בצק אלים | רשימות ממטבחה של מעצבת - Part 35



מרק פטריות עשיר 

נחשב אצלי: השקעהיום חמישי, 31 בינואר 2008

shroomsoup.jpg

אין כמו גשם חזק ורוחות נושפות כהשראה למרק טוב. מה שהכי מגניב במרק הזה הוא שהוא לא צריך ולו טיפה אחת של שמנת כדי שיהיה סמיך וקטיפתי. את העבודה עושים הפעם גריסי הפנינה, שאחרי בישול ממושך במרק הופכים אותו לקרמי ועשיר. ממש כאילו שפכנו פנימה שקית של שמנת מתוקה. יש 4 סוגי פטריות שאפשר לעבוד איתם: שמפיניון (קטנות ולבנות, הכי נפוצות), פורטובלו (חומות וגדולות יותר), ירדן (גדולות ושטוחות ומחוברות בבסיס כמו מניפה), ופטריות שיטאקי מיובשות – את כולן אפשר להשיג בסופרים גדולים (במיוחד ה-לא שמפיניוניות). לא קריטי להשתמש בכולם יחד במרק (אפשר להכין רק מפטריות שמפיניון), אבל מאוד מומלץ להשיג כמה שיותר סוגים – ובעיקר הפורטובלו, שמוסיפות הכי הרבה טעם לדעתי. במתכון אני עושה שימוש בבלנדר מוט – צעצוע שימושי במיוחד שקיבלתי ליומולדת מסבתא. אפשר להשתמש גם בפוד פרוססור, או לא לטחון בכלל. המתכון מבוסס חלקית על מרק הפטריות והגריסים מהספר של דורעם גונט. הכמות: 6-7 מנות.

  • כרישה אחת (שהסרתם ממנה את החלק הירוק הכהה)
  • 3-4 שיני שום
  • סלסלת פטריות שמפיניון
  • סלסלת פטריות פורטובלו
  • סלסלת פטריות ירדן
  • (אפשר לשחק ביחסים בין הפטריות או אפילו להשמיט, אבל השתמשו בשלוש סלסלות סה"כ)
  • 4-5 כפות שמן זית
  • חצי כוס גריסי פנינה
  • כפית מלח
  • פלפל שחור גרוס
  • חופן גבעולי טימין
  • אופצייה: 50 גרם חמאה
  • אופצייה: 2-3 פטריות שיטאקי מיובשות (אפשר פורצ'יני)
  • אופצייה: חצי כוס יין לבן
עלות משוערת:

29 שקלים

עבודה נטו:

25 דקות

ההכנה

shroomsoup1.jpg

שחקנית חיזוק נוספת במרק הזה היא הכרישה – שהיא נראית כמו בצל ירוק עבה וגדול (שנקרא אצל הירקנים גם "פראסה" ובקופה בסופר הוא מכונה "לוף"). היא מוסיפה המון טעם ושווה להתעקש להוסיף אותה (כל כרישה עולה בערך שקל). כשאתם פורסים אותה השתמשו רק בחלק הלבן והירוק הבהיר (את הירוק הכהה והעצי השליכו לפח – הוא לא טעים).

shroomsoup2.jpg

פורסים את הכרישה לפרוסות דקיקות ומטגנים בסיר גדול בכמה כפות של שמן זית (מומלץ להוסיף קובייה של חמאה לשמן הזית, ממש מעט ממנה מוסיף המון טעם). אם אתם לא רוצים כרישה אפשר להחליף אותה בבצל רגיל גדול שקוצצים דק ומטגנים באותו אופן (יש לו טעם יותר שתלטני).

shroomsoup4.jpg

בזמן שהכרישה מיטגנת לה (לפחות חמש דקות, עד שתתרכך מעט), מקלפים את שיני השום וקוצצים לחתיכות קטנות קטנות. מוסיפים את השום לכרישה ומורידים מיד את הלהבה לאש קטנה (כדי שהשום לא יישרף). בנוסף, אם אתם משתמשים בפטריות מיובשות (כגון שיטאקי, או פורצ'יני), צריך להעיר אותם ע"י אמבטיה במים חמים. מוזגים לקערית מים רותחים ומשרים את הפטריות בפנים רבע שעה-עשרים דקות עד שהן מתרככות.

shroomsoup19.jpg

ועכשיו לביזנס: שאר הפטריות שלנו. אז שוב, כפי שהזכרתי, את כל הפטריות, משונות כפי שייראו, אפשר להשיג בסופרים גדולים (וכמובן בשוק! שם הן הרבה יותר טריות וזולות). שמפיניון יש בכל חור. פורטובלו וירדן תמצאו בסופרים דוגמת שופרסל-ביג ומגה או טיב טעם, באיזור הירקות המקוררים (בדרך כלל ליד עשבי התיבול, בקופסאות קלקר שטוחות או בסלסלות). פטריות שיטאקי מיובשות תמצאו ליד איזורי התפזורת והפיצוחים בשקיות פלסטיק קטנות(אפשר גם להשיג במכולות סיניות וחנויות ציוד לשפים – אבל יותר יקר שם). סה"כ הפטריות יעלו לכם בסביבות ה-25 ש"ח. קצת יקר בשביל ירק, אבל יוצא לכם מרק גורמה ואפילו דיאטטי.

shroomsoup7.jpg

הפורטובלו מגיעות בדרך כלל בסלסלה כחולה כמו השמפיניון, אבל די קל להבדיל בין השתיים. לפעמים אפשר למצוא פורטבולו ענקיות, אבל זה נדיר, והן בדרך כלל קצת יותר גדולות מהשמפיניון.

shroomsoup8.jpg

אני אישית מעדיפה להיפטר מרגלי הפטריות (לא מתה על המרקם, ויש בהם פחות טעם) ולהשתמש רק בכיפות. אבל תעשו מה שאתם אוהבים.

shroomsoup6.jpg

קוצצים את כל הפטריות לקוביות בינוניות (חוץ מהירדן – שאותן אפשר לחתוך לפרוסות, ולהשתמש בכולן כולל ה"רגליים" המשונות שלהן).

shroomsoup9.jpg

מערבבים מידי פעם את התערובת המיטגנת בסיר, כדי שלא תישרף. קוצצים את הפטריות בנגלות, ומעבירים את מה שסיימתם לקצוץ אל תוך הסיר כדי להתחיל את הבישול.

shroomsoup10.jpg

כשכל הפטריות קצוצות היטב ובילו בסיר כמה דקות עד שהתערובת סמיכה וריחנית (בערך 6 דקות) יש לכם אופציה: להוסיף חצי כוס של יין לבן (לא משנה איזה, אבל מאיכות טובה שהייתם מוכנים לשתות) ולטגן עוד קצת עד שהאלכוהול מתאדה. זה מוסיף המון ארומה, אבל לא חובה. בשלב זה מה שילך שם בסיר (בעיקר הריח) יטריף את דעתו של כל יצור חי ברדיוס של 20 מטר. בתכל'ס אפשר לקחת את זה כמו שזה ולערבב עם פסטה וזה מעדן. אבל אנחנו נהיה חזקים ונמשיך הלאה במשימה שלנו (למה?! ככה!!).

shroomsoup13.jpg

מוסיפים לתערובת 8 כוסות מים מהברז (המים יצבעו באפור, זה בסדר). מוסיפים תבלינים וטעם (לא מסובך במיוחד, כי זה מרק עם טעמים פשוטים): מלח (כפית אחת לפחות, הפטריות שואבות את הכל ותצטרכו אפילו להוסיף עוד אח"כ, אל דאגה), פלפל שחור גרוס, והרבה הרבה טימין (לא חובה, אני מאוד מאוד אוהבת). אפשר גם לפזר עלי טימין שמפרידים מהגבעול (מחזיקים בקצה העליון ו"מסיעים" את האצבעות בכיוון הנגדי כדי לנתק את העלעלים מהגבעול), ואפשר להכין צרור גדול של גבעולי טימין, לקשור אותו עם חוט, ולהפיל אותו ככה אל תוך מי הבישול.

shroomsoup11.jpg

בשלב זו אפשר להוציא את הפטריות המיובשות מהמים הרותחים, לסחוט אותן היטב, ולקצוץ עד כמה שאפשר לחתיכות קטנות. יש אנשים שמוסיפים את מי ההשרייה, אבל תמיד מצטבר לי שם לכלוך אז אני זורקת. מוסיפים את הפטריות הקצוצות לסיר.

shroomsoup14.jpg

מכוונים את הלהבה לאש גבוהה ומבשלים עד שהכל רותח טוב טוב. מורידים בחזרה לאש קטנה ומבשלים 20 דקות. אם הוספתם צרור קשור של עלי טימין זה הזמן לדוג אותו החוצה עם כף. רואים שכל העלים נפלו ממנו? איזה טריק מגניב.

shroomsoup15.jpg

לוקחים בלנדר מוט וטוחנים למרק ת'צורה למשך כמה שניות טובות – כדי לתת למרק קצת גוף (בשביל זה הוצאנו את הטימין, שלא ישארו חתיכות של גבעולים עבים). אני אוהבת להשאיר חתיכות של פטריות בשביל שיהיה במה לנגוס, אז אני לא טוחנת עד הסוף. אפשר גם לעשות את זה בבלנדר רגיל, אבל זה הרבה יותר ליכלוך. אפשר גם להשאיר את המרק כמו שהוא ולא לטחון בכלל, אם כי זה פחות מוצלח. אם התפלק לכם וטחנתם בטעות עד הסוף ונראה לכם שהמרק קצת משעמם, אפשר להוסיף קצת שמנת מתוקה, זה יהיה מאוד טעים (אבל זה טעים מאוד גם בלי, אני לא מוסיפה).
מוסיפים את גריסי הפנינה (ככה הם נראים), מערבבים היטב, וממשיכים לבשל על אש נמוכה עד שהמרק מסמיך מאוד (זה קורה אחרי בערך 40 דקות אחרי שהכנסתם את הגריסים). מערבבים מידי פעם, ליתר ביטחון (לגריסים יש נטייה לשקוע מטה). אני אישית אוהבת מרק סמיך כל כך שאפשר לקרוא לו נזיד. אני בדרך כלל מוסיפה כמות כפולה של גריסי פנינה ומגישה את המרק בתור תוספת עשירה וסמיכה לאיזה משהו בשרי. או סתם לבד.

shroomsoup16.jpg

מוזגים מנות יפות אל תוך קערות כבדות, מפזרים הרבה פרמזן מגוררת, ומזמזמים לצלילי הרוח השורקת. המרק נשמר היטב במקרר למשך שבוע ומעלה (הוא נוטה להסמיך בקירור).

shroomsoup18.jpg

פינת התכל'ס
קוצצים את הכרישה לפרוסות דקיקות ומטגנים בשמן זית (מומלץ להוסיף גם קצת חמאה). בינתיים קוצצים את השום ומעבירים פנימה. אם יש, משרים את הפטריות המיובשות בקערת מים רותחים לכמה דקות. מנמיכים להבה לאש נמוכה (שהשום לא יישרף) וקוצצים את כל הפטריות (אני אישית נפטרת מהרגלים ומשתמשת רק בכיפות). מעבירים את הפטריות פנימה ומבשלים כמה דקות עד שהתערובת סמיכה וריחנית (אפשר להוסיף יין לבן ולבשל מעט עד שמתאדה). מוסיפים 8 כוסות מים ומתבלנים במלח פלפל וצרור טימין. סוחטים את הפטריות המושרות, קוצצים דק, ומוסיפים. מביאים לרתיחה על אש גבוהה ואז מנמיכים לאש נמוכה לבישול נוסף של 20 דקות. מסלקים את צרור הטימין וטוחנים את המרק עם בלנדר מוט (לא חייבים לטחון, אפשר גם לטחון בבלנדר. אני אוהבת להשאיר חתיכות ולא לטחון עד הסוף). מוסיפים את גריסי הפנינה ומבשלים על אש נמוכה עד שהמרק מסמיך (בערך 40 דקות).

ריבועי לימון 

נחשב אצלי: מתוק ומושחתיום שלישי, 08 בינואר 2008

lemonbars.jpg

הלימונים חזרו, ובגדול! בין אם זה על העץ שלכם או במכולת שלכם, יש אותם בשפע ובמחיר שפוי סוף סוף. ואיזו דרך יותר טובה יש לנצל אותם מאשר להכין מהם קינוח עסיסי, מרענן ומיוחד?! פה מדובר חד משמעית בקינוח הכי מוצלח שאי פעם הצלחתי להכין (בתור חובבת מושבעת של קינוחי פירות בניגוד לקינוחי שוקולד שכבר יצאו לי מכל החורים). הבסיס הוא בצק פריך (בדיוק אותו טריק של ריבועי הטוויקס), שמעליו יושב קרם רך חמצמץ, לימוני, ומתוק ומדהים! כמעט כמו קרם לימונדה שכזה. קשה לדמיין את הטעם הזה, פשוט עדיף להעיז ולהכין אותם. שימו לב להדגמת הוידאו המגניבה של החבר'ה מ – Everyday Food של מרת'ה סטיוארט. המתכון שלהם כמעט זהה למתכון פה למעט כמה הבדלים בטכניקת ההכנה (שעברה אצלי מקצה שיפורים ואופטימיזציות לכדי שלמות טוטלית – דרך ארוכה מגזיר עיתון בן 4 שנים מהמדור של רוני ונציה). חשוב לעבוד עם מטרפה ידנית ולא חשמלית, אחרת קרם הלימון יצא אוורירי מידי ויימרח ויתפרק כשתנסו לחתוך אותו. כל המרכיבים זולים וזמינים, ההכנה לוקחת דקות ספורות, ומלכלכים רק קערה אחת. אין קינוח מושלם יותר מריבועי לימון, באחריות. הכמות: כ-16 ריבועים, תבנית מרובעת של 25 על 25 ס"מ

  • לבסיס הבצק הפריך:
  • 1 כוס קמח פחות 2 כפות
  • 2 כפות קורנפלור
  • קורט מלח
  • רבע כוס סוכר
  • 100 גרם חמאה קרה מהמקרר
  • למלית הלימון:
  • 4 ביצים
  • 1 כוס סוכר
  • 2/3 כוס מיץ לימון
  • קליפה מגוררת מלימון אחד
  • רבע כוס קמח
  • חצי כפית אבקת אפייה
עלות משוערת:

16 שקלים

עבודה נטו:

14 דקות

ההכנה

lemonsquares16.jpg

נגלה ראשונה – בצק פריך
אין פה שומדבר חדש, אותו סיפור כמו בכל הבצקים הפריכים האחרים שפרסמתי פה – רק בלי חלמון ומים – רק קמח, סוכר וחמאה. המשקיענים מוזמנים להחליף 2 כפות מהקמח בקורנפלור לפריכות מקסימלית. לא חובה אבל מוסיף המון, זה הופך את הקמח ל"רך" (מה שבדרך כלל עולה אקסטרה אם קונים קמח "רך" [שנקרא גם "קמח עוגות"] מוכן במכולת) ומוריד את אחוזי הגלוטן שפוגמים בפריכות ובמרקם הייחודי של הבצק. אפשר, אגב, להכין בפוד פרוססור, אבל זה ממש לא שווה את זמן הניקיון שלו וזה בסה"כ חוסך שתיים וחצי דקות של עבודה.

lemonsquares2.jpg

שמים כוס קמח בקערה. מוציאים שתי כפות לא גדושות של קמח ומחזירים לחבילת הקמח. מוסיפים במקומן 2 כפות זהות בגודלן של קורנפלור (רק אם יש לכם כבר קורנפלור. זה לא קריטי, אפשר להשתמש פה רק בקמח).

lemonsquares3.jpg

מוסיפים גם את רבע כוס הסוכר, וקורט מלח. מערבבים קצת עם האצבעות, ואז מוציאים את החמאה מהמקרר וחותכים אותה לקוביות גסות.

חשוב שהחמאה תהיה קרה קרה מהמקרר, זה החלק הכי קריטי בהצלחת הבצק! קוברים את קוביות החמאה בתוך הקמח עד שהן מצופות היטב, ומתחילים לפורר אותן עם האצבעות. הכיף הוא שהן לא תידבקנה לכם לידיים כי הן מצופות בקמח. עובדים בזריזות ומשפשפים את החמאה עם הקמח עד שאין יותר גושים גדולים ונוצרת לכם תערובת פירורית שאם חופנים אותה חזק עם היד היא נשארת גוש.

lemonsquares4.jpg

זהירות לא להתעסק עם זה יותר מידי כי החום של הידיים שלכם מחמם גם את החמאה וחשוב שהיא לא תהיה מושית.

למתכון הזה משתמשים בתבנית מרובעת קטנה יותר מהרגיל (25 ס"מ על 25 ס"מ). תבנית מרובעת קצת יותר גדולה גם תעבוד (30 על 27 גם יוצאת לי טוב), אבל תבניות מלבניות רגילות של עוגה זה כבר pushing it. הסיבה לגודל הזה, אגב, היא כדי שמלית הלימון תצא יפה וגבוהה. אם אתם משתמשים בתבנית מרובעת רגילה של עוגה תוכלו להסתפק באותה כמות של מלית, רק תכינו יותר בצק פריך (פי 1.5, ז"א כוס וחצי קמח, 150 גרם חמאה, ועוד כף של סוכר). שכבת הלימון תצא לכם קצת יותר דקה ככה. זה אמנם פחות דקדנטי, אבל עדיין יאמי יאם.

lemonsquares5.jpg

מרפדים את התבנית בנייר אפייה (אם אין לכם, פשוט שמנו את התבנית עם העטיפה של החמאה. אל תנסו נייר כסף – זה לא יעבוד), וזאת כדי שאפשר יהיה להוציא את הריבועים בצורה יפה ולחלק לאורחים. אחרת הם יתפרקו ויהיו מכוערים ולא תוכלו להגיש אותם אלא פשוט לאכול את הכל לבדכם וזה לא יהיה עסק.

lemonsquares6.jpg

מיד כשסיימתם את עם פירורי הבצק הפריך שפכו את הכל לתבנית ושטחו אל התחתית עם האצבעות. אמורה להיווצר שכבה של קצת פחות מס"מ. צ'יק צ'ק ויאללה למקפיא. בינתיים תדליקו את התנור וחממו אותו ל-180 מעלות. הבצק הפריך צריך לשבת בפריזר לפחות רבע שעה ואצלי זה בערך הזמן שלוקח לתנור להתחמם (עם טורבו). אפשר גם להשאיר אותו יותר זמן בקירור ואפילו יום שלם, זה לא יזיק לו (רק כסו אותו במשהו). ברגע שהתנור מספיק חם מעבירים את הבצק ישירות מן המקפיא פנימה לאפייה.
lemonsquares7.jpg

נגלה שנייה – מלית לימון
בזמן שהבצק קופא לו מכינים את קרם הלימון (שאפילו לא צריך לבשל קודם!). שוברים ארבע ביצים לאותה קערה שהכנו בה את הבצק (לא נורא אם נשארו קצת פירורים). מוסיפים את הסוכר. טורפים את התערובת 30 שניות חזק חזק עם מטרפה עד שהיא מבהירה קצת.

lemonsquares8.jpg

פה יש קטע חשוב – אם תקציפו את הביצים יותר מידי המלית האפוייה תהיה מלאה באוויר ויהיה בלתי אפשרי לחתוך את הריבועים (חצי מהמלית תישאר לכם על הסכין). אם תקציפו את הביצים פחות מידי (ז"א, רק תערבבו והתערובת תהיה סמיכה ובצבע צהוב כהה) המלית תשקע לכם למטה והבצק הפריך יצוף לכם למעלה. תאמינו או לא, זה קרה לי. לפיכך אנחנו משתמשים בכוח הידיים שלנו – אם טורפים חזק ומהר עם הידיים, זה מקציף את הביצים בדיוק במידה הנכונה. שימוש במקצף חשמלי / מיקסר יכניס יותר מידי אוויר לבלילה וזה לא מה שאנחנו רוצים. וחוצמזה, זה פחות כלים ללכלך כך שלכם לא באמת אכפת.

lemonsquares12.jpg

אחרי שבלילת הביצים והסוכר בהירה וקצת תפוחה, מגררים פנימה קליפה מלימון אחד. אם זה לימון מהסופר, תשטפו אותו טוב עם סבון כדי להסיר את שאריות הריסוס. אם זה מהעץ של השכנים, מה טוב. שימו לב שאם הזסטר שלכם (זסטר = כלי שעושה zest, יענו גרידה) מוציא חוטים דקיקים וארוכים תצטרכו לקצוץ אותם קצת עם סכין כדי שלא יתקעו לאף אחד בשיניים (אם כי יש אנשים שמוצאים שזה סקסי).

lemonsquares13.jpg

אם התברכתם במיקרופליין כמו שלי (כפרה עליו), תוכלו לגרר ישירות לתוך הקערה ללא מורא. הגרידה תהפוך לפתיתים קטנטנים ואווריריים והלימון ישאר ערום ולבנבן (כמו ההוא פה מימין) ואז אפשר לחתוך אותו ולסחוט בשביל המיץ שלנו (בלתי אפשרי לגרר אחרי שחותכים וסוחטים – בדוק).

אגב, אם עברו כבר 15-20 דקות מאז ששמתם את הבצק במקפיא, אפשר להעביר אותו ישר לתנור החם. כמו שמרת'ה תמיד אומרת: make it cold, bake it hot! את הבצק צריך לאפות בין 11 ל-13 דקות בתנור שחומם מראש. הוא צריך טיפ-טיפה לבעבע, להיות זהוב ואחיד, ולעשות צצצצטטטט. תבדקו כבר אחרי 10 דקות כדי לוודא שהוא לא שחום יותר מידי. לא אמורים להיות בו חלקים חומים. זהוב זה המקסימום.

lemonsquares14.jpg

בינתיים סוחטים לימונים עד שיש לכם שני שליש כוס (זה בערך שלושה לימונים קטנים או שניים גדולים). נסו לדייק ולא לשים יותר מזה – כי הריבועים חמוצים בצורה מושלמת, ואם תשימו עוד אז הם יהיו יותר מידי. שופכים את המיץ פנימה אל בלילת הביצים וטורפים שוב עם המטרפה.

lemonsquares15.jpg

שימו לב שטרפנו את הביצים עם הסוכר היטב לפני שהוספנו את המיץ לימון, כי יש לו נטייה לגרום לגבשושים בבלילה אם מוסיפים אותו לפני.

lemonsquares9.jpg

אחרי שטרפנו את הבלילה עם מיץ הלימון היטב היטב, מוסיפים רבע כוס קמח וחצי כפית אבקת אפייה. טורפים שוב עד שהתערובת אחידה לגמרי.

lemonsquares10.jpg

עכשיו מניחים את הקערה בצד ומחכים לבצק הפריך שיהיה מוכן.

lemonsquares11.jpg

כשהבצק מוכן וזהוב מוציאים אותו החוצה (עד אז כבר תסיימו להכין את המלית ואולי יהיה לכם זמן לכוס קפה וקצת מיילים), נותנים לו 30 שניות להוציא את האגרסיות שלו אל האוויר. כשאתם מוציאים אותו הורידו את טמפ' התנור לקצת פחות מ-150 מעלות והשאירו את דלת התנור פתוחה איזה 20 שניות כדי לעזור לו להתקרר קצת. המלית נאפית בחום נמוך בהרבה כי אנחנו לא רוצים שהיא תתפוס צבע *בכלל*, אלא רק תתייצב ותיאפה לה לאט ובסבבה. שופכים בבת אחת את מלית הלימון פנימה לתבנית כשהבצק עוד חם. אם התנור ירד כבר ל-150 מעלות מכניסים את התבנית בחזרה פנימה לכ-25 דקות נוספות.

lemonsquares17.jpg

כשהמלית מוכנה היא מזהיבה ממש מעט ובעיקר מתייצבת (מה שאומר שמטלטלים אותה קצת אז היא לא רוטטת). כשהגעתם למצב כזה תוכלו לבדוק עם האצבע את פני השטח – המלית אמורה להיות יציבה ולא רכה. מומלץ להתחיל לוודא שהכל כשורה כבר אחרי 20 דקות של אפייה, כדי למנוע פספוסים.
lemonsquares18.jpg

מוציאים ומניחים על השיש או על הגז (יותר טוב כי ככה האוויר זורם מלמטה ומסייע לקירור) עד שהריבועים מצטננים, ואז מעבירים אותם למקרר לחצי שעה לפחות. אם תנסו לחתוך אותם לפני-כן הם יתפרקו לכם!! כדי לפרוס, השתמשו בשולי נייר האפייה שבקצוות והרימו את כל העסק מהתבנית החוצה אל השיש או קרש חיתוך (הרבה יותר קל לחתוך אותם כשהם לא בתבנית). השתמשו בסכין גדולה וחדה כדי לחתוך אותם לריבועים. כדי לקבל ריבועים יפים וישרים מומלץ להכין בצד מגבת מטבח רטובה ולנגב את הסכין בין לבין. כן, זה ניג'וס, אבל ככה הריבועים יצאו יפים וחתיכים.
lemonsquares19.jpg

אם רוצים, אפשר לפדר את הריבועים באבקת סוכר (רק אחרי שהם התקררו, אחרת היא מתמוססת). אם לא רוצים, לא צריך. הריבועים נשמרים במקרר לפחות שבוע, והם גם טעימים ישירות מהמקפיא! (מומלץ להוציא החוצה 10 דקות לפני ההגשה).

פינת התכל'ס
מכינים את הבצק הפריך: מודדים כוס קמח (מומלץ להחליף 2 כפות לא-גדושות מן הקמח בקורנפלור, אם כי לא חובה). מוסיפים פנימה סוכר ומלח ומערבבים. מוסיפים חמאה קרה חתוכה לקוביות ומשפשפים אותה עם הקמח בין הידים עד שנוצרת תערובת פירורית. משטחים על תבנית שצופתה בניר אפייה ומעבירים למקפיא לכרבע שעה. בינתיים מדליקים את התנור שיתחמם ל-180 מעלות. כשהתנור חם מוציאים מהמקפיא ישר לאפייה – כ-11-13 דקות עד שהבצק מזהיב מעט. משתמשים באותה הקערה ומקציפים היטב (ידנית! מקצף חשמלי יכניס יותר מידי אוויר לבלילה והריבועים יתפרקו לכם) את הביצים עם הסוכר. חשוב להקציף היטב אחרת המלית תשקע למטה והבצק יצוף למעלה. מגררים פנימה קליפת לימון ומוסיפים את מיץ הלימון. מערבבים היטב. מוסיפים פנימה קמח ואבקת אפייה ומערבבים עד שאחיד. כשהבצק מוכן מוציאים אותו, ממתינים 30 שניות, שופכים את המלית ישירות אל תוך התבנית. מנמיכים את חום התנור למעט פחות מ-150 מעלות (מומלץ להשאיר את הדלת פתוחה קצת כדי לעזור לו) ואופים עוד כ-25 דקות עד שהמלית יציבה. מצננים לגמרי ומעבירים למקרר ל-30 דקות לפחות לפני החיתוך לריבועים.

נאגטס עוף עם רוטב תפוזים 

נחשב אצלי: ארוחה זריזהיום רביעי, 02 בינואר 2008

chickenuggets.jpg

נאגטס כהלכתם (שתוכלו לרכוש במסעדת המזון המהיר הקרובה לביתכם) כוללים הרבה דברים חוץ מעוף והמרקם שלהם תמיד חלק באופן מחשיד. בבית תוכלו להכין לכם משהו דומה – רק בריא! מדובר במעין שניצלונים קטנים ואפויים (לטגן זה מלכלך ומשמין, אז אפשר לפעמים לאפות). לא אנסה לגנוב לכם את הפינה החמה שיש לכם בלב לשניצל מסורתי של אמא, אבל בשביל הנאגטס האלה, חבל שלא לפנות קצת מקום. הטריק הוא פשוט לא לאפות אותם יותר מידי וכך הם יהיה עסיסים ומעולים. שוב, כמובן ששומדבר לא יחליף את טעם השניצל החם שגנבתם ישר מהשמן הרותח, אבל ליום יום, כשאין כוח לטגן, זה טעים בהחלט בפני עצמו. המתכון המקורי הורה על הוספת קורנפלור למרינדה שמצמצמים אחר כך בסיר בשביל הרוטב, אבל התוצאה הייתה פשוט ג'לי! במקרנו שלנו, נסתפק בבישול זריז וצמצום לכדי מטבל קרמל תפוזים שכזה (כמו של הנאגטס במוזס! הא!). המתכון המקורי מגיע ממרת'ה. הכמות: 4 מנות.

  • שני נתחי עוף שלמים וגדולים (לא דופקים עם פטיש)
  • כוס וחצי מיץ תפוזים
  • קליפה מגוררת מתפוז אחד
  • רבע כוס מיץ לימון
  • 2-3 שיני שום
  • אופצייה: כף של ג'ינג'ר מגורר
  • אופצייה: 3 כפות דבש
  • כוס וחצי פירורי לחם (מרבע כיכר לחם בערך, או מוכנים מהסופר)
עלות משוערת:

15 שקלים

עבודה נטו:

15 דקות

ההכנה

chickenuggets5.jpg

חזות העוף שאתם משתמשים בהם לשניצל הם לא החזות עוף המקוריים. מה שהקצב שלכם קורא לו נתח "שניצל" הוא בערך שמינית מחזה העוף המקורי והשלם, שנפרס לשמונה פרוסות (לפעמים ארבע) שאחר כך שוטחו ע"י פטיש בשר לכדי כתיתות דקיקות, כדי שיצאו קריספיים בטיגון. בשביל המתכון הזה תזדקקו לחזה עוף שלם מקורי עבה ושמנמן שלא נפרס לשניצלים ו*לא נדפק בפטיש*. כל חזה אחד כזה מספק שני סועדים רעבים. במקרה הזה השתמשנו בשניים. בדרך כלל בקצביה תוכלו למצוא, במקביל לנתחי ה"שניצלים", נתחים שלמים של חזות עוף, בדרך כלל "מפורפרים" (שחתכו אותם לשניים באמצע, אבל לא עד הסוף). אלה הם בדיוק הנתחים שאנחנו צריכים. כשאתם חוזרים הביתה שימו אותם מיד במקרר עד רגע השימוש.

chickenuggets6.jpg

חותכים את הנתח למשולשים בינוניים. שימו לב שבגלל שהחזה שמן ועבה יהיו לכם נאגטס דשנים ונגיסים, ואם הייתם עושים את זה מ"שניצלים" הם היו מתייבשים בטירוף באפייה והייתם מתחרטים שניסיתם להתחכם ולא דבקתם לפתיתים עם הקטשופ שלכם. את המשולשים היפים שלנו מניחים בתוך קערה גדולה. עליהם נשפוך את המרינדה שנכין עכשיו, ואחרי זה תהפוך להיות הרוטב.

chickenuggets2.jpg

מגרדים מעט קליפה מתפוז אחד (זה לא חובה, פשוט מוסיף טעם של תפוז גם אחרי האפייה). מוסיפים כוס וחצי מיץ תפוזים (שסוחטים בערך 3 תפוזים עד שיש בערך כוס וחצי. אם יש יותר, לא נורא, יצא יותר רוטב). חשוב להספיק לגרר את התפוז לפני שסוחטים אותו, זה יהיה בלתי אפשרי לאחר מכן.

chickenuggets21.jpg

סוחטים גם לימון אחד עד שיש רבע כוס מיץ לימון ומוסיפים פנימה. קוצצים שום ומוסיפים פנימה. מגרדים גם את הג'ינג'ר ומוסיפים (לא חייבים אם לא אוהבים). בינתיים לא נוגעים בדבש, אותו תוכלו לערבב אל תוך הרוטב המוכן בסוף (מאוד טעים!). שופכים את המרינדה על נתחי העוף, מכסים בניילון נצמד (אם אין לכם אפשר גם להכניס את כל הקערה לשקית של סופר ולקשור אותה למטה) ומכניסים למקרר ללפחות 20 דקות.

chickenuggets7.jpg

נותנים לנתחי העוף לשבת קצת במרינדה (במקרר, כן? שלא יתקלקלו לכם. מוציאים אותם רק לפני שמתחילים לפרוס, ומכניסים למקרר מיד אחרי שכיסיתם אותם במרינדה. עוף מתקלקל מהר, וזה בעסה).

chickenuggets8.jpg

ההשרייה יכולה לקחת 20 דקות וזה יכול להיות גם 5-6 שעות, אבל לא מומלץ מעבר (גם במקרר העוף עלול להתקלקל, אבל זה לוקח יותר זמן מאשר בחוץ). שימו לב, שהנתחים קצת הלבינו אחרי ההשרייה. הלימון שהוספנו למרינדה "בישל" אותם קצת. מגניב, הא?

chickenuggets9.jpg

מכינים קערה שטוחה עם פירורי לחם. אני קפצתי למכולת לקנות את הלחם הכי פושטי שיכולתי למצוא, אבל לא באמת חייבים לחם טרי, אפשר ואפילו מומלץ לחם בן יום-יומיים כי הוא יותר קריספי. בוצעים לפיסות גסות וטוחנים בבלנדר או בבלנדר מוט עד שיש פירורים.

chickenuggets10.jpg

העצלנים יכולים לקנות שקית של פירורי לחם מוכנים, למרות שזה קצת פחות טעים, וקצת יותר יקר. אבל הרבה פחות עבודה. אם אתם כבר משקיעים ומכינים פירורים מלחם אמיתי, תעשו את זה כבר בנגלה גדולה ותקפיאו עד לסבב השניצלים הבא. הם יצאו קריספיים במיוחד.

chickenuggets11.jpg

בינתיים, אחרי שהעוף נח לו במרינדה קצת, מעבירים אותו אל מסננת שיושבת מעל סיר. כששופכים את כל העוף עם המרינדה פנימה הנוזלים יטפטפו להם למטה לתוך הסיר, ואחרי זה נבשל אותם קצת ונכין לנו מטבל טעים טעים (אל דאגה מזה שהוא נגע בעוף לא מבושל, גם העוף נגע בעצמו, וכשנבשל אותו הוא כבר לא יהיה לא מבושל) בסיר שלכם אמורה להיות כמות של בערך חצי כוס נוזלים. אם אתם רואים שלא נשארו הרבה נוזלים לרוטב (לפעמים העוף סופג הרבה), סחטו עוד תפוז והוסיפו פנימה את המיץ שלו עם עוד קצת מלח.
chickenuggets12.jpg

בשלב זה יש לכם שתי אופציות. תוכלו לקחת את נתחי העוף כמו שהם, לנער אותם מעט משאריות הרוטב, ולטבול אותם בפירורי לחם ולאפות ככה. עוד אופציה שלמדתי מרות אוליבר היא לצפות את הנתחים בשכבה דקה של מיונז (כן!) ורק אז לאפות אותם. המיונז שומר על הרכות והעסיסיות של הנאגטס, אבל הוא הופך את העסק לקצת מושי (במיוחד בחלק התחתון שיושב על התבנית), מה שאומר שצריך להפוך אותם באמצע, ולצלות אותם קצת יותר כדי שלא יהיו מושיים ושלא תרגישו את הטעם של המיונז. אני מעדיפה את הנאגטס בלי השכבה של המיונז. אבל אתם מוזמנים להכין כמה עם ולהחליט מה טעים לכם יותר. לפי דעתי המרינדה מספיק מרככת את העוף ולא באמת צריך את זה.
chickenuggets13.jpg

מסדרים את הנאגטס בתבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה, ומחממים מראש את התנור ל – 180 מעלות (חשוב לחמם מראש! זמן האפייה מדוד על השנייה). צולים את הנאגטס בערך 8 דקות עד שהעוף מוכן (זה מאוד תלוי בעובי של הנתחים שלכם, תוציאו אחד ותבדקו שהוא לא ורוד בפנים). אתם יכולים להפוך אותם באמצע כדי שהצד התחתון גם יהיה קצת קריספי. זהירות לא לצלות יותר מידי כי העוף לא טעים כשהוא יבש וסיבי!
chickenuggets14.jpg

ועכשיו סוד קטן: את הנאגטס פה בתמונות אפיתי יותר מידי, כדי שיצאו שחומים ויפים ופוטוגנים, אבל הם היו יבשים (לא שזה הפריע לדני לזלול את כל המגש תוך שלוש דקות בערך). המסקנה: השניצלים האפויים האלה יוצאים קצת פחות קריספיים מאשר שניצלים רגילים, במיוחד אם אתם לא רוצים אותם יבשים וסיביים. אבל אל דאגה, הם טעימים מאוד! רק, שוב, תיזהרו לא לאפות אותם יותר מידי.

בינתיים כשהנגיסים נאפים בתנור, הכינו לכם את מטבל התפוזים. זה קצת מסובך, אז תנסו לעקוב: מדליקים את האש ללהבה גבוהה, מבשלים 6-7 דקות, עד שמסמיך, ומוכן (מערבבים מידי פעם, כן?). המתכון המקורי כלל כף שלמה של קורנפלור, שהפכה את הרוטב לג'לי קרוש ומגעיל.

לפיכך, עשיתי לכם טובה והעפתי את הקורנפלור. אל תשימו אפילו קצת! פשוט צמצמו את הרוטב עד שהוא סמיך ונחמד, וזהו. זהירות לא לשרוף. אם הוא כהה, מבעבע בפראות וממלא את כל הגובה של הסיר בבועות גדולות וקולניות זה אומר שהוא כבר קרמל סמיך מאוד אם לא שרוף כבר (בנקודה זו הוא יהיה מאוד חמוץ ומאוד לא טעים), אז תשמרו עליו טוב. אחרי שהרוטב מבושל והסמיך קצת מכבים את האש ומגישים. אפשר לערבב פנימה קצת דבש, זה מאוד מאוד טעים, אבל מוצלח גם בלי.

chickenuggets15.jpg

חסידי הפתיתים עם הקטשופ מוזמנים לטבול את הנגיסים בקטשופ או ברוטב צ'ילי מתוק או במיונז או בחרדל או בעמבה עם סחוג. אם נשאר לכם ואתם רוצים לשמור לאח"כ אפשר לשמור במקרר וכמובן להקפיא. אבל יש רק חוק אחד – אל! תחממו אותם במיקרו, זה יהרוג אותם. זה יהיה יותר גרוע מ.. מ… טוב זה יהיה ממש גרוע, סמכו עלי. חממו כמה דקות בתנור חם או בטוסטר אובן. אם אין לכם, שימו אותם בסנדוויץ עם ירקות וקצת חרדל מעורבב עם דבש (מה שיוצר רוטב חרדל-דבש ביתי, אחח, גאונות). תקחו את זה לבית ספר או לעבודה, וכל הילדים בארגז חול יקנאו בכם.

chickenuggets22.jpg

פינת התכל'ס
קונים נתחי עוף עבים ולא שניצלים דקיקים. לא דופקים עם פטיש. חותכים למשולשים. מגרדים קליפה מתפוז אחד וסוחטים תפוזים ולימון ומערבבים עם שום קצוץ, מלח, ג'ינג'ר, וחרדל (שניהם אופציה). מעמיסים את הרוטב על נתחי העוף ושומרים מכוסה במקרר (רק במקרר! לא בחוץ!) 20 דקות לפחות (או עד 6 שעות). מסננים אל תוך סיר (אמור לצאת בערך חצי כוס נוזלים. אם נראה לכם מעט מידי סחטו עוד תפוז והוסיפו קצת מלח). מנערים את נתחי העוף היטב וטובלים אותם בפירורי לחם. מניחים בתבנית אפייה ואופים כ-8 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות עד שהעוף לא ורוד במרכז (זהירות מאפיית יתר, אל תנסו להזהיב אותם יותר מידי כי הם מתייבשים). בינתיים מצמצמים את המרינדה בסיר. מגישים את הנגיסים לצד רוטב התפוזים המצומצם.

אוף טופיק
רוצו, טוסו לתערוכת World Press Photo (תערוכת צילומי עיתונות בינלאומיים) שמציגה בדיזינגוף סנטר בתל אביב עד ה-12 לינואר (הכניסה עולה בערך 28 שקל, יש הנחות לסטודנטים וחיילים). מעבר לחוויה של לצפות בכל התמונות המרהיבות בפרינטים ענקיים יפהפיים, מה שהיה לי כיף זה לטבוע בסיפורים השונים והמופלאים שסיפר כל צלם בסט הייחודי שלו. שעה וחצי של תענוג צרוף. לדעתי גם הרמה של הצילומים הישראלים עלתה פי כמה מונים מהתערוכה בשנה שעברה. פה נמצאים חלק מהצילומים הכי חזקים בעיני (זהירות, חלק מהתמונות קשות לצפייה). התמונות מאוד מרשימות בגודל אמיתי אל תסתפקו במה שהעלו באתר. מומלץ!

עוגת שוקולד של אמא 

נחשב אצלי: קפה ומאפהיום ראשון, 09 בדצמבר 2007

momschocake.jpg

לכל אחד יש עוגת שוקולד שהוא גדל עליה. על זאת אני גדלתי, ושום עוגה אחרת לא נאה בעיני. בזאת אין את המרירות האופיינית הזו לעוגות שוקולד אחרות שטעמתי. היא רכה ואווירירית (הודות להפרדת הביצים, אבל זה שווה מאוד את העבודה). אפשר לאפות אותה בתבנית עגולה ולצפות בקרם שוקולד מבריק כדי ליצור רושם. המתכון עבר במשפחה שלי במשך שנים, וסבתא שלי קיבלה אותו מרופאה דרום-אפריקאית שעבדה איתה בבית חולים “הדסה” בירושלים. העוגה נשמרת נהדר ונשארת רכה ועסיסית גם אחרי שבוע. ילדים חולים עליה וגם כל מי שיטעם בכלל. אפשר גם לאפות בתור מאפינס קטנים. הכמות: תבנית מלבנית רגילה או עגולה בקוטר 24 ס"מ.

  • לעוגה:
  • 200 גרם חמאה רכה
  • 2 כוסות סוכר לבן
  • 4 ביצים
  • כוס וחצי קמח תופח (או קמח רגיל יחד עם כפית וחצי אבקת אפייה)
  • 3 כפות גדושות של אבקת קקאו (לא שוקולית, אלא קקאו)
  • 3/4 כוס מים רותחים
  • כפית אבקת קפה
  • לציפוי שוקולד קלאסי:
  • חפיסת שוקולד מריר (100 גרם)
  • 2 כפות מים
  • 2 כפות חלב
  • 2 כפות סוכר
  • 50 גרם חמאה
  • לציפוי שוקולד מלכותי:
  • שקית שמנת מתוקה (250 מ"ל)
  • 2 חפיסות שוקולד מריר (200 גרם)
  • כפית סירופ תירס (לא חובה)
עלות משוערת:

13 שקלים

עבודה נטו:

18 דקות

ההכנה

momschocake2.jpg

מרככים את החמאה במיקרו בזצים של 20 שניות כל פעם (מוודאים שהיא לא נמסה לגמרי, אלא רק נהיית קווצ’ית). טורפים את החמאה עם כוס וחצי מהסוכר (זה נראה כמו הרבה סוכר, אבל העוגה לא יוצאת מתוקה בטירוף. חצי כוס מהסוכר משאירים בצד לאחר-כך) עד שיש קרם אוורירי. אפשר לעשות את זה בפוד פרוססור וגם במיקסר ואפשר לעשות את זה ידנית בקערה עם מטרפה רגילה. בפוד יותר מהיר.
momschocake3.jpg

מפרידים בזהירות את הביצים. את הלבנים שמים בקערה נפרדת (תכף נקציף אותם) ואת הצהובים מוסיפים לתערובת החמאה המוקצפת. אני ממליצה בחום להפריד כל לבן של ביצה לתוך ספל נפרד, ורק אחרי שווידאתם שאין טיפת צהוב בפנים הוסיפו לשאר החלבונים בקערה. אפילו טיפטיפונת קטנטנה של שומן תחריב לכם את הנפח של הקצף והוא לא יתרומם לכם טוב. אם פיקששתם ונפל קצת צהוב פנימה, נסו לאסוף אותו באמצעות קליפה נקייה של ביצה (שאין עליה צהוב). הצהוב נדבק אל הקליפות באורך מופלא. אם לא הצלחתם לאסוף את הכל, שמרו לחביתה ונסו שנית עם ביצה חדשה. אחרי שמסיימים להפריד את כל הלבנים, שמים את הקערה בצד. תכף נטפל בה.
momschocake4.jpg

ערבבו היטב את תערובת החמאה עם החלמונים הצהובים עד שנוצר קרם צהבהב וחלק. עכשיו נוסיף פנימה בנגלות את החומרים היבשים והרטובים (למה נגלות ולא בבת אחת? זה מתערבב יותר טוב ככה ולא נשארים גושים).
momschocake7.jpg

מוסיפים לתערובת החמאה חצי כוס מהקמח (יחד עם אבקת אפייה אם אתם לא משתמשים בקמח תופח) ואת הקקאו, מערבלים קצרות.

momschocake6.jpg

הכינו לכם בצד כוס קפה משלושת רבעי כוס מים רותחים עם כפית של קפה נמס (אפשר כל סוג של קפה – לא מרגישים טעם של קפה בסוף, אז זה
לא משנה כל כך). לא ניסיתי אף פעם להכין את הקפה הזה עם חלב, יכול להיות שזה יעבוד, אבל המתכון המנצח הזה שולט במשפחה כבר שנים רבות כך שאנחנו לא מעיזים לגעת בו. משהו במים הרותחים האלה עושה משהו לעוגה. קוסמי, כנראה. מוסיפים חצי מהקפה פנימה ומערבלים קצרות.

momschocake8.jpg

מוסיפים את שארית הקמח, מערבלים קצרות, ומוסיפים את שארית הקפה. מערבבים עד שיש קרם חלק וזהו. עכשיו נקציף את החלבונים עם הסוכר. כעקרון יכולנו פשוט לערבב את הבלילה עם כל הביצים ביחד כמו שהן, אבל אז העוגה הייתה יוצאת דחוסה ויבשושית. הפרדת הביצים היא הסוד האולטימטיבי לכל עוגה טובה, אוורירית ועסיסית.
momschocake9.jpg

מוסיפים לחלבוני הביצה (שהפרדנו מקודם) את חצי כוס הסוכר ששמרנו בשביל ההקצפה. מומלץ להשתמש בביצים בטמפ’ החדר, כי הן מקציפות הרבה יותר טוב ותופסות נפח יותר טוב. אם יש לכם זמן וסבלנות, תוכלו להניח את הקערה מעל סיר עם מים רותחים ולטרוף את החלבונים עם הסוכר (לא צריך להקציף עדיין, רק לערבב היטב) עד שהם מתחממים מעט וכל הסוכר מתמוסס לו בפנים (בודקים עם האצבעות שאין גבשושים של סוכר). אחר כך מקציפים כרגיל. עם השיטה הזו הקצף מתרומם קצת יותר לאט, אבל הוא יוצא ה-ר-ב-ה יותר מוצלח ותופס 50% יותר נפח (בדומה לשיטת ההכנה של מרנג שוויצרי. יגיע על זה פוסט מתישהו).

momschocake10.gif

אפשר להקציף ידנית עם מטרף, אבל עדיף להשתמש במקצף חשמלי אם יש לכם. ההקצפה תיקח בערך שלוש דקות. בהתחלה הקצף יהיה דליל וצהבהב, ולאט לאט הוא ילבין ויסמיך עד שיהיה לכם קצף לבן, תפוח, יציב, שלא נשפך לכם על הראש כשאתם הופכים את הקערה (לא, לא לנסות).
בשלב זה אני משתדלת להעסיק את עצמי בדברים אחרים, שכן הקרם הזה בעיני הוא מעדן מלכותי שלא מן העולם הזה – כשהייתי קטנה והייתי עוזרת לאמא להכין את העוגה, כל פעם שהיא סובבה את הראש תקעתי פנימה את היד וגנבתי לק. יאם יאמי!

momschocake11.jpg

עכשיו נאחד את שתי הבלילות. כעקרון אמורים “לקפל” בלילה אוורירית לתוך בלילה כבדה, אבל אני לא טורחת ללכלך עוד קערה בשביל זה, אני שופכת את קרם השוקולד ישירות מהפוד פרוססור אל הקערה עם הקצף ביצים. משתמשים במרית רחבה או בכף גדולה, ו”מקפלים” את התערובת עד שהיא אחידה. מה זה “לקפל”? להשתמש במרית בתנועות סיבוביות בצמוד לדפנות הקערה כדי “לעטוף” את הקצף בקרם שוקולד בלי להרוס לו את הנפח. אם תערבבו מהר מידי או במרכז מידי כל הנפח של הקצף יברח והעוגה תצא לכם שטוחה. החוכמה היא לעבוד לאט יותר, וממש להקיף את התערובת מסביב עם המרית בצמוד לדפנות. עד שנגמר לכם קצף להקיף והבלילה אחידה, בלי גושים לבנים.

יהיה לכם קל יותר בקיפול אם בכל זאת תעבירו את הקרם לקערה חדשה, ותטרפו פנימה (בלי רחמים) רבע מהקצף כדי לאוורר את הבלילה. ככה היא תהיה אוורירית יותר וקלה לקיפול. אחר כך אפשר להעביר את שאר הקצף ולקפל כרגיל.

momschocake12.jpg

מעבירים את הבלילה התפוחה והיפה שלנו לתבנית אפייה. אצלנו אופים את העוגה בתבנית מרובעת רגילה של עוגה, אבל כשיש אירוע חגיגי אפשר לאפות אותה בתבנית עגולה מתפרקת (בקוטר 24 ס”מ) למקסימום רושם (ואז היא ממש דורשת ציפוי קרם מלכותי, כמו בתמונה למעלה). מכניסים את התבנית לתנור שחומם מראש ל-170 מעלות (חום בינוני, שימו לב, ככה העוגה תספיק להיאפות מבפנים ולא יווצר לה קרום קשה מלמעלה). אופים עד ששיפוד שתוקעים בעוגה יוצא יבש. ייקח בערך 45-50 דקות, תלוי מאוד בתנור שלכם. תבדקו עם שיפוד.
momschocake13.jpg

אני ממליצה להוציא את העוגה מיד בסיום האפייה ולהעביר סכין בדפנות, כדי שהעוגה לא תשקע במרכז. ככה יהיה יותר נוח לצפות אותה, כשהיא ישרה מלמעלה. זה לא חובה, העוגה תהיה טעימה בכל מקרה. כשהעוגה הצטננה לטמפ’ החדר אפשר לצפות אותה בשני ציפויים אפשריים.

momschocake14.jpg

ציפוי השוקולד הקלאסי של משפ’ מרום (+ 6 שקלים)
ממיסים במחבת או סיר קטן על אש קטנה חבילת שוקולד מריר, 2 כפות מים, 2 כפות חלב, ו – 2 כפות סוכר. מערבבים היטב עד שהכל נמס ונוצר סירופ חום כהה. מכבים את האש ומוסיפים פנימה 50 גר’ חמאה. מערבבים עד שכל החמאה נמסה והסירופ מבריק ואחיד. מפזרים מעל העוגה באופן אחיד. הציפוי מתקשה תוך כמה שעות בטמפ’ החדר.

ציפוי קרם שוקולד מלכותי (+ 16 שקלים)
ממיסים במחבת או סיר קטן על אש קטנה שקית של שמנת מתוקה (אפשר 38% וגם 32%) ושתי חפיסות שוקולד מריר. אפשר גם במיקרו, אבל צריך לעשות את זה בפולסים כדי שהשוקולד לא ישרף. כשהקרם אחיד וחלק אפשר לערבב פנימה כפית של סירופ תירס (אם יש לכם) לתוספת ברק ויציבות, אבל לא חובה. מעבירים לקערה קטנה, תוקעים בפריזר ל-4-5 דקות (לא לשכוח אותו בפנים! הוא יתקשה מאוד ותצטרכו להמיס אותו מחדש כדי להשתמש בו). מוציאים מהפריזר, טורפים היטב עם מטרף או מזלג, ומחזירים לפריזר לעוד כמה דקות. חוזרים על התהליך עד שהקרם מגיע למרקם של שוקולד למריחה. מורחים את הקרם על העוגה בתנועות סיבוביות.

chocake20.jpg

העוגה נשמרת מכוסה בטמפ’ החדר למשך יובלות (יותר משבוע, לפחות). אני שומרת אותה בתבנית שלה בתוך התנור המכובה, וככה היא לא מתייבשת מלמעלה.

אפשר לחמם במיקרו לפני ההגשה, אבל לא ממש צריך. בתאבון וחג שמח ושמן לכולנו!

momschocake16.jpg

פינת התכל’ס
מקציפים את החמאה עם הסוכר עד שנוצר קרם אווירירי. מפרידים את הביצים לחלמונים ושומרים את החלבונים בקערה בצד. את החלמונים מערבבים היטב פנימה. מוסיפים לסירוגין את הקמח עם הקקאו (ואבקת האפייה, אם זה לא קמח תופח) וכוס קפה משלושת רבעי מים רותחים עם כפית קפה. מוסיפים בשתי נגלות ומערבבים עד שיש קרם חום וחלק. מקציפים את החלבונים עם חצי כוס סוכר עד שנוצר קצף אווירירי ויציב. מקפלים את קרם השוקולד פנימה ומעבירים לתבנית. אופים בתנור שחומם מראש ל-170 מעלות עד ששיפוד יוצא נקי. בערך 45-50 דקות. המתכונים לציפויים הם די תכל’ס, לא?

בוחשים בקלחת: סיכום המרקים הגדול 

נחשב אצלי: כללייום שבת, 24 בנובמבר 2007

bohshim1.jpg

לא יכולנו לבחור זמן יותר טוב. החל מיום שני פקדו את הארץ ענני גשם גדולים ואפורים – ואין כמו גשם חזק, שלוליות וברקים ורעמים כדי לעורר את החשק למרק אצל כולנו. ולכל מי שאין לו סבתא צמודה שתבשל לו – מצורף ריכוז המתכונים הגדול של כל המרקים המוצלחים שהביאו אחינו ואחיותנו היקרים לפרוייקט בוחשים בקלחת. עברתי אישית על כולם, והם נראים נהדר! אפילו כבר הספקתי להכין אתמול וריאציה של אחד מהם, בתמונה למעלה (עם הרבה עגבניות טריות שריסקתי בבלנדר עם בזיליקום ופלפל חריף). וזה הזמן להעניק כמה ציונים לשבח:

mushka.gif
שני הפוסטים שהכי הפציצו בעיני הם מרק השעועית של גדי, והמרק הכתום של הוטרינר המשוגע, שצ'יפרו את כולנו בסט תמונות מרהיב של תהליך בישול המרק. שיחקתם אותה :)

mekori.gif
לא שיש משהו רע במרק של ירקות פשוטים, אבל יש משהו טוב במיוחד בלטעום מרק שעוד לא טעמתם בחיים. אני מדברת על מרק השקדים הקר של רפרם ועל מרק קפוצ'ינו דלעת של קתרינה. מישהו מרים את הכפפה ומדווח?

stats.gif
אז מה הם המרכיבים הכי פופולריים? לא מפתיע במיוחד, אבל הירקות הנפוצים ביותר ברשימת המרקים שלנו הם הבצל, השום, הגזר, והקישואים ותפוחי האדמה. מה שכן הצליח להפתיע אותי הוא ניצחונו של הקישוא את הבטטה הטרנדית. בגזרת התבלינים נרשם ניצחון סוחף לפטרוזיליה, ותיקו לארבעת הבאים בתור (סוכר, פפריקה, פלפל חריף, וג'ינג'ר). הנה הגרף המסכם (המספרים מייצגים את מס' האזכורים לכל מרכיב):

stats2.gif

הנה רשימת המרקים שהשתתפו בפרוייקט. את כל הפוסטים שלוו בתמונות מקוריות של המרק (כל הכבוד למשקיענים!) סימנתי באמצעות אייקון של תמונה. בתאבון!

reshima.gif
מרק בטטות וג'ינג'ר
של אדוה בבלוג חיים דלי שומן
מרק בטטה חורפי יש תמונה של שוקי גלילי בבלוג שידורי ניסיון
מרק גמבולי יש תמונה של רחלי בבלוג פשוט מבשלת
מרק דלעת ותירס עם פירה פלפל אדום של סאם אדאמס בבלוג בלוגלובלי
מרק חצילים ולבנה יש תמונה של מעיין נדיר בבלוג יש דברים שרציתי לומר
מרק חרירה של אורית ואסף בבלוג הקואופרטיב
מרק ירקות אדמתי של פיינשמקר בבלוג היה טעים?
מרק ירקות עם גריסים (1) של nogly121 בבלוג חרוזים
מרק ירקות עם גריסים (2) של אחי דקר בבלוג של אח"י דקר
מרק כרישה ובצלים של חני של הים בבלוג האי של חני
מרק כתום (1) של simplicity בבלוג בפשטות
מרק כתום יש תמונה (2) של CrazyVet בבלוג כי וטרינר חייב להיות משוגע
מרק מתנפלים של נתאי בבלוג הרהורים של אבא
מרק עגבניות חם של efyska בבלוג משפחה ישראלית נחתה בהולנד
מרק עוף (1) של אתון עיוורת בבלוג שחרור שוטף
מרק עוף (2) של חלי גולדנברג בבלוג תקריב
מרק ענני אפונה של Sophie בבלוג Life is a mishmish
מרק צ'ורבה של חיה b בבלוג מצב אסימפטוטי
מרק קפוצ'ינו דלעת וערמונים של קתרינה בבלוג כתיבה תמה
מרק קרם עגבניות שרי קטיפתי יש תמונה בבלוג של יעל ישראל
מרק שועית, עגבניות ובשר מעושן יש תמונה של גדי שמשון בבלוג ערס פואטי
מרק שקדים קר של רפרם חדד בבלוג עוד מתלבט

מרק תפוחי אדמה יש תמונה של מאיה בבלוג בצק אלים
מרק אדום יש תמונה של מונא בבלוג תופינים

עוד הצטרפו לפרוייקט:
הנושא החם בישראבלוג
מרקים במטעמים

תודה רבה לכל המשתתפים! נתראה בפרוייקט הבא…