רסק תפוחים ביתי + בונוסים

נחשב אצלי: להכין ולשמור

בלוג אוכל הוא דיקטטורה קטנה. ובגלל שזה הבלוג שלי אני יכולה להקדיש אלפי מילים למשהו שרוב האנשים לא יקדישו לו שנייה של מחשבה. ולכן! היום! הדיקטטורה של מאיה מכריזה רשמית על יום הגרבר. רסק תפוחים, אחד מהגילטי פלז'רז שלי, אותו אני אוהבת לאכול ישירות מקופסת השימורים עם כפית. המעדן הרכרוכי הזה שרובכם מבטלים בתור אוכל של תינוקות, יקבל, סוף סוף, את הכבוד הראוי לו. בין אם מערבבים אותו לתוך בלילה של עוגה כתחליף ערמומי לשמן, או לתוך היוגורט של הבוקר עם תותים חתוכים, או סתם ככה בקערה עם שמנת חמוצה (מעדן!), הגיע הזמן שתדעו – אפשר להכין את זה בקלות בבית וזה יוצא פי אלף יותר טעים ובריא. האינספשן הגיע משוק אוכל שביקרתי בו בבראטן, שם הצטיידתי בערימת צנצנות של קרמל מלוח, ואחת מהן בטעם תפוח (ראו ווריאציה מושחתת זו בסוף המתכון). הכמות: כ-750 גר' רסק.

  • 8-12 תפוחים ירוקים – תלוי בגודל הסיר שלכם
  • כ-3/4 כוס מיץ תפוחים (אם אין, אפשר מים במקום)
  • -
  • -
  • -
  • סוכר לפי הטעם (בין כף אחת ועד חצי כוס. אפשר סוכר לבן ואפשר חום)
  • -
  • -
  • -
  • -

עלות משוערת:

16 שקלים

עבודה נטו:

30 דקות

ההכנה:

אתם עדיין פה? יופי!
אז זה די פשוט.
כל מה שצריך לעשות זה לבשל את התפוח עד שהוא מתפורר לכדי רסק רך.
השאלה היא איך עושים את זה, וכמה זמן צריך לבזבז.
אז יש שתי אופציות:
א. אין לכם פוד פרוססור (בונוס: תקבלו גם צ'יפס תפוחים ביתי)
ב. יש לכם פוד פרוססור (בונוס: תקבלו גם מיץ תפוחים צלול ביתי מארץ החלומות)

כמובן שאופציה ב' הופכת את כל העניין לסיפור של שלוש וחצי דקות עבודה (כולל הניקיון). אבל נרד אל העם ונתחיל עם אופציה א'.

הדרך הארוכה יותר – בלי פוד פרוססור
נזדקק לכמות מינימלית ביותר של מרכיבים.

תפוחים, מעט נוזל (מומלץ להשתמש במיץ תפוחים קנוי כדי לחזק את הטעם התפוחי, אבל ממש ממש לא חובה, אפשר להשתמש במים במקום), ואם רוצים, קצת סוכר. בעיני מיץ התפוחים מוסיף את הכמות המושלמת של סוכר ויוצא רסק נהדר, לא מתוק מידי.

ועכשיו לחלק המעצבן, או איך שנייג'לה מכנה אותו mindless repetative action. קילוף התפוחים, גלעונם, וחיתוכם לרבעים.
זה לוקח בערך 20 דקות, ואין לברוח מזה.

מתחילים עם הקילוף, שאין לי טיפים מיוחדים בשבילו חוץ מאחד – תקנו קולפן טוב וחד. זה יהפוך את החיים שלכם להרבה יותר קלים.
לגבי ההיפטרות מהחלק הקשה במרכז התפוח עם כל הגרעינים – בעיני הדרך הבאה עובדת מצויין:

אחרי שמקלפים את התפוחים חותכים את כולם לרבעים עם סכין גדולה, ואז עוברים עם סכין קטנה יותר באלכסון על כל רבע תפוח ומסירים ממנו את האמצע.

יש לי גם שימוש לכל הליבות שנשארות בצד. מעניין אתכם לשמוע? לא? טוב אז לא משנה.

רוצים שיטה מעניין אחרת עם קישואן או כפית פריזאית? צפו בג'ון בריצ'לי, אחד מהאופים לשעבר אצל מרת'ה, מחלק טיפים לקילוף וטיפול בתפוחים.

את כל הקליפות שומרים בצד ולא זורקים! מיד נכין מהם נשנוש טעים.

את כל שאר רבעי התפוחים המגולענים זורקים לתוך סיר גדול יחד עם מיץ התפוחים (או מים, אם אין).

קחו בחשבון שאפשר להגדיל או להקטין כמויות בהתאם לגודל הסיר שלכם. זה היופי במתכון – הוא לא צריך כמויות. פשוט ממלאים את הסיר בכמה רבעי תפוחים שנכנסים, ומכסים את התחתית בקצת נוזל כדי שהתפוחים לא יישרפו.

לתפוחים יש מתיקות טבעית ולכן בעיני אין צורך בסוכר. הרסק טעים מאוד בפני עצמו בלי שום תוספות. אם אתם רוצים רסק יותר מתוק, אפשר להוסיף כף או שתיים של סוכר (לבן או חום, לבחירתכם). אם אתם רוצים רסק מתקתק ממש, אפשר לשים עד חצי כוס של סוכר. אבל לא מומלץ יותר מכך. אם אתם אוהבים קינמון, שימו בערך חצי כפית (גם קינמון וגם סוכר תמיד אפשר להוסיף בסוף לרסק המוכן החם, לפי הטעם).
שמים את הסיר על אש גבוהה עד שכל התערובת רותחת ומעלה אדים.

ואז מורידים לאש נמוכה, ומבשלים בין 20 דקות לחצי שעה.

התפוחים מוכנים כשהם משנים את צבעם לירוק-אפרפר ונמעכים בקלות על ידי כף עץ.

מומלץ לערבב כל 5-10 דקות כדי לוודא שהתערובת לא נשרפת מלמטה. אם בכל שלב במהלך הבישול אתם מרגישים שתחתית הסיר יבשה וסמיכה מידי, והתערובת מתחילה להידבק, אפשר להוסיף בערך רבע כוס מים ולערבב היטב. לקראת סוף הבישול מומלץ לערבב בתכיפות גבוהה יותר, כדי להמנע מהצורך להוסיף מים ולדלל את הרסק.

זהו, מוכן.
אם אתם אוהבים רסק צ'אנקי עם נוכחות (ככה אני אוהבת!), השאירו אותו ככה. הוא טעים גם כשהוא חם וגם כשהוא קר. קחו ביס. אם הוא לא מספיק טעים בעיניכם, הוסיפו כף או שתיים של סוכר כשזה עדיין חם וערבבו היטב. אני הכי אוהבת לערבב את הרסק עם יוגורט, זרעי צ'יה, גרעיני חמניה, ואגוזי מלך קצוצים – לארוחת בוקר בריאה. אני שומרת לי צנצנת ענקית של הרסק במקרר וכל פעם גונבת ממנה כף הגונה.

הרסק נשמר היטב במקרר כשהוא מכוסה היטב (בקופסה או צנצנת) למשך שבוע וחצי לפחות, ונשמר בפריזר לנצח.

אם אתם רוצים רסק חלק, קחו אותו והעבירו אותו דרך מסננת דקה (לא של פסטה, אלא כזו עם חורים קטנטנים צפופים כאלה). השתמשו במרית גומי או בכף עץ כדי לערבב ולמעוך את הרסק על דפנות המסננת.

אם אתם חובבי שווקי פשפשים כמוני, בוודאי קניתם באחת הפעמים מטחנת-יד מגניבה שכזו, לא?

אז היא טובה בדיוק לדברים כאלה. אמנם לוקח חצי שעה של סיבוב הידית, אבל בסוף יש רסק חלק, בדיוק כמו גרבר.

בונוס – צ'יפס תפוחים ביתי
לא חשבתם שאוותר לכם על הקטע של הקליפות, הא? אם אספתם בצד את כל הקליפות כמו שאמרתי, אמורה הייתה להצטבר קערה די גדולה.

קליפות תפוחים תמיד מזכירות לי את ילדותי העשוקה בגן אורה שברמת דניה בירושלים, כשהגננת אורה הייתה מקלפת תפוחים לכל הילדים. כבר בגיל ארבע הפגנתי יעילות רומנית טיפוסית ואני הייתי גונבת את כל הקליפות מהפח וזוללת בהנאה.
אז במקום לאכול את הקליפות מהפח, קבלו טריק גאוני שגנבתי ממרת'ה.

מפזרים על הקליפות רבע כוס סוכר, ואם רוצים אז קורט קינמון. מערבבים את הכל טוב טוב עד שכל הקליפות מצופות.

מפזרים את הקליפות על תבנית גדולה מצופה בנייר אפייה. זורקים לתנור על חום נמוך יחסית – 120 מעלות בלבד. אופים כשעה.

מקבלים צ'יפס תפוחים ממכר ונהדר – עשיר בסיבים, וויטמינים, בלה בלה בלה.

אם אתם לא מנשנשים את כל הצ'יפסים ישר מהתבנית וגומרים את זה תוך 10 דקות, אל תקראו לי צנצנת.

הדרך הקצרה יותר – עם פוד פרוססור
נירה רוסו תמיד מדברת בשבחו של הפלא הטכנולוגי הוותיק הזה במדור שלה ב-7 ימים. מה היא לא עושה איתו?! קציצות, סלטים, מטבוחה, עוגות בחושות, קרוקומבוש! פעם הייתי סקפטית, אבל אני חייבת להודות שגם אני נשביתי בקסמיו. במיוחד אחרי שהצלחתי לפשפש בקופסת הקרטון שלו ולמצוא את דיסקית הפריסה הארורה הזו – שהמתקן שמחבר אותה לראש המסתובב הוא הדבר שהכי הולך לאיבוד אצלי במטבח.

אז אם אתם יודעים איפה דיסקית הפריסה שלכם (והצ'ופצ'יק הקטן שמשפצר אותה לראש המסתובב), תגידו תודה, כי חסכתם ים של עבודה. שימו לב שמדובר בדיסקית העבה ולא הדקה – אחרת סתם תיווצר לכם עיסה.

כי במקרה זה, ידידיי, אין צורך לקלף או אפילו לגלען את התפוחים. רק להסיר את הגבעול.

כל מה שצריך לעשות זה לחתוך את התפוחים הלא מקולפים לרבעים.

עכשיו רק נשאר להזין אותם לתוך הפוד פרוססור דרך החור מלמעלה, ככה כמו שהם.

50% מהציפה והקליפה לא עוברים את הדיסקית ונשארים למעלה, ושאר ה-50 אחוז יישארו במסננת בסוף התהליך. אם זה לא ברור מאליו – אל תדחפו ידיים לתוך צינור ההזנה, חס וחלילה. השתמשו בכוס המדידה כדי לדחוף את התפוחים פנימה. שלא יצא לכם רסק אצבעות.

הנה התוצאה. מגניב, הא? רוב הקליפות והפיכסות בכלל לא עברו לרסק:

שימו לב שבמקרה של גירור התפוחים שיטת הבישול בסיר לא עובדת טוב כל כך. הפתיתים הקטנים של התפוחים נוטים להידבק לתחתית והסיכוי שהעסק יישרף גבוה יותר. לכן גיבשתי דרך פעולה חלופית: אפייה בתנור. ועל כך, מיד.

בונוס! מיץ תפוחים סחוט טרי!
אבל רגע. לפני שתדחפו את כל הערימה הזו לתנור בטח שמתם לב למשהו. נכון תמיד כשמגררים משהו בדיסקית הפריסה נוצר המון מיץ בתחתית?

נכון שתמיד תהיתם פעם איזה טעם יש למיץ תפוחים טרי, ואיך מרגישים כל העשירים האלה שיש להם מסחטת מיץ מקצועית והם פותחים כל בוקר עם מיץ ג'ינג'ר-סלק-סלרי-תרד-עשב-חיטה טרי? אז ככה.

לוקחים את מסת התפוחים המגוררת, שמים במסננת שמונחת על קערה רחבה, וסוחטים להם את הצורה עם הידיים.

למיץ הזה, רבותי, קוראים מיץ תפוחים טרי. וטעם של גן עדן זה אנדרסטייטמנט בשבילו.

מהכמות הזו של התפוחים ניתן להפיק בערך שתי כוסות של מיץ עסיסי וטעים. אני לא ממליצה לסחוט את כל המיץ מהתפוחים כי זה יגרע מהטעם של הרסק. אבל אני בהחלט ממליצה לוותר על לפחות חצי מהמיץ לטובת חווית השתייה. קחו את המיץ הזה, כשהוא עוד ירקרק ובהיר (לפני שהוא מתחמצן והופך להיות המיץ החום שאתם מכירים מהעולם האמיתי, שזה כמובן מה שקרה לי בתמונה כי התברברתי עם המצלמה יותר מידי), ותנו אותו למישהו שאתם אוהבים.

ככה אמא שלי הייתה עושה כשהייתה מכינה את עוגת התפוחים של סבתא כשהיינו קטנים. המיץ הזה הוא אחד הזכרונות הכי טעימים שלי (חוץ מהקליפות מפח הזבל של גן אורה, כמובן).

אחרי ששתיתם והתענגתם והרגשתם מחוברים לאדמת ארץ ישראל וכד' וכד', השלימו את כמות המיץ הדרושה בתפוחים המגוררים עם מים. לדוגמה, אם לקחתם כוס אחת של מיץ, החזירו כוס אחת של מי ברז. אם לא לקחתם כלום (פראיירים!), אל תוסיפו כלום. שמים את כל התפוחים (כולל המים, אם צריך) בתבנית בינונית. מומלץ כזו מזכוכית עבה וכבדה – פיירקס לדוגמה. אם אין לכם פיירקס, שמנו את התבנית במעט שמן או חמאה כדי שהרסק לא יישרף או יידבק לשוליים.
מכסים את התבנית בנייר אלומיניום ואופים למשך כ-50 דקות עד שעה בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות. אם אין לכם תבנית פיירקס (כזו מזכוכית עבה ועמידה, כאמור, שמשום מה דברים הרבה פחות נשרפים בה), אני ממליצה לאפות על 170 מעלות בלבד, כדי להוריד את הסיכוי שהתפוחים יישרפו או יידבקו לשוליים.

מומלץ לערבב פעם או פעמיים במהלך האפייה.

כאן, בניגוד לשיטת הבישול על הכיריים, אני מאוד ממליצה להעביר את הרסק המוכן דרך מסננת, כדי להפטר מכל מה שלא היה לנו כוח לגרר. זה לא חובה, אפשר בהחלט לאכול את הרסק כמו שהוא, אבל מידי פעם תתקלו בחלק קשיח מעצבן. לא סוף העולם.

ווריאציית קרמל מלוח
אני חייבת לציין שלצערי, למרות שיצא לי ממש דומה למה שהבאתי מצרפת, הרסק הטבעי הממותק קלות הרבה הרבה יותר טעים לי. הקרמל הופך את הדבר הזה לחיה אחרת לגמרי, ואני לא בטוחה שזה לגמרי שווה את העבודה. אבל זה הולך ככה: קודם כל מכינים רסק תפוחים כרגיל, באיזו שיטה שתבחרו, ומעבירים אותו במסננת כך שיצא דק וללא גושים (ניסיתי להכין את הקרמל ואת הרסק באותו הסיר כדי לחסוך טררם ולכלוך, תאמינו לי, אבל זה פשוט לא יוצא טוב. הטעם הקרמלי הולך לאיבוד לגמרי). אחרי שיש רסק מוכן, מכינים קרמל מכוס אחת של סוכר + כף אחת של מים + חצי כפית מלח (כן!!). ראו הוראות להכנת קרמל במתכון לטארט טאטן – זה בול אותו דבר. כשהקרמל מתחיל להיות זהוב עמוק, מוסיפים פנימה חצי כוס מרסק התפוחים המוכן ומערבבים היטב עד שהקרמל מתמוסס ונמס בחזרה לתוך הרסק.

ממשיכים להוסיף את הרסק בהדרגה, שליכטה אחר שליכטה, ומערבבים היטב בין לבין, עד שכל הכמות בפנים.

מבשלים 2 דקות נוספות על אש גבוהה ומערבבים היטב. מוכן.

פינת התכל'ס
קולפים, מגלענים, וחותכים לרבעים 8-12 תפוחי גרני סמית' (ירוקים חמוצים). שמים בסיר גדול יחד עם 3/4 כוס מיץ תפוחים (אפשר להחליף במים), ואם רוצים קצת סוכר לפי הטעם (החל מכף או שתיים, ועד חצי כוס סוכר). מרתיחים על אש גבוהה ועוברים לאש קטנה. מבשלים כ-20 עד 30 דקות עד שהתפוחים רכים ומתפרקים. מערבבים מידי פעם כדי שהתחתית לא תיחרך. אם יש פוד פרוססור: מגררים את התפוחים השלמים (יחד עם הקליפה והליבה) בדיסקית הגירור העבה, ואופים בתבנית מכוסה בנייר אלומיניום כשעה על 200 מעלות (או 170 מעלות אם אין תבנית פיירקס). מערבבים פעם-פעמיים במהלך האפייה. אם סחטתם מהתפוחים המגוררים מיץ, השלימו את מה שלקחתם עם מים, כדי שלא יישרף.

אוף טופיק
אוהבים כלי וינטג'? אוהבים להצביע? יופי! ביום שלישי הקרוב, יום ההבחירות, יתקיים בזאר יד שנייה ענקי בחנות וינטג'מאניה שליד כפר סבא. בין המוכרים יהיו גם אני וגל, שנמכור כלי יד שנייה מהאוסף הפרטי העצום שלנו (מה לעשות, אין מספיק מקום בארון להכל!). הערימה שלי כוללת, בין היתר, מעמד לעוגיות, צלחות בשלל צבעים וגדלים, תבניות קטנות של אמיל הנרי, טונות של ספרי בישול (חדשים וישנים), ספלי חרסינה, ועוד ועוד. בואו להגיד שלום! עוגיית שוקולד צ'יפ לכל קונה.



תגובות משמחות אותי מאוד, אז אל תתביישו!




28 תגובות בינתיים:

  1. מקסים כתמיד…הכתוב,התמונות וגם המתכון…

  2. יוצא מן הכלל!
    איזה מזל ש"טיב טעם" פתוח עד עשר בלילה! אני רצה לקנות תפוחים.

    (אני משוגעת על רסק תפוחים חם עם טחינה גולמית וקינמון. מחמם את הלב)

    תודה תודה תודה!

  3. אויש, בדיוק היום קניתי שלוש צנצנות של רסק תפוחים אורגני, אני מתה על רסק והולכת לחנות טבע במיוחד כדי לקנות אותו אורגני …. אף פעם לא חשבתי לעשות לבד, זה נראה לי טרחה נוראית !, אבל אחרי ההסברים שלך, ברגע שגומרת את הכמות שקניתי אני עושה לבד !!

  4. איך אני אוהבת להכין דברים ביתיים כאלה והאמת שלא מזמן המשכתי עם הרסק והכנתי לדר תפוחי עץ וקינמון לטו בשבט.

  5. So, after you tried these two versions with and without food processor, which one taste better? I bet the one with the peeled apples.

  6. איזה יופי. אכין בתחילת השבוע. אני קונה תמיד ללא סוכר ומשתמשת במקום ביצים ללביבות, ומאפים. תודה על הרעיון.

  7. הי מאיה, תודה על הפוסט, מקסים כרגיל. התמודדת בכבוד עם אתגר צילום התפוחים, משימה לא פשוטה.
    אני רואה שאת מפנה ציוד מטבח בקרוב אבל רוצה להמליץ בחום על ״אביזר״ לא מיותר אצלי, חותך תפוחי עץ, מקלפים עם קולפן טוב ובשניה מפלחים ל-8 והליבה נשארת בחוץ.

    הספקתי כבר לממש את הצ׳יפס שאריות שלך ויצא ממש חמוד (שאריות מהקראמבל הכי קל בעולם).
    תודה שוב.

  8. את פשוט מעולה – כל פוסט מחדש – אין – לי – מילים !!

    (הצ'יפס מהקליפות – גאוני!)

  9. מנטפקת: זו דיסקית גירור, לא דיסקית פריסה וגם כל הריסוס בקליפה של התפוחים…
    דרך אגב, הכנתי את הפרסקטלי (מקווה שאני לא משבשת את השם) עם הבת שלי יהיה כייף להכין וגם יצא טעים (אכלנו עם רוטב פטריות)

  10. חייבת לציין שהכנתי (כשקיבלתי ארגז תפוחים מגיסתי שבמושב) אך שילבתי את שתי שיטותייך- בישלתי בסיר, ואחרי שהיה רך טחנתי במעבד מזון (נדמה לי שהרעיון של גב' סמיתן). בצורה הזו לא היה צורך לקלף, אחרי הטחינה הקליפות לא הורגשו ויצא רסק אורירי וטעיםםםם… עוד קרצוץ, הכנתי מתפוחים אדומים ולא היה צורך להוסיף סוכר.

  11. מי שאין לו מעבד מזון יכול פשוט לגרר בפומפיה.

  12. נראה, כרגיל, מדהים. אגב, טיפ קטן – אפשר להכין רסק תפוחים בתפוחים במיקרוגל… מקלפים, חותכים, מוציאים את הליבה, מניחים בקערה חסינת חום ומחממים עד שזה מעיך.

  13. מאיה איפה קנית את צנצנת הזכוכית בתמונה האחרונה?

    מאיה עונה: זוהי צנצנת של חברה שנקראת WECK. אפשר להשיג אותה בהרבה מקומות (לא בארץ, למיטב ידיעתי), אבל אני קניתי בחנות BOVIDA שבפריז.

  14. אני חולה על רסק תפוחים! ינוסה בקרוב.
    ואני דווקא מאוד רוצה לשמוע מה את עושה עם הליבות, בבקשה.

    מאיה עונה: בליבות התפוחים ובגרעינים יש כמות גדולה מאוד של פקטין, שהוא מעין ג'לטין צמחוני. אם מרתיחים את כל הליבות הרבה זמן בהרבה מים ומסננים, מקבלים מים עשירים בחומר מקריש. אפשר להוסיף מהם לשלל סוגים של פירות מבושלים דלי פקטין (כמו דובדבנים, לדוגמה), ולקבל ריבה. אני בטוחה שעם קצת ניסויים אפשר למצוא לזה עוד שימושים מקוריים ולהקריש שלל מאכלים.

  15. רסק תפוחים זה הקטשופ החדש.
    שניצל עם רסק תפוחים ביתי כזה, זה משהו משהו.
    נסו ותיהנו.

  16. היי מאיה!

    וואי רציתי להמליץ לך להעלות מתכון כזה אבל לא היה לי מושג מה עושים בלי מטחנה!

    אני עושה בלי שום תוספות-רק תפוחים קלופים וחתוכים בסיר עם מים עד שמתרכך,מסננת קצת מהמים וטוחנת בבלנדר מוט-יוצא מעולה!!!!!!
    אני מסיימת את זה במספר ימים (במקרה הטוב…)

    ותודה על הרעיונות לשילוב עם הרסק!

  17. כל הבית מריח כמו תפוח !

  18. התוכלי להרחיב על שימוש ברסק תפוחים בעוגות במקום שמן?

    מאיה עונה: מדובר בטריק ידוע שעובד בעיקר בעוגות בחושות (מהסוג שמערבבים בקערה אחת מבלי הצורך להקציף חמאה עם סוכר). ברוב המקרים החלפה של חצי מכמות השמן ברסק תפוחים עובדת בלי שינוי ממשי בתוצאה. ובכל מהמקרים אפשר להחליף את כל הכמות, כל עוד שאר מרכיבי העוגה ישמרו עליה עסיסית.

  19. אנחנו מכינים כל שנה כמויות אדירות של רסק תפוחים מתובל בווניל (תפוחים קלופים מבושלים עד התרככות עם מקל וניל, אחסון בצנצנות מעוקרות במקרר), פשוט כי זו הדרך הכי מוצלחת לשמר כמויות של תפוחים כמו שאמא של הזוגי שולחת כל סתיו מהמטע של הקיבוץ. הצנצנות מחזיקות ככה יותר משנה בלי להתקלקל וגם באמצע הקיץ אפשר להיזכר בטעם של התפוחים מהסתיו הקודם.

    כשהתפוחים מספיק מתוקים (אנחנו משתמשים בעיקר בפינק ליידי), אין צורך כלל להוסיף סוכר (או כל דבר אחר, אנחנו לא מוסיפים כלום, אפילו לא מים). אם נותנים להם להתבשל מספיק זמן גם לא צריך לטחון אותם, הכף כבר מפרקת אותם מספיק. מדי פעם, כשממש בא לנו להשקיע, אנחנו מכינים רסק מרוכז (בישול של כמה שעות על אש נמוכה מאוד) שיוצא פשוט מדהים, שכל פעם אנחנו מצטערים שלא הכנו יותר ממנו.

    מאיה עונה: את מסודרת, את, עם כל התפוחים והדובדבנים האלה. רוצה לטעום!!

  20. אה-ואשמח לעוד רעיונות לגבי המי פקטין של הליבות (שעדיין מחכות לי במקרר לבישול…)

  21. חותכן תפוחים מקצר את התהליך, כל תפוח לוקח 10 שניות כולל פילוח והוצאת ליבה.
    אני מאדה פלחי תפוחים ואגסים עם הקליפות ואח"כ טוחנת עם מוט. מי שאוהב צ'נקי יכול למעוך עם מזלג.

  22. אני לא מאמינה שרק עכשיו שמעתי לראשונה בחיי על השימוש הגאוני לקליפות התפוחים. אני חשה בזבוז ועצב עמוק על כל קליפות התפוחים שזרקתי אי פעם בימי חיי ולא זכו להגשים את יעודן הצ'יפסי… נראה לי שאני הולכת להכין משהו עם תפוחים רק בשביל הצ'יפס הזה.
    אה ובקשר להוצאת הליבה ללא מכשור מיוחד – יש לי דווקא שיטה טובה יותר. מניחים את התפוח על קרש חיתוך וחותכים כמעט חצי, ככה שהליבה לא תהיה חלק מהפרוסה. חותכים הכי קרוב שאפשר לליבה כדי לא לאבד תפוח. מסובבים ב-45 מעלות וחותכים שוב. הפעם תתקבל פרוסה שנראית כמו חצי תפוח אבל בלי החתיכה שהוסרה קודם. מסובבים שוב ב-45 מעלות ושוב חותכים, ושוב. בסוף נשארת רק ליבה ארוכה באמצע. אמנם הפרוסות יוצאות פחות זהות ויפות (הראשונה גדולה, כמעט חצי תפוח, אבל האחרונה ממש קטנה), אבל אם ממילא חותכים את התפוחים לקוביות או מועכים ומבשלים אחר כך, זה לא משנה. קצת מסובך להסביר במילים, אז אני מקווה שיצא מובן. וואו. מעולם לא כתבתי כל כך הרבה על חיתוך תפוחים…

    מאיה עונה: את גאון. אני משתמשת בשיטה הזו לטארט טאטן ושכחתי מזה לגמרי!!!! אגב, את הרעיון קיבלתי מלא אחרת מאשר ויקטוריה בקהאם בוידאו הקורע הזה.

  23. אפשר להחליף את המיץ תפוחים במיץ תפוזים
    נותן וריאציה נוספת

  24. גם אני הייתי בגן אורה!!
    אני לא זוכרת שהיו מקלפים שם את התפוחים…
    האמת שזה כבר לא גן אורה, עכשיו זה גן ימה..

  25. צ'יפס קליפות זה להיט! בחודשים האחרונים אני מכינה רסק כמעט כל שבוע לתינוק חובב תפוחים, אבל אף פעם לא חשבתי על עניין הקליפות. השבוע הכנתי נגלה אחת של רסק, והצ'יפס היה כל כך טעים שלמחרת הכנתי עוד נגלה רק בשביל שאוכל לקלות את הקליפות.

  26. רסק תפוחים אוהבים תינוקות בלי ועם שיניים, זקנים וכל מי שביניהם.. ולכן קומפוט מתפוחי סמיט – זו אחת מההתמחויות הנעימות שלי….בעודי משוחחת בטלפון, אני חותכת תפוחים ללא ליבה לתוך סיר כבד, והם מתבשלים להם על אש קטנה ומפרישים לסיר את הנוזלים של עצמם…וכך יש מיצוי טעמם! ללא תוספת מים וחס וחלילה לא סוכר. אבל כן רצוי וניל משובח!

  27. יכול לעבוד באותו אופן עם תפוחים אדומים? כי ניסיתי ויצא קצת תפל…

    מאיה עונה: כן. ולא אמור לצאת תפל. אולי התפוחים לא טובים? בפעם הבאה הוסיפי קצת וניל / קינמון / קליפת לימון.

  28. טוב שניה, לפני שאני קוראת את הפוסט כולו אני רק חייבת לציין שאת הפסקה הראשונה קראתי תוך כדי אכילת רסק של פרי גליל… היישר מהקופסת שימורים.
    עם כף….

    LMFAO



קראתם? נהנתם? הכנתם? (חליתם? נפצעתם?)
תגובות זה הדלק שלי!