למתכון הבא התוודאתי מהאתר של הגברת פיוניר וומן והוא פסיכי למדי, אז תישארו איתי רגע ותדמיינו את זה: בצק עלים שחום, בתוכו פיסות תפוח רכות ועסיסיות (אפשר ומומלץ גם שזיף אם תצליחו להשיג.. עדיין יש פה ושם), ומעליו מיצים חמאתיים, קרמליים ומבעבעים שעשויים, בין היתר, מפחית של ספרייט! מדובר במרשם טיפוסי אמריקאי שהתגלגל לו באינטרנט, וברגע שתעברו את המחסום הפסיכולוגי, ותנסו להכין, תתמכרו אליו עד בלי די. הקרדיולוג שלכם לא יצא מרוצה מהעסק הזה, אבל כל עוד לא אוכלים את זה כל יום, אתם כנראה תשרדו. אולי.

האח הידד, חמישה מרכיבים בלבד!

נרתעים מהספרייט? אל. הטעם הלימוני העדין של המשקה מזדקק באפייה לכדי סירופ מתקתק ולימוני שמשתדך בול לבצקניות הטעימות. החלק התחתון הופך להיות רך ופודינגי, והחלק העליון פריך ומתפצפץ. ואם בכל זאת אתם משתפנים – המתכון יעבוד גם עם מיץ תפוחים במקום הספרייט (וסביר להניח שיעבוד עם מיצים טעימים אחרים: לדוגמה, רימונים, חמוציות, אננס, וכו'. אתם יכולים אפילו לנסות קוקה קולה. רק לא משקאות דיאט בבקשה – כי אסור להשתמש בהם באפייה. יש לזה איזו סיבה מוזרה).

אני השתמשתי בבצק עלים על בסיס חמאה כי הוא טיפה יותר טעים לי, אבל לא חובה – אפשר להשתמש בבצק עלים רגיל על בסיס מרגרינה. זה לא כאילו לא תקבלו את מנת החמאה שלכם ברוטב.

המתכון המקורי היה עם משמשים, וזה עובד מעולה!!

A video posted by Bazekalim (@bazekalim) on May 5, 2014 at 7:05am PDT

רק חבל שעונת המשמשים נמשכת שנייה וחצי בערך. אז בדקתי וזה עובד עם שזיפים (זו סוף העונה שלהם, אז הזדרזו), וגם דובדבנים מגולענים (אפשר משומרים מצנצנת) – הם יוצאים מדהימים. במקום פלח של תפוח או חצי משמש שמים בערך שלושה דובדבנים בכל גלילת בצק.

אוקיי אז מוכנים? זה ממש קל, אין לכם תירוץ לא לרוץ ולהכין את זה עכשיו.

מתחילים עם התפוחים (או השזיפים, לצורך העניין). חותכים אותם לפלחים. אפשר להשקיע וממש להסיר את הליבה, לחתוך לרבעים ואז לחצות כל רבע (יש גם מכשירי פריסה שעושים את זה בקלות), אבל אני עצלנית ופשוט חותכת סביב הליבה בחיתוך ישר עם סכין גדולה. ואז כל "לחי" שנוצרת אני חותכת לכמה פלחים קטנים יותר. אין צורך לקלף – הקליפה ממש רכה ולא מורגשת אחרי האפייה!

כנ"ל עם השזיפים – אם הצלחתם להשיג, הם יקבלו בדיוק את אותו הטיפול.

כך יוצא שמכל שזיף אחד יוצאות שתי "לחיים" גדולות, ושתי "לחיים" קטנות אותן אני מצמידה ביחד בזוגות ומשתמשת בכל פיסת בצק.

כל הפלחים המוכנים יכולים להמתין בצד בזמן שנפרוש את הבצק.

את הבצק צריך להפשיר למשך 8 שעות לפחות במקרר (כן, צריך לתכנן מראש…)

אפשר גם להפשיר בטמפ' החדר למשך 4-5 שעות אבל פחות מומלץ כי הבצק הרבה יותר דביק כשהוא לא קר). בכל אופן, אל תנסו לעבוד עם בצק שאינו מופשר לחלוטין, כי הקיפאון יגרום לו להיות ממש קשיח ולהקרע/להישבר במקום להיפרש בנוחות על השיש.

פורשים את הבצק על משטח העבודה (כה רומני מצידו, הוא מגיע כבר מרודד על ניילון! יאי!!!)

חותכים אותו במרכז עם גלגלת פיצה או סכין חדה – ככה:

עכשיו עוברים בצורת זיג גז לאורך החתך המרכזי ויוצרים משולשים שווי שוקיים. לא צריך להיות ממש מדוייקים וזה בסדר אם יוצא קצת עקום. אם אתם רוצים "למתוח" כמויות כך שיצאו לכם הרבה בצקניות ממעט בצק, אפשר לעשות משולשים צרים יותר וככה יצאו לכם יותר משולשים מאותו רוחב של בצק.

מניחים בבסיס הרחב של כל משולש פלח של תפוח (או שזיף, ראו עוד גיוונים בפינת התכל'ס למטה)

מגלגלים את הבצק סביב פלח התפוח/השזיף לכיוון השפיץ של המשולש כדי שתתקבל מעין צורה של קרואסון.

פשוט למדי

הפלח לא צריך להיות מכוסה לגמרי בבצק

וזה לא חייב להיות יפה או מדוייק במיוחד.

מניחים את קרואסוני התפוח בתבנית עמוקה (עדיף לא מתפרקת, כדי שהמיצים לא יפעפעו החוצה).

פה במקרה הם יצאו לי מכוסים יותר בבצק כי חתכתי משולשים רחבים במיוחד.

אם עושים משולשים צרים יותר אז הפרי קצת מבצבץ מהצדדים. אין עם זה שום בעייה:

אין צורך לקלף, כאמור! אגב, אם לא מדובר בתבנית מזכוכית עבה או כבדה (יענו פיירקס), או תבנית קרמיקה כבדה, מומלץ לשמן אותה בנדיבות (עם מעט שמן צמחי או חמאה רכה), או פשוט להשתמש בנייר אפייה (ואז לא צריך לשמן), כדי שלא יהיה סיוט לנקות את זה אחר כך.

אפשר להניח את הקרואסונים בצפיפות או בצורה מרווחת, איך שבא לכם. לא מאוד משפיע על התוצאה.

שימו לב שלא הוספנו סוכר לעסק עדיין. פשוט לקחנו חתיכות של פרי נא, עטפנו אותן בבצק עלים מוכן, וזהו. המתיקות תגיע מהסירופ שיטביע את העניינים עוד כמה שניות.

שמים בסיר בינוני את החמאה והסוכר.

מבשלים על אש נמוכה עד שהחמאה נמסה והתערובת אחידה. מערבבים מידי פעם.

עוברים לאש גבוהה ומביאים את התערובת לרתיחה.

מערבבים על אש גבוהה ברתיחה חזקה למשך דקה.

מקפידים לערבב היטב כדי שאם הרוטב מקבל קצת צבע, שלא יישרף חס וחלילה. זה בסדר אם הרוטב מתאבן קצת או נהיה גושי.

עכשיו מגיע הקטע המעניין. עוברים לאש קטנה ומודדים בצד את הספרייט או את המיץ

מוזגים בעדינות לתוך הסיר עם תערובת הסוכר והחמאה הלוהטת. הכל על אש קטנה, כאמור. זהירות, זה חם ומבעבע ומשפריץ! מערבבים לאט ובעדינות (כדי שלא ישפריץ), אך בנחישות.

התערובת של הסוכר והחמאה קצת תתאבן ותתקשה, וזה בסדר.

ממשיכים לבשל את העסק על אש קטנה למשך כ-2 דקות או עד שכל הגושים מתמוססים ונוצר רוטב חלק בצבע חום בהיר. אם העניינים לא מתקדמים ועדיין יש גושים, אפשר לעבור לאש גדולה כדי להאיץ את התהליך. רק תיזהרו שלא יגלוש לכם, ושהרוטב לא ישחים יותר מצבע חום עמוק. חשוב לערבב מאוד בתכיפות ולא לעזוב את הסיר לרגע.

כשכל הגושים התמוססו אפשר להסיר מהאש. זה בסדר אם הרוטב לא חלק לגמרי ויש בו כתמים של שומן.

כל עוד אין גושים קשיחים הוא מוכן לשימוש. הכל יתמוסס ויתאחד באפייה, אל דאגה.

במתכון המקורי שופכים את הספרייט ישירות על התבנית, בנפרד מתערובת החמאה, אבל אני מצאתי שלסוכר יש נטייה להתאבן ולהתגבש בתבנית וזה יוצא הרבה פחות טוב.

בשלב זה אני כמובן לא מתאפקת ומוסיפה פנימה קורט נדיב של מלח. אתם מכירים אותי. זה מאזן את המתיקות וזה מאוד מומלץ.

אם רוצים, אגב, אפשר לערבב פנימה גם טיפונת תמצית וניל, אבל ממש לא חובה.

מוזגים את התערובת על קרואסוני התפוח שבתבנית באחידות.

זה נשמע כמו הדבר הכי לא הגיוני לעשות בשלב זה, אבל איכשהו, בזמן האפייה, המיצים מתחילים להצטמצם ולבעבע ולהתקרמל בטירוף, ואיכשהו החלק העליון של המאפה משחים ותופח ונהיה קריספי וקרמלי. אם רוצים תוצאה קצת יותר ג'וסית ועסיסית, אפשר להכפיל את חומרי הרוטב וככה לקבל משהו הרבה יותר פודינגי. אחרת רוב הרוטב נספג לתוך הבצק.

אופים את המאפה על 180 מעלות טורבו (שזה הסימן של המאוורר, וזה אומר שהתנור מפזר את החום בצורה אחידה יותר ואופה יותר מהר) למשך כ-30 עד 40 דק', או עד שהבצק שחום והמיצים מקורמלים ומבעבעים.

ברגע שזה יוצא מהתנור עוברים עם כף ואוספים קצת מהמיצים שבתחתית התבנית, כשזה עדיין חם ורותח, ומטפטפים מלמעלה על החלקים הקריספיים, כדי שיקבלו גם הם טעם של קרמל.

כשהמאפה מתקרר המיצים מאוד מסמיכים ואי אפשר יהיה לעשות את זה אחר כך (כאן בגרסת השזיפים הכפלתי את כמות רוטב הספרייט).

השזיפים יוצאים קצת יותר פוטוגניים (והאמת, גם קצת יותר טעימים כאן) מתפוחים.

מצננים מעט לפני שמגישים, ובעיקר משתדלים לא לזלול את הכל בבת אחת.

פינת התכל'ס
חותכים 2-3 תפוחים גדולים לפלחים קטנים. פורשים על השיש כ-300 גר' בצק עלים (בערך חצי חבילה) וחותכים למשולשים שווי שוקיים. מגלגלים כל פלח פרי לתוך משולש בצק כך שיווצרו מעין מיני קרואסונים. מניחים בתבנית משומנת או עם נייר אפייה. ממיסים בסיר על אש קטנה 75 גר' חמאה יחד עם חצי כוס סוכר. כשנמס עוברים לאש גבוהה ומביאים לרתיחה למשך דקה אחת. חוזרים לאש קטנה, מוסיפים בזהירות 3/4 כוס ספרייט (או מיץ תפוחים), ומבשלים עד שהגושים מתמוססים. מוזגים את הרוטב על הבצקניות שבתבנית. כן, זו לא טעות! אופים את הסמטוכה הזו על 180 מעלות טורבו למשך כ-30 עד 40 דק', או עד שהמיצים קרמליים ומבעבעים והחלק העליון שחום ותפוח. מטפטפים מן המיצים שבתחתית התבנית על החלק השחום ומצננים מעט לפני ההגשה.

גיוונים: במקום תפוחים אפשר להשתמש במשמשים, שזיפים, נקטרינות, דובדבנים, אננס משומר, וכל פרי חמצמץ וטעים אחר (בערך 350 גר'). במקום ספרייט אפשר להשתמש במיץ תפוחים / אננס / לימונדה / רימונים או כל מיץ טעים אחר, תוסס או לא (רק לא דיאט). תרגישו חופשי לאלתר עם קינמון ו/או אגוזים (שכבה של פקאנים קצוצים דק בתחתית התבנית תצא מעולה, למשל. לא למעלה, כי הם עלולים להשרף). אם רוצים מאפה עוד יותר JUICY אפשר להכפיל את כמויות הרוטב.

• פורסם ביום שבת, 25 באוקטובר 2014
• » רסס תגובות
• » הוספת טראקבק