המתכון הזה סופר טראשי! ולא מאוד בריא! אבל הוא מוכן בליטרלי 3 דקות והוא טעים בצורה די מביכה. כל קשר לבטטה הוא מקרי בהחלט, כי הוא מבוסס – תחזיקו חזק – על אבקה להכנת מרק אינסטנט במאג, הידועה לשמצה בשמה "נמס בכוס". הווו, כן, זה אמיתי! וזה מעולה. מקווה שיש לכם במקרר קצת שאריות אורז כי הדבר הזה מוכן כל כך מהר שלא תספיקו להגיד "הולי מולי גוואקמולי!" והוא ייפול לכם לצלחת (ואם כבר פרודקט פלייסמנט, הנה פלאשבק לניינטיז. חחחח, "החדרת מותג"). אה, והזכרתי שאין פה קיצוציאדה או כלים מלוכלכים מיותרים? הכמות: 3-4 מנות.

היכונו למנת הסטלנים האולטימטיבית!!! (כמו שאמרתי זה מתכון טראשי, אז קחו אותו בערבון מוגבל אם אתם ממש ממש אניני טעם)

אלה המרכיבים הדרושים, שניים במספר (מים לא נחשב. גם שמן לא. גם חמצן לא):

הו, יס!

את המתכון הזה ניסיתי אך ורק עם אבקת הבטטה, ולא עם אבקה אחרת. הסיבות הן כדלהלן: לאבקת הפטריות יש טעם לוואי שאני לא אוהבת (שמשום מה סבתות ממש אוהבות להשתמש בה), אבקת מרק עוף זה יותר מידי אין יור פייס, אבקת אפונה אף אחד לא באמת יסכים לאכול, ואבקת עגבניות לא מוסיפה ערך מוסף על שימוש בסתם רסק עגבניות, שהוא זול וזמין בפני עצמו. ותכל'ס בטטה זה הטעם הכי קראוד פליזר שיש. לא שזה אומר שלמנה הזו יש טעם של בטטה, כן? אין לה שום טעם של בטטה. האבקה פשוט יוצרת קרמליזציה ממש טובה על העוף, וגם יוצרת רוטב טעים וסמיך מסביב (בדרך כלל דרושים כמה מרכיבים כדי להשיג את אותו אפקט – ואם אתם מתחלחלים מאבקות תעשייתיות [לגיטימי], ראו בסוף גרסה לא-מונוסודיומית תחליפית).

לא שיש בדבר הזה מונוסודיום גלוטומט, כן? הנה רשימת המרכיבים:

אם עוברים עליה רואים די בקלות שחוץ מקצת עמילנים, סוכרים, ופשוט הרבה הרבה מלח, אין הרבה מעבר. אז כן, זה לא סובל מעודף בריאות, אבל זה די HARMLESS. לאבקת הבטטה יש גם ריח די חזק של כורכום, שהוא דווקא די בריא (חחח כן על מי אני עובדת). אם אתם רוצים להוסיף בריאות למנה, אף אחד לא ירים גבה אם תקצצו קצת פלפל אדום ו/או גזר ו/או פרחים של ברוקולי בצד, ותוסיפו פנימה. אבל אם תקף אתכם כל כך הרבה מרץ פתאום – לכו כבר עד הסוף ותכינו את העוף בקשיו ללא קשיו.

אם אתם מנסים את הפטנט עם מרקים אחרים – אנא דווחו בתגובות! הכמות הרצויה היא שקיק קטן אחד (כ-26 גר' אבקה, שזה אומר 2 כפות), ואל תשכחו לדווח בתגובות איך יצא!

כשקונים את העוף צריך לבקש מהקצב שני דברים:
א. שיחתוך את העוף ל"רצועות למוקפץ" (את זה כל הקצבים מכירים)
ב. שייתן לכם את העוף לא במגשית קלקר אלא בשקית ניילון שקופה עמידה שכזו – שבתוכה תשקשקו את העוף ותחסכו טינופת וכלים.

תשתדלו להגיד לקצב שישתדל בעצמו שהרצועות יהיו בעובי אחיד. כי אם יהיו כמה רצועות דקות ממש וכמה רצועות עבות, הקטנות יתבשלו יתר על המידה ויתייבשו על המחבת, בזמן שהרצועות העבות יקחו את הזמן שלהן וייקח נצח עד שהן תהיינה מוכנות.

עכשיו לוקחים את השקית הנחמדה הזו שהקצב נתן לכם, עם כל העוף הפרוס בפנים, ובלי לחשוב יותר מידי, שופכים פנימה את כל האבקה המונוסודיומית.

מחזיקים את הלמעלה של השקית סגור, ומשקשקים את התחתית כדי לצפות את העוף מכל הכיוונים באבקה המונוסודיומית הצהבהבה.

אפשר אפילו להשתמש בשתי הידיים כדי ממש ללוש את כל העיסה הזו בפנים כדי לזרז את התהליך.

עוזר אם מידי פעם משטחים לרגע לגמרי את כל עיסת העוף, "משחררים" את השקית מסביב, ואז משתמשים בשקית כדי לקפל את קובבת העוף בפנים על עצמה ואז להמשיך ללוש.

לא ממש משנה איך עושים את זה, רק חשוב שכל רצועות העוף תהיינה מצופות היטב וכמה שיותר באחידות. אם לא בא לכם, או שאין שקית, אפשר כמובן להעביר את הרצועות לקערה ולערבב אותן עם האבקה עם מזלג או משהו. לא ביג דיל (סתם קערה לשטוף!)

אני ממליצה להוציא את העוף מהמקרר לפחות 20 דקות לפני ההכנה (עד 40 דקות זה בסדר בחורף, אם קיץ וממש חם בחוץ אז עד 30 דק).

מחממים מחבת טפלון (שזה אומר ציפוי שחור שדברים פחות נדבקים אליו בטיגון) כמה שיותר גדולה וכמה שיותר כבדה על אש גבוהה למשך דקה, בלי להוסיף כלום. חשוב מאוד שהמחבת תהיה חמה כמו אש הגהינום, כדי לתת השחמה טובה לעוף, אחרת הוא פשוט יתכבס במיצים של עצמו. זו הסיבה שגם הוצאנו את העוף מהמקרר קצת לפני. כי אם הוא ממש קר קר, ההשחמה לא תהיה טובה, כאמור!

כשהמחבת סופר חמה, ואי אפשר להחזיק את היד יותר משנייה אחת כ-10 ס"מ מעליה, וויר אין ביזנס!

מוסיפים פנימה 2 כפות שמן, ואז מיד שופכים את כל רצועות העוף המצופות לתוך המחבת החמה ומנסים לשטח את הגוש הגדול שנוצר ולהפריד בין הרצועות עד כמה שאפשר.

משתדלים לעמוד בפיתוי ולא לגעת בעוף למשך 30-40 שניות, כדי לתת לו צ'אנס לתפוס קראסט טוב (האבקה הצהובה הזוהרת מאוד מזרזת את זה).

מערבבים קלות

אם אם מרגישים חרוצים אפשר להפוך רצועה רצועה.

תוך בערך דקה-שתיים כל הרצועות תהיינה מוכנות ומושחמות מכל הצדדים. נסו לא להקפיץ יותר מ-2 דקות טוטל (3 דקות אם הרצועות יותר עבות מהאגודל שלכם), כדי שהעוף לא יתייבש.

מוסיפים בהדרגה עד חצי כוס מים למחבת, כדי ליצור רוטב.

בזהירות, זה עושה המון המון אדים חמים ועשן – שלא תחטפו כוויה.

מתחילים עם רבע כוס מים, מערבבים טוב טוב עד שמסמיך, ואז מוסיפים את רבע כוס המים השנייה. ממשיכים לבשל עוד כמה שניות עד שהמים מסמיכים לכדי רוטב סמיך ומבעבע, וזהו, מוכן!

עורמים על המון המון אורז או פסטה, או זורקים לתוך פיתה, או סתם אוכלים עם מזלג מתוך המחבת.

נזכרים בערגה בימים הרחוקים בהם הייתם אשכרה מרתיחים מים ומכינים מרק מגעילולי, כשיכולתם להכין את השוס הזה.

אה, ושתדעו –

ניסיתי גם עם טופו, לא יצא משהו.

אמנם בטיגון יוצא לו קראסט מאוד יפה ונחמד, אבל הטעם של האבקה המלאכותית חזק ודומיננטי מידי, במיוחד לאור העובדה שלטופו עצמו אין יותר מידי טעם (בניגוד לעוף, שקצת סופג את האבקה ומאזן אותה טוב).

אם מנסים לפתור את הבעייה על ידי הוספת נוזלים למחבת ויצירת רוטב, כל הקראסט נשטף מהטופו בטיל וכל עבודת הטיגון הייתה לחינם. והטעם של האבקה ברוטב עדיין חזק מידי.

בקיצור, אם אתם מצליחים לשחק עם זה ולהגיע למשהו מוצלח, עדכנו אותי מה עשיתם. אולי צריך ליצור רוטב עם חלב קוקוס במקום מים או משו?

פינת התכל'ס
מערבבים 500 גר' חזה עוף פרוס לרצועות למוקפץ יחד עם שקיק קטן אבקה להכנת מרק בטטה (כזה אישי). מחממים מחבת טפלון גדולה על אש גבוהה. מוסיפים 2 כפות שמן ומטגנים את רצועות העוף כ-2-3 דק' עד שהן משחימות מכל הצדדים. מוסיפים בהדרגה עד חצי כוס מים ומערבבים היטב ליצירת רוטב סמיך (לא מוסיפים את כל המים בבת אחת, אלא בהדרגה).

לא רוצים אבקה מונוסודיומית?
ערבבו את העוף עם 3 כפות קורנפלור במקום, ולפני שמוסיפים את המים, ערבבו פנימה אל תוך רצועות העוף 2 כפות מכל אחד: רוטב סויה + דבש או סוכר + חומץ רגיל.

• פורסם ביום שני, 21 בדצמבר 2015
• » רסס תגובות
• » הוספת טראקבק