טארט השוקולד הקל ביקום
אני גאה להכריז שמצאתי את השיטה הכי מכוערת, "חוראנית", אבל מוצלחת, להכנת בצק פריך. ובצירוף עם המלית הקלה ביקום (רק שלושה מרכיבים), נוצר כאן אוצר: טארט שוקולד עשיר, רך, מענג ויפהפה, שכל אחד יכול להכין, במינימום לכלוך ומינימום זמן. באים אליכם חברים הערב? תפציצו עם קינוח מטורף, וכולם יחשבו שעמלתם עליו שעות. למטיבי הלכת הצעתי גם ציפוי מפתיע ומשובח. זמן העבודה מחושב להכנה ידנית של הבצק (לא בפוד פרוססור, שיחסוך מכך 8 דקות). הכמות: טארט בקוטר 24 ס"מ.
- למלית עבור תבנית 24 ס"מ:
- 250 מ"ל שמנת מתוקה (בדיוק שקית אחת)
- 200 גר' שוקולד מריר (שתי חפיסות)
- 1 ביצה
- קורט נדיב של מלח
- אם צריך: כף או שתיים של סוכר
- לבצק עבור תבנית 24 ס"מ:
- 100 גרם חמאה קרה
- כוס וחצי קמח + כף קקאו
- כפית גדושה של סוכר
- קורט נדיב של מלח
- קצת פחות מחצי כוס מים קרים
- לכמויות עבור תבנית 26 ס"מ – ראו הערה בסוף הפוסט
ההכנה
הכל מתחיל מבצק פריך טוב. פעם הייתי כולי משקשקת רק למשמע הביטוי "בצק פריך". את הראשון שלי הכנתי בפוד פרוססור, בדיוק לפי ההוראות, והוא יצא קשה כמו אבן. רק אחרי אינספור נסיונות ומדריכים שקראתי הצליח לי. ובפעמים האחרונות ניסיתי כמה טכניקות חדשניות (שלא לומר, רומניות) כדי להכין ולרדד אותו במינימום לכלוך ומאמץ. לא נראה לי שמרת'ה הייתה מרוצה משיטת הרידוד הזו (על שקית ניילון של סופר, פוי!), אבל תכל'ס, מה אכפת לי.
את הבצק אפשר להכין ידנית (9 דקות) או בפוד פרוססור (דקה אחת). בשני המקרים העקרונות הרגילים של בצק פריך תקפים: משתמשים בחמאה קרה וקשה ישירות מהמקרר, ומנסים לעבד את הבצק כמה שפחות. הוא אמור להיות גושי, פירורי, ולא אחיד – עם חתיכות קטנות של חמאה. אם הגעתם לכדור בצק אחיד, הבצק נדפק.
אם מכינים ידנית: חותכים את החמאה הקרה לקוביות ומערבבים בקערה עם הקמח, הסוכר והמלח. אם רוצים להיות בטוחים, אפשר להשתמש בקערת מתכת ולהקפיא אותה רבע שעה לפני ההכנה, וכך היא תסייע בשמירה על החמאה קרה, שלא תתרכך מחום הידיים שלכם. משפשפים את קוביות החמאה עם הקמח בין האצבעות כדי לפורר אותן אל תוך הקמח. לוקח בערך 3 דקות לעבור על כל הקערה, ואז אמורה להיווצר תערובת פירורית שנשארת גוש כשחופנים אותה (שימו לב לגוש הגדול שייצרתי בתמונה הבאה:)
זה בסדר אם יש עדיין גושי חמאה בגודל אפונה פה ושם. את הגרסה הידנית הכנתי דווקא בלי קקאו (שנותן צבע חום יפה לבצק, והולך נהדר עם מלית השוקולד). אם בכל שלב אתם מרגישים שהחמאה מתרככת ומתחילה להידבק לכם לידיים, שימו את הקערה במקפיא לכמה דקות.
בפוד פרוססור השיטה זהה: מניחים בקערת המעבד את החמאה, הקמח, המלח והסוכר (וכאן גם הוספתי קקאו, שיצבע את הבצק) ומערבלים ב"פולסים" קצרים של שנייה-שתיים.
כמו בגרסה הידנית, גם כאן מעבדים רק עד שהחמאה מתפוררת לגושים קטנים ונוצרת תערובת פירורית שנשארת גוש כשחופנים אותה.
ועכשיו לחלק הטריקי. איך הופכים גושי בצק פירוריים שכאלה לבצק שאפשר לרדד ולשטח על תבנית טארט יפה? מים. חצי כוס. אבל עם מים יש שתי בעיות – א. אנחנו צריכים לעבד אותם פנימה, מה שעלול להקשיח את הבצק, ב. הם עלולים להיות חמים מידי ולהפוך את הבצק לקווטצ' אחד גדול. הפתרון? משתמשים במים קרים מאוד (מומלץ לשים בהם קרח), ומערבבים אותם פנימה רק עד שמתחילים להיווצר גושים קטנים ואז מפסיקים מיד. אסור שיווצר גוש בצק אחיד. אסור!!
ועתה לחידון נושא פרסים – ענו על השאלה הבאה (בין המשתתפים יוגרל בצק פריך מושלם): מה אסור? התשובה: שיווצר גוש בצק אחיד. הודעה נמסרה לזוכים.
בקיצור – הבנתם את הפואנטה. אם מכינים ידנית, מוסיפים את המים (זהירות שלא יישפך קרח פנימה) ומערבבים עם מזלג רק עד שמתחילים להיווצר גושים גסים.
בפוד – מערבלים בכמה פולסים קצרים עד שנוצרים גושים והבצק מתחיל "ליפול" לתוך עצמו (תבינו כשתראו את זה קורה). הבצק מוכן כשהוא נדבק היטב לגוש חלק ואחיד כשחופנים אותו. זהו. לא לגעת בו יותר.
ועכשיו לטריק הרומני שכולכם חיכיתם לו.
לוקחים שקית ניילון גדולה ונקייה של סופר ומשטחים אותה על השיש. שופכים עליה בזהירות את גושי הפירורים.
שימו לב למרקם של הבצק (גם גרסת הקקאו בפוד פרוססור וגם הגרסה הידנית ללא הקקאו) – כרגע הוא עדיין פירורי ולא אחיד.
מקפלים את שולי השקית מעל ערימת הפירורים ומועכים קלות עם הידים עד שנוצרת "פיתה" של בצק. מהדקים היטב כדי שה"פיתה" לא תתפורר בקלות. ומה עושים עכשיו? מרדדים! אם הבצק נשאר מאוד פירורי ולא מתרדד היטב, לא משנה כמה מועכים אותו ומהדקים אותו, תיאלצו להוסיף עוד טיפה מים. אם אתם עושים את זה, תנו לו לנוח קצת במקפיא, כדי לפצות על התעסקות היתר עם הידיים.
קודם כל מפזרים כפית או שתיים של קמח כדי שהמערוך לא יידבק. כדי שיצא עיגול מושלם ויפה צריך לרדד בדרך מאוד מסויימת. רק מהאמצע ולכיוון אחד בכל פעם. כל פעם עושים רידוד או שניים מהאמצע לכיוון ההפוך ממכם, ואז הופכים שישית סיבוב (זה קל, כי הבצק יושב על הניילון והניילון מסתובב בקלות). חוזרים שוב ושוב עד שיש לכם עיגול יפה ואחיד, בערך בקוטר התבנית העגולה שלכם. זה אמנם קצת מנג'ס, כי האינסטינקט אומר פשוט לרדד לכל הכיוונים בלי סדר, אבל מניסיון, בשיטת הרידוד הזו העיגול יוצא יותר עגול ויותר אחיד בעובי.
לי יש כשרון – אני מצליחה לרדד כמות של תבנית 24 ס"מ כך שתתאים גם לכמות של 26 ס"מ. שימו לב שרידדתי כמה ס"מ מעבר לקוטר של התבנית כדי שיספיק גם לשוליים.
בשתי התבניות שאתם רואים בתמונות השתמשתי בכוס וחצי קמח על 100 גר' חמאה [שזה, אגב, גם יחס ששיחקתי איתו הרבה]. אם לכם אין כישרון כזה ואתם רוצים להיות בטוחים שיהיה מספיק בצק לתבנית של 26 ס"מ, תכינו מ- 2 כוסות קמח על בערך 150 גר' חמאה (כן שרלוק, זה לא בדיוק אותו יחס – תתבע אותי – זה פשוט יותר קל למדידה, וזה עובד).
בגלל שהייתם ילדים רעים ורידדתם על שקית ניילון (פוי!) במקום נייר אפייה, או, חס ושלום, משטח מקומח, אתם זוכים בבונוס – אפשר להרים את השקית כמו שהיא, יחד עם הבצק, בלי דאגות, ולהפוך ישירות לתוך התבנית. אני הולכת לרשום פטנט על השטיק הזה.
הבצק נדבק מספיק לשקית כדי שאפשר יהיה להרים אותה באוויר בלי שהוא יפול, אבל השקית מספיק גמישה כדי להיפרד ממנו בקלות ברגע שצריך. אל תבדקו אותי ותצאו עם השקית לריקודי סלסה סוערים ברחבי הבית, כי אז הבצק כן יפול לכם.
ברגע שהבצק בתוך התבנית והעפתם את השקית (אם היא כן נדבקת מידי, ואז פשוט תוקעים את כל העסק בפריזר ל-10 דקות), הוא עדיין "צף באוויר" מעל התבנית וצריך לדחוף אותו פנימה בעדינות. בבקשה אל תדחפו אותו ותמתחו אותו, אלא תרימו בעדינות את השוליים הרופסים מבחוץ כך שהחלק הפנימי "יצנח" פנימה.
ככה. רואים?
כן, יש עוד שוליים אקסטרה, אני יודעת. תכף ניפטר מהם. קודם כל מהדקים עם האצבעות כך שהבצק בפנים דבוק היטב לדפנות של התבנית.
אם השתמשתם בתבנית מתפרקת, פשוט תעברו עם מערוך על החלק העליון ואז כל השוליים העודפים ייפרדו בקלות, ויווצר לכם בסיס הטארט היפהפה הזה.
זוהי יצירתכם. תהיו גאים.
גם מי שמשתמש בתבנית לא מתפרקת (עם שוליים גבוהים יותר) יכול ליצור צורה יפה. דרך אחת היא לעבור עם גלגלת פיצה על השוליים וכך ליישר את הכל בצורה אחידה ואסתטית.
דרך אחרת יוצרת מראה ביתי ומלבב יותר: מקפלים את קצוות הבצק העודפים כלפי חוץ ודוחפים אותם אל תוך התבנית כך שיווצרו שוליים כפולים עבים שכאלה (בשלב זה הבצק התחיל להיות לי דביק, אז דחפתי לפריזר קצת).
רואים את השוליים העבים? זה בגלל שתחבנו את השוליים פנימה אל תוך התבנית.
ואז עושים fluting: מניחים אצבע מאחורי הבצק, ושתי אצבעות מקדימה לבצק, דוחפים ביחד, ואז נוצרת גומה קטנה. חוזרים שוב ושוב מסביב לכל התבנית, וזה מה שקיבלתם.
את הבצק אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך כ-11 עד 13 דקות, או עד שהוא מזהיב מעט. הבצק נוטה להתנפח ולהתכווץ במהלך האפייה, ואני ממליצה למנוע זאת על ידי שתי דרכים: א. בזמן שהתנור מתחמם (לרוב התנורים לוקח בין 10 ל-20 דקות להגיע לטמפ' הדרושה, ואז נורת החימום נכבית והתנור חם ומוכן) לתקוע את התבנית עם הבצק בפריזר.
ב. לאפות "אפייה עיוורת" – ז"א: לשים על הבצק נייר אפייה (אני אוהבת לקמט אותו לפני כן, כך הוא רך יותר ומתאים את עצמו לצורה של הבצק) ומעל נייר האפייה למלא את השקע ב"משקולת" כלשהי, שתמנע מהבצק להתנפח ולאבד צורה. אפשר לקנות נטיפי ברזל מיוחדים בעשרות שקלים, אבל גם שעועית יבשה ישנה שיש לכם בארון תתאים למטרה. אם אין לכם קטניות ישנות, לכו וקנו בערך 800 גר' מהקטנייה הזולה ביותר בסופר. אני משתמשת באותם גריסי פנינה שוב ושוב, ושומרת אותם בצנצנת מיוחד משלהם בארון (אל תבנו על הקטניות האלה לבישול). מוזגים את המשקולות שבחרתם לתוך הבצק המצופה בנייר האפייה המקומט, ומהדקים היטב לתחתית ולשוליים. אופים רק 10 דקות מתוך ה-13. למה?
כשאופים ב-"אפייה עיוורת" הבצק נוטה "להזיע", נשאר קצת לח, ולכן בסיום האפייה צריך להסיר את הנייר עם ה"משקולות" ולאפות אותו עוד 2-3 דקות בלי כיסוי כדי שיהיה פריך ואחיד.
בזמן שהבצק נאפה בתנור מכינים את המלית.
שמים בקערה את השמנת והשוקולד השבור ומחממים במיקרוגל לדקה אחת. השמנת קצת תתחמם והשוקולד קצת יתרכך. ערבבו את התערובת עם כף גדולה או מרית למשך חצי דקה.
לאט לאט הנוזל הצחור יתמלא בפתיתים של שוקולד מומס, וגושי השוקולד יתחילו להתרכך. כשהעניינים מפסיקים להתקדם מחזירים את הקערה למיקרו לדקה נוספת של חימום. זה אמור להספיק. אחרי חצי דקה-דקה של ערבוב התערובת תהפוך כולה לשוקולדית וסמיכה ומבריקה. שימו לב שאין כאן סוכר. אם משתמשים בשוקולד מריר "רגיל" עם עד 50% מוצקי קקאו, הוא מתוק דיו (תטעמו ותראו!). אם אתם משתמשים בשוקולד משובח יותר עם 60% מוצקים, אני ממליצה להמתיק את המלית עם כף או שתיים של סוכר. אחוזים גבוהים יותר אני כבר לא ממליצה לשים, כי זה לא כיף לאכול קינוח מר (אבל אני לא שוקוהוליקית, אז אל תסמכו עלי).
בודקים שתערובת השוקולד לא חמה מידי ומוסיפים את הביצה והמלח. כן, אמא, צריך פה מלח, כי זה "שובר" את הטעם של המלית העשירה. לא, אמא, חייבים לשים מלח, אל תוותרי עליו. לא, אמא, זה לא יצא מלוח.
מערבבים היטב ו"מסרקים" את דפנות ותחתית הקערה כדי לוודא שאין שם פתיתי שוקולד לא הומוגניים. ברגע שבסיס הטארט מוכן מוציאים אותו החוצה כדי שיתאוורר קצת ללפחות 5 דקות לפני שמוזגים לתוכו את המלית (אם מוזגים את המלית כשהוא עדיין חם, הוא עלול להיות SOGGY אח"כ).
המלית אמורה להיות חלקה, מבריקה, ומאוד פאדג'ית. מוזגים בעדינות לתוך בסיס הטארט (שימו לב לא למלא אותו מעל גדותיו. אם נשארה לכם מלית אקסטרה, בשלו אותה על אש קטנה ותקבלו פודינג טעים). מנמיכים את טמפ' התנור ל-160 מעלות. מכניסים את הטארט לתנור ומשאירים את הדלת פתוחה ל-20 שניות כדי לעזור לו לרדת ל-160.
אופים את הטארט בין 22 ל-25 דקות או עד שהמלית מבעבעת ורוטטת בעדינות כשמטלטלים אותה.
היא תיראה קצת רכה, אבל זה בסדר, כי היא תתייצב כשתצטנן.
זהו. מוכן.
כשהפאי מצטנן לטמפ' החדר מכסים אותו ומעבירים למקרר.
מגישים סתם כך, או עם קצפת לא ממותקת (מומלץ מאוד, היא משתלבת מצויין עם השוקולד). את הקצפת אפשר להקציף במטרפה ידנית תוך 2 דקות, וזה לא קשה כמו שזה נראה (במיוחד אם תוקעים את הקערה, המקצף, והשמנת המתוקה לפריזר לרבע שעה לפני-כן). זה מאוד מרשים אורחים כשמקציפים להם קצפת מול העיניים. אפשר להוסיף לקצפת כף או שתיים של אבקת סוכר, אם רוצים, אבל לא חייבים.
תחליף נהדר וקליל לקצפת הוא גביע אחד של שמנת חמוצה מעורבב עם כף או שתיים של סוכר וניל (גבישי הסוכר מתמוססים תוך כמה דקות בטמפ' החדר) – תענוג!
ולמרות שהפוסט הזה כבר ארוך מידי, קיבלתי בקשות לפרסם את ציפוי המרשמלו שפורסם במדור ב"זמנים מודרניים" :
למטיבי לכת בלבד – ציפוי מרשמלו מהמם
אציין שוב, התוספת הזו מקפיצה את הפאי למימדים חדשים והופכת אותו לאטרקציה מטורפת בכל מסיבה או ארוחה. המרשמלו לא מסובך במיוחד להכנה, אבל דורש מרכיב מיוחד (סירופ תירס – חובה! להשיג בחנויות מתמחות), הכנת סירופ סוכר בטמפ' מדוייקת מאוד (מה שדורש מדחום, אבל ניתן להכין בלי מדחום עם תשומת לב רבה וקצת אינטואיציה), והקצפה רצופה של 13-15 דקות (!!). הכמות הזו מספיקה בדיוק לציפוי הפאי, אבל אפשר להכין ממנה סתם מרשמלו ביתי ולחתוך לקוביות. אם אתם מתכוונים להכין את הציפוי אני ממליצה לצפות בפרק הרלוונטי בתכנית האמריקאית המופתית good eats – ותודה להילה שגילתה לי את הפלא הזה). שימו לב – אם מכינים ציפוי מרשמלו אסור להמתיק את מלית השוקולד! אחרת זו פצצת סוכר וזה לא נעים לאכילה.
מתחילים עם המסה של כפית אחת של אבקת ג'לטין בקערת המיקסר עם רבע כוס מים קרים. הג'לטין צריך לשבת במים לפחות חמש דקות ולהתנפח מעט. בינתיים מכינים סירופ סוכר: מערבבים בסיר שלושת רבעי כוס סוכר לבן, רבע כוס מים, ורבע כוס סירופ תירס (אי אפשר לוותר עליו. כפי שאמרתי, זה מתכון למתקדמים. אין קיצורי דרך). מביאים לרתיחה ומבשלים על אש גבוהה כ-3 עד 5 דקות בבעבוע חזק עד שהתערובת מגיעה לטמפ' 112 עד 115 מעלות – ולשאר שאר עם ישראל ללא מדחום לבישול – מפילים חצי כפית מהסירופ החם לתוך כוס עם מים קרים, ממתינים כמה שניות, ומועכים בין האצבעות.
אם הסירופ הופך לג'לי יציב אבל רך שכזה, הגעתם לדרגת ה"כדור רך" (soft ball), ואז הוא מוכן. אם הסירופ נשאר רך מאוד במים, צריך לבשל עוד קצת, עד שלב הכדור הרך. כשהסירופ מוכן, מסירים מיד מהאש. מפעילים את המיקסר על מהירות נמוכה ומזרזפים מיד את הסירופ החם לתוך תערובת הג'לטין תוך כדי הקצפה איטית מאוד. מוזגים את הסירופ על שולי קערת ההקצפה ולא על המקצף עצמו!! (זה משפריץ). ברגע שמסיימים לזרזף את כל הסירופ עוברים למהירות גבוהה, ומקציפים לפחות 13 דקות בלי הפסקה (בדירה הקודמת שלי הכנתי בהצלחה עם מיקסר ידני. הוא מאוד התעייף והתחמם, אבל עמד במשימה בהצלחה).
הבעסה במרשמלו זה שאי אפשר לדעת אם הוא הצליח עד שלא עוברות לפחות 10 דקות של הקצפה. ככה הוא נראה מהרגע שמסיימים עם הסירופ, ועד בערך 10 דקות אחרי.
אחרי 10 דקות התערובת קצת מתאווררת ומבהירה.
אחרי 13 דקות היא נעשית לבנה ומבריקה. אם אתם רוצים מרשמלו יציב יותר (כדי שאפשר יהיה לעשות עליו קישוטים עם המרית), תקציפו 15 דקות. ככל שהמרשמלו מצטנן הוא מתייצב ונעשה קשה להקצפה. לקראת הסוף מוסיפים כפית אחת של תמצית וניל פנימה.
ברגע שהוא יציב, מוזגים אותו מיד על מלית השוקולד האפוייה והצוננת (לא למזוג את המרשמלו על מלית חמה). אל תתעסקו איתו יותר מידי, כי הוא מתחיל מיד להתקשות ונדבק לכל דבר שנקרה לדרכו. דביק דביק דביק! היזהרו! מניחים להתייצבות לשלוש שעות לפחות לפני פריסה והגשה.
אחרי כמה שעות המרשמלו מתייצב כמו גומי, ונפרס היטב לפרוסות יפות וחדות. מעניין אתכם להכין מרשמלו? אם כן, הגיבו על כך בתגובות. אם יהיה ביקוש, ארחיב על כך בפוסט שלם ומפורט יותר.
טיפים למרשמלו מושלם
אם אתם מבצעים את בדיקת הכדור עם המים הקרים ופספסתם (ז"א, נוצר כדור קשה, או, חס וחלילה, משהו שיותר דומה לסוכרייה), נסו להוסיף כשליש כוס מים קרים לסיר, לערבב היטב, להביא לרתיחה, ולבצע שוב את הבדיקה. זה הציל אותי כמה פעמים, אבל לא בטוח שזה יעבוד. עדיף פשוט לעמוד ליד הסיר ולבצע בתכיפות את הבדיקה עם המים הקרים. בכל מקרה, אל תמזגו סירופ מפוספס (חם מידי) לתוך הג'לטין כי תהיה לכם קטסטרופה (מניסיון…).
לכל מי שרוצה להכין את ציפוי המרשמלו – חובה לצפות בשני קטעי וידאו מעולים מתוך good eats שיכינו אתכם היטב למלאכה: פרק המרשמלו מראה את תהליך ההכנה היטב, ובפרק הפאדג', הם מראים איך נראה הסירופ בטמפ' שונות כשמפילים אותו למים קרים – לי זה מאוד עזר (לשני הוידאואים קישרתי ישירות לאמצע הוידאו לחלק הרלוונטי, כי יש הרבה בלבולי שכל).
רוצים להכין את הטארט בתבנית גדולה יותר?
אם יש לכם תבנית 26 ס"מ, מומלץ לגדיל את הכמויות ב-50% – אבל במקום ביצה וחצי שימו ביצה אחת וחלמון אחד. בכל מקרה שלא יהיה, אל תמלאו את בסיס הבצק מעל גדותיו, כי אז הטארט יצא מאוד מכוער. אם אתם מיומנים, תוכלו לרדד את אותה כמות בצק כך שתתאים גם לתבנית 26 (פשוט מרדדים קצת דק יותר). אם לא, תכינו את הבצק משתי כוסות קמח, 150 גר' חמאה, כפית וחצי סוכר, ואותו קורט מלח.
פינת התכל'ס
משפשפים קוביות חמאה קרה, קמח, מלח וסוכר עד שנוצרת תערובת במרקם פירורי שנשארת כגוש כשחופנים אותה. מוסיפים מים קרים (בלי הקרח!!) ומערבבים עם מזלג (או בפולסים) רק עד שנוצרים גושים גסים. מעבירים לשקית ניילון ומשטחים לפיתה. מרדדים, מעבירים לתבנית ואופים 10-13 דקות על 180 מעלות עד שמזהיב. מצננים מעט.
מחממים במיקרוגל שמנת ושוקולד מריר ומערבבים עד שאחיד ולא חם יותר. מוסיפים ביצה ומלח ומוזגים לבסיס הטארט האפוי. אופים כ-22-25 דקות על 160 מעלות עד שהמלית מבעבעת ורוטטת מעט. מצננים ומגישים עם קצפת או עם שמנת חמוצה עם סוכר וניל.
מקסים.
נכנס ל Queue המתכונים שלי (כלומר אחרי הבחינות) :)
אדווח מהשטח איך יצא.
נראה מעולה – אבל מבחינה בריאותית אסור לי
מכירה בצק פריך עם שמן קנולה במקום החמאה? ובכלל- כמה שמן מחליף 100 גרם חמאה?
מאיה עונה: סורי, אני לא מכירה מתכון לבצק פריך בלי חמאה (ומרגרינה לא בא בחשבון. פיכס!). אבל אני כן יודעת ש-100 גר' חמאה זה בדיוק חצי כוס שמן.
מלח בשקולד?….. טעים משהו…..אכלנו…. מהמם
אמא
קודם נפלא!!
חייבת לנסות..
דבר שני – הבצק פריך שאני מכירה מכינים עם ביצה או חלמון. אחרי שלב הפירורים מוספים למעבד מזון ביצה אחת או חלמון אחד ומעבדים דווקא עד שנהיה כדור (למרות מה שכתבת..) – יש סיבה שויתרת על השלב הזה?
הערה נוספת או הצעת ייעול – יותר קל לחמם את השמנת דקה במיקרו ואז לשפוך אותה על השוקולד ולערבב. ככה בעצם מכינים גאנש. לא מומלץ לחמם שוקולד במיקרוגל בעיקר כי זה הורס אותו (חימום יתר עלול גם לשרוף).
גרסת המרשמלו נראית סוף!!
בהצלחה!!
מאיה עונה: יש כל מיני מתכונים לבצק פריך, וכל אחד מניב מרקם טיפה שונה. בריבועי הטוויקס השתמשתי במתכון שציינת עם החלמון ונוצר לי בצק מאוד פירורי ודביק שאפשר היה רק לשפוך לתבנית ולשט. הוא לא מתאים לרידוד. גם אחרי האפייה הוא היה עדין ופירורי מאוד. במקרה הזה נוח לי להשתמש בבצק הזה עם מים בלבד, והוא יוצא מצויין, נוח מאוד לעבודה, ונפרס היטב. העובדה שציינת לגבי חימום השוקולד נכונה, אבל חימום השמנת בנפרד מלכלך לי עוד כלי, וזה לא שווה לי. אם מכניסים את השוקולד והשמנת ביחד למיקרוגל ומחממים דקה אחת בלבד, השמנת מתחממת קלות בלבד, ושומרת על השוקולד שלא ייהרס. תודה על הפידבק!
מתכון מצויין! גם אני גיליתי את המלית הפשוטה הזו לטארט שוקולד, וכשהכנתי אותה נשארה לי המון בלילה אקסטרה אז פשוט אפיתי אותה במנז'טים מסיליקון. כשזה יצא מהתנור זה היה מוזר ומבעבע, אבל יום אחרי זה – תענוג צרוף! כמו פאדג' – רק אפוי! מאז אני קוראת לזה פאדג'אפוי וכל החברים שלי השתגעו מזה…
לא ידעתי שאפשר להכין מרשמלו בבית! תגידי, במקום סירופ תירס אפשר להשתמש בגלוקוז? המוכר ב"לגעת באוכל" אמר לי שזה אותו הדבר בערך.
מאיה עונה: כן. אפשר להחליף בגלוקוז.
ואגב, הטריק עם הרידוד נחמד, אבל לא ברור לי איך לא ציינת את הטריק של ג'יימי אוליבר – במקום לרדד, פשוט לחתוך את הבצק לפרוסות ו"להרכיב" אותן על תחתית התבנית! מאז שקראתי את זה, אני סיימתי עם הרידודים בחיי.
מאיה עונה: ניסיתי את הטריק שלו, אבל הבצק חייב להיות קר קר קר, אחרת זה לא עובד :) כאן לא חייבים לצנן את הבצק, אלא רק לפני האפייה בזמן שגם ככה התנור מתחמם.
כן! פוסט על מרשמלו! בבקשה!
היי מאיה, אני עוקבת אחרייך כבר יותר משנה ופשוט נהנית לקרוא כל פוסט שלך!! חזקי ואימצי!!
השיטה לרידוד הבצק ממש מגניבה, אני בדר"כ מרדדת ומקפלת את הבצק ל-3, מעבירה לתבנית ופותחת אותו. אבל חייבת לנסות את השיטה שלך.
אני בעד פוסט מרשמלו. אפילו אם אנשים לא יעשות אותו בבית, זה מעניין לראות את אופן העבודה והשיטה שלך להכנת מרשמלו.
תודה!
הוספתי מיד לרשימה שלי! מרשמלו…לא כוס התה שלי
מממ, בא לי להכין כבר! ינוסה בהחלט בסופ"ש…
שאלה:
אם שמים במקרר אחרי האפייה ומגישים רק למחרת – הולך?
מאיה עונה: הולך וגם הולך. הטארט נשמר מצויין במקרר למשך שבוע ואף יותר. רק הקפידי לכסות אותו היטב. את הקצפת מכינים רק לפני ההגשה.
מרשששששששממלוווווו… יס יס! הו מאמא!
סליחה. זה קורה לי עם מרשמלו לפעמים. וכן, אני מאוד אשמח לדעת איך מייצרים כזו תועבה בבית! :)
כרגיל את אוצר בלתי נדלה לרעיונות ,תמיד אחרי פוסט שלך יש לי חשק לרוץ למטבח.
תודה
מיה,
באת בדיוק בזמן.
אני מחפשת בקדחתנות מתכון לטארט שוקולד מתאים לארוחה משפחתית בעוד כמה שבועות…
אני קוראת אדוקה שלך כבר המון זמן. מיותר לציין כמה מוכשרת את וכמה אני מחכה בציפייה לפוסטים חדשים..
תודה
את מדהימה. קוראת מחשבות.
בדיוק חשבתי איזה כיף זה לאפות אבל איזה בעסה זה ללכלך את כל השיש. שקית סופר – איך לא חשבו על זה קודם?
ינוסה בתור קינוח אחרי השניצלים מהפוסט הקודם.
רעיון השקית – יפה מאוד. אני משתמשת בד"כ בנייר אפיה, אבל שקית מהסופר זה זול יותר :)
ויש לי רעיון שהוא בגדר חילול קודש: אני לשה בצק פריך ביד, לא במיקסר, וגיליתי שאם אני מחממת את החמאה במיקרו עד שהיא ממש רכה (אח"כ מוסיפה את המרכיבים היבשים) לוקח לי שלושים שניות ללוש את כל הבצק. אמנם, לפני הרידוד יש לקרר אותו קצת, אבל הוא יוצא הרבה יותר פריך ומוצלח מכל בצק שהפקתי אי פעם בשיטת החמאה הקרה + כלי קר + מי קרח וכו'.
אני מעיזה לומר שיותר חשוב שזמן הלישה יהיה קצר (פחות סיבי גלוטן וכו') מאשר לשמור על טמפרטורה נמוכה.
כן! פוסט מרשמלו!!!
אגב, האם אפשר להכין כזה מרשמלו כציפוי לקאפיקייקס? (כלומר, להכניס אותו לשקית זילוף) או שזה לא ילך?
(צריכה להכין קאפקייקס פרווה… :-/)
אוהבת מאוד מאוד את התמונה עם השאלה על מרתה (-: בהחלט מזדהה עם התהיה what would martha do? במצבים שונים.
אני בד"כ מרדדת בצק פריך על ניילון נצמד שנפרש על המשטח. כך גם קל לארוז את הבצק לאשפוז במקרר במידת הצורך.
אהבתי את השילוב עם שמנת חמוצה וקצפת לא ממותקת (נוהל רגיל במשפחתי) – המרשמלו ממש לא עשה לי את זה אבל אני רואה שאני במיעוט…
בבקשה פוסט על מרשמלו. לבקשה מצטרף חבר שלי שממש רוצה להכין כזה, אבל מצא רק מתכונים מסורבלים ושלא כל כך מתאימים למטבח הביתי.
תודה, תודה, תודה.
שעל זה נאמר nom nom nom
אני מפחדת להכין את הטארט הזה כי אין סיכוי שהוא יחזיק מעמד אפילו 10 דק'. :)
בעצם את מי אני משלה כאן, בסופ"ש הקרוב אצלי בתנור!
הבלוג מדהים, מעניין וכיפי לקריאה!
רציתי לשאול כמה קקאו צריך להוסיף לבצק?
מאיה עונה: צודקת, שכחתי לרשום! מוסיפים כף אחת גדושה.
בייבי, זה טריק ששווה מיליונים. אני חייבת לנסות את העניין בקרוב, העניינים של הבצק הפריך העסיקו אותי לא מעט בזמן האחרון. אני באמת עשיתי משהו דומה למה שאת עושה במתכון הטוויקס שלך (עם הפירורים שמשטחים), אבל אנסה גם את זה.
לגבי העניין עם המסת השוקולד (רינת) אני גם גיליתי ששוקולד נשרף לי במיקרו לעיתים קרובות מידי וזה מבאס. מצד שני, זה גם תלוי מאוד באיכות של השוקולד. שוקולדים מעפנים מתנהגים ממש מוזר בהמסה ונהיים גבשושיים
מאיה עונה: עלמה, גם לי היה נשרף שוקולד במיקרוגל עד שהתחלתי להטביע אותו בשמנת מתוקה תוך כדי החימום. היא שומרת עליו, והתופעה הפסיקה לקרות לי.
אפשר להמיס את השמנת עם השוקולד על בן מארי?
מאיה עונה: אם בא לך להשקיע, לכי על זה
אפשר להחליף את השמנת בחלב רגיל\ לקפה אולי אם תוספת קרונפלור? נראה מעולה אבל צריך ללכת לסופר לקנות שמנת טריה
(:
רוצה להכין תאווה לשוקולד
מאיה עונה: המחשבה עלתה לי לראש, אבל פחדתי לנסות. יש מצב שזה יעבוד, אבל כואב לי הלב שתבזבי מרכיבים יקרים. יותר בטוח לנסות עם שמנת מתוקה לבישול שיש בה רק 15%. יותר סיכוי שזה יצא אכיל.
בהמשך להערתה של רחלי, ראי כאן מתכון של הילה א-לה דויד ליבוביץ' לבצק פריך דווקא בחימום. http://bissim.com/2009/08/29/figtart/
ניסיתי וזה שוס השוסים.
מאיה עונה: גם אני ניסיתי את המתכון של לייבוביץ', ומאשרת שמדובר בשוס רציני. אני מיליתי בקרם פרש ומשמשים טריים (זה היה בעונה). ואז קרתה תקלה קטנה. למזלי הספקתי לטעום לפני כן.
איזו תאווה לעיניים!!
מאיה: האם אפשר להוסיף לתערובת השוקולד חצי כוס תמצית תה ארל-גריי כדי ליצור עוגת שוקולד-ארלגריי נימוחה (כמו בצפרה), או שזה יהפוך אותה לדלילה מדי ובלתי יציבה (כשתצטנן) ?
מאיה עונה: חצי כוס תמצית?? נשמע לי קצת יותר מידי. בכל אופן, חצי כוס נוזל תשנה את מאזן הנוזלים/חומרי הסמכה במלית וזה ייצור מלית מימית (במיוחד אם הנוזל דליל יותר משמנת מתוקה). אתה יכול להרתיח 2-3 כפות מים עם כפית גדושה של עלים לתה, לסנן, לצמצם את זה לכף אחת, ולהוסיף למלית ללא חשש. או לקצפת. אגב, על אבקת MATCHA שמעת?
אשמח גם-כן לקרוא על איך מכינים מרשמלו. כבר כמה זמן שזה מסקרן אותי :) למרות שאני חושש שלא יצא לי להכין את זה בפועל… אבל אפשר לקוות :)
מאיה!!! שברת את ליבי עם המישמישים השפוכים :-(
תשובה לעו"ד פלילי. פשוט תרתיח את השמנת עם שקיק תה (או עלים בתוך בד), שלוף את התה אחרי 2-3 דק' (או יותר אם אתה רוצה טעם חזק יותר. זה ניסוי וטעיה) ושפוך את השמנת החמה על השוקולד. תן לזה לשבת כמה דקות עד שהשוקולד יתרכך ואז ערבב עד לקבלת נוזל אחיד. מכאן ממשיכים לפי המתכון. דרך אגב, אפשר לתת ככה לשמנת איזה טעם שרוצים…
נראה מבטיח ואכן עושה חשק. אני מאלה שמנסים לאפות (למה מנסים? כי זה לא תמיד מצליח..) ללא גלוטן (לבעלי יש צליאק)
האם יש לך מושג איך יצא כזה בצק עם קמח ללא גלוטן?יש לך אולי טיפ כלשהו בענין?
מאיה עונה: לצערי יש לי אפס ניסיון באפייה ללא גלוטן. אין לי מושג איך זה יעבוד. בלי שום קשר (קיבלתי היום שאלה דומה גם באימייל), נתקלתי אתמול בטארט שוקולד קרמל מהמם בבלוג של טארטלט, עם מתכון לבסיס בצק ללא גלוטן (תכין את עצמך, יש בו כמה מרכיבים יוצאי דופן).
אוקיי, הכנתי היום, יצא מהמם. כמה הערות:
1. הטיפ הזה עם השקית הוא הדבר הכי טוב שהיה ב"בצק אלים" לפחות שנה. אהבתי אהבתי אהבתי. הבצק יוצא גמיש וחתיך ופריך והמטבח נשאר (יחסית) נקי. ובכלל, הכי טוב טיפים חורניים שישמחו סטודנטיות עניות בלי פודפרוססור.
2. לכו על שקית גדולה! (לא מהסוג ששמים בו עגבניות, אלא הגדולות הלבנות ששמים בהן את כל הקניות). אני עשיתי את הטעות של שקית קטנה מידי ואז החלפתי.
3. אם יש לכם תבנית פאי (כזו עם מסגרת) תשמנו אותה ותקמחו לפני הבצק כאילו חייכם תלויים בדבר, אחרת הכל מתפרק ונדבק לחריצים ובמקום טארט אלגנטי יש חורבן.
4. היית קצת אופטימית מידי לגבי המחירים. רק השוקולד הוא 12 שקלים לפחות…
5. מאיה, אני יודעת שאת אוהבת אותה, אבל מרת'ה היא תאגיד ענק אמריקאי בלי שום טעם אישי שנותן לך טיפים כמו להתאים את הלק לקאפקייקס. זה הורג לי את התאבון עוד לפני המתכון…
6. את חייבת חייבת חייבת להפסיק לפרסם פוסטים כאלה עד שאני מסיימת את המבחנים! לא יאמן שביליתי באפייה במקום בלימודים גם היום!!!
תודה על הטיפ.
לא, מעולם לא שמעתי על אבקת התה המסורתית הזו. רק בשבוע שעבר גיליתי שיש "תה ירוק ארל גריי". אני לתומי חשבתי שכל הרעיון של ארל גריי הוא השילוב בין ניחוח קליית עלי התה והארומה של קליפת תפוזי ברגמוט.
ובכן, כף אחת מרוכזת תעשה את העבודה?
מאיה עונה: זו אופציה אחת, ועוד אופציה מצויינת היא מה שהציע גל הקטן, כמה תגובות מעלייך.
הו, עכשיו ראיתי.
תודה לשניכם.
מאיה, הכנתי את הבראוניז שלך שפרסמת היום בעיתון כעוגת הפתעה ליום ההולדת של אמי ו….. התבנית של ה20X20 הייתה קטנה מידי אז זה יצא חתיכות גדולות מידי ולא דחוס וכיפי כמו שאמור להיות. אוף, זה ממש מבאס – זה נסיון ראשון שלי עם אפיית בראוניז ושלישי בכלל בבית וזא אף פעם לא מצליח, תמיד משהו מתפקשש :(
כבר אמרתי לך היום שאני אוהב אותך?
לא?, אז הנה, אוהב אוהב אוהב אותך.
מאיה, חייב לך התנצלות – לאחר שקיררתי את העוגה כמו שכתבת בכתבה, טעמנו אותה כל המשפחה והיא יצאה ממש מעולה ועם המרקם הנכון. הקירור הציל אותה, למרות ערבוב היתר שלי שכנראה הכניס הרבה בועות וגרם לה להתרומם. תודה רבה על המענה ועל המתכון :)
צר לי כל כך להפריע לרצף התגובות המהמות שכאן מעלי.
ציפיתי בכליון שיניים לביס הזה, לאחר שהפאי שוקולד עמד שעה בחוץ
עם המראה הפשוט מושלם שלו, לאחר שהלכתי צעד צעד, תמונה תמונה,
הלוך ושוב בין המטבח למסך המחשב (הם באותו חלל).
הבצק לא יצא דומה לבצק פריך, לא ממש במרקם ועוד יותר לא בטעם…..
למרות שראיתי שהוא אפוי לפני ששפכתי את מלית השוקולד, הוא יצא במרקם של לא אפוי. לא מתוק.
אולי הבעיה היא שאני באיטליה…החומרים שונים. השתמשתי בקמח שנקרא 00…..
אשמח לדעת מה הבעיה אם עלית עליה.
תודה רבה!
מאיה עונה: היי מירית. האם חיכית שהבצק יצטנן מעד לפני שמזגת את המלית? יש לו נטיה לצאת SOGGY אם לא נותנים לו להתאוורר קצת, וישר שופכים עליו מלית רטובה.
לגבי הקמח, קשה יהיה לי לתת פידבק מבלי לדעת את אחוזי הגלוטן בקמח. כי קמח 00 רק אומר לי שמדובר בקמח מאוד מאוד מאוד דק. לי יש בבית קמח 00 עשיר בגלוטן (מכינה איתו פיצה ולפסטה), ובאותה מידה היה בחנות קמח 00 דל גלוטן, שעדיף להכנת עוגות ובצקים פריכים, שהיווצרות גלוטן פוגעת במרקמן. ההימור שלי הוא שבגלל שהקמח כל כך עדין (הוא כמו אבקת סוכר), הבעייה כאן הייתה הפוכה – לא עיבדת אותו מספיק! בחלק מהמתכונים שנתקלתי בהם בספרי אפייה מקצועיים, ההוראות אומרות להשתמש בקמח "רך" ולעבד אותו טיפה יותר כדי ליצור "structure", שזה קצת הפוך להוראות שצירפתי כאן במתכון. בפעם הבאה נסי לעבד את הבצק קצת יותר אחרי הוספת המים.
אם לא בא לך לנסות את זה שוב, אני ממליצה בחום רב על הבצק שהומלץ כאן בתגובות – הבצק הפריך הרבוך של דייויד לייבוביץ, שעשה נפלאות לטארט הלימון שהכנתי לפני יומיים.
רעיון לשדרוג היסטרי וקטלני, לא לאנשים עם לב חלש:
במחבת להמיס קצת סוכר עד שנהיה קרמלי. להוסיף 2-3 בננות חתוכות לפרוסות ו"לטגן" אותן טיפה בקרמל, עד שהן הופכות…ובכן, מקורמלות :).
לסדר על תחתית הבצק (לא צריך להיות יפה במיוחד, פשוט בשכבה אחת פרוסות פרוסות), ולצקת מעל את תערובת השוקולד (אפשר ורצוי לפזר כפית קינמון מעל הבננות לפני הוספת השוקולד).
יוצא פשוט מחרפן, ואנשים לא מאמינים בכלל שזה לא הצריך כמעט עבודה.
יצא מעולה!
העוגה חוסלה עד שהגעתי למצלמה.
הולכת להכין שידור חוזר.
היי מאיה,
אני קוראת אדוקה פה כבר חודשים ארוכים והכנתי כבר את כל המתכונים מהאתר ומהעיתון. לכן כלכך שמחתי לראות מתכון חדש שנראה כלכך טוב וטעים.
לצערי כשהכנתי את המתכון הוא יצא פשוט לא טעים. (ואני לא מתכוונת לא טעים "אפשר לאכול בנימוס" אלא פשוט זרקתי את כל התבנית לפח!)
גם הבצק וגם המילוי היו חסרי טעם. בהחלט יכול להיות שפישלתי קצת עם הכנת הבצק אבל במילוי אין כלכך איך לטעות ועדיין הוא יצא סתם דלוח.
מאיה עונה: היי דנה. אני מצטערת שהשקעת חומרים ועבודה לחינם. כל הנסיינים של המתכון (והטועמים שלי) היללו אותו מאוד, ולכן הרשיתי לעצמי לפרסם אותו (אגב, אני מקווה שניסית אותו גם עם קצפת, כי בעיני הוא שוקולדי מידי בלעדיה). אני מניחה שאפשר לשדרג את המלית כך שטעמה יהיה עשיר יותר: להשתמש בשני חלמונים במקום ביצה, להוסיף מעט ליקר כלשהו או תמצית וניל, או להוסיף 30-40 גר' חמאה מומסת לתוך הבלילה. אני העדפתי לשמור את המלית קלה ופשוטה עם טעם שוקולד טהור. יכול להיות שיש אנשים שמעדיפים טעמים קצת יותר מורכבים. שוב סליחה, ומקווה שתמשיכי להנות מהמתכונים שלי בעתיד.
היי מאיה! הכנתי את העוגה ליום ההולדתי ה-15 והוספתי כמה שידרוגים:
-במלית שמתי 100 גרם שוקולד מריר רגיל ועוד 100 גרם שוקולד 85%(נכון זה כל כך מר שבא לבכות אבל זה מה שהיה בבית) והוספתי עוד סוכר כדי לאזן את המתיקות.
-עשיתי ציפוי לטארט עם גנאש שוקולד ואז ציירתי עיגולים לבנים עם שוקולד לבן ומשכתי עם קיסם -יצא מדהים ומרשים!
-הטארט הוא באמת הטארט הכי קל שאי פעם הכנתי והפטנט עם השקית כל כך טוב! בטח אפשר להשתמש בזה גם להכנת קיש.
-אני חושבת שיש להוסיף לבצק של הטארט עוד סוכר כי בקושי היה לו טעם.
תודה רבה!
מאיה עונה: קודם כל, מזל טוב!!
במתכון המקורי של בסיס הטארט (pate brisee של מרת'ה סטיוארט, שהיה בו הרבה יותר חמאה) הייתה כפית שלמה של מלח וכפית אחת של סוכר. באחת הפעמים שהכנתי את הטארט קיבלתי הערות מהטועמים שה"עוגה מלוחה" – שזה אף פעם לא משהו טוב (מי שמגיש קינוח מלוח עושה רושם כאילו הוא לא יודע מה הוא עושה!) אז צמצמתי מאוד את כמות המלח בבצק לקורט בלבד (גם במלית יש קצת מלח). אפשר להוסיף לו עוד קצת סוכר, אבל לדעתי הנייטרליות שלו היא מה שהופך אותו לכל כך מוצלח, הוא לא "גונב" את תשומת הלב מהמלית העשירה (הבצק הזה אכן עובד מעולה עם קישים, וגם עם טארט לימון).
כן מרשמלו!
MOON PIE!
הכנתי כבר פעמיים רצוף, בפעם השנייה שכחתי בתנור לחצי שעה נוספת ובכל זאת יצא נפלא. גם המילוי שנשאר יצא מדהים אפוי בתוך קוקוטים ליד העוגה. מסוג העוגות שנכנס לתפריט הקבע… המון תודה.
היי מאיה
אני קוראת את הבלוג כבר זמן רב ונהנית מאוד לכלות את הזמן שבו אני אמורה ללמוד בלהביט בתמונות המדהימות ולהשוות למתכונים שאני רגילה להכין.
אני לא נוטה להגיב, אבל הפעם הייתי חייבת לשבח אותך על השימוש בפונט המסורתי של האתר של מרת'ה בתמונה הנוגעת אליה. לא חמק מעיני!
כל הכבוד,
אלה
מאיה עונה: זה הפונט הכי יפה בעולם, נכון?!
היי מאיה
קודם כל- בלוג נהדר.. אני רק מחכה שתעלי עוד מתכונים. ההסברים בפרטי פרטים עובדים מעולה.
ושאלה- ניסיתי אתמול את הפאי. בהתחלה- שמתי חצי כוס מים בבצק, והוא יצא רטוב נורא (והלך לפח). אחר כך, בפחד- שמתי כנראה מעט מדי מים, ויצא יבש ומתפורר. יש לך איזו הצעה אחרת ממה שרשמת במתכון?
ושאלה שנייה- את חושבת שאפשר לנסות להדביק את הבצק לתבנית בשיטה של הפאי דובדבנים, ואז לחסוך את שלב הרידוד המתפורר והמפחיד?… שם זה עבד מעולה.
בכל מקרה- הפאי יצא טעים מאוד בסוף וכולם נראו מרוצים ביותר מכל ההמון שוקולד הזה.
תודה! :)
מאיה עונה: אלא אם כן לא יצא לך בצק, אלא שלולית, או בלילה, זה אמור להיות המרקם שלו. ברגע שמרדדים אותו הוא מסתדר. את יכולה להוסיף רק שליש כוס מים, לעבד ממש מעט, ואז למעוך דוגמית בצק בין הידיים. זה אמור להראות כמו בתמונה של בצק הקקאו אחרי שלב הוספת המים (חלק ואחיד לגמרי, לא מתפורר). אם זה לא, צריך עוד מים. בכל מקרה, כל טכניקה להכנת בצק פריך (גם זו שתיארתי בפוסט על הפאי דובדבנים) תעבוד כאן, ותשתמשי במה שנוח לך. את מוזמנת גם לבדוק את המתכון של דייויד לייבוביץ' לבצק פריך רבוך, שהוא עוד יותר פשוט להכנה (אני מכינה אותו בסיר על הגז, כמו בצק לפחזניות).
מאיה, תודה רבה. יש לי שאלה לגבי הבצק: אני מכין בדיוק איך שאת אומרת ותמיד, אבל תמיד, באפיה הבצק מתכווץ והשוליים לא נשארים יפים כמו בצילום שלך. אני מקפיא, מחורר עם מזלג (קלות) ולא שם משקולת. בעבר שמתי משקולת ולא ראיתי הבדל. יש לך מושג מה הבעיה?
תודה! :-)
אתמול פגשתי בחורה מוזרה, שגם כמוני לא אוהבת שוקולד
על כן, בגלל שאני לא המוזר היחיד, אני מרגיש בסדר לצאת כנגד המתכון הזה, כאחד שלא אוהב שוקולד
אחכה בסבלנות למתכון עם פסטה! :)
מאיה עונה: זה בסדר ניר, גם אני לא בנאדם של שוקולד. אבל כל העולם דווקא כן אוהב שוקולד, כך שמידי פעם צריך לרצות גם אותם :)
בדיוק תהיתי לפני כמה ימים איך מכינים מרשמלו ואם אפשר בבית. אשמח מאוד אם יהיה פירוט בבלוג…
שאלה לאחר כמה ימים של מחשבה, אחרי שהעוגה התפקששה:
למה אי אפשר להכין את העוגה הזאת באותה צורה שמכינים את עוגת הגבינה (המעולה) שמופיעה פה באתר?
כלומר, להכין את אותו בצק פריך של עוגת הגבינה לשפוך פנימה את מלית השוקולד ולאפות את שניהם ביחד?
היה ניסיון כזה? שווה לנסות לדעתך?
אלופת העולם.
יש סיכוי שתגרמי לי לאפות משהו – למרות שאני מעדיף לבשל מאשר לשקול כל דבר כמו טכנאי.
הבעיה היא שאני לא בטוח שיש לי מספיק מקום בפריזר לכל הדברים שאני אמור לדחוף לשם בזמן ההכנה…
ובלי קשר – הצעה למשהו טכני בבלוג:
אני בדרך כלל קורא את הפוסטים שלך ישר מהעמוד הראשי וכשאני מגיע לתחתית לוחץ על תגובות כדי לראות מה אומרת הקהילה שלך. הלחיצה מקפיצה אותי לעמוד הפוסט הספציפי, אבל לתחילתו – מה שמכריח אותי לגלול שוב דרך הפוסט – הבדרך כלל ארוך, וטוב שכך – שזה אתה קראתי. נראה לי שאם לחיצה על התגובות תקפיץ אותי ישר לתחילת התגובות זה יהיה נכון יותר מבחינת UI – אבל זו רק דעתי.
מתכון מצויין !
צנחו לי שולי הפאי למה?
בגלל שימון התבנית ?
מאיה עונה: כן. לא אמורים לשמן את התבנית. וגם לא אמרתי לשמן! אם צריך לעשות משהו אני תמיד אומרת :)
מרשמלו הכינו פעם משורשי צמח שנקרא בעברית חוטמית והמצרים העתקים נהגו להכין משקה: היו סוחטים את שורשי הצמח שם נמצא כל הטוב אל דבש ואגוזים ומי שנהנה משתית המשקה הו כמובן המלכים. אח"כ כבר המרשמלו עבר גילגולים מגלגולים שונים והיום הוא כולו כימיקליים. אבל זה שלך הוא באמת שווה את העבודה
היי מאיה!
אמנם עוד לא ניסיתי את הטארט (לא מאוהבי השוקולד…)
אבל ראיתי שהגבת כמה פעמים שהכנת טארט לימון – אולי תפרסמי גם אותו? :)
חוץ מזה, בגלל שאני פשוט מאוהבת בכל המתכונים שלך ולא הייתה פעם הכנתי שהכנתי משהו שלא צלח – יש לך אולי מתכון טוב לבצק שמרים לעוגות? (עוגת שוקולד שמרים וכו'…)
תודה!
היי מאיה,
אני קוראת את הבלוג שלך כבר קרוב לשנה וחצי ותמיד נהנית כשאני נכנסת ורואה מתכון חדש :)
עד עכשיו לא הגבתי (אני לא משהו עם טכנולוגיה וזה הבלוג היחידי שאני מסתכלת עליו) אבל הפעם הייתי חייבת:
לפני כמה ימים כשישבתי עם חברים (הייתי בבסיס), איכשהו הגענו לדבר על מרשמלו ועל זה שאנחנו בטוחים שזה לא מסוג הדברים שאפשר לעשות בבית. כמה שעות מאוחר יותר נכנסתי לבלוג לבדוק אם משהו התעדכן ןלתדהמתי ראיתי את המתכון הנהדר הזה שבדיוק מדבר גם הוא על מרשמלו!
אז לשאלתך: בבקשה פוסט על מרשמלו! (אפילו כבר יש לי סירופ תירס)
אחחחח פשוט למות מהצילומים שלך :)
למות!
היי מאיה,
אני קורא אדוק שנהנה מאוד מהמתכונים שאת מציגה באתר (:
תודה על הכל!
ואני מצטרף לעדת המעריצים שקוראים לפרסם על מרשמלו (:
שאלה כללית
האם בבצק של פאי,שמכיל בתוכו הרבה חמאה, אמורים בכלל לשמן את התבנית?
היי מאיה!
קודם כל אני מעריצה את המתכונים שלך, בייחוד את האפייה (יש מצב שרשמתי את זה כבר באיזה תגובה), כי הם מקוריים יחסית לעוגות הרווחות בארץ וגם בגלל שאת כל כך מפרטת זה יוצא מעולה :)
ועכשיו לפאי שוקולד.
קומדיה של טעויות זו אני :)
בגלל שכל כך חששתי לעבד יותר מדי את הבצק הפריך נראה לי שעיבדתי אותו פחות מדי.. הוא היה אבקתי כשלשתי אותו על השקית, ואחר כך כשהרמתי בשביל לשים על התבנית השיש התמלא בקמח.. בכל אופן זה באשמתי הסיפור הזה :) (גם הפוד פרוססור שיש לי הוא די קטן ובעצם מרסק כזה שמתחבר לקערה והיה לו קצת קשה עם כמות הבצק הזו, עם הטוויקס הולך לו יותר טוב).
אבל המרשמלו.
אכן הדבר הכי דביק שנתקלתי בו.
ברור שיום אחר כך הסתובבתי וסיפרתי לכל מי שרצה לשמוע שהכנתי מרשמלו בבית לבד.
מה שקרה זה שהכנתי אותו בסיר, וכל פעם שרציתי לשפוך חצי כפית לכוס מים קרים זה לא נשפך כגוש אלא כזרזיף חוטי (קשה לתאר) והיה לי קשה להבין באיזה שלב אני נמצאת.
כשהחלטתי שכנראה זה מספיק וניסיתי לשפוך אותו למיקסר, הסתבר שהוא היה יותר מדי עשוי וכמה שברי סוכריות החלו להתעופף לי במטבח :) שלא לדבר על ידיות המיקסר שצופו בסוכר קשה (מזל שהשקעתי במיקסר איכותי יחסית שקצת קושי לא שורף לו את המנוע וגם בהמשך הוא בקושי התחמם).
טוב. החזרתי לאש והוספתי שליש כוס מים קרים וכו'. כל שנייה בערך הפלתי חצי כפית חדשה לכוס מים קרים. הרגשתי שזה עובר כל כך מהר בין השלבים השונים שקיימים, שלמרות שלא הצלחתי בדיוק להפיל חצי כפית אלא לזרזף בערך את הנוזל נראה לי שהגעתי לשלב הרצוי ובאמת הוא התקצף יופי עם הג'לטין והפך אוורירי וכו'.
אך אבוי! עברו 14 דקות והוספתי כפית תמצית וניל להקצפה.. לא יודעת, נראה היה לי שזה שובר את כל האווריריות של המרשמלו.. זה די הפיל אותו.
למרות כל השטויות ברור שהוא היה טעים מאוד (יעידו הק"ג העודפים שנוספו לי מללקק את דפנות הקערה). אבל האמת, לא הכי השתלב עם הפאי. ז"א מבחינת חומרים הוא לא נצמד טוב לפאי אלא באכילה צ'יק צ'ק נפרד ממנו…
ועכשיו לפואנטה – יש דרך ממש להפיל את החצי כפית סירופ לתוך כוס מים קרים?
האם וניל ממוטט קציפות מרשמלו?
כל זאת ועוד בפרק הבא?
תודה מאיה!
אפשר לשדרג את הפאי נורא בקלות- לפני ששופכים את המלית פנימה, לשים פרוסות לא דקות מדי של אגסים משומרים (כאלו שמגיעים בקופסת שימורים- כמו הלפתן). יוצא מעולה, ומזכיר קצת את העוגת שוקולד-אגסים האלוהית שהייתה פעם בפסטה מיה…
קודם כל רוצה להחמיא לך על האתר המקסים והממכר!
שנית, לגבי המתכון הספציפי הזה, הבצק יצא לי רך מידי וכלל לא פריך.
יש לי נסיום באפייה, ועיבדתי ממש מעט ולא יתר על המידה.
הניחוש היחיד שלי הוא שהאפייה של הבצק לבד לא היתה ארוכה מספיקלפני יציקת התוכן השוקולדי.
מה את אומרת מאיה?
קודם כל, שלא יובן לא נכון – סחתיין על ההשקעה, כל השבוע הסתובבתי עם חשק להכין את הטארט, והמתנתי בציפייה דרוכה לסופש כדי שסוף-כל-סוף זה יתאפשר.
הערה אחת לי, והיא שהתזמון והתמחור קצת לא מדויקים. אמנם אני לא מיומן, יחסית אלייך זאת אומרת, אבל למרות שעשיתי בפוד פרוססור לקח הרבה יותר מדקה להכין את הבצק – ואם נוסיף לכך את העובדה שנתתי לבצק עוד להצטנן קצת במקפיא – זה היה יותר קרוב לעשר דקות.
בעניין המחיר זה קצת פחות דרמטי, אבל בכל זאת אהיה קטנוני. 15 ש"ח זה בערך שתי חפיסות של שוקולד וקופסה אחת של שמנת מתוקה. תוסיפי לכך ביצה (1 ש"ח), קמח (1) וחמאה (3-4) וזה כבר יותר קרוב לעשרים (בהתחשב בעובדה שמחירי השוקולד והשמנת לא אחידים במרבית המקומות, זה יכול גם לצאת יותר, כמו שיצא לי).
בכל מקרה, כדי לסיים עם טעם מתוק – הצלחת גם להפיג את החששות שהיו לי מהכנת בצק פריך (הצליח לי! פעם ראשונה לבד!) וגם להמתיק את הסופ"ש.
תודה!
איציק
נ.ב.
אני הוספתי בסיס של אגוזי פקאן בין שכבת השוקולד לקלתית. פשוט ערבבתי בקערה שלושה חופנים של אגוזים עם שתי כפות גדושות של המלית ופיזרתי אותם על הבסיס לפני שיצקתי את שאר המלית… יצא סופר טעים.
קודם כל רציתי להגיד שהאתר פשוט מקסים וכיפי!
יש לי שאלה קטנה: אפשר להשתמש גם במיקסר ידני עם ווי לישה במקום בפודפרוססור בשביל הבצק הפריך?
היי מאיה, רציתי לשאול האם אפשר להכין את המלית של העוגה הזו על הבצק של טארט הגבינה-תותים-יין?
במחשבה על להפוך את זה לקינוח לסדר פסח… :)
מניסיון, לא כדאי
להכין את הטארט לשבת
ואז להניח אותו על מכסה המנוע ולחזור הביתה להביא משהו,
בלי להגיד לבנזוג שהוא שם
אלא אם כן אתם מ מ ש אוהבים את הנמלים והחתולים בחניה שלכם
אהההההה!!!! טעייייייים!!!!!
טעם עמוק ומשגע! הכנו את הטארט (קראנו לו פאי) בהשפעת גיסי חובב המתמטיקה לכבוד יום הפאי (3.14) והתוצאה המצולמת אצלך במייל.
אנחנו שבעים ומאושרים…
מעולה!
האם אפשר לאמץ את המתכון לפסח ולהחליף את הקמח הרגיל בקמח מצה?
היי, רק רציתי לספר שהכנתי את העוגה למסיבה לפני כמה ימים, והיא הייתה פשוט להיט המסיבה!!! מיליון מחמאות קיבלתי עליה, וזה אפילו ששכחתי להוסיף מלח, וגם כמות הבצק הייתה קטנה מדי, ומתוך חוסר זמן החלטתי שיאללה- נוותר על הבסיס היפה ונאפה את השוקולד על עיגול בצק וזהו :)
תודה! בהחלט מתכון שאימצתי בחום.
הי מאיה, אחרי שיטוטים אינסופיים בבלוג הנפלא מצאתי הזדמנות להשתמש באחד מהמתכונים ומה יותר מתאים מטארט שוקולד. (אני מחובבי הז'אנר המושבעים). אז הפעם לכבוד יום הולדתי פתרתי את הציבור והדעתי שהעוגה עלי. לצערי נחלתי אכזבה… חשבתי שזו תהיה הזדמנות פז להפריך את הפחדים מבצק פריך, אבל לצערי הוא יצא ספוגי, לא פריך בכלל ועם טעם משונה. חשבתי שעבדתי בחרדת קודש עם הוראות ההכנה, אבל לפי שאר התגובות אני מניחה שהבעיה טמונה בי ולא במתכון. אני מתכוונת לנסות היום את ריבועי הלימון, גם שם יש בצק פריך, אבל יש לך רעיון למה זה לא עבד?
שלום,מאיה…
אני בת 10 ואני נורא הואבת את האתר שלך, אני גיליתי אותו לפני בערך חודש כשאמא שלי הסתכלה על מתכון… זה כיף להסתכל באתר שלך ולראות מתכונים כאלה מ ד ה י מ י ם !…
את כותבת בצורה כייפית ונעימה!
תמשיכי לכתוב מתכונים טעימים!!!
:)
ביי!
מאיה עונה: תודה ליאן! שמחה לשמוע שאת נהנית :)
אהלן מאיה!
אחרי שהכנתי פעם אחת את הטארט למשפחה הגרגרנית שלי, הם לא נתנו לי לחזור הביתה לפני שהכנתי עוד שניים (כל זה בשבוע וחצי של חופשת פסח)- במילים אחרות- הצלחה מסחררת!
אני עדיין חייבת לך תמונות של הקנאלה המדהימים!
את אלופה :)
יסמין
היי מאיה, אני מגניב שאלת מרשמלו בדלת האחורית-יש לי כמה חברים טבעוניים שלא אוכלים ג'לטין אבל מאוד אוהבים מרשמלו. יש משהו שאפשר להחיף איתו את הג'לטין?
תודה.
מאיה עונה: לפי דעתי אגר-אגר זה טבעוני. השימוש דומה לג'לטין, אבל לי אין כל כך ניסיון איתו. להשיג בחנויות טבע וחנויות מתמחות לאפייה.
היי מאיה,
כבר תקופה ארוכה אני נהנית לקרוא את הפוסטים שלך ומשתעשעת במחשבה שאולי יום אחד אני באמת אעמוד להכין אחד מהם..
לבעלי יש יום הולדת בשבוע הבא וחשבתי להפתיע אותו עם הטארט, אבל קצת פאדיחה – אין לנו מיקרוגל..
יש עוד דרך להכין את המלית? חשבתי אולי להניח את השוקולד עם מעט שמנת בקערה קטנה, ולהכניס אותה לתוך קערה גדולה עם מים רותחים.. זה יעבוד? אשמח לפיתרון(:
הי מאיה,
הבלוג שלך מהמם. אני קוראת את הפוסטים שלך כבר הרבה זמן ואין ספק שהם מעוררי השראה. לגבי הטארט- עכשיו הוא יוצא מהתנור. ואני סקרנית לדעת איך יגיבו החבר'ה לקינוח יום העצמאות שהכנתי להם.
אז בנתיים- חג שמח!! ואני אעדכן בהמשך איך יצא..
תודה,
דנה
הי. הבטחתי שאעדכן איך יצא. ובכן, יצא מושלם. כל הכבוד. החבר'ה טרפו. היה טעים, תודה!
טוב אז.. מהכי קל ביקום זה הפך להכי בלאגן..
אל תשאלי, ברגע שהוספתי את המים הקרים (כנראה שזה היה יותר מידי למרות ששמתי פחות מחצי כוס מים) כל הבצק הפך לעיסה דביקה ומטורפת שאפילו שקית משומנת היטב נדבקה אליה.. מה עשיתי לא נכון???
שמתי את זה קצת במקפיא בכל זאת, אבל עדיין היה מאוד קשה לשטח אותה על התבנית בלי מריחה עם כף.. עכשיו הבצק בתנור, יותר מעשר דקות.. די מגיר נוזלים אני חושבת אבל זה רק לפי איך שהצצתי.. מה את אומרת- יש דרך להציל אותו..??
אני מצטרפת לשני, יצאה גם לי עיסה נוראית ברגע שהוספתי את המים, ואז התחלתי לפקפק בעצמי עם הכמויות של הקמח (את בטוחה, מרבי שהוספת כוס וחצי ולא רק חצי?!) אז הוספתי כוס קמח, ויצאה לי קטסטרופה מזן אחר. לקחתי את החצי השני של החמאה וניסיתי מחדש עם יתר תשומת לב לקמח. לא. שוב בִּיצה. חזרתי ובדקתי שכל הכמויות ישנן ומדובר ב"פחות מחצי כוס" ולא "פחות מחצי כף". לא מצאתי מה הלך הפוך.
ניסיתי את המרשמלו, אגב, וכמו כל שאר המתכונים שפירסמת- יצא מצויין ונהנתי מההכנה ומהמגניבות של המתכון.
לאור התגובות הנלהבות לאתר שלך (אכן, האתר מושקע. המתכונים מגרים והתגובות נלהבות). החלטתי לנסות מתכון זה לארוע משפחתי. ואבוי! בהקפדה ובשקידה עשיתי את כל שלבי הטארט. התוצאה? טארט עם מלית נמוכה מאוד. הבצק שבתחתית- צר לי לכתוב זאת אבל יצא מזעזע, תפל, לא פריך ואפילו גועלי. האורחים פשוט גירדו את המלית (הטעימה!)והשאירו את קלתית הבצק בצלחת. סיפרתי לחברה בעבודה והיא טענה ששמעה שמתכון זה אכן בעייתי. מה הסיבה? אולי כדאי לבדוק שוב את המרכיבים הכתובים מעלה?
יש מצב לוותר על הביצה ו/או להחליף אותה במשהו אחר ? (מטעמי אלרגיה) ובכלל הייתי שמח עם בכל המתכונים שלך תצייני כבר בתחילת המתכון את האלרגניים הקיימים (והתחליפים אליהם)
מאיה עונה: היי עידו. באופן כללי אתה צודק. הבעייה היא שאני לא יכולה TO ACCOMODATE את כל הצרכים בעולם בכל פוסט, כי זה יהפוך את התהליך הארוך (וכרגע, עדיין כיפי ותחביבי עבורי) למייגע מידי. יש גם את שומרי הכשרות, הצמחוניים, הטבעוניים, ואלה שלא אוהבים את הצבע ירוק. אם יש לך שאלה לגבי איזשהו מתכון אתה מוזמן לשאול ואני אענה לך מהר ובשמחה לגבי תחליפים אפשריים.
ולענייננו – יש לבעייה שלך פתרון קל מאוד. פשוט להשמיט את הביצה מקרם השוקולד, ולא לאפות אותו בכלל! למזוג את הגנאש המבריק והטעים ישירות לבסיס הטארט האפוי, ולשלוח לצינון במקרר. אם לא אופים את העניין, זה מרחיב את עולם האפשרויות לשדרוגים וגיוונים – אפשר לפזר פטל (טרי או מופשר במסננת ומסונן היטב) על הגנאש מלמעלה לפני או אחרי הצינון (לפני הוא קצת ישקע בשוקולד, שזה יפה לדעתי), אפשר לפזר פיסטוקים קצוצים או אגוזי לוז (ואם כך, אפשר להוסיף כף גדושה של נוטלה לגנאש כשהוא עדיין חמים). ועוד ועוד ועוד!
אולי ניסית – האם אפשר להכין את הבצק יומיים לפני, שיחכה במצבו המיד-פירורי (כשהוא בכלי אטום) במקרר?
הכנתי את הפאי כבר כמה פעמים, והוא תענוג. אפילו קניתי רק בשבילו תבנית מתפרקת…
מאיה עונה: בוודאי! הבצק הלא אפוי יכול להמתין במקרר אפילו שלושה ימים, ואולי ארבעה (רק להריח אותו ולוודא שאין לו ריח מוזר לפני האפייה).