קנאלה – עוגת פודינג קריספית
הפעם הבאתי לכם מתכון מסורתי מחבל בורדו בצרפת. העוגה הקטנה והאישית, מזכירה קצת קרם ברולה: מבפנים היא קרמית, מבחוץ יש לה קרום קריספי וקרמלי. המרכיבים, ביחס לתוצאה המרהיבה, זולים וזמינים בכל בית: חלב, ביצים, וקמח. הבלילה הדלילה והפשוטה (כמעט כמו בלילת פנקייק) מסמיכה בתנור ומקבלת קראסט שחום ומהמם. המרכיב היחיד שהוא קצת אקזוטי הוא רום. אבל נוכחותו לא קריטית. יש קצת טכניקה (לחמם חלב ולמזוג לקערה) אבל אני סומכת עליכם שתעמדו בזה. אם אין לכם תבניות סיליקון עם שקעים בדוגמה המסורתית, השתמשו בתבנית סיליקון עם שקעים בכל צורה אחרת, או בתבנית מאפינס פשוטה ממתכת. הכמות: 8 עוגות בינוניות או 12 קטנות.
- 2 כוסות חלב 3%
- 1.5 כוסות סוכר
- 3/4 כוס קמח
- שליש כפית מלח
- 2 חלמונים
- 25 גר' חמאה (אפשר להגדיל את הכמות עד 100 גר')
- 1 כפית תמצית וניל
- 1 כף רום אמיתי (לא תמצית)
- לשימון התבנית:
- כ-25 גר' חמאה מומסת, או שמן צמחי נייטרלי (הכי טוב קנולה)
- גיוון:
- 200 גר' שוקולד מריר
ההכנה
את המתכון המקורי מצאתי בספר של מרת'ה סטיוארט, וכצפוי, הוא כלל הרבה יותר מידי סוכר והרבה יותר מידי חמאה. אבל הכנתי אותו כלשונו, עם צמצום קל בכמויות הסוכר. יצא מדהים, מהמם, מושלם. טרפתי כל התבנית כמעט לבד.
אח"כ כבר הייתי יותר מתוחכמת וחיפשתי מתכונים דומים באינטרנט כדי לראות מה אולי פספסתי. מצאתי מתכון של פאולה וולפרט שכלל רבע מכמות החמאה אבל פי שתיים חלמונים. ניסיתי אותו והוא גם יצא מצויין. ואז ניסיתי, להקטין גם את כמות החלמונים ולערבב בין המתכונים. יצא מעולה. ואז הכנתי אותם שוב ושוב ושוב כדי לוודא שאני לא הוזה, ושבאמת כל טמבל יכול להכין. ורק הגעתי למסקנה שזה באמת נכון.
מתחילים עם קערה, אליה מוזגים כוס וחצי סוכר. אפשר סוכר חום (יוצא יותר קריספי, אבל לטעמי פחות טעים כי הטעם הקרמלי קצת משתלט). אפשר גם לצמצם לכוס אחת, אבל השוליים יוצאים פחות קריספיים. בתמונות כאן השתמשתי בקערה היעודית שלי לקנאלה, עם פיות מזיגה מושלמות לפיזור הבלילה בין השקעים בלי לכלוך.
מוסיפים לסוכר גם שלושת רבעי כוס קמח רגיל ושליש כפית מלח. מה מלח קשור כאן? בלעדיו יוצא מתוק-בלתי-נסבל. שכחתי להוסיף פעם אחת ויצא כמעט בלתי אכיל [כמעט, אבל לא מספיק בלתי אכיל]. המלח חשוב לאיזון המתיקות החזקה של הסוכר, שהכרחית ליצירת הקראסט הקריספי מבחוץ.
שימו לב, בניגוד למה שעשיתי בתמונות פה, מערבבים היטב את כל החומרים היבשים לפני שמוסיפים פנימה את החלמונים או החלב (אחרת נוצרים גושים).
מפרידים שתי ביצים. את החלמונים מוסיפים לקערה ואת החלבונים שומרים בכוס מכוסה במקרר לשימוש אחר (חביתה / מרנג / אפשר גם להקפיא!). מתחילים לערבב את החלמונים עם תערובת היבשים. שימו לב, שוב, מדובר רק בחלמונים של הביצה, בלי הלבנים. ניסיתי להכין את זה עם 2 ביצים שלמות במקום החלמונים והיה טעם לוואי של חביתה (ועל זה כנראה אחראי החלבון = עדיף בלעדיו).
מתחילים לזרזף פנימה באיטיות כוס אחת של חלב קר מהמקרר, תוך כדי ערבוב.
בהתחלה קצת קשה לערבב ויש גושים, אבל עד שתסיימו למזוג מהכוס הגושים ייספגו והבלילה תהפוך שוב לחלקה.
אפשר לערבב את הבלילה עם מזלג, אבל הרבה יותר טוב לטרוף עם מטרפה ידנית, כי כך נותרים פחות גושים של קמח ולא צריך לסנן.
בזמן שמתעסקים עם החומרים בקערה מחממים בסיר קטן כוס נוספת של חלב יחד עם 25 גרם חמאה. אפשר להגדיל את כמות החמאה עד 100 גרם וזה יוצא קצת יותר טעים ועסיסי, אבל לדעתי לא שווה את האקסטרה שומן. מוסיפים לסיר גם כפית תמצית וניל. או:
אם יש לכם מקל וניל אמיתי חצו אותו במרכזו וגרדו את כל הגרגרים השחורים החוצה ושימו פנימה (ופה זה ממש שווה את זה בניגוד לסתם עוגה בחושה, שם לא מרגישים את ההבדל). בשלו את החלב על אש בינונית עד שהחמאה נמסה. טלטלו את הסיר או ערבבו מעט מידי פעם כדי שהחלב לא יישרף בתחתית (יש לחלב נטייה לפעמים להצטבר בתחתית הסיר ולהיכוות ואז נוצר ריח לא נעים). שימו עין על הסיר בזמן שאתם מערבבים, כי חלב גם גולש אם מרתיחים אותו יותר מידי.
כשהתערובת חמה מאוד (אפשר גם רותחת, רק זהירות שלא יגלוש!), ואחרי שהחמאה נמסה לגמרי, מזגו באיטיות את התערובת ישירות לקערה עם שאר החומרים שעירבבנו מקודם, תוך כדי טריפה. אל דאגה, הביצים לא יתקשקשו.
לא למזוג את הכל בבת אחת, זרזפו את זה פנימה באיטיות, כדי שיתערבב כמו שצריך ולא ישפריץ. התערובת תתחמם לטמפ' של חום הגוף. לא יותר מזה. ובגלל זה הביצים לא מתקשקשות.
מערבבים פנימה את הרום, אם יש (הוא מאוד מאוד מוסיף, אבל לא חובה). אם אתם ממש יסודיים (או שקוראים לכם מרת'ה) תוכלו גם לסנן את הבלילה, כדי להיפטר מגושים – הניחו מסננת מעל סיר הבישול, שהצטנן קצת בינתיים, מזגו את התערובת לתוכו, ואז סננו שוב לתוך הקערה (אל תלכלכו עוד קערה בשביל זה). במסננת ישארו שאריות מהקרום של החלמון ואולי כמה גושים של קמח. באפייה הכל נספג, ולכן לא קריטי לסנן (אני לא טורחת). שימו לב שהמרקם של הבלילה המוכנה הוא דליל מאוד (קצת יותר דליל משמנת מתוקה) – אל דאגה, ככה זה אמור להיות.
וזהו. סיימנו. ועכשיו מגיע הקטע הקשה. המתנה.
הבלילה חייבת לנוח מינימום 8 שעות במקרר, כשהיא מכוסה היטב. אם אופים מיד בסיום ההכנה, וגם אחרי כמה שעות בלבד של צינון, זה פשוט לא יוצא טעים (מנסיון) – יש לזה טעם של עוגת פנקייק, אבל לא של קנאלה. אחרי זמן ההמתנה המינימלי – שהוא 8 שעות ולא דקה פחות – כל שעה מנוחה שתוסיפו רק תשפר את התוצאה – יצא יותר קריספי מבחוץ וקרמי מבפנים. הזמן האופטימלי הוא בין 12 שעות ועד לשלושה ימים של צינון.
במהלך הצינון מתגבשת שכבה מוצקה שצפה לה מעל הבלילה, וזה בסדר. לפני האפייה ערבבו את הבלילה שוב כדי לאחד את כל החומרים (גם הסוכר ששקע מטה) ובאפייה הכל הופך לחלק ואחיד.
כשאתם מוכנים לאפות (או שקצה סבלנותכם) חממו את התנור ל-200 מעלות (ייקח לו בין 10 ל-20 דקות להתחמם, תלוי עד כמה הוא מצ'וקמק). בינתיים המיסו 25 גר' חמאה בקערית במיקרוגל. בעזרת כפית, מוזגים מעט מאוד חמאה לתחתית של כל שקע. בערך חצי כפית לכל אחד. אפשר להשתמש בשמן צמחי במקום חמאה, אבל פחות טעים. אל תעיזו לא לשמן – כי השכבה הקריספית תידבק לכם והקנאלה לא ישתחררו החוצה. חובה לשמן את התבנית.
שימו לב, אם משמנים את התבנית יותר מידי (נניח, מתפתים למזוג שמן לתוך השקעים ישירות מהבקבוק כדי לחסוך ניקיון של כפית, אההמ) נוצרת תופעה שמכונה בפי הצרפתים WHITE ASSES (כן, תחת לבן) וככה זה נראה – כתמים לבנים ומכוערים. שלוליות השומן מבעבעות בצידי התבנית ומונעות מהקראסט להשחים בצורה אחידה.
בנוסף, אם שימנתם יותר מידי, או שהשתמשתם בהרבה חמאה בבלילה (100 גר' זה הרבה), בזמן האפייה השומן צף למעלה ועולה על גדותיו. שימו לב שאתם מניחים את התבנית בתבנית גדולה יותר, כדי שלא יתמלא לכם התנור בשומן שרוף.
רק חצי כפית של שומן (חמאה, כאמור, או שמן) מספיקה כדי שהקנאלה לא יידבקו, ואין אפילו צורך להבריש את שולי התבנית. מספיק למזוג את החמאה לתחתית השקעים ובמהלך האפייה היא מתפזרת היטב ומצפה גם את השוליים. לא צריך לטרוח עם מברשת, מנסיון.
אחרי ששימנתם, מוזגים את הבלילה כמעט עד הסוף. אם משתמשים בתבנית סיליקון מניחים אותה קודם על תבנית יציבה גדולה יותר, כי אם תנסו להרים אותה כשהיא מלאה בבלילה, הכל ישפך (כן, מנסיון).
במקור אופים את הקנאלה בתבניות נחושת ייעודיות שעולות הון תועפות וקשות מאוד להשגה מחוץ לצרפת, או אירופה בכלל. את התבניות אסור לשטוף וחובה להעביר אותם תהליך שנקרא Seasoning – ציפוי הדופן הפנימית בשעווה מעורבבת בשמן (תערובת שנקראת white oil) ו"אטימה" בטמפ' גבוהה. הטיפול המיוחד הזה (שמבצעים פעם בכמה חודשים) מייצר מאפים עם קראסט שחום, אחיד, וקריספי במיוחד שלא ניתן לחיקוי בשום דרך.
תחליף טוב וזמין הוא תבנית מאפינס רגילה. הצורה תצא "מאפינית" סטנדרטית ולא מגניבה כמו השאר, אבל נוצר קראסט נהדר. שימו לב שאסור בשום פנים ואופן להשתמש במנז'טים (עטרות נייר של מאפינס), כי זה מפספס את כל האפקט של המתכת הלוהטת והפודינג המבעבע וכל הקראסט ילך לאיבוד.
יש גם תבניות סיליקון, שמחקות את צורת הקנאלה המסורתית. רבים טוענים שהן השטן, אבל אחרי אם מקפידים על כמה עקרונות גם איתן אפשר להשיג קראסט מצויין. ההשחמה לא אחידה כמו בתבניות האחרות (תמיד נשארת נקודה בהירה בבסיס), אבל התוצאה יפהפיה וטעימה.
לי יש תבנית סיליקון של 8 קנאלאים גדולים, וחן, אצלה התארחתי בפוסט הקרבונרה, הלוותה לי תבנית יפהפיה של קנלאים קטנים. את התבניות האלה אפשר להשיג בחנויות מתמחות והן יעלו בערך 70 שקל. מעולם לא ניסיתי תבניות סיליקון מהשוק או בחנויות כלי בית פשוטות, אבל שמעתי עליהן דברים נוראיים ואני לא ממליצה. בגלל שהתבניות גמישות ולא יציבות, חובה להניח אותן על תבנית יציבה גדולה יותר לפני שמוזגים פנימה את הבלילה (מניסיון מר שלי, כרגיל). אין לכם תבנית סיליקון? גללו לתחתית הפוסט להפתעה.
זמן האפייה משתנה בין תבנית מאפינס ממתכת לתבנית סיליקון (מוליכות החום שלהן שונה), אבל בשני המקרים חייבים לאפות עד שהקראסט של העוגות שחום היטב. החלק העליון של המאפה הוא לא אינדיקציה טובה למוכנות.
דמיינו לכם את הבעסה שהייתה לי אחרי שהוצאתי את אלה מהתבנית מבלי לבדוק קודם. התחתית שלהם הייתה שחומה ומושלמת, והם היו לבנים כמו סיד. שום קרום ושום כלום. אז מה עושים? בודקים לפני שמשחררים את הקנאלה מהתבנית! ואם הוצאתם מהתבנית והתבאסתם, החזירו בעדינות את הקנאלה בחזרה לשקעים ודחפו לתנור לעוד זמן אפייה.
יכול להיות שהחלק העליון של המאפים יראה לכם שחום וקרמלי ואז תוציאו את הקנאלאים ותראו שהם לבנים ורכרוכיים. צריך להוציא לרגע את התבנית ולבדוק עם סכין או כפית איך נראים השוליים מבפנים – אם הם עדיין לבנים ועוד לא שחומים, אופים עוד 7-10 דקות. עד שהקראסט לא זהוב עמוק או, יותר טוב, חום כהה, אל תוציאו. ואל תפחדו מטעם שרוף. שימו לב שייתכן שבשולי התבנית המאפים יהיו יותר שחומים מבמרכז. במקרה זה עדיף להוציא, כדי להמנע מאפיית יתר. אנחנו רוצים שהתוך שלהם יהיה רך ופודינגי.
ככה נראה קראסט תקני וקריספי (שהוא יותר כהה מבדרך כלל, כי הכנתי כאן עם סוכר חום). יצאו לי גם קנאלאים כמעט שחורים לגמרי שהיו קרמליים להפליא בלי שמץ של טעם שרוף. ותתעלמו מהצבע בחלק העליון – הוא לא אינדיקציה!! אם בכל זאת החלק העליון השחים מאוד אבל הם עוד לא מוכנים, תוכלו להניח עליהם יריעה של נייר אלומיניום ולמנוע מהם להשחים עוד יותר. נסו להיזהר מאפיית יתר, כדי שהבפנים של העוגות ישאר רך ופודינגי, כי זה החלק הכי טעים (אני אוהבת אותו ממש gooey, ומוכנה לוותר על קצת קריספיות וזמן אפייה בשביל זה). עם הזמן תיסגרו בדיוק על הזמן המושלם בתנור שלכם.
לתבנית סיליקון עם 12 שקעים קטנים, אופים בין 40-50 דקות, ובמידת הצורך גם 55 דקות.
לתבנית סיליקון עם 8 שקעים בינוניים, אופים בין 50-55 דקות, ובמידת הצורך גם 60 או 65 דקות.
לתבנית מתכת 40 דקות יספיקו בהחלט.
כל זמני האפייה נבדקו פעמים רבות על תנור במצב "טורבו". טורבו הוא מצב בו התנור מפעיל מאוורר חזק שמפזר את החום בצורה אחידה יותר מאפייה רגילה. אם אין לכם שמץ של מושג איזה תנור יש לכם, אל דאגה. פשוט אפו עד הזמן המומלץ, ומשם המשיכו לאפות והשגיחו שהקראסט הפנימי משחים היטב לפני שמוציאים. ייתכן והאפייה תיקח יותר זמן (זמני האפייה במתכונים המקוריים הם משעה ורבע ועד שעתיים שלמות!).
במהלך האפייה הבלילה הנוזלית מבעבעת ומסמיכה ומסמיכה, והשוליים הופכים לקריספיים. כל הבית מתמלא בריח מטריף של קרמל.
כשהם מוכנים, מוציאים בעדינות את המאפים מהתנור והופכים את התבנית על נייר עיתון (או נייר אפייה אם אתם ייקים). נותנים שתי מכות לכל שקע עם סכין ומניחים לתבנית לשבת ולהתקרר קצת למשך 10 עד 20 דקות מבלי לגעת. בלי הצינון בהפוכה המאפים צונחים, ואם מנסים לטלטל את התבנית ולהוציא אותם מיד, הם מתקווצ'צ'ים ונהרסת הצורה היפה שלהם. מטלטלים את התבנית בעדינות על הנייר (מאוד בעדינות, המאפים עדיין קצת רכים), ואז מרימים באיטיות. הם אמורים לצנוח החוצה בקלות. אם לא עובד, מחלצים אותם עם סכין.
הם מאוד עדינים לרבע שעה הראשונה, אבל כשהם מתקררים מתפתח הקרום הקריספי המענג. אז סבלנות. מומלץ לצנן את המאפים על רשת מורמת, כדי שהחלק התחתון שלהם לא יהפוך לSOGGY.
הקנאלאים קריספיים למשך 24 שעות מרגע אפייתם, ומשם הקרום מתחיל להתרכך. הם מחזיקים בפוטנציה שבוע בקופסה אטומה. ההכנה קלה מאוד, ולי אישית, אחרי הרבה מאוד אימון, לוקחת ארבע וחצי דקות בול. בפעם הראשונה שתכינו תתמכרו, ובפעמים הבאות תשפרו את הטכניקה עד שיצאו לכם קנאלאים מושלמים לקנאת כל חבריכם ושכינכם.
זה המתכון הבסיסי. וכפי שציפיתם, לא לקחתי שום מרכיב כמובן מאליו ועשיתי בערך 14 ניסויים עם הרכבים שונים – ולהלן מסקנותיי:
- אפשר להחליף חצי מכמות החלב בשמנת מתוקה 10% או 15% או 30%. יוצא טעים מאוד.
- אפשר להחליף את הסוכר או חלק ממנו בסוכר חום, יוצא קרום פריך יותר, אבל הטעם הקרמלי שתלטני מידי לטעמי.
- אפשר להכין קנאלאים שוקולד – יוצא נפלא: מוסיפים לחלב שמרתיחים בסיר 200 גר' שוקולד מריר ומערבבים היטב להמסה. חייבים לצמצם את כמות הסוכר לכוס אחת בלבד (במקום כוס וחצי), כי השוקולד עצמו מתוק באופן מפתיע.
- ניסיתי להכין קנאלאים לימון: השמטתי את הרום והוניל והוספתי 2 כפיות מיץ לימון סחוט וכפית אחת של קליפת לימון מגוררת דק. יצא פחות מוצלח מהגרסה הקלאסית לטעמי, ואני אוהבת לימון.
-לא באמת צריך 100 גר' חמאה. גם 25 גר' חמאה זה מספיק. אבל כפי שתתארו לעצמכם, 100 גר' יוצא קצת יותר טעים.
- שני חלמונים מספיקים בהחלט. אבל אם יש לכם שלושה או ארבעה, השתמשו בכולם. יוצא קצת יותר טעים. בכל מקרה לא מחליפים בביצה שלמה כי הקנאלאים מקבלים טעם של חביתה אפויה.
- מינימום זמן המתנה במקרר 8 שעות. מתחת לכך מתקבלת תוצאה מאכזבת עם טעם סתמי. ככל שהבלילה תנוח יותר במקרר יצא יותר טעים.
- אפשר להכין רק עם כוס אחת של סוכר (במקום כוס וחצי), אבל יוצא פחות קריספי
- השלב של הרתחת החלב ומזיגתו לבלילה הכרחי. ניסיתי להכין בלי זה (פשוט ערבבתי הכל בקערה) והמאפים התקבלו גרגריים עם מרקם מוזר, גם לאחר המתנה ארוכה של הבלילה במקרר.
הקנאלאים שלי רחוקים ממושלמים, אבל כל הטועמים השתגעו מהם. ונכון לעכשיו, לא נתקלתי בהם בשום מקום, ואף אופה ששאלתי לא הכיר אותם. אשמח אם תאירו את תשומת ליבי בתגובות אם נתקלתם בהם במאפייה כלשהי.
עוד על קנאלה, מרחבי האינטרנטים:
מליסה אפתה את הבלילה בתבנית עוגה עם חור, ונשארה בחיים כדי לספר
ביאטריס הוסיפה שוקולד, ג'ינג'ר והל (אבל יצא לה עוגתי ולא פודינגי מבפנים!)
ג'וסלין ניסתה הרבה ווריאציות וגם חיה.
המתכון המקורי והמהולל של פאולה וולפרט
וידאו מקסים של קנדית צרפתייה מכינה קנאלה, חובה לצפות רק בגלל המבטא (וכמה נקי ויפה היא עובדת) – התגובה שלי מלפני 3 חודשים, בפעם הראשונה שהכנתי, עדיין שם (marlakash).
אוהבים "בצק אלים"? תחרות הצילומים יוצאת לדרך!
יוצא לי לקבל הרבה תגובות של קוראים שמכינים מתכונים מהבלוג. אותי מאוד מעניין לראות אם המתכונים יוצאים דומים למה שאני מצלמת! כדי לבדוק את הנושא אני מכריזה על תחרות צילומים פתוחה לכל. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להכין מתכון מהבלוג, לצלם את המנה המוכנה, ולשלוח לי לאימייל. התמונות המגניבות ביותר יפורסמו בבלוג (עם קרדיט, כמובן), והתמונה שהכי תמצא חן בעיני תזכה את שולחה בתבנית קנאלה מסיליקון, חדשה דנדשה בשווי 80 ש"ח, מתנת חנות 4chef בקרליבך תל אביב, ששמחו להשתתף בחגיגה (שם, אגב, קניתי את התבנית המצויינת שלי). הזוכה יוכרז ביום ראשון, ה-20 לדצמבר, בעוד שבועיים.
פינת התכל'ס
מערבבים בקערה סוכר, קמח, ומלח. מוסיפים חלמונים ומתחילים לערבב תוך כדי הוספת כוס אחת של חלב קר בהדרגה. מערבבים עד שנוצרת תערובת אחידה וחלקה לגמרי. בסיר קטן, מביאים לרתיחה את הכוס השנייה של החלב, יחד עם החמאה והוניל. מבשלים עד שהחמאה נמסה (נזהרים שלא יגלוש). מוזגים את התערובת החמה אל הקערה בזרזוף תוך כדי טריפה. תתקבל תערובת פושרת-חמימה ומאוד דלילה במרקם (וזה בסדר, היא לא צריכה להיות סמיכה). מערבבים פנימה רום, מכסים, ומצננים ל-8 שעות לפחות, ועד שלושה ימים. משמנים תבנית שקעים בחצי כפית חמאה מומסת או שמן לכל שקע. מחממים תנור מראש ל-200 מעלות. אופים עד שנוצר קראסט שחום בצידי המאפה (יש להוציא את התבנית ולבדוק בפנים עם כפית או סכין) – 40 דק' לתבנית מאפינס ממתכת, 40-50 דק' לתבנית סיליקון של 12, ו-50-60 לתבנית סיליקון של 8. הופכים על נייר עיתון, מניחים ל-10 דקות, ומטלטלים את התבנית לשחרור הקנאלאים. ממתינים רבע שעה להיווצרות הקרום.
דגשים חשובים להצלחה:
חובה להרתיח חצי מהחלב בסיר עם החמאה. המתכון לא מצליח אחרת.
חובה לצנן את הבלילה לפחות 8 שעות. המתכון לא מצליח אחרת.
אל תשכחו להניח תבנית סיליקון על משטח יציב לפני המילוי, אחרת יהיו צרות.
לא לשכוח לשמן את השקעים, אבל לא יותר מחצי כפית שומן לכל שקע (אחרת נוצרים כתמים לבנים על הקרום)
לאפות עד שהקראסט שחום בפנים, אבל הבפנים עדיין פודינגי ורך. יכול להיות שזה סותר, ואם כן, עדיף קראסט פחות קריספי כדי שהתוך ישאר רך ופודינגי. אל תאפו יותר מידי.
והכי חשוב, תהנו. או כמו ששר אבי סינוואני: "כל המצברוח שפתאום עולה, כל המצברוח בגלל הקנאלה".
ואוו!!! ממש השקעת, עם כל הניסויים עם החומרים השונים, תבניות, זמני אפייה ומתכונים שונים. חשבתי שהגעת לשיא ההשקעה עם הקוקילדה הביתית (שיצא מדהים), אבל אשכרה השקעה של דוקטורט! אני לא חושב שמרת'ה טרחה פעם יותר ממך על מתכון (גם ככה את רוב הספרים מוציאים רק בשמה).
לגביי זה שבשום פנים ואופן לא לעשות עם מנז'ט, כי אם שמים את החמאה בתוך המנז'ט, ואחר כך מפרידים אותו הקנאלה יקבל צורה מגניבה של מנז'ט! אבל השאלה היא אם הוא יהיה חיוור?
ועוד שאלה, אם אני משתמש בתבניות מיני מאפינס, זה יצא בערך 20 דקות אפייה? (רק תני לי הערכת זמן, בערך שיהיה לי אזור זמן שאני אוכל לעשות בו ניסויים)
(אוווו חפרתי…)
מאיה עונה: לא חפרת, אני אוהבת תגובות ארוכות :)
אם תאפה עם מנז'ט, לא רק שלא יווצר לך קראסט טוב, גם אם כן יווצר, ברגע שתנסה להסיר את המנז'ט, כל הקרסט יוסר איתו. לגבי תבנית מיני מאפינס, הייתי אופה לפחות 30 דקות ורק אז מתחילה לבדוק עם כפית את הקראסט מבפנים. אתה יכול לשמן אותם עם קצת פחות חמאה מומסת מהמצוין במתכון.
מילא שאת מבשלת מעולה, כותבת מעניין ובעלת כישורים טכנולוגיים מוכחים.
אבל שגם תצלמי תמונות מעולות כאלה? זה לא מוגזם להחזיק אצלך את כל הכשרונות?
אולי תעשי לי ילד?
(ואגב, המשפך של הקנדית הוא רעיון מעולה)
וואו! נראה ממש טעים :) חייבת לנסות… יש מצב להחליף את החלב במשהו פרווה? אני יודעת שזה שינוי ענק אבל יש מצב נראה לך במשהו? תודה.
מאיה עונה: אין מצב להכין את זה פרווה. את יכולה לעשות ניסוי עם מיץ תפוזים אבל זה יצא משהו שונה לגמרי ואין לי מושג אם זה יצליח.
ובקשר לתחרות – אפשר לשלוח כמה תמונות? :)
מאיה עונה: אפשר, אבל את כולם במייל אחד.
נראה כל כך טעים… אני לגמרי הולך לנסות (כולל קניה של תבנית)
רצית לדעת אם עוד מישהו מכיר.
ובכן, עבדתי פעם במסעדה (שלא נזכיר את שמה) והקונדיטור (שהתחנך בצרפת) רצה להכין קאנלים לצלחת הפטיפורים. אפילו הזמינו תבניות מיוחדות לעניין, אבל עד שהן הגיעו הנסיונות נעשו על תבניות סיליקון. הנסיונות היו טעימים מאוד בעיני, אבל לא מבחינתו לא היו מספיק מוצלחים.
בסופו של דבר אורך החיים של תפקיד הקונדיטור היה קצר מהזמן שנדרש להזמנת התבניות, כך שהקאנלים לא הספיקו להגיע אל התפריט.
רחמים, מאיה, רחמים.
דבר כזה על הבוקר? ועוד ביום ראשון?
אין ברירה. צריך לעשות את זה.
דודי
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=lokore
הי מאיה,
איזה כיף לראות מישהו שאוהב משהוא ונכנס לתוכו עם כל הלב והנשמה. והתוצאות שלך בהתאם. תענוג לכל החושים.
ולעניין הקאנלים, נראה לך שמתאים להשתמש במנזטים חד פעמיים מאלומיניום? ומה לגבי הגודל שלהם וזמן האפיה?
מאיה עונה: נראה לי שזה יהיה אפשרי, אבל לדעתי תצטרכי לשמן אותם יותר כבד מתבניות רגילות, עם כפית אחת של חמאה מומסת ולא חצי כפית. אם הגודל שלהן הוא כשל שקעים של תבנית מאפינס רגילה, הייתי אופה 40 דק' ואז מתחילה לבדוק כל 7 דק' מה המצב שלהן. אני מניחה שהאלומיניום מעביר חום עוד פחות טוב מסיליקון ומתכת, ולכן זמן האפייה יהיה קצת יותר ארוך כדי להשיג קראסט טוב. מצד שני, נסי לא לאפות יותר מ-55 דק' כדי שיישאר לך פודינגי במרכז. אשמח לדיווח אם זה הצליח!
מלכה!!
נראה ממש מושקע….
חיכיתי הרבה זמן לפוסט חדש…
גם לי יש כמה תמונות בבלוג שלי…
http://tvlab.tv/chefdanielle/
אולי אני באמת אכין משהו ואשתתף בתחרות….
יש לך המלצה למשהו מתוק שממש אהבת?
דניאל.
מאיה עונה: ריבועי הלימון הם האהובים עלי ביותר. אבל גם הקאפקייקס שוקולד גבינה, ואם את מחפשת אתגר – ריבועי הTWIX מצויינים.
וואו, איזו השקעה! נראה מעולה.
הבלוג שלך מדהים — ממש עושה חשק לבשל ולאפות.
האם ניתן להכין את המתכון עם חלב 1.5%? פשוט זה מה שיש כרגע בבית. אם לא, אחכה לביקור הבא בסופר :-).
תודה.
מאיה עונה: לא נראה לי שיהיה אסון אם תשתמשי ב1.5 אחוז. אולי אפשר לשים טיפה יותר חמאה בבלילה כדי לפצות על זה.
אוי מאיה, גרמת לי ליירר על המקלדת (שוב)
הכל נראה כל כך טוב!
הפתעה נעימה לשבוע עמוס שבפתח …
אהבתי את המדור שלך השבוע בעיתון עם השמרים , נראה שאשתמש בו (בשבוע שעבר נעדרת וחסרת לי)
אכן- את אלופה !
אפשר להשתמש בספריי שמן(יש לי כזה בטעם חמאה) במקום בחמאה המומסת לשימון?
מאיה עונה: בהחלט! רק זהירות עם הכמות…
נראה פגז. אני מרים את הכפפה בעניין הצילומים. אולי תעזרי לי לבחור מתכון? המגוון שלך גדול מדי.
מאיה עונה: שלושת המתכונים הכי אהובים עלי, בלי סדר מסויים: נודלס בוטנים ללא בישול, השווארמה, והקרבונרה. אם באפייה חפצה נפשך – אני הכי אוהבת את ריבועי הלימון ואת הקאפקייקס שוקולד גבינה :)
נראה אלוהי!!!
אני פשוט נדהמת כל פעם מחדש!!! אני כל כך אוהבת לקרוא את התהליך שלך עד שאת מוצאת את המתכון המושלם, את ההצלחות ואת הפאשלות (המעטות) שבדרך לשם.
את פשוט מדהימה!!!
יצא מדהים וכמובן טעים =] תודה רבה על המתכון.
את יכולה להביא מתכון טוב של הום פרייז ומוקפץ
ושוב תודה רבה עוגה מעלפת
אם אני רוצה להשתמש במקל וניל, האם להמיר כפית תמצית במקל שלם? זה לא יותר מידי?
מאיה עונה: סביר להניח שזו לא ההמרה הכי מדוייקת, אבל מקל וניל שלם נותן, לדעתי, את כמות הטעם הטובה ביותר. אני אף פעם לא שמה חצי מקל וניל בכלום, אלא תמיד מקל שלם. שירגישו את הטעם! פה, בניגוד לתמציח, אין טעם לוואי לפחד ממנו, וגם הרום נותן קונטרה כך שהוניל לא יהיה יותר מידי שתלטני.
נראה נפלא כתמיד. הבעיה – אין לי תבנית אפיה למאפינס… בשביל זה אני משתתף בתחרות! :)
שאלה לגבי הקנלה. לחמם את התנור ל 200 מעלות .השאלה שלי האים להמשיך לאורך כל האפיה ב 200 מעלות?
מאיה עונה: כן. לכל אורך האפייה אופים על 200.
מאיה, מתי הספר?
רוצה שאהיה הסוכנת שלך?
איזה כיף ביקשתי ליומולדת תבנית סיליקון של קוגלהופים קטנים וקיבלתי בטעות כזו! אזנק על המשימה בסופש הקרוב. ישר כח, את גדולה
אני לא מאמינה שבסוף הפוסט קישרת לשיר הזה! מהרגע שסיפרת לי בפעם הראשונה על המאפה הזה חשבתי לעצמי "המממ השם ממש מזכיר צינגלה. אני לא אגיד את זה בקול רם כי זה בטח נשמע טיפשי מידי"
מאיה עונה: האמת, רעיון של דני. לי אין כזה מוח מלוכלך :)
מהשמים נפלת אליי עם המתכון הזה.
בשבת היו לי אורחים והכנתי עוגה שדרשה חלבונים בלבד. נשארו לי 4 חלמונים ותהיתי מה לעשות איתם (רוטב וניל? קרם פטיסייר? אבל זה אומר להכין עוד עוגה… וחלמונים לא מתנהגים כ"כ יפה בהקפאה). ואז נתקלתי במתכון שלך, שגם נראה נפלא, גם לקח בדיוק עשר דקות להכין, וגם נופל בנישה שאי אפשר לפספס איתה. הבויפרנד הזיל ריר על הבלילה, אבל לא הרשיתי לו לטעום.
מכיוון שאנחנו מתים על קרמל בבית, החלפתי שליש מהסוכר בסוכר חום אמיתי, ואני מקווה שזה יצא טוב. חוץ מזה אני לא אוהבת לזרוק אוכל לפח, אז החלטתי להמר ולשים את כל ארבעת החלמונים בפנים, ובמקביל הגדלתי קצת את כמות החמאה (מ-25 גר' ל-50 גר'). מה את אומרת – האם כדאי לצמצם את כמויות החמאה לשימון התבניות?
(במקרה שלי זו תהיה תבנית מאפינס, אני לא בטוחה שאספיק להגיע היום לחנות אפיה נורמאלית. מה שכן, אולי אצלם את התוצאה ואקווה שבפעם הבאה תהיה לי תבנית מגניבה מסיליקון…)
מאיה עונה: וואו, אני מקנאה (לי תמיד יש רק חלבונים מיותרים). נראה לי שכן חשוב שתשמני אותה, כי קצת יותר קשה לשחרר את הקנלאים מתבנית קשיחה ולא רכה כמו סיליקון. שמרי עליהם טוב באפייה והוציאי כשהקראסט שחום ומושלם. אל תשכחי להניח על תבנית גדולה יותר. ספרי איך יצא.
העוגה הזו, שצריך בשבילה רק חלבונים, היא עוגה מופלאה לחלוטין, וגם לא מסובכת. אם תרצי – אשמח לחלוק איתך את המתכון. הייתי מזמינה אותך לבשל אצלי אבל המטבח שלי לא ממש אטרקטיבי בימים אלה – אולי אחרי שהשכנים מעליי יגמרו לשפץ, ואז יחזור לי אור השמש הטבעי הביתה (כרגע יש לי גדר פח גבוהה מסביב לחלונות וניילונים עליהם).
ולסיום, מחמאה בנימה אישית: למען האמת, בלוג האוכל שלך תמיד עורר בי חשק עז לפתוח בלוג משלי. יש לא מעט נקודות השקה: גם אני מעצבת (במקור מתחום הפרינט, בימים אלה עושה הסבה לאינטרנט), אני מאוד אוהבת לצלם, ואוכל זה התחביב הגדול שלי. רק מה, חשבתי על זה והגעתי למסקנה שאת היית פה קודם, וכל מה שאעשה יהיה רק חיקוי עלוב… חוצמיזה, אני עצלנית מידי בשביל להשקיע כמוך במתכונים מפורטים ומוסברים, אז ירדתי מזה.
מה שכן – המתכונים שלך ל"ארוחה זריזה" היו פתרון מעולה כמעט כל פעם שהייתי חייבת לארגן אוכל בצ'יק צ'ק רק מדברים שיש בבית, אז תודה.
אוהבים את הבלוג? מעריכים את ההשקעה? רוצים להודות למאיה בדרך יותר משמעותית?
בכן, אין דבר קל מזה. עשו לעצמכם הרגל. בכל פעם שאתם מבקרים כאן הקליקו 5 פעמים על הפרסומות של גוגל.
על כל קליק מאיה תקבל כמה סנטים, אבל אם כולנו נעשה זאת הסנטים יצטברו לדולרים. ומאיה תוכל לקנות עוד תבניות, מחבתות ועדשות למצלמה.
אני אישית מוצא זמן להגיע כמעט כל יום כדי להקליק.
דודי
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=lokore
אוף, מאיה….
איזה באסה!!! הכנתי מלא מתכונים שלך אבל לא את כולם צילמתי :(
אשלח לך מה שיש לי עד כה!
נ.ב.
מצפה לי סופ"ש ארוך של בישולים ;)
לא הבנתי דבר אחד – משמנים רק את תחתית השקע בכפית חמאה מומסת ולא נוגעים בכלל בדפנות השקע? האינסטינקט אומר לי לשמן כל סמ"ר בתוך השקע…זה בטח טעות נפוצה שלי, אבל עדיין… מה נכון לעשות?
מאיה עונה: נכון, זה גם האינסטינקט שלי, אבל אחרי שראיתי בוידאו את הצרפתיה עושה כך, התחלתי גם אני לשמן רק את התחתית ולא שמתי לב להבדל!! אין צורך להשקיע בלשמן את הדפנות כי במהלך האפייה השומן צף ונצמד לצדדים גם ככה. בדוק.
דודי כליפא, בתקנון של אדסנס הם די ברורים שאסור למפעילי הבלוג לבקש שילחצו על הפרסומות. מצד שני לא בדקתי מה המגיבים אמורים לעשות. אבל יש סיכוי שמאיה תקבל מייל נזעם מגוגל ישראל.
איזה פוסט מושקע ונהדר! תודה!
ברגע שירד לי החום הקנאלה האלה יצאו לדרך.
ורק שאלה: עד כמה הוניל נחוץ? זה אולי נשמע חריג בנוף, אבל אני ממש לא אוהבת וניל…
מאיה עונה: חריג בהחלט :) את יכולה להשמיט את הוניל ולראות איך יצא. שכחתי באחת הפעמים להוסיף וניל (הגעתי למצב שאני מכינה את זה כמו רובוט, אז לפעמים התפספס לי מלח ולפעמים התפספס לי וניל) – זה עדיין היה טעים, אבל הרגיש כאילו חסר משהו. אם את בכל זאת רוצה להוסיף טעמים כדי שיהיה מעניין, ההימור שלי הוא על קצת קינמון (בערך שליש כפית) וקמצוץ אגוז מוסקט. את יכולה גם להוסיף קליפת לימון שתיתן לבלילה ארומה נפלאה.
מאיה, לא ידעתי איפה מגיבים על הדלישס אז כתבתי פה….
נכנסתי לספר של מרתה, ורוב המתכונים ששמו שם ב-PREVIEW היו טווילים, שזה נראה כמו גירסה מעצבנת,טרחנית ודקה מידי של עוגיות (מה לעשות, אני אוהב שיש "בשר" לעוגיה חח) .אני מקווה ששאר הספר לא ממשיך בקו הזה.
תכננתי להגיב פה אבל כשראיתי שהולכת לצאת לי תגובה באורך הגלות, שלחתי לך מייל שכולל גם תמונות… הסיכום הוא שיצא טעים בטירוף, אם כי לא יפה כמו שרציתי. אולי בפעם הבאה.
היי מאיה,
תודה על מתכון (שנראה) מדהים!
הבלילה כבר במקרר ואחרי התלבטות קצרצרה (בחיי!) הלכתי לפי המתכון שלך. הלבטים היו בעיקר מול המתכון של הצרפתיה.
היא מוסיפה על החלמונים גם ביצים שלמות, ובכלל… ההכנה היתה שונה. אני מניחה שניסית גם את הגירסה שלה. האם יש הבדל בטעם?
שלך ללא ספק הרבה יותר קלה ופשוטה :-)
שאלה נוספת, אני לא מחובבי הרום וטעמו. את חושבת שאפשר להוסיף אולי ליקר בשביל הטעם? חשבתי על משהו בסגנון אייריש קרים שאני מאד אוהבת.
ואגב, אם את מחפשת מטבח גדול ומואר להכין ולצלם בו – מטבחי הוא מטבחך!
מאיה
מאיה השנייה עונה: שמתי את הוידאו רק להתרשמות כללית של איך אופים את הקנלאים. אני לא מכירה את המתכון שלה ולא היה לי ביצים לנסות אותו, כי אני כבר הגעתי למתכון מושלם מבחינתי ולא רציתי לנסות מתכון יותר מסובך שבו מבשלים את הביצים עם החלב עד שהם smoooze. זה כבר לא בצק אלימי כל כך… אם את לא אוהבת רום את יכולה לשים גרנד מרנייה, או אולי ליקר דבש. אבל אייריש קרים מתחבר לי יותר עם שוקולד מאשר עם טעם ונילי טהור. לדעתי זה פחות יתאים.
הי מאיה,
מאוד אוהבת את הבלוג וכמוך מעריצה שרופה של מרתה (למדתי להכיר אותה בשהייה של שנתיים באוהיו לפני כמה שנים) כמובן שיש לי ערימה של מגזינים שלה וגם כל מיני כלים מקיי מארט, כייף גדול. הקאנלה נראה מדהים והבלילה שלי כבר במקרר מחכה לאורחים שיגיעו הערב להדליק נר ראשון.
הבלילה יצאה לי דלילה יחסית (קצת יותר דלילה משמנת מתוקה) רציתי לבדוק איתך שזה בסדר כל עוד יש לי זמן לתקן.
תודה וחג שמח!
תמר
מאיה עונה: אין שום בעייה, הבלילה צריכה להיות דלילה. חג שמח!
הכתבה השבוע לחנוכה שלך בעיתון יצאה ממש חגיגה לעיניים, מאוד יפה ואינפורמטיבי!
מאיה עונה: תודה! עבדנו עליה קשה… שמחה שאהבת :)
מאיה יצא לי מהמם! תודה תודה תמשיכי עם מתכונים כאלה שעושים טוב לנשמה ולכרס ….
@ רועי. תמיד, אבל תמיד, יהיה מישהו שישאל "עם הקיטבגים?"
אתמול, נר ראשון, הבאתי איתי את הקנאלה שעשיתי וכולם ליקקו שפתיים – מגדול עד קטן! הצלחה גורפת.
המתכון מוצלח ויצא לי מצויין, רק שפעם הבאה אסתפק בכוס אולי טיפי פחות סוכר, לא צריך שיהיה מתוק מדי, לדעתי.
מה שכן, התתלבטתי איך להגיד את המילה קנאלה. תוכלי אולי לכתוב באנגלית.
האם זה KANALA, או KNALA… הטריד אותי שלא יכולתי להיות בטוחה בשם…
גם אלו צרות, אבל של עשירים…
מאיה עונה: הכי הגיוני לקרוא את זה כמו הצרפתים: ca-na-lay. את יכולה לצפות בוידאו של הצרפתיה הקנדית, היא אומרת את זה ממש מגניב.
תודה רבה על האתר והמתקון המעולה כמו תמיד.
תהיתי אם כדאי אולי להחליף את ה 8 שעות במקרר ל4 שעות במקרר ולחצי שעה במקפיא?
מה את חושבת מאיה יש סיכוי שיצא משהו?
בכל מקרה אני ינסה קודם את השמונה שעות.
מאיה עונה: החצי שעה במקפיא לא תשיג יותר מחצי שעה במקרר. זה לא עניין של קירור (כמו בצק פריך, נניח, שצריך להיות קר כדי להיות יציב, ולכן אפשר להקפיא אותו וזה יותר מהר), אלא עניין של מנוחה. גם אם תכין אחרי ארבע שעות זו לא תהיה צרה, אבל אם כבר הכנת בעבר, אתה תרגיש מאוד בהבדל.
@דודי, הנני חייל סדיר ואיני מכיר את הביטוי, אבל אני מעדיף לא להתעסק עם האח הגדול. אם לך בא לראות את חדר 101 מבפנים, BE MY GUEST.
@ רועי. אם באח הגדול עסקינן, אני ממליץ לך לקרוא את אדי חוטובלי. אפשר ללמוד הרבה מהנהג מונית הגרוזיני הזה:
http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=hutubeli
מאיה עונה: טוב, חדל קשקשת. אלא אם כן הכנתם את המתכון ויש לכם פידבק.
המממ… הכנתי את הבלילה אתמול בלילה כדי שיהיה להדלקת נרות של היום. לא היה לי רום.. שמתי ברנדי. מקווה שלא הרסתי.
מישהו יודע אם זה תחליף ראוי?
(גיגלתי קצת.. וכל המתכונים שראיתי רום היה כתוב רום/ברנדי.. אז..)
מאיה עונה: לא רק שזה תחליף ראוי, זה יצא אפילו עוד יותר טוב מרום לדעתי.
קודם כל תודה על התשובה הזריזה! :)
ודבר שני.. אולי הקערה שהשתמשתי בה ממש גדולה, אבל נראה שיצא מעט בלילה :)
יש סיכוי שאני אצליח למלא תבנית של מאפינס? (תבנית של 12…)
מאיה עונה: אם הכנת לפי המתכון, זה ימלא לך בול 12 שקעים.
היי,
ראשית ברצוני להביע את מלוא הערכתי למתכון זה כמו גם ליתר. ההתכונים מוגשים בצורה נהדרת , מעוררת חשק וכל מה שנותר הוא פשוט ךךכת בעקבותייך ולהגיע בבטחה אל מחוזות מימוש המתכון.
שאלתי היא בנוגע לרום, האם זה משנה אם משתמשים ברום כהה או בהיר?
תודה!
אלי
מאיה עונה: הכוונה היא לרום כהה. אני משתמשת בקפטן מורגן.
מאיה, יש לי שאלה – אם רוצים את זה מתוק מעודן ומפחיתים את כמות הסוכר לכוס אחת בלבד, צריך לפצות על כך בשינוי הכמויות של שאר המרכיבים?
מאיה עונה: הקונדיטור הצרפתי היה אומר לך שכן. אני צמצמתי לכוס אחת בלי לגעת בשאר המרכיבים ויצא לי אחלה בחלה.
היי מאיה,
קשה לעמוד בפני התמונות וההסברים הידידותיים שלך…
שאלה לפני שאני יוצאת להרפתקאה: למה להמיס חמאה ולצקת לתבנית? למה לא למרוח ממש מעט חמאה רכה בכל שקע? ועוד משהו- יש לי תבנית מאפינס של 12 שקעים, כנראה שזה הגודל הרגיל ולא הקטן. עלי לצפות למילוי של 8 שקעים בלבד?
תודה!
מאיה עונה: את יכולה להתחיל בלשמן 10-9 שקעים. אם את רוצה למלא את כל ה-12 תצטרכי למזוג קצת פחות בלילה לכל אחד. אצלי בתנור השקעים החיצוניים יותר קריספיים ולכן אני ממלאת אותם, ואז אם יש עוד בלילה אז את האמצעיים. את יכולה להשתמש בחמאה רכה, אני פשוט שוכחת לרכך חמאה, ויותר נוח לי פשוט להמיס אותה מאשר לחכות שעתיים עד שתתרכך, או להפוך אותה במיקרו שוב ושוב כדי שרק תתרכך ולא תימס…
מצטרפת לשאלה של קודמתי לגבי שימון השקעים עם חצי כפית חמאה as is ומוסיפה שאלה: האם צריך "לחמם" את הבלילה מהמקרר לטמפרטורת החדר לפני ההעברה לשקעים והאפייה? או פשוט לאפות בלילה קרה מהמקרר?
מאיה עונה: אין צורך לחמם את הבלילה לטמפ' החדר לפני האפייה. אפשר לאפות ישירות מהמקרר. באחת הפעמים שהכנתי, הוצאתי את הבלילה והיא ישבה שעה מחוץ למקרר לפני שאפיתי. התוצאות היו זהות. ואם את מצליחה למרוח שקעים בחמאה קרה, be my guest (כי אני לא, ואני עצלנית ושכחנית מידי כדי לרכך חמאה, ולכן אני שמה חמאה מומסת).
בוקר טוב!
אז אתמול בערב הכנתי והנה הרשמים שלי. מאיה, אני אשמח אם תגידי איפה טעיתי :)
הכנתי בתבנית של 12 מאפינס, ואכן – מילא 12 שקעים בדיוק.
בתנור שלי כנראה צריך פחות מ 40 דקות.. לפחות 10 פחות, כי זה כבר היה סופר שחום וקרמלי בצדדים (יותר מידי לדעתי)
אבל, הדבר שהכי התבאסתי ממנו: הפכתי את התבנית אחרי האפיה, ונתתי מכות עם כף ואז חיכיתי שיתקרר. אחרי שהוצאתי את הקנאלות, ראיתי שהן התכווצו לגמרי :(
הטוסיק שלהם פשוט נפל.
אולי זה בגלל שנתתי מכות גם בלמעלה (או בעצם למטה)? הייתי צריכה לתת רק בצדדים?
וגם – מצטרפת לכמה חברים פה מלמעלה, נראה לי שאפשר לשים רק כוס אחת של סוכר.
בכל מקרה, אל דאגה – כל ה 12 נטרפו :)
עדיין לא הכנתי, אבל יש לי תוכניות להכין עם חלב סויה.
כשאני עושה קרם פטיסייר עם חלב סויה יוצא מצוין, נראה איך ילך כאן..
היי מאיה
אז בנוסף לכל יש לך גם טור בעיתון? לא יאמן
אפשר לדעת איזה עיתון? ברור שאני רוצה לראות גם את מה שאת עושה שם…
חג שמח!
מאיה עונה: כל יום רביעי, מדור האוכל ב"זמנים מודרניים" של "ידיעות אחרונות".
ראשית כל קבלי מחמאות על הבלוג המקסים, הצילומים המרהיבים והמתכונים הנהדרים.
לגבי הקנאלה- רום הוא חובה?
מאיה עונה: כפי שכתבתי, הרום לא חובה.
מאיה, לא הגבת לי ממקודם
יש לך רעיון למה הן נפלו לי?
כשהן הפוכות….?
מאיה עונה: אני מניחה שזה קורה בגלל שהבלילה במרכז עדיין קצת רכה. המסקנה היא שעדיף להוציא אותן וישר לצנן אותן הפוך, כדי שהקראסט הפריך ישמור על הצורה שלהן.
הצלחה אדירה!
במקום רום הוספתי וויסקי משובח. השינוי היחידי שעשיתי הוא לחמם את הבלילה כמעט לרתיחה לפני הקירור.
תמונה במייל (מאיה, אנא הוסיפי)
היי מאיה! קודם כל רציתי לומר שאני מאוד אוהבת את האתר שלך, אני חושבת שבזכותו התחלתי לבשל לעצמי (ולא לשדל את השותפים להכין ארוחות צהריים) שלא לדבר על זה שהדברים של האפייה, שזה החלק האהוב עליי, פשוט מעולים ובמיוחד ריבועי הטוויקס שכבר הכנתי כמה פעמים וכל פעם אנשים עטים עליי בבקשות "מאיפה המתכון" (ואני נותנת בחפץ לב :). אגב, אני ממש מקווה שתוציאי ספר מתישהו, פשוט כי המתכונים פה מצויינים לגמרי. לא קרה לי שנכשלתי פה עם משהו, והכנתי הרבה (חבל שלא צילמתי..).
את תבנית ה8 שקעים מסיליקון לקנאלה קניתי לפני איזה שנתיים, פשוט כי היא נראתה מתוקה, כמובן שהיא העלתה אבק ושכחתי לגמרי מקיומה עד עכשיו שסוף סוף יש לי הזדמנות לנצל אותה.
הכנתי את הקנאלה, ופשוט לא הצלחתי להוציא אותן מהשקעים… טפיחות קלות על התבנית וטלטול עדין, אחר כך כמובן שהטפיחות נהיו אלימות קצת יותר והטלטול הרעיד את הבית, ובסוף נשברתי והוצאתי אחת אחת עם סכין, מה שגרם גם לפציעתן של חלק מהקנאלות ולבאסה טוטאלית.
רציתי לשאול, שמעתי שבפעם הראשונה שמשתמשים בתבנית סיליקון צריך לשמן אותה כמו שצריך, השאלה אם זה סתם שמועה זדונית, ואם יש לך המלצות לעתיד בנושא – איך מוציאים את הקנאלה (לעזאזל) מהתבנית?
עד כאן החפירה היומית, תודה :)
מאיה עונה: אם הם נדבקו אותם, פשוט שמני פי שתיים בפעם הבאה. לי הם נדבקו רק כששכחתי לשמן, וחצי כפית חמאה לכל שקע תמיד הספיקה לי. נסי לשים כפית גדושה של חמאה ותראי איזה יופי הם יקפצו החוצה. לא לשכוח להניח על תבנית יותר גדולה, כי החמאה גועשת ועולה על גדותיה של התבנית סיליקון.
דווקא ציננתי הפוך ישר.
החלק שנפל הוא כאילו הטוסיק שלהם, ולא הלמעלה… :(
לא ברור למה. טוב – נאלץ לנסות שוב.
הצלחה מסחררת – כבר הספקתי להכין 3 פעמים.
הוספתי ברנדי במקום רום, יצא מעולה. חשבתי בפעם הבאה לנסות להוסיף קצת אספרסו, נראה לי שזה יאזן את המתיקות ויוסיף טעם מעניין. מה דעתך?
מאיה עונה: לדעתי את יכולה להוסיף אבקת אספרסו לחלב המתבשל בסיר ולערבב להמסה. תוכלי גם להחליף ברנדי בליקר קפה. ספרי איך יצא!
זה נראה מהמם. הכנתי בלילה עם 4 חלמונים, 50 גר' חמאה וכוס סוכר אחת. היא נחה עכשיו במקרר שלי (זה באמת השלב הכי קשה), וחשבתי שכדי לא לאבד את הקרסט המפתה, אולי כדאי לשמן את התבניות שימון יסודי עם חמאה רכה ולפזר סוכר לפני שאני מוזגת אליהן את הבלילה. מה את אומרת?
מאיה עונה: אני יודעת שזה מפתה, אבל לא נראה לי שזה רעיון טוב לשים סוכר בשוליים. הכנת כבר בעבר ולא היית מרוצה מהקראסט? זה יכול להיות ניסוי מעניין, אבל לא הייתי רוצה שתעשי זאת בניסיון ראשון (זה עלול לשרוף את השוליים מהר מידי). תראי קודם איזה קראסט יפה יוצא בלי תוספות סוכר בשוליים, ואח"כ אם צריך תעשי את הניסוי. זו דעתי :)
מאיה, מה עם התמונות שלי?
מהמם!!! טעיייים!! מושלם!
וזה *למרות* שיש לי רק תבנית מאפינס סיליקון של שש בינוניות…
הקריספיות מבחוץ והפודינגיות בפנים והוניל והקרמל… התעלפנו מתים.
נס תבנית הקנאלים, המתכון לתבנית בת 12 שקעים הספיקה לתבנית 15 שקעים…
מי שיציץ בתמונה עם התבנית מחדש יגלה שלמרות החנוכה זה לא באמת נס :)
בכל מקרה ניסנו והמתכון מנצח !תודה!
את שאריות הבלילה טיגנטי לי במחבת עם קצת חמאה לקבלת פנקייק אלוהי
טיגנתי כמובן
מאיה,
יצא מעולה כבר ב"מכה" הראשונה!!
הכנתי את הבלילה בשישי בצהריים, שהמתינה בסבלנות עבור בראנץ' בשבת.
עקבתי אחר ההוראות באדיקות מסיונרית,
כאשר כשעה וחצי-שעתיים לאחר ההוצאה מהתנור הם היו בשיאם – מעולים.
ולראיה – שלושה אנשים חיסלו כמעט תבנית שלמה (מאפינס של 12….)
ממש מיוחד וטעים, נראה מעולה ובאמת כמעט ללא עבודה.
תודה רבה
דבר ראשון – אני חייבת לשבח. ברגע שראיתי את המתכון, הייתי בצבא, ורק חלמתי על הרגע שאני אוכל להגיע הבייתה ולנסות אותו.. את פשוט מדהימה!
אבל לחלק הבעייתי – הבלילה יצאה לי דלילה כמו חלב.
היא אמורה להיות כל כך דלילה? לנסות להוסיף קמח?
וגם – מה עדיף? יש לי תבנית סיליקון של לבבות או מאפינס מברזל..
תודה,
ושוב – את היחידה שיכולה לגרום לי לפנטז כל השבוע על משהו שבכלל לא טעמתי :)
מאיה עונה: הבלילה אמורה להיות דלילה, אל דאגה
עזרה !
הכנתי היום את הקנאלה בדיוק לפי המתכון בלי שום שינויים.
אפיתי בתוך תבנית סיליקון של 8.
הבסיס יצאה קריספי והבפנים פודינג, יש לציין שהם יצאו בול כמו בתמונות היפות שלך :)
הנה השאלה: הבעיה היא ששאר הקנאלה חוץ מהבסיס יצאה מאוד מאוד מסטיק?!
יש לך אולי רעיון למה כל שאר העטיפה חוץ מהבסיס יצאה מסטיקי כמו צמיג.
בתודה
מאיה
הכנתי היום לראשונה, עבור לקוח קשה במיוחד: החבר, שבילה 5 שנים מחייו בפריז ואף אוחד בידידה טובה שנולדה בבורדו. הוא הודיע שהטעם כמעט זהה למקור, והוסיף מיד למפרט הקינוחים של ארוחת הסילבסטר הקרובה שאנחנו מבשלים לחברים.
בצרפת, אגב, אפשר לבחור בין שלוש דרגות עשייה של הקאנלה, שנעות בין בהיר יחסית למשהו שנראה על גבול השרוף (אבל אין לו טעם כזה). אני מעדיפה את הבהיר, החבר את הכמעט-שרוף, אז הכנתי משהו באמצע. יצא מעולה! תודה על המתכון :)
[...] מי שלא מכיר את מאיה שיכיר ומהר. הבחורה יודעת לבשל (גם בידיעות אחרונות לדעתי, למרות שפה לא ממש מוכרים אותו), ולצלם צילומים מגרים… (ומאוד מומלץ לחטט בבלוג המופלא שלה). אז גם יובל וגם אני עוקבים באדיקות אחרי הבלוג שלה, ומדי פעם מישהו מאיתנו מתגרה מאיזה מתכון ומבצע אותו (הטוויקסים שעשה יובל היו הפקה נחמדה אך עתירת מתוק שלא ממש תחזור על עצמה בקרוב, למשל). הפעם הדפסתי את שיר האהבה של הגברת לקאלאים (canneles), שחיכו בסבלנות לתורם, ואחרי שעשיתי אתמול פלפלצ'ומה ולחם (שלא יצא מי יודע כמה לטעמי, אבל יסמין נהנתה עד מאוד), הוחלט שאתמול נעשה את התערובת, והיום את העוגיות המופלאות (שלכבודן נקנתה תבנית של מיני מאפינס, כך שניסינו עם 2 תבניות- מיני ופול סייז- מה יותר טעים? בסוף מגלים). לפרוייקט גוייסו הבנים, שנהנו מהעשיה ומהתוצרת: – חצי כפית חמאה בכל חור, כמו שכתוב! – אז שימו לב לריכוז של עמית. הוא ממש השתדל ושפך את התערובת לתבנית בדיוק רב – ככה זה נראה לפני האפיה – והנה זה בא! אושר ללא גבול- יוצאים מהתנור (הקטנטנים): ומתייבשים להם על הרשת (אחיהם הגדולים יותר): וככה זה נראה מבפנים!!! [...]
היי איה…ניראה כלכך טוב!!!
אגב אצלינו הם תבולים ברום..זו הגירסה לקרסימס.
תודה..וחבל שלא ידעתי על התמונות כי יש לי כמה שהכנתי מהאתר שלך ובהצלחה!!!
יום טוב][
הרסת אותי. לא יכולה לחכות עד שאגיע הביתה להוציא את זה לפועל. מקסים!
טוב, הנסיון הראשון שלי לא היה כל כך מוצלח, הכנתי בתבנית סיליקון של 15 קנאלאים קטנים, אחרי 45 דקות אפייה התחלתי לבדוק מה מצבם, הישבנים היו כבר שחומים אבל בפנים לבן לגמרי, המשכתי לבדוק כל 10 דקות בערך ואחרי משהו כמו שעה ורבע הצדדים התחילו לקבל צבע והוצאתי אותם. אחרי ההמתנה הישבנים והראשים שכבר היו שחומים לגמרי, התקשו מאוד, חלקם ממש התאבנו… החלקים שלא נשרפו לגמרי היו טעימים בכל זאת….
בכל מקרה, אני לא מתייאש ואנסה להכין אותם שוב, אני חושב שזה קרה בגלל ששימנתי ביותר מדי חמאה, את חושבת אולי על סיבה אחרת?
מאיה עונה: הימור שלי הוא שהתנור שלך קצת "קר". נסה להעלות את הטמפ' שלו ב-20 דקות ותראה מה קורה לזמן האפייה.
שלום, רציתי לשאול האם במקום רום ניתן להוסיף אלכוהול אחר, למשל ברנדי?
מאיה עונה: אפשר, ואף מומלץ
זה בסדר לחזור על מה שחלק גדול מהמעירים אמרו כאן?
הרגת אותי!!! זה נראה מ-י-ע-ו-ל-ה!!!
ינוסה בשבת… חיפשתי משהו להכין והנה, קפץ עלי!
שאלה: כמה זמן אפשר לשמור את הבלילה במקרר ?
האם 3 ימים זה המקסימום או שאפשר יותר זמן ?
מאיה עונה: בספר של מרת'ה כתוב עד ארבעה ימים, אבל בכל המתכונים האחרים ראיתי זמנים קצרים בהרבה. המקסימום שאני עשיתי זה יומיים וחצי קירור. מעבר לכך אין לי מושג. אבל לדעתי לא אמורה להיות בעייה. כל עוד לבלילה אין ריח מוזר, אפשר עדיין לאפות אותה.
שלום, היכן ניתן לקנות את תבנית השקעים בירושלים ( אני מחפשת המון זמן ולא מוצא) וממש מתחשק לי להכין את המתכון הנ"ל.
תודה רבה על אתר מקסים ומועיל
מאיה עונה: מצאתי מתוך מאמר ב-ynet על חנויות למוצרי אפייה בכל הארץ: "לה שף" – החנות משתרעת על פני שטח של 240 מ"ר ומציעה כלים וחומרי גלם לבישול ולאפייה. רח' הסדנא 1, תלפיות, ירושלים. טל' 02-6749194. בוודאי להם יהיו תבניות סיליקון מעניינות, ואם לא, אז סתם תבנית מאפינס.
היי
אם אני רוצה להכין למסיבה, יום לפני האם זה אפשרי או שזה כבר לא טעים?
אם אני מכינה את הבלילה נניח היום (יום שני) ויום רביעי אופה – האם זה לא יותר מדיי זמן במקרר?
אתר נהדר – האלפחורס יצאו לי נהדרים!
מאיה עונה: אין בעייה לשמור יומיים במקרר, להיפך – יצא יותר טעים! הכי טוב לאפות שעה לפני ההגשה, כדי שיהיו טיפה חמימים, וקריספיים בטירוף.
נוסה היום- היה טעים מאוד למרות שהבעל אמר שלא נראה לו העניין ושהריח לא טוב???(על מה הוא מדבר) הוא אמר שיצא מעולה!!!
לעניות דעתי יצא טעים אבל אני לא בטוחה בגובה התבנית שקעים שלי של 12 אבל נמוכה…אז הם יצאו לי כמו ספוגנייה דחוסה ונראה לי שבגלל זה הם היו רק טובים
אני מתכוונת לנסות שוב – אבל לקנות תבנית שקעים ייחודית…
לגבי המסיבה ויתרתי כי זו מסיבה של 60 איש – לא יכולה להשאיר זאת לשעה לפני :-(
תודה על אתר נפלא וצילומים מרהיבים, אני ממליצה עליו לכל מי שאני מכירה!
הכנתי שוב לחברים… כמה שאני לא מכינה זה לא מספיק! נטרף! כל אחד לוקח עוד אחד ועוד אחד ומסביר מה זה מזכיר לו ולמה זה דומה ומנחש בין לבין הביסים מה יש בפנים ופתאום – אין יותר!!
היו 44 מיני קנאלה!! תמונה אצל במייל…
לא שאני שומרת כשרות, אבל נגיד שיש כמה כאלה במשפחה
מה קורה אם אשתמן בחלב קוקוס במקום חלב רגיל?
ובלי קשר, את אלופה! ועושה לי חשק לבשל (שזה באמת הישג לא מבוטל ואת צריכה לקבל צלש על זה)
האמת שיש לי מתכון צרפתי לקנאלה (שהתחנפתי לשף פטיסרי כדי לקבל אותו) אבל הוא היה מלא חמאה ולכן החלטתי קודם לנסות את שלך..
והאמת שאני ממש שמחה שהחלטתי כך.
יצא מדהים! הכנתי 12 כאלו אתמול בערב (אין לי מושג איך להגיד קנאלה ברבים בעברית) ונכון לעכשיו נשארו ה- 4 האחרונים..
תבורכי.
אלוהים, זה אחד הדברים הכי טעימים שאכלתי. השתמשתי בתבנית סיליקון פשוטה ויצא מדהים!!! תודה רבה
הכנתי ויצא טעים! המון תודה על המתכון.
שאלת אם מישהו נתקל במקום שמוכר, אז בינתיים לא, אבל נתקלתי בקנלה בטלוויזיה, אחים ואחיות, עונה 1 פרק 4 דקה 10…
קיטי מביאה לשרה הביתה ומספרת שבניו יורק היא היתה אוכלת את זה כל הזמן…
קבלי לינק
http://tvshack.net/tv/Brothers___Sisters/season_1/episode_4/
כיוון שאני משתייכת לכת הבריאותנים (על פי בן-זוגי שיחיה), ניסיתי את המתכון עם קמח מלא 70% וסוכר חום (כי זה מה שהיה בבית). לטעמי יצא טוב, אבל אני לא יודעת איך זה בהשוואה לטעם המקורי. בכל מקרה, הכל נטרף על ידי חבורת ארגנטינאים אוהבי מתוק. מזל שהבלילה הספיקה ל~20 שקעים קטנים כי אכלתי שלושה על המקום מיד אחרי האפייה (השתמשתי בתבנית של 15 שקעים מסיליקון).
המלכה האם
היי מאיה, קודם כל רציתי להגיד שהבלוג שלך נפלא :)
ניסיתי להכין את הקנאלה, אך התבנית שלי היתה נמוכה הרבה יותר משלך והקנאלות שלי יצאו קטנות ונמוכות, האם זה רק בגלל התבנית או שיכול להיות שפישלתי גם במשהו אחר? בנוסף, הן יצאו לי דביקות במיוחד והציפוי נדבק לפה כמו טופי (ולא במובן הטוב), מה את מציעה לי לשנות לפעם הבאה?
אשמח אם תעני לי כי אני ממש רוצה לנסות שוב ולהצליח..
מאיה עונה: נסה לאפות על טמפ' מעט גבוהה יותר ולזמן קצת יותר ארוך. זו לא טעות שלך, אם לא אופים בתבנית קנאלה הם יוצאים נמוכים, אבל עדיין אמורים להיות קריספיים מבחוץ. ככל שעובר זמן הם קצת מתרככים מבחוץ ואפילו נהיים קצת דביקים, כך שזה טבעי.
תודה רבה :) (אגב,אני בחורה, לא בחור)
היי
קודם כל יופי של אתר!
שנית שאלה- האם בכל פעם שמתכון כתוב קמח (ובמיוחד בקנאלה)- הכוונה היא לקמח תופח או קמח ללא חומרי תפיחה?
מאיה עונה: אלא אם כן כתוב קמח תופח במפורש, תמיד הכוונה היא לקמח רגיל.
נראה מאוד טעים אבל האם הקמח הוא קמח אוסם תופח מאליו או פשוט להוסיף אבקת אפיה לקמח????
אני צריכה תשובה דחופה!!!!!!
תודה
מאיה עונה: במתכונים באופן כללי תמיד יכתבו במפורש אם צריך קמח תופח. אחרת – קמח רגיל. וכאן, כאמור, הכוונה היא לרגיל. אני מעדיפה להשתמש באבקת אפייה עם קמח רגיל במקום קמח תופח, אגב, שהוא סתם יקר. ההמרה פשוטה – פשוט מערבבים כל כוס של קמח עם כפית אבקת אפייה ומקבלים קמח תופח.
אפשר להחליף את הרום בוויסקי?
מאיה עונה: כן.
היי מאיה
זה נראה כמו מתכון מעולה ואני ממש רוצה לנסות
רציתי לשאול האם את ממליצה\לא ממליצה לערבב את החומרים במיקסר (קיצ'נאייד ודומיו) על מהירות נמוכה? נראה לי קצת מקל על כל הסיפור
תודה
מאיה עונה: נכון שאת סומכת על הסטנדרטים שלי בכל הנוגע לקלות הכנה? הם מאוד מאוד גבוהים (יענו, מאוד קשה לשכנע אותי שמשהו קל ומהיר להכנה). ובמקרה הזה אני אומרת לך בלב שלם – אין על קערה ומטרפה. אבל זה כמובן עניין של העדפה. אמא שלי, נניח, תעדיף להכין כל דבר בפוד פרוססור מתוך עקרון.. :)
היי אם במקרה מישהו שהכין את המתכון רואה את התגובה בזמן הקרוב – האם הבלילה אמורה לצאת מאוד נוזלית לפני שמכניסים למקרר? זה לא נראה ככה בתמונות
עקבתי אחרי המתכון במדויק אבל אני שוקלת להוסיף קמח כי זה נראה ממש שנוזלי
עצות?
מאיה עונה: אל-דאגה, הבלילה אמורה לצאת נוזלית.
היי, זה קצת שונה ממה שציפתי, יצא לי קצת טופי, אבל אכיל,
הביפנוכו נראה אותו דבר כמו בתמונות (אני חושב ששמתי יותר מדי סוכר וחמאה, פעם הבאה אני אקצץ בכמויות)
היי מאיה,
קצת באיחור אבל גם אני רוצה לנסות… הכנתי את הבלילה והיא כבר כמה שעות במקרר מחכה בסבלנות.
סתם הערה קטנה ולא ממש חשובה:
הלכתי לחפש בחנויות את התבנית של ה-12 שקעים ולא מצאתי אותה בשום מקום. השתגעתי ובסוף קניתי את זו של ה-15 כי השמיניה היתה נראית ממש גדולה מדי.
בקיצור, חזרתי בבאסה הביתה ונכנסתי שוב לאתר והסתכלתי בתשוקה על התבנית של ה-12 ומה גיליתי? שגם בתמונה של ה-12 שצילמת יש 15 שקעים… :)
קודם כל תודה על כל המתכונים הנפלאים. את הקאנאלה ניסיתי עם קמח של צליאקים-נטול גלוטן- שהוא פחות או יותר קורנפלור, והוא נדבק קשות בתבנית המאפינס. טעים מאוד אבל יצא בחתיכות. האם לקמח הזה צריך יותר חמאה ויותר לשמן את התבנית? חוץ מזה מי שינסה אותו עם הקמח צליאק צריך לשים בחלק העליון של התנור, כי הוא לא משחים דוקא למעלה כשהתבנית באמצע התנור.