עוגת גבינה על הגז

נחשב אצלי: מתוק ומושחת

אין לי ברירה אלא להצטרף לטרפת עוגות הגבינה השנה (ועוד יחסית בזמן!), כי בתזמון מופלא שלח לי קורא נאמן פטנט מטריף חדש: עוגת גבינה שמבשלים על הגז בסיר, בלי תנור ובלי אפייה! זה אמיתי! משטחים את הבצק על סיר טפלון קטן, מוזגים מלית (שהיא יותר נוזלית מבדרך כלל), מכסים במכסה ומבשלים את שניהם ביחד על אש פיצ-פיצפונת עד שהבצק פריך ואפוי, והמלית יציבה ורוטטת קלות. אז אם התנור שלכם לא מתפקד או שחס וחלילה אין, זה בול המתכון בשבילכם. הכמות: עוגה קטנה בקוטר 17 ס"מ (סיר) או מעין פאי בקוטר 24 ס"מ (מחבת).

המרכיבים הם לכמות של סיר בקוטר 17 ס"מ. לכמויות של מחבת ראו פינת התכל'ס למטה.

  • לבצק:
  • 50 גר' חמאה מומסת
  • 2 כפות סוכר
  • 1 ושליש כוס קמח
  • 1 חלמון (את החלבון שומרים למלית)
  • קורט מלח
  • למלית:
  • חצי חב' גבינת שמנת 5% בטעם טבעי (זהירות לא לקנות בטעות טעם אחר. אפשר גב' שמנת רגילה)
  • 1 ביצה + 1 חלבון
  • רבע כוס סוכר
  • חצי כוס שמנת מתוקה (עובד גם עם שמנת חמוצה – חצי גביע)
  • 1 כף קמח
  • אופציה: כף מיץ לימון ו/או חצי כפית תמצית וניל

עלות משוערת:

22 שקלים

עבודה נטו:

15 דקות

ההכנה

אם הייתי צריכה להמר מאיזה חג חוששים מרבית המתכונאים בישראל הייתי שמה אול אין על שבועות. אחרי כמה שנים של מדורי חג זה מתחיל כבר להיות בלתי אפשרי להמציא מחדש את אותה עוגת הגבינה. ואותו הקיש. הקוראים דורשים את הקלאסיקות, אבל לנו זה כבר יוצא מכל החורים (חנוכה הוא מתחרה קרוב על מקום שני). דניה ממתכוניישן כתבה על זה יפה

אבל
בכל-זאת,
ולמרות הכל, הפעם, העם דורש והעם יקבל.

כולם להגיד יפה תודה לדניאל סמאמה (אותו אחד שהביא לנו את פלא פאי הנוצ'ולה עם המלית בשני מרכיבים) על איתור המתכון המבריק.
אני מתנצלת שיצאה לי מגילת חפירות – זה באמת מתכון פשוט וסופר קל! הסיבה לריבוי ההסברים זה הטכניקה הלא סטנדרטית. כמה פעמים יצא לכם כבר לבשל פאי על האש, הא?

בשיטת ההכנה הזו, כנגד כל הסיכויים, הבצק יוצא פריך והמלית יוצאת דחוסה ועסיסית כמו עוגת גבינה אפויה. המתכון המקורי מורה על שימוש בסיר טפלון בקוטר 17 ס"מ (שזה בדיוק הסיר הקטן הזה שאתם עושים בו ביצים קשות או מכינים אורז), אבל אני השתמשתי בהצלחה גם במחבת טפלון בקוטר 24 ס"מ (שנראית קצת בצורה של תבנית פאי וזו מחבת החביתות הסטנדרטית שלרובנו יש בבית). אחרי ששני ניסויים אלה הצליחו התחלתי למתוח את הגבולות וניסיתי (בהצלחה!) להמיר את החמאה במתכון בחמאה מומסת, ולבשל את העוגה בסיר אלומיניום פושטי, גם זה בהצלחה יחסית (השוליים השחימו יפה אבל התחתית יצאה לא אחידה וטיפה שרופה. עדיין טעימה!)

הנה סיכום חלקי של תוצאות הניסויים (כל העוגות מצולמות הפוכות כדי להמחיש את ההבדלים שיצאו בבצק):

1. קראסט במחבת טפלון עם 70% קמח מלא
2. קראסט בסיר אלומיניום פושטי – יצא יותר שחום אבל התחתית השחימה בצורה לא אחידה וקצת נשרפה (כמו כן שכחתי לדקור עם מזלג ונוצרה בועת אוויר)
3. קראסט במחבת טפלון עם המתכון כלשונו (גם שכחתי לדקור, ושוב בועת אוויר)

לקראת הסוף התחלתי למתוח את הגבולות קצת יותר מידי והניסיון האחרון, שבוצע בסיר אמאייל אובאלי (!!??) ועשה שימוש בשמנת חמוצה במקום המתוקה (דווקא החלק הזה במתכון עבד), נחל כשלון חרוץ (פירוט למטה). אז אחרי 5 פעמים שהכנתי את העוגה תוך שבוע אחד, החלטתי שדי וזה כשיר לפרסום, למרות שלא ניסיתי עדיין עם סיר הנירוסטה הכסוף הפופולרי (הדק הזה עם הידיות השחורות) ששוכן ברוב ארונות המטבח הישראלים. אבל אני לא מאוד אופטימית, כי בסיר הזה גם בצל שמטגנים בעשרים אלף ליטר שמן עלול להידבק לתחתית. אז השורה התחתונה היא שטפלון (הציפוי הנונ-סטיק השחור שיש לסיר מבפנים), כמעט מבטיח טוטאלית שהעוגה תצליח לכם, ושכל ניסוי/סיר אחר, בצעו בבקשה בזהירות ועל אחריותכם בלבד (ואל תשכחו לדווח עם תמונות במייל או בפייסוש, גם של העוגה וגם של הסיר). אם אעשה עוד ניסוי יש סיכוי שאבדוק גם אם קראסט על בסיס ביסקוויטים מפוררים וחמאה מומסת יעבוד, ולדעתי יש סיכוי גבוה שכן.

כשמכינים את המתכון במחבת, שהיא רחבה יותר מהסיר הצר המומלץ, צריך פי 2 מהמלית, אבל טיפה פחות מפי 1.5 מהבצק, אז במקום שתסתבכו עם מחשבון, חישבתי לכם כמויות מחדש בהתאם לקוטר הסיר/מחבת. במחבת זמן הבישול גם מתארך מעט בגלל שיש יותר קוטר ויותר מלית.

אז קדימה, לעבודה!

במתכון המקורי השתמשו בגבינת שמנת עתירת שומן, אבל אני הכנתי עם סימפוניה 5% בטעם טבעי ולא הסתכלתי אחורה. סביר להניח שנפוליאון גם תעבוד, אבל תשתדלו לקנות את הזאתי של ה-25%, כי מידי פעם צצה אחת של 15% והיא נאחס. כמו כן תיזהרו ממש לא לקנות בטעות סימפוניה בטעם שום שמיר כי זה לא יעבוד במתכון (ואם יורשה לי לפנות בפניה נרגשת ליצרני הסימפוניה, למה, הו למה, ביטלתם את המכסה הלבן שבידל את הגבינה בטעם הטבעי מכל שאר הטעמים? ממש קשה להבדיל ככה כשכל המכסים באותו צבע)

הבצק משתמש בחלמון והמלית בחלבון שלו, כך שזה בדיוק מתאזן. אם מכינים במחבת אז לכאורה צריכים 2 חלבונים, אבל הכנתי כמה פעמים את הכמות הכפולה רק עם חלבון אחד ויצא בסדר גמור.

שמים חמאה בקערה בינונית וחסינת חום ומחממים במיקרוגל עד שהיא נמסה

בוחשים פנימה את הסוכר (אני מוסיפה גם קורט נדיב של מלח, אל תוותרו על זה!) ואז את הקמח,

ומוסיפים גם את החלמון.

עובדים עם מזלג ומערבבים עד שנוצר בצק פירורי, גושי, וצהבהב.

משתדלים לא לערבב יתר על המידה, אלא רק עד ש95% מהקמח נספג. מוודאים שלא נשארו שאריות דביקות בשולי ותחתית הקערה.

ניסיתי את המתכון גם עם קוביות חמאה קרה (כמו בצק פריך), וגם עם חמאה בטמפ' החדר (כמו בסרטון המקורי) והתוצאה יוצא דומה מאוד. אז כשהבצק מתבשל על הגז יחד עם המלית בפנים, הטרחה לא שווה את זה בעיני. אם היינו אופים אותו אפייה עיוורת בתנור לבדו לפני המלית, אפשר היה להתווכח אם חוקי הקונדיטוריה תקפים כאן (הוי הוי הוי, כמה קריפי זה שהבצק כמעט זהה לבצק של עוגת הגבינה הניאוקלאסית המהממת של נועם?? אם אלוהי הבראטן היו יודעים שאפשר לטגן את הבצק שלהם בסיר פלא הם היו חוטפים ג'ננה. מה הלאה?? קואין אמאן אפוי בטאבון??!)

אם רוצים תעודת ביטוח לשחרור העוגה לאחר האפייה (במיוחד במקרה של מחבת, בה יחס המלית/בצק שונה והעוגה יותר עדינה), אפשר להוסיף לתחתית הסיר/מחבת עיגול גזור של נייר אפייה רגיל. בפעם הראשונה שהכנתי בסיר הקטן העוגה השתחררה בלי בעייה, אבל בכל הפעמים הבאות הוספתי עיגול ביטוח. אם אתם לא רוצים להתמודד בכלל עם כל נושא שחרור העוגה, אפשר גם להגיש אותה ישירות בסיר/מחבת (לאחר צינון ממושך במקרר כמובן), וכך גם לסחוט מהאורחים זעקות "וואו!". רק לחתוך בזהירות עם סכין לא חדה כדי לא לשרוט את הטפלון.

בקיצור, אם רוצים, מניחים את עיגול נייר האפייה בתחתית הסיר. הוא לא צריך לעלות על השוליים, רק לכסות את התחתית ומקסימום חצי ס"מ מהשוליים. מעבר לכך ואתם מסתכנים בקריסת העוגה פנימה לתוך עצמה. הבצק צריך משהו להיאחז בו במהלך הבישול והנייר לא יחזיק אותו.

שמים את פירורי הבצק בסיר/מחבת

ומתחילים להדק אותו סביב סביב קודם לשוליים, ורק אז באמצע.

יוצרים שוליים בגובה של בערך 3-4 ס"מ (אותו דבר בסיר ובמחבת)

תוך כדי שאתם מהדקים, תעברו עם האצבעות ממש על המפגש בין התחתית לשוליים ותלחצו שם יותר חזק מכל השאר, כדי שהחלק הזה לא יהיה עבה מידי (יש לו נטייה כזו). עובי תחתית הבצק לא צריך להיות יותר מחצי ס"מ. בחלק מהמקרים (תלוי בקוטר המדוייק של הסיר/מחבת שלכם), יהיה יותר בצק ממה שצריך, וזה אומר שלא צריך להדק על עיוור את כל הבצק לתחתית, אלא לראות תוך כדי אם מתחילה להיווצר במרכז ערימת בצק גדולה מידי בשביל מה שנשאר. אם צריך, מוציאים חופן החוצה לקערה בצד וממשיכים להדק. זה לא מדע אטומי, לא צריך להיות מדוייקים על המילימטר, אבל שימו לב שלא נוצרת לכם גבעה של בצק עבה באמצע הסיר. אם צריך, לא להתבייש, פשוט לחפון גוש ולהעיף החוצה. אפשר בקלות למעוך את הבצק מסביב כדי לסגור את החור שנוצר.

אם רוצים שוליים ממש אסתטיים (לא כמו בתמונה הזו!) אפשר לעבור על החלק העליון של הבצק עם האצבעות של שתי הידיים ולהדק את שתיהן אחת על השנייה (כמו שהם עושים בדיוק בשנייה הזו של הסרטון המקורי. בלתי אפשרי לצלם את עצמי עושה את זה). אם שולי הבצק לא ישרים ואחידים, הם יותר נוטים להתפורר כשמשנעים את העוגה או חותכים אותה (לא משפיע על הטעם, אז לא כזה קריטי).

זהו, הבצק מוכן! עוברים עליו ודוקרים כמה פעמים עם מזלג. מניחים את הסיר בצד ועכשיו מכינים את המלית (הבצק והמלית מתבשלים יחדיו. אין צורך לבשל את הבצק לבדו לפני-כן. להיפך, זה יגרום לו להינמס לשלולית!). בחלק מהמקרים ששכחתי לדקור את הבצק נוצרה בועת אוויר באמצע הבצק שבלטה מעלה. סתם תופעה מעניינת, לא משפיעה מי יודע מה ולא רואים אותה מלמעלה לרוב.

אני מדגישה שוב – שההמלצה הבסיסית כאן היא להכין בסיר/מחבת טפלון (כלומר, ציפוי נונ-סטיק שחור, בעדיפות על אחד שטיגנתם בו בעבר ביצת עין בהצלחה והיא לא נדבקה לכם בטירוף), כדי לצמצם סיכוי לתאקל בהוצאת העוגה החוצה, ולצמצם סיכוי לקראסט שרוף (עוד פירוט בהמשך)

אפשר להכין את המלית באותה הקערה של הבצק ואין צורך לנקות. מספיק להעיף החוצה את רוב הפירורים וזהו.

"פותחים" את הסימפוניה עם אותו המזלג עד שהיא פחות נראית כמו קובייה ויותר כמו קרם הגבינה שהיא. זה קצת יותר קל אם הגבינה בטמפ' החדר אז אני ממליצה להוציא אותה מהמקרר חצי שעה לפני ההכנה.

מוסיפים את והביצה והחלבון.

בוחשים טוב טוב עד שהתערובת חלקה לחלוטין ומוודאים שלא נדבקו שאריות של גבינה לתחתית ולשוליים.

מוסיפים את הסוכר

מוסיפים את הקמח ומערבבים עד שהוא נספג לחלוטין.

מוסיפים את השמנת המתוקה. זו לא טעות – יש פה כמות שווה של שמנת מתוקה וגבינת שמנת, זה מתכון לא סטנדרטי.

(ניסיתי גם עם שמנת חמוצה 15% במקום המתוקה, עובד גם!!! יוצא טיפה יותר חמצמץ). מומלץ במקרה הזה לערבב את השמנת יחד עם הגבינה לפני שמוסיפים את כל שאר החומרים כדי לוודא שאין גושים.

במתכון המקורי יש מיץ לימון וזה משתלב מצויין, אבל לא חובה. עובד גם בלי (אם אתם עושים עם שמנת חמוצה במקום המתוקה, אל תשימו לימון אחרת זה יצא חמצמץ מידי).

אני לפעמים מוסיפה וניל וזה גם מעולה! אפשר את שניהם, אפשר רק אחד, ואפשר בלי אף אחד. מה שמתחשק לכם (הממממ, אפשר גם להוסיף גרידת לימון!).

וזהו, עכשיו מוזגים את המלית לתוך הבצק שבסיר/מחבת. זה בסדר אם הוא לא מגיע ממש עד הלמעלה של הבצק. אבל אם קרה שכן, אל תתפתו למלא מעבר לחצי ס"מ מתחת לבצק, כי המלית קצת תופחת בבישול ותעשה בלגאן בסיר.

אז אם נשארת לכם מלית ספייר, תשמרו אותה בצד (אני הייתי מערבבת לתוכה קצת קמח עד שהיא במרקם של יוגורט, ומכינה מזה פנקייקים!)

(הנה כאן בתמונה דוגמה לשולי בצק שהידקתי עם האצבעות כדי שיצאו יותר אחידים ויפים)

שמים את הסיר על הלהבה הכי קטנה שיש לכם בגז, ועל האש הכי קטנה. זה נראה כאילו הלהבה פצפונת מידי ושלא הולך לקרות כלום, אבל אל דאגה – זה יעבוד! כל החוכמה היא שהבצק יאפה, מבלי להישרף, באותו הזמן שהמלית תתבשל ותתייצב. אל תתפתו לבשל על אש בינונית או להתחיל גבוה ואז להנמיך. זה מתכון של low and slow.

לפני שמתחילים את הבישול, מכסים את הסיר/מחבת במכסה.

זה עוזר למלית להתבשל מהר יותר ובאחידות.

אם לסיר/מחבת שלכם אין מכסה תשפצרו משהו – תשתמשו בסיר יותר גדול ותניחו אותו מעל (וודאו שהוא יושב ישר ומכסה את הכל היטב), או בתבנית תנור בינונית שתכסה אותו כמו שצריך. אם ימות העולם ואין ברירה, אפשר לכסות בשתי שכבות הדוקות של נייר אלומיניום, ומקפלים את השוליים כך שלא יגיעו לתחתית הסיר מהצדדים. נייר כסף פחות מומלץ במיוחד במקרה של מחבת, כי הוא עלול לגעת ישירות במלית מלמעלה וזה מאודדדד מכער אותה (לא פוגע בטעם. אבל מניחה שגם לא בריא יותר מידי)

שמים טיימר, ואחרי 30 דקות מרימים רגע את המכסה ובודקים מה המצב. הבצק אמור להיראות טיפה נפוח ולהיראות יבש, והמלית אמורה להתחיל להיות יציבה בשוליים. מטלטלים את הסיר קלות ובעדינות כדי לבדוק את מוכנות הבלילה. העוגה מוכנה כשהמלית רוטטת קלות (לא בפראות ולא בנוזליות) במרכז. אם היא לא מוכנה עדיין, מכסים וממשיכים לבשל כ-5-10 דק' ובודקים שוב.

הנה וידאו שממחיש את איך הבלילה נראית במהלך הבישול:
(תפרתי אותו בחופזה מצילומי טלפון חצי מטושטשים שבמקרה היו לי, וזה רק להמחשה, אז תסלחו לי על האיכות, יס?)

כשהעוגה מוכנה מסירים את המכסה ונותנים לה להתקרר לטמפ' החדר.

היא טעימה ואכילה כבר עכשיו, אבל לא יציבה בעליל אז אל תנסו לחתוך או לטעום. כשהעוגה פושרת מעבירים למקרר ל-4 שעות לפחות (או למקפיא לשעה וקצת). עוברים עם סכין חדה ודקה על השוליים וטיפה מטים אותה כדי לוודא שהלמטה יכול להשתחרר בקלות. שמים על העוגה ניילון נצמד מלמעלה. אם מדובר במחבת, מצמידים אליה צלחת טוב טוב, והופכים מהר. אם זה סיר אז הקוטר קטן יותר אפשר לשחרר אותה ישירות לכף היד הפרושה שלכם (הניילון ימנע הידבקות). אני מדגישה – עושים את זה כשהעוגה קרה מהמקרר!! אחרת תקבלו כווית פודינג והעוגה ממש תתפרק ותיזל לכל עבר!

אם אין לכם סבלנות לחכות, פשוט תגישו ישירות מהסיר. אל תנסו לחלץ כשהיא לא קרה מהמקרר.

העוגה נשמרת במקרר עד 10 ימים כשהיא מכוסה היטב בניילון נצמד.

וזה הזמן למילה על בטיחות אש, ילדים!
אין לי מושג איזה סירים יש לכם בבית ואיך הם מגיבים למתכון הזה. ההוראות כאן הן על בסיס הנסיונות שעשיתי עם מגוון הסירים הכי גדול שהצלחתי לקושש. באחד מהניסיונות השתמשתי בסיר שלא הגיב טוב למתכון (גם אמאייל, וגם אובאלי ולא עגול) והתחלתי להריח שרוף אחרי כ-20 דק'. לי יש מטף בסטודיו (הידד!) ולכן החלטתי לקחת סיכון מחושב ולהמשיך לבשל למרות שהתחתית כנראה שרופה לגמרי, ופשוט גזמתי אותה אחר כך עם סכין, כשהעוגה הייתה קרה ויציבה. אל תעשו ניסויים כאלה בבית שלכם, ואם אתם מתחילים להריח שרוף, עדיף שתורידו את הסיר מהאש מיידית. באופן כללי אני לא ממליצה לעזוב את האיזור הקרוב למטבח בזמן שהעוגה על האש, כדי שחס וחלילה אם קורה מקרה קיצון תהיו שם כדי לתפוס את זה בזמן ולמנוע שריפה.

הסבירות לאשכרה שריפה נמוכה, כן? הנה, כשהכנתי עם הסיר הזה והתחלתי להריח שרוף, הבלילה עדיין לא הייתה יציבה, ואמרתי "פאק איט! אני ממשיכה לאפות ויושבת לשמור על זה פה!" רציתי שתהיה לי לצילום אחת אובאלית וזו גם הייתה נגלה שהשתמשתי בה במחית וניל ממש יקרה (שקניתי בגלל הפוסט הזה, גם של דניה. הא, ועל הדרך הנה לכם עוד מתכון נחמד לשבועות. סורי דניה, אני שוב מלבה את טרפת הסוכר והגבינות!!). אחרי 30 דק' נוספות של הזזת הסיר על הכיריים בכל התנוחות האפשריות, המלית הייתה מוכנה. ציננתי במקרר, חילצתי (וואו, איזה מזל ששמתי נייר אפייה! הסיר נשאר ללא רבב), ובלי לחשוב פעמיים גזמתי את הבצק השרוף עם סכין גדולה (ניוזפלאש – עוגות גבינה טעימות ואכילות גם בלי בצק למטה).

טופינג ריבת משמש מהירה, כי הפוסט הזה לא מספיק ארוך

כבר לפחות שנה אני מכורה לריבת היין הגאונית של גל. היא לא בצק אלימית בעליל כי היא דורשת מרכיב מיוחד שאפשר להשיג רק בחנויות מתמחות לאפייה – פקטין, שהוא מעין חומר מקריש שנמצא באופן טבעי בגרעיני וליבות פרי. לא אפרט יותר מידי, גשו לגל לקרוא את ההסבר המלא. אני רק אציין שהריבה עובדת עם כל מחית פרי במקום היין, ושהקרישה הסופר-מהירה שלה מאפשרת לוותר על הבישול הארוך האופייני לריבות אלה והתוצאה היא טעם סופר טרי וטעים של פרי עסיסי! שונה לגמרי מהריבות שאתם מכירים. עובד גם עם תות (רוצו מהר לקנות כי בשבועות הוא רשמית נגמר), ובתור ציפוי לעוגת גבינה זה אחד הדברים הכי מושלמים בכל היקום כולו.

אני טחנתי 6-7 משמשים מגולענים בבלנדר עד שהם הפכו למחית חלקה ונוזלית (בנפח כוס אחת. אפשר לטחון גם תותים וגם אננס מסונן מקופסה) ובישלתי עם כוס סוכר ו-2 כפות מיץ לימון עד שרתח, ואז בחשתי פנימה עם מטרפה כף אחת של אבקת פקטין.

ערבבתי ברתיחה למשך דקה עד שהסמיך, מזגתי חצי מזה על העוגה:

חצי לצנצנת שהחבאתי טוב טוב במקרר.

מעל הכל ערמתי כמויות מסחריות של משמש קצוץ, פטל צהוב שאיתרתי (בזעקות שמחה והיסטריה רבות) אצל הירקן, וטיפה עלי מיקרו בזיליקום (גם נענע תעבוד).

פססט: אם אין בסביבתכם פקטין או שאין לכם כוח לבוג'רס הזה, גם ריבת משמש/תות חלקה שחוממה קלות במיקרו, עורבבה עם טיפונת מיץ לימון ונמזגה על העוגה הצוננת תניב תוצאה טעימה ומרשימה. תספרו לאורחים שזו ריבה ביתית ושעמלתם עליה קשות.

וזה טעים גם בלי ריבה בכלל! או בלי פירות בכלל!

פינת התכל'ס
לבצק: מערבבים בקערה 50 גר' חמאה מומסת יחד עם 2 כפות סוכר, קורט מלח, כוס פחות כף קמח וחלמון ביצה (את החלבון שומרים למלית) עד שנוצר בצק אחיד, פירורי וגושי. מערבבים רק עד שהקמח כמעט נספג לחלוטין. משטחים על תחתית ו-3-4 ס"מ שוליים של סיר טפלון בקוטר כ-17 ס"מ (מומלץ לגזור עיגול נייר אפייה בגודל התחתית ולהניח מתחת לבצק). מהדקים את הבצק היטב ומוודאים שהשכבה אחידה, לא עבה מידי בשום מקום (במיוחד לא בתחתית השוליים). דוקרים עם מזלג ומניחים בצד.

למלית: באותה הקערה מערבבים חצי חב' גבינת שמנת 5% בטעם טבעי (כמו סימפוניה. זהירות לא לקנות עם את השום שמיר בטעות!. אפשר גם גבנ"ש לא דלת שומן), ביצה אחת, חלבון אחד, רבע כוס סוכר, וכף קמח. טורפים היטב עם מזלג עד שהתערובת אחידה. מוסיפים חצי כוס שמנת מתוקה ובוחשים היטב. אם רוצים, מוסיפים כף מיץ לימון ו/או חצי כפית תמצית וניל. מוזגים את המלית לסיר עם הבצק. מניחים את הסיר על הלהבה הכי קטנה ועל אש קטנה, מכסים במכסה ומבשלים בין 30 עד 45 דק' או עד שהבצק תפוח והמלית רוטטת קלות במרכז (לא בפראות). מסירים את המכסה ומצננים לטמפ' החדר. מעבירים למקרר. אם רוצים, אפשר לחלץ את העוגה כשהיא קרה מאוד (עוברים על השוליים עם סכין חדה לפני-כן).

כמויות אם מכינים במחבת טפלון בקוטר כ-24 ס"מ (היחסים טיפה משתנים):
בצק – 75 גר' חמאה מומסת, 2.5 כפות סוכר, קורט נדיב מלח, 1 חלמון, 1 ושליש כוסות קמח.
מלית: 1 חב' סימפוניה בטעם טבעי, 2 ביצים, 2 חלבונים (עובד גם רק עם חלבון אחד), חצי כוס סוכר, 1 כוס שמנת מתוקה, 2 כפות קמח, 1 כף מיץ לימון ו/או כפית תמצית וניל.
זמן הבישול מתארך בבערך 20 דק' כי יש הרבה יותר מלית.

פססט: אפשר להחליף חצי מהקמח בבצק בקמח מלא כדי שיצא בצבע יותר שחום ויפה (הבצק לא מאוד משחים במתכון הזה).



תגובות משמחות אותי מאוד, אז אל תתביישו!




12 תגובות בינתיים:

  1. גאוני!

  2. Holy crap! זה מדהים! רץ לנסות ❤️

  3. כמו תמיד, אפשר לסמוך עליך שתביאי את הטוויסט הכי שווה לחג. העוגה נראית מיליון דולר!!
    חג שמח!

  4. וואוו מתוקה, כמה התגעגעתי, לכתיבה לניסיונות להערות ולטמפרמנט. אנסה ומבטיחה לשתף בכל מה שיקרה במהלך הניסוי.
    מה עם איזו סדנה? מזמן לא נפגשנו.

  5. מצליחה להפתיע בחג הכי משעמם

  6. היוש!
    האם מחבת ברזל תעשה את אותה עבודה?

    מאיה עונה: אין לי מושג. יש סיכוי שיישרף…

  7. היי, נראה ממש טעים. כמה זה חצי חבילת שמנת בגרמים?

    מאיה עונה: בחצי חב' גבינת שמנת יש 100 גר'

  8. את אישה גאונה.
    חג שמח

  9. שבוע טוב,
    הכנתי ויצא טעים מאוד!
    ההכנה במחבת עזרה לי להקל מעט על התור לכניסה לתנור לקראת החג.
    בצק: הכנתי את המתכון לפי 24 סמ,
    השתמשתי בקמח כוסמין 70%.
    יצא לי בצק מאוד אבקתי ופירורי אז הוספתי חלמון נוסף.
    עדיין היה במרקם אבקתי, אבל התמודדתי.
    במלית שמתי שמנת חמוצה והוספתי גם סוכר וניל.
    יצא קצת נמוך, אולי המחבת שלי טיפונת יותר מ24?
    בסוף ה45 דק על האש פתחתי את המכסה, שאולי היה אטום מדי, כדי לתת לנוזלים להתאדות.
    אחרי לילה במקרר, לא היה קשה לשחרר מהמחבת, הפרוסות היו נאות, והתוצאה כאמור מאוד טעימה.

    מאיה עונה: יאי, תודה על הדיווח!!!

  10. מאיה, תודה רבה כל כך על המתכון הזה. את לא מבינה מה עשית לי. אני גרה בתאילנד, ואין פה תנורים. בכלל. התאים לא ממש משתמשים בתנור בבישולים שלהם אז פשוט אין תנור באף דירה להשכרה שראיתי. אפילו טוסטר אובן קשה למצוא בחנויות. אז היה לי חסך רציני באפייה.

    ואז באה העוגה הזאת. גאונות!!
    ניסיתי, עבד מושלם (הוספתי חלמון נוסף לבצק כמו שהציעה שיר בתגובה מעליי). קל להכין, קל להוציא מהמחבת, וטעים כל כך. כמה ימים אחר כך, ניסיתי את אותו בצק עם מלית השוקולד שלך מהפאי הכי קל בעולם (זה שיש בו רק שמנת, שוקולד וביצה) – יצא אפילו יותר טעים. נראה לי שאפשר להכריז רשמית על פתיחתה של עונת הניסויים בטארטים על הגז.

    תודה תודה תודה!!!

    מאיה עונה: וואלה וואלה וואלה!!!! חשבתי לעצמי לנסות את אחד המתכונים הבאים לפאי בסגנון הזה, ואם ניסית את הפאי שוקולד והצליח אז זה לגמרי מוטיבציה בשבילי להמשיך לחקור את הנושא. תודה על הדיווח ושמחה שהצליח לך!! (לא ידעתי שיש גבינה לבנה בתאילנד! נייס!)

  11. היה נראה ונשמע כל כך טוב. הנחתי עכשו על הגז.
    אדווח תוצאות אחרי שבת :)

  12. אז ככה, עכשו מצאתי לי זמן לרישומים

    מהלך הניסוי:
    השתמשתי במחבת ברזל יצוק 24 סמ עם רשימת המרכיבים התואמת.
    החלמון לא הצערבב לי טוב בבצק אבל זרמתי.
    השתמשתי בסימפוניה 25. וכפית ת.וניל כי לא היה לי לימון.
    אחרי 50 דקות פתחתי את המחבת, ראיתי כי טוב. פחדתי שהלמטה שרוף אז כיביתי את הגז.

    תוצאות:
    אחרי שהוצאתי מהמקרר העברתי לתבנית שיהיה קל לחתוך ושלא לשרוט המחבת.
    הפאי יצא שם מושלם תחתית לבנה ובצק מעולה וטעים. המלית עם הוניל יצא רכה וקצת בטעם של מעדן קרלו וניל.

    מסקנות להבא:
    שום דבר לא נשרף, אפשר להמשיך לבשל עוד, נראה לי שאם אמשיך לבשל, המלית תצא מרקם של עוגת גבינה אפויה, ופחות כמו מעדן קרלו.
    שנית, לוותר על הוניל, ואולי לשים לימון או גרידת לימון – שוב, כדי להיפטר מעניין הקרלו שקצת מוזיל את הלוק המהמם של הפאי שיצא לי.

    שוקלת להתנסות עם מלית פאי שונה. מעניין אם יעבוד ככה לפאי תפוחים או משהו.

    לגמרי מרוצה מהמתכון. מאיה את מלכה.

    מאיה עונה: תודה על הדיווח! ומניסיון, כל עוד לא מריחים שרוף, זה לא שרוף. למרות שגם אם מריחים שרוף זה לאו דווקא באמת שרוף עדיין. אבל אם עולה עשן אז דפנטלי שרוף למטה וצריך לכבות את האש (עם התבנית האובאלית זה קרה לי, ועלה עשן בקטנה).



קראתם? נהנתם? הכנתם? (חליתם? נפצעתם?)
תגובות זה הדלק שלי!