עוגת לימון ומאצ'ה
כמו כל טרנד בבלוגי אוכל, גם לאבקת המאצ'ה לקח שנתיים-שלוש להגיע ארצה, והנה היא כאן, מפציעה מכל פינה, ורק חסרים כמה חודשים עד שהיא תהיה נושא במאסטרשף (או מקבילו הקינוחי), ושיתחילו להעלות תמונות שלה ל"אמהות מבשלות יחד" בצירוף תחינה ל-"מה עושים עם זהההה". המאצ'ה היא אבקת תה ירוק יפנית שעשויה מעלים שלמים שמיובשים בתהליך מסורתי ומורכב המשמר את הערכים התזונתיים שלהם, ומקנה להם טעם עדין ומיוחד. היפנים צורכים אותו בכל מצב צבירה אפשרי, אך בעיקר כמשקה חם, מוקצף קלות (לפעמים ממותק, לפעמים עם קצף כמו קפוצ'ינו, ולפעמים סתם ככה בלי כלום), אבל בעיני המאצ'ה זוהר ממש כשמשלבים אותו בקינוחים. את העוגה הזאת מצאתי בבלוג של אחת הסטייליסטיות החביבות עלי – ניקול הריוט. ניקול היא מעצבת ואופה מוכשרת, והחנות המקוונת של כלי המטבח שלה (רובם עשויים מעץ ומגולפים ידנית על ידי אבא שלה) הפכה לשם דבר ווירטואלי. העוגה שלה נראית סופר מרשימה אבל היא ממש ממש קלה להכנה וטעימה ברמות היסטריות. הכמות: 2 תבניות אינגליש קייק או תבנית עגולה 24 ס"מ
בשבוע שעבר חזרתי מסיבוב ביפן עם גל (פוסט בקרוב, שיאגד גם את התמונות מהטיול הקודם לפני חצי שנה), שם התחדשה אהבתי למאצ'ה ובאופן כללי למתוקים היפנים על שלל מרכיביהם המוזרים. עד שיעלה הפוסט (ויש גם מתכונים בדרך) אני ממליצה לכם לטבוע בבלוג הנהדר שגל כתב על הטיול ועל התקופה שגר ביפן בזמן הלימודים שלו (גם אני כתבתי שם כמה פוסטים – והנה פוסט חדש על קומות אוכל בכלבו שעלה עכשיו)
- 100 גר' חמאה מומסת
- 5 ביצים
- 1 ו-3/4 כוסות סוכר
- 2 כפיות אבקת אפייה
- 2 כפות אבקת מאצ'ה (לא חובה)
- 3.5 כפות שמנת מתוקה (או חלב)
- חצי כוס מיץ לימון (מ-2-3 לימונים)
- 2 כוסות קמח
- רבע כוס קורנפלור (אם אין, מחליפים בקמח)
-
–
-
–
- לסירופ (אופציונלי):
- רבע כוס מים
- 2 כפות סוכר
- 4 כפות מיץ לימון (אם יש, מומלץ להשתמש במיץ יוזו – לימון יפני – להשיג ב"מזרח ומערב")
-
–
- לזיגוג ירוק (אופציונלי):
- 200 גר' שוקולד לבן
- 1 כפית שמן חמניות/קנולה
- 2 כפיות אבקת מאצ'ה (לא חובה)
-
–
ההכנה
העוגה שייכת במקור לפייר הרמה, וכללה בתוכה מעין מקלונים של ג'לי אזוקי (היפנים חולים על שעועית במתוקים. גל הרחיב על זה. זה טעים!), אבל ניקול אמרה שהעוגה מעולה בלעדיהם, והיא צודקת. זו עוגה בחושה מהזן הפשוט ביותר (גם אתם מתפלצים שאומרים לכם "עוגה בחושה" ואז צריך להקציף בה חמאה?? מטריף אותי) – מכינים אותה בקערה אחת עם מזלג ודי, והיא יוצאת רכה ועסיסית.
המאצ'ה משתלבת מעולה עם לימון, היא לא דומיננטית מידי – כך שזו עוגה מעולה לנסות אם עוד לא יצא לכם לאפות עם מאצ'ה (תתכוננו, כי בקרוב יהיה כאן מתכון נוסף לפאי קרם מאצ'ה מדהים ששחזרתי ממאפיית four and twenty blackbirds מברוקלין [והוא לא נמצא בספר המופתי שלהן…]. ואם בא לכם עוד מתכונים עם מאצ'ה, לכו לצלול באתר של נעמאצ'ה, חלוצת התחום בארץ מבחינתי)
אבל אם כל נושא המאצ'ה חדש ומוזר לכם מידי, העוגה עובדת גם בלי! ואז זו תהיה סתם עוגת לימון נחמדה לקפה. או לשעת זלילת לילה.
יש שני שלבים אופציונליים, שהעוגה מוצלחת מאוד גם בלעדיהם, אבל כל אחד מהם מקפיץ אותה לרמות אחרות:
א. סירופ לימון (במקור פייר השתמש במיץ יוזו, לימון יפני, שניתן להשיג משומר ב"מזרח ומערב" [אני הבאתי לי בקבוקון מיפן]) שמספיגים בעוגה והופך אותה לפאדג'י וואדג'י ומבליט את טעמי החמוץ-מתוק.
ב. זיגוג שוקולד לבן שמערבבים גם לתוכו, איך לא, אבקת מאצ'ה כדי לתת לו ניחוח מעולה וצבע ירקרק של דשא. שזה תמיד מנצח בעוגות אצלי, כמו שאתם יודעים
אתם לא צריכים להחליט עכשיו אם אתם מוסיפים את הזיגוגיאדה מלמעלה.
בואו נתחיל בקטנה קודם, עם העוגה
כיאה לפייר הרמה, המתכון המקורי היה קריפטי ובלתי מובן בעליל, וכאילו שניסו בכוונה לחסוך במידע שימושי או הכרחי כדי להעלות את אחוזי הכשלון: החמאה צריכה להיות רכה או קרה? ("ברור שרכה, מה את, מלעונה?" מסנן נועם, השד על הכתף שלי), מה זה אומר "לערבב את הביצים 5 דקות בפוד פרוססור" – מה זה משיג? זה כמו להקציף במיקסר? אמור להיות נפח? השארתי לניקול קושייה בתגובות ורק אז ראיתי באינסטוש שהיא בעיצומו של טיולאחריצבא בהודו או משהו, ונותרתי אובדת עצות. בקיצור, לכלכתי את הפוד לחינם, וכמובן שהחמאה הייתה עדיין קשה כשנכנסה פנימה ונשארה בגושים גדולים שנשארו גם כשמזגתי את הבלילה לתבנית. נו שוין, קארמה, אמרנו? העוגה עדיין יצאה מעולה. ולכן חסכתי לכם את הבוג'ראס – החמאה יכולה להיות מומסת!
ולכן שיניתי את מהלך המתכון כך שיתאים להכנה בקערה אחת, בלי "הקצפות" אמיתיות או מדומות.
בוחרים קערה גדולה שתספיק להכיל את כל הבלילה, ומומלץ שתהיה חסינת חום כי אנחנו ממיסים בה את החמאה, במיקרוגל
כשהחמאה נמסה מערבבים פנימה את הסוכר.
זה נראה כאילו זה הרבה סוכר, אבל תזכרו שיש בפנים המון המון מיץ לימון, וגם אבקת מאצ'ה שיש לה נטייה למרירות (זה תלוי כמובן בסוג ואיכות המאצ'ה שאתם משתמשים, תכף נגיע לזה).
אל תתקמצנו עם הסוכר, כי תתחרטו בסוף.
מוסיפים פנימה גם את הביצים וטורפים היטב
מערבבים פנימה גם את השמנת המתוקה
(אם אין, אפשר להחליף בחלב)
מערבבים
מוסיפים פנימה את המאצ'ה
שתצבע את הכל בצבע מהפנט
טורפים היטב עד שרוב הגושים נעלמים
זה קצת אתגר כי המאצ'ה אבקתית מאוד ורוצה להידבק בגושים ולעשות לכם דווקא
מערבבים פנימה גם את אבקת האפייה וקורט נדיב של מלח
עד שנוצרת תערובת חלקה
עכשיו הולכים וסוחטים 2-3 לימונים
או עד שמתקבלת חצי כוס (!) של מיץ לימון.
היופי בעוגה הזו הוא שהלימון מורגש בה לאחר האפייה גם בלי שמספיגים אותה בסירופ. אל תתקמצנו במיץ הלימון, זה כל השוס במתכון הזה. במקור, כאמור, פייר משתמש במיץ יוזו, שיש לו את אותו הטעם כמו ללימון רגיל אבל יש לו ריח מטריף ומיוחד, כמו גרסה פרחונית מתובלת של ליים. זה מדהים.
אבל הנחתי שלאור העובדה שאנחנו הישראלים צריכים להסתפק במיץ משומר שהוא גם יקר, אני מעדיפה להשתמש ביוזו רק בסירופ (אם בכלל), ובתוך העוגה להשתמש במיץ רגיל. לא היה מצב שאני שורפת את כל הבקבוק שלי על העוגה הזו – לדעתי הניחוח של היוזו ילך לאיבוד אחרי האפייה (אבל יכול להיות שאני טועה!)
את המיץ לא שופכים בבת אחת פנימה, אלא מוזגים בזרזיף דק וטורפים תוך כדי, כדי שהבלילה תישאר אחידה ולא תתפרק (זה במידה ואתם לא עם יד אחת על המצלמה כמוני)
עכשיו מוסיפים את הקמח ואת הקורנפלור (התפקיד של הקורנפלור כאן הוא להחליף חלק מהקמח כדי להפוך אותו ליותר "רך", יענו, יותר דומה לקמח עוגות, שהופיע במקור. זה טריק שתקף באופן כללי לעוגות בחושות – מחליפים כמות קטנה מהקמח במתכון (כף או שתיים מתוך כל כוס) בקורנפלור, ומקבלים מעין "קמח עוגות" ביתי, שמניב עוגות רכות ועסיסיות יותר)
מערבבים עד שהתערובת כמעט חלקה לגמרי (גושים קטנים פה ושם זה בסדר).
תעמדו בדחף לערבב עד שהבלילה חלקה לגמרי,
כי אז העוגה לא תצא נימוחה.
הבלילה מספיקה לשתי תבניות אינגליש קייק (או תבנית אינגליש קייק אחת ענקית – אם יש לכם אחת כזו, במימדים של 9 על 5 אינצ'). אבל בהשראת ניקול הגאונה, שידועה בזכות העוגות המהממות שהיא אופה בתבניות קטנטנות מיוחדות כדי שיתאימו למעמדי העוגה הפצפונים שאבא שלה מכין, הלכתי וחפרתי בארונות הבית והוצאתי את כל התבניות הכי קטנות ומוזרות שלי, כדי לראות מה יצא
תבניות כאלה אפשר בעיקר בשווקי פשפשים. חנויות רגילות לא רואות את הערך בהן, וחבל. יוצאת הדופן היא תבנית השקעים הצדפתית הזו, שקניתי ברחוב kappabashi בטוקיו, שזה בלוק שלם באורך של קילומטר, וכל החנויות בו הן חנויות כלי מטבח מסוגים שונים, וכל חובב אפייה או בישול ממוצע יתפלץ ויתעלף כי כל הטוב הזה בלתי ניתן להכלה). זמן האפייה משתנה מתבנית לתבנית בהתאם לגובה הבלילה והקוטר, אבל תבנית אינגליש קייק סטנדרטית תיקח בערך 30 עד 35 דק'. תבנית מאפינס תיקח בין 11 ל-15 דק'.
כשהשתמשתי בתבניות המיוחדות הבנתי את הערך של שלב ה – butter and flour של התבנית שמרת'ה תמיד מפצירה לעשות ואני מתעצלת – כשמדובר בתבנית עוגה ממתכת פשוטה, ללא ציפוי טפלון, אם לא מורחים את הבפנוכו בשכבה נדיבה של חמאה ומפדרים בקמח, העוגה פשוט לא יוצאת. ואם כן, היא מחליקה החוצה כמו בובה.
אז מומלץ. כל מה שצריך זה קובייה קטנה של חמאה שממוססים בידיים ומרככים מיידית, ומורחים כמו קרם שיזוף על הבפנוכו של התבנית. כשכל התבנית מצופה בשכבה אחידה (לא צריכה להיות עבה במיוחד), שמים בפנים כף או שתיים של קמח, ומטלטלים את התבנית באלכסון עד שהקמח נדבק לחמאה ומצפה גם אותה בשכבה דקיקה בכל הפינות והשוליים. כשהכל מצופה הופכים את התבנית מעל הפח ומכים בה פעם או פעמיים להפטרות מהשאריות.
מוזגים את הבלילה כך שתגיע ל3/4 גובה מהתבנית, ואופים בתנור שחומם מראש ל-150 מעלות (טורבו! הסימן של המאוורר. אני תמידדדד אופה עוגות על טורבו).
במהלך האפייה העוגה תתפח קלות (לא יותר מידי, בערך 25% אקסטרה גובה, והרוב יתרכז באמצע, כך שיש הרבה פחות חשש שתעלה על גדותיה) ותקבל אולי בקע קטן במרכזה. העוגה מוכנה כשנוגעים בבקע והמרקם קפיצי ולא רך או נוזלי (לוחצים על החלק האפוי ומרגישים את המרקם שמתחתיו)
להכנת הסירופ (לא משנה כאן אם מספיגים עוגה חמה או עוגה שהתקררה): שמים בסיר קטן את המים, מיץ הלימון (אפשר להשתמש במיץ יוזו משומר אם אתם מצליחים להשיג), והסוכר, ומביאים לרתיחה. ברגע שהתערובת רותחת מבשלים 10 שניות בלבד ומסירים מהאש. הסירופ לא צריך להסמיך. שיניתי את הכמויות מהמקור, שהיה סופר מתוק, הרבה מעבר למידה. הסירופ הזה יוצא חמוץ והעוגה איתו יוצאת בטעם חזק ודומיננטי של חמוץ-מתוק.
אם אתם רגישים לחמיצות של קינוחי לימון ופחות חובבים – אפשר להפחית את מיץ הלימון בכף או שתיים ולהחליף אותן בכמות נוספת של סוכר.
עושים לעוגה אמבטיה של סירופ – ככל שייספג בה יותר, ככה יותר טוב! מומלץ לעבוד בכמה נגלות. להבריש את העוגה בטירוף עם סירופ, לתת כמה דקות שייספג, ואז סיבוב שני ואף שלישי. הסירופ מלחך את העוגה והופך אותה לקצת יותר עסיסית ומחזק, כמובן, את טעמי החמוץ מתוק.
והדובדבן שבקצפת – ואופציונלי לגמרי – זיגוג שוקולד לבן ומאצ'ה (עובד גם בלי מאצ'ה כמובן!)
שוברים את השוקולד הלבן לקוביות ושמים בקערה קטנה חסינת חום (מוודאים שהיא יבשה לגמרי ושאין בה ולא טיפה אחת של מים! עוברים עם מגבת ליתר בטחון. תאמינו לי, זה יחסוך לכם דמעות אחר כך. טיפה אחת של מים פוגשת בשוקולד הלבן במהלך ההמסה והוא מתאבן לאמ-אמא של הקובבות והלכו שתי חבילות)
מוסיפים את השמן (אפשר גם להשתמש בחמאה) ומחממים את השוקולד בפולסים קצרים במיקרוגל של 30 שניות בכל פעם. בין לבין עוצרים, מוציאים, ומערבבים עם מזלג. מחזירים לחימום נוסף של 30 שניות ומערבבים שוב.
עוצרים את החימום ברגע שהשוקולד רך מספיק כדי להתערבב לקרם חלק. לא חייבים לחמם עד שהכל נמס, מספיק שהשוקולד רך ועוד כמה ערבובים והוא יימס עד הסוף בכוחות עצמו. חימום יתר של שוקולד (לבן במיוחד) גורם לו גם להפוך לקובבה. חיים קשים, הא?
ברגע שנוצר קרם שוקולד חלק ואתם מצליחים להתאפק לא לשפוך את הכל לתוך הפה ולשתות כמו מילקשייק, מערבבים פנימה את המאצ'ה
עד שכל הגושים מתמוססים ונוצר קרם חלק וירקרק.
הקרם מסמיך תוך כ-10 דק'
ככל שעובר יותר זמן הוא יהיה יותר כבד וייזל יותר באיטיות – אז אם אתם רוצים שהעוגה שלכם תראה כמו בתמונה העליונה בפוסט – אפשר לחכות כמה דקות לפני שמוזגים.
אם רוצים כיסוי יותר אחיד ושיותר אחוז מהעוגה יהיה מכוסה בציפוי, משתמשים בו מיד, כשהוא עדיין חם חם.
אחרי כמה שעות בטמפ' החדר הזיגוג מתקשה ואפשר לפרוס לפרוסות נקיות מבלי שהסכין יימרח בשוקולד.
העוגה נשמרת כשבוע בטמפ' החדר
אבל חשוב מאוד לכסות אותה, או לסגור אותה בתוך קופסה אטומה, אחרת היא מתייבשת והופכת לקובבה (מוטיב חוזר היום).
מילה על איכות המאצ'ה
יש שני סוגים של מאצ'ה – דרג טכסי (שהוא באיכות גבוהה ממש ועולה בהתאם), ודרג שמתאים לבישול והאפייה, שהוא זה שרלוונטי אלינו. הסוג הכי נפוץ שאפשר להשיג בארץ הוא מתוצרת חברת אוצ'ה, שמגיע בשקיות כסופות קטנות (שימו לב, אל תתבלבלו עם סוגי תה אחרים שמגיעים באותה שקית כסופה – שימו לב לתווית) ונמכר באיזורי התה בתפזורת בחנויות טבע דוגמת ניצת הדובדבן או עדן טבע מרקט או "אניס". לאחרונה עלה הביקוש ולפעמים קורה שפשוט נגמר. לכו לקופה ותדרשו שיביאו אספקה סדירה יותר! שקית קטנה שמספיקה לכ-5 עוגות שכאלה, עולה כ-37 שקלים. המאצ'ה הזו מצויינת, אך כמובן שאפשר לקנות באינטרנט טובות ממנה (ויקרות), וגם זולות ממנה. הנה דוגמה השוואתית למספר סוגי מאצ'ה –
את השמאלית גל מזמין בסיטונאות באינטרנט, די בזול (היא נקראת culinary matcha – לאחרונה שינו את העיצוב של האריזה). האמצעית היא הסטנדרטית של אוצ'ה, והימנית היא מאצ'ה בדרג טכסי שקניתי בקומת המרתף של ISETAN – חנות כלבו סופר יוקרתית בטוקיו (קראו עוד על קומות מרתף בחנויות כלבו ביפן בפוסט האורח שלי בבלוג של גל מיפן. זה עולם שלם ומטריף)
שימו לב להבדלים בצבע, שפחות או יותר אומרים הכל. ככל שהמאצ'ה יותר עדינה ואבקתית (כלומר, כשפותחים את החבילה אשכרה עולים "אדים" ירוקים של אבקה, כמו שקורה עם אבקת סוכר או קקאו), ובצבע יותר ירוק בוהק, ככה היא יותר משובחת, והטעם שלה יותר עדין ופחות מריר. המאצ'ה הפושטית האפרפרה תגרום לעוגה הזו לצאת בצבע אפור ובטעם מריר. למרות שבחלק מהשימושים היא סבירה, אני לא ממליצה עליה כאן.
פינת התכל'ס
מערבבים בקערה 100 גר' חמאה מומסת יחד עם 1 ו-3/4 כוסות סוכר, 5 ביצים, 2 כפיות אבקת אפייה, קורט נדיב מלח, 2 כפות אבקת מאצ'ה (לא חובה), 3.5 כפות שמנת מתוקה (או חלב) עד שנוצרת תערובת אחידה. מזרזפים פנימה חצי כוס מיץ לימון (מכ-2-3 לימונים) תוך כדי טריפה. מערבבים פנימה 2 כוסות קמח רגיל ורבע כוס קורנפלור (אם אין, אפשר להחליף בקמח). מחלקים בין שתי תבניות אינגליש קייק. אופים על 150 מעלות כ-30 עד 35 דק או עד שהעוגה קפיצית למגע.
סירופ אופציונלי: מרתיחים רבע כוס מים עם 2 כפות סוכר ו-4 כפות מיץ לימון (או מיץ יוזו, אם יש). מסירים מהאש אחרי 10 שניות של רתיחה ומספיגים את העוגה בטירוף.
זיגוג אופציונלי: ממיסים 200 גר' שוקולד לבן שבור לקוביות יחד עם כפית שמן ו-2 כפיות מאצ'ה (לא חובה) במיקרוגל בפולסים קצרים ומערבבים לקרם חלק. מוזגים על העוגה.
מה עם פורמט הדפסה ידידותי ויפה?
את חושבת שבגרסת הפרווה יהיה אפשר להחליף את החמאה בשמן או שחייבים מרגרינה?
מאיה עונה: זה מתכון קלאסי להחליף חמאה בשמן, אבל לא ניסיתי כך שלא יודעת עד כמה זה משפיע על המרקם. ההמרה היא לחצי כוס שמן.
גאאאד זה נראה טוב!! חיכיתי למשהו עם מאצ'ה!
בשביל מה האבקה הזולה מהאינטרנט כן טובה? להכין משקה מאצ'ה?
מאיה עונה: תכל'ס לכלום :( היא מרה ומבאסת
או גאאאד!!! הפצצת הפעם, נראה טירוף
התמונה האחרונה בפוסט? בול היידי מ101cookbooks. ואין מחמאה גדולה מזו בעיני…
מאיה עונה: וגם בעיני. תודה!
אומג העוגה נראית פשוט מעולהההה!
תענוג! חיכיתי להשראה למנה אחרונה לקראת האירוח של יום ששי. רצה לחפש מאצ'ה. לא יעלה על הדעת שאכין ללא הזיגוג הירוק המפחיד הזה…
נפלא!!
פתאום נראה לי מאד הגיוני לבקש שתזגגי אותי בדבר הזה
כמה חיכינו שהטרנד הזה יגיע כבר לכאן…
נראה מעולה! והצילומים הורסים בירקרקותם
וואוווווו שמישהו יטבען דחוף!
(התכוונת שהסירופ ילחח את העוגה, אני מניחה שהוא לא ילחך אותה…)
הכי טוב לחיפושי מאצ'ה: מצאו מישהו שנוסע ליפן, או אפילו לקוריאה, שיביא לכם. המחירים בארץ פנטזיונרים לגמרי, כרגיל.
המתכון עלה בזמן, כי חזרתי עם 2 שקיות של 200 גרם (:
האביב כבר כאן,החיים נצבעים ירוק.
מזמן לא גיליתי אבקת קסמים שכזו ,משהו חדש מרענן ומפתיע
נפלא להתחדש, עוד נקנה נאפה ונספר…
תודה על המתכון. התוודעתי למאצ׳ה לפני עשר שנים בתאילנד, ומאז אני מנסה לשחזר את הטעם המיוחד של הקינוחים שטעמתי שם, בהצלחה חלקית בלבד. אז הנה עוד הזדמנות לנסות, ואני שמחה לשמוע שיש אתרי מתכונים ישראלים שמתחילים להתנסות עם המרכיב.
וואו נראה ממש טוב..כמה עולה האבקה ואיפה ניתן להשיג אותה?
מאיה עונה: הכל כתוב בפוסט. קראי היטב.
השמנת המתוקה כתובה בהוראות עצמן אבל לא במרכיבים.
הקורנפלור לעומת זאת כתוב במרכיבים, אבל לא בהוראות…
מאיה עונה: תוקן, תודה!
מאיפה באה השמנת פתאום?
הצילו
מאיה עונה: הטעות תוקנה, תודה וסורי! מקווה שהסתדרת
מהפוסטים שמצדיקים יותר מכול את הכותרת של הבלוג שלך – ממטבחה של מעצבת… אגוזים יכולים להשתלב פה לדעתך?
מאיה עונה: מניחה שאפשר להחליף חלק מהקמח באגוזים טחונים. אבל יש פה גם ככה כל כך הרבה טעמים, שאני לא בטוחה שזה שווה את זה.
הרגת אותי עם הקובבה. יש דבר שיותר מסגיר עבר ירושלמי מזה?
מאיה עונה: וואלה? לא ידעתי שזה ספציפית ירושלמי! (ואכן הייתי ירושלמית עד גיל 10)
היי,
תודה על המתכון, ינוסה מחר…..
איך שומרים שקית פתוחה של מאצ'ה? כמו כל תה?
תודה
מאיה עונה: אכן.
הציפוי יעבוד באותם מינונים גם עם שוקולד מריר? (בלי מאצ'ה אני מניחה)
מאיה עונה: כן
הכנתי בדיוק לפי המתכון ויצא מוש. האינסטנט מאצ׳ה שניסיתי להשתמש בה, נעלמה ללא זכר אבל היוזו ששמתי בסירופ העניק לעוגה טעם אצילי ואקזוטי. תודה רבה
[…] או את העוגה הזו של מאיה […]
יצא מהמם, מתה לצרף לך תמונה ואין כאן אופציה, תודה על המתכון ותודה על הבלוג. את אדירה! התמונות, ההפשטה, הטעם הטוב במתכונים.
במדינה אחרת כבר הייתה לך תכנית טלוויזיה עטורת רייטינג.
ואחרי ההשתפכות: אפשר גם להרטיב וגם לצפות?
יצא לי חמוץ בצורה נוראית.
מה עם הפאי קרם מאצ'ה ששחזרת מfour and twenty blackbirds אבל לא מופיי בספר שלהן? ;-) לא מצאתי באתר.
מאיה עונה: אחרי שעשיתי בערך חמישה-שישה נסיונות שחזור, שהתחילו ממש ממש להתקרב למקור, המעצבנות החליטו פתאום לפרסם את המתכון ככה בפומבי! מצד אחד חסכו לי עבודה, מצד שני רציתי לבד! יהיה פוסט על זה, פשוט לא יודעת בדיוק מתי.
היי מאיה. שמי פנינה עכשיו התוודעתי לאבקת מאצה לפחות עי'קריאה . השבוע תגיע לי האבקה. קראתי וכתבתי את המתכון שלך. נראה מעניין לאללה.אולם הייתי מבקשת אם אפשר למתכונים של שייקים עם א.מאצה שניתן להכין אותם מהר וכל יום מתכון אחר . אוהבת גיוונים..תודה מראש.
הי מאיה
קראתי, התוודעתי,הוקסמתי,נדלקתי, והנה הגיע הרגע שגם ניסיתי.
למעשה זו עוגה בחושה , אבל עם סוויטצ' מרענן לימוני משהו, עם צבע רעל – ירקרק ..
השתמשתי באבקה של אוצ'ה.
אפיתי באינגליש קפיץ גדול, מה שגם האריך את זמן האפיה ב 10 דקות.
מעל זיפזפתי סירופ בלבד.
העוגה יצאה טעימה עם גיוון מרענן
ומחכה לעוד מתכוני מאצ'ה מהעולם הגדול
תודה
נשמע טוב, אבל אני נמנעת מקמח לבן וסוכר.
את הסוכר אני יכולה להחליף באריתריטול + סטיביה או סירופ יקון, אבל מה בנוגע לקמח? האם המתכון 'יעבוד' עם קמח מלא/ קמח כוסמין?
חזרתי מיפן עם כמויות אדירות של מאצה שווה וקרייב נוראי לבחושות מאצ'ה קטנות עם שוקולד לבן שאכלתי שם אצל החבר הקדר הנהדר שלי שהילדים שלו כ"כ אוהבים מאצ'ה שהם שותים בלי סוכר כמו מבוגרים.
אמל"ק, תודה מאיה!! תודה.
היית ממליצה להשתמש בליים במקום לימון כאן? גם לא מצאתי מיץ יוזו
תודה