מרק רימונים וטפיוקה
תהרגו אותי, אבל פשוט לא יכולתי לחכות עם הקינוח הזה עד ראש השנה. הוא מושלם מידי לפסח. אז מה אם לא עונת הרימונים עכשיו! מיץ רימונים תמיד אפשר להשיג, ואת הרימונים עצמם עדיין אפשר לקנות במקררים, או את הגרעינים המוכנים בקופסת וואקום. ההכנה קלה מאין כמוה, ואין במרק שמץ של חמץ או מוצרי חלב, מה שהופך אותו לפרווה, אבל במובן הטוב ולא במובן הבעסה. בגלל שהוא כל כך קליל ומרענן הוא מתאים במיוחד כקינוח לארוחת ליל סדר כבדה, וגם אם אתם לא שומרים כשרות, בכל שולחן סדר יהיה מישהו שכן שומר, ולכן לא צריך להכנס לאטרף עוגיות קוקוס או גלידת פרווה כדי שכולם יהנו ממשהו מתוק וכשר. המתכון פורסם במקור במדור שלי ב"זמנים מודרניים". הכמות: 8 מנות נדיבות.
- למרק:
- שליש כוס גרגרי טפיוקה קטנים
- 1 וחצי כוסות מים מהברז
- שליש כוס סוכר
- שליש כוס מיץ לימון – מבערך לימון גדול אחד
- 1 ליטר מיץ רימונים (4 כוסות)
- להגשה:
- גרגרי רימון (מרימון טרי או מקופסה של גרגרים מוכנים, להשיג במקררי הסופר ליד הירקות)
- חופן נענע קצוצה דק
-
–
-
–
ההכנה
אני נשבעת שזה מרק טעים. באמת! לא הייתי מפרסמת את זה אם זה לא ממש מעולה.
אל תתחלחלו מהשם הזה: טפיוקה. לא אלאה אתכם בהיסטוריה ובאטימולוגיה, אבל אלה גרגרים שמגיעים מתוך שורש מיובש של צמח דרום אמריקאי. בטח חלקכם ניסיתם כבר להכין מהגרגרים האלה פודינג ונגעלתם כל כך מהמרקם עד שזרקתם לפח (אני יודעת כי לי זה קרה, פוי! ואני אמנע מלציין כאן את האנלוגיה למרקם הזה). אבל אחרי ניסויים רבים גיליתי שלא חייב להיות ככה: טפיוקה, כשמבשלים אותה נכון ומדללים אותה נכון, היא פשוט מעדן. ולא, היא לא חייבת ללכת עם חלב קוקוס ומנגו חתוך מלמעלה, יש לה שימושים אחרים, יותר אלגנטיים ופחות "פרווה-פיכסה".
כמו לערבב אותה עם מיץ רימונים! אבל שימו לב, מיץ הרימונים לא עובר בכלל בישול כאן, כי זה דופק לו את הטעם (מניסיון). החוכמה היא להכין את בסיס הטפיוקה הסמיך, ואז לערבב לתוכו את מיץ הרימונים הקר, והופ למקרר. נשמע מוזר, אני יודעת, אבל ככה זה יוצא הכי טעים. ממש לפני ההגשה מוסיפים את גרגרי הרימונים, כי הם מאבדים את הטעם שלהם כשהם שוהים בתוך המרק. גם נענע מוסיפה המון. אז קדימה, לעבודה!
שמים בסיר קטן כוס וחצי מים מהברז, ושליש כוס טפיוקה. נראה ממש מעט, נכון? אתם תופתעו לכמה זה מספיק. שימו לב שבתמונות השתמשתי במחבת קטנה כדי שתראו את המרקם יותר טוב. אתם תשתמשו בסיר כי אתם לא רוצים צרות. בחו"ל, אגב, יש גרגרי טפיוקה גדולים, שניסיתי להשיג כדי להראות לכם איך היא נראית, אבל לא הצלחתי (בתאילנד שתיתי משקאות תה מרעננים עם פניני טפיוקה גדולים וזה מעדן).
בארץ אפשר להשיג רק את גרגרי הטפיוקה הקטנים, שמתבשלים מאוד מאוד מהר. יש כאלה שמגיעים צבעוניים (ורוד/ירוק/לבן), ויש כאלה שמגיעים לבנים. אין שום הבדל ביניהם ואחרי הבישול הצבע נעלם. זה עשוי להיות קצת אתגר למצוא טפיוקה בסופר השכונתי שלכם, ויכול להיות שתצטרכו ללכת לחנות למוצרי טבע (כמו "ניצת הדובדבן" או "עדן טבע מרקט", או לחנויות בישול מתמחות, או למכולות סיניות) אבל היתרון הוא שתצטרכו לעשות את זה בערך פעם אחת בחיים שלכם. אני קניתי את הטפיוקה שלי בחנות קטנה ומעופשת בנווה שאנן ליד התחנה המרכזית בתל אביב (אני מתה על הרחוב הזה!), שילמתי עליה גרושים, והיא נגמרה לי רק עכשיו. כמו שאתם רואים, מעט טפיוקה מספיק להרבה אוכל, אז היא מחזיקה המון המון. שווה להשקיע ולהשיג אותה פעם אחת, וזה ישתלם לכם להרבה זמן. היא גם מאוד זולה, אגב (השקית שבתמונות עלתה לי שישה שקלים).
ברגע שמערבבים את הטפיוקה עם המים הם ילבינו קצת, וזה בסדר. מתחילים לבשל על אש גבוהה עד שכל התערובת רותחת ומבעבעת מאוד (בערך 2-3 דקות).
מערבבים מידי פעם. ברגע שהתערובת מגיעה לרתיחה (כמו בתמונה כאן למעלה), עוברים ללהבה הכי קטנה שיש לכם על הגז, ואותה מכוונים לאש הכי קטנה. ככה מבשלים טפיוקה כמו שצריך. היא מתבשלת לאט ובעדינות, וככה שומרת על מרקם נגיס ולא הופכת לעיסה מגעילה. המים שסביבה, לעומת זאת, יתחילו להסמיך מאוד, כמו דייסה.
מהרגע שעוברים ללהבה הקטנה מודדים 8 דקות בול, ומבשלים על אש קטנטנה. מידי פעם מערבבים כדי שהמרקם יהיה אחיד. שימו לב שלאט לאט התערובת תסמיך יותר ותהפוך לצמיגית מאוד.
באיזשהו שלב היא תהיה ממש יציקתית, כמעט כמו ג'לי. אבל פניני הטפיוקה שיתחבאו בה לא יתרככו יתר על המידה.
בזמן שבסיס הטפיוקה מתבשל לו בנחת הכינו לכם את שאר החומרים. שימו בקערה גדולה שליש כוס סוכר. סחטו את מיץ הלימון ומדדו שליש כוס ומזגו לתוך הקערה. לא צריך לערבב עדיין, הטפיוקה תאחד את הכל.
אחרי שעברו 8 הדקות התקניות צריך לעשות משהו לא כל כך נעים – לבדוק את המרקם של הטפיוקה. כן – לטעום. אל תשכחו שחוץ ממים וטפיוקה אין שם כלום, אז זה לא יהיה הדבר הכי טעים בעולם. אבל מומלץ מאוד לטעום כדי לוודא שפניני הטפיוקה הגיעו למרקם הנכון ואם הן לא צריכות עוד טיפה בישול. בדיוק כמו שבודקים אם הפסטה מספיק אל-דנטה לפני שמסננים את כל הסיר. קחו טיפה מהטפיוקה על כפית, תעשו פו, וקחו ביס. הפנינים עצמן צריכות להיות רכות ולא קשות, אך עדיין עם מרקם נגיס. אל-דנטה. אם הן עדיין קשות, בשלו עוד דקה אחת ובדקו שוב. היזהרו מבישול יתר, כי זה מה שהופך את הטפיוקה לבעסה.
ברגע שתערובת הטפיוקה הגיעה למרקם הנכון, מוזגים אותה לתוך הקערה עם הסוכר והלימון ומערבבים עד שהכל נמס ואחיד. חשוב לעשות את זה כשהטפיוקה עדיין חמה מאוד, כדי שלא יווצרו גושים. מומלץ לערבב את זה גם עם מזלג, כי הוא שובר את הגושים טוב. אתם לא רוצים גושים של טפיוקה במרק שלכם, בדיוק כמו שאתם לא רוצים גושים של קורנפלור בפודינג שלכם, או גושים של קמח תירס בממליגה שלכם (טוב, זה רק אני).
אבל הכי יעיל לערבב את זה עם מטרפה, כי היא הכי מהירה ויעילה. חוצמזה, היא מגניבה.
מוסיפים בערך שליש ממיץ הרימונים ומערבבים טוב טוב כדי לפזר את הטפיוקה.
לגבי המיצים, אפשר להתפרע. ניסיתי את מיץ הרימונים של ספרינג, ומיץ הרימונים של תפוזינה (שמיוצרים, להפתעתי, על ידי בדיוק אותו יצרן… אבל בתפוזינה יש פחות קלוריות). שניהם זולים מאוד (בין 5-6 ש"ח לליטר). אבל מי שעקף את כולם בענק זה המיץ של פרימור (שנמצא במקררים של הסופר לצד מיץ התפוזים והתפוחים וכד'). המיץ הזה יקר מאוד (20 ש"ח לליטר), אבל אין מה להשוות בין טעם המרק איתו וטעם המרק עם המיצים התעשייתיים. הבדל של שמיים וארץ. שווה לחלוטין להשקיע בשביל קינוח חגיגי של פעם בשנה (וכן, אני חכמולוגית, חישבתי את המחיר של המנה לפי המיצים הזולים. תתבעו אותי).
המרק הזה עובד טוב גם עם מיץ תפוחים. ואז מתבקש מאוד להוסיף לו קצת קינמון. שימו לב שמיץ התפוחים יותר מתוק ממיץ הרימונים, אז יתכן שתצטרכו להתחיל מפחות סוכר ולהוסיף לפי הטעם.
אחרי שמערבבים את הכמות הראשונית של המיץ עם הטפיוקה, מוסיפים את שאר המיץ ומערבבים שוב.
זהו. יש מרק. עכשיו רק צריך לצנן אותו טוב טוב, כי הוא הכי טעים כשהוא ממש קררררר.
אגב, כדאי לכם לטעום אותו ולוודא שהוא טעים לכם. אם צריך, מוסיפים עוד קצת מיץ לימון או סוכר. המרק לא צריך להיות מתוק מידי. תזכרו שהוא אמור להיות קליל ומרענן בסוף הארוחה הגדולה ולא כבד ומעיק.
אני מזכירה שוב, אל תתפתו להוסיף את גרגרי הרימון עכשיו, כי הם מאבדים את הטעם שלהם ואת המרקם שלהם במרק – הם הופכים למושיים לגמרי. הכי טוב להוסיף אותם ממש לפני ההגשה, כשהם טריים ופריכים.
אם אין תקציב לגרגרי רימון שמגיעים מופרדים (זה לא זול, קופסה גדולה עולה בערך 30 ש"ח ומספיקה לכ-12 מנות), קונים רימון רגיל ומפרידים לבד! אפשר לעשות את זה עד יום מראש ולשמור במקרר. אבל הכי הכי טוב לעשות את זה כמה שעות לפני ההגשה, כי ככה הם פריכים וטעימים יותר. אני אזהיר אתכם שהרימונים השלמים הם לא שיאני היופי עכשיו, ואני ממליצה להיעזר במוכר הירקות כדי לבחור רימון טוב. חשוב מאוד לטעום מהגרגרים ולוודא שהם חמצמצים וטעימים ולא חסרי טעם (זה היה המקרה עם הרימונים האורגניים שקניתי לפני יומיים. הרימון הפשוט מהסופר הגדול היה טעים ויפה).
לחיים כהן יש טיפ לגרגרי רימון: חוצים את הרימון ודופקים עליו באוויר מעל הקערה עם הצד הקהה של הסכין. לי אין מזל וזה אף פעם לא עובד. אני יכולה לדפוק על הרימון חצי שעה והוא רק יצחק לי בפרצוף. אולי לכם יהיה יותר מזל ממני. ואם לא, נסו את השיטה שלי.
חוצים את הרימון (נזהרים מאוד מאוד שלא ישפריץ על הבגדים כי כתמים של רימון לא יורדים בכביסה), ו"קורעים" אותו בעדינות לגושים או "פלחים", כמעט כמו שעושים עם תפוז. בכל "גוש" כזה יהיו המון המון גרגרים שאפשר "לגלח" החוצה לתוך הקערה עם האצבעות מאוד בקלות. תוך 2 דקות תופסים את הפרינציפ וזה עובד מאוד מהר. מרוקנים את כל גרגרי הרימון לתוך הקערה, ומכסים, ושומרים במקרר עד ההגשה.
לפני שמגישים את המרק, ובמיוחד אם הוא ישב במקרר לילה שלם, צריך לערבב אותו טוב טוב עם שני מזלגות או עם מטרפה, כי כל הטפיוקה שוקעת מטה וקצת הופכת לגושים.
למעשה, בדיוק מהסיבה הזו הגעתי למסקנה שלמרות שספלים שקופים הם מאוד יפים ואטרקטיביים, יותר טוב להגיש את המרק בצלחת מרק עמוקה, כדי שהטפיוקה, המרק, וגרגרי הרימון יתמזגו יותר בקלות בכל ביס.
מחלקים את המרק בין הצלחות, ומעל כל צלחת מפזרים חופן של גרגרי רימון ומעט נענע קצוצה.
גם אם אתם טיפוסים של עוגות פאדג' וקצפות ומוסים, גם קינוח פשוט וקטן שכזה יכול לעשות לכם את הסדר. זה מפתיע כמה שזה טעים! המרק נשמר טעים למשך 4 ימים במקרר. אח"כ הטפיוקה הופכת למאוד מושיית ולא נעימה.
רוצים בכל זאת פודינג טפיוקה עם חלב קוקוס וכאלה? אוצו רוצו לרותי רוסו התותחית.
פינת התכל'ס
מערבבים בסיר את הטפיוקה והמים ומביאים לרתיחה. עוברים ללהבה הכי קטנה על הגז ומבשלים על אש נמוכה ל-8 דקות. התערובת תסמיך מאוד, כמו ג'לי. מערבבים מידי פעם. בינתיים, סוחטים את מיץ הלימון ומוזגים לקערה יחד עם הסוכר. כשפניני הטפיוקה נגיסים אך לא רכים מידי מעבירים אל תוך הקערה עם הסוכר והלימון ומערבבים. מוסיפים את מיץ הרימונים בהדרגה ומערבבים היטב. מגישים קר, בקערות שטוחות, עם גרגרי רימון ונענע קצוצה. מערבבים היטב לפני ההגשה. המרק נשמר היטב למשך 4 ימים במקרר.
אוף-טופיק
רוני דה ליידה היא מנהלת תקשורת שיווקית שהחליטה לפתוח בלוג מגניב על עיצוב הבית, בישול ואירוח, וכל הדברים המרת'ה סטיוארטיים שתוכלו לעלות על דעתכם. אני אמנם משוחדת, כי הייתי קשורה בהקמתו, אבל כבר עכשיו התחלתי לטבוע בכל הפוסטים המהממים שהיא כבר הספיקה להעלות. מקור השראה בלתי נדלה, במיוחד לקראת פסח – עונת האירוחים וייפיופי הבית החגיגיים.
חג שמח לכולםםם!!
השגתי גם את הגרגירים הגדולים יותר גם בארץ. נסי את לוינסקי, יש חנות מזרח קטנה וחדשה שם, או בעוד מרכולים למוצרים מאסיה.
טפיוקה מומלץ להשרות במים ללילה.
לרוב, אם היא עם עדיין גרעין לבן לאחר הבישול, היא עוד לא עשויה.
לאחר בישול, ולמטרות מתכונים ספציפיים (כמו הכנת חיקוי לקאוויאר בצבעים שונים) יש לשטוף דרך מסננת את הגרגירים, כך שיהיו 'עצמאיים' וללא מעטפת עמילן.
גם אני מפליטי הטפיוקה.. אך האדום אדום הזה בהחלט עושה חשק לאזור אומץ מחדש ולנסות!
חג שמח,
יערה
וואו, זה נראה מצוין, ונותן רעיון מקורי לקינוח קליל לארוחת הסדר (כפי שסונג'רתי להכין).
אני שמחה מאוד לשמוע שגם לך הקונץ הזה של הפרדת הגרגירים לא עבד, הייתי בטוחה שזה כישלון פרטי שלי (רוצה לפתוח קבוצת מפוררים-אנונימיים? שלום, אני ע', ולא הצלחתי להפריד גרגירי רימון בשיטה של חיים כהן).
1 – הקטע עם ויקטוריה קרע אותי מצחוק. יש לתוכנית שלה פוטנציאל להפוך לקאלט.
2 – עשית עבודה ממש יפה עם האתר של רוני. כל הכבוד!
ממש אהבתי את התמונה שהמיץ רימונים נשפך לקערה.
ונראלי שהתכוונת פה לקערה רדודה (או איך שלא קוראים לקערות האלו שהן יותר צלחות מאשר קערות), כי הקערה לא נראית לי עמוקה.
"יותר טוב להגיש את המרק בצלחת מרק עמוקה,"
אותי חבר בשלן לימד טיפ להוסיף גרגירי טפיוקה למרק כתום כתוספת הסמכה וכפיות וזה עובד נהדר.
מאיה, המרקם יוצא סמיך או מרקי-נוזלי לחלוטין?
האם יש אפשרות להסמיך?
מרהיב,רק מחכה להזדמנות הראשונה לנסות.
תודה
ואוו, האתר שלך ממש יפהפה…
הגעתי במקרה מלינק אחר ואני כבר כמה שעות משוטטת פה, מתפעלת מהתמונות ונהנית מהמתכונים.
יופי יופי יופי (נו, וגם חג שמייח :-))
פטנט מעולה להפרדת הגרגירים – לעשות את זה בתוך קערת מים:
http://lifehacker.com/5414001/how-to-eat-a-pomegranate-frustration-free
מאיה – האתר שלך מדהים. תודה.
הטריק להפרדה של הגרגרים של הרימון היא להשתמש בכף עץ מאוד כבדה או שתי כפות עץ. עובד כמו שעון.
נראה מתכון מדהים ….
אכן מתוק ומושחת :)
אפשר להשיג טפיוקה גם ב"טיב טעם"
נראה נהדר. אנסה בקרוב…
בשביל להפריד את גרגרי הרימון צריך להקפיד לחצות אותו לרוחב ולא לאורך (כלומר, הכתר בראש הרימון נשאר שלם) ולהכות על חצי הרימון (על הקליפה כמובן) עם כף הפוכה.
פשוט וקל.
עכשיו אני חייב. חולה על טפיוקה. תודה
מגניב! נראה מעולה כמו תמיד
חיפשתי פעם כדורי טפיוקה גדולים. רציתי להכין bubble tea אבל לא מצאתי :(
יש למישהו רעיון איפה מוצאים את הגדולים?
חג שמח מאיה,
יש לך באנר בגְרִיזְמוֹ בצד שמאל
http://grizmo.co.il/
תודה על הכל
דודי
תודה שאת מתחשבת בשומרי כשרות כמונו.
מרק רימונים לקינוח.. מקורי ומעניין. ננסה ונמסור תוצאות
חג שמח מאיה
עדיין לא סיימתי לקרוא את המתכון, אבל הטריק של הריקון רימון עובד עם מיכלי ארוסול, או משהו גדול קצת כבד ועם הרבה שטח פנים. מלחיות ססגוניות למשל. פשוט דופקים נמרצות וכל הגרגרים נופלים בשניות.
אהבתי את המתכון, מאוד מרענן, ואפילו בעלי מוכן סוף סוף מוכן לאכול רימון – כל הכבוד!
לגבי הוצאת הגרגרים מהרימון- אלטון בראון יקירינו לימד את השיטה הטובה ביותר בפרק של Good Eats על רימון- םשוט פותחים את הפרי בקערה מלאה מים ומתחילים להפריד את הגרעינים- הם שוקעים למטה והקליפה צפה למעלה. הכי פשוט בעולם.
וכרגיל הפוסטים שלך מהממים. כל הכבוד על ההשקעה!
ועוד בענייני הרימון לחובבי הגאדג'טים-
לאמא שלי יש מכשיר כזה, בטח של טאפרוור, שהוא מעין קערה עמוקה שמעליה יושבת כיפת סיליקון, ובינהן מפרידה מסנננת עם חורים גדולים. מה שעושים זה חוצים את הרימון, שמים את החצי תחת כיפת הסיליקון ודופקים- בעקרון עם כף, אבל אמא עושה את זה עם פטיש של שניצלים- והכל נופל ונשאר בתוך הקערה.
אח"כ אפשר להציף במים בשביל הקליפה, כמו שעז ציין.
מיותר? אולי. כיף? כן כן!
וואו, בדיוק כשהשגתי טפיוקה והתחלתי ליהנות ממנה, פרסמת את המתכון. נשמע טעים! הולכת לנסות בקרוב :)
היי מאיה, יש איך לשאול אותך שאלה שלא קשורה למתכונים, אלא יותר לקטע העיצובי?
יאמי, ואם כבר מרתה סטיוארט, כתמים של רימון יורדים לגמרי אם שוטפים את הבגד מיד. אם לא שטפתם מיד, השריה במים קרים עשויה למחות את עקבות הדחיינות שלכם.
לםני יומיים, בהשראתך, הכנתי טפיוקה בפעם הראשונה- התייחסתי אליה כמו פסטה (וגם סיננתי אותה אחרי הבישול) והיא יצאה נהדרת- הגשנו אותה עם סיידר תפוחים שחוזק במעט סירום סוכר וקוביות קטנות של קיווי בשל.
וד"א בהרצליה יש חנות שמוכרת גם את גרגרי הטפיוקה הגדולים יותר- הצטיידתי ב400 ג' מהם ומהקטנים- מקווה שיעלמו בקרוב =]
אז תודה רבה!
ניתן להשיג גרגרי טפיוקה גדולים בישראל! בחנויות מזרח ומערב, בחיפה לפחות.
בהזדמנות זו – תודה גדולה למתכונים. נהנית מהם, ומהנה את בני ביתי ומכריי.
קודם כל, אתר מקסים!
אני נהנת מכל רגע – הכתיבה שלך כיפית, עם המון אהבה והסברים יעילים (גם לאלה בינינו שזו לא פעם ראשונה שלהם במטבח..)
עושה ממש חשק לבשל!
רק דבר אחד – בבקשה תוסיפי מתכון לפיצה!! הכנתי אתמול פיצה למשפחתי, ולא הצלחתי מתכון נורמלי לבצק (מקמח מלא), ובסוף הרוטב יצא נפלא אבל הבצק יצא ממש כבד וביאס לנו את כל הפיצה!
תצילי אותנו בבקשה? :)
בכל מקרה, תמשיכי ככה! ותמשיכי לעדכן.
איך נרשמים לרשימת תפוצה?
מאיה עונה: שולחים לי מייל. רשמתי אותך.
היי
נראה מתכון שחבל"ז :-)
יש לי משהו לחדש לך. כשמכינים תבשיל ע"ב טפיוקה בד"כ נוטים לבשל את הכדוריות הקטנות האלו. מה שמוביל למרקם, אפעס, לא משהו.
אבל… היום, ניתן ללטחון את הכדוריות במטחנת תבלינים (או לחילופין לקנות קמח טפיוקה).
ברגע שמשתמשים בקמח הזה, נעלם המרקם שאת מכירה ואז השמים הם הגבול… מתקבלים קינוחים ברמה.. ועוד פרווה.. היית מאמינה?
דוגמא אצלי בבלוג: http://www.kozokaro.com/blog/?p=59
וגם אם בא לך להרחיק עד מלון יערות הכרמל, אז תוכלי לטעום שם מספר קינוחים ע"ב טפיוקה, שלא תאמיני בחיים שיש בפנים טפיוקה. (גם שם משתמשים בקמח טפיוקה)
מעולם לא ניסיתי טפיוקה, אבל זה נראה פגז
מנסיון רב בבישול אם טפיוקה.
מבלשים אותם בהרבה מים עד שהם כמעט שקופים – תמיד תשאר נקודה קטנה לבנה במרכז.
ברגע שמגיעים לשקיפות הזו הם מוכנים ולא צריך לטעום.
מסננים ועושים עם זה מה שרוצים.
יש לי מתכון לקינוח מאלזי מעדן! קצת כבד אז מתאים לארוחה קלילה יותר מליל הסדר..:-)
כמה מקסים!
אהבתי מאוד את השילוב וחאוד מסקרן אותי להכין…
זה בהחלט יכול להיות פיתרון מצוין לניצול הטפיוקה ששוכחת אצלי בארון כבר עוד מאז הקינוח הזה
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1508698
והגרגירים הצבעוניים אכן מאכזבים אחרי שכל הצבע נעלם ממילא במהלך הבישול
אבל לפחות בהתחלה הם עושים קצת טוב על הנשמה :)
יצא אדיר!!
מצאתי בניצת הדובדבן מיץ רימונים 100% טבעי וללא תוספת סוכר וחומרים משמרים ב-14 ש"ח הבקבוק. הכנתי כקינוח בסוכות והיה ממש מוצלח!
טיפ שלי, לא לוותר על הנענע. היא ממש משדרגת את המנה.
שוב תודה על אחלה מתכון…
קניתי טאפיוקה -כדורים גדולים-במזרח מערב.
יש הוראות איך לבשל אותם?
מאיה עונה: אמורות להיות הוראות על האריזה. אבל באופן כללי נראה לי שהם צריכים הרבה יותר מים והרבה יותר זמן בישול.
שמחה לבשר שיש כדורים גדולים בניצת הדובדבן..
עשיתי קניות ולא זכרתי איזה צריך אז יצא שקניתי הגדולים..
מעודד לנסות. לבריאות. תודה.
מאיה היי ושנה טובה.
רוצה להכין לראש השנה. יש מצב שאת זוכרת מאיפה הקעריות הקטנות?
אפשר לנייד בבקבוק מיץ רימונים? (שעה נסיעה)…
תודה :-)
מאיה עונה: אפשר בהחלט לנייד בבקבוק ולהעביר לכלי הגשה כשמגיעים. או פשוט להעביר לבקבוק זכוכית ממש יפה. האם כוונתך לכוסות? (אין פה קעריות קטנות) הן היו מזמנו מ-DOMO והם מתוצרת jenaer glas.
תודה!!!
התכוונתי לתמונה האחרונה, שאהבתי מכולן, נראה כמו רוטביות
(יש מילה כזו? חחח). אנייד בבקבוק ואעביר לבקבוק זכוכית ממש יפה. :-)
מאיה עונה: לדעתי גם זה מדומו, אבל זה היה מזמן ולא בטוחה שעדיין יש להם.
מתכון מעולה וחגיגי ואסתטי במיוחד.ההוראות ברורות .תודה
טיפ: טפיוקה טוב להסמכה, במיוחד שהיא נטולת גלוטן. אני מוסיפה חופן טפיוקה למרק ירקות או מרק צח.