בשבוע שעבר נסעתי לי להנאתי ליד אוניברסיטת תל אביב על אופניי המצ’וקמקים, ולפתע הגיחה דלת של אוטו היישר אל נתיב הנסיעה שלי. התוצאה - אמבולנס, איכילוב, וכמה תפרים הגונים בשפה העליונה. היתרון שבדבר היה שבוע של מנוחה אצל אמא בפריפריה. כל השבוע התפנקתי לי במטעמים ביתיים, ובמיוחד נהניתי מהמרק הכתום של אמא. חריף ומתובל בטירוף. בחזרה בביתי הקט ניסיתי להכין את המרק עם הכלי המשונה (אך הפוטוגני) שקיבלתי במתנה מרוברטה ומרב - ricer (מועך תפוחי אדמה). המכשיר המסכן נאבק בכל כוחו בבטטות ובגזרים, אך ללא הועיל. ריסוק זריז בבלנדר השיג את התוצאה הרצויה. והטעם - לתוך פרצוף שלך!
הכמות: 6-7 מנות.

• 2 בטטות בינוניות
• דלורית גדולה / חתיכה גדולה של דלעת (אפשר שתיהן יחד)
• 3 גזרים גדולים
• שורש פטרוזיליה
• אופציה: כף גדושה ג’ינג’ר מגורר

• מים לכיסוי הסיר
• תבלינים: מלח, פלפל, בהרט, פתיתי צ’ילי חריף
• שקית שמנת מתוקה
• אופציה: חצי כוס יין לבן

• –

מקלפים את כל הירקות וחותכים לחתיכות בינוניות. עם הקליפה של הדלורית עדיף לא להתעסק, ולקלף אותה כשהיא רכה אחרי הבישול. מכסים את כל הירקות במים מהברז (בערך 3/4 סיר). מוסיפים כפית מלח וקצת פלפל. מערבבים היטב, שמים על אש גדולה, ומבשלים שעה וחצי עד שהירקות כמעט מתפרקים (אחרי שהתערובת מגיעה לרתיחה ראשונה מנמיכים לאש קטנה). אני אוהבת ג’ינג’ר, ולכן זרקתי פנימה הרבה ג’ינג’ר כי זה טעים (ג’ינג’ר אני קונה בכמויות, מקלפת את הכל בבת אחת, שומרת במקפיא, ומוציאה כל פעם קצת, ומגררת דק ישר לתוך האוכל - ככה, קפוא). מדי פעם מסירים את הקצף שמצטבר למעלה (ופה יש לי שאלה למאזינים: מאיפה מגיע הקצף הזה ואיך הוא מופיע גם במרקים ללא בשר?).

בסוף הבישול, מסירים את הקליפה מהדלורית (אפשר לגרד את בשר הירק מהקליפה באמצעות כף או מזלג) מעבירים את התערובת בנגלות לתוך הפוד פרוססור ומרסקים לה את הצורה. מחזירים את הכל לסיר ומעמידים על אש בינונית. מוסיפים את התבלינים: בהרט, פתיתי צ’ילי (זהירות, זה חריף), פלפל ומלח. מוסיפים פנימה שמנת מתוקה (אם רוצים, גם יין לבן) ומערבבים. מבשלים עוד כמה דקות (לא לתת לזה לרתוח, כי אז זה יהיה סמיך וכבד מידי), ומגישים חם. יאם!

אם אתם מחפשים לחסוך בקלוריות - אפשר להחליף את השמנת המתוקה ב - 3/4 כוס חלב, שטרפתם עם כף גדושה של קורנפלור (הכי טוב למזוג מעט מן החלב על הקורנפלור, לקשקש חזק עם מזלג עד שאין גושים, ואז למלא את הכוס בשאר החלב). עוד תוספת אפשרית היא חצי כוס יין לבן - להשבחת הטעם.

המרק נשמר במקרר עד שבוע.