בצק אלים | רשימות ממטבחה של מעצבת - Part 42



גרנולה ביתית 

נחשב אצלי: להכין ולשמוריום שני, 19 במרץ 2007

granola2.jpg

כל הבעסה בגרנולה מהסופר. שניים וחצי צימוקים והרבה פתיתים יבשים עם טעם של נסורת. או שתעדיפו להכנס לבית קפה ולשלם 35 שקלים על קערת גרנולה ופירות (זו של מקס ברנר בהרצליה טובה במיוחד) שהייתה עולה 6 שקלים בבית. אז נכון, זה תקף לכל דבר שאוכלים בחוץ, אבל כשיש בבית גרנולה ביתית בכמויות, ובמקרר יש תותים שקניתם בגרושים (כי עכשיו ממש זול), זה פשוט פשע לא לפנק את עצמכם בלוקסוס שכזה. או את בן/בת הזוג לארוחת בוקר מושקעת במיוחד. ומה הכיף? זה יכול להיות הכי זול ועממי, אבל אפשר גם להשקיע ולקנות גרעינים מיוחדים, חמוציות מיובשות, פקאנים קלויים, ממש חגיגה. רק אל תשלו את עצמכם – זה לא דיאטטי. מומלץ להסתפק בחופן גרנולה על מנה של יוגורט ופירות, ולא לאכול קערה שלמה כמו שאוכלים קורנפלקס. המתכון מבוסס על הגרנולה מספר המתכונים המצויין של אורנה ואלה עם כמה שינויים שלי. אל תילחצו לגבי הכמויות – הן לא עניין של חיים ומוות, אפשר לשים פחות אם אין מספיק, או למצוא תחליף אם אין בכלל.
הכמות: קילו וחצי גרנולה.

  • 500 גר' שיבולת שועל (לא אינסטנט)
  • 1 כוס גרעיני דלעת
  • 1 כוס גרעיני פשתן
  • 1 כוס גרעיני חמניות
  • 1 כוס פרג (לא טחון!)
  • 1 כוס קוקוס טחון
  • 1 כוס שקדים פרוסים
  • 3/4 כוס צימוקים
  • 120 גר' חמאה ללא מלח
  • 1 כוס דבש
  • כפית תמצית וניל
  • רבע כפית קינמון
עלות משוערת:

22 שקלים

עבודה נטו:

20 דקות

ההכנה

את רוב המרכיבים אפשר להשיג בסופר – למרות שאת הפרג רצוי לקנות טרי במקום שבו יש תחלופה גבוהה (שלא תקנו סחורה ישנה). אם נפלתם על מישהו שגם טוחן פרג (אין הרבה כאלה) ואתם כבר בעניין, מומלץ לקנות גם פרג טחון (לבקש מהמוכר לטחון את הפרג על המקום), להקפיא, ולהשתמש לעוגה (פרג טחון שומרים בפריזר כי פרג הוא מפריש שומן שמתעפש מהר והופך את הפרג למר). עוד תוספות מעניינות לתערובת הנקלית בתנור: אגוזי מלך, פקאנים סיניים, שומשום או פירורים של הקורנפלקס האהוב עליכם (את שאר התוספות הלא-קראנצ'יות מוסיפים לאחר האפייה). ערבבו את כל הגרעינים, השקדים, הפרג, הקוקוס ושיבולת השועל בקערה גדולה.המרכיבים לגרנולה מושלמת

מחממים מראש את התנור ל – 180 מעלות. מבשלים בסיר קטן את החמאה, הדבש, הוניל, והקנמון. מערבבים ומבשלים כ-5 דקות על אש בינונית עד שנוצר רוטב כהה, ריחני, והומוגני. מוזגים את הרוטב מעל תערובת הגרנולה שבקערה, ומערבבים היטב עד שכל התערובת מצופה. מכינים שתי תבניות תנור גדולות עם נייר אפייה. משטחים את התערובת בשכבה דקה ככל האפשר על שתי התבניות, ומכניסים לתנור. מכינים טיימר ל – 5 דקות, וכל חמש דקות מוציאים ומערבבים מעט.
מוזגים את רוטב הדבש

סה"כ זמן האפייה אורך כ – 20 דקות (מעבר לכך זה בשליטתכם אם אתם אוהבים גרנולה ממש קראנצ'ית וכהה עם טעם טוסטי ואגוזי כזה), ומומלץ להשאר בקרבת התנור, כי הגרנולה נשרפת בקלות, ואז זה בעסה. שימו עין והקפידו לערבב לפחות פעם-פעמיים במהלך האפייה. הטיימר שלכם ימנע ממכם צרות – תמצאו אחד ותשתמשו בו. אחרי עשר דקות בתנור

אל תוך הגרנולה הקלוייה והמוכנה מערבבים את הצימוקים, ואת שאר התוספות שתרצו. רעיונות? חמוציות, שבבים של שוקולד חלב ולבן (כמו שעושים במקס ברנר, אחחח), מרשמלואים קטנים, פירות יבשים כמו אננס, פפאיה, בננות, וכו'. אפשר להגיש עם יוגורט או חלב, ומומלץ עם פירות טריים חתוכים כמו תפוחים, תותים, תפוזים. נענע היא גם שילוב מצויין.

שיהיה בוקר טוב!

לזניה 

נחשב אצלי: השקעהיום חמישי, 15 במרץ 2007

lasa11.jpg

למרות הדימוי שיצא לה בקרב הציבור הרחב, לזניה אמיתית היא באמת פשוטה להכנה. ואם אתם גברים עצלים, אני מקווה שהתמונה הזו תוציא אתכם מהעצלנות ותזיז אתכם למטבח. גברים רבים צלחו מתכון זה – שמעתי סיפורים על מבצעי לזניה מופלאים באישון לילה בהוסטלים מעופשים בדרום אמריקה עם כף עץ וסיר פשוט. נסו ותיווכחו בעצמכם. רק מה הבעייה איתה? המצרכים שלה קצת יקרים. מגש לזניה שלם יעלה בסביבות ה – 50-60 ש"ח. אם תוותרו על הבשר (לא מומלץ) תחסכו כ- 20 שקל. הטריק האמיתי כשמכינים את המתכון הזה הוא סבלנות – טעמה של הלזניה משתפר פי עשר כשהיא נאפית פעמיים (ובאמצע מבלה לילה במקרר). הטעמים מתמזגים, הפסטה מקבלת טעם, והמאפה מתייצב. אפשר כמובן, לאכול אותה מיד, אם אתם אוהבים שהיא מתפרקת לכם. אבל תחזיקו את עצמכם, זה שווה את זה. הכינו יום מראש.
הכמות: 8 מנות.

  • בצל לבן גדול
  • 500 גר' בשר בקר / הודו טחון
  • 5 שיני שום – או אפילו יותר
  • סלסלת פטריות שמפיניון / חצי קופסת שימורים
  • פחית גדולה עגבניות מרוסקות
  • 2 קופסאות קטנות רסק עגבניות
  • חבילה של עלי לזניה
  • 300 גר' גבינה צהובה או מוצרלה למשקיענים
  • חופן סוכר
  • תבלינים: צ'ילי, מלח, פלפל, אורגנו, פפריקה מתוקה, אבקת שום
עלות משוערת:

60 שקלים

עבודה נטו:

30 דקות

ההכנה

אם משתמשים בקפוא, מפשירים את הבשר יום מראש ומכניסים אותו למקרר עצמו. אם נזכרתם רק ערב מראש, הוציאו אותו החוצה אל השיש (אם לא חם מידי, כמובן). קוצצים את הבצל ומתחילים לטגן בשמן זית (3 כפות) בסיר. עדיף לטגן על אש בינונית כדי שלא יישרף. בזמן שמיטגן קוצצים את שיני השום. כשהבצלים מטוגנים טוב מוסיפים את השום ומערבבים חצי דקה. אם משתמשים בפטריות טריות אז מפרקים מהן את הגזע, ופורסים לפרוסות. מוסיפים את הפטריות לתערובת ומערבבים. הפטריות מגירות מיץ ונוטות לקפוץ – מייבשים אותן בסיר כמה דקות. מוסיפים 500 גר' בשר טחון ומתחילים לפרק ולטחון אותו עם שתי כפות עץ, מערבבים וקוצצים עם הכפות עד שהבשר אפור לגמרי ומידי פעם מניחים לו קצת מהערבוב כדי שיתבשל – התהליך לוקח כ – 6 דקות. אם שכחתם להפשיר מראש את הבשר, לא נורא, אפשר לזרוק אותו פנימה ולהפשיר אותו תוך כדי גירוד החלקים המוכנים (מוסיף כ – 15 דקות לזמן ההכנה). כדי לבדוק שהבשר מוכן עושים גומה עם הכף במרכז הסיר – לא אמורים להצטבר שם הרבה מיצים, הבשר צריך להיות יחסית יבש.

שופכים פנימה פחית גדולה של עגבניות מרוסקות (אני משתמשת בזו עם הדוד המשופם – 800 גר'), ו – 2 קופסאות רסק עגבניות (שימו לב, אלה שני דברים שונים, העגבניות המרוסקות הן פשוט עגבניות קלופות וקצוצות, והרסק הוא מעין משחה). ממלאים את הפחית של העגבניות המרוסקות במים מהברז עד שני שליש מגובהה, ושופכים לתוך הסיר (אם אתם מכינים את הרוטב לפסטה רגילה, הוסיפו רק שליש פחית מים כי ללזניה הרוטב צריך להיות דליל וכך היא יוצאת רכה וטעימה). רק מה, בגלל שהוא דליל, הוא צריך להיות עם המון טעם – ולכן מוסיפים תבלינים בשפע: קורט של פירורי צ'ילי (זהירות, זה חריף – אם אין, מוסיפים בשלב טיגון הבצל חצי פלפל ירוק חריף קצוץ ללא גרעינים), כפית מלח, חצי כפית פלפל שחור, כף אורגנו, כפית פפריקה מתוקה, חצי כפית אבקת שום. אם יש לכם, תוכלו להוסיף שתי כפות של פסטו – זה מעולה. מוסיפים לסיר חופן קטן של סוכר (לאיזון החמיצות). מערבבים היטב, וטועמים. הטעמים אמורים להיות חזקים: מלוח, ומעט חמוץ (עלי הלזניה מאוד תפלים וצריכים לספוג הרבה תיבול). מתקנים את התיבול. אם חמוץ מידי מוסיפים קצת סוכר. סוגרים את המכסה ומבשלים 30 דקות על אש נמוכה, תוך כדי ערבוב מידי פעם (הבשר שוקע לתחתית ועלול להשרף). עכשיו יש לכם רוטב בולונז בסיסי – ואפשר להשתמש בו גם לפיצה וגם לפסטה. בשביל לזניה, צריך לקרר אותו מעט.פיזור הרוטב על העלים

מוזגים מצקת-שתיים לתחתית של תבנית מרובעת. מסדרים מעל הרוטב שכבה אחת של עלי לזניה. הם קשים ולא מבושלים, וזה בסדר. מוזגים מעל העלים כמות נדיבה מאוד של רוטב (לפחות שתי מצקות מלאות), ממש להציף את התבנית כמעט (זה מה שנותן את הטעם לעלים, אחרת הם יצאו תפלים מאוד). מפזרים חופן של פתיתי גבינה צהובה (אפשר לקנות פרוסות ולחתוך לריבועים קטנים). מכסים בעוד עלי לזניה, ועוד רוטב וגבינה באותו האופן. חוזרים על הפעולה עוד פעם אחת (סה"כ 3 שכבות של עלי לזניה וביניהן שכבות של רוטב וגבינה – כשבלמטה של התבנית יש רק רוטב בלי גבינה. בשכבה העליונה יש טריק: מערבבים את שארית הרוטב עם ביצה (מוודאים שהתערובת לא רותחת, אחרת היא תבשל את הביצה, וזה בעסה), ושופכים את הכל על הלזניה. לא לדאוג אם יש יותר מידי, כל עוד התבנית לא עולה על גדותיה, כל הרוטב נספג בפסטה ועושה את הלזניה עוד יותר טובה! מוותרים על פתיתי הגבינה מלמעלה (אני מוסיפה אותם בסוף האפייה השנייה, כי יש להם נטייה להתייבש ולהיות קשים כאלה).

שנייה לפני האפייה הראשונה

מכסים בנייר כסף ואופים 40 דקות ב – 180 מעלות. מקררים לטמפ' החדר ומכניסים למקרר ללילה. אני שמרתי את זה במקרר אפילו יומיים פעם אחת ולא קרה כלום. שעה לפני הארוחה, הוציאו את הלזניה מהמקרר ואפו אותה שוב – 40 דקות ב – 180 מעלות. אחרי 40 דקות הוציאו בזהירות את הלזניה מהתנור, הסירו את נייר הכסף, פזרו את שארית הגבינה הצהובה (בשלב זה לקחו נשימה עמוקה וליחשו לעצמכם "אומממממ" – זה עוזר, מנסיון), וזרקו אותה לתנור לעוד זץ סופי ומסכם של 10 דקות (שוב 180 מעלות), בלי הכיסוי של הנייר.
לטרוף כשעוד רותח.lasa12.jpg

עכשיו, יש כל מיני פנאטים שמתעקשים לתקוע בתוך הלזניה כל מיני דברים מוזרים כמו תרד, רוטב בשמל (קטסטרופה בתוך הלזניה, טעים רק כשמוזגים מבחוץ, אבל היא כל כך טעימה לבד, חבל על הקלוריות). אם יש לכם אורחים חשובים, תוכלו להרשים אותם עוד יותר ולהגיש קנקן קטן של רוטב בשמל טרי ליד (יש מתכון מצויין עם המון הסברים אצל השף הלבן), וסלט ירוק פשוט, ומאוד יאהבו אתכם. בונוס לקוראי בצק אלים: מרתה סטיוארט (האלילה) במתכון וידאו רוטב בשמל עתיר פירוטכניקה (כחלק מפשטידת כרובית).

מרק חורף כתום 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהיום שלישי, 13 במרץ 2007

טעים באקסטרים

בשבוע שעבר נסעתי לי להנאתי ליד אוניברסיטת תל אביב על אופניי המצ’וקמקים, ולפתע הגיחה דלת של אוטו היישר אל נתיב הנסיעה שלי. התוצאה – אמבולנס, איכילוב, וכמה תפרים הגונים בשפה העליונה. היתרון שבדבר היה שבוע של מנוחה אצל אמא בפריפריה. כל השבוע התפנקתי לי במטעמים ביתיים, ובמיוחד נהניתי מהמרק הכתום של אמא. חריף ומתובל בטירוף. בחזרה בביתי הקט ניסיתי להכין את המרק עם הכלי המשונה (אך הפוטוגני) שקיבלתי במתנה מרוברטה ומרב – ricer (מועך תפוחי אדמה). המכשיר המסכן נאבק בכל כוחו בבטטות ובגזרים, אך ללא הועיל. ריסוק זריז בבלנדר השיג את התוצאה הרצויה. והטעם – לתוך פרצוף שלך!
הכמות: 6-7 מנות.

  • 2 בטטות בינוניות
  • דלורית גדולה / חתיכה גדולה של דלעת (אפשר שתיהן יחד)
  • 3 גזרים גדולים
  • שורש פטרוזיליה
  • אופציה: כף גדושה ג’ינג’ר מגורר
  • מים לכיסוי הסיר
  • תבלינים: מלח, פלפל, בהרט, פתיתי צ’ילי חריף
  • שקית שמנת מתוקה
  • אופציה: חצי כוס יין לבן
עלות משוערת:

23 שקלים

עבודה נטו:

25 דקות

ההכנה

מקלפים את כל הירקות וחותכים לחתיכות בינוניות. עם הקליפה של הדלורית עדיף לא להתעסק, ולקלף אותה כשהיא רכה אחרי הבישול. מכסים את כל הירקות במים מהברז (בערך 3/4 סיר). מוסיפים כפית מלח וקצת פלפל. מערבבים היטב, שמים על אש גדולה, ומבשלים שעה וחצי עד שהירקות כמעט מתפרקים (אחרי שהתערובת מגיעה לרתיחה ראשונה מנמיכים לאש קטנה). אני אוהבת ג’ינג’ר, ולכן זרקתי פנימה הרבה ג’ינג’ר כי זה טעים (ג’ינג’ר אני קונה בכמויות, מקלפת את הכל בבת אחת, שומרת במקפיא, ומוציאה כל פעם קצת, ומגררת דק ישר לתוך האוכל – ככה, קפוא). מדי פעם מסירים את הקצף שמצטבר למעלה (ופה יש לי שאלה למאזינים: מאיפה מגיע הקצף הזה ואיך הוא מופיע גם במרקים ללא בשר?).

בסוף הבישול, מסירים את הקליפה מהדלורית (אפשר לגרד את בשר הירק מהקליפה באמצעות כף או מזלג) מעבירים את התערובת בנגלות לתוך הפוד פרוססור ומרסקים לה את הצורה. מחזירים את הכל לסיר ומעמידים על אש בינונית. מוסיפים את התבלינים: בהרט, פתיתי צ’ילי (זהירות, זה חריף), פלפל ומלח. מוסיפים פנימה שמנת מתוקה (אם רוצים, גם יין לבן) ומערבבים. מבשלים עוד כמה דקות (לא לתת לזה לרתוח, כי אז זה יהיה סמיך וכבד מידי), ומגישים חם. יאם!מועך תפוחי אדמה. לא עובד משהו

אם אתם מחפשים לחסוך בקלוריות – אפשר להחליף את השמנת המתוקה ב – 3/4 כוס חלב, שטרפתם עם כף גדושה של קורנפלור (הכי טוב למזוג מעט מן החלב על הקורנפלור, לקשקש חזק עם מזלג עד שאין גושים, ואז למלא את הכוס בשאר החלב). עוד תוספת אפשרית היא חצי כוס יין לבן – להשבחת הטעם.

המרק נשמר במקרר עד שבוע.

סקונס 

נחשב אצלי: קפה ומאפהיום שלישי, 13 במרץ 2007

טעים גם סתם ככה

סקונס הן לחמניות רכות ועדינות שהבריטים אוהבים במיוחד להגיש ליד התה של אחה”צ. בגלל שהן כל כך טובות, אפשר לעשות איתן גם אגז בנדיקט, והן מעולות גם לסנדוויצ’ים. את המתכון הזה מצאתי באפיקורוס (אתר מעולה לכשעצמו), ובתגובות מצאתי טיפ שהופך אותו לעוד יותר קל להכנה: לא חייבים להקציף את השמנת כמו במתכון המקורי. רק מערבבים את החומרים היבשים בקערה, מרוקנים פנימה שתי שקיות של שמנת מתוקה, לשים, ואופים. לפני שבועיים ראיתי אצל נירה רוסו עוד מתכון לסקונס, אבל הוא כלל חמאה וחלב, ובכלל נראה לי מאוד מסובך (למרות הרעיון המעניין של לטבול את הסקונס בחלב מתובל לפני האפייה). שימוש בשמנת מתוקה חוסך גם קצת שומן (שאותו מחזירים בהרי החמאה שמורחים על הסקון החם). מגישים חם עם ריבה או חמאה.
הכמות: 12 סקונס גדולים.

  • 3 כוסות קמח + עוד קצת
  • שקית אבקת אפייה
  • 1/4 כפית מלח
  • 2 שקיות שמנת מתוקה (אפשר 32% ואפשר גם 15%)
  • חצי כוס סוכר (אופציה)
  • ביצה טרופה לזיגוג
  • גיוונים: צימוקים, שוקולד צ’יפס, טופי חלב קצוץ דק, אוכמניות מיובשות, פקאנים קצוצים גס, תבלינים: מעט קינמון, אגוז מוסקט וקמצוץ ציפורן
עלות משוערת:

14 שקלים

עבודה נטו:

10 דקות

ההכנה

מנפים את הקמח, אבקת האפייה, המלח והסוכר אל תוך קערה באחת משתי דרכים (לנפות את הקמח = לאוורר אותו ולהפטר מגושים). אפשר לשפוך את כל החומרים בבת אחת אל תוך מסננת, ולנפות בעדינות אל תוך הקערה, או להניח את החומרים בקערה עצמה ולערבב במרץ עם מקצף ידני. פעולת הניפוי חשובה מאוד למרקם הרך של הסקונס. שופכים פנימה את שתי השקיות של השמנת המתוקה, ולשים עם הידיים 2 דקות. לא ללוש יותר מידי, רק עד שכל הקמח נספג. המרקם של הבצק אמור להיות רך, גמיש, ומעט דביק. אם הוא רך מידי, אפשר להוסיף עוד קצת קמח. אפשר להכין את התערובת כמה שעות מראש, ולשמור במקרר (מכוסה בניילון נצמד). לפני האפייה יש לחמם את התנור מראש ל – 180 מעלות (לא חייבים, אבל מומלץ – כך תוכלו להצמד למתכון, ולזכור זמן אפייה מדוייק לפעם הבאה שתכינו).

כך נראה הבצק לאחר הלישה

כאן מתחלק העולם לשני חלקים. חלק אחד מרדד את הבצק למעין פיצה עבה גדולה, ומשתמש בקורצן עוגיות (כזה שעושה צורות של עוגיות, או רינג) כדי לחתוך את הסקונס. יש גם את אלה שפורסים את ה”פיצה” למשולשי סקונס. אני אישית אוהבת לגלגל את הכדורים בין הידיים לגודל שבין כדור גולף לטניס, ולמעוך אותם מעט בין כפות הידיים. כל אחד ומה שהוא אוהב.

מגלגלים לכדורי גולף/טניס ומועכים מעט

מסדרים את הסקונס על נייר אפייה בתבנית גדולה, מברישים במעט ביצה טרופה (ביצה רגילה מקושקשת קצת עם מזלג), ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות עד שהסקונס קצת יתבקעו למעלה וישחימו מעט. כדי לוודא, מומלץ להכין “מיני-סקון” מהשאריות שנדבקו לכם לידיים, ולהוציא אותו מהתבנית אחרי 12 דקות של אפייה. אם הוא לא מספיק עשוי, הוסיפו 4-5 דקות לזמן האפייה. הסקונס נשמרים נהדר כ-3-4 ימים בתוך קופסה אטומה במקום חשוך ויבש (התנור הכבוי שלכם, למשל).

קציצות ברוטב עגבניות על אורז 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהיום שישי, 09 במרץ 2007

קציצות ברוטב עגבניות

כשאני צריכה אוכל של בית, ואין לי כוח לבשל, זה מה שאני מכינה. טעם של בית – אינסטנט. את הקציצות האלה אמא שלי מכינה ממיקס של חצי בשר בקר, וחצי בשר הודו אדום. אני מכינה רק מבשר הודו אדום: טעים כמעט באותה מידה, פחות שומן, וגם יותר זול. אפשר גם להכין את זה מבשר עוף טחון, וכנראה שמבשר טלה או כבש (עוד לא ניסיתי). אורז לבן הוא מאוד פשוט להכנה, ואם תעקבו אחר המתכון צעד אחר צעד – הוא יצא לכם רך, טעים ו – "אחד-אחד".
הכמות: 4-5 מנות.

  • לקציצות:
  • 600 גר' בשר הודו אדום טחון
  • ביצה אחת
  • 3 כפות סולת או פירורי לחם
  • מעט כמון, מעט חוויאג'
  • בצל גדול
  • קופסה קטנה של רסק עגבניות
  • לאורז:
  • כוס וחצי אורז לבן רגיל פושט
  • 3 כוסות מים
  • מלח, פלפל
עלות משוערת:

23 שקלים

עבודה נטו:

25 דקות

ההכנה

תערובת הקציצות: מניחים בקערה את הבשר הטחון, הביצה, הסולת (או פירורי הלחם), ואת התבלינים, ומערבבים (אפשר עם כף, אבל הכי כיף בידיים). סולת, אגב, זה טריק של גיל חובב, והוא שילוב הרבה יותר מוצלח, לדעתי, שיוצר קציצות רכות, נימוחות, ונפלאות. אם התערובת רכה מידי ולא נראה לכם שהיא "תחזיק" במחבת, הוסיפו עוד קצת סולת/פירורי לחם, עד שתהיה יציבה יחסית – אך לא קשה ובצקית. מכסים בניילון נצמד ומניחים במקרר עד שהרוטב יהיה מוכן. מילה על היגיינה: בשר טחון הוא מצרך שתופס חיידקים בטיל. מומלץ לבקש שיטחנו לכם אותו מול העיניים, ולא לקנות תערובת טחונה מוכנה. כל דקה מיותרת שהוא יושב מחוץ למקרר לא מוסיפה לו בריאות. לפני הכנת תערובת הקציצות ואחריה, הקפידו לשמור את הבשר במקרר, ושטפו ידיים עם סבון היטב לאחר כל מגע.

קוצצים בצל דק, ומזהיבים אותו במעט שמן זית (בערך 2-3 כפות) במחבת גבוהה או סיר רחב. מומלץ לעבוד עם אש בינונית ולערבב הרבה, כדי שהבצל לא יישרף. זה מר ולא טעים. כשהבצל שחום, מוסיפים מים (עד גובה של כשניים-שלושה ס"מ), מלח ופלפל, ומביאים לרתיחה (על אש גבוהה). כשהמים רותחים מוסיפים פנימה את רסק העגבניות. מתבלים במעט חוויאג' (תערובת תיבול מזרחית מעולה. אם אין, אפשר להחליף במעט קינמון), ומעט כמון. מי שאוהב חריף יכול להוסיף חופן של פתיתי צ'ילי (אם אין, אפשר להשתמש בחצי פלפל ירוק חריף קצוץ דק , ולטגן אותו בהתחלה עם הבצל). מביאים לרתיחה נוספת. בפעם האחרונה שהכנתי, הוספתי פנימה גם עגבנייה רכה קצוצה דק, וזה יצא מאוד טעים.meatballs4.jpg

מוציאים את הקערה עם תערובת הקציצות מן המקרר ומניחים ליד הכיריים. עובדים עם ידיים רטובות. לוקחים מעט עיסה בין הידיים ומגלגלים לכדורים קטנים. מוסיפים אל תוך הרוטב הרותח. לאחר שכל הקציצות בפנים מעלים את האש לגבוהה ומביאים שוב לרתיחה (הקציצות הרי מקררות את הרוטב). לאחר מכן מכסים את הסיר ומנמיכים את האש לנמוכה. מבשלים 25 דקות. בינתיים מכינים את האורז.

האורז: מטגנים כוס וחצי של אורז לבן בשתי כפות שמן זית – לא יותר מידי, זהירות לא לשרוף (צריך לערבב כל הזמן). מוסיפים פנימה 3 כוסות מים (בדיוק פי שתיים מכמות האורז), ומביאים לרתיחה על אש גבוהה. כשהכל רותח מכסים, מנמיכים את האש לנמוכה, ומבשלים 10 דקות – או עד שהנוזלים נעלמים. מומלץ לערבב פעם-פעמיים במהלך הבישול כדי למנוע חריכה בתחתית הסיר. והסוד הגדול: בסיום הבישול "פותחים" את האורז בערבוב זריז של מזלג (לא כף! כף "שוברת" את האורז ויוצרת עיסה דביקה), מכסים, ומשהים 10 דקות בלי לפתוח את המכסה. האדים הופכים את האורז לרך וטעים במיוחד.meatballs3.jpg

הכל נשמר מצויין כמעט שבוע במקרר. הקציצות מעולות בסנדוויץ עם ירקות טריים ופסטו, ונשמרות טוב בהקפאה. האורז נוטה להתייבש בהקפאה.