בצק אלים | רשימות ממטבחה של מעצבת - Part 35



עוגת שוקולד של אמא 

נחשב אצלי: קפה ומאפהיום ראשון, 09 בדצמבר 2007

momschocake.jpg

לכל אחד יש עוגת שוקולד שהוא גדל עליה. על זאת אני גדלתי, ושום עוגה אחרת לא נאה בעיני. בזאת אין את המרירות האופיינית הזו לעוגות שוקולד אחרות שטעמתי. היא רכה ואווירירית (הודות להפרדת הביצים, אבל זה שווה מאוד את העבודה). אפשר לאפות אותה בתבנית עגולה ולצפות בקרם שוקולד מבריק כדי ליצור רושם. המתכון עבר במשפחה שלי במשך שנים, וסבתא שלי קיבלה אותו מרופאה דרום-אפריקאית שעבדה איתה בבית חולים “הדסה” בירושלים. העוגה נשמרת נהדר ונשארת רכה ועסיסית גם אחרי שבוע. ילדים חולים עליה וגם כל מי שיטעם בכלל. אפשר גם לאפות בתור מאפינס קטנים. הכמות: תבנית מלבנית רגילה או עגולה בקוטר 24 ס"מ.

  • לעוגה:
  • 200 גרם חמאה רכה
  • 2 כוסות סוכר לבן
  • 4 ביצים
  • כוס וחצי קמח תופח (או קמח רגיל יחד עם כפית וחצי אבקת אפייה)
  • 3 כפות גדושות של אבקת קקאו (לא שוקולית, אלא קקאו)
  • 3/4 כוס מים רותחים
  • כפית אבקת קפה
  • לציפוי שוקולד קלאסי:
  • חפיסת שוקולד מריר (100 גרם)
  • 2 כפות מים
  • 2 כפות חלב
  • 2 כפות סוכר
  • 50 גרם חמאה
  • לציפוי שוקולד מלכותי:
  • שקית שמנת מתוקה (250 מ"ל)
  • 2 חפיסות שוקולד מריר (200 גרם)
  • כפית סירופ תירס (לא חובה)
עלות משוערת:

13 שקלים

עבודה נטו:

18 דקות

ההכנה

momschocake2.jpg

מרככים את החמאה במיקרו בזצים של 20 שניות כל פעם (מוודאים שהיא לא נמסה לגמרי, אלא רק נהיית קווצ’ית). טורפים את החמאה עם כוס וחצי מהסוכר (זה נראה כמו הרבה סוכר, אבל העוגה לא יוצאת מתוקה בטירוף. חצי כוס מהסוכר משאירים בצד לאחר-כך) עד שיש קרם אוורירי. אפשר לעשות את זה בפוד פרוססור וגם במיקסר ואפשר לעשות את זה ידנית בקערה עם מטרפה רגילה. בפוד יותר מהיר.
momschocake3.jpg

מפרידים בזהירות את הביצים. את הלבנים שמים בקערה נפרדת (תכף נקציף אותם) ואת הצהובים מוסיפים לתערובת החמאה המוקצפת. אני ממליצה בחום להפריד כל לבן של ביצה לתוך ספל נפרד, ורק אחרי שווידאתם שאין טיפת צהוב בפנים הוסיפו לשאר החלבונים בקערה. אפילו טיפטיפונת קטנטנה של שומן תחריב לכם את הנפח של הקצף והוא לא יתרומם לכם טוב. אם פיקששתם ונפל קצת צהוב פנימה, נסו לאסוף אותו באמצעות קליפה נקייה של ביצה (שאין עליה צהוב). הצהוב נדבק אל הקליפות באורך מופלא. אם לא הצלחתם לאסוף את הכל, שמרו לחביתה ונסו שנית עם ביצה חדשה. אחרי שמסיימים להפריד את כל הלבנים, שמים את הקערה בצד. תכף נטפל בה.
momschocake4.jpg

ערבבו היטב את תערובת החמאה עם החלמונים הצהובים עד שנוצר קרם צהבהב וחלק. עכשיו נוסיף פנימה בנגלות את החומרים היבשים והרטובים (למה נגלות ולא בבת אחת? זה מתערבב יותר טוב ככה ולא נשארים גושים).
momschocake7.jpg

מוסיפים לתערובת החמאה חצי כוס מהקמח (יחד עם אבקת אפייה אם אתם לא משתמשים בקמח תופח) ואת הקקאו, מערבלים קצרות.

momschocake6.jpg

הכינו לכם בצד כוס קפה משלושת רבעי כוס מים רותחים עם כפית של קפה נמס (אפשר כל סוג של קפה – לא מרגישים טעם של קפה בסוף, אז זה
לא משנה כל כך). לא ניסיתי אף פעם להכין את הקפה הזה עם חלב, יכול להיות שזה יעבוד, אבל המתכון המנצח הזה שולט במשפחה כבר שנים רבות כך שאנחנו לא מעיזים לגעת בו. משהו במים הרותחים האלה עושה משהו לעוגה. קוסמי, כנראה. מוסיפים חצי מהקפה פנימה ומערבלים קצרות.

momschocake8.jpg

מוסיפים את שארית הקמח, מערבלים קצרות, ומוסיפים את שארית הקפה. מערבבים עד שיש קרם חלק וזהו. עכשיו נקציף את החלבונים עם הסוכר. כעקרון יכולנו פשוט לערבב את הבלילה עם כל הביצים ביחד כמו שהן, אבל אז העוגה הייתה יוצאת דחוסה ויבשושית. הפרדת הביצים היא הסוד האולטימטיבי לכל עוגה טובה, אוורירית ועסיסית.
momschocake9.jpg

מוסיפים לחלבוני הביצה (שהפרדנו מקודם) את חצי כוס הסוכר ששמרנו בשביל ההקצפה. מומלץ להשתמש בביצים בטמפ’ החדר, כי הן מקציפות הרבה יותר טוב ותופסות נפח יותר טוב. אם יש לכם זמן וסבלנות, תוכלו להניח את הקערה מעל סיר עם מים רותחים ולטרוף את החלבונים עם הסוכר (לא צריך להקציף עדיין, רק לערבב היטב) עד שהם מתחממים מעט וכל הסוכר מתמוסס לו בפנים (בודקים עם האצבעות שאין גבשושים של סוכר). אחר כך מקציפים כרגיל. עם השיטה הזו הקצף מתרומם קצת יותר לאט, אבל הוא יוצא ה-ר-ב-ה יותר מוצלח ותופס 50% יותר נפח (בדומה לשיטת ההכנה של מרנג שוויצרי. יגיע על זה פוסט מתישהו).

momschocake10.gif

אפשר להקציף ידנית עם מטרף, אבל עדיף להשתמש במקצף חשמלי אם יש לכם. ההקצפה תיקח בערך שלוש דקות. בהתחלה הקצף יהיה דליל וצהבהב, ולאט לאט הוא ילבין ויסמיך עד שיהיה לכם קצף לבן, תפוח, יציב, שלא נשפך לכם על הראש כשאתם הופכים את הקערה (לא, לא לנסות).
בשלב זה אני משתדלת להעסיק את עצמי בדברים אחרים, שכן הקרם הזה בעיני הוא מעדן מלכותי שלא מן העולם הזה – כשהייתי קטנה והייתי עוזרת לאמא להכין את העוגה, כל פעם שהיא סובבה את הראש תקעתי פנימה את היד וגנבתי לק. יאם יאמי!

momschocake11.jpg

עכשיו נאחד את שתי הבלילות. כעקרון אמורים “לקפל” בלילה אוורירית לתוך בלילה כבדה, אבל אני לא טורחת ללכלך עוד קערה בשביל זה, אני שופכת את קרם השוקולד ישירות מהפוד פרוססור אל הקערה עם הקצף ביצים. משתמשים במרית רחבה או בכף גדולה, ו”מקפלים” את התערובת עד שהיא אחידה. מה זה “לקפל”? להשתמש במרית בתנועות סיבוביות בצמוד לדפנות הקערה כדי “לעטוף” את הקצף בקרם שוקולד בלי להרוס לו את הנפח. אם תערבבו מהר מידי או במרכז מידי כל הנפח של הקצף יברח והעוגה תצא לכם שטוחה. החוכמה היא לעבוד לאט יותר, וממש להקיף את התערובת מסביב עם המרית בצמוד לדפנות. עד שנגמר לכם קצף להקיף והבלילה אחידה, בלי גושים לבנים.

יהיה לכם קל יותר בקיפול אם בכל זאת תעבירו את הקרם לקערה חדשה, ותטרפו פנימה (בלי רחמים) רבע מהקצף כדי לאוורר את הבלילה. ככה היא תהיה אוורירית יותר וקלה לקיפול. אחר כך אפשר להעביר את שאר הקצף ולקפל כרגיל.

momschocake12.jpg

מעבירים את הבלילה התפוחה והיפה שלנו לתבנית אפייה. אצלנו אופים את העוגה בתבנית מרובעת רגילה של עוגה, אבל כשיש אירוע חגיגי אפשר לאפות אותה בתבנית עגולה מתפרקת (בקוטר 24 ס”מ) למקסימום רושם (ואז היא ממש דורשת ציפוי קרם מלכותי, כמו בתמונה למעלה). מכניסים את התבנית לתנור שחומם מראש ל-170 מעלות (חום בינוני, שימו לב, ככה העוגה תספיק להיאפות מבפנים ולא יווצר לה קרום קשה מלמעלה). אופים עד ששיפוד שתוקעים בעוגה יוצא יבש. ייקח בערך 45-50 דקות, תלוי מאוד בתנור שלכם. תבדקו עם שיפוד.
momschocake13.jpg

אני ממליצה להוציא את העוגה מיד בסיום האפייה ולהעביר סכין בדפנות, כדי שהעוגה לא תשקע במרכז. ככה יהיה יותר נוח לצפות אותה, כשהיא ישרה מלמעלה. זה לא חובה, העוגה תהיה טעימה בכל מקרה. כשהעוגה הצטננה לטמפ’ החדר אפשר לצפות אותה בשני ציפויים אפשריים.

momschocake14.jpg

ציפוי השוקולד הקלאסי של משפ’ מרום (+ 6 שקלים)
ממיסים במחבת או סיר קטן על אש קטנה חבילת שוקולד מריר, 2 כפות מים, 2 כפות חלב, ו – 2 כפות סוכר. מערבבים היטב עד שהכל נמס ונוצר סירופ חום כהה. מכבים את האש ומוסיפים פנימה 50 גר’ חמאה. מערבבים עד שכל החמאה נמסה והסירופ מבריק ואחיד. מפזרים מעל העוגה באופן אחיד. הציפוי מתקשה תוך כמה שעות בטמפ’ החדר.

ציפוי קרם שוקולד מלכותי (+ 16 שקלים)
ממיסים במחבת או סיר קטן על אש קטנה שקית של שמנת מתוקה (אפשר 38% וגם 32%) ושתי חפיסות שוקולד מריר. אפשר גם במיקרו, אבל צריך לעשות את זה בפולסים כדי שהשוקולד לא ישרף. כשהקרם אחיד וחלק אפשר לערבב פנימה כפית של סירופ תירס (אם יש לכם) לתוספת ברק ויציבות, אבל לא חובה. מעבירים לקערה קטנה, תוקעים בפריזר ל-4-5 דקות (לא לשכוח אותו בפנים! הוא יתקשה מאוד ותצטרכו להמיס אותו מחדש כדי להשתמש בו). מוציאים מהפריזר, טורפים היטב עם מטרף או מזלג, ומחזירים לפריזר לעוד כמה דקות. חוזרים על התהליך עד שהקרם מגיע למרקם של שוקולד למריחה. מורחים את הקרם על העוגה בתנועות סיבוביות.

chocake20.jpg

העוגה נשמרת מכוסה בטמפ’ החדר למשך יובלות (יותר משבוע, לפחות). אני שומרת אותה בתבנית שלה בתוך התנור המכובה, וככה היא לא מתייבשת מלמעלה.

אפשר לחמם במיקרו לפני ההגשה, אבל לא ממש צריך. בתאבון וחג שמח ושמן לכולנו!

momschocake16.jpg

פינת התכל’ס
מקציפים את החמאה עם הסוכר עד שנוצר קרם אווירירי. מפרידים את הביצים לחלמונים ושומרים את החלבונים בקערה בצד. את החלמונים מערבבים היטב פנימה. מוסיפים לסירוגין את הקמח עם הקקאו (ואבקת האפייה, אם זה לא קמח תופח) וכוס קפה משלושת רבעי מים רותחים עם כפית קפה. מוסיפים בשתי נגלות ומערבבים עד שיש קרם חום וחלק. מקציפים את החלבונים עם חצי כוס סוכר עד שנוצר קצף אווירירי ויציב. מקפלים את קרם השוקולד פנימה ומעבירים לתבנית. אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות עד ששיפוד יוצא נקי. בערך 45-50 דקות. המתכונים לציפויים הם די תכל’ס, לא?

בוחשים בקלחת: סיכום המרקים הגדול 

נחשב אצלי: כללייום שבת, 24 בנובמבר 2007

bohshim1.jpg

לא יכולנו לבחור זמן יותר טוב. החל מיום שני פקדו את הארץ ענני גשם גדולים ואפורים – ואין כמו גשם חזק, שלוליות וברקים ורעמים כדי לעורר את החשק למרק אצל כולנו. ולכל מי שאין לו סבתא צמודה שתבשל לו – מצורף ריכוז המתכונים הגדול של כל המרקים המוצלחים שהביאו אחינו ואחיותנו היקרים לפרוייקט בוחשים בקלחת. עברתי אישית על כולם, והם נראים נהדר! אפילו כבר הספקתי להכין אתמול וריאציה של אחד מהם, בתמונה למעלה (עם הרבה עגבניות טריות שריסקתי בבלנדר עם בזיליקום ופלפל חריף). וזה הזמן להעניק כמה ציונים לשבח:

mushka.gif
שני הפוסטים שהכי הפציצו בעיני הם מרק השעועית של גדי, והמרק הכתום של הוטרינר המשוגע, שצ'יפרו את כולנו בסט תמונות מרהיב של תהליך בישול המרק. שיחקתם אותה :)

mekori.gif
לא שיש משהו רע במרק של ירקות פשוטים, אבל יש משהו טוב במיוחד בלטעום מרק שעוד לא טעמתם בחיים. אני מדברת על מרק השקדים הקר של רפרם ועל מרק קפוצ'ינו דלעת של קתרינה. מישהו מרים את הכפפה ומדווח?

stats.gif
אז מה הם המרכיבים הכי פופולריים? לא מפתיע במיוחד, אבל הירקות הנפוצים ביותר ברשימת המרקים שלנו הם הבצל, השום, הגזר, והקישואים ותפוחי האדמה. מה שכן הצליח להפתיע אותי הוא ניצחונו של הקישוא את הבטטה הטרנדית. בגזרת התבלינים נרשם ניצחון סוחף לפטרוזיליה, ותיקו לארבעת הבאים בתור (סוכר, פפריקה, פלפל חריף, וג'ינג'ר). הנה הגרף המסכם (המספרים מייצגים את מס' האזכורים לכל מרכיב):

stats2.gif

הנה רשימת המרקים שהשתתפו בפרוייקט. את כל הפוסטים שלוו בתמונות מקוריות של המרק (כל הכבוד למשקיענים!) סימנתי באמצעות אייקון של תמונה. בתאבון!

reshima.gif
מרק בטטות וג'ינג'ר
של אדוה בבלוג חיים דלי שומן
מרק בטטה חורפי יש תמונה של שוקי גלילי בבלוג שידורי ניסיון
מרק גמבולי יש תמונה של רחלי בבלוג פשוט מבשלת
מרק דלעת ותירס עם פירה פלפל אדום של סאם אדאמס בבלוג בלוגלובלי
מרק חצילים ולבנה יש תמונה של מעיין נדיר בבלוג יש דברים שרציתי לומר
מרק חרירה של אורית ואסף בבלוג הקואופרטיב
מרק ירקות אדמתי של פיינשמקר בבלוג היה טעים?
מרק ירקות עם גריסים (1) של nogly121 בבלוג חרוזים
מרק ירקות עם גריסים (2) של אחי דקר בבלוג של אח"י דקר
מרק כרישה ובצלים של חני של הים בבלוג האי של חני
מרק כתום (1) של simplicity בבלוג בפשטות
מרק כתום יש תמונה (2) של CrazyVet בבלוג כי וטרינר חייב להיות משוגע
מרק מתנפלים של נתאי בבלוג הרהורים של אבא
מרק עגבניות חם של efyska בבלוג משפחה ישראלית נחתה בהולנד
מרק עוף (1) של אתון עיוורת בבלוג שחרור שוטף
מרק עוף (2) של חלי גולדנברג בבלוג תקריב
מרק ענני אפונה של Sophie בבלוג Life is a mishmish
מרק צ'ורבה של חיה b בבלוג מצב אסימפטוטי
מרק קפוצ'ינו דלעת וערמונים של קתרינה בבלוג כתיבה תמה
מרק קרם עגבניות שרי קטיפתי יש תמונה בבלוג של יעל ישראל
מרק שועית, עגבניות ובשר מעושן יש תמונה של גדי שמשון בבלוג ערס פואטי
מרק שקדים קר של רפרם חדד בבלוג עוד מתלבט

מרק תפוחי אדמה יש תמונה של מאיה בבלוג בצק אלים
מרק אדום יש תמונה של מונא בבלוג תופינים

עוד הצטרפו לפרוייקט:
הנושא החם בישראבלוג
מרקים במטעמים

תודה רבה לכל המשתתפים! נתראה בפרוייקט הבא…

מרק תפוחי אדמה 

נחשב אצלי: השקעהיום שלישי, 20 בנובמבר 2007

potatosoup.jpg

איזה תזמון מושלם לפוסט מרקים! אחרי התלבטות קשה של איזה מרק לבחור לפרוייקט בוחשים לקלחת, בחרתי באופצייה הפשוטה ביותר והזולה ביותר. אל תדאגו, היא גם טעימה ביותר. בכלל מרקים זה סבבה: כל שילוב של כל ירק קשה שאתם אוהבים יצא טוב. אפילו סתם בצל קצוץ יהפוך למרק מעולה כשתציפו אותו במים ותבלינים ותתנו לו בישול איטי וארוך. חותכים ירקות טעימים, מטגנים אותם בקצת שמן זית כדי להוציא מהם את הטעמים ומוסיפים תיבלון ונוזלים (זה יכול להיות מים או עגבניות מרוסקות מפחית שימורים, לא חייבים "ציר טלה שבע-השעות" כפי שכתוב בהרבה מתכונים פלצניים של שפים). פה מדובר בשילוב פשוט ומנצח של בצל, שום, ותפוחי אדמה (אפשר קצת לגוון ולהחליף בבטטה). האתגר היחיד פה הוא לחתוך את תפוחי האדמה (הם עקשנים קצת, צריך סכין טובה). הכמות: 5-6 מנות יפות.

  • 2 בצלים גדולים
  • 2-3 תפוחי אדמה ענקיים
  • (אפשר להחליף חלק בבטטה)
  • 3-4 שיני שום
  • שמן זית לטיגון
  • 6-8 כוסות מים
  • כפית מלח, מעט פלפל שחור
  • אופצייה: חופן גבעולי טימין
  • אופצייה: כוס שמנת מתוקה (אפשר גם חלב) + כפית קורנפלור
  • להגשה: פרמזן מגוררת (טרייה! לא מדובר באבקה המוכנה)
עלות משוערת:

10 שקלים

עבודה נטו:

20 דקות

ההכנה

potatosoup1.jpg

מקלפים את הבצל מהקליפה המעצבנת שלו. אם מצליח לכם ככה, סבבה. אם לא, פשוט חתכו אותו לשניים ככה כמו שהוא ופשוט קלפו את השכבה החיצונית שלו מכל חצי, יחד עם הקליפה החומה. לא נורא, לא מתבזבז הרבה.

potatosoup2.jpg

קוצצים את הבצל: חותכים אותו לפרוסות לאורך, ואז לרוחב. למניעת דמעות, אגב, אני מעבירה כל חצי של בצל שטיפה זריזה במים מהברז, וגם את קרש החיתוך בין נגלה לנגלה.

potatosoup14.jpg

אם בכל זאת נפלתם והתחלתם לבכות (קורה לטובים ביותר, ולכל מי שאין לו עדשות מגע) גשו לפריזר ותקעו את הראש פנימה לכמה שניות. זה עובד!
potatosoup4.jpg

את קוביות הבצל מעבירים לסיר גדול, מכסים ב-3-4 כפות שמן זית ומטגנים על אש גדולה בזמן שאתם קוצצים את שאר המרכיבים. כל עוד הבצל על אש גדולה, חשוב לערבב אותו כל הזמן, אחרת הוא נדבק לתחתית ונשרף, ואתם לא רוצים את זה.

potatosoup5.jpg

בינתיים קוטמים לשום את הקצוות, ומועכים אותו עם הדופן הרחבה של הסכין (ככה מקלפים אותו בקלות). עוצרים רגע כדי לערבב את הבצל, שלא יישרף.

potatosoup6.jpg

קוצצים את השום לחתיכות קטנות קטנות עד כמה שמתאפשר. מוסיפים לסיר עם הבצל ומנמיכים לאש קטנה. זהו הזמן לציין שאם בא לכם להוסיף למרק שלכם עוד דברים – אתם יותר ממוזמנים. זה הזמן לעבור על המקרר ולראות איזה ירקות מסכנים ויתומים נותרו להם בודדים במגרה. רוצים להוסיף בטטה? יאללה. מצאתם קופסה בודדה של שימורי תירס במזווה? קדימה! ראיתם אצל הירקן כרישות סקסיות במיוחד ולא יכולתם להתאפק? לכו על זה. את כל הירקות שלכם קצצו דק והוסיפו פנימה לסיר בשלב הטיגון.
potatosoup7.jpg

מקלפים את תפוח האדמה (ולפיכך אין צורך לשטוף, יש לכם אישור ממני). חוצים כל תפוד לשניים (עדיף להעמיד אותו לגובה ולחתוך מלמעלה למטה, ואם אתם יכולים תישענו בזהירות על הסכין, כי התפוד תמיד ינסה להתנגד). כל חצי של תפוד גם חוצים לשניים – אבל לרוחב (לשתי קומות, יענו – גם בשביל זה מומלץ להעמיד את התפוד לגובה ולחצות מלמעלה, יותר קל ). פורסים לפרוסות לרוחב, ואז לאורך. כל חצי תפוד שמסיימים לחתוך, עושים הפסקה ומערבבים את השום והבצל בסיר כדי שלא יישרפו. אם רואים שתחתית הסיר יבשה לגמרי והכל נדבק, מותר להוסיף עוד שמן זית.
potatosoup8.jpg

רואים שנוצרו לנו קוביות קטנות ומושלמות? כמו בתוכניות בישול! איזו קלאסה. מעבירים אותן פנימה לסיר. מוסיפים עוד 3-4 כפות שמן זית ומעלים לאש גבוהה שוב. את תפוחי האדמה חשוב עוד יותר לערבב, כי הם עמילניים מאוד ונדבקים כל הזמן. מטגנים בסיר כ-5 דקות (מערבבים תכופות) עד שהתפודים מתחילים להיות קצת קריספיים, וזהו, אפשר להוסיף את המים.

potatosoup9.jpg

מכסים את הירקות במים מהברז (בערך 6-8 כוסות, עד כמה שהסיר שלכם מאפשר). מתבלים: כפית מלח (התפוח אדמה סופח המון מלח, אז המרק יצא בסוף יותר תפל משנדמה לכם), ופלפל שחור גרוס טרי. בשלב זה אמא שלי תמיד מוסיפה גם אבקת מרק, אבל אני בדירה מסתדרת דווקא בלי. מה שכן יהיה מצויין זה צרור של טימין שקושרים עם חוט, מטילים פנימה, ומסירים בתום הבישול. וזהו! יש לכם מרק! בשלו על אש גבוהה עד שכל העסק רותח טוב טוב, ואז הנמיכו את הלהבה ובשלו על אש נמוכה חצי שעה בערך – או יותר, עד שתפוחי האדמה מתרככים.

potatosoup10.jpg

עוד שלב נוסף, אופציונלי, אבל מומלץ ביותר (הוא הופך את המרק לסמיך וקטיפתי): לוקחים כוס, שמים בה כף קורנפלור (לא קמח תירס, הכוונה היא לפודרה הלבנה הזו ששמים בדייסות ואוכל סיני), מוסיפים שמנת מתוקה 15% (או חצי חצי שמנת מתוקה 32% וחלב, או רק חלב – גם עובד, אבל פחות טעים). מערבבים היטב עם מזלג כדי שלא יהיו גושים (אני ממוללת את הגושים עם האצבעות). מוסיפים את התערובת אל תוך המרק החם, מבשלים על אש קטנה עוד 2-3 דקות (לא מרתיחים) ומגישים.

potatosoup12.jpg

ובכן, עכשיו אתם יכולים לצפות לכם בגשם, ללטף איזה חתול, ולהתכרבל לכם עם המרק המגניב שהכנתם לגמרי לבד. אבל מה אם הייתי אומרת לכם שתוכלו לעשות את זה *ממש* בקלאסה? תקנו לכם בסופר גוש של גבינת פרמזן (ישראלית, לא איטלקית – הן יקרות בטירוף ואני אישית לא מבדילה בטעם), זה לא יקר כל כך. גררו את הגבינה על המרק הרותח וצפו בתלתלים הקטנים נמסים להם לאיטם. גם אם אתם "לא אוהבים פרמזן" (שזה כנראה בגלל שטעמתם רק את האבקה היבשה הזו) אתם תשתגעו על זה – מבטיחה. ושיהיה לכולנו לבריאות!

המרק משתתף בפרוייקט "בוחשים בקלחת" בו מרכזים בבצק אלים ותופינים את כל המרקים הכי מוצלחים שיש.

potatosoup13.jpg

פינת התכל'ס
קוצצים את הבצל דק ומטגנים ב 3-4 כפות שמן זית. בינתיים קוצצים את השום דק ומוסיפים פנימה. מנמיכים להבה וקוצצים בינתיים את תפוחי האדמה לקוביות קטנות. לא לשכוח לערבב בסיר מידי פעם, ואם צריך, מוסיפים עוד קצת שמן. מוסיפים פנימה את תפוחי האדמה (אפשר לגוון אגב, אפשר להחליף חלק מתפוחי האדמה בבטטה, ולהוסיף עוד ירקות כאוות נפשכם). מוסיפים עוד 3-4 כפות שמן זית ומטגנים כחמש דקות עד שקריספי קצת. מכסים ב – 6-8 כוסות מים מהברז, מוסיפים כפית מלח וקצת פלפל שחור, מביאים לרתיחה על אש גבוהה ומבשלים כחצי שעה או עד שתפוחי האדמה מתרככים. מערבבים היטב כוס שמנת מתוקה 15% עם כף קורנפלור (או חצי שמנת 32% עם חצי חלב, או רק חלב), מוודאים שאין גושים, מוסיפים למרק, מבשלים עוד 2-3 דקות (לא מרתיחים) ומגישים עם פרמזן מגוררת.
potatosoup11.jpg

אוף טופיק
ניצלתי את היום הגשום של אתמול כדי להדביק קצת קצב במחלקת האפייה. התוצאה: דיינישים של ריקוטה ודובדבנים (מהספר של רות אוליבר "עוגות גבינה") – הרבה מאוד עבודה, אבל יצאו טעימים מאוד (את הריקוטה הכנתי לבד, כמובן).

פילה דג במחבת עם סלסת מנגו 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהיום שישי, 09 בנובמבר 2007

fishsalsa.jpg

הפעם הייתי צריכה להלחם על-אמת במוכר הדגים שלי וזה כמעט הגיע למכות. הוא טוען שחיתוך לפילה זה פשע מתועב כלפי הדג עצמו וכלפי כל משפחת דגי הים באשר הם ובאופן שיטתי מסרב נחרצות לפלט לי דגים. אז כן, יש בשר בין העצמות! והוא טעים! אבל לא תמיד יש לי עצבים בשבילו! שילמתי וברחתי לפני שהוא ישנה את דעתו – באמתחתי שני סטייקים של "אמור" ושני פילטים קטנטנים של אדמונית (סוג של מושט ג'ינג'י טברייני שכזה). אז כמו שכבר הזכרנו כאן, דג מטוגן במחבת הוא קל יותר להכנה משניצל "עוף טוב" והוא פי-אלף יותר טעים (אם תצליחו לשכנע את המוכר לצעוד בשביל הפילוּט בשבילכם). בן הלוויה שלנו היום הוא סלסת המנגו המרהיבה של גל שהפכה לנשנוש קבוע אצלי והולכת נהדר עם הדג. מה שהכי חשוב פה זה לוודא שאתם מכינים דג בלי הרבה עצמות קטנות, כי אז לא חסכתם כלום (יש זנים כאלה – תבררו עם המוכר שלכם או באינטרנט האדמונית, אגב, לא מי-יודע-מה סימפטי בקטע הזה). הכמות: דג אחד (שני פילטים) לבנאדם, וסלסת מנגו כתוספת לשניים.

  • לסלסת מנגו:
  • 1 מנגו בשל
  • 2-3 גבעולים של בצל ירוק
  • פלפלון צ'ילי חריף
  • חופן קטן של כוסברה
  • 2 כפות שמן שומשום
  • מעט שמן זית
  • מיץ מחצי לימון לפחות (אפשר יותר)
  • מלח גס
  • לדג המטוגן:
  • 2 פילטים (דג אחד) לסועד. מומלץ פילה לבן ובשרני של דג עם מעט עצמות (התייעצו במוכר)
  • 3 כפות שמן עבור כל פילה
  • לימון להגשה
  • מלח גס להגשה
עלות משוערת:     

35 שקלים

עבודה נטו:     

20 דקות

ההכנה

fishsalsa1.jpg

אז לעניין הסלסה: תכף נגמרת העונה של המנגו, אני יודעת, אבל עדיין אפשר להשיג אותו, ואפילו בזול (כל הסלסה ביחד תעלה לכם 8-9 שקלים). בשביל תוספת יפה עבור שני סועדים תזדקקו למנגו ממוצע אחד.

fishsalsa2.jpg

יש לכל מיני אנשים טכניקות ופירוטכניקות מיוחדות כשהם קוצצים את המנגו, אני לא מתעסקת בזה. לי יש קולפן-סופר-על ואני פשוט מקלפת את המנגו, פורסת ממנו פרוסות עד כמה שמתאפשר (הגרעין דק ורחב ובשר הפרי שקרוב אליו הוא קצת סיבי) ואז קוצצת לקוביות. כל אחד ושיטתו הוא.

fishsalsa5.jpg

אחרי שקוצצים את המנגו לקוביות, קוצצים גם את הכוסברה דק דק (על הטכניקה דיברתי קצת פה), וגם את הבצק הירוק לפרוסות דקיקות (רק החלק הירוק, בלי הלבן. אפשר גם להוסיף אותו ממש לפני ההגשה, כדי שישמור על הקראנצ'יות שלו), ואת הפלפל החריף דק דק.

fishsalsa4.jpg

זה הזמן לציין שהפלפלים "החריפים" שמוכרים בסופר הם בכלל לא חריפים (אפילו לאשכנזיה שכמוני) ועדיף להשתמש בכאלה אדומים קטנים ומיובשים שנותנים הרבה יותר bang for the buck. חריפים כמו שצריך. כשאתם קוצצים את הפלפל (מומלץ להשתמש בכפפות, כי החריפות הזו נדבקת לידיים ואחרי זה שמגרדים באף או בעיניים… לא נעים) – חתכו אותו קודם לשניים והסירו את הקרומים הלבנים ואת הגרעינים מבפנים (הם הכי חריפים, אתם לא רוצים אותם – זרקו אותם מהר לפח). פשוט שטחו את הפלפל על הקרש כשהוא על הגב (והקרומים והגרעינים למעלה) והשתמשו בסכין כדי "לטאטא" לכיוון אחד את כל הקרומים והגרעינים. ואל תחשבו אפילו על לוותר על הפלפל החריף. בלי קצת "קיק" הסלסה הזו תצא כמו סלט פירות.
fishsalsa6.jpg

מעבירים את הכל יחד לקערה. סוחטים לימון, מוסיפים מלח גס בנדיבות, וגם טיפה שמן זית ואת השמן שומשום. מערבבים ומניחים בצד למיזוג הטעמים (אפשר גם במקרר). אפשר גם לזלול מיד.

fishsalsa11.jpg

ועכשיו לדג. מעולם לא ניסיתי לטגן פילה קפוא, אז אני מפחדת להמליץ. אם מישהו אחר ניסה בהצלחה הוא מוזמן לדווח. אני, בכל מקרה, קונה את הדג טרי ביום בו אני רוצה לטגן אותו, או יום לפני, ומאפסנת במקרר עד הרגע שהוא נכנס למחבת. את הדג קונים אחרי שמוודאים שהוא טרי: העיניים בהירות ומבריקות, הריח הוא ריח של ים ולא של דג (ריח של דג אומר דג מקולקל). אם אתם רוצים שלדג לא יהיה ריח ב-כ-לל, תוכלו להניח אותו בצלחת, כמו שהוא, ולהטביע אותו במיץ לימון ולשים במקרר לשעה, וזה יעבוד מצויין נגד הריח. אני אישית אוהבת את הריח, וכשאני מטגנת דגים אני דואגת ללבוש את שמלת הערב הכי יפה שלי כדי שהיא גם תתבשם בריח הנפלא והאדיר הזה.

קדימה, לטיגון! עדיף לטגן במחבת טפלון כדי שהדג לא יידבק. מומלץ גם לחמם את המחבת על ריק באש גבוהה לפחות 2-3 דקות כדי שהיא תהיה ממש ממש רותחת. מוסיפים שמן זית (הכמות תלויה בכם, ובכמה המחבת עמידה להידבקות. כמה שיותר שמן זה יצא יותר טעים), אני שמה 2-3 כפות שמן עבור כל נתח פילה. נשמע הרבה? תחשבו שבשניצל קפוא יש הרבה יותר שומן ואתם אפילו לא נהנים מהטעם שלו.

fishsalsa10.jpg

כשהשמן חם (קצת מבעבע) מניחים את נתחי הפילה כשהצד של העור למטה ובורחים. זה מבעבע וקופץ וקצת כואב כשנוחתות עליכן טיפות של שמן רותח (מנסיון). מחכים דקה וחצי-שתיים (עד שרואים שהקצוות של הדג נהיים לבנים – רואים בתמונה את האדמונית הופכת לה ללבנבנה בקצוות?), והופכים לצד השני.

fishsalsa7.jpg

מחכים עוד שתי דקות בערך, וזהו, מוכן (פה בתמונה למעלה, סטייקים של פילה מוסר בשלב השני של הטיגון). אני חייבת להדגיש: אל תבשלו את הדג יתר-על המידה, יהיה לו טעם מכובס וסיבי ופיכסה!! מקסימום תורידו לצלחת, תראו שהוא לא מספיק מוכן, וטגנו עוד דקה שתיים. זה עדיף מדג עצוב ומכובס.

fishsalsa8.jpg

שופכים על הדג דלאים של מיץ לימון טרי (לא לפחד, זה מממממש טעים ככה) ומפזרים מלח גס. פה בתמונה למעלה מוצג סטייק של פילה מוסר שטיגנתי בשביל תחרות הצילום של דרך האוכל (שני פילטים שמנים עלו לי 120 שקל – מהמוצדקים ששילמתי בחיי). לדג הזה מגיע אוסקר. מגישים את הדג עם הסלסה וטורפים מהר מהר, שלא יגנבו לכם…

נכון שאתם אוהבים אותי?

fishsalsa9.jpg

פינת התכל'ס
לסלסה: קוצצים את המנגו לקוביות קטנות, קוצצים את הכוסברה דק-דק, וקוצצים את הפלפל החריף (ללא הקרומים והגרעינים) והבצל הירוק. מערבבים עם שמן שומשום, מעט שמן זית, מיץ לימון סחוט טרי, מלח גס. משהים למיזוג הטעמים.

לדג: מחממים היטב את המחבת עד שהיא חמה רותחת אש. מוסיפים שמן זית ומחממים גם אותו עד שהוא קצת מבעבע. מניחים את הפילה עם צד העור למטה ומטגנים דקה וחצי בערך עד שהקצוות של הדג נהיים לבנים. הופכים לצד השני ומטגנים 2 דקות (להזהר מטיגון יתר! הדג מתייבש ונהיה סיבי ולא טעים. עדיף להוריד לצלחת ובמידת הצורך להחזיר למחבת לבישול נוסף).

אוף-טופיק
אנצל הזדמנות נוספת וחגיגית זאת כדי להזכיר לכם על פרוייקט המרקים הגדול של בצק אלים ותופינים. כל אחד חולק מתכון מעולה ובדוק למרק, מפרסם אותו ביום שלישי ה – 20 לנובמבר, שולח טראקבק, ויום לאחר מכן יפורסמו כל המרקים בצורה מרוכזת. joy!

בוחשים בקלחת: פרוייקט כתיבה משותפת 

נחשב אצלי: כללייום רביעי, 07 בנובמבר 2007

soup-project.jpg

שמתם לב לאייקון הגדול הזה שצץ לו מימין? זה אומר שהגיע הזמן לשנס מותניים! בצק אלים בשיתוף פעולה עם "תופינים" מזמינים בלוגי אוכל להשתתף בפרוייקט כתיבה משותפת בנושא מרקי חורף! המטרה שלנו היא לאגד את כל המתכונים המנצחים שלכם למרק חורף חמים, מהביל, וטעים.

יש לכם בלוג אוכל? אתם מוזמנים לפרסם פוסט על מרק מעניין וחורפי ביום שלישי, 20 בנובמבר 2007, ולשלוח פינגבאק בפרסום הפוסט לבצק אלים או לתופינים. יום לאחר מכן נפרסם את רשימת כל הפוסטים המשתתפים בפרוייקט, עם קישורים לבלוגים המקוריים. יש לכם בלוג שלא בנושא אוכל? אל תתנו לזה לעצור אתכם – לכל אחד מאיתנו יש מתכון ממש טוב למרק (או שהוא מכיר מישהו עם מתכון ממש טוב). צילומים של המרק ותהליך ההכנה יתקבלו בברכה!

מצורף קעקוע חינם (התמונה פה מימין) – אתם מוזמנים להוריד אותו ולהדביק על המצח ולהפיץ את השמועה (הגיפ שקוף, כך שהוא יעבוד גם על צבע הרקע של הבלוג שלכם. להורדה הקליקו קליק ימני ובחרו בשמירת התמונה).

ולמה רק מרק? א. עכשיו חורף. ב. כי מרקים זה האוכל החם שהכי קל להכין. כל אחד יכול להכין מרק. ג. מרק הוא מאכל זול מטבעו. ד. הכי כיף לקחת תרמוס של מרק לארוחת צהריים לעבודה. ולידיעת הסקרנים – אני דווקא לא מכינה מרק עוף (זוהי הפקה בפני עצמה, שתגיע בקרוב) אבל המרק שלי כן קשור לעדשים כתומות וגם ללימון. אז איזה מרק אתם מכינים?! אם אתם אובדי עצות וצריכים רעיונות והשראה למרק משלכם? גשו לדלישס המרקים שלי. בהצלחה לכולם!