עוגיות חמאה חפיפניקיות

נחשב אצלי: קפה ומאפה

היה לי אלתור טפשי ואפילו קצת דבילי השבוע – נשארו לי שאריות מבצק האוזני המן שפרסמתי בכתבה במדור השבוע, ולא התחשק לי לרדד אותם ולעבוד שעות כדי להכין עוד אוזניים (למרות שגיליתי כמה מליות ממש מגניבות, ראו בכתבה בקישור מעלה). אז עשיתי הדבר הכי טראשי שיש: לקחתי את גוש הבצק הקר מהמקרר, פרסתי אותו דק, ואפיתי את הפרוסות כמו שהן. בעומק המקרר הסתתרה לה חצי קופסה של הגילטי פלז'ר שלי לאחרונה – ממרח פרג מוכן למילוי עוגות. בלי לחשוב יותר מידי, זילפתי אותו על העוגיות המוכנות וככה נולד יצור הכלאיים המוזר והכה טעים הזה.

בלי רידוד מעצבן, בלי קמח שנשפך בכל המטבח, בלי קריצות והידוקים וכל ה-mindless repetative action הזה (כדברי נייג'לה). העוגיות האלה הן למעשה גרסה מגה עצלנית של אוזני המן ביתיות-חלקית, רק עם טעם כובש ואישיות שופעת. אם פספסתם את רכבת הפורים (מישהו אמר משלוח מנות? בטח לא אני) ובכל זאת רוצים להתפנק בחיקוי חביב ומפנק – לכו על אלה. ואם לא פספסתם וסתם בא לכם עוגיות חמאה מהזן הנימוח, העדין והנמס בפה, הנה הן פה בשבילכן (זילוף הפרג לגמרי אופציונלי). הכמות: כ-70 עוגיות קטנות.

  • לעוגיות חמאה:
  • 1 ו-3/4 כוס קמח
  • חצי כוס שקדים טחונים
  • 1 שקית אבקת סוכר (100 גר')
  • 200 גר' חמאה קרה
  • 1 ביצה
  • קורט מלח
  • למלית הכי חפיפניקית בעולם:
  • חצי קופסת מלית פרג מוכנה (!!)
  • רוצים להכין מלית לבד?
    מתכון כאן

עלות משוערת:

27 שקלים

עבודה נטו:

15 דקות

ההכנה

המתכון המקורי היה קומפוננטה מתוך המתכון הזה של מאפיית "לחמים" (שנשבעתי לפצח ואני לגמרי בדרך, במיוחד עכשיו כשגייסתי מקור בכיר יודע דבר בארגון שהבטיח לספק לי תמיכה טכנית במתכון תמורת נשק וסמים). המתכון השלם לא הצליח לי, אבל בצק עוגיית התחתית התברר כשיחוק על בתור בצק פריך. הכנתי ממנו קלתית לפאי, פוררתי אותו כקראמבל טופינג על פירות אפויים, ובעיקר נשנשתי המון שוליים לא אפויים.

כדי להפוך אותו לעוד יותר טעים ונימוח (ועוד יותר מעצבן לרידוד), החלטתי לבצע את המהלך הסטנדרטי ולהחליף 25% מהקמח בשקדים טחונים (ע"ע טיפ הסקווידג'יות האלמותי באדיבות נועם)

אבקת הסוכר היא הסוד לנימוחות החצי רכה-חצי פריכה (כן, זה סותר, אבל זה הולך גם יחד. כשתטעמו תבינו) של העוגיות האלה. אפשר להחליף אותו בחצי כוס סוכר רגיל, אם אין, אבל המרקם יהיה משמעותית פחות מפנק ונמס בפה.

כפי שהזכרתי, זה מתכון זריז וטראשי של הרגע האחרון, ולכן לא הכנתי מלית פרג לבד. מלית ביתית היא לא משהו שאפשר להכין מעכשיו לעכשיו כי פרג טחון טרי הוא מצרך מועד לפורענות וצריך להגיע לחנות תבלינים בשבילו ולטחון טרי (אחרת הוא מר ומגעילולי 100% מהפעמים בלי יוצא מן הכלל). וכשיש גחמה של הרגע אין כוח לטיילת, יורדים לאמפם וקונים את הממרח פרג היחיד שיש על המדף (בתקווה שנשאר לכם גם!). הוא נמצא בסופר איפה שכל אבקות הפודינג ומוצרי האפייה. אבל לא אמנע מכם לזלף פה ריבה או ממרח שוקולד או ממרח תמרים או ריבת חלב או ממרח לוטוס או אלוהים יודע מה יש לכם במזווה. ואפשר גם לא לזלף כלום ולהנות מסתם עוגיות חמאה מושלמות, כאמור.

עד כמה שזה זבל (אפרופו חפרתי לכם על החלב המרוכז שבוע שעבר), זה טעים ממש. לא אכחיש.

יחד עם עוגיות החמאה הנפלאות האלה, שהן לא יותר מידי מתוקות, קרם הפרג הקנוי הוא פשוט שילוב קטלני. אם רוצים להכין מלית ביתית לבד, תפאדלו, אהלן וסהלן. תכביר!

מניחים בקערת מעבד המזון או המיקסר (אפשר גם ידנית בקערה ופשוט למוסס את החמאה באצבעות – פירוט בפוסט אוזני המן שלי) את הקמח, השקדים הטחונים, קורט נדיב של מלח (כן!!!) ואבקת הסוכר. מעבדים לכמה שניות.

פורסים את החמאה הקרה מהמקרר לפרוסות, ומוסיפים פנימה

מעבדים עד שהחמאה מתמוססת לתוך הקמח

ונוצרת תערובת במרקם פירורי

שנשארת דבוקה לגוש אם חופנים אותה באגרוף היד.

מוסיפים את הביצה ומעבדים רק עד שנוצרים גושים גסים בבצק.

זהו. די.

היזהרו מעיבוד יתר – אסור שהבצק יהפוך לכדור אחיד.

ועכשיו לאיחוד הבצק הסופי:
אני משתמשת בשקית ניילון נקייה של סופר יש לה נטייה קוסמית לא להידבק לבצק. משתמשים בצד בלי הלוגו כמובן (אפשר גם ניילון נצמד אם מעדיפים). מוציאים את הבצק, העדיין פירורי, מן הקערה אל השקית (אין צורך לקמח), ומקפלים מעל הבצק את שולי השקית.

מועכים את הבצק אל תוך עצמו עם כפות הידיים (שולי השקית יגנו מהידבקות). מקפלים שוב את הבצק על עצמו ומועכים שוב עד שהבצק מתאחד ולא מתפורר יותר. נזהרים לא לעשות את זה יותר מידי, ובטח שלא ללוש את הבצק, מה שיפגע במרקם הפריך והעדין שלו.

עכשיו, אם היה לכם חצי יום פנוי, מנקה ושוטף כלים צמוד, הייתם יכולים בכיף לרדד את הבצק, לקרוץ ממנו עיגולים, ולהדק אותם עם מלית לאוזני המן תקניים להפליא, אבל אם יש לכם רק 10 דק' פנויות (נטו, נטו! זה צריך קצת זמן במקפיא) – לכו על הקיצור הבא:

מחלקים את הבצק לשניים או שלושה חלקים, ומגלגלים כל חלק לנחש ארוך בתוך ניילון נצמד (או שקית ניילון. ואם אתם רומנים של כבוד תגזרו את שקית הניילון באמצע ליצירת שתי יריעות שקית ניילון לתפארת מדינת ישראל).

אפשר לגלגל לנחש עגול (לעוגיות עגולות), או למעוך קלות את הנחש מכל הצדדים עם משהו שטוח (תבנית או ספר) לעוגיות מרובעות. הצורה לא כזו קריטית, כל עוד היא אחידה לאורך כל נחש הבצק. כי אפילו תבנית של צורות צ'קמוק זהות זו לזו היא עדיין תבנית יפה.

מגלגלים יפה את כל הגלילים באופן הרמטי ומעבירים לפריזר ל-20 עד 30 דק', או עד שהבצק קשה ויציב. הוא יישמר שם ככה עד חודש, כל עוד הוא עטוף היטב (טכנית גם הרבה יותר מחודש, אבל אז מסתכנים בטעמי לוואי של פריזר).

פורסים את הגלילים הקפואים לפרוסות בעובי כחצי ס"מ, או טיפה פחות (4 מ"מ זה אידיאלי) ומסדרים בתבנית מצופה בנייר אפייה. אופים בתנור שחומם מראש על 160 מעלות למשך כ-10 עד 14 דק' או עד שהעוגיות מזהיבות קלות בשוליים.

העוגיות הופכות לפריכות כשהן מצטננות.

ועכשיו לזילוף. ויש פה עוד שקית ניילון, השקעתי בכם!

מעבירים בערך חצי קופסת מלית פרג לשקית ניילון של סנדוויצ'ים וגוזמים חור קטן בשפיץ שלה.

מזלפים מעט מלית על כל עוגייה.

זוללים.

אם אתם בונים על לשנע את העוגיות לאנשהו עדיף לסנדווץ' אותן כדי שלא יימעכו כולן לגוש אחד גדול ודביק.

אבל אם לא, ממליצה בחום ללכת על גישת ה-open faced sandwich.

כמו עוגיית סנדוויץ' רק עם עוגייה אחת ומלית.

פי אלף יותר כיף וטעים.

נ.ב.
גם אתם נתקלתם ברשת במתכון השורטברד שוקולד צ'יפ של אליסון רומן? האם גם אתם הכנתם אותו ולא הבנתם ממה ההתלהבות? אז גם אני (אוהבת אותך, אליסון והספר שלך סוף-סופני, אבל העוגיות האלה חרטבונה. יבשושיות ומתפוררת) – עוגיות החמאה שלנו כאן הן מה שהשורטברד המלעוני הזה חלם להיות כשיהיה גדול.

ערבבו קצת שוקולד קצוץ פנימה יחד עם הביצה (בערך 200 גר' לכל הכמות של הבצק) ותראו את האור. יאמי.

פינת התכל'ס
מערבבים בקערה 1 ו-3/4 כוסות קמח רגיל, חצי כוס שקדים טחונים, קורט נדיב מלח (כן!!) ושקית אחת של אבקת סוכר (100 גר'). מוסיפים 200 גר' חמאה קרה פרוסה לפרוסות ומעבדים עד שנוצרת תערובת במרקם פירורי שנדבקת לגוש כשחופנים אותה (כמה פיסות של חמאה בגודל אפונה פה ושם זה בסדר). מוסיפים ביצה ומערבבים רק עד שהבצק הופך לגושים גסים, אך לא מתאחד לכדור. מוציאים למשטח מקומח (או שקית ניילון) ומהדקים לגוש אחיד. מחלקים לשניים ומגלגלים שני נחשי בצק. עוטפים היטב ומאכסנים בפריזר כ-20-30 דק' (ועד חודש). פורסים דק (בעובי כ-4 מ"מ) ואופים על 150 מעלות כ-10 עד 14 דק' או עד שמזהיב. מזלים על כל עוגייה מעט מלית פרג קנויה.



תגובות משמחות אותי מאוד, אז אל תתביישו!




21 תגובות בינתיים:

  1. הלכתי לרכוש ממרח פרג. ביי

  2. מהארץ בה הפרג הוא קישוט לבייגל או פצפוצים אקראיים בתוך מאפין לימון, לעולם לא מסה דביקה וממכרת כמו קראק, אני שולחת יבבה.

  3. מאמינה לך שזה טעים, אבל כמה זה הזוי שיש בממרח פרג רק 16% פרג.

    מאיה עונה: באמת הזוי, ולדעתי אלה אפילו גרגרי פרג שלמים ולא טחונים, אז בכלל לא ברור איזה טעם הם חושבים שיישאר בפה.

  4. תודה על המתכון! שאלה לעצלנים באמת,אם אני בסך הכל מכוון לעיגולים בלתי סימטריים, ואין לי בעיה אם הבצק קצת דביק ולא נוח – אני יכול לוותר על הקירור ולאפות ישר? או שזה משפיע גם על העוגיה שתצא בסוף (ולא בקטע של נוחות או אסתטיקה).

    מאיה עונה: אין בעייה לאפות ישר, אבל המרקם של בצק פריך באופן כללי משתפר עם מעט צינון. אז יצא טיפה יותר טעים ומוצלח אם תצנן, אבל יהיה גם טעים בלי לצנן.

  5. אללי! העוגיות של אליסון הן להיט!
    רצה להכין את שלך לתהות על התעוזה..

  6. בפינת התכלס כתוב לאפות ב150 מעלות ובמתכון המפורט כתוב 160 מעלות. זה בטח לא נורא קריטי, אבל איזה מהשמיים הוא הנכון?

  7. pedqys

  8. m81an82

  9. rxvv82

  10. vkolhul

  11. uuu714

  12. box045

  13. o2bhya

  14. 7qf12e

  15. 8x5fpo

  16. hmvhmd

  17. m6g5wc

  18. mhewq5

  19. a4meaa

  20. 0tl4cp

  21. ptu0qs



קראתם? נהנתם? הכנתם? (חליתם? נפצעתם?)
תגובות זה הדלק שלי!