמכם טובה ופשוט תזמינו פילה מיניון ($36 כולל צ'יפס שווארמיות דקיק ופריך, שאני אישית אהבתי הרבה יותר מהצ'יפס בפיטר לוגר – ראו תמונה בראשית הפוסט). חבל לבזבז את הזמן על נתחי בשר אחרים שעולים בערך אותו דבר. רגע, כבר אמרתי שהעוגת גבינה היא הטובה ביותר בניו יורק?! טעמתי בארבעה מקומות שונים והעוגה הזו לוקחת בענק!!

austin-nyc18.jpg

כפי שציינתי, לוולנסקי'ז גריל לא צריך להזמין מקום כל עוד אתם מגיעים בשעות שהן פחות לחוצות כמו אחר הצהריים ושעות הערב המאוחרות (הם פתוחים עד 2 בלילה. מישהו צריך למכור להם את הקונספט של "מוזס לייט נייט" – זה יהיה להיט בניו יורק). אם אתם רוצים להגיע בשעות לחוצות יותר מומלץ להזמין מקום ליתר בטחון.

מאפיות
עברתי בהרבה מאפיות (הודות למפות של גוגל) והנה שתיים טובות במיוחד. אני חייבת לציין שבזירת ה – Cinnamon Rolls (שבלולי שמרים עם קינמון וציפוי גבינת שמנת, מאפה אמריקאי מסורתי והקינוח הכי האהוב עלי ביקום כולו), התאכזבתי מאוד מהרמה והסינמון רול הטוב ביותר שמצאתי היה בקניון, תאמינו או לא. אבל לחובבי הקרואסונים והדנישים צפוייה כאן הנאה צרופה (יש מאמר די פסיכי אבל מפורט מאוד על קרואסונים בניו-יורק שמדרג את כל המאפיות באיזור – מומלץ מאוד: חלק א', חלק ב'). שתי המאפיות שלנו נמצאות בחלק הדרומי של מנהטן ברח' ספרינג בסוהו. הרחוב מקסים ומומלץ לטייל לכל אורכו, יש שם המון חנויות מגניבות ואווירה שינקינאית במיוחד.

austin-nyc6.jpg

Balthazar (רח' ספרינג מס' 80) מציעה מבחר נאה של מאפים טריים ומגוונים (גם מלוחים). מוצלח במיוחד ה – Apricot Side Up שמורכב מבצק עלים פריך וחמאתי עם קרם פטיסייר ומשמש רך באמצע. ה – Cinnamon Bun הרבה פחות מוצלח והיה פריך מידי לטעמי. בסמוך למאפייה ניצבת המסעדה שמגישה ארוחות בוקר צרפתיות קלאסיות שנראו מצויין (קליק לתפריט בוקר, קובץ PDF).

austin-nyc7.jpg

Ceci Cela (רח' ספרינג מס' 55) היא מאפייה קטנטנה שעל השלט שלה כתוב, ולא בכדי: la patisserie des connaiseurs, מומחי האפייה. בריוש תפוז עם גבישי סוכר וקרם רך וחמצמץ של תפוז היה מעולה.

austin-nyc8.jpg

גם ה-Raisin Roll היה טעים מאוד ועשיר (אפילו קצת יותר מידי) בצימוקים שבושלו בסירופ, עם ציפוי עבה של גלייז דביק וטעים.

סנדוויצ'ים ולחמים טובים

austin-nyc13.jpg

Le Pain Quotidien הא מאפייה מצויינת עם המון סוגים של לחמים, וכמובן מאפים כמו קרואסונים, מאפינס ולחמניות מתוקות. בתוך המאפייה העסוקה יש איזור ישיבה גדול שם אפשר לשבת ולהזמין ארוחות בוקר, סלטים וסנדוויצ'ים (המבחר מתעתע – ראו תפריט). האפשרויות מרובות וכך גם ההתלבטויות: סנדוויץ שרימפס ואבוקדו (!) או סנדוויץ עוף מעושן עם סלסה ורדה, או אולי סנדוויץ צמחוני של ירקות צלויים עם מוצרלת בפאלו, עגבניות מיובשות ושמן בזיליקום? או האם עם גבינת גרוייר ושלושה סוגי חרדל? יש גם מי שמסתפק בביצה רכה עם מבחר לחמי הבית, או אפילו פלטה נדיבה של גבינות מקומיות עם פרוסות של לחם שעור טרי ומתפצץ.

austin-nyc14.jpg

חובבי המתוק יהנו ממגוון של עוגות ומאפים מתוקים. טארט הלימון היה מוצלח מאוד.

ולגולת הכותרת מבחינתי: Cinnamon Rolls
austin-nyc10.jpg

כפי שציינתי למעלה, די התאכזבתי מהרמה הכללית של הסינמון רולז שנתקלתי בהם. רובם היו עשויים מבצק שמרים דפוף שמייצר מאפה שהוא פשוט פריך מידי (עניין של טעם, כנראה). אבל יש נחמה – קוראים למקום הזה Cinnabon, והוא רשת פאסט-פוד שמתבססת על מאפה בסיסי ומושלם שהוא עולם שלם. שבלולים חמימים ושמנים של בצק שמרים רך, עם המון קינמון וסוכר חום, ומלמעלה – כאילו שזה לא היה מספיק, מוזגים גלייז מתקתק ומבריק של גבינת שמנת, שנמס לאיטו אל תוך הקפלים. קצת מבייש אותי להגיד את זה, כי Cinnabon הוא מקום מאוד תעשייתי, ויש לו סניפים בכל חור. אבל פשוט אין עליהם.
austin-nyc11.jpg

אחרי שטרפתי את השבלול שלי נעמדתי בשקט בפינת הדוכן ובהיתי בעיניים זגוגיות באדם עם הג'וב הטוב ביותר בעולם: הוא אחראי על מריחת המאפים החמים בקרם השמנת ישר כשהם יוצאים מהתנור. שאלתי אותו אם הוא מרגיש מאושר. שאלתי אותו גם אם הוא יודע מה יש בקרם המטריף הזה. מסתבר שאחרי כמה שעות של לעשות את זה הקסם קצת מתפוגג. הקרם, אגב, מגיע מוכן בקופסאות אטומות ומקוררות והמתכון שלו סודי ביותר (אבל סביר להניח שיש בו הרבה שומן טרנס והוא לא בריא במיוחד).

ככה-ככה

austin-nyc9.jpg

לא כל המקומות מוצלחים. על Magnolia Bakery שמעתי המלצות מפה ועד הודעה חדשה. המקום מפורסם בכל רחבי ארה"ב בזכות הקאפקייקס שלו (עוגות קטנות ואישיות שנראות כמו מאפינס אבל יותר אווריריות). הקאפקייקס עצמן הן לא אלא עוגות ספוג יבשות ומשעממות, שמצופות בקרם חמאה מתוק להחריד, שבעיקר עושה בחילה (תסלחו לי על המילים, אבל זה באמת מה שהרגשתי, ואני עוד אוהבת מתוק). כשישבתי לי על הספסל וצילמתי את המאפה המפורסם, לא פחות מחמישה אנשים שונים שאלו אותי בהתרגשות מאיפה השגתי את הקאפקייק היפהפה הזה ואצו-רצו מעבר לכביש כדי לקנות לעצמם גם. כנראה שלאמריקאים זה עושה את זה. הרחוב של מגנוליה, אגב, Bleeker St הוא רחוב יפהפה ששווה לבקר בו בלי שום קשר. אם יש לכם כמה דקות פנויות אפשר גם לעמוד ולבהות בבחורה שמצפה את העוגות בחלון הצדדי של המאפייה, זה מגניב לאללה.

עוד מקום שהיה סביר מינוס הוא Momofuku – נודלייה טרנדית באיסט ווילג' שקצת מזכירה את ג'ירף רק עם מבחר מצומצם יותר, וכל מיני מנות מאוד מוזרות (לשון פרה, סלט תמנונים, עוגות אורז ברוטב זנב שור, ושאר מחזות מרנינים). מנות בסיסיות יותר של נודלז במרק עם חתיכות עוף איכזבו (לעוף היה טעם כאילו קנו אותו מוכן בסופר – תמונה), אם כי הקינוח היה מוצלח ולעניין (גלידה אמריקאית עם פאדג', שוקולד צ'יפס, ורוטב דובדבנים). המנה הראשונה של הכיסונים המאודים הייתה דווקא טובה (הכיסונים מוגשים כמעיין סנדוויצ'ים, שינוי מרענן לכופתאות העגלגלות הקלאסיות – תמונה). המחירים משתלמים מאוד.

Lupa היא המסעדה החדשה של המגה-שף מריו בטאלי. התפריט מגוון אך כתוב באיטלקית. מי שלא דובר את השפה יאלץ לדפדף בין הקדימה לאחורה (שם יש מילון מונחים אלפביתי לכל מילה בנפרד. בטאלי חי בסרט, כנראה). מנה ראשונה של כרוב ניצנים עם פקורינו (תמונה) הייתה טעימה ופיקנטית, מנה עיקרית של פסטה ביתית טרייה עם ראגו כרובית ורוזמרין (תמונה) היתה אף היא מוצלחת. לקינוח טעמתי פנה-קוטה זעירה בטעם תפוז ושקדים מרים שהייתה חביבה ומעניינת. המסעדה יקרה יחסית, מומלץ לעיין בתפריט מראש וללכת רק אם מצאתם מה לאכול ויש לכם סבלנות לכל הגינונים.

כתובות וטלפונים
Peter Luger Steak House, רחוב Broadway מס' 178 בברוקלין (שימו לב, זה לא אותו Broadway של מנהטן)
טלפון: (718) 387-7400 / תמונה / מפה

Smith & Wollensky, רחוב 49th על 3rd Avenue
טלפון: (212) 753-1530 / תמונה / מפה

Balthazar, רחוב Spring מס' 80
טלפון: (212) 965-1414 / תמונה / מפה

Ceci Cela, רחוב Spring מס' 55
טלפון: (212) 274-9179 / תמונה / מפה

Le Pain Quotidien, רחוב 7th מס' 922 על רחוב 58th
טלפון: (212) 757-0775 / תמונה / מפה

Cinnabon, רחוב 6th מס' 901 (בתוך Manhattan Mall, קומה 2-)
מפה של כל הסניפים של סינבון במנהטן

כל השאר
Magnolia Bakery, רח' Bleeker מס' 401 / מפה
Momofuku, רח' 1st Ave מס' 171 (בין 10th ל – 11th) / מפה
Lupa, רחוב Thompson מס' 170 / מפה

רגע, אבל מה עם אוסטין טקסס?
כן, לפני ניו יורק נסעתי לכנס SXSW בטקסס, והיה מצויין, והיה גם אוכל מצויין וגם צילמתי ורשמתי המלצות, הכל יתפרסם בקרוב בפוסט נפרד. נגמר לי המקום, פשוט.

יש לכם גם המלצות על אוכל בניו יורק? טקבקו את זה!



תגובות משמחות אותי מאוד, אז אל תתביישו!




54 תגובות בינתיים:

  1. איזה פוסט מושקע, כל הכבוד.

    אכלתי בפיטר לוגר ובכלל בכלל לא נפלתי מהסטייק. לטעמי בארץ עושים את האנטריקוט הרבה יותר טוב – אולי בגלל שיטת האפייה של פיטר בתנור. לא עשה לי את זה, אבל עדיין חוויה מיוחדת.

  2. זו ההוכחה שהצילומים שלך גדולים גם כשאת לא מצלמת בבית.
    הייתי טס שוב רק כדי לאכול (שוב) בפיטר לוגר, שהחסרון היחיד שלה הוא הציפיה ל"סטייק הכי טוב בעולם".
    נהניתי שם בטירוף. ואגב, רויטל – על טעם וריח וכו', אבל האנטריקוט שמגישים במסעדות כמו פיטר לוגר, לעומת זה שמגישים בישראל, זה אפילו לא באותה קטגוריה.

  3. לאוכלי כשר בלבד יש לרוב מבחר מצומצם בחו"ל, אבל דווקא בניו יורק המצב יחסית טוב.
    לא יצא לי לאכול במקומות יוקרתיים במיוחד (בינתיים) אבל יש את "דאגי'ס", עם המבורגרים וסטייקים וכל השאר. יש בברוקלין, במנהטן, בקווינס…
    ואם כבר בעוגות גבינה עסקינן, יצא לי לאכול פעם באיזו מסעדה חלבית כשרה בברוקלין בשם Garden of Eaten, ולקחנו לקינוח עוגת גבינה ומה שנקרא mud cake שזו עוגת שוקולד כבדה ודחוסה, ושתיהן היו מעולות.
    זה גם כיף לשני אנשים לאכול ביחד שתי עוגות כאלה כי הגבינה והשוקולד שכל אחד מהם עשי מאד לא מעיקים עליך אם אוכלים פעם מזה ופעם מזה…

  4. תודה מאיה!
    הפוסט הזה בא לי בדיוק בזמן, בשבוע הבא אני שם.

    אגב, אם יש לך מידע קולינרי/בידורי נוסף על ניו-יורק, ערוך או לא, אשמח אם תשתפי (הדואל שלי ב'לא יוצג')

  5. אכן, מעורר קנאה
    אחלה פוסט!

  6. רוצה להיות שם ועכשיו!

  7. תמונות מדהימות.

    דרך אגב, גם אני הייתי לפני שבועיים באוסטין טקסס, ובחיפושי אחר הסטייק המושלם נכנסתי עם חברים לסטייקהאוס בשם: Ruth's Chris Steak House (מדובר ברשת אמריקאית יוקרתית).

    בכל מקרה, את הפורטרהאוס שאכלתי שם אני לעולם לא אשכח, לדעתי, פי אלף יותר טעים מפיטר לוגר בברוקלין.

    http://www.ruthschris.com/home.html

  8. ואם כבר אנחנו עוסקים בניו יורק, אני ממליץ לכל חובבי הדים-סאם, לקפוץ למסעדה Chatham Restaurant (פעם היה שמה Hop Shing). יש שם את הפורק-באנז (Pork Buns) המדהימים בתבל.

    הכתובת:

    Chatham Square מס' 9

    הנה לינק למפה בגוגל: http://maps.google.com/maps?oi=map&q=9+Chatham+Square,+New+York,+NY

  9. מסעדה מעולה: WD-50 בקלינטון סטריט מס' 50. אתר בניק-לינק. ווילי דופרה עושה שם מעשים שלא יאמנו באוכל. עולה כ-170 דולר לזוג, אבל לדעתי שווה את זה, לפחות לביקור חד-פעמי. אכלתי שם פעמיים, ואחת מהן היתה הסעודה הטובה בחיי, והשנייה בטופ-10.

    בכלל הווסט וילג' מעולה למסעדות, גם מפוארות וגם פשוטות וטעימות. וגם מעולות וזולות, שזה משהו שכמעט מיוחד לניו יורק: אין בעולם עוד מקום כזה שבו ניתן לאכול במחירים שווים לכל נפש (נניח 10 דולר) אוכל פשוט מעולה. הסוד הוא כמובן שהמסעדות האלה עובדות על turnover גבוה של סועדים.

  10. מגרה, מצולם נהדר ומדוייק (בעיני).
    פיטר לוגר אכן ניזוק רק מהיומרה שאצלי היא תודלקה בעשרות אזכורים אצל מיברג לפני שדרכתי במקום לראשונה. מגנוליה אכן מקום מבאס ו- Le Pain Quotidien נהדרת.
    תרומתי לדיון:
    מזה גריל הנפלאה והמתאגרת
    http://www.mesagrill.com/newyorkcity

  11. regarding to steaks – try the Mesa Grill Bar. much better (and cheaper) than Peter Luger.

    http://www.mesagrill.com/newyorkcity/

  12. יש מספר מקומות בניו יורק שהם מבחינתי "מקומות חובה".
    ראשית, יש את סנדוויץ' ה-Corned Beef הטוב ביותר בניו יורק, ואותו תמצאו אצל Katz's Deli. זהו אחד המקומות המפורסמים ביותר בניו יורק. סנדוויץ' ה-Corned Beef שלהם מדהים, כמו גם סנדוויץ' ה-Pastrami שלהם. מומלץ בחום.
    שנית, אחת המאפיות הטובות ביותר בעיר הינה מאפיית Amy's Bread. יש להם שלושה סניפים בעיר. הלחם שלהם מדהים, כמו גם העוגות והמאפים האחרים שלהם.
    שלישית, בניו יורק נמצא השוקולטייר והשף המפורסם Jacques Torres. מומלץ בחום לבקר בחנות שלו. המקום מזכיר קצת את מפעל הממתקים של ווילי וונקה. ביום בו אני ביקרתי שם היה מוצג פסל שוקולד של אישה. ממש מדהים. הם מוכרים פתיתי תירס — קורנפלייקס — מצופים שוקולד שהם פשוט אגדה. יש להם גם משקאות קקאו מדהימים. השוקולד שם מעולה ולא כדאי להחמיץ.

  13. Cholesterollllll… yammm…

  14. עכשיו נגלה לכל לאן מאיה נעלמה
    אפשר לאכול את המסך מהתמונות המעולות
    לא יודע אם היה כל כך טעים כמו שהאוכל נראה בפוסט
    תמשיכי לטייל בהנאה
    ביי
    מאיר

  15. נשמע כמו טיול קולינרי מענג בעליל :)

    ועכשיו אני נורא רוצה סטייק!

  16. פוסט מעורר תיאבון,
    למרות שחייבת לציין שפיטר לוגר והסטייקים שלו ממש לא עשו לי את זה,ממש הרגשתי שיש אובר-הייפ על המסעדה הזו.יש מסעדות בתל אביב שעולות עליו.
    (לפעמים אני בכלל חושבת שאולי זה פשוט עניין של מזל ושל המצברוח של השף באותו יום שאתה אוכל במסעדה).

    לגבי בלתזר- כל מה שאכלתי שם (ואכלתי שם מספר פעמים)- מצוין ומומלץ,לא רק המאפים :)

  17. מאפים (וגם אחד המקומות היחידים בניו יורק שמציעים קפה לא דלוח) – הסניף הניו-יורקי של סיטי בייקרי, ברחוב 18 בין השדירה החמישית לשישית.
    http://www.thecitybakery.com/

    בשר – במקום לבזבז זמן נסיעה וכסף על פיטר לוגר, ללכת לקורנר ביסטרו ולהזמין את הדאבל צ'יז בורגר. אלוהי, לא פחות!
    http://cornerbistro.ypguides.net/

  18. טוב, זו הזדמנות להגיב לראשונה. אז ראשית תודה על הבלוג המצויין. לאחרונה ניסיתי כמה מהמתכונים והשמחה היתה רבה.
    אני מוחה על היחס למומופוקו, לדעתי זה מקום גאוני. אם תהיי שוב בסביבה את מוכרחה לנסות את האחות מומופוקו ססאם בר, שנמצאת מעבר לפינה ממש, והתפריט שלה מענין יותר (אם כי גם מצומצם משהו). לבוא לפני 11 שאז מתחיל תפריט הלילה המצומצם עוד יותר, ולא לותר על הפורק באנז.
    מי שהזכיר את WD 50 – אני מצטרף להמלצה, יקר אבל בלתי נשכח. אם כבר ממליצים על יקרות – AQUAVIT של השף השבדי ממוצא אתיופי (זו לא בדיחה) שווה את ההשקעה הלא מבוטלת.
    ולמשהו יותר עממי – לחובבי הקימצ'י או למי שלא חושש להתנסות – כל אחת מהמסעדות הקוריאניות בליטל קוריאה על רחוב 33 בין החמישית וברודווי. מומלץ להגיע בחבורה וללכת על הקוריאן BBQ שמוכן בגריל במרכז השולחן. נשמע כמו גימיק לתיירים אבל לא כך הדבר, כמו שניתן לראות מגדודי הקוריאנים שמכלסים את המסעדות.

  19. עוד לא הייתי בניו יורק או בכלל ארה"ב, אבל התלהבתי מהצילומים שלך, אני מזילה פה ריר לנוכח הבשריםםםםםםםםםם.

  20. ברוכה השבה!
    קראתי בשקיקה את הפוסט הנפלא הזה, על כל צילומיו סוחטי הריר… תודה רבה על ההמלצות, כשאסע סוף סוף לניו יורק לראשונה, תהיי בטוחה שאני אדפיס את זה :)

  21. לא יכלת לחסל לי את המצב רוח יותר טוב מזה.
    אני כבר חודש שלם לא יצאתי את חיפה, בואכה טכניון. לשנתיים הקרובות אני די מרותק לפקולטה האפרורית משהו שלי ובדיוק כשהתחלתי לטפל בעצמי פסיכולוגית ולהגיד שיהיה בסדר יום אחד, אני נופל על הפוסט המטורף שלך מניו יורק.
    וואוו, כמה כמויות של ריר הזלתי בעשר דקות האחרונות, זה לא יאמן. לא רק מהתמונות, לא רק מהריחות שעוד רגע ויצאו לי מהמסך של הלפטופ. רק עצם האפשרות שקיים משהו מעבר לגבולות ישראל לקח אותי למקומות שמזמן לא ביקרתי מהם. איזה כיף ככה באמצע החיים לעזוב הכל, לטוס ולאכול משהו בניו יורק. איזה כיף שיש עוד אנשים שמתלהבים מאוכל כמוני ואפילו יותר. איזה כיף שלא רק אני וזוגתי שתחיה נהנים אחד מהשני ומהאוכל שבינינו.
    ופתאום שמתי לב שאולי יצאתי כעוס מעט בתחילת דברי, זו לא הייתה הכוונה. אני נהנה הנאה שלמה מהאתר, מהתמונות ובעיקר מהאוירה. תודה גם על שהקפצת אותי לחול, גם לעשר דקות קטנות מתוך החיים.

    מאיה עונה: אל דאגה, יומך יבוא וגם אתה תיסע לחו"ל רק כדי לחזור ולספר לכולנו איזה אוכל מטריף אכלת. אין ארץ, בלי יוצא מן הכלל, שאין בה חוויות קולנריות אדירות לכל אפיקורוס ממוצע. בין אם זה באירופה, או פה קרוב בתורכיה או מרכז אמריקה או אסיה. ובלי שום קשר, אחי הגדול נמצא בימים אלה בארה"ב על חשבון הטכניון, כך שגם בהקשר הזה אולי יש תקווה… בהצלחה בבחינות!  :)

  22. אני לא יכולה להסכים יותר בעניין מגנוליה – הייפ לא לעניין. בכלל אני לא מבינה מה הקטע עם קאפקייקס. למה לאכול עוגה קטנה ויבשה כשאפשר לאכול עוגה גדולה או מאפין איכותי?

    ההמלצה שלי היא קפה הוואנה. התגוררתי בניו יורק שנה שעברה וחזרתי בחורף 2007. זה המקום הראשון שהתאהבתי בו בעיר ודאגתי להראות את פרצופי שם לפחות אחת בחודש.
    קפה הוואנה, ברחוב פרינס ופינת אליזבת, דיינר קובני עם אוכל מאוד תכלסי, שעועית שחורה, תירס, בשר על הגריל… תענוג למי שנמאס מאוכל שמנסה יותר מדי ולא מצליח כמו הרבה מסעדות שנתקלתי בהן. אני גם מאוד נהנית מהאווירה שם. תמיד מפוצץ כי המקום קטן אבל גם כשיורד שלג בחוץ יש אווירה של מרכז אמריקה בפנים.
    יש סניף בברוקלין שפעיל בעונות החמות והוא מארגן ערבי סריגה, ערבי קולנוע ואירועים למען הקהילה והבנתי שהסניף בברוקלין הוא דיינר אקולוגי (?) אין לי מושג מה זה אומר אבל זה הופך את קפה הוואנה למקום עוד יותר חביב בעיני.

    http://www.ecoeatery.com

    אני מצטרפת לממליצי הקורנר ביסטרו. אני חושבת שאין המבורגר בעולם שישתווה למוזס התל אביבי ולכן הפסקתי לחפש כי אני רק מתאכזבת כל פעם מחדש. אבל לפעמים פשוט צריך זריקת בקר לוריד וזה היופי של קורנר ביסטרו. המקום נראה קצת כמו הפאב מ"חופשי על הבר" ואפשר להיכנס ותוך כמה דקות לקבל קציצת בקר עסיסית. היא רחוקה מלהרשים אבל היא בהחלט עושה את העבודה והמקום מחמם את הלב בעיקר אחרי כמה בירות.

  23. Ho Em Gee :|

  24. אחח…. הזכרת לי נשכחות. פיטר לוגר הוא אכן מדהים. יותר טוב מכל מה שאכלתי בעולם (כולל דרום אמריקה) ובטח מכל מה שיש בארץ (זה באמת לא באותה קטגוריה). מה שבאמת הקפיץ אותי היה התאור של עוגת הגבינה. כשהייתי בפיטר לוגר הזמנו את הקינוחים עם ציפיות נמוכות ביותר ואני זוכר את התדהמה שלי מעוגת הגבינה. המראה שלה היה מאוד אולד פשנד וסטנדרטי אבל הטעם והמרקם פשוט מעולים. הטענה שלך שיש טוכות ממנה ממש עושה לי חשק לתפוס מטוס לניו יורק.
    אם למישהו יש מושג איך אפשר לשחזר את העוגה המדהימה הזאת בארץ אני מאוד אשמח לדעת

  25. ומה עם קטס? (Katz's) הא?

  26. היום ב6 בבוקר עשיתי דרכי לceci cela למאפה בוקר – נפלא נפלא נפלא!
    אכלתי קוראסון שוקולד שקדים. פריך ומלא בחמאה ומעניין ביותר.
    תודה על ההמלצה!

  27. בועז,
    בזכות מקומות האוכל והפינוקים בניו יורק, פה, מצאתי את הבלוג שלך קרוב לליבי ולתחביביי.כייף אמיתי .
    מההמלצות ביקורים שלך :הכנתי לאחרונה את העוגיות הסודיות של Jacques Torres- טעימות וגם לחמים של Amy’s Bread . תודה

  28. […] מקומות לאכול בניו-יורק: אח אח, התזמון! […]

  29. חנית,
    אני שמח שנהנית למצוא את הבלוג שלי. Jacques Torres הוא שף מדהים. ביוני אני מתכנן ביקור בניו יורק, ואני בודאי ובודאי מתכוון לבקר אצלו.
    לגבי Amy's Bread: אני מאד אוהב את הלחמים שלהם. הספר שלהם מצוין ולצערי כבר לא מודפס יותר (אבל הם עובדים על ספר חדש עליו כתבתי בבלוג שלי). הכנתי מספר לחמים שלהם. הלחם שלהם עם אגוזי מלך ובצל ירוק פשוט מדהים. בסוף השבוע הכנתי (וכתבתי בבלוג) על לחם מדליק שלהם בצורת שמש, עם צימוקים וזרעי שומר. מומלץ בחום.

  30. קודם כל אני חייב להגיד שזה בלוג מקסים (אני די חדש פה)
    בעניין הפורטר האוס יש את וולף גאנג שהפורטר האוס שלו מדהים:

    http://www.wolfgangssteakhouse.com/
    בתיאבון

  31. אחלה פוסט – ישר שלחתי לאחי בניו-יורק… הוא גם יכול להנות מההמלצות.

  32. הביקור האחרון (והמאוד רחוק) שלי בניו יורק היה דל תקציב עד כדי בדיחה. את מה ששילמת בפיטר לוגר על מנת סטייק בודדה, נדמה לי שהוצאתי במשך כמה ימים על כמה וכמה ארוחות.

    אבל הכי "אוכלי" שהיה בניו יורק היה יום אחד שבו אני ושותפי לטיול החלטנו לעשות פיקניק בפארק. עברנו בדין אנד דלוקה שהיה קרוב למלון, ולקחנו סל פיקניק טו-גו. בפיקניק השערורייתי הזה עלה משהו כמו עשרים וחמישה דולר, ובמונחים של אז מבחינתנו זו היתה שחיתות מטורפת, אבל טעימה במיוחד.

    אני לא יודעת אם היום האוכל ההוא היה ערב כל כך לחיכי כמו אז, בתחושת ההתפרעות משולחת הרסן שאחזה בני. כמה ימים אחר כך כבר חזרנו ארצה, ומאז אני רק רוצה להיכנס שוב לסניף של דין אנד דלוקה. http://www.deandeluca.com/

  33. בלי לטוס לשם מחר לתת ביס בסטייק והציפס עים קולה
    אחרי זה כול הטיסה לעשות גרפסים….
    סתם אחלה פוסט מאיה…
    אבל באמת באמת הייתי רוצה משהו על צרפת או איטליה..
    בתודה אאאיילל

  34. הכנתי שבלולי קינמון ,עם ציפוי גבינת שמנת- וזה מעולה !,מכיון שכתבת שאת אוהבת ,את מוזמנת גם לנסות , הנה הם, טריים מהיום-

    http://momsrecipesandmore.blogspot.com/2008/05/cinnamon-rolls-with-cream-cheese.html

  35. מדהים
    אבל אני מקנא בעיקר על הSXSW

  36. […] לא הייתי יודעת על המסעדה הזו בלי הפוסט של מאיה. אתם מוזמנים לגשת לשם ולראות איך נראה פורטרהאוס (בתפריט שלהם – "סטייק לשניים&#822 כשהוא חתוך ומבושל כהלכה. "כהלכה" זה מדיום-רר. שאלתי, זה מה שהם ממליצים. זה אכן היה הפורטרהאוס הכי טוב שאי פעם אכלתי. וגם מסתבר שסירלוין (החצי הגדול של הפורטרהאוס) לא שווה חצי גרוש אם הוא צלוי ליותר ממדיום רר. ובכל זאת, זה היה רק פורטרהאוס. יש להם "Rib steak", הלוא הוא האנטריקוט. אבל לא נדע. זה בברוקלין (זוכרים שאמרתי שאני עוד מעט שולחת אתכם לברוקלין) אז הגענו לשם רק פעם אחת. […]

  37. הקאפקייקס הטובים במנהטן נמצאים ב- Sugar Sweet Sunshine
    ואם אתם שם
    מומלץ בחום בננה פודינג
    מקום מקסים,עבדתי שם וזללתי כל היום(126Rivington st. (lower east side

  38. עושה חשק
    בפעם הבאה בניו יורק מזמינה אותך לנסות את ה- Pie Company ברחוב 43 בין השדרה התשיעית לעשירית (קרוב לתשיעית).. מומלץ מובן הפאי תפוחים בשמנת ואגוזי מלך
    גם הדלפק אוכל ליד פשוט מעולה
    לאוהבי אוכל מקומיים (גרתי מול במשך שנתיים ועד היום כשאני נוסעת אני קופצת לטעימה. מסיבוב המסעדות שעשיתי לבן זוגי בזמנו רק לשם הוא מתגעגע. באמת בארץ יש אוכל טעים מאד)

  39. במסעדת Angelo & Maxie's (פארק ו 19) יש סטייקים לא פחות טובים מ Wollensky ויותר זולים. אכלתי שם פילה מצופה בוואסאבי שהיה פשוט אגדה

  40. זה נכון שמגנוליה מפורסמת בזכות הקאפקייקס שלה שהם די מבאסים אם להיות כנים- אבל אם יוצא לך לבקר שוב- חזרי לשם בשביל הבננה פודינג ולא תתאכזבי. אם לא תבקרי- למיטב זכרוני המתכון שלהם מפורסם באינטרנט. מומלץ ביותר!

  41. כולם מדברים על פיטר לוגר אבל לא צריך לנסוע לברוקלין בשביל לאכול סטייק טוב. לפי האגדה האורבנית המלצר הראשי של פיטר לוגר- וולפגאנג- הלך בדרכו של פיטר לוגר ופתח מסעדה לתפארת על שמו. יש שני סניפים בעיר אחד ב-33 ופארק אווניו והשני בטריבקה. אני חייבת לציין שאכלתי גם אצל לוגר וגם אצל וולפגאנג ווולפגאנג בהחלט מנצח! לאוכלי בשר מושבעים מומלץ בחום לבקר במסעדה ולהזמין פורטהאוס כמובן.
    בתאבון

  42. מקומות *טובים* בניו יורק

    הפחזניות הכי טעימות במנהטן, נמצאת במאפיה קטנה עם אנשים קטנים (סינים חמודים), זוהי רשת שראשית התפתחותה דווקא התחילה בהונג קונג. אני לא זוכרת את השם של המאפייה אבל סניף שלהם נמצא בין רחוב 77 ל76 על ברודווי, בצד המזרחי של הרחוב. הפחזניות חמות וטריות ופשוט טעימות.

    מסעדה קוריאנית- סייגון גריל באר- נמצאת ב90 על אמסטרדם.
    אוכל פשוט טעים, מנות מומלצות – בול-לאק-לאק- נתחי סטייקים ברוטב בוטנים. בנוסף גם השרימפס פאד תאי שלהם מעולה.

    לחמים ומרקים- אז יש את המרקים המעולים של hale and hearty soups
    מבחר גדול מאוד של מרקים מעולים, ממליצה על מרק התירס המוקרם עם השרימפס וקארי. זוהי רשת גדולה יש המון סניפים שלה במנהטן.
    בנוסף יש את ה COSY, גם רשת, יש שם סנדוויצ'ים טעימים, פוקאצ'ות, פיצות, סלטים ומרקים.
    מנות מומלצות- signature salad- סלט הבית שלהם, סלט חסה ועליי בייבי ברוטב ויניגרט הדרים, עם חמוציות, ענבים סגולים, אגסים, פיסטוקים וגבינת גונגורזולה (כחולה). פשוט סלט מעולה.
    מרק מומלץ – basil tomato soups.

    גלידות- coldstone כמובן. למי שלא מכיר, גלידה שאתם מרכיבים לעצמכם. על משטח קרח יבש הגלידה מתערבבת עם מגוון התוספות שמוצעות לבחירה. אם תביאו להם טיפ הם ישירו לך את שיר הcoldstone שלהם (במנגינת הפליסטונס) ויקפיצו כדורים באוויר.

    איטלקית- מסעדת carmens אם רשמתי נכון, נמצאת ב90 על ברודווי. מנה מומלצת- פנה לה וודקה.
    בכלל בנוגע לאיטלקיות עדיף לקפוץ ל little italy בחיבור עם צ'יינה טאון ולאכול באווירה איטלקית. :)

    סושי- הסושי הטעים ביותר בעולם (בהתחייבות), נמצא במסעדת ה
    blue chilli, ממש מול הוויקד, זה נמצא ברחוב 51 בין השדרה ה8 ל7.
    חובה לקחת את ה dragon roll שלהם, ועדיף לאכול אותו בעודו חם. רול מעולה (עם צלופח למי שמתעניין). ישנה לכם את כל נקודת המבט שלכם על סושי.
    יש גם את הפלנט סושי, נמצא במקום השני ברשימת הסושי אחרי הבלו צ'ילי, נמצא ברחוב 78 או 79 על אמסטרדם.

    זהו לבנתיים

  43. מממממ… אני מאוד אהבתי מקום בשם Alice's tea cup, שהוא בית-תה "בסגנון אנגלי". יש להם שלושה סניפים במנהטן, מעל מאה סוגי תה, והארוחה ה"עסקית" שלהם נקראת "Mad Hatter", היא ענקית (מנה לשניים עלתה… נדמה לי שמשהו כמו 30 דולר), כוללת שלושה סקונס (הסקונס שלהם זו הסיבה לבוא לשם), שני סנדוויצ'ים (הצד החלש של המקום), מבחר עוגיות וקינוח, ושני קנקני תה. זה בא בצלחת שלוש קומות :-) אני ממליצה לבוא לשם בעיקר בשביל סקונס ותה, שהיו הדברים הכי מוצלחים. האווירה שם מקסימה, מואד בריטי (למשפחות עם ילדות קטנות – מחלקים כנפיים של פיות בכניסה, ללבישה בתוך המסעדה).
    והאמת היא שמפיטר לוגאר לא כל כך התלהבתי. כלומר, כנראה שהיו לי הרבה מאוד ציפיות. את התרד לא כל כך אהבתי, הסטייק היה מצוין אבל גם ב"לימוזין" ברמת ישי יש סטייק מצויין שעולה חצי מהמחיר (יכול להיות שאני לא אנינה מספיק כדי להבחין בדקויות). מה שהופתעתי והתלהבתי ממנו לטובה היה פאי הפקאן, שהיה מעולה ממש, והקצפת ("שלוג!"), שהייתה שמימית. הרעיון של לקחת עוד שלושה דולר כדי לתת מנה ל"התחלקות" קצת עיצבן אותי (אז שמתם לנו בצלחות נפרדות. פואנטה?).
    האמת היא שכנראה היינו במקומות לא נכונים בניו יורק, כי במסעדות בוושינגטון נהניתי הרבה יותר.

  44. אמנם כבר ישן ונושן הפוסט הזה, אבל בשר טוב ב-NY זה BLT
    וסושי מעולה ב- זינזן {כן כמו השעון של פישנזון} בשד' השנייה.
    ואני מחפשת מתכון לסינמון רולז…

  45. אין ספק בכלל שניו יורק מוצפת במסעדות מפנקות וחמימות שמציעות כל טוב, פשוט חוויה כל הנושא הקולינרי שם

  46. עברתי על הפוסט הזה עכשיו כי אני עומדת לטוס לארה"ב בקיץ ותמיד כיף לקבל עצות איפה כדאי לאכול
    אבל אני פשוט חייבת להגיב לך על משהו!
    אנחנו (אני וחבר שלי) גילינו את הסינבון בתאילנד. פשוט דבר אלוהי.
    ואת פשוט לא מאמינה מה גילינו ביום שבת! פותחים אחד כזה באבן גבירול בת"א!!!
    בחיים לא חשבתי שדבר כזה יגיע לארץ!

    מקווה שזה ישמח אותך כמו שזה שימח אותנו :)

  47. למי ש(עדיין)מחפש קאפקייקס מעולים אז כדאי ללכת ל molly's cupcakes על פינת השדרה השישית ורחוב בליקר. הם עושים קאפקייקס בטעמים יוצאי דופן (כמו קרם ברולה), שממולאים במרכז בכל מיני קסמים. מאוד מאוד טעים ולא יבש בכלל.
    http://mollyscupcakes.com/

  48. אני מניח שלא יהיה כבר הפוסט ההוא על אוסטין, נכון?

    חבל. יצא לי להיות שם פעם ותהיתי אם במקרה אכלת ב-8.0 או ב-Iron Cactus. אין לי שום זיכרון מהמקומות האלה חוץ מנפתלין/קרח בשירותים של אחד מהם ומלצרית מרקדת בשם Amber-Lee.

    מאיה עונה: האוכל היה nothing to write home about. אכלתי במסעדה סינית חביבה בשם Chang (או משהו בסגנון). כל שאר המסעדות היו טקס-מקס סטנדרטיות. מה שכן, יש מסעדה מפורסמת קצת יותר דרומה מהדאון-טאון שם יש ארוחות בוקר ממש מומלצות (שכחתי את השם :(

  49. זאת ההמלצה שלי:
    http://www.artichokepizza.com
    כל מילה מיותרת :)

  50. הי
    פיטר לוגר מצויין, לטעמי יש טובים יותר
    אני ממליץ בחום על מקום בשם : The Spotted Pig
    http://thespottedpig.com/info.php
    מומלץ מאוד
    יש שם את הבורגר הכי טוב בעולם
    אין דברים כאלו!
    יש שם אווירה נעימה מאוד ולא יקרה בכלל

  51. מסכימה עם אחת התגובות מלמעלה– הגדולה של מגנוליה היא בבננה פודינג ולמעשה בכל שאר העוגות וגם העוגיות השוות שלהם ולא בקאפקייקס שלהם שהן פחות מוצלחות..

  52. בסוף לא המלצת על אוסטין!!!
    אהה
    אני נוסעת בקרוב. מחפשת מה לעשות שם

  53. […] בצק אלים אוכלת בניו יורק […]

  54. […] בצק אלים אוכלת בניו יורק […]



קראתם? נהנתם? הכנתם? (חליתם? נפצעתם?)
תגובות זה הדלק שלי!